המייל האדוםהמייל האדוםחיפושכהה
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
התייעצות עם רב על דחיית הריוןצועקת לך

רקע - אנחנו נוהגים לפי הפסיקה שעד גיל שנה אפשר למנוע בלי לשאול ואם רוצים למנוע עוד צריך לשאול רב. 

אני רוצה למנוע לעוד חצי שנה- שמונה חודשים מכמה סיבות:

הסיבה העיקרית היא כלכלית, בערך עוד תשעה חודשים אני אמורה לסיים שלב בחיים ולחפש עבודה חדשה, מעדיפה להקל על עצמי ולא לעשות את זה עם בטן הריונית. (עבודה בתחום ההיטק)

הסיבה השנייה היא נפשית- אני עם שתי צמודות קטנות ובחלק מהימים אני מסיימת את היום מותשת לגמרי.

וגם, פיזית, אני עדיין מניקה ורוצה קצת הפסקה מהריונות והנקה (אני בהריון ו/או הנקה כבר מעל שלוש שנים ברצף)

 

ולשאלה-

מפחיד אותי לתת לרב להחליט בנושא. כי מה אם הוא יחליט שאי אפשר למנוע? יהיה לי ממש ממש קשה לקבל את זה. יצא לכן פעם להתייעץ על זה עם רב? הצלחתן להרגיש בטוחות בתשובה שלו? יש לכן איך להרגיע אותי? 

 

אני שואלת כל הזמןהמקורית
אבל לא יצא מצב שלא היו קשובים לצורך שלי.
מודה שלא התייעצתי בנושא ילודה וקשיים כלכליים אלא בהיבטים אחרים שקשורים למניעה והתירו לי.
את לא נותנת לרב להחליט בנושא. הוא לא יגדל לך את הילד...מיקי מאוס
את מתייעצת עם רב כמי שמכיר את ההלכה וכמי שיכול לעזור לכם לקבל החלטה שהיא תהיה נכונה לרוח ההלכה.
לכן גם מאוד מאוד חשוב מי הרב שאיתו אתם מתייעצים
אתם צריכים להרגיש שהוא מקשיב לכם ושאתם סומכים על דעתו
אל תבואי מראש עם החלטה שאת לא מוכנה לשמוע לא כי אז באמת אל תלכו להתיעץ (וזה גם בסדר! )
אבל אם אחרי שתתיעצו התשובה לא תשכנע אתכם אז בהחלט אפשר לשאול רב אחר, רק לציין את מי שאלתם ומה ענה ולמה זה לא מתיישב על דעתכם

אישית אני פחות מאמינה בשאלות רב בנושאים שהם לא הלכתיים. אבל כשיצא לי להתיעץ באתי בהגדרה להתיעץ ולא ש"יפסוק" לי (חוץ מנושאי הלכה שאז זה שונה) לא זכור לי שלא קיבלתי את דעתו אבל ידעתי שהכדור תמיד בידיים שלי, זו עבודת ה' שלי, ואני אתן עליה דין וחשבון.... את צריכה להיות מודעת למקום ממנו את באה או המקום שממנו את מאמינה שראוי להגיע לשאלה כזו וכמובן גם לתקשר את זה נכון
רק לומר שמאד נהניתי מהתשובהאחת כמוני
ותודה על זה.
ובהצלחה לפותחת
מניעת הריון זה הלכתיבימבה אדומה
יש איסור שכבת זרע לבטלה מהתורה ולכן מניעת הריון זה חלק מזה. ובנוסף יש ביטול מצוות עשה של פרו ורבו.
לכן זו שאלה הלכתית בוודאי. וחשוב כמו שציינת שזוג ידע לבחור את המקור ההלכתי שלו, אבל זה לא הופך את זה ללא הלכתי. הייתי חייבת להגיב על זה.
אופן המניעה זו שאלה הלכתית (באיזה אמצעי להשתמש)מיקי מאוס
האם למנוע כשהמניעה היא אחת מאלה שמותרות על פי ההלכה זו לא שאלה הלכתית טהורה כי לאישה אין איסור למנוע.

יש פה נגיעה הלכתית, ברור שזה לא ביקום מקביל, מדובר פה על זוג שיש לו ילדים והמניעה למספר שנים בודדות אז זה לא נכנס לאיזה קטגוריה בעייתית ולכן זה לא בתחום האסור והמותר.
זה בתחום אפור יותר...

אני לא אומרת שלא תתיעץ עם גורם הלכתי. אם יש ספקות בנושא הזה צריך לשמוע ולקבל את דעת התורה, המטרה היא לעשות את רצון ה' לא לחפש איפה ללכת בין הקווים ולברוח מאיסורים
אבל צריך לדעת את הסוגיה ולזכור שלהורים פה יש את כל ההחלטה. גם רוב מוחלט של הרבנים כשהם מייעצים יודעים להציג את זה ככה
שוב, אני חושבת שאת מטעהבימבה אדומה
המניעה שאשה לוקחת, היא עבור מצב ורצון של בני הזוג *לקיים יחסי אישות* מחד ו*למנוע מהפרית הזרע את הביצית* מצד שני. ועצם לפעול לעשיית פעולה שתמנע זאת, זו שאלה הלכתית....

ולא רק כיצד בפועל לעשות זאת (כי כמובן שיש מדרג של האמצעים השונים וגם שיקולים נוספים כמו השפעת אמצעי המניעה על החשק/נפש/גוף האשה וכד')
מוזמנת ללמוד את הסוגיה במקורותיה...אני מדברת על הלכהמיקי מאוס
יש עוד המון שיקולים ודברים בפנים.אבל אסור לבלבל בין איסורים הלכתיים
לבין מנהגים
לבין חומרות
לבין ראוי ולא ראוי
וכו...

כל הדברים האלה חשובים! רוב מה שאנחנו עושים ביומיום זה לא כי חייב, ורוב מה שאנחנו נמנעים זה לא כי אסור מדאורייתא
וברור שאישה לא סתם תמנע כי בא לה בלי לחשוב על הפן התורני בדבר הזה. ברור שזה שיקול שנכנס ולכן שואלים בכלל דמות הלכתית ולא את השכנה כדי להתלבט על זה

אבל חשוב לדעת מה התוקף של כל דבר כדי לא לבלבל בין ערכים ובסוף יוצא שבגלל ערך שולי מתבטלים דברים הרבה יותר חשובים/ עקרוניים
(אמירה כללית לא ספציפית למקרה הזה)
למדתי דווקאבימבה אדומה
לעומק מאוד.... אני לומדת הדרכת כלות ושם הסבירו לנו, מההתחלה כולל מקורות, למה זו שאלה הלכתית

וחשוב לי לחזור על זה שוב ושוב בדיוק בגלל התחושה שנהייתה שזה לא הלכתי...
זה מאוד עניין של גישותאן אליוט
יש כאלו שישאלו רב לגבי זה ולגבי דברים נוספים, שאולי אפשר להגדיר אותם כאורח חיים, ויש כאלו שישאלו רב על שאלות ספציפיות כמו מראות מסויימים, דין של מזלג בשרי שהשתמשו בו להפוך פיצה וכדומה.
מגזרים שונים הרבה פעמים נבדלים זה מזה גם בגישה לשאלות רב
אני בהחלט מבינה מה שאת אומרתבימבה אדומה
אז אני לא אומרת לשאול או לא. אני רק מנסה חעמוד על כך שזה הלכתי ולא רוחני/גישה לחיים/חיזוק מרב וכו'... שזה כמו להתייעץ עם רב אם לסגור דירה במקום מסויים וכד'....

אחרי שיהיה ברור שזה הלכתי, סביר שאדם יבחר לשאול את רבו. ברגע שזה לא ברור שזה הלכתי, אז באמת לא כל אחד פונה לרב על כל דבר שהוא לא הלכתי ופה נכנס הגישות שאמרת...
העניין הוא כזה בעינייהמקורית
האם על כל מצווה מדאורייתא שאת לא מקיימת את מתייעצת עם הרב?
אם כן - אחלה
ואם לא, ויש הרבה כאלה, אז לא שואלים.
זה לא כזה שחור ולבן
חוצמזה שגמככה ברוב הפעמים שאישה לא רוצה הריון יתירו לה למנוע. אז זה לא כזה בעייתי בעיניי לא לשאול, על אף שאני בעצמי שואלת
אפילו אומר לך שפעם אחת שפניתי לרב, לפני הרב הנוכחי שאני מתייעצת איתו, הוא בעצמו הפנה אותי לרב שיתיר. וכך גם בעניין הדיאפרגמה. לרב הנוכחי לא היה פתרון להציע לי, הוא הכיר את הסיבה שבגללה אני רוצה למנוע, והפנה אותי לרב שמתיר. לעניות דעתי הרב הנקין.
אני רק אומרתבימבה אדומה
שזה הלכתי. באמת שאחרי זה שכל אחת תפעל לפי שיקולה! לא נכנסת לחיים של האנשים. הפריע לי שנתנו לזה טייטל שזה לא הלכתי.
הטייטל לא באמת משנה בעינייהמקורית
אבל לעניין הסמנטיקה - זה משנה. כי זה מוציא את כל מי שלא שואלת כאילו היא עוברת על ההלכה. וזה לא בדיוק כך. ובדיוק מהסיבות שכתבתי למעלה.
אמממבימבה אדומה
הזהו שזה בעיניי כן הסיבה שחשוב לתת לזה את הטייטל הנכון. שאלה הלכתית. כמו שאלה במראות כמו שאלה בכשרות, כמו שאלה בעל מיני דינים שצריך פסיקה הלכתית.
זה ממש לא כמו שאלה במראות בכשרות ובדיניםמיואשת******
האם למנוע הריון או לא זה לא שאלה כמו האם זה כשר או לא. ממש ממש ממש לא.
זה בדיוק זה, שאלה במראות היא הלכתית
שאלה בכשרות היא הלכתית
שאלה איזה אמצעי מניעה היא הלכתית


שאלה על מניעת הריון היא השקפתית. ממש לא הלכתית.
תודה!! זה הדיוק שחיפשתי.טארקו
וזה דיוק ממש חשוב.
וכן מתייעצים עם רב בענייני השקפה אבל ממש חשוב לדעת שזה השקפה ולא הלכה. זה סוגיות שונות.

(אישית בהחלט התייעצנו עם הרב לגבי מניעה, יותר מפעם אחת...)
למה זה לא הלכה?בימבה אדומה
למה לא מתייעצים בענייני הלכה? למה זה השקפה? הרי סוכם שזה ביטול מצוות דאורייתא של פרו ורבו...למה זה השקפה?
ואם הזוג קיים את מצוות פרו ורבוקפה הפוך

שזה בן ובת?

ודרך אגב האשה לא מצווה על פרו ורבו...

 

וגם לא הבנתי מה הקשר בין מניעה לבין שפיכת זרע לבטלה... באמת שלא הצלחתי להבין את הסיבה הזאת

(כמובן באמצעי מניעה מותרים)

 

האישה לא מצווה על פרו ורבוטרכיאדה


אני מעולם לא התייעצתי עם רב על מניעהטרכיאדה

כי אכן זה לא הלכתי ואני מתייעצת רק על עניינים הלכתיים ולא השקפתיים

למה היא השקפתית?באר מרים
יש גדרים הלכתיים למצוות פרו ורבו ויש גדרים הלכתיים מתי מותר להימנע ממנה..
אפשר לדון עד בן ובתמיואשת******
אם זה הלכתי או השקפתי. יש הרבה רבנים שאומרים שגם לפני שיש בן ובת זה לא הלכתי. (מכיון שזה המצווה של הגבר ולא של האשה ועוד סיבות שאני כבר לא זוכרת. )
אבל אחרי שיש כבר בן ובת זה בוודאי לא שאלה הלכתית בשום צורה
יש מצווה מדרבנן של "ולערב אל תנח ידך"באר מרים
ויש דיון הלכתי מה כלול בה..

כך שזו כן שאלה הלכתית גם אם יש גדר הרבה יותר רחב של היתר.
על זה עוד לא שמעתימיואשת******
יש מצווה של שילוח הקן
מדאורייתא
ואנשים לא שואלים האם מותר להם לגור במקום שלא יפגשו יונה בימי חייהם
ויש הרבה אנשים שגרים בחול שלי לשאול על יישוב הארץ
ועוד ועוד
עם כל הכבוד
יש די והותר רבנים שמדברים רק על פרו ורבו וגם בזה אומרים שזה לא שאלה הלכתית
עכשיו יש משהו חדש מדרבנן שהולך את זה לשאלה הלכתית? וואלה לא מקבלת. וגם לא הרבנים שאני מכירה.
עורכת- הלכתי להסתכל וזה גם מדבר על בן ובת. אז שוב זה מעגל חזרה לאותו סיפור.
יש 613 מצוות. הנשים לא מצוות בזו אבל בכל זאת נדחפים להן במצווה שהן לא מצוות לרחם בצורה הזויה שמשפיעה על כל החיים שלהן בדבר שאין עוד כמוהו, וזה אפילו לא המצווה שלהן!!!!
אני אתמקד ב612 האחרות. תודה רבה.

האמת שזה ממש הגיע לשלב שמרתיח אותי הדיון הזה ואני מחבבת אותך אז אעצור פה.
סליחה!אני יודעת שאת לא במצב רוח אבל הצחקת אותי ממש😂מיקי מאוס
"אני אתמקד ב612 האחרות.תודה רבה"
את כותבת נהדר

אולי קצת ירגיע אותך ואולי לא- זו מצווה. זה לא "חיוב" ולא "איסור"
ההשוואה ליישוב הארץ טובה
וגם לצדקה (בואי נעשה את זה קל,לא מעשרות)
ולכן מי שסובר שיש להתיעץ על איפה לגור וכמה צדקה לתת - גם כאן
ומי שסובר שמספיק לקבל את ההדרכה על חשיבות וגדרי מצוות יישוב הארץ ומצוות צדקה ורק כשהוא מתלבט הוא שואל- גם כאן

אני לגמרי איתך.
ולי אף אחד לא "נדחף" לרחם. זה בידיים שלך ושל כל אחת אם היא רוצה לשאול או לא ואיך.
וכל מי שבוחרת לשאול אז זה אחלה!
ומסכימה איתך שחשוב שאף אחת לא תבין מכאן שהיא חייבת לקבל "אישור" מצד ההלכה (מצדדים אחרים אולי כן אבל שתדע שזה בחירה שלה לבחור בצדדים האלה וזה גם כמובן אחלה)
שמחה ששעשעתי 😄מיואשת******
אני כן אגיב עוד משהו ל@באר מרים ולכל מי שבגישה שלה
הכל טוב ויפה
וזה גישה מסוימת
ואשריכן וטוב לכן
להציג את זה כאילו זו הגישה הנכונה היחידה זה ממש לא בסדר.
זה עולה פה לאורך השנים בשרשורים

למשל לפסוק ולערב אל תנח ידך, יש פירושים שונים, ממש לא כולם מפרשים אותו בצורה הזו שקשורה לחובה של פרו ורבו. יש כאלו שמדברים על בניו של אדם בצעירות והזקנה ובכלל לא על הולדת ילדים.

ולהביא פסוק מקהלת בתור - יש בזה הרבה גדרים בהלכה לפי הפסוק הזה ולכן האם מותר למנוע הריון כרגע זו שאלה הלכתית- זה לא הגיוני בעיני.

אז יש אנשים ששואלים רב מתי כמה למה מותר אסור ללדת וזו דרכם- מצוין. אבל זו דרכם. זה לא כמו חמץ בפסח ולא כמו שאלת כשרות ולא כמו שאלת מראות.

וזהו. חוזרת ל612 המצוות שלי. אה רגע, בלי תפילין, 611, בלי סוכה 610… 😅



חחח שכחת מתנות כוהניםבוקר אור
קורבנות
ציצית
נשאר אממ.. 10?😁
אוהבת את איך שאת כותבת!
יש לי דה ז'ה וו לשרשורפלצת על בודקות טהרה😳מיקי מאוס
רק לומר שמסכימה ממש ומחזקת את ידייך!!יערת דבש

מרתיח אותי ההחלטיות הזו שנשים כותבות

זה הלכתי וחובה לשאול רב

אז זהו שלא.

זו לא שאלה שיש בה חובה לשאול רב!

ונחזור על זה שוב ושוב

שלא יחשבו פה שזה אחרת באופן כל כך מוחלט.

 

ולא רק-אלא ששמעתי מרב גדול מאוד (!) שכבר נפטר (ויכולה לכתוב את שמו למי שדחוף לה לדעת)

שזו שאלה שבני הזוג צריכים לדון ולהחליט בה בעצמם ואין מה לבוא לרב לשאול!

