אווף, לעזוב במעון ילד בוכה זה 😥😓פולניה12
הבן שלי בן שנה ועשר נכנס לאחרונה למעון
וכל בוקר הוא בוכה!!
עוד לא היתה לו שם שגרה רציפה של יותר משלושה ימים, ולפני כן הוא היה עם מטפלת בבית או איתנו, אז ברור שקשה לו להסתגל,

אבל זה כל כך קשה להשאיר ילד בוכה!
אני נשארת איתו כמה דקות, וסה"כ אני חושבת שהוא נהנה, ועדיין, כששואלים אותו אם הוא רוצה ללכת לגן הוא מסרב ולפעמים מתחיל לבכות...

תוהה לעצמי אם זה טוב לו באמת..😥😥
זה באמת קשה בהתחלהאין לי הסבר
תחשבי מה זה ללכת למקום שלא מוכר לך. זה ממש חשש בלב.
אבל בקרוב הוא יכיר את המטפלת, ירכוש חברים, יהיה לו טוב, ויילך בשמחה.

עצה שלי- להישאר איתו כמה שפחות במעון.
הבת שלי בת שנתיים וזה ממש מבלבל אותה הזמן חילופים הזה. היא יודעת שאמא זה בבית, אז למה אמא במעון עכשיו?
זה ממש יוצר אצלה בלבול.

אבל זה באמת קשה❤️
אויש....כן. יש לי ילדים שעשו לי את זה במשך תקופה בגן ובמעוןיעל מהדרום
לק"י

לא יכולים לבכות אחרי שאנחנו כבר רחוקות ולא שומעות?!
להפךאין לי הסבר
הם בוכים דווקא כשאת שומעת.
אחרת מה הפואנטה של הבכי?
הם בוכים כי הם רוצים שתישארי איתם, אבל אחרי שהלכת הם מבינים שזהו, ולומדים להסתדר עם עצמם.
לא חושבת שזה נכון לגבי כל הילדיםיעל מהדרום
לק"י

יש ילדים שבאמת קשה להם להפרד מההורים/ עוד לא התרגלו לצוות וכו'. ולכן הם לפעמים ייכנסו בסדר, אבל רגע אחרי יפרצו בבכי או סתם יישבו בצד עד שיסתגלו.

הם לא תמיד בוכים כדי להפעיל אותנו.
לכל ילד קשה להיפרד מההורים שלו. באמת קשה!אין לי הסבר
זה שהוא מפעיל את ההורה לא אומר שלא קשה לו. להיפך!!
זה דווקא בגלל שקשה לו.
אם לא היה קשה לו להיפרד מההורה הוא לא היה בוכה. ואם לא קשה לו להיפרד מההורה זה מחשיד בנוגע לדמות ההורית של הילד.
הילד בוכה כי הוא רוצה להגיד להורה ''אל תשאיר אותי במקום שאני לא מכיר עם אנשים שאני לא מכיר''.
וההורה, מתוך אמונה שהגן/המעון זה מה שהכי טוב לילד משאיר אותו שם למרות הבכי. ההורה יודע שהילד שלו ילמד באמצעות זה להתחבר לאנשים.

בעיני זה מעולה שילד יושב בצד עד שהוא מסתגל. זה מעיד על מצב תקין! ילד שישר מתמסר לגננת או לסייעת, זו שאלה בנוגע לקשר שלו עם ההורים...
יש ילדים שכ"כ נהנים במעון שלא קשה להם להפרד מההורים..רק טוב=)
וזה לא אומר כלום לגבי הקשר שלהם עם ההורים..
(יודעת שלא התכוונת אז זה מה שיצא ממה שכתבת)
ברור! הבת שלי הולכת כל יום בשמחה!!אין לי הסבר
דיברתי על הימים הראשונים כמובן
כשילד ישר רץ למקום שהוא לא מכיר ונותן חיבוק לאישה שהוא לא מכיר, זו נורה אדומה..
טוב, עכשיו זה מובן. הגבתי למטה לפני שקראתי את ההודעה הזאתיעל מהדרום
לק"י

פשוט לי יש ילדים שבכו לא רק בימים הראשונים ולא בחודש הראשון, אלא מעבר....
שיהיו לי בריאים!

