אם יש כפתור שמתי שלוחצים עליו באופן מיידי (פחות משנייה) ******כל****** המידות הרעות (גאווה, כעס, עצבות וכו') נמחקות מכם ויש בתוככם רק מידות טובות, וכך זה נשאר לכל החיים - האם תלחצו עליו?
הכפתור מאושר גם על ידי רופאים - כלומר אין תופעות לוואי מכל סוג וגם מבחינה הלכתית - כל הרבנים הסכימו שאין פה שום בעיה מבחינה הלכתית או מידותית ואפילו ממליצים ללחוץ.
אז האם תלחצו?
אם לא - למה לא?
בגלל הקטע הזה של לחם עוני
וגם בלי קשר לשכר
זה ירגיש שאין מה להתגאות בזה בכלל ואין שום תחושת סיפוק
להבדיל כמו מישהי יפה שכל הזמן מחמיאים לה על זה שהיא יפה
זה ממש לא יזיז לה וזה אפילו דיי יכעיס אותה במובן מסויים כי כאילו למה היא אמורה להרגיש מוחמאת על משו שבכלל לא תלוי בה ולא מעיד עליה כלום?
ואי חפררתי
(כמובן השתמשתי בביטוי שלך, לי זה ממש לא נראה חפירה)
אם לא יהיו לי המידות הרעות שלי, מה מיוחד בי?
המיוחד בי הוא שאני עושה את כל המעשים שאני עושה ברקע של רגשות אלו ואחרים
אם נוריד את כל אלו, נשאר רק מלאך. ומלאך אין טעם להיות.
במחשבה שניה, גם מלאכים יש והם גם נחשבים
לא.
לפחות כשאתה מעלה את זה לא נראה לי. הדרך חשובה וגדולה יותר והיא התשתית הגדולה של העולם...
ואם לצאת מעט מהשאלה שלך- אין דבר כזה מידות רעות, יש בסיסים וחלקי הנפש שאדם מתוודע אליהם וכמה שהם יותר נגישים לו הוא יותר גדל...
זה לפחות בעיני
..
מי שעוקפים אותו בכביש ומתמלא כעס עצום ונורא ובצומת הבאה יוצא מהאוטו שלו ומוציא סכין ודוקר את הנהג שעקף אותו הוא אדם בלי מידות רעות?
מי שמרביץ לילדים שלו כל יום בטירוף בגלל דברים קטנים כמו לא לסדר בדיוק כפי שהוא רצה הוא אדם בלי מידות רעות?
ולא נעשה בהם שימוש במינון הנכון
לכן זה נקרא מידות רעות - הכעס הוא דבר טוב אבל אם כועסים יותר ממה שנכון זה רע
אני חלוק על דבריך.
יש מידות טובות - כמו כעס על מישהו שדחף קשיש בתור בסופרמרקט. ויש כעס שנובע ממשהו רע בנפש. אין דרך לייפות את זה, כמו מישהו שיגידו לו מילה אחת של ביקורת ו"יתפוצץ".תחפש ביוטיוב סרטונים של התפרצויות זעם. זה לא "כעס טוב שבמקרה הזה במינון גבוה", אלא זה משהו אחר ממקום אחר בנפש.
יש עצבות טובה כמו עצבות לפרק זמן מסויים אם אתה עוזב מקום שאהבת למקום אחר ויש עצבות שנובעת ממקום לא טוב כמו מישהו שכל הזמן עצוב כי הוא מרגיש שלא מספיק נותנים לו כבוד כפי שהוא תופס שהוא צריך לקבל כבוד.
בן אדם חושב שמגיע לו כבוד -זה חשוב, זה נקרא בטחון עצמי
(הוא חושב שמגיע לו יותר כבוד, וזאת טעות)
הוא עצוב כי הוא לא מקבל כבוד - אם הוא היה עצוב בגלל כבוד שמים, זה היה דבר טוב, נכון?
ברור שזה דברים רעים, אבל השורש שלהם הוא בדבר טוב. הם באו לעולם כי העולם צריך אותם, והאדם צריך להשתמש בהם נכון.
כמו שיד או רגל הם לא דברים רעים, גם אם הולכים למקום רע או עושים דבר רע.
אבל אני מבין למה בעיניך זה דבר אחר. כי אתה מתייחס להופעה של זה בעולם ולא לעצם הקיום של התכונה המופשטת
אתה קורא לזה - "עצם הקיום של התכונה המופשטת". אני אומר שזה תחושות אחרות.
אם מישהו דוחף מישהו זקן בסופר, מישהו יכול להרגיש תחושה מסויימת שנקראת כעס.
אם מישהו מתמלא זעם כמו בסרטונים למעלה - זה גם נקרא כעס, אך למען האמת זו תחושה אחרת. זה לא "אותו כעס".
אני לא בקי באנגלית אבל אולי באנגלית זה anger לעומת rage.
לכן אני אומר שיש 2 כעסים - כעס ממקום טוב ו"נורמלי" וכעס ממקום רע. זה לא אותם הרגשות אך במינונים שונים. זה הרגשות אחרות.
כך גם בעצבות (sad לעומת depressed) ועוד.
אבל כמובן שלרוב יש להוקיע מידות רעות
חחח אז אני אשחזר בלנד בהמשך
אין לזה את אותו קסם כשמשחזרים חח
אוי טאטע!לא הבנתי...
למה אין עוד תכליות?
יש פוליטיקה שאם מישהו בפנים הוא יכול לשנות דברים, עמותות שאפשר להיות בהן ולעזור, ענפים כמו רפואה שאפשר להציל אנשים ועוד אינספור דברים?
נכון שמלחמה לתיקון המידות תביא לי שכר..
אבל קודם כל, לא כולם מצליחים במלחמה ויש כאלה שאיבדו את עולמם
ודבר שני החיים יותר יפים עם מידות טובות..
מעדיף לצאת מאיזור הסכנה והסבל
ויש מצב גם שאני אקבל שכר על הבחירה ללחוץ ולמאוס במידות הרעות.
תרגישו התחדשות? או שגרה משעממת?
מה עושה את ההבדל?
אה.. וחודש טוב! 😊
אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער
נעשה לו קוקיות, שיהיה בת
איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉
"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?"
"ראש עיר או ראשת עיר?"
כן ראשת זה חארטה..
יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי 
)
שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!
חודש טוב!
לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
אתה מבין בנצרות, באלילות, אבל ביהדות, כפי שמתבטאת למשל באורח החיים והתפישה החרדית, ולא רק, משהו מאוד מעוות, ידידי.....רחמנות. באמת.
חבל.
לא רוצה להתעסק עם זה יותר. זה הביא לכל כך הרבה דברים לא נכונים, ומכוערים (!), שחבל שהתחלנו עם זה.
חודש טוב לכולם!
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)
עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