הוא לא יגדל את הילדים לא ילד ולא יקרע בלידה.

 

וכן

אני מכירה לא מעט רבנים שעונים בצורה מחפירה

ואוסרים במפורש על זוגות ונשים למנוע הריון 

אפילו שניה אחרי לידה

אפילו שיש לזוג 7 ילדים מ2 המינים

כי אין סיבה 'מוצדקת' ומניעה זה אופציה קיצונית בשבילם

והזוגות המסכנים האלה חושבים שזה איסור תורה למנוע הריון שניה אחרי לידה

או שנה אחרי לידה

ויולדים עוד אחד ועוד אחד.. ועוברים את העשרת ב"ה

זה לא מבחירה אמיתית

זה הזוי ועצוב שאין לתאר.

וכן הם זוגות חכמים נורמלים 

פשוט עצוב מרתיח והזוי

את כל כך צודקת!!!טרכיאדה


ועוד יותר מכעיסטרכיאדה

שאם הסיבה היא כלכלית אז לא מתירים למנוע. כי כסף כידוע הוא שטויות והוא לא הכל בחיים וכל ילד מביא איתו ברכה ועוד שלל אמירות נחמדות. בסוף כסף זה כן הכל

אבל יש כאלו שבטוחותטרכיאדה

שאסור להן למנוע בגלל שמטעים אותן, ולכן זה כן סוג של להידחף להן לרחם.

ואני לגמרי עם מיואשת בנושא הזה!

זה שאלה הלכתיתמישהי עם שאלה
לפי הרבה רבנים יש היתרים גורפים למנוע ואז על גבי זה אפשר להתייעץ מבחינה השקפתית אם כדאי
אך יש גם רבנים שלדעתם ממש אסור למנוע אלא אם כן יש שלל סיבות (אחרי לידה, נפשי, כוחות וכו') ואז צריך ממש לשאול אם מותר או אסור.
בכל מקרה גם לדעת הרבנים שלא צריך לשאול זה הלכתי רק שהם פסקו שמותר גם בלי לשאול ספציפית וזה בסדר גמור ללכת לפי דעתם 🙂 זה לא אומר שכל מי שלא שואלת החליטה לעבור על ההלכה ולהתמקד ב612 המצוות האחרות.
כן לתורה יש מה להגיד בכל נושא ויש מצוות יותר קשות אפילו כמו מסירות נפש ואף אחד לא אומר, זה הגוף שלי והחיים שלי, הרב לא יגדל את ילדי היתומים
לא חשוב. אין לי מה להוסיף. נכתב פה הכל כברמיואשת******
אז תפני לרב שלך ותשאלי אם זו שאלת רבים...
בעיניי ממה שאני יודעת ביהדות מותר למנוע!
ויש מצווה לפרו ורבו. מה זה פרו ורבו לפי חז"ל בן ובת.
לא יודעת מה למדת ואיך אבל זה לא נכון.
הרי גם כשאין ביצית- לא זמן הביוץ, אישה בהריון, אישה בגיל הבלות, עדין מותר לזוג לקיים יחסים. אז את טועה לגבי זרע לבטלה.
מבינה שסוג המניעה היא הלכתית אבל לא עצם המניעה.
לגבי עצם המניעה זה נלמד מיוסף הצדיק עד כמה שזכור לי. יש שאלה על למה יש לו רק שני ילדים והתשןבה שלא הביא עוד כי התחילו שנות הרעב. מכאן שמותר למנוע לפי מצב החיים שלנו
אפשר לשאול משהו?מכחול
פשוט אף פעם לא הבנתי.
למה צריך לשאול רב, והתשובה לא יכולה להיות כתובה בספרים?
ברור שתמיד יהיו מקרים מאוד ספציפיים שיצריכו שאלת רב, אבל ברוב התחומים הכללים הפשוטים כתובים בספרי ההלכה. למה פה מצפים שכל זוג ישאל כל פעם?
כי זו שאלה שתלויה בהרבה גורמיםהמקורית
קחי נגיד את נושא החינוך. גם שם, אין קווים ברורים גורפים לכל שאלה שעולה כי יש בזה המון פרטים ומדובר בנושא מסועף שיש בו השקפה והלכה ונפשות פועלות. כך גם בנושא הזה. אין תשובה אחת כי זה השקפה והלכה ותלוי בנפשות הפועלות.
בדיוק בגלל שזו לא הלכה....טארקו
אלא גישה השקפתית שתלויה בכל מקרה לגופו
האמת שאני חושבת שזה *חלק* מהדיון שעלה בעקבותאולי בקרוב
הספר של הרב מלמד, אם אפשר לכתוב על הכל בספר ולתת לציבור הרחב או שזה הנחיות שצריכות להיות לרבנים והם יתנו לפי התייעצות איתם.
אני יודעת שהיו עוד סיבות להתנגדות לספר אז מדגישה שזה חלק מהסיבות
אני חושבת שיש לך פה קושי עם סמנטיקהמיקי מאוס
המינוח "שאלה הלכתית" כנראה מקבל פרשנות אחרת אצלי ואצלך... (ובטוחה שיש עוד פרשנויות אצל אחרות)
מבחינתי הוא שאלה של איסור והיתר, או פסיקה.
מבחינתך זה כל דבר שיש בו אלמנט הלכתי

בעיני באופן כללי חשוב שהוא יהיה מוגדר נכון אבל לא דווקא בהקשר הזה🤭 בסדר גם אם לא נגיע להסכמה על המינוח זה באמת לא קריטי

את ציינת כשאלה לא הלכתית האם לסגור דירה במקום זה או אחר- בעיני לא סתם שברור שהיא לא הלכתית אלא רב הוא בכלל לא כתובת (כמובן מכבדת את מי שאצלה כן אבל ככה אני תופסת את זה)

אני הסכמתי לגמרי שזו שאלה עם היבטים הלכתיים ולכן הכתובת היא דמות הלכתית.
אבל מה שניסיתי לומר הוא שבנושאים האלה לא הולכים לרב ש"יחליט" או "יפסוק" כמו במקרה של כפית חלבית שנפלה לסיר בשרי והוא מכריע מה מצבה.
אלא הולכים לרב לקבל ממנו חוות דעת תורנית, או המלצה, כמו שאת הולכת לרופא - כאיש מקצוע.
אבל ברור שגם אצל רופא וגם אצל רב בשאלות שנוגעות לנושאים כאלה ואין בהם שחור או לבן צריך לשמור על שיקול דעת עצמי. כי עבודת ה' , החיים, הבריאות שלך- הם שלך.
ואין מי שיכול להבין אותם יותר טוב ממך...
המטרה בהתיעצות כזו היא לקבל את דעתו.אחרת בשביל מה הולכים? אבל מתוך שיח, מתוך הבנה, מתוך שאיפה שמשתכנעים מדבריו ולא שהוא מפיל עליך משהו שאת חושבת שהוא לא נכון אבל עושה כי הוא אמר

זה בסדר גם אם את לא מסכימה איתי בהקשר הזה. אבל זה עניין של תפיסה או נקודת מבט ולכן אין מה להתעקש שאני טועה (לא שאכפת לי מצד עצמי חלילה..בוודאי שהרבה פעמים אני טועה אבל זו גישה שבעיני אסור להשתיק, ויש פה הרבה שחשוב להן לקרוא אותה) אלא שהתפיסה שלך בנושא היא שונה וכמובן שיש לך על מה לבסס אותה וכמובן שהיא לגיטימית אני לא באה לפסול אותה חלילה. זה פשוט גישה שונה ליהדות וההלכה

דרך אגב גם בענייני כפית אני לא חושבת שאני צריכה רב שיכריע אם אני יודעת ללמוד את זה בספר. אבל כשיש לי ספק או אי ודאות- אז בטח שאלך לרב וגם אקבל מה שהוא אומר לי. אולי אתדיין איתו במטרה ללמוד אבל אקבל גם אם לא אצליח להשתכנע
מסכימה. היטבת להגדירהמקורית
ואגב, זו גם ההרגשה שעלתה אצלי כשהתייעצתי עם הרב בנושא. שאלתי לדעתו בהתחשב בנתונים וברצון שלי.
זה לא נושא של כן ולא. ומה שהרב החליט - זהו. זו ממש התייעצות ששוקלים בה היבטים שונים. לעניות דעתי גם, רב שלא מקיים שיח על הנושא עם האישה ורק פוסק יהיה מאוד קשה לקבל את פסיקתו
כתבת ממש יפה. התחברתי.טארקו
אני חושבתבימבה אדומה
שבסופו של דבר, הסמנטיקה שלי זה משמעות של איך שאני מבינה את הדברים וברור שאפשר ךפעמים להגדיר דברים קצת אחרת ובסופו של דבר פועלים בצורה דומה.

אז לסיכומו של דבר-
אני ממש מסכימה איתך. פונים לרב לקבל ממנו את ההלכה ומתחזקים ממנו וממש כמו שכתבת... ובמקרה של מניעה זה בעצם "הפסיקה" שמקבלים...

אגב גם באיסור והיתר לפעמים זה לא שחור או לבן ויש ספרדים ייש אשכנזים ויש על מי לסמוך ויש בדיעבד ויש הפסד מרובה ויש הרבה שיקולים בכל עולם ההלכה...

אז רק לומר ששאלת חכם זה לקבל מהתורה שלמד, ובמקרים של שאלות בעולם הבאת ילדים לעולם והסתכלות על כוחות החיים שיש עכשיו (שימוש יפה יותר למילה "מניעת הריון") זה הפסיקה לכאורה... לקבל את התורה שלמד בעניין הזה. לא כי זה שחור או לבן... כי לו יש את ההסתכלות הרחבה יותר שלי אין.

ומכאן היה לי חשוב לומר שזה הלכתי. ולא אני לעצמי... מקס' להתייעץ כאיש מקצוע איזה אמצעי הכי נכון...
כן אבל בשאלת מראות את לא הולכת ״להתייעץ״מיואשת******
אם רב יגיד שאסור- לא תטבלי
זה מאד שחור לבן.
ובמניעת הריון ממש לא ככה
זה השקפה, ומתייעצים (מי שנוהגת) עם דעת תורה.
ב"הבימבה אדומה
שיש לנו את הבטלות להבין שאנחנו לא מבינות במראות ומקבלות את דעת הרב.
גם כשזה קשה בטירוף.... (וגם בזה הרב מוסיף שיקולים הלכתיים כמו כמה זמן מנסים להיטהר, היסטוריית פצעים, איזה יום לנקיים, תמיד יש שיקולים נוספים, זה אף פעם לא רק מה הצבע וזהווווו נגמרו השיקולים בעולם)

בקיצור, זה כך בכל העולם ההלכתי... וגם במניעת הריון. פשוט באמת לרוב השאלה מגיעה מרצון לעשות את דעת התורה ולא ברור מה התורה מורה לי עכשיו בסיטואציה הספציפית... וזה בא הרב להבהיר לי.... לעזור לי לדעת.
את ממש סותרת את עצמךמיואשת******
בשאלה הלכתית רב לא בא ליעוץ לך, לחיזוק לך להחליט
וכמו שכתבת בהודעה למטה- רב לא מחליט בשבילי שום דבר
יפה
אז את מבינה בעצמך שזה לא שאלה הלכתית
בשאלה הלכתית מחליטים לך
את שואלת רב שאלה הלכתית בכשרות או במראות ומה שהוא אומר זה מה שאת עושה.


בשאלה השקפתית נחמד וטוב ויפה לשמוע להתייעץ עם דמות תורנית
נהדר אפילו
אבל זה לא שאלה הלכתית
אממ טוב...בימבה אדומה
לא ברור לי למה. וזה בסדר אנחנו לא חייבות להמשיך את הדיון... אני קצת מיציתי...
ראיתי שערכתבימבה אדומה
אני לא חושבת שאני סותרת... אבל ברשותך מיציתי, בסדר?
הכל טובמיואשת******
אבל פה זה בדיוק עניין של גישהאן אליוט
כשיש לי שאלה הלכתית, אני קודם כל ניגשת לספרי הלכה ומנסה לברר את הנושא. כשזה מסובך לי מדי, או מראות שאין לי דרך לדעת את ההלכה כי מדובר בצבעים וכו', אשאל.
אני יודעת יפה את ההלכה בעניין פריה ורביה, ועושה את ההחלטות שלי בנושא. אם אין חוסר הסכמה בין בני הזוג, או חוסר ידע לגבי אמצעי מניעה עפ"י ההלכה, בשביל מה לשאול?
כי התשובהבימבה אדומה
בהגדרה, תלויה בשואלת, מצבה, וכו'. אין תשובה גנרית....
החשיבות בשאלת חכם היא נושא בפני עצמו. אפילו שאני יודעת את ההלכה הכללית כמו הקלות בצומות הקלים למעוברות ומניקות וכד'....
עדין שאלת חכם זה צורך הלכתי ולא לסגור לי פינה כשלא הסתדרתי לבד עם ספרי הלכה...
אבל פה זה בדיוק העניין של לב יודע מרת נפשואן אליוט
הזוג יודע אם הוא מסוגל עכשיו לעוד ילד או לא. מכל הסיבות האפשריות. והוא יודע את זה יותר טוב מהרב.
יש כאלו שבאמת ירצו את האישור של הרב, ויש כאלו שלא מרגישים צורך בזה.
אבלבימבה אדומה
גם כשיודעים שיש אתגרים למצווה מסויימת, זה לא פוטר מהמצווה... ובדיוק פה נכנס הרב לתת את הכיוון והדרך.מותאמת לזוג הפונה הספציפי.
אם אני יודעת שאנחנו לא מסוגלים,אן אליוט
או שזה יפגע בילדים הקיימים, למה אני צריכה את הרב שיכוון אותנו?
והרב יודע מה שאנחנו אומרים לו, אז בשביל מה "איש הביניים"? אם ידועה לי ההלכה וגדרי המצווה, אני יכולה בעצמי לעדות את השיקול של הקשיים לעומת ההלכה.
ובסופו של דבר, אנחנו אחראים על התוצאות. הרב לא יגדל במקומי את הילד
אני אסביר לךבימבה אדומה
כי האיש ביניים הזה הוא גדול בתורה ובעל הסתכלות רחבה בתורה ויודע לתת כיוונים של גם איך להמתין עכשיו בסיטואציה מסויימת.... (בהנחה שאת באה באמירה שאין מצב שאת מסוגלת להתחיל עכשיו עוד הריון מסיבה כזו וכזו)


התורה היא תורת חיים. היא לא באה להקשות וליצור אצלי צורך להוציא אישורים אצל רבנים....
אבל איך להמתין אם אני מבינה אותך נכוןאן אליוט
זה באיזה אמצעי מניעה להשתמש, וזה כבר אמרתי שאם אין ידע בנושא בהחלט יש מקום לשאול רב..
לא רק באיזה אמצעיבימבה אדומה
ממש לא.... וזה תלוי כבר בזוג ובאתגרים שהוא פורש בפני הרב...
אז אני לא מבינהאן אליוט
ונראה לי שאנחנו מגיעות שוב בצורה מעגלית להתחלה,שזה נובע מגישות שונות בין מגזרים האם להתייעץ בנושא או לא 🤷‍♀️
מצטרפת לכל מה שכתבת 👏🏼מיואשת******
זה קשור לפרו ורבו אבל לא קשור לשכבת זרע לבטלהטארקו
אממ למה לא?בימבה אדומה
אם מוציאים זרע בצורה שבוודאות לא מאפשרת הפריה...? למה שו לא שאלה?
כיסליל
הוצאת זרע לבטלה לא קשורה להאם הזרע יכול לקיים הפרייה או לא, אלא האם הוא יוצא בגוף האישה או לא.

אחרת גם בהריון למשל, היה חשש כזה...
כי עצם השאלה היא לא עלהמקורית
שז"ל
אם היה כך שאסור להיות יחד בלי הפריה אזי גם יחסים עם אישה בהריון או בגיל הבלות היו נחשבים לשזל, וזה לא כך
עצם השאלה היא על ביטול מצוות עשה דאורייתא של פרו ורבו.
השאלה על האם הזרע מגיע למקום או לא נוגעת לסוג אמצעי המניעה, ולכן קונדום למשל אסור. דיאפרגמה במחלוקת וגלולות והתקן מותרמם לעניות דעתי לכל הדעות
אבל האישה לא מצווהיוקי
על פרו ורבו אז כביכול אם היא מונעת אז לא אמורה להיות בעיה לא?! אני לא באמת מבינה בזה סתם חושבת בקול
לגבי השאלה
אחרי הילד השני כבר לא שאלתי
יש גם דעות שאומרות שקיום פרו ורבו זה אחרי שני ילדים לא משנה המין
כן אבל בגלל שהיא נשואה ובעלה מחויבהמקורית
זו שאלה. ככה הבנתי.
האישה לא מחויבת לקיים את המצוות של בעלהטרכיאדה

זאת היא שמונעת ובעלה לא יכול למנוע ממנה למנוע כי הוא מחויב...