עכשיו בת הארבע, שב"ה התחילה להכנס ברצון לגן סוף סוף, כבר הודיעה ששנה הבאה בגן חובה היא לא תבכה כי היא כבר מכירה את הגן.
מקווה שהיא תעמוד בדיבורה
תשימי לב גם למה שהיא אמרהאין לי הסבר
*כי היא מכירה את הגן*
כשילד מכיר את הגן, מרגיש בטוח, הוא לא יבכה.

(כמובן שתמיד יש חריגות. יש ימים שהבת שלי, שמאוד טוב לה במעון, בוכה. אולי כי היא רוצה יותר זמן איתנו, ואולי כי היא עייפה או לא יודעת מה.
כתבתי באופן כללי)
או נורה אדומה או פשוט אופי....טארקו
ילד ירוץ ויתמסר לאדם זר ברחוב?אין לי הסבר
קצת הגזמת....זה שהבת שלי מזנקת למטפלת וישר מתעניינת בחבריםיעל מהדרום
לק"י

לא אומר כלום לגבי הקשר ביננו.
בצהריים היא שמחה שאני מגיעה ומקבלת את פני בשמחה.
גם הבת שליאין לי הסבר
אבל זה רק אחרי שהיא מכירה את המטפלת.
הפותחת תיארה סיטואציה שהילד *לא* מכיר את המטפלת, והגבתי לזה.


(יודעת שהגבת עוד פעם, אבל מגיבה כאן כדי שדבריי יובנו טוב יותר)
ואם הילד חברותי ומתמסר למטפלת שהוא לא מכיר?הריון ולידה_פצ
ממש לא מסכימה שזה אומר משהו על הקשר להורים.
יותר על אופי הילד....
גם הילד הכייי חברותי לא יתמסר לאדם זראין לי הסבר
הילד יתמסר למטפלת רק אחרי שהוא יכיר אותה ויסמוך עלייה.
וכאן יש טווח נורמאלי-
יש ילד שתוך יום כבר ירגיש בטוח אצל המטפלת,
ויש ילד שרק אחרי ארבעה חודשים.

ובכנות-
שונאת שמוציאים את דבריי מהקשרם.
וכל הזמן עושים לי את זה כאן (אחת הסיבות שהפסקתי להגיב כאן בחודשים האחרונים)
דיברתי על מקרה ספיציפי שהפותחת פירטה.
בכי בימים הראשונים אצל המטפלת זה הגיוני. מישהי חולקת עליי?
לא.
ואז גם הסברתי על דרך ההגיון למה זה הגיוני.
פשוט הילד שלי הלך בשמחה ממש למטפלת מהרגע הראשון.הריון ולידה_פצ
ולא הרגשתי שזה אומר משהו על האימהות שלי, יותר על האופי שלו.
אז סתם זה נוגע בנקודה רגישה....
לא חושבת שהוצאתי מההקשר ואם כן אז סליחה... פשוט זה תקין לגמרי גם אם לילד טוב אצל המטפלת, והולך אליה מההתחלה בשמחה.
חלקתי על העניין שהמקרה ההפוך אומר משהו על הקשר להורים.

