בגלל הקטע הזה של לחם עוני

וגם בלי קשר לשכר

זה ירגיש שאין מה להתגאות בזה בכלל ואין שום תחושת סיפוק

להבדיל כמו מישהי יפה שכל הזמן מחמיאים לה על זה שהיא יפה

זה ממש לא יזיז לה וזה אפילו דיי יכעיס אותה במובן מסויים כי כאילו למה היא אמורה להרגיש מוחמאת על משו שבכלל לא תלוי בה ולא מעיד עליה כלום?

ואי חפררתי 

(כמובן השתמשתי בביטוי שלך, לי זה ממש לא נראה חפירה)

אם לא יהיו לי המידות הרעות שלי, מה מיוחד בי?

המיוחד בי הוא שאני עושה את כל המעשים שאני עושה ברקע של רגשות אלו ואחרים

אם נוריד את כל אלו, נשאר רק מלאך. ומלאך אין טעם להיות.

במחשבה שניה, גם מלאכים יש והם גם נחשבים

לא.

לפחות כשאתה מעלה את זה לא נראה לי. הדרך חשובה וגדולה יותר והיא התשתית הגדולה של העולם...

ואם לצאת מעט מהשאלה שלך- אין דבר כזה מידות רעות, יש בסיסים וחלקי הנפש שאדם מתוודע אליהם וכמה שהם יותר נגישים לו הוא יותר גדל...

זה לפחות בעיני

..

מי שעוקפים אותו בכביש ומתמלא כעס עצום ונורא ובצומת הבאה יוצא מהאוטו שלו ומוציא סכין ודוקר את הנהג שעקף אותו הוא אדם בלי מידות רעות?

מי שמרביץ לילדים שלו כל יום בטירוף בגלל דברים קטנים כמו לא לסדר בדיוק כפי שהוא רצה הוא אדם בלי מידות רעות?

ולא נעשה בהם שימוש במינון הנכון

לכן זה נקרא מידות רעות - הכעס הוא דבר טוב אבל אם כועסים יותר ממה שנכון זה רע

אני חלוק על דבריך.

יש מידות טובות - כמו כעס על מישהו שדחף קשיש בתור בסופרמרקט. ויש כעס שנובע ממשהו רע בנפש. אין דרך לייפות את זה, כמו מישהו שיגידו לו מילה אחת של ביקורת ו"יתפוצץ".תחפש ביוטיוב סרטונים של התפרצויות זעם. זה לא "כעס טוב שבמקרה הזה במינון גבוה", אלא זה משהו אחר ממקום אחר בנפש. 

יש עצבות טובה כמו עצבות לפרק זמן מסויים אם אתה עוזב מקום שאהבת למקום אחר ויש עצבות שנובעת ממקום לא טוב כמו מישהו שכל הזמן עצוב כי הוא מרגיש שלא מספיק נותנים לו כבוד כפי שהוא תופס שהוא צריך לקבל כבוד.

בן אדם חושב שמגיע לו כבוד -זה חשוב, זה נקרא בטחון עצמי

(הוא חושב שמגיע לו יותר כבוד, וזאת טעות)

הוא עצוב כי הוא לא מקבל כבוד - אם הוא היה עצוב בגלל כבוד שמים, זה היה דבר טוב, נכון?

ברור שזה דברים רעים, אבל השורש שלהם הוא בדבר טוב. הם באו לעולם כי העולם צריך אותם, והאדם צריך להשתמש בהם נכון.

כמו שיד או רגל הם לא דברים רעים, גם אם הולכים למקום רע או עושים דבר רע.

אבל אני מבין למה בעיניך זה דבר אחר. כי אתה מתייחס להופעה של זה בעולם ולא לעצם הקיום של התכונה המופשטת

אתה קורא לזה - "עצם הקיום של התכונה המופשטת". אני אומר שזה תחושות אחרות.

אם מישהו דוחף מישהו זקן בסופר, מישהו יכול להרגיש תחושה מסויימת שנקראת כעס. 

אם מישהו מתמלא זעם כמו בסרטונים למעלה - זה גם נקרא כעס, אך למען האמת זו תחושה אחרת. זה לא "אותו כעס".