כי הוצאת זרע לבטלה זה בהקשר של לא עם האישה בטהרהטארקו
לא רק כדי להוליד ילדים...
להבנתיבימבה אדומה
עבר עריכה על ידי בימבה אדומה בתאריך כ' באדר ב תשפ"ב 12:52
עבר עריכה על ידי בימבה אדומה בתאריך כ' באדר ב תשפ"ב 12:51
זה שני הדברים... ונכון שכשזה תוך כדי קיום מצוות עונה ואין דבר שפעלתי בשביל למנוע הפריה, לא משנה אם הזוג יצליח או לא לקיים את ההפריה (כמו בהריון, כדוג' קלאסית)
אבל אם פעלתי בשביל למנוע את ההפריה, תוך כדי כן קיום יחסים (כמו למשל שימוש בגלולות, ולא כמו פשוט התנזרות כמו שיטת המודעות לפוריות) אז שזל נכנס לפה.

בע"ה רוצה ללמוד זאת שוב כדי לדעת להסביר יותר טוב
כי יש מצות עונה בכל מקרהבת 30
ואוו. ואישה בהריון? ואישה זקנה\עקרה\מבוגרת?יערת דבש

את באמת שואלת??

כל קיום יחסים עם אישה

והוצאת זרע בהקשר הזה הוא לא הוצאת זרע לבטלה.

 

ואם ככה חסר לך ידע בנושא

עדיף שלא תכתבי פה ככ בהחלטיות את המוסכמות שאת דוגלת בהן. חבל זו הטעיה של רבים ממש.

אני רואה שהכעסתי אותךבימבה אדומה
מחילה.

לא חסר לי ידע... וכתבתי שגרימת המניעת הפריה. אשה בהריון כדוג' (ושאר הדוג' שכתבת) אין פעולה שנעשת כדי למנוע...

ובעיקרון סיימתי בשבילי את הדיון, רק היה לי חשוב ליישב את הנקודה שכתבת שכבר התייחסתי אליה.
נכוןיערת דבש

הכעיס אותי

החזרה שלך שוב ושוב על כך מניעת הריון וההחלטה על כך היא הלכתית ומחויבת בשאלת רב

מה שלגמר לא נכון

אם האישה לא רוצה ולא יכולה להרגשתה

אין צורך אמיתי לשאול רב

ושמעתי את זה מרב גדול וחשוב. שלא נחשד כמקל אלא להפך.

 

וזה שאתם ואחרים פה מעדיפים להתייעץ עם רב

ונותן לכם תחושת חיזוק או משהו אחר

זה טוב ויפה

אבל לא אומר בכלל שזה חובה הלכתית לפנות לרב או לשאול פוסק על כך.

 

מה שעוד הכעיס אותי

האמירה על שז"ל

בלי להיות מודעים לעובדות

כי היא לא נכונה

וברור קצר יכול לאשר את זה

כלומר לפי שיטתך לזוג שהאשה בהריון אסורמהלכת בדרכה
לקיים יחסים כי מובן שזה לא מאפשר הפריה? ואחרי סיום המחזור? מסתבר שהתורה וההלכה לא מתייחסות לזה רק לצורך הפריה. מכאן אפשר אולי להמשיך לידון שאם מובן שזה לא רק לצורך הפריה מה עוד נכלל במקרי לא לצורך הפריה.
ברור.. מצוות עונה לא קשורה לפרו ורבו..באר מרים
מצוו עונה חלה גם כשהאשה לא פוריה.

האיסור בהשחתת זרע הוא כשהזרע לא מגיע תוך גוף האשה..

לכן הדיון על דיאפרגמה האם זה נחשב שהזרע בתוך גוף האשה או שהדיאפרגמה חוצצת כמו קונדום..
נכון. רק אמצעים ספציפיים כמו קונדוםמיקי מאוס
ולמי שחושש לדעות מסוימות אז גם דיאפרגמה או קוטל(לרוב הדעות זה לא נחשב שז"ל)
דיאפרגמה זה לא דעות מסויימותבאר מרים
אלא רוב גדול מאוד של הדעות!

ההפך!

יש רק דעות מסויימות בודדות שדיאפרגמה היא לא שזל..
ממש....בימבה אדומה
כך אני למדתי...
התכוונתי לקוטל לגבי רוב הדעות...תודה!מיקי מאוס
אבל גם דיאפרגמה יש הרבה שמתירים, פשוט חוששים לאלה שכן אוסרים (אני מדברת על מקורות פסיקה. לא פוסקי דורנו) . ולכן גם מי שחושש יתיר הרבה פעמים במקרי צורך או סיבה טובה אבל כמובן צריך לשאול ולברר
מי זה הרבה שמתירים?באר מרים
רוב מוחלט (כמעט כל!) של הפוסקים אוסרים לגמרי או מתירים רק במקום חשש סכנה כשאין בשום אופן ברירה אחרת.

היחיד מגדולי הפוסקים שמתיר גם במקום צורך גדול כשהכרחי למנוע וכשאין דרך אחרת למנוע הוא הגרשז אויירבך - וגם לגביו יש מחלוקת מה וכמה הוא בדיוק התיר.

מרבני הדור האחרון היחידים שמתירים דיאפרגמה לכתחילה הם הרב דב ליאור, הרב נחום רבינוביץ והרב הנקין.

שלושתם רבנים גדולים וחשובים עם כח פסיקה, אבל ביחס לכל שאר הרבנים והפוסקים בדור קשה לומר שהם "הרבה רבנים שמתירים" או שבמשקל הדעות דעתם גוברת..

שוב, מי שפוסקת לפיהם וזו דרכה ההלכתית - בהחלט יש לה על מי לסמוך..
אבל מדובר במספר ממש קטן של רבנים לעומת כל האחרים..
אני לא מכירהבת 30
אבל אני יודעת שהשימוש הדיאפרגמה בציבור החרדי הולך וגובר, ובחו''ל בכלל. אז בטח יש גם פוסקים חרדיים שמתירים
הרב שלי אולטרה חרדיהמקורית
והפנה אותי לפוסק שמתיר. כי גלולות שלא עושות לי טוב בלשון המעטה הן סיבה מספיק טובה מבחינתו אחרי חוויה לא טובה בכלל עם התקן.
יש לי הרגשה שמחלחלת ההבנה שהפתרון הזה הופך להיות לגיטימי.
מסכימה.. ויש רבות וטובות שגם התקן לא אופציה עבורןיערת דבש

כי סובלות מאנמיה ודימומים כבדים גם בלי התקן

והורמונים זה חגיגת דכאון השמנה והרס הגוף והחשק והשמחה בזוגיות

 פחות או יותר

להרבה נשים!

 

באמת חבל שיוצאים ככה

נגד האמצעי האחרון הנורמלי והלא מזיק שוד נותר

ושככ הרבה רבנים  (מחמירים חרדים דתיים לאומים ועוד) מתירים כיום.

אני אגיד לך משוהמקורית
מי שיוצא נגד זה, זה לא הרבנים. באמת שלא.
הופתעתי לגלות את הדיסוננס שיש בין הלך הרוח וההקשבה של הרבנים לבין הלך הרוח בקרב נשים. נשים- מדריכות כלות, נשים נשואות ותיקות ועוד. גם סקרב חברות שלי וגם פה.
הרבנים מעודכנים וקשובים. ומתירים כשיש צורך. ואני אחת שמתייעצת לגבי מניעה כן או לא וגם לגבי איך למנוע. אומרת את זה כדי שחלילה לא יצא לעז על הרבנים
אם הייתי קוראת את מה ש@מיקי מאוס שלחה לי, כהלכה יבשה, אולי לא הייתי שואלת ומתייעצת כי זו הייתה ההלכה וזהו ואולי הייתי בפלונטר עם עצמי בין בחירה גרועה יותר לגרועה פחות. אזנרק רוצה לציין זאת כדי שחלילה לא ייצא לעז על רבנים חרדים שהם לא קשובים טלא מבינים ומנחיתים פסיקות ללא קשר בין השאלה לחיי השואלת
זה ידוע שנשים בהרבה דברים הן הכי קשוחותמיואשת******
יש לאבא שלי חבר רופא שמגיעים אליו בעלים שמתחננים שמסוכן לאשה שלהם ללדת והרב אמר לה שאסור ללדת והיא עדיין מתעקשת שהיא רוצה
לא אחת לא שתיים. עשרות.
וגם בשרשורים לא מעטים פה בפורום זה מאד בולט וגם בחיים האמיתיים כמה נשים מחמירות על נשים, עם נשים, על עצמן
וזה בהחלט לא תמיד מגיע מרבנים אלא מנשים שמשוכנעות (ומשכנעות זו את זו כמו פה) שזה עבירה שזה נורא שזה אזור ושאין בכלל מה ללכת לשאול או שחובה ללכת לשאול מה שלא צריך לשאול וכן הלאה
עצוב
השאלהבת 30
אם נשים מתעקשות כי הם רוצות עוד ילד
או כי הם מחמירות על עצמן בנושא המניעה
לדעתי החמרה. תשמעי קטעהמקורית
דיברתי עם חברה שסובלת מבעיות נפשיות מסוימות וההריונות שלה קשים. היא אומרת מצד אחד שהיא לא בטוחה שהיא רוצה עוד הריונות ממה שהיא מרגישה כרגע. ומצד שני, באותה נשימה, אומרת שאם יתירו לה היא לא יודעת אם זה רצון השם.
נשמעת לי קצת מבולבלת..בת 30
נכון. אבל יש הרבה בלבול בנושאהמקורית
בגלל מה ש@מיואשת****** כתבה
שאנשים חושבים שהדבר הכי חשוב זה רק ילודה והכל סובב סביב זה
אני כזאת..באר מרים
שיש בי ממש שני קולות חזקים..

נגיד עכשיו שהקטן שלי בן שנתיים וחצי יש בי צד שממש מרגיש שלם שסיימתי עם הילודה וממש לא רוצה להתחיל שוב הריון, ויש בי צד שלא מסוגל למסור את בגדי התינוק ואני ממשיכה לחלום כל חודש מחדש שאולי יגיע עוד אחד..

וכל פעם שאני מקבלת מחזור (אני לא מונעת כרגע אלא זורמת..) יש בי תחושת הקלה גדולה שלא נכנסתי להריון, ויחד איתה במקביל ממש תחושת אכזבה שלא נקלטתי..

"נשים דעתן קלה" במיטבו..
לא חושבת שזה קשור ל''דעתן קלה''בת 30
זה קשור לכוח המדהים של חיים והבאת חיים שטמון בכל אישה, שמתנגש עם מציאות חיים שלא מאפשרת לכוח הזה להתבטא באופן חופשי
לא התכוונתי לנשים כמוך, של בלבול ברצוןמיואשת******
אלא שמרגישות שלא מסוגלות למנוע הלכתית , שזה חמור ונורא , גם עם היתר רב

כמו שלפעמים כותבות פה נשים שפסקו להן לא לצום בהריון אבל קשה להן? שהן מרגישות נורא ועבירה?
אז כזה.
וזה פשוט סילוף נוראי ונובע הרבה מחינוך לילודה כערך עליון מעל המון דברים אחרים, כאילו זה יהרג ואל יעבור

אשה שיש לה קרוב לעשר ילדים, ובעלה מתחנן שהוא לא יכול יותר והוא לא רוצה עוד והוא מפחד להתאלמן והרופא אומר שאסור לה והרב אומר להקשיב לרופא ואז היא רצה לקבל עוד חוות דעת שניה ושלישית עד שהיא תמצא את הרופא האחד שאולי יסכים להסתכן איתה כי היא פשוט לא מסוגלת לחשוב על לקחת מניעה
אשה כזו צריכה טיפול פסיכיאטרי 🙁

ולא זה לא אחת במקרה קצה. זה הרבה שבאות אליו. זה נורא נורא עצוב, במיוחד כשחושבים על כל הילדים בבית שצריכים אמא שתטפל בהם בע״ה לאורך שנים ולא תסכן את עצמה בסכנת חיים לעוד ילד שאולי לא יהיה מי שיטפל בו חס ושלום.
והתופעה ההזויה הזאת מתחילהטרכיאדה

מזה שמתייחסים למניעה כאל מוקצה שמותר לעשות אותו רק במקרים קיצוניים ממש 

זה מתחיל מהצורך בהיתר רבoo
לאיזה עוד דברים שגרתיים בחיים צריך היתר רב? זה מה שהופך את המניעה ללכאורה אסורה, עד שיש היתר.
אני ממש לא חושבת שיש היום מי שמתייחסים ככה למניעהבאר מרים
ומדברת כמי שממש קשה לא עם המניעה..

ובאופו אישי כמעט אף פעם לא מנעתי (במקסימום קצת ריווחתי עם שמפ..)
אבל זה מבחירה ולא כי אני חושבת שאסור למנוע..
אפשר לשאול בחירה של מה?oo
מנסה..באר מרים
באופן אישי אני מרגישה שהבאת חיים לעולם היא שליחות ממש חשובה שממש חשוב לי להיות חלק ממנה ככל שאוכל גם אם זה מצריך ממני מאמץ, ולתת אמון ברבש"ע שלא יתן לי מה שמעבר ליכולתי..
(מעולם לא הייתי ב"ה במצב של חיוב ממשי למנוע, אלא רק ברצון לרווח קצת בין הלידות..)
ומצד שני אני ממש נרתעת גם מהורמונים וגם מהתקן - ומצד שני אנחנו פוסקים שדיאפרגמה מותרת רק במצבים של חשש סכנה וב"ה שאני לא שם..ושוב, גם בזמנים שהיה חי ברור לגמרי שמותר לי למנוע לא רציתי.
שמפ היה לי פתרון נח כי זו מניעה פאסיבית, וגם היו תקופות די ארוכות שזה הסתדר יפה עם אורכי המחזור שלי.. (ואכן הרווח הכי קטן שלי מהלידה ועד שנקלטתי הוא 10 חודשים וברוב ההריונות יותר משנה ואני מאלה שהמחזור חוזר לי בצורה ממש סדירה פחות מחצי שנה אחרי לידה..)
ולא מפריע לךoo
שהבחירה שלך מורכבת מתחושת שליחות+ בעיה במניעה, ולא מרצון טהור שלך?
אבלבת 30
תחושת שליחות זה גם רצון טהור
זו אידאולוגיהoo
זה שונה מרצון
סתם מענין אותידפני11
במה אידיאולוגיה שונה מרצון?

הדבר הכי טוב שיכול להיות לבנאדם זה שהאידיאולוגיה שלו היא גם הרצון שלו לא?
זו שלמות של נפש ורוח כזה..
היא שונה במהותoo
אידאולגיה זו תפיסת חיים, רצון הוא תשוקה.

ברמת ההגיון, תפיסת חיים ותשוקה לא הולכות כל הזמן יד ביד. אם תפיסת החיים של אדם היא תשוקתו, אז זה בגלל שהיא חשובה לו יותר מרצונותיו.
לא.באר מרים
הרבה מרכיבים בחיים שלי מורכבים מערכים, אמונות, שליחות ושאלה של "מה ה' רוצה ממני עכשיו" ורצון חקיים את רצון ה'. גם הרצון למשפחה גדולה מגיע משם ואין לי צורך ברצון וכמיהה פנימית לילד בכל פעם..
באופן כלחי רציתי יחדים ורציתי משםחה גדולה.
באופן פרטי כל הריון ממלא אותי בתחושה של שליחות שה' בחר בי במיוחד כדי להביא את הנשמה הזאת לעולם ולגדל אותה.

ההריונות שקצת יותר הפתיעו אות והגיעו כשהיתה לי קצת פחות מוכנות היו לי יותר קשים מבחינת ההתגייסות הגופנית למשימה, אבל לא מבחינת חוסר רצון בילד..
מדהים. תודה רבה לך על מה שכתבת פהדפני11
את מיוחדת. אשרייך!בת 30
וואי את מהממת!!אביול
כמה כוחות!! כל הכבוד לך
אני מכירה בהחלט כאלו שמתייחסים ככהמיואשת******
ושוב לא מתייחסת אלייך.
אבל מסכימה עם @oo שברגע שזה מוצג להרבה כמשהו שמצריך היתר רב זה הופל שוב כמו לצום כיפור וכו שגם אם רב מתיר זה נהיה ממש הרגשה של פשע ומעילה בתפקיד שהקבה נתן.

