רוצים 

אבל לא רוצים מספיק

רצון זה טוב.

אבל רצון גדול גורם לך להיות הרבה יותר מעורה ולכן הסיכוי שזה יקרה גדול יותר מאשר סתם רצון סתמי

וחשוב לי להוסיף עוד משו 

שנוגע לעשור/עשור וחצי האחרון מאז שהאייפון נכנס לחיינו

אנשים נהיו הרבה הרבה יותר סגורים וקרירים, (לדאבוני מרגיש שזה השפיע גם עליי בצורה מסוימת)

כל תקועים עם הראש במסך/לא יוצאים לבלות 

ובתכלס יוצא שכל המדיה הזאת מביאה הרבה יותר בדידות מאשר טוב.

אני זוכר לפני התקופה של האייפון שהייתי ביסודי היינו כל יום נפגשים מהבוקר עד הלילה

אני נזכר בזה, ורואה את האחיין שלי, וזה שמיים וארץ, עצוב לראות את זה ממש עצוב וזה מתדרדר משנה לשנה..

אבל באמת אתה יכול להתחיל לשדך חברי נפש

אני חושב שזה אחלה רעיון. ולאנשים לא נעים לשמוע על הרעיון הזה.

(-ברצינות-)

אם זה נשמע לך הגיוני כמו לי, אני מוכן לעזור לך, אבל אני מניח שזה דורש הרבה השקעה.

ועם זאת שאני עמוס זה מטרה מספיק טובה כדי שמישהו יעשה זאת.

אני פעם חשבתי לעשות את זה במסגרת של משהו בין מתנס לתנועת נוער.

נ.ב

בתנאי שזה לא למטרות רווח בגדול.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

כאילו- אתה צריך פחות או יותר להיות חבר נפש של האדם כדי שתוכל להתאים לו חבר נפש אחר. ואז הוא כבר לא צריך. וגם אז זה לא תמיד יעבוד.

כאשר הפרטים שלהם דומים.

למה אתה לא אומר אותו דבר כלפי שידוכים? ששם הידע לעיתים יותר קטן.

חברות זה לא כמו זוגיות, כששני הצדדים מחפשים באופן מכוון את האחד, כאן זה לא חיפוש מכוון וגם אתה לא החבר היחיד שלו, אז מי אמר שאתם באמתם כאלו חברים טובים?

באמת למי יש חבר אחד הכי טוב? זאת סתם קלישאה מסרטים. חברות זה משהו הרבה פחות מוגדר ומחייב ותלוי בעיקר בנסיבות.

כולם רוצים אהבה וזוגיות- אז למה יש כאלה שעדיין רווקים?...

כולם רוצים להיות אנשים טובים- אז למה קיימים בעולם חלאות המין האנושי?...

אם כל אחד תמיד עושה את מה שהוא חושב שנכון, אז על מה צריך להעניש אותו?

אותו הגיון עקום נמצא גם ב"יוזמות החינוכיות" הפמיניסטיות על הסכמה. כאילו שאנשים שעושים את הדברים האלו פשוט לא יודעים שזה אסור וברגע שתסביר להם על משקל "חטפני לא לחטוף" (דורה החוקרת שם, שם) אז לא יקרו כאלו דברים יותר.

יש אנשים רעים בעולם והם עושים דברים שהם יודעים שהם רעים כי פשוט לא אכפת להם.

לאו דווקא ערך במובן האתי.

בכל אופן אני מסכים בגדול.

אבל אני לא חושב שצריך להיות נאיבי ולחשוב שאין אנשים שטועים בשיפוט הערכי מוסרי שלהם.

ולגבי אנוס ודרך איש ישר בעיניו זה משהו קצת שונה. אבל אין לי ספק שיש כאלה שחושבים שמה שרע הוא טוב גם אם את מוניסט מוסרי. ואז השאלה היא גם אפיסטמית וגם מה היכולת שלנו לשפוט אותם.

האם גם השני יעשה את הצד הזה...

או איך הוא יגיב על השיתוף וכו'.

בד"כ בשיתוף לא משתפים רק את הדברים הטובים וההצלחות אלא גם את הקשיים...

אני חושב שמה הצעתי לכן לעיל הוא קונספט טוב.

אבל אף אחד לא כלכך רוצה לעשות אותו

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