אני לא בקי באנגלית אבל אולי באנגלית זה anger לעומת rage.

לכן אני אומר שיש 2 כעסים - כעס ממקום טוב ו"נורמלי" וכעס ממקום רע. זה לא אותם הרגשות אך במינונים שונים. זה הרגשות אחרות.

כך גם בעצבות (sad לעומת depressed) ועוד.

אבל כמובן שלרוב יש להוקיע מידות רעות

חחח אז אני אשחזר בלנד בהמשך

אין לזה את אותו קסם כשמשחזרים חח

לא הבנתי...

למה אין עוד תכליות?

יש פוליטיקה שאם מישהו בפנים הוא יכול לשנות דברים, עמותות שאפשר להיות בהן ולעזור, ענפים כמו רפואה שאפשר להציל אנשים ועוד אינספור דברים?

נכון שמלחמה לתיקון המידות תביא לי שכר..

אבל קודם כל, לא כולם מצליחים במלחמה ויש כאלה שאיבדו את עולמם

ודבר שני החיים יותר יפים עם מידות טובות..

מעדיף לצאת מאיזור הסכנה והסבל

ויש מצב גם שאני אקבל שכר על הבחירה ללחוץ ולמאוס במידות הרעות. 

יש פה הרבה כסף באירוע יותר מכל טיעון ענייני.

אבל למה להניח ששם זה פחות מהOU למשל? (הבאתי אותם לדוגמא בשל כמות ההכשר שהם נותנים מלמד על פריסה מאוד רחבה היכן המשגיח נמצא)

מנכ"ל הרבנות הראשית כנראה איננו נמנה על הזרם הליברלי, לכאורה במתן האישור עבורם לתת הכשר הוא וידא שהם עומדים בתקן בסיסי ותפקיד הרבנות כמו כל גוף רגולטורי יהיה לוודא שהם יעמדו בתקנים שהרבנות תקבע.

או שאתה לא סומך על הרבנות שתעשה את עבודתה כפיקוח?

ואם אתה לא סומך עליהם, איך אתה אוכל דברים מיובאים באישור הרבנות ששם אתה גם מסתמך על הפיקוח של הרבנות.

חקיקת כשרות צוהר בפוליטיקה. עצם ההדים שנעשו יכולים להשפיע

מחטף וניצול סמכויות של הרגע האחרון זה טריק פוליטי ידוע.

אני לא מסכים עם הקטע של כשרות צוהר בכללי

בגדול אני סומך על החלטות שהתקבלו ע"י הרבנים הראשיים או הממונים מטעמם. המנכ"ל עוזב כעת אחרי מחלוקת ארוכה עם הרבנים, בעצם מאז הכנסם לתפקיד, ממילא מוזר לי לטעון שמי שלא סומך על מהלך שלו, שלא תואם עם הרבנים הראשיים או עם מועצת הרבנות הראשית, מוגדר "לא סומך על הרבנות".

אבל בהחלט, מומחי כשרות רבים, מהרבנות ומחוצה לה, מעידים שהכשרות הכי חלשה בארץ - עדיפה על הכשרויות הנחשבות ביותר בחו"ל.

ou מקלים בחדש בחוץ לארץ,

כך שאם זה חדש ואתה מקפיד על כך כדעת רבים מהראשונים אז לא.

הou מקלים בחלב סתם כדעת הרב פיינשטיין, החזון איש והרב יוסף משאש , הרבנות מחמירה בכך יותר כדעת הרב צבי פסח פרנק שרק אבקת חלב סתם מותרת.

לעומת זאת, ביחס לג'לטין, הou הקפיד על ג'לטין מחיות כשרות עוד לפני הרבנות שמקפידים על כך גם.

ביחס לשאר הדברים אני לא יודע.

אבל מצד האמון, אני סומך על הou שאם הם כותבים כשר הם עומדים מאחורי זה, פשוט לא מקל בחדש אבל כן מקל בחלב סתם.

דביר עמר עשה כאן בערוץ פרודקאסט עם הרב חנן ברנד לא מזמן, שעסק גם בזה. מסביר שם על ההבדלים, כדאי להיות מודע.