והכי כואב לי שהנשים האלו מתעלמות זה שלהביא ילדים זה לא רק הריון ולידה, זה גידול וחינוך. ולהיכנס לסכנה עבור הריון אחד זה למעול בגידול וחינוך של כל השאר. מי החליט שלהביא נשמות לעולם זה רק הריון ולידה? זה פיקדון אותר יקר בידיים שלנו והתפקיד ממשיך! ההתייחסות גם של הציבור וגם של רבנים רבים לזה כאילו התשע חודשים האלו זה הדבר העיקרי זה שגוי כל כך
תחושת השליחות הזו שאת מדברת עליה אמורה להיות כל רגע ורגע ולא רק בהריון
ואם ההריון פוגע בשאר בשליחויות שאשה קיבלה אז כדאי שהיא תחשוב טוב אם לא מעוות לה המחשבה
מי מחליט איזה ילד יותר חשוב?טל אורות

ומי יודעת לפני ההריון כמה כוחות היא תצטרך לילד הבא? איזה ילד הוא יהיה? אופי... צרכים וכו'..

 

 

נראה לי שאנחנו מידי מרגישות שהכל בידים שלנו... בשליטה שלנו...

 

 

בהגדרה הילד שכבר כאןאתמש
יותר חשוב מהילד שעדיין לא.

על זה אין שום שאלה.

אז אם הריון ולידה אלו דברים שיכולים לפגוע באם ועל כן בילדים הקיימים - השאלות שצריך לברר הן (בין היתר) מה חומרת הפגיעה הצפויה, מה משך הזמן שלה, האם ואיך יש דרך להימנע מהפגיעה הזו.

ואז עולה השאלה מי יכול לסייע בקבלת החלטה טובה והאם צריך סיוע של רב בהחלטה הזו. ולדיון הזה אני לא נכנסת
כנראה זה הרבה פסיקות פרטיותמיואשת******
גם אני שומעת ממש מהרבה חברות שהתחילו להשתמש בזה אחרי ששאלו רב
זה כל כל לא ביום יום שלי (מניעה) שאין לי מושג על שמות
אולי פעם בפרטי היו מחמירים יותר והיום פחות 🤔
או שאוליבת 30
יש היום הרבה יותר מודעות לבעייתיות של אמצעי המניעה ההורמונליים
כנראה. ב״ה…..מיואשת******
אני כל כך לא בדיון, לא במקום, לא בקטע של למנוע כבר כל כל הרבה שנים באמת אין לי מושג מה התחדש
הרב שלמה זמן אוירעבך הוא ממש דעה נידחת בשבילך?יערת דבש

לא יודעת

כל הטון הזה בשרשור הזה

ולא רק

נגד דעות הלכתיות 

ונגד השקפה שונה

אחרת 

לגיטימית

 

את ואחרות פה יכולות ללכת לפי פסיקות מחמירות

של הולדת ילדים בלי סוף 

בלי להתחשב בנפש וגוף ושלום האישה ומשפחתה

או הריסת הגוף עם הורמונים

והעקר לא דיאפרגמה!

או העקר לא למנוע!  בלי לשאול רב. רח"ל

 

אבל למה לכתוב ככה ?

את יודעת כמה רבנים שפונים אליהם כיום מתירים דיאפרגמה?

וכמה רבנים אומרים שלא צריך בכלל לשאול אותן על מניעה אחרי שיודעים את רוח ועיקר הדברים?

 

המון

ויש להם על מי לסמוך

אז כן יש דעה כזו והיא לא דעת יחיד בכלל.

את מכניסה לי המון מילים שלא אמרתי..באר מרים
וממש לא אמרתי שהוא דעה נידחת. אני חושבת שבכלל לא השתמשתי בביטוי כזה או בשום ביטוי ממעיט אחר לא כלפי הגרשז אויירבך ולא כלפי אף רב אחר. חלילה לי..
רק אמרתי שהוא כמעט דעת יחיד ושיש מחלוקת גדולה מה היתה באמת דעתו ומה בדיוק הוא התיר.

ולא אמרתי שאין למי שסמ
ומכת על מה לסמוך, רק אמרתי שזו ממש לא דעת רוב הפוסקים.

ולא אמרתי בכלל שאסור להשתמש באמצעי מניעה..
ובטח שלא אמרתי שאני תומכת בהורמונים..

ושכל אחת תלך בהתאם לרבנים שהיא נוהגת לפסוק לפיהם..
ואשריך שיש לך רבנים כאלה!!

בהצלחה רבה! 🙂
אני חושבתהמקורית
שכשכותבים שזה לא דעת רוב הפוסקים, זה לפחות מה שאני הרגשתי, זה שכאילו אני הולכת לעשות משו שאסור. אפילו שלי באמת נגיד יש סיבה 'מוצדקת' להיתר כזה. הכותרת הזו שתחתיה נופלת המניעה הזו היא שלילית. למי ששואלת כנראה לא אכפת אם זה רוב מיעוט, היא צריכה פתרון. ולענ"ד, טוב שיש דעת מיעוט כדי שיהיה אפשר לסמוך עליה. טאם היא ישנה כנראה שהיא נצרכת. אני יודעת שאת יודעת את זה, ברור לי, אבל רק רציתי להעביר לך את התחושה של זה מהצד של מי ששואלת. ואני מבינה גם שזה אינדיבידואלי, כי אצלך נגיד את מסתדרת עם מודעות לפוריות, מה שאצלי נגיד לא היה עובר מסך בחיים. אז נכון שהכל זה מהסתכלות אישית וסופו של דבר גם הלכתית. אבל זה מה שעלה לי בהקשר של 'דעת מיעוט'
טוב שתהיה דעת מיעוטבת 30
יש סיפור על הרב משה פיינשטיין, דר' שלמה קרליבך מספר.
הוא הגיע אליו עם מקרה קיצוני שבו בחורה היתה במצב חסר מוצא ואיימה להתאבד, ברצינות.
הוא לקח אותה לרב פיינשטיין והרב התיר לה לעשות משהו שלכאורה לא אמור לקרות.
אני גם חושבת שהגרש״ז לא מישהו שאפשר לומר עליו דעת יחידמיואשת******
בקלות.
הוא אולי יחיד
אבל הוא יחיד ששווה בערך מאה עד אלף.
גם הקבה יחיד
משה רבינו היה יחיד
הרמב״ם יחיד

כאילו אוקי, יחיד. אבל יחיד שהוא הגרש״ז עבורי זה בכלל לא רלוונטי אם הוא יחיד או מאה אחרים.
זה נכוןבת 30
וגם ידוע שהוא בדק היטב כל נושא חדש, מדעי, טכנולוגי וכד'
אני בררתי על הנושא הרבה... והענין הוא שבאמתרימון א"י
רוב הפוסקים לא מתירים דיאפרגמה מלכתחילה, ובאופן גורף, ופה ההדגשה, לעומת הרב ליאור שפוסק שמלכתחילה הדיאפרגמה עדיפה על פני האמצעי מניעה האחרים משום שמבחינתו שימוש בהורמונים זה סכנה לאישה...
אבל הרבה מאוד פוסקים היום( ודאי שלא כולם) לרוב מתירים דיאפרגמה כשהתקן לא מתאים לאישה, כיוון שזה גורם לה לדימומים וכו... והורמונים עושה לה רע... ברור שלרוב הם יתירו, כי חיבים למצוא פתרון, ואין ברירה, ולכן כשפונים לרב באופן אישי הוא מתיר.
ומחילה, אבל הוא חייב להתיר, אי אפשר להשאיר אישה שחיבת למנוע כרגע הריון בלי פתרון!!!
והימים הבטוחים, ולדחות טבילה, לדעתי זה הרבה יותר בעיתי מלהשתמש בדיאפרגמה.
רוב הרבנים וודאי לא כולם( יש שמתנגדים לדיאפרגמה לחלוטין) יעדיפו להתיר לאישה דיאפרגמה, על פני דחיית טבילה.

לגבי הסוף-מודעות לפוריות ודחית טבילהיערת דבש

זה גם ממש ממש לא אמצע בטוח

בלי שילוב של קוטלי זרע

 

ובנוסף

יש הרבה נשים שזה בכלל לא יכול להתאים להן

כי אין להן מחזור וביוץ מסודר ..

חוץ מהענין של המנעות שזה הזוי בעיינייערת דבש

מה להיות מותרים\לקים יחסים רק שבוע בחודש?

הזוי ולא טוב בכל בכלל

אצליoo
השיטה הזו היתה הרבה יותר טובה מלקיחת גלולות.
מנעתי ככה הרבה שנים, הבטיחות תלויה במיומנות ובהקפדה.
יש בזה גם בעיה הלכתית של ביטול מצוות עונה לדעות מסוימות מיקי מאוס
כך שבכל מניעה יש בעייתיות. לצערנו לא נמצאה המניעה המושלמת... הלוואי!

וכל אחת בוחרת לפי החסרונות והיתרונות שיותר רלוונטיים אליה
נכון..יערת דבש

בואי נגיד שלהחמיר בדברים אחרים

ולהקל במצוות עונה ואינטימיות בין איש לאשתו

זה הכי פחות כדאי בעייני

 

למשל להשתמש בדיאפרגמה+קוטל בימים הפוריים

הרבה יותר הגיוני מאשר להמנע ולהחמיר לצד השני. כך בעיני..ומאמינה שלא רק

במחילה אבלדפני11
גם הטון שלך ממש לא נעים...
זה לא נכוןדבורית
הרב שלנו מחמיר בהרבה תחומים
לא נחשב למקל בכלל
ובמקרים מסוימים מתיר
ממש לא רק במקרי סכנה
יש הרבה מאוד נשים שגלולות או התקן זה לא אופציה מבחינתן, ודיאפרגמה נותנת מענה
אם לא הייתי שומעת ממנו ישירות היתר בשבילנו לא הייתי כותבת ככ בנחרצות
מסכימה...טל אורות


תודה על התגובה!צועקת לך

מבחינתי כמובן שזה הלכתי לחלוטין.

מסכימהאן אליוט
גם מבחינתנו זו החלטה של שני בני הזוג, לא של רב.
אולי איך למנוע וכדומה זו שאלה שאם לא היה לנו ידע בנושא היינו שואלים, אבל לא על עצם המניעה.
אצלנובימבה אדומה
מקבלים רוח הלכתית ורוחנית ויוצאים מאוד מחוזקים מהשיחה
תודה! עודדתצועקת לך


אנחנו גם תופסים את זה כהלכתי ושניה אחת היה לי פחדמישהי עם שאלה
שהרב יגיד שאסור
אבל רוב הזמן הייתי רגועה שבטוח הוא יגיד שמותר.
אבל לי באופן אישי יש רקע של מחשבות אובדניות בתחילת הריון לא מתוכנן אז קשה לי להאמין שיהיה רב אי פעם שיגיד לי שאסור לי למנוע כשארצה
בכל מקרה אם יש לך כבר בן ובת כמעט כמעט תמיד יתירו
קצת מה שמלחיץ אותי, כי זה שתי בנותצועקת לך


ממה שידוע לימחי
עד גיל שנתיים רוב הרבנים יתירו די בקלות, במיוחד אם יש סיבות פיזיות ונפשיות (כלכליות לא תמיד)
אצליoo
אחרי שני הריונות צפופים, החלטתי שכל הענין של המניעה יהיה פרטי שלי ללא התערבות של רב. וגם החלטתי למנוע לכמה שנים, בלי צפי להפסקת מניעה.
בעלי חשב אחרת ומאד הוטרד מההחלטה שלי. הלך לשאול רב והוא אמר לו שאי רצון של האישה זו סיבה מספקת למנוע הריון, ללא הגבלת זמן.
וואי קטעים. היה לנו משהו ממש דומהמיואשת******
אני גם אמרתי לבעלי אחרי שתי ההריונות הצפופים שליאמא אבא ותינוק
שקשה לי לחשוב כרגע על עוד הריון
הוא אמר שממילא רב יגיד שכח של האשה זה מה שחשוב ואפילו לא הלך לשאטל,
הוא כן אמר שיודע שאם הגבר הוא זה שמעונין למנוע כן צריך לשאול רב
הדרת גברים 🤣מיואשת******
האמת זה מוזר. כאילו חוץ מההריון שתי הורים מגדלים ילד ולא כל הסיבות קשורות לקושי של הריון. אבל נו, שידונו על זה בפורום הריון וגברים ביקום המקביל 😁
מענין באמת למה זהאמא אבא ותינוק
דווקא ממש מצא חן בעיני הפסיקה!
אני עוד צריכה לברר עם עצמי למה זה עשה לי טוב
נו. כי נשים לא מצוות בזה. עייני בשרשור בקפידה 😆מיואשת******
הולכת לעשות שיעואי בית😂אמא אבא ותינוק
גם בעליסליל
אמר לי משהו כזה.
תהיתי אם זה בסדר למנוע ואם זה בסדר שאנחנו לא שואלים רב, אז הוא אמר לי שאפשר למנוע כל עוד אני לא רוצה הריון.
מודה שבדרך כלל אני מבררת ולומדת בעצמי, הפעם לא😬
אז אם זה באמת ככהבת 30
למה צריך לשאול?
זו שאלה ממש טובהסליל
את האמת שמפתיע אותי שיש כאן הרבה שאומרות שלא צריך לשאול.
לא בגלל שאני לא מסכימה, אלא כי אני ממש למדתי שבהחלט יש מקום לשאול רב.
אני מודה שאני תמיד תוהה לעצמי לגבי זה, כי אם אני באמת לא רואה את עצמי בשלב שאני מסוגלת לגדל עוד ילד, אז בשביל מה לשאול? ואם הרב יגיד שאי אפשר, אז מה אני אעשה?
ואם הרב גם ככה יקשיב ויתיר, אז מה העניין לשאול?

בקיצור, אני בעצמי לא סגורה מול כל הסיפור הזה. אז כרגע מסתפקת במה שבעלי אמר לי, ולא שואלת אותו האם יש לזה סייגים מעבר. בכל אופן, לנו לא יצא כרגע לחשוב על מניעה מעבר לשנתיים, ואני יודעת שבהחלט יש דעות שנתיים זה בסדר בלי קשר לסיבה. אז כרגע מסתמכת על זה, מניחה שאם יעברו שנתיים וארצה למנוע מעבר לזה, אז כבר אברר את זה יותר.

אני כל חושבת שיש כאן עניין הלכתי וזה לא דיון מופרך בעיניי האם יש כאן שאלה לרב או לא.
יש הבדל בין לשאול רב לבין להתיעץ עם רב...מיקי מאוס
גם לדעתי כל זמן שיש איזה ספק או התלבטות בהחלט יש מקום להתיעץ עם דמות הלכתית.כי זה נושא חשוב וטוב לקבל פרופורציות. ודווקא דמות הלכתית כי יש פה הרבה שיקולים תורניים
לפעמים הזוג פחות יודע להסתכל על הדברים כמו מישהו חיצוני והם באים כדי לקבל עזרה בקבלת ההחלטה או לקבל נקודת מבט של מישהו "מקצועי" לעניין

כשאין ספק- למשל אם ברור לכם שלא מתאים עוד הריון או עוד ילד כרגע מבחינה כלשהי, או סמוך מדי ללידה קודמת או משהו כזה - אז לא באמת צריך לערב מישהו כי ברורה לכם הפסיקה

אישית מעולם לא יצא לי שיש בכלל ספק, שנינו מאוד רוצים ילדים והיה ברור כשמונעים למה ושזה הדבר הנכון (וגם לא יצא עדיין יותר משנתיים ויש לנו משני המינים)

אבל זה שונה מאמירה שאומרת שכדי למנוע צריך לשאול רב שמשמעותו לפחות כמו שאני מבינה את המונח המקובל: לקבל ממנו אישור או היתר.
זה מוציא את הכדור מידי הזוג לידי הרב, שצריך "לשכנע " אותו להתיר או מונחים דומים
אפשר לקרוא פה בשרשור חשש שמא הרב יגיד שלא בניגוד למה שהראש והלב רוצים

כמו שאני מבינה את הדיון פה זה ההבדל בין הגישות המרכזיות.
ובעיני זה דרמטי וחשוב
בעיניי זו שאלה של בני הזוגים...