מסכימה לחלוטין שבכי בהתחלה הוא תקין, ושזה בסדר גמור שלילד לוקח זמן להתרגל לאנשים זרים.
גם אם הוא הלך בשמחה למטפלת מההתחלהאין לי הסבר
תסכימי איתי שהוא לא ישר יילך ויתחבק ויתמסר, כי היא אדם זר (אלא אם הם הכירו מראש).
גם הגיוני שאחרי 20 דקות שתהיי איתו הוא כבר ירגיש ביטחון ושהוא מכיר את המטפלת.
נכון שבכי לא מחייב, אבל חשש מסויים הוא אכן מחייב
סליחה!!רק טוב=)
פשוט בהודעה שלך לא סייגת שאת מדברת רק על הימים הראשונים..
הייתי צריכה להבין את זה לבד אז מתנצלת!
אולי אני לא הסברתי את עצמי כמו שצריךאין לי הסבר
הכל טוב🌷
אויי איזה באסה שהפסקת בגלל זה להגיב! את חסרהה❤❤אוהבת את השבת
תוסיפי בהתחלה פשוט ללק"ב

לא להוציא (מה)קשרו בבקשה..

או שתמשיכי להצחיק אותנו כרבנית האלופה, שמה אףאחד לא מוציא מהקשרו 😘
אולי לל''מ- לא להוציא מההקשראין לי הסבראחרונה
יותר קצר😌

מה זה עוזר לי שאת הרבנית לא מוציאים מההקשר? אני לא היא, אני רק חלק ממנה

ואולי זה שמוציאים את דבריי מהקשרם זו בעיה שלי כי אני לא מסבירה את עצמי לעומק ובונה על זה שאנשים יעשו את ההקשרים ההגיוניים לבד?
ואי זה לא אומר כלום על הדמות ההורית שלוטארקו
מכירה מקרוב מאוד כמה ילדים של אמא ממש, הכי אוהבים ומתכרבלים וברור להם שההורים הם הכל, ועדיין הם זורמים והולכים בקלות למטפלת ואפילו לבייביסיטר. יש ילדים כאלה בדיוק כמו שיש ילדים שבוכים וזה תקין מאוד...
הם מכירים את המטפלת?אין לי הסבר
כן או לא.
אם כן- אז מעולה. תקין מאוד.
אם לא- אז למה שאותו ילד לא ילך לאדם זר ברחוב ויתכרבל עליו?
יש פער בין להתכרבל לבין סתם לזרום ולהיכנס למקום חדש בסקרנותטארקו
הבן שלי סקרן מאוד.
ובחיים לא בכה בבוקר במקום חדש
בחיים.
פשוט סיקרן אותו להכיר וללמוד את ההתרחשות החדשה.

הוא לא תוך שניה התחבק והתכרבל עם המטפלת
אבל הוא גם לא נבהל או בכה.
פשוט זרם בכיף.

והוא ילד עם התפתחות תקינה לגמרי, ויודע לבכות כשמשהו מפריע לו
תמיד יש יוצא דופןאין לי הסבר
(שאלה בשבילך- בכי זה דבר שמפעיל אותך? אם לא אז זו התשובה.
אם כן, אז כנראה זה באמת אופי שמעולם לא שמעתי עליו...)
למה את קוראת מפעיל?טארקו
אני לא נבהלת מבכי. בכי הוא חלק מהחיים. אבל אני גם לא מתעלמת מבכי.. כשהוא בוכה הוא מסמן לי משהו, ואני משתדלת למצוא מה המניע לבכי ולהתייחס אליו..
לזה בדיוק אני מתכוונתאין לי הסבר
את לא נותנת לבכי לנהל אותך.
אם הילד בוכה את מתייחסת לבכי בתור עניין טכני, איך אפשר לעזור לך.
לא נלחצת ממנו או בסטרס.
וזה השדר שעובר לילד.
הוא מבין שאם אין לו סיבה הגיונית לבכות (כי את משדרת לו שגן/מעון זה מקום טוב) הוא לא יבכה.
כי הוא לא יפעיל מאמץ על משהו שלא ייצא לו ממנו כלום.

ובכנות- הלוואי והייתי גם ככה.
אני קצת חושבת שכל הגישה החינוכית שלנו שונהטארקו
אבל ב"ה, נראה לי ששתינו סבבה.