אישית, הייתי רוצה שכל כשרות תהיה מאוד שקופה על מה מקפידים ועל מה לא כדי שאדע מתי להעדיף גוף כשרות זה או אחר ועל מה חשוב שאקפיד בהינתן ההקפדות שלי.

אבל גם מצד רמת היכולת לפקח. למפעל בארץ חשוב שתהיה כשרות ולכן היכולת לפקח עליו ולדרוש ממנו רף של פיקוח - הרבה יותר גבוהה, ממה שנאלצים להסתמך עליו בחו"ל, כשלמפעלי ענק, יש הרבה יותר לקוחות שלא מעניין אותם כשרות.

אנשים טוענים שכשרות צוהר מקפידה יותר מהרבה רבנויות. אני משער שלפחות בשנים הראשונות הם חייבים "לעשות קולות" של עבודה רצינית גם אם אחר כך יהיה להם אומץ לשחרר. ולו משיקולי תדמית.

בייניש אחד נכנס לאכול שרימפס במסעדה, רואה אותו רבו אוכל, ניגש אליו ואומר לו "איך אתה מסוגל לאכול טרף?"

אמר לו התלמיד "ראית אותי ממש אוכל מהתחלה ועד הסוף?"

ענה לו הרב "ראיתי במו עיני אותך אוכל את כל השרימפס, ממש השגחתי על צעדיך ועל כל מעשה שעשית במסעדה!".

"נו אז מה הבעיה?" אומר לו התלמיד, "יוצא שאכלתי בהשגחת הרבנות!" 

ציפיתי לטקט מול הצרות שאירעו את אבותינו ביום הזה,

וטקט מול בית ה' החרב

שהבעיה היחידה בו זה שהוא ממכר.

אה וגם שאין הקלטות.

זה מרגיש כמעט כמו וואטסאפ

@משה

אני זוכר נכון?

כלומר,  הש"א לא תומכת בזה. אבל אם המכשיר תומך בזה אז הש"א יודעת להציג.

אולי פעם יהיה לי כח להתמיך את הזוועה הזו. אם זה יקרה, זה יקרה עם תמלול מובנה.

מחילה, זה לא אישי, אבל באמת חושב שחלק גדול מהשרשורים שאתה פותח, לפני עשור היו נשלחים לנסיו"פ.

וכאן יש הודאת בעל דין:

המדור הוא תוכן סאטירי ואין לייחס לו כל אמירה רצינת - צעירים מעל עשרים

וגם כי האוכלוסיה השתנתה.

ועוד כמה סיבות.

בדיוק אתמול חשבתי על זה שכבר אין מפגשי פורום יותר.

ולמי כבר יש כח לאידיאלים (ופורומם במקומם מונח)

אז נותר מקום רק לדאחקות.

אני טמא אני טהור

אני טמא

בפורום - רשע

לא הבבא סאלי, לא איזה נוח'בה.

יצא לי לקרוא הרבה על שבטים קניבליים / ימי הביניים / מדינות כמו אפגניסטן וכיו"ב, ונראה לי שבהשוואה למה שהולך שם אנחנו די בסדר לא?

הנה אני כאן בקליפות של האינטרנט .

זה חתיכת מינוס...

אם כי לעומת שוטטות במקומות אחרים... הלוואי יבלה אדם כל היום כולו בערוץ 7

בִשְׁבִיל זֶה מַנִּיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט כָּל כָּךְ עַל הָאָדָם וּבְיוֹתֵר עַל מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁעַל יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ וְהִתְגָּרוּתוֹ כָּל כָּךְ הוּא מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְמַה שֶּׁמֵּבִיא לְכַמָּה עֲווֹנוֹת וּפְגָמִים גְּדוֹלִים. אַף עַל פִּי כֵן הַכּל כְּדַאי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל הַתְּנוּעָה טוֹבָה מַה שֶּׁבְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו הָאָדָם בְּאֵיזֶה תְּנוּעָה וּבוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה יָקָר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר מֵאִלּוּ עָבַד אוֹתוֹ אֶלֶף שָׁנִים בְּלִי יֵצֶר הָרָע