ולא להלכה

אולי רב אומר את מה שנקרא "רוח ההלכה" אבל בגדול רוח ההלכה זו צורת ההסתכלות של הרב על החיים.

לשאלתך, לא ידוע לי על מקרים שביקשו למנוע והרב לא אישר. לא שמעתי על דברים כאלה. רק אולי אצל זוגות צעירים כשמדובר על הריון ראשון.

 

אם יותר ליבת 30
אני לא מצליחה להבין למה רב צריך להחליט בשבילי אם הגיע הזמן לעוד ילד. כמה שאסביר ואגיד, הרב לא יוכל להבין מורכבויות פנימיות.
אבל בהצלחה...
רב לא מחליט לךבימבה אדומה
הוא דמות תורנית שלמד את ההלכה לאורכה ולרוחבה ויש לו הסתכלות רחבה על המציאות ועוזר לנווט את המסלול שלי! לא מחליט בשבילי שום דבר!

אגב יש מצווה לשאול חכם
יש מצווהבת 30
השאלה אם חייבים לקיים אותה דווקא בנושא הזה...יש המון נושאים אחרים שאפשר לקיים בהם את המצווה...🙂
איתך לגמרי...רות א
במכון פועה הרבנים מאוד רגישיםבלב שמח
ולא פעם שמעתי מהם ש"ביטולה הוא קיומה".
אני מתקשרת רק אליהם.
יכול להיותבת 30
אני לא מכירה בכלל.
אני רק אומרת שאני לא מבינה את עצם השאלה לרב . כלומר, גם אני שאלתי פעם אחת, אחרי הלידה הראשונה. וזהו.
אני לא מצליחה להבין למה זוג צריך לשתף רב בנושא הזה.
וואי התלבטות קשהילד בכור
מצד אחד קשה לי ממש עם זה ששואלים רב על זה כי זה האישה שצריכה לסחוב הריון ולגדל את הילד הזה ובעיניי ילד צריך להיות רצוי בעולם. ומצד שני אנחנו מאמינים בבית הפרטי שלנו שילדים זה מצווה, זה התפקיד שלנו, זה נשמות שצריכות לבוא לעולם. אני בחרתי כן לשאול אחרי הלידה, עד גיל שנה שהרב אמר שהוא לא מכיר היתרים מעל גיל שנה. הוא לא אמר ממש אסור, אמר שלא מכיר. בתכלס? הייתי ממש מוכנה לעוד אחד וזה היה פחדים כאלה שנראה לי שתמיד יהיו לי כי להביא ילד זה דבר גדול. אולי אם היה לי סיבה יותר נורמלית הרב היה עונה משהו אחר. מאז בכל מקרה לא נכנסתי עדיין להריון חחח
מבינה מצד אחד למה לשאול ומצד שני ממש ממש מבינה את מי שלא שואלת.
לא נראה לי שכל כך עזרתי לך אבל ממש מזדהה עם ההתלבטות אם לשאול או לא. תחשבי עם עצמך מה יקרה במצב שהרב יגיד לא, ואם את בכל זאת תמנעי אז אולי לא כדאי לשאול. מבחינתי אם אני שואלת זה כי אני מוכנה לשמוע את הפסיקה. שיהיה המון בהצלחה, את אמא ל2 קטנטונות זה כבר וואו!!
כשתרצי לשאול שוב מיואשת******
תלכי למישהו שכן מכיר מעל גיל שנה
יש המוןןןןןן
אשמח לשמות אם מתאים לך לפרטצועקת לך


מגיבה להרבה פה למעלהצועקת לך

אין התלבטות מבחינתי אם להתייעץ או לא.

גם הרב מלמד וגם הרב קנוהל פוסקים שמעל שנה צריך להתיעץ עם רב והם לא נחשבים מחמירים...

הם מגבילים את זה לגיל האישה לפי מה שאת יודעת?המקורית
כדאי לך לעיין,זה ממש בהיר ופשוטמיקי מאוס
יד - מניעת היריון לשנתיים ויותר בין הלידות - פניני הלכה

וגם סעיפים לפני ואחרי...
ואם את ממש רוצה להבין אז גם בהרחבות

דרך אגב, בנושא הזה הרב מלמד ידוע כמחמיר, זה אחד הדברים שהבליטו אותו לפני שנים כשעוד היה פחות מוכר

(לא שחלילה ישתמע שאני מנסה לומר לא ללכת לפיו בעניין זה, או שבכלל מישהי תשנה מילימטר באורחות חייה. זה חלילה לא הכוונה! רק להבין סוגיה כזו קריטית ולא לשטח אותה... כי זה באמת נושא עם השלכות דרמטיות
ואני הכי בעד ילודה ובעד להתאמץ על זה מאוד😅)
וחשוב לי להגידטארקו
שגם לפי הרב מלמד שמחמיר בנושא, יש מקום לפסיקות פרטניות בהתאם למצב האישה, ומה שהוא כותב בספרים זה המצב האידיאלי אבל בהחלט יש מציאויות שונות והפסיקה בהם היא אחרת.
(מכירה זוג שהוא פסק להם שאסור להם להפסיק מניעה עד שיהיו שלמים עם זה. למשל)
ברור, הוא כותב להתיעץ...מיקי מאוס
הוא מחמיר במובן שהוא הכריע לגבי גדרי המצווה יש דעות שבכלל לא מפרשים ככה, זה הכוונה שלי.

אני מכירה גם אנשים קרובים אליו ויודעת שברור שלא יפסוק להביא בכל מחיר.
אבל זו ההנחיה הכללית שהוא בחר במקרה זה בגלל החשיבות העצומה שיש בעיניו לילודה (בשונה מנושאים אחרים שדווקא הוא נוטה להנחות לכלל את הפסיקה היותר מקילה)

בפרקטיקה- תמיד לשאול אם לא בטוחים. זה נורא להביא ילד בלי להיות שלמים עם זה ובטח לא מתאים לתפיסת התורה.
כן בוודאי שראוי להתאמץ על זה ולהתיעץ עם גורם הלכתי חיצוני שיכול לתת פרספקטיבה נכונה. אבל בסוף צריך להיות שלמים עם ההחלטה לדעתי ולדעת גדולים וטובים ממני
באמת שאני לא מבינה בכללמיואשת******
מי, כולל רבנים גדולים שאין לי תפיסה של גדלותם בכלל, אבל מי יכול להחליט לאיזה מצווה יש יותר חשיבות ולכן אמורים להחמיר בה. (ע״ע שילוח הקן וכיבוד הורים)
בגדול בעיני זה תפקידו של רב, להכריע ולתת את שיקול דעתומיקי מאוס
ובמקרה של רב קהילה אז כן גם בהחלט להציב דרך ומודל ערכי

אבל לכן גם אני לא תופסת את תפקידו של הרב כמחליט או כמיסטי או בעל רוח הקודש אלא כמומחה, בשר ודם כמוני שלמד המון שהוא גם חכם וגם למד מקודמיו.

הלכה זה דבר מורכב מאוד
כמעט אף פעם אין וודאות ותמיד צריך להכריע בין ערכים, והדרך של היהדות מתבססת מאוד על מסורת
לכן פסיקה מצריכה המון המון ידע וגם לשמש תלמידי חכמים

יש נושאים שהם יותר פשוטים וכבר הוכרעו כמו רוב נושאי כשרות וכדו ויש נושאים שהם פשוט מורכבים כי הם רגישים ודינמיים ולכן הדיון בהם עדיין וכנראה גם יישאר סוער

הדוגמא שהכי קל להשוות אליה זה רפואה (כמובן שיש גם שוני דרמטי שזה לא משמיים ואין ערך למסורת אבל מספיק דומה). גם שם אין אמיתות מוחלטות ופרטי הידע לא תמיד נגישים אז רובנו ככולנו לחלוטין מקשיבים לרופאים. אבל תמיד נשאר מרווח של חוסר וודאות ושל פער בין רופאים או גישות שונות שאז צריך להחליט לבד או לבחור גישה או רופא שיחליטו עבורך (כן לאכול פטה בהריון או לא, כמה יין לשתות וכו.. זה הנושאים האהובים פה בפורום)
לא דיברתי על זהמיואשת******
אלא ברמה הגדולה יותר של להחליט שמצווה מסוימת היא יותר חשובה ממשהו אחר ולכן בה נחמיר.
כשיש התנגשות בים שתי מצוות ברגע מסוים אז צריך להכריע
אבל ככלל בחיים יש כמה דברים בודדים שנאמר לנו מה יותר חשוב ממה
למשל יהרג ואל יעבור
פיקוח נפש דוחה שבת
ובדברים אחרים נאמר לנו שאנחנו לא יודעים שכר ועונש ולא לנו להחליט איזו מצווה יותר חשוב מאחרת, ולראיה כיבוד הורים ושילוח הקן שזה תמיד נאמר כדוגמא לזכור כמה ההבנה שלנו של בני אדם לא מסינה את המצוות את סדר חשיבותם והשכר ועונש וכו.

אז לא ברור לי איך יכול לבוא מישהו ולהחליט ולהוסיף על הדברים האלו ולומר עכשיו מצווה איקס, יש לה חשיבות יותר גדולה ובה נחמיר מאד

אבל מי אני שאבין? כלום.
נראה לי זה קשור לתפיסה של רב כמנהיגמיקי מאוס
ואז די ברור שבכל דור יש את ההתמודדויות שלו והתנאים שלו...
לפעמים זה בא כדי להקל
ולפעמים זה בא כדי להחמיר

אם את מסתכלת על זה כקביעה ש"זה הכי חשוב וככה התורה החליטה נקודה" זה באמת צורם כי אין לנו איך לדעת מה ההיררכיה

אבל אם את מסתכלת על זה כאמירה ערכית של רב לחסידיו: בעיני זה ערך חשוב שראוי שיקבל משקל כבד בדור שלנו
זה משנה קצת את התמונה...

ומי שבא לקרוא/לשאול רב מסוים ברור לו שהוא בא לקבל את דעתו. זה לא מוקדנית בשירות לקוחות אלא דווקא בשביל זה צריך רבנים למרות שיש אינסוף ידע הלכתי כתוב כבר- כדי שיפעיל שיקול דעת תורני במציאות או בסוגיה הנוכחית

וגם וודאי שרב אחר יפעיל שיקול דעת שונה

אבל בסדר שימשיך לצרום לך. זכותך
אבל זה לא בדיוק ככהבת 30
השיח הוא יותר ערכי.
אם רב רואה ערך גדול במשפחה ברוכת ילדים הוא יעודד את הקהילה שלו בכיוון הזה.
נראה לי הגיוני, בסך הכל.
זה לא שהוא מבטל מצווה אחרת או מפחית מערכה של מצווה אחרת
אבל יש הבדל גדול בין לעודד לבין לפסוקמיואשת******
יאללה נעצור
באמת הם גדולים ממני
קטןנתי
^^^ כל מילה!באר מרים
קשה לי ממש להאמיןלא כרגע
שרב לא יתיר לך. בטח לזמן קצוב קצר כל כך פלוס תינוקת בת שנה בבית.
עוד לא יצא לי לשמוע על רב שלא יתיר במקרים מסוג זה.
לאור הדיון מביאה מאמר ארוך של הרב אבינר בנושאבאר מרים
שימי לב - זה מאמר מלפני כמעט 40 שנה ככה שיכול להיות שיש חידושים שלא כתובים כאן.

(הוא מתייחס בהרחבה גם לנושא הדיאפרגמה, הוא מכנה אותה "כיפה", וגם למצבים השונים בהם מותר למנוע בלי להתייעץ עם רב ומתי כן צריך להתייעץ)

לעניות דעתי המאמר די בהיר ומאוזן - לא הכי מחמיר ולא הכי מקל.. נותן את מגוון השיטות

https://daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/tihnun-2.htm

לדעתי בשו"ת פועה יש גם התייחסות רחבה ומעודכנת יותר לנושא..
לא קראתי, אבל משהו מלפני ארבעים שנה מאבד הרבה רלוונטיותמיואשת******
לגבי דיאפרגמה

הידע שיש היום על הנזק שגורמים ההורמונים ועל הקשיים של סוגי מניעות אחרות וההשפעות שלהן על האשה הוא עצום וגדול בהרבה מהידע שהיה אז.
וזה משהו שמשפיע מאד מאד מאד על כל הפסיקה בתחום
אז אולי בתור ידע כללי מענין לקרוא, אבל בתכלס הפסיקה היום שונה לחלוטין בגלל הידע שהצטבר ב40 שנה האלו ולכן יש כל כל הרבה רבנים שלא נחשבים בכלל מקלים ומתירים להרבה זוגות דיאפרגמה באופן פרטני גם בלי מצבי סכנה וכו.
טוב, חייבת להוסיף משהו לגבי גבריםמיואשת******
אז קראתי עכשיו את ההתחלה, ומוסבר יפה כל ההקשר של ולערב אל תנח ידך, ויש גם את הנקודה של גבר שהתאלמן או התגרש לפי זה חייב לשאת אשה צעירה שיכולה להמשיך ללדת, שהרי לערב אל תנח ידך.

אני הייתי רוצה לשמוע על רב אחד, באמת , שאומר שכל הגברים חייבים בזיווג שני לשאת אשה צעירה ואם הם רוצים לשאת אשה שלא יכולה ללדת הם צריכים שאלת רב בנושא. כי לערב אל תנח ידך לא? לאשה זה חשוב מספיק בשביל לומר שהיא חייבת שאלת רב להתיר למנוע, אפילו שזה נאמר בכלל על הגבר שהיא נשואה לו. לא עליה. אבל הגבר? לא נורא
שלא לדבר על רבנים עצמם שמתחתנים זיווג שני עם נשים שלא מסוגלות להוליד יותר.

🙁
זה רק עוד יותר מדגיש את העובדה כמה גברים פוסקים הלכה לאורך השנים וכל מה שקשור לנשים מקבל את כל החומרות והפולמוסים שבעולם אבל אם זה מגיע למשהו שחל על גברים אז ״טוב זה רק תקנת חכמים, לא חייבים, יש כל מיני דעות,״ וכו״

מתייגת כמה כי קשה לעקוב פה
@מיקי מאוס, @בת 30 @המקורית
את מודעת לעובדהבת 30
שברגע זה, באמצע בוקר שישי חורפי, הטלת פה פצצת אטום?

אגב, עשו נסיון של גלולות למניעת הריון לגברים. אף גבר לא היה מוכן לקחת את הגלולות האלה, בגלל תופעות הלוואי שלהן.
ומשום מה, בעולם המערבי, בנות מגיל הנעורים כבר לוקחות גלולות באופן קבוע במשך שנים שנים, למרות הסיכונים ותופעות הלוואי.
נכון. זה עולם גברי. זה חדש למישהי?מיואשת******
סליחה על הפצצה ואני כן רוצה להדגיש שב״ה אלף פעמים לא כל הרבנים כאלו ויש רבנים שחשוב להם הבריאות של האשה פי אלף מהבריאות שלהם האישית. הגרש״ז היה כזה ולכן פסיקותיו היי מהפכניות ויצאו עליו קשה בגלל זה.
אבל ההלך רוח הכללי הוא- וואי ילדיה זה חשוב! תלדי! אפילו שהחיוב היא של הגבר!
אה, אנחנו? אה, אמ, כן זה החיוב שלנו, אבל. אה, אה בה מה, זה קשה
הבעיה הבסיסית היאבת 30
שכדאי להוליד ילדים צריך גם איש וגם אישה.
אם נניח כל צד היה מסתדר לבד בקטע הזה, זה היה הרבה פחות מסובך.
כן אבל תחשבי. זה מצווה של הגבר. בוא נדמיין מתבמיואשת******
שבו אשה אומרת לבעלה (כל אשה) אוקי זה המצווה שלך, ולכם בתשע חודשים האלו שאני מקיימת את המצווה שלך אני במיטה. עבודה , שאר הילדים, בית, אוכל, הכל עליך.

כן, יש גברים שעושים את זה, מחוסר ברירה בגלל היפראמזיס
ויש גם גברים שהיו מסכימים לעשות את זה מתוך ברירה אמיתית
אבל כמה? פרומיל?
והאם אם זה היה מצב נתון שככה זה בכל הריון בכל העולם לכל אשה, האם זה אולי היה משנה את
הפסיקה של הרבנים שחושבים שצריך להרבות כמה שיותר? נקודה למחשבה
תקראי את מה ששלחתי עד הסוףבאר מרים
לדעתי תופתעי ממה שכתבו כבר לפני 40 שנה..

