אם אני באמת כזאת.
אוף אוף אוף
אני בהיריון ראשון. סוף רביעי ב"ה.
ועובר עליי משהו לא נחמד במיוחד
כל הזמן פתאום יש לי רצון להתכסות, לברוח, שאף אחד לא יהיה ליידי.
לא רוצה יחסים. רק חיבוק פשוט שהוא לא מיני.
הרגשות מוזרות שלא הכרתי. קצת דיכאון.
ובעלי מסכן
ואני משתפת אותו בהכל. והוא הכי תומך בעולם. הכי הכי.
מרגישה שמשהו לא מאוזן נפשית
בגלל שזה מתבטא בהתכנסות כזאת אני מפחדת שבתת מודע יש לי רתיעה ממגע. בחיים לא קיימנו יחסים בלי שרציתי. אבל כל המסביב, נשיקות וכו לא תמיד היה בא לי. מפחדת שרציתי שיהנה ועכשיו אני נדפקת מזה.
זה קשור לדעתכן? אולי לא קש6ר בכלל וזה סתם מצב הגיוני?
מה אפשר לעשות?
הצילווו
אני מרגישה אבודה ועצובה.
למישהי קרה פעם?