זה לא שעשיתי משהו כדי לא להיבהל מהבכי.. זה פשוט ברור לי שזה ככה, הוא בוכה כי זו דרך תקשורת. גם אני בוכה לפעמים או צועקת או כועסת.. ב"ה שיש לנו רגשות.
זו לא גישה חינוכית, זו גישה לחייםאין לי הסבר
והגישה שלך לחיים בריאה מאוד בעיניי. את לא נותנת לדברים לרגש אותך אלא בוחנת דברים בגישה רציונאלית.

לא בטוחה שירדת לסוף דעתי, ונראלי שתינו התעייפנו😌
נראלי גם..טארקו
במיוחד שאני לא מאוד מאופסת היום מראש...
אוי, מה פתאום. תינוקות ופעוטות בוכים כי זו הדרך שלהם לתקשר.סופי123
זו הדרך שלהם(הבריאה יש לומר,) לספר שהם חווים מצוקה, זו לא הפעלת מניפולציה. הסתגלות למסגרת מושפעת מהמון גורמים ובראש ובראשונה מטיב המסגרת ומהטמפרמנט של הילד. כשם שפרצופיהם שונים וכו'.
מדברייך עולה שיש חוקיות מאד מסוימת להתנהגות ילדים ושהם מאד מכווני מטרה... אני לא יודעת על מה הגישה הזו מבוססת אבל אישית אני ממש לא מתחברת אליה והיא נראית לי מוכיחה את עצמה לעיתים רחוקות אם בכלל.
ילד בוכה כי הוא רוצה לסמן משהו למבוגראין לי הסבר
לא כי הוא עושה מניפולציה.
איפה קראת שהוא עושה מניפולציה?
אני לא כתבתי את זה
רק ארחיב את דבריי. עיצבנת אותי שהוצאת את דבריי מהקשרםאין לי הסבר
(וכמובן הוספת את הפרשנות שלך לדברים שלי)

כן. ילד בוכה כדי להפעיל את המבוגר.
לא באופן מודע.
אבל טם ילד רעב- הוא יבכה שהמבוגר ייתן לא אוכל.
צמא- יבכה כדי שיתנו לו לשתות.
כואב לו- יבכה כדי שיטפלו בו.
מסכימה איתי על זה?
אם הוא לא היה רוצה ש
המבוגר יעשה משהו הוא לא היה בוכה.
זו הדרך שלו ''לדבר'' עם המבוגר.

ורוצה לשמוע משהו מדהים?
תינוקות של אנשים חרשים לא בוכים!!
יודעת למה?
כי הם מבינים, בתבונה מדהימה(!!) שההורים שלנם לא שומעים את הבכי ולא יבואו לעזרתם אם הם בוכים.
אז מה הם עושים?
מנופפים בפראות בידיים וברגליים, כי ככה ההורים רואים ובאים לעזרתם.
כתבת - אחרת מה הפואנטה בבכי.סופי123
אני הבנתי מזה זאת חושבת שילד בוכה כשההורה בסביבה ומיד אחר כך הוא נרגע ושמח וטוב לב- זא הבכי זה סוג של הצגה. אז מעבר לזה שזה ממש לא נכון שכל הילדים נרגעים שההורה מתרחק, אני לא אוהבת את הגישה הכללית.
אני לא ככ מבינה איך קישרת את הילדים של החרשים וכו', ובכל מקרה אל תתעצבני
אני רואה בבכי של ילד רצון להגיד משהו למבוגראין לי הסבר
זאת אומרת,
אם הילד בוכה כדי לסמן לאמא שהוא רוצה אותה איתו, ברגע שאמא תלך אין לו כבר מטרה לבכי, כי אמא לא שומעת. אז למה שהוא ימשיך?
לא מבחינה מניפולטיבית, אלא מבחינת השקעת אנרגיה.
אנחנו לא משקיעים אנרגיה, בתור בני אדם, בדבר שאין לנו עניין או צורך בו.
(כמו ללחוץ על גז כשאת נמצאת בניוטרל).