את צודקת מיואשת******
אכן כתובים שם הרבה דברים בצורה יפה ומכבדת

התייחסתי לגבי זה שבהתחלה אומרים של ערב אל תנח ידך חל גם על גבר בנישואים שניים
אני מתארת לעצמי שהכוונה בגבר שהתאלמן בגיל צעירבאר מרים
ולא לאלמן בן 80 שמתחתן..
לא מוזכר גילמיואשת******
למשל לפי רבי זרחיה הלוי, גם מי שקיים מצוות פריה ורבייה ואח"כ התאלמן או התגרש, חייב לישא דווקא אשה המסוגלת להוליד, משום מצוות "ולערב" (בעל המאור יבמות שם).


גם לגבר בן 40 או 50 לא ידוע לי שיש חובה לשאול רב עם מי הוא מתחתן ומה יכולתה להוליד כשכבר יש לו ילדים.


בכל אופן בהחלט יש שם כמה דברים לא תואמי תקופה. למשל כתוב שכן מומלץ מאד לרווח בין לידות אבל ״זה לרוב מושג על ידי הנקה״
ויש כל מיני סתירות לגבי הדיאפרגמה בין התשובות השונות לשאלות (כנראה על פי רבנים שונים)
אבל בהחלט יש דברים מעניינים לקריאה מאד. תודה שהבאת
לדעתי בשו"ת פועה יש מאמר ארוך ועדכני יותר בנושא.באר מרים
אבל אין אותו באינטרנט ואין לי כח לצלם עמיד עמוד..

יש הרבה דברים שיש לי רושם שמחמירים שם יותר מהרב אבינר..
זה בסדר, זה לא שזה רלוונטי לי בכלל כן?מיואשת******
כל הנושא רחוק ממני כבר הרבה שנים לצערי.
אבל עדיין מצליח לעצבן 😅
כןבת 30
אבל בינינו, כמה אנשים יש שמביאים לעולם ילדים רק בגלל שזה מצווה?
כולם רוצים ילדים. ככה נבראנו.
לכן גם לגויים יש ילדים, כי הם רוצים, לא כי זה מצווה...
אז אולי אצלינו, יש לזה רווח של מצווה, או שנתאמץ להביא עוד אחד כי זה מצוה, אבל תכל'ס, אישה רגילה לא מרגישה שהיא מביאה ילדים בגלל שזו המצווה של בעלה.
בכלל, אחת הסיבות לכך שגברים מצווים על כך, היא כי נשים לא צריכות ציווי כדי לרצות ילדים...
ברור. זה לא הנקודה 😅מיואשת******
אלא ההבדל בין פסיקה של גברים על גברים לגברים על נשים.
לא חשוב. באמת פצצתי מדי 😁
זה נכון חלקית.. כי ביננויערת דבש
יש להביא ילדים לעולם
ויש ללדת כל שנתיים
או ללדת 10 ילדים
זה הבדל עצום..

לא חושבת שזה רצון טבעי בהכרח של האישה במציאות החיים הלא פשוטה ללדת ככה ברצף וכמעט בלי הפוגות בהכרח.
והנה נשים פה שיש להן תינוק בן שנה בסהכ מתלבטות אם 'יתירו ' להן למנוע הריון
בעקרון כי לא הביאו עדין בן ובת
זה מציאות הזויה בעייני.
ללדת עוד ועוד כי בעלך לא קיים את המצווה
זה נושא אחר לגמרי...בואי תפתחי שרשור חדש😏מיקי מאוס
ואולי עדיף לא בפורום ערוץ 7. בכ"ז... סתם

זה אחד הטיעונים הפמיניסטיים שחוזרים שוב ושוב. אני לא חושבת שיש משהו מיזוגני או פטריארכלי מכוון בזה שגברים פסקו הלכה שמתיחסת לנשים. זו פשוט היתה מציאות...
בכללי המציאות בעולם היתה פטריארכלית ודווקא ביהדות זה היה יחסית מתון לעומת הדתות והתרבויות מסביב

מסכימה איתך שזה בטוח יצר ויוצר עיוותים בהלכה וברוך ה' זה משהו שהולך ומיתקן עם השנים!
היום נשים הרבה יותר בשיח ומתבטאות בכללי וזה כמובן משפיע, הרבה רבנים גם כותבים בנושאים רלוונטים שהתיעצו עם נשותיהם לפני הפסיקה (לרב מלמד למשל יש הרבה איזכורים בסגנון)

ויותר מזה- נשים מצויות הרבה יותר בעולם התורני ופוסקות הלכה או לפחות מתדיינות עם פוסקי ההלכה בשפה ההלכתית

אין שום איסור לאישה לפסוק הלכה בשונה ממה שמנסים לצייר ולכן זה בטח לא חלק מהמבנה ההיררכי של יהדות אלא משהו שנוצר בטבעיות ולכן אני אישית לא אוהבת ש"מתלוננות" על זה ובטח לא להאשים את הפוסקים אלא צריך להסתכל על זה ולפעול לתיקון

הפתרון ל"עיוות" הזה הוא בעיני לא אילוץ אלא הדרך האידיאלית שבה בעיני ובעיני רבותי בכלל צריך להתנהל כל יהודי ויהודיה- ללמוד הלכה כמה שיותר ולהפעיל שיקול דעת.

וכמובן יש גם עניין שהוא יותר חברתי ויותר מצריך "שינוי" - צריך שיהיו מספיק אפשרויות ומסגרות ועידוד חברתי כך שאישה שמתאימה לזה תלמד ותקדיש את חייה לפסיקת הלכה, לפחות בנושאים ה"נשיים"
כי הסיבה שגברים בעיקר פוסקים היא כי נשים לא מקדישות את חייהן להיות בקיאות כמו שהרבנים עושים, לא כי הן לא יכולות, אבל זה אפשרי ויש בודדות כאלה וראוי שיהיו יותר ויותר.. כדי שלפחות בנושאים שבהם קריטי שתהיה להן בקיאות וקולן יישמע תהיה מי שתשמיע את הקול הזה

(וקצת אנקדוטה עצובה- ככל שהעולם היותר שמרן ירתע מזה אנחנו נשמע בעיקר קולות פמיניסטיים שמשמיעות הלכה מפי נשים וזה ממש חבל והפסד עצום. כי הקולות האלה חשובים! ב"ה אלה שההלכה המסורתית-אורתודוכסית חשובה להן והן כן בשיח מצליחות להשפיע הרבה מאוד על הפסיקה גם של הרבנים הגדולים וזה מבורך כי זה מקרב אותנו לבירור האמת ההלכתית)
עם ההערה האחרונה שבסוגריים אני ממש ממש מסכימה..באר מרים
ממש חבל לי שאין מסגרת תורנית גבוהה רצינית ולמדנית לנשים מהחוגים השמרנים וה"דוסים"..

אם היתה - סיכוי טוב שהייתי הולכת..
הייתי מאוד רוצה ללמוד הלכה ברמה ממש גבוהה אבל לא במסגרת פמיניסטית או ליברלית.

ממש לא בשביל לפסוק הלכה - ב"ה שבדורנו לא חסרים רבנים פוסקים, אבל בהחלט כדי להיות מדוייקת ומבוררת יותר וחלק מהשיח הכל כך חשוב בתחום הזה של עבודת ה'..

(אחד החלומות שלי לפנסיה בע"ה אם עד אז תקום מסגרת כזאת..)
מציעה לךדפני11
ללכת לברר על יועצות הלכה של נשמת
אולי זה נשמע לך פמיניסטי אבל הן נשים ממש שמרניות ודוסיות.
שמעתי פעם הרצאה מהרכזת של התכנית, שבעלה רב במעלה אליהו והיא דוסית על. ושמרנית על.
הייתי בהלם כי מהסטיגמא שהיתה לי חשבתי אחרת... מפה לשם יצא לי להכיר עוד כמה נשים משם, מדהימות. רציניות ויראות שמים...
עדין נשמע לי קצת פמיניסטי..באר מרים
יש לי חברה שלמדה שם וממה שהבנתי ממנה יש שם גישה קצת ליברלית..
טוב אני לא התכוונתי ללכת כזה רחוקמיואשת******
בעיקר מפריע לי שנשים לא נמצאות בשיח. לא חשוב לי שדווקא יפסקו וכל זה.
היום כמו שאת אומרת נשים הרבה יותר נמצאות בשיח
והגרש״ז אחד הדברים שהיה מיוחד בהם היה התעמקות בכל ההרגשה הנשית והצד של האשה ומה שהיא עוברת בכל תהליך. אני שמעתי מכלי ראשון של מישהו שהכיר אותו איזה תשומת לב הוא היה מקדיש לזה. ולכן גם הפסיקות שלו היו שונות.

אני חושבת שנשים הן מדהימות אבל אחד התכונות שלנו שאנחנו יותר מרצות, מקבלות, לא אומרות- אבל זה קשה. אם ככה צריך אז ככה צריך
וזה בכל תחום כן ? אני רואה את זה על עצמי בתחום העבודה כמה קשה לי לבוא לומר לא, זה יותר מדי. וגבר לידי לא יניד עפעף כשהוא אומר את זה
ואני חושבת שהתכונה הזו יש לה המון דברים טובים
אבל בין השאר הובילה לזה שכל מה שנפסק מלמעלה מתקבל ב-טוב אין ברירה, אז נעשה, מה זה חשוב אם זה קשה. ואם היה דיון ושיח ושמיעה לפני הפסק, לא אחריו, של מה המחיר ומה קשה ומה זה אומר, אז יתכן מאד שהיו פסיקות שנראות אחרת.
ממש מסכימה על הפסקה האחרונה שלך גם
אבל כדי שהן תהיינה בשיח הן צריכות לדבר את השפהמיקי מאוס
למשל כאן ובעוד הרבה שרשורים בנושאים דומים וכמובן בעולם האמיתי אני שומעת וקוראת מפי נשים טיעונים כלפי ההלכה או לשינוי פסיקה או שמניחות שההלכה היא כזו כי כך וכך בצורה שלא מתאימה בכלל לשיח ההלכתי כי חסר להן הכלים הכי בסיסיים לפסיקה או ידע במקורות שהם לא רק ספרי הלכה פסוקה.

אני חלילה לא מאשימה אותן, וגם לי כמובן חסר המון אבל אני בשאיפה ולמידה שלפחות נותנת לי את ההבנה מה אני לא יודעת להכריע ויש עוד המון נשים כמוני אבל זה לא הסטנדרט של בוגרת חינוך דוסי כמו שבוגר חינוך ישיבתי על תיכוני אצלו זה כן, זה מה שהן למדו וזה מה שהן יודעות אבל בשביל לדבר הלכה ולא רק לקיים צריך ללמוד הלכה

זה כמו שאתווכח עם מורה לצרפתית על דקדוק בצרפתית או איך אומרים משהו אחרי קורס אקדמי של סמסטר או שניים או בגלל ששמעתי את סבתא שלי מדברת (לא הסבתא הרוסיה *שלי* אבל נו טוב) או למדתי מסרטים

לא קריטי לי שנשים תהיינה רב עיר או משהו כזה.רחוק מזה.. אבל הן חיבות ידע הלכתי ברמה של פוסק כדי להיכנס לעובי הקורה בנושאים החשובים
ב"ה זה קיים אבל מעט מאוד.כי אין כמעט נשים שמסוגלות להקדיש את הזמן הזה ולקבל את ההכשרה ולהיות גם קרובות מספיק לת"ח אחרים שזה משהו הכרחי בהלכה
בעיני זה יותר מאפשרי, ובשביל תורת חיים שלמה וחיה זה הכרחי, לפחות בנושאים שבהם זה באמת משנה אם אתה גבר או אישה
אני לא באה בתלונה. זה מגמה שמתפתחת וב"ה שזה קורה וגם טבעי שזה יקרה לאט. מה שחשוב וזה מה שניסיתי לומר שהחברה תאמץ את זה, וייכנסו לימודי הלכה קצת יותר מעמיקים החל מגיל אולפנה, ויהיה מקובל קצת יותר ללכת למדרשה למי שמתאים לה ושכמובן יהיה מספיק כאלה שילמדו שם הלכה ולא רק רוחניות. בשביל מי שמתאים לה. ממש לא צריך ללכת לזה בכל אבל יש המון שהיו יכולות ורוצות אבל מורכב מדי...
(גם אצלי זה חלום שהתמסמס בגלל המציאות. ולהתחיל בגיל מבוגר זה מהדר אבל זה מקשה מאוד על רכישת ידע ברמה שהיא באמת גבוהה כי תורה נקנית בעמל ופנאי ופניות שבחורי ישיבה זוכים לה בשנות הבחרות)
ודווקא אצל החברה השמרנית שהיום כאילו סולדת מזה. כי היום יש מסגרות אבל רובן בעלות אופי ליברלי פמיניסטי שלי אישית לא מפריע אבל מכניס גם את הדברים האלה ומרחיק מי שלא מתאים לה וככה העמדה הנשית מתקשרת לפמיניזם למרות שאין קשר (השפעת ההורמונים ומעגל ההריון והלידה, החשיבות של ההנאה הנשית,ההשפעה הנפשית והכללית של ילודה כשזה לא מתאים וכו אלה סוגיות ששיכות לכוולן ורלוונטיות מאוד לפסיקה )ולא יעזור כמה שיש רצון טוב היכולת של גבר להבין לעומק היא מוגבלת כי אלה חוויות שרחוקות ממנו והוא לא חשוף אליהם כמו אישה כי מביך לשתף יותר מההכרחי
מסכימה איתך מאודסליל
אני למדתי גמרא מגיל צעיר, סיימתי מסכת לבת מצווה (למדתי עם שני ההורים שלי).
למדתי אחר כך גם כל התיכון, ואז עוד שנה במדרשה.

ואין ספק שזה משפיע, בין אם זה בהבנה איך פוסקים הלכה, מאיפה ההלכה הסופית מגיעה, ביכולת לפתוח ספר, להבין גם לבד מה זו חומרה, מה עיקר הדין.
ובאופן כללי, קצת מוזר לי שהיום נשים יכולות לדעת המון בתחומים רחבים, אבל את הבסיס של היהדות, הם לא יכירו. אני לא אומרת את זה בזלזול, בכלל לא. אבל הגמרא היא הבסיס של היהדות בכל כך מובנים, לא רק בהקשר של פסיקת הלכה, שזה נראה לי חסר לא ללמוד ממנה, אפילו קצת.

אני לא לקחתי את זה הלאה, התחתנתי צעירה ולא התאפשר לי להמשיך לשבת וללמוד.
אבל זה שיש נשים שיושבות ולומדות *כל היום*, מקבלות על זה מלגה ממש כמו אברכים, זה דבר מבורך בעיניי, שמוסיף המון טוב.

ורוצה רק להגיד לגבי עניין הפמיניזם והשמרנות, מה שרואים מבחוץ זה לא מה שרואים מבפנים. ואני יכולה להבין למה יש רתיעה, אבל מההיכרות שלי, מי שנשארת ללמוד שנים, יש לה מחוייבות הלכתית גדולה מאוד, ויכול להיות שבליבה של הנשים שלומדות, הפערים בינם לבין הצד השמרן (@באר מרים) הם לא כל כך גדולים
אבל אני מדברת על שלב הרבה קודםמיואשת******
לדבר על איך קשה ההורמונים, מה זה גורם, ממש שתהיה הבנה גדולה מאד איזה סבל, כמה צריך לה אפק, איל זה משפיע על הזוגיות, הילדים, העבודה, הביטחון העצמי, הכל. זה לא מידע שהיה לרבנים בדורות קודמים וגם היום ממש אין להם מספיק
נשים מדברות על זה בינן לבין עצמן. כמה רבנים באמת מודעים ממש למה זה אומר? מעבר לכותרת בתופעות לוואי- גורם לחוסר חשק. לא . ממש לפרטי פרטים. מישהו שישב יומיים במשך כמה שעות רצופות והקשיב לכמה נשים שמתארות הסבל שלהן.
מישהו שישב והקשיב על דימומים של התקן. לכמה סבל זה גרם כמה בעיות זוגיות כמה ביקורים אצל רופאים ועוד.
לזה אני מתכוונת . כצעד ראשון לכל הפחות.
זה לא בשיח שלהם הם חא מבינים בכלל. הם מכירים רק את הכותרות. לא את התיאורים המופרטים הדמעות המריבות ועוד.
כמה מהבעלים הפרטיים שלנו פה מכירים? גם לא מספיק. הרבה מאיתנו לא משתפות ומספרות כי לא רוצות להישמע מתלוננת כל היום וכו. רק מי שנקעה נפשה פתאום מתפרצת ואומרת לבעלה שהיא לא מוכנה יותר ולרוב הוא לא לגמרי מבין מאיפה זה הגיע לה ורק אז הם מנהלים שיחה אמיתית על הנושא. אז אפ ככה בבעלים אז ברור שזה לא מחלחל למעלה אפילו בעשירית

ומסכימה עם כל מה שכתבת רק אומרת שזה הצעד הראשון.
אוי כמה זה נכוןבת 30
זה משהו שהנשים צריכות להשמיע ובקול רם וברור.
כן...נכון. לא רק מול הגברים...מיקי מאוס
אגב, זה נכון גם לגבי רופאים ולא רק רבניםמיואשת******
הם כל כל אטומים לכל התופעות לוואי והסבל של האמצעים השונים שזה ממש לא נורמלי
לא חסרות רופאות נשיםבת 30
שבכיף ממליצות על גלולות ולא מדברות ולא מתעניינות אם האישה שמולן סובלת מתופעות לוואי
נכון נכון. החוויה הכי קשה היתה לי עם רופאהמיואשת******
מפורסמת מאד ודתיה.
הלכתי אליה פרטי עוד בגלל כאבים ביחסים
אמרה לי שזה קורה וככה זה, ומשחה כזו וכזו ושאני אתמודד
הייתי בהלם
אחרי חודש הזכרתי לרופא נשים שלי בדרך אגב את הכאבים בביקור אחר והוא אמר- אה, אולי בגללך הגלולות הנקה, בואי נחליף. וזהו. נעלם.
עד היום אני כועסת על ה400₪ האלו 🙈


אבל אולי הרופאות מושפעות מהגבריות של התחום? לא יודעת מה לומר
ממש מדכא
יש לי ניחוש מי זו....טארקו
שמעתי כמה סיפורים כאלה ובסגנון על רופאה ספציפית שעונה לתיאור שלך...
כן גם אני… אבל כללי הפורום 🤷🏼‍♀️מיואשת******
כן, לכן לא כתבתי שם...טארקו
כל הכבוד , רואים שאת מנהלת 🤣מיואשת******
גם ליסליל
אמרתי עליה משהו לגבי קביעת תור, ואמא שלי אמרה שהיא דווקא יצאה ממש לא מרוצה. וטוב שהיא אמרה לי אחרת לא הייתי יודעת על זה.

אבל זה רק מוכיח כמה חשוב שנשים ידברו, וישתפו, וכמה זה כל כך לא מובן מאליו. כי אם כאן יש כמה שיודעות על חוויות פחות נעימות של נשים, והיא עדיין נחשבת מאוד מומלצת, מפורסמת והיא שם דבר בציבור הדתי, אז יש לנו הרבה לאן להתקדם...
אם זו מי שאני חושבתבת 30
אז היא אמנם מפורסמת, אבל התפיסה שלה היא סופר סופר ''קונבנציונאלית''.
ואם אכן זו מי שאני חושבת, אז שמעתי וקראתי לא פעם דברים שהיא כתבה ולא הסכמתי ולא הזדהיתי בכלל בכלל עם חלק מהדברים.
אניסליל
לא בטוחה שהבנתי למה התכוונת🤔

גם אם מישהי היא רופאה קונבנציונלית, זה עדיין לא מצדיק יחס לא רגיש ולא ענייני.
אני אנסה להסבירבת 30
זה פחות קשור ליחס, אבל אולי משפיע עליו.
כשבראש, יש סוג של ''ככה נכון וככה צריך להיות'' ואין מרחב לעוד דברים שיכולים להיות נכונים, אז חוץ מזה שזה סוג של קבעון תפיסתי, זה גם יכול ליצור חוסר סבלנות כלפי מי שלא מבין לגמרי את התפיסה או מי שלא לגמרי מחובר אליה.
עכשיו יותר מובן?
די מזעזעבת 30
הייתי אצלה ככלה ויצאתי ממנה בוכה..באר מרים
כנל!!!! כנל!!!!@@סמיילי12
זה ככ מרתיח אותי. היא פשוט כעסה/גערה בתוקפנות למה באתי אליה רק חודש לפני החתונה ולא קודם.
ואין לה איך לעזור לי. והיא לא תוכל למנוע חופת נידה. אמאלה כמה בכיתי.
הייתי עם אמא שלי. יצאנו בסערה והלכתי לרופא חילוני שרשם לי גלולות.
ולבודקת טהרה צדיקה שידעה להגיד לי על פרימולט נור והכל היה בסדר.
גם לי!!lizi
וגם לאחותי
לא יודעת למה הלכנו שוב
גם אני הייתה אצלה ככלה והיא הייתה נוראיתעלה למעלה
חסרת סבלנות ממש
גם לי הייתה חוויה לא טובהאן אליוט
מרופאה דתיה מפורסמת בתור כלה.
הייתה מאוד לא אמפטית
וואי וואי. נראה שזו מגמהמיואשת******
למה היא ממשיכה להיות מפורסמת, זה השאלה
כן. מאוד הופתעתיאן אליוט
דרך אגב יש עמותה שנקראת "קרן בריאה"מיקי מאוס
חרגנו מלאאאאאא מנושא השרשור🙈🙈🙈 וזה עוד פניה חדה הצידה
אבל אי אפשר להתבכיין על רופאים בלי להזכיר אותם. הם עושים עבודה מדהימה של איסוף בעיות ופונים איתם לבתי חולים וקופות חולים וכו

שווה להכיר ולפנות אם קורה משהו לא נעים מכל סוג
לא מכירה ממש לעומק ולא ניסיתי אבל שמעתי עליהם לא פעם

כן, גם דברים "קטנים" שעלו פה כמו רופא ששולח אישה לעשות דיאטה כשהיא באה בנושא אחר😵‍💫 או פרוצדורה כואבת בלי לדאוג למשככי כאבים כי"זה שטויות ולא כואב"
וואו. מעניין ממש. תודהבת 30
אני גם חושבת שיודעת מי זושקדיה.
גם אני הלכתי אליה בתור כלה, היא צעקה עלי והתעצבנה ממש ממשהו כל כך פעוט, יצאתי ממנה בוכה ממש ועד היום יש לי טראומה ממנה, לא מסוגלת לקרוא אותה, לשמוע אותה..
לגמרי נכון. והרבה יותר מגלולות..מיקי מאוס
הרבה נשים שחוו יחס מזלזל בכאב שלהן
הדיאגנוזה של אנדו וכאבים כרוניים או רציניים בנרתיק בכלל לקחה המון שנים ועדיין הרבה מקבלות יחס משפיל שהכאב הוא דמיוני או שהן סתם מגזימות

האמת לא רק גברים גם רופאות נשים לפעמים יכולים להגיד משפטים כמו " תרפי, זה לא כואב"
כן, תספרו לי על זה...
נראה לי שרבנים שמתעסקים הרבה בתחום ממש כן מודעים..באר מרים
נגיד הרבנים במכון פועה ממה רגישים ומודעים להיבטים האלה..

רב ששומע הרבה זוגות ונשים ממילא נהיה מודע .
אני מאד מעריכה את הרבנים בפועה. אבל זה לא הנסיון שלימיואשת******
איתם
ואני באמת חושבת שהם עושים עבודת קודש מדהימה ובטוחה שזה לא במודע
אבל בדברים שיצא לי לקבל עזרה מהם (עזרה מצוינת!) ממש ממש לא היתה שום התייחסות לפן הנפשי ולתופעות לוואי וגם כשהעליתי את זה ההתייחסות היתה שטוב ככה זה ואין מה לעשות
אולי היום זה כבר יותר טוב, הלוואי
אבל גם כשמתעסקים הרבה; חלק מהבעיה היא שלנו, המום המון נשים לא חושבות שזה משנה ולא מספיק מספרות מה הן עוברות לפעמים לא נעים והרבה פעמים חושבות שזה ממילא לא משנה. (למשל דיאפרגמה זה דוגמא קלאסית, המון נשים חושבות שלא יתירו להן אם לא שיש סכנה בגלולות. לספר את הסבל שלהן מה גלולות? מה הרב הוא פסיכולוג? למה זה יעזור? אמר שדיאפרגמה זה רק בסכנה אז לא. ואולי אפ היא היתה מספרת שזה גורם לה להיות אמא קשה או אשה עצבנית ושאין לה חשק ליחסים וכל הזוגיות מושפעת, אולי הוא היה פוסק אחרת. אבל היא לא חושבת לספר. שמעתי הרבה)
נגיד בהקשר הזהסליל
מאוד מפתיע אותי שההמלצה של מכון פועה, היא להוסיף כדור של פרימולוט נור במקרה של דימום עם גלולות הנקה. כי זה כדור שיכולות להיות לו תופעות לוואי הורמונליות חזקות, ולא ראיתי התייחסות שלהם לזה
אגב כתבו פה פעם שבכלל אסור פרימולוט בהנקהכבתחילה
ככה שבכלל לא מובנת לי ההנחייה הגורפת שלהם.

בכל מקרה
לפני כמה זמן הם פרסמו שחקרו קצת אם עדיף להוסיף פרימולוט או לקחת מינון כפול(2 כדורים בבת אחת) וראו שעדיף מינון כפול וגם הוא לא תמיד עוזר.
ואם מסתכלים רגע מבחוץבת 30
זה נראה קצת מוזר. אם הורמונים יוצרים בעיה, בואו נוסיף עוד הורמונים ונפתור אותה.
כלומר, אולי זה פותר ספציפית את ענין הדימומים, אבל אם אישה סובלת מדימומים, אני אישית הייתי חושבת שכנראה ההורמונים לא עושים לה טוב ולכן עדיף אמצעי אחר.
אבל מסתבר שזה פשוט קו חשיבה אחר לגמרי.
בכל אופן,אני, אישית, לא אקח עוד גלולה אחת כל חיי, בלי נדר. ב''ה השתחררתי מהדבר הזה.
כל כך מתחברת למשפט האחרון שלךמיואשת******
(ולוקחת המוני גלולות כרגע בגלל הפוריות וסובלת שאין דברים כאלו)
חיבוק!!!!בת 30
הלוואי הלוואי שה' יברך אותך והיה שכר לכל הסבל הזה.
הייתי מציעה לך לטוס איתי לאומן להתפלל🙂. פחות רלוונטי כיום...
😘❤️ תודה בכל מקרהמיואשת******
אני חושבתסליל
שהצעד הראשון צריך להיות של נשים.
נשים צריכות לשתף את בן הזוג שלהם איך ההורמונים משפיעים עליהם, הם צריכות לא להתבייש ולדבר על זה.
אחרת באמת לגברים לא תהיה דרך לדעת.

אבל אם נשים היו פוסקות הלכה / יועצות הלכה, הם לא היו צריכות שמישהי תספר להם כל הקושי שיש ההורמונים, הם היו יודעות את זה לבד. וגם אם לא, נשים היו מרגישות יותר בנוח לשתף אותן בקושי שיש להם עם זה
נכון. צודקת לגמרימיואשת******
שרשור ממש מעניין יכולה לשתףאני זה א
שכשאני שאלתי זה פחות היה האם למנוע אלא באיזה אמצעי מותר לי למנוע..
בסופו של דבר היה לי מאוד קשה למנוע ומנעתי תקופה קצרה שהיה לי חשוב ואחכ הפסקתי כשהרגשתי שכבר לא קריטי לי אם אכנס להריון..
רוצה לענות לכולן משהו חשוב מאודחגהבגה
קראתי את רוב הדיון, הבנתי את רוח הדברים.
בצורה ישירה לפותחת-
מניעת הריון זו שאלת רב, נקודה.
אפשר להפוך אץ זה לדיון שנשמע כלפי חוץ מאןד גבןה האם זו סמנטיקה, האם זו פרשנות האם צריך, לא צריך.
יש לכם רב.
אם את חושבת שהוא לא יתיר לך ולא תהיי מסןגלת, אל תלכי לשאול...
אבל בטוח לא להחליף רבנים לפי הרצון. רב אחד בנןגע למניעה רב אחר בנןגע לכשרות וכו'

מנסה לא לפגןע באף אחת אבל יקרות, בטוחה שרובכן כבר מכירות את הדעה שלי.
מהצד הדיון נראה נורא.
אנחנו כאעלו יודעןת, כאעלו למדניות, קראנו ואנחנן כבר מבינות.

יש רבנים פוסקי הלכה וזה המקום שלהם.
וודאי שמותר לנו לחקור ולשאול אבל,
מצוות לימןד תורה היא על גברים מסיבה פשוטה מאוד
אנחנו. רואות. דברים. אחרת. נקודה.
ולכן אין דבר כזה רבנית פוסקת.
ואין מצוות תלמוד תורה על נשים.

וכן צריך לשאול רב.
מי שקשה לה שתגיד קשה לי.
לא להתחיל להמציא הסברים למה כן הלכתי או לא הלכתי.
הרי מי שמרגישה שהיא לא מסוגלת, מה אם רב יגיד לה תמשיכי ללדת (לא מכירה כאלה בףועל אולי משוגעים קיצןניים בכתות), היא תמנע גם ככה.
ומי שמתלבטת רב גדול יכול לפרוש בפניה ולסדר את המחשבות (כאן נכנסת עוד נק' חשובה, למצוא רב שהוא באמת תחמיד חכם כל בנאדם שני היום חושב את עצמו רב...)
ולתת לה להחליט בסופו של דבר
רב זה לא כספומט של הלכות.
רב זה בשקפת עולם
זו דרך חיים
זה מקור ברכה...

שכוייעח
איזה הודעה לא נעימהמיואשת******
אמנם הגבת לפותחת אבל הנחרצות שבה את מגיבה לא נעימה.
אצלך זה שאלה לרב
אצלי לא
זה השקפת חיים שונה
וזה שאת מכריזה לנו שמי שקשה לה שתגיד שקשה לה, כאילו הנשים שאצלן זה לחלוטין לא שאלה לרב הן בעיניך עוברות עבירה ופוגעות ושיגידו את התירוץ שלהן זה ממש ממש לא לענין.
את רוצה תגידי- *לדעתי* זה שאלה לרב נקודה.
אין לי כח להמשיך להתדיין
ולא אמשיך
אבל הנחרצות שבה מישהי מחליטה שההשקפת חיים שלה היא הנכונה היחידה ומי שלא עומדת בה ונוהגת לפיה היא טועה, זה ממש מזעזע בשרשור הזה.
ניפגש אחרי מאה ועשרים ונבין יותר טוב. עד אז אין לאף אחת רשות להחליט שהשקפת החיים שלה טובה יותר נכונה יותר או תואמת יותר את דרך הקבה מאשר חברותיה לפורום.
זה מאוד פסקני מצדךאן אליוט
וכמו שאת אומרת, זו דעתך.
יש נשים עם גישות שונות בעניין
והשקפת העולם ודרך החיים אצל רבנים שונים היא שונהטארקו
ובהחלט יש דעות שונות ויש דעות שלא צריך לשאול והן דעה קיימת לחלוטין

וגם מה שכתבת "בטוח" לגבי רב לכל נושא זה לא נכון, אולי לפי הדעה שאת הולכת בה זה ככה, אבל לרוב הדעות מותר בהחלט ללכת לפי רב שונה בכל נושא. זה לא אומר שאם התשובה של הרב לא מוצאת חן הולכים לאחד אחר, אבל זה מותר בהחלט ללכת לפי רב אחד בכשרות ואחר בטהרה ואחר בהלכות פסח ואחר בענייני מעשרות.
בדיוק בגלל זה השרשור התנפח... (חוץ מהנצלושים אבל נו טוב)מיקי מאוס
כדי שאף אחת לא תקרא משהו כזה ותביא ילד כשזה באמת לא מתאים כי ככה חיב.
מצד הדין לא חיב!
ולא רב יחליט על זה! וגם לא "יתיר" לה...

סליחה על הנחרצות...אני באמת מעריכה אותך ואין לי מטרה לתקוף אישית. אבל חשה צורך מול הנחרצות שלך...

ואת מוזמנת להוכיח לי בכלים *הלכתיים* שזה אחרת. ואני מכירה ב"ה מקורות ויודעת לקרוא גם את ההערות.
יש הבדל עצום בין "יש דעה כזו/דעות כאלה" לבין "זו ההלכה"

מקור מאחרוני זמננו בלי פירוט לא יספק אותי....