אותו הדבר ילדים.
הם בוכים כשהם מרגישים שהם ישיגו מזה משהו. לא כי הם חמדנים, אלא כי ככה האדם בפועל, ככה התבונה האנושית שלנו בנויה.
שווה לי להתאמץ- אני מתאמץ.
לא שווה לי- אני לא.

נתתי את הדוגמא של תינוקות להורים חירשים.
הם לא בוכים כי לא ישמעו אותם, והם לא יוציאו אנרגיה על משהו שלא יפעל.
הם ינסו לבכות- יראו שלא קורה כלום, אף אחד לא שם לב, הם יעשו משהו אחר, עד שהם יראו שיש משהו שפוגע בנקודה.

ככה אנחנו פועלים.
עובדה מדעית.
(לעיתים בכי יגיע גם כלפרוק רגש, וגם כאן יש לו מטרה. אני לא חושבת שיש דבר כזה בכי ''סתם'').

אותו הדבר עם תינוק שמגיע למטפלת.
הוא בוכה כי הוא רוצה משהו. במקרה הזה- שאמא תיקח אותו מהמקום הזר והמנוכר הזה.
וכשאמא הולכת, לפעמים הוא יבכה כי הוא חושב שאולי היא שומעת/כי הוא רוצה שמישהו יתייחס/כי אופציה אחרת שאני לא חושבת עלייה כרגע.
אבל ברוב המקרים האמא הולכת,
הילד נרגע כי הוא מבין שהבכי לא יעזור ואין לו טעם לבכות, וזהו.
הוא ינסה לראות איך הוא יעזור לעצמו שיהיה לו נעים וטוב.

מקווה שעכשיו הובנתי יותר.
אני רוצה רגע להוסיף משהו בכיוון אחרבארץ אהבתי
זה לא קשור ישירות לדיון, אבל בעיני זה משהו שחשוב להכיר כהורים.
בכי זה אמנם דרך של ילד להגיד משהו למבוגר.
אבל לבכי יש עוד משמעות - בכי הוא דרך לפרוק רגשות קשים. והוא חשוב בשביל תהליך העיבוד של הקושי.
לי זה חשוב להבין את זה, ולזכור שיש תפקיד לבכי, ויש לי תפקיד בזמן שהילד בוכה - להיות אמפטית כלפיו, להבין שעכשיו הוא מעבד את הקושי שלו, ולהיות סבלנית - לא לנסות להסיח את דעתו, לא לנסות לרצות אותו כדי שלא יבכה, לא לכעוס על הבכי, אלא פשוט להיות איתו בקושי שלו.
(ספציפית כששולחים למטפלת זה אחרת, כי אני לא שם איתו, ואין לי הרבה שליטה על איך המטפלת תגיב, חוץ מלהשתדל לבחור מטפלת שמוכנה להכיל את הבכי והקושי של הילד כשאני לא שם. אבל בגלל שהדיון גלש למה זה בכי באופן כללי, אז רציתי להוסיף את הנקודה הזו, שבעיני היא מאוד משמעותית לי עם הילדים שלי. לא תמיד מצליחה ליישם בצורה מדוייקת, אבל כשכן - זה מאוד עוזר, ומרגיש לי נכון ואמיתי).

פה זה כתוב יותר בפירוט, והרבה יותר יפה -
על דמעות ואגרסיה - חזרה ללב ההורות
וגם פה-
https://www.levhorut.com/2017/03/01/frustration/
תודה על התשובותפולניה12
וגם על ההתפלמסות בהמשך 😅

מקווה שילך ויהיה קל יותר..
שמחה שנהנת😌אין לי הסבר
בהצלחה🌷
אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24אחרונה

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')