יש בזה מצוה יש בזה ערך עצום, ואני לא חולקת לשניה שמי שמטרתה לקיים את רצון הקב"ה ומאמינה במסורת ההלכתית צריך וראוי לקבל החלטה כזו עם ליווי/הכוונה הלכתית ופה כל אחת בוחרת את הדרך שלה לפי מכלול האמונות שלה ודרך החיים.
אבל ליווי/עצה/לימוד
אף אחד לא מחליט *במקום* הזוג כי אף אחד אחד לא יגדל את הילד ולא יתן דין וחשבון בשמיים במקומם על הילד הזה (אולי בנוסף😝 לא במקום)

אם הזוג *בוחר* להעביר את ההחלטה לרב- בחירה שלהם. ולגיטימי כמובן ולא באה לבקר או לשפוט.
אבל זה לא חובה הלכתית וזה הבדל חשוב בשביל מי שלא מתאים לו לבחור ככה

את יכולה בהחלט לכתוב של*דעתך/דעת רבותיך/דעת איקס* זה לא נכון.
לדעתך צריך לשאול רב ולקבל ממנו *פסיקה*
וש*לדעתך* אישה לא יכולה לפסוק או להחליט לעצמה
זה נהדר ולגיטימי. אבל זו דעתך/דעת רבותיך ולא הדעה היחידה בהלכה וגם לא הדעה העיקרית או המרכזית

ברור שחשוב לך להביע את העמדה הזו, וזה גם מעולה
מבינה את זה
גם לי היה חשוב להביא את העמדה שלי
אבל אם תביאי אותה כעמדה היחידה הלגיטימית ברור שתקבלי תגובות כאלה...
איך את תמיד מתנסחת מעולה. תודה לךמיואשת******
חגושבת 30
את יכולה להסביר לי למה?
בכנות...
הרי אני שאלתי כאן, כתבתי שאני לא מבינה למה צריך בכלל לשאול רב כל חצי שנה או שנה אם ''מותר לי'' להמשיך למנוע.
אני מבינה שיש איזו הנחיה עקרונית סביב נושא המניעה. וכולם בעד ילודה ומשפחות גדולות, ב''ה.
אבל הקטע הזה של ''אנחנו מונעים חצי שנה ואני חוששת שהרב לא יתיר לי עוד חצי שנה'' פשוט נשמע לי הזוי לגמרי.
גם אם הרב ישמע הכל ויגיד ''כן, בטח שאת יכולה למנוע עוד חצי שנה''. זה לא הענין.
הענין הוא לא מה הרב יענה , למה ואיך. השאלה שלי היא למה בכלל הרב קשור להחלטה הזאת שלי?

ואיפה עובר הגבול של ''מה שואלים את הרב''?
אני אשאל את הרב לאיזה צימר לנסוע? לא.
אני אשאל אותו איפה לגור? אני לא, אחרים כן .
אז מה הגבול?
הרי זה לא שאלה של כשרות, של הלכות שבת או משהו כזה.
זו שאלה שממילא המענה ההלכתי עליה מושפע ישירות מהיכולת הנפשית , הפיזית והזוגית של הזוג, אז למה הרב צריך להיות מעורב בזה?
סליחה
אני באמת לא מבינה. ומעולם לא הבנתי.
מרשה לעצמיסליל
גם לענות.
את מכירה את הספר של הרב קנוהל "איש ואישה"?
הוא מסביר שם את העניין הזה. ממליצה לקרוא.

אני באמת לא יודעת מה אני חושבת בעניין, כמו שכתבתי, כרגע הסתפקתי בתשובה של בעלי ובכך שאני יודעת שעד שנתיים יש דעות שאומרות שאפשר למנוע בלי לשאול. אז אני אישית לא מבררת את זה כרגע.

אבל פתחתי עכשיו את הספר של הרב קנוהל.
יש דיון האם יש מצווה של פרו ורבו ואן כן, מה הדברים שלה, מה זמן החיוב שלה וכו'.

אז בהנחה שמסכימים שיש מצווה כזו, צריך לתת לה גדרים מסויימים. ומהמקום הזה מגיע מי שאומר שצריך לשאול רב.
כי אם מישהו מחוייב המצווה כלשהי (ואת האמת שלא ראיתי אף אחד שכותב שאין חיוב במצוות פרו ורבו), אז אם הוא לא עושה משהו בשביל לקיים את המצווה, האם זה אומר שהוא מבטל מצוות עשה? איך צריך להתייחס לזה.

אני הופתעתי מכמות הנשים כאן שכתבו שהן לא חושבות שצריך לשאול, לא בגלל שאני לא מזדהה, אלא כי ממי שאני מכירה, זו לגמרי סוגיה הלכתית.

גם כשראיתי התייחסויות של רבנים לעניין, אף רב לא כתב, למה אתם שואלים אותי בכלל, זו לא שאלה לרב.
אולי הרבנים היותר "מקלים", נותנים תשובות יותר כלליות ומרחיבים את ההיתר גם למקרים רחבים יותר. אבל לא ראיתי אף רב שלא מתייחס לזה כסוגיה הלכתית.

ושוב חשוב לי לכתוב, שאני כותבת את זה ממקום שבעצמי תוהה בשאלה הזו, כי מה העניין לשאול רב משהו שאני פשוט לא מוכנה אליו. אני באמת לא יודעת מה הדבר הנכון. רק משתפת ממה שאני יודעת ולמדתי בעניין
יפה, בגלל שהדעה הזו הייתה כל כך הרבהחגהבגה
ודיי השתיקו את מי שאמרה שברור שזההלכה
כתבתי בצורה כל כך נחרצת
כמה דבריםבת 30
א. יש גם מצוות עונה. לא לשכוח...זה חשוב!!
ב. אני מקבלת את העובדה שיש גדרים במצוות פרו ורבו. כמו בכל מצווה. אבל לא בכל מצווה אני רצה לשאול את הרב. אם יש משהו שאני לא יודעת, ואני לא מצליחה לקבל מענה ברור מספר הלכה שאנחנו הולכים לפיו, אז אני אלך לשאול.
אבל אם משהו ברור לי, אני לא אשאל.

אז אם ברור לי שאני עכשיו לא מסוגלת להיות בהריון, לעבור לידה ולגדל עוד ילד, למה אני צריכה לשאול על זה? כדי לקבל את ה''וי'' מהרב?
אני לא שואלת בקנטור. אלא באמת.
וזה חוץ מהעובדה שאין לי שום רצון לפרוט באזני רב זה או אחר את הקשיים שלנו ואת המצב שלנו רק כדי לקבל אישור לא להיות בהריון.
לא יודעת, זה מרגיש לי חושף מידי, וקצת משפיל.
גם ככה כל התחום של טהרת המשפחה חושף את האינטימיות הזוגית בצורה שלא נעימה לי ובטח להרבה נשים- להראות עדים, להסביר מצבים, לטבול בעירום.
אז עוד חשיפה של דברים אישיים?
וואלה, לא, לא בא לי.
ממש לא בא לי ששום רב יהיה מעורב יודע מה עובר עלי ועלינו.
ברורסליל
שיש מצוות עונה. אבל לא חושבת שזה סותר את הדיון על מצוות פרו ורבו.

אני באמת מבינה אותך, ואלו שאלות שעולות גם לי. למה ללכת לשאול את הרב, אך בכל אופן אני מכוונת לתשובה מסויימת, רק בשביל האישור?

אני לא יודעת לענות על זה. באמת לא יודעת.

רק באתי להגיד, שמאוד הפתיע אותי כמות הקולות כאן שלא חושבות שזו בכלל שאלה לרב.
לא הפתיע לרכב או לטובה. זה פשוט הפתיע.

כי גם ממה שקראתי בעצמי, רבנים מאוד מאוד ליברלים עדיין רואים צורך *לדון* בעצם השאלה. זה אומר שיש כאן מימד הלכתי, והפתיע אותי שיש הרבה שלא חושבות ככה.

אמא שלי דיברה איתי בכל מיני נושאים לפני החתונה, והיא ליברלית ופמינסטית בהשקפתה (אבל מחוייבת מאוד הלכתית), וגם היא, דיברה על זה כמשהו שיש מקום לשאול עליו.
גם הרב אברהם סתיו, גם בשאלה הזו לאחרונה, הוא מרחיב את ההיתר ומתיחחס גם לעניין של לימודים למשל כסיבה לדחות הריון, אבל הוא לא מבטל לחלוטין את הדיון.

אז אותי מעניין מבחינת הדיון ההלכתי, לא מבחינת מה אנחנו מרגישות לגבי זה, האם יש רב שבאמת אומר - זו לא שאלה הלכתית, שכל זוג יעשה מה שנראה לו לנכון.
וזה לא ממקום מתריס, או מעביר ביקורת, פשוט ככל שאני חושבת על זה יותר, אני תוהה.
ומתייגת גם את
@מיקי מאוס בעניין השאלה האחרונה.
שנקל שלימיואשת******
זה שרבנים דנים על זה חלקם זה בשביל לעזור לזוגות להחליט לא לומר שזה בהכרח הלכתי
יש גם דיונים וספרים רבים על כמה צדקה צריך לתת ולא חושבת שאם תחפשי שאלות בעניני צדקה תראי שרב אומר- למה באתם לשאול אותי.
מכירה כמה וכמה שות״ים שיש בהם גם דיונים על איפה לגור ולאיזה מוסד לימודים לשלוח והתשובות לא נפתחות ב- למה באתם לשאול, נו טוב אענה לכם.
באו לשאול- עונים.
זה שרב פותח נושא במתי כמה ולמה זה גם עצות והדרכה לחיים לא דווקא מעיד על שאלה הלכתית.
וחוץ מהדיונים אם יש חיוב או לא בפרו ורבו
זה לא מצווה של האשה. (וגם לא עליה נאמר ולערב אל תנח ידך)
ראיתי דיון אגב על זה שבגלל חרם גרשום אזור לאדם לשאת יותר מאשה אחת ואז לכאורה מותר לו לתבוע מאשתו ללדת לו ילדים כדי לקיים את הציווי.
אז יש שאלה הלכתית שגבר יכול לבוא לשאול האם הוא מחויב לתבוע אותה.
ואם הוא יתבע, ואם היא תגיד לא, שם השאלה היא אם להתגרש.
אבל אם למנוע בפני עצמו זה לא השאלה ההלכתית פה.

טוב, נמאס לי קצת הדיון הזה למרות שיש פה קולות מופלאים ממש ונהדרים לקרוא. ויש שיח ממש יפה ומכבד בין חלק מהמשתתפות.
אבל קשה לי עם חלק מההודעות פה ששופטות אש צדק על הפושעות שלא מבינות שזה שאלה הלכתית ובעיקר עצוב אז אני פורשת מכאן והלאה
תודה למי שטרחה וכתבה יפה כל כך עד כה. ❤️
תודה על התגובה❤️סליל
כתבת יפה.
כן. יש רב שבאמת אומר כך.יערת דבש
ורב מאוד גדול ותלמיד חכם עצום
שזו החלטה של הזוג בלבד.
ואגב לא משנה אם זו שאלה הלכתית
יש מצב שהוא התכוון שזו שאלה הלכתית שהזוג צריך ויכול להכריע בה בעצמם. או שהוא התכוון שזו גם לא שאלה הלכתית
בכל מקרה יש הרבה שסוברים שזו החלטה שבני הזוג יכולים לקבל לבד בלי לשאול רב בכלל!
) ובמיוחד אגב אם כבר יש בן ובת זו בכלל לא שאלה..*אבל גם לפני(
מי הרב?סליל
לא שואלת כהתרסה, מעניין אותי לדעת
בכיףיערת דבש

מתלבטת אם לכתוב כאן

כי הוא כבר לא בין החיים

אני אכתוב לך בפרטי ולמי שתרצה עוד

תודה רבהסליל
אני גם אשמח לדעת מי הרבכמהה ליותר


מה זה משנה אם הוא לא בחיים?דפני11
באמת שואלת
שאלה טובה איפה עובר הגבולחגהבגה
לא יודעת לומר לך
הבעיה העיקרית שלי היא לא האם לשאול רב או לא זו האמת.
אלא לא לעשות אידיאולוגיה מ למה לא לשאול רב.
לא רק בזה, בהכל
ולהבין שאם רוצים תשובה כנה צריך רב אחד כי אז הוא מכיר אותה מכל תחןמי החיים וידע מה נכון לומר לנו
איך אפשר להתייעץ עם רב אחד על הכל?המקורית
לא ככ מובן לי
יש רבנים שההתמחות שלהם היא דיני מראות כתמים טהרה וכו. ולא מוכנים לייעץ לגבי מניעה בכלל כי הם מרגישים שזה לא התחום שלהם. ויצא לי להתייעץ עם כאלה
כשאני מתקשרת לבית ההוראה של הפוסק שאני מתייעצת איתו בדיני טהרה וכו לא שייך בכלל להעלות דברים אחרים. לא ככ הבנתי איך זה מסתדר. זה שהוא פוסק בדיני טהרה ומכיר את המצב הפיזי רפואי נפשי זוגי שלי לא אומר שהוא ייעץ לי בדברים אחרים כמו נושאים השקפתיים, או שהוא בכלל פנוי לזה.
ורב שאני מתייעצת איתו בדברים אחרים כמו כיבוד הורים כשרות וכו, גם לא ייעץ לי בדיני טהרה. הם בעצמם מפנים לרבנים אחרים כאמור.
יפה אז כאן התשובה פשוטהחגהבגה
שהיום העסק הוא בדיעבד
הכוונה פעם היו רבנים גדולים שמתמחים בהכל,
זה לא רפואה שיש מומחה לכל תחום!
מי שגדול בתורה צריך להעות גדול בכל התחומים או ברובם
ואז אורח החיים שונה
הרב מתווה דרך, בבלכה ובהשקפה
וחוזרת אחרי המשפט
רב לא כספומט שאלות הלכתיות
האב מעואב בדרך החיים
ולא הולכים לשאול רב שאלה הלכתית
הכוונה לא הולכים לשאול *רק* שאלות בהלכהחגהבגה
לא הבנתי אותך, במחילההמקורית
אם היום זה לא קיים - אז מה העניין לשים על זה דגש?.
סתם שתביני, הראש ישיבה של בעלי הוא כתובת להרבה דברים אבל הוא לא פוסק הלכה לא בדיני ממונות ולא בטהרה. בכלל, לא פונים אליו בנושאים כאלה הוא מפנה ישר לכתובת אחרת. הוא מתווה דרך בהשקפה ובחינוך ילדים ובשלום בית אבל בדברים של פסיקה הוא לא הכתובת.
אין מה לעשות זה המצב היום ברוב הקהילות או שאולי אני טועה? . ובכלל, היום זה כבר די ברור שלכל רב יש את ה'התמחות שלו' ורב אחד דל קהילה לא יכול להיות הכתובת להכל אחרת תפסת מרובה לא תפסת ובני הקהילה עלולים לצאת נפסדים. בעיניי זו ענווה של רב, שיודע במה הוא יכול לתת מענה ובמה לא. וזה לא בעייתי בעיניי בכלל
אם הרב בעצמו מפנה לרב אחר זה משהו אחדחגהבגה
אבל אם מהתחלה בוחרים לפי נוחות ואני מדגישה, לפי נוחות, לפי מה שנוח לנו, זה בעייתי.
לא כולם ככה.זה עניין של יראת שמיים. וזה לא אני ולא אף אחד לא יכול לדעת על אף אחד רק אשה מול עצמה.
וכאן המקום של כל אשה להיות אמיתית עם
עצמה.
רק היא יודעת מה באמת הכוחות והשיקולים לכל הכיוונים.

תראיבת 30
יש אנשים שיש להם רב כזה שהם קשורים אליו, והוא מבחינתם מתווה דרך. והשאלות מתנקזות אליו
יש אנשים שלא. יש אנשים שמתנהלים יותר ''לבד''. אם יש שאלה ספציפית, ילכו ישאלו.
אם זה טוב? לא יודעת.
אבל עובדה היא שיש הרבה כאלה. אנשים יראי שמיים וכשרים.
לגמרי.. ולא רוצה גם רביערת דבש
שיהיה "מעורב באורח החיים שלנו" עם כל הכבוד
גם לאנשים יראי שמיים וכשרים יש דברים לתקןחגהבגה
@המקורית הציבןר נוהג כך זה לא אומר שזה טוב ונכון ולא משהו שצריך לתקן.
לא רוצה לקטרג על עם ישראל
יש עוד הרבה דברים שצריך וטוב לתקן ולעשות, אבל זה משהו דיי בסיסי ביהדות, שאבד לנו ואפילו לא שמים עליו את הדעת.

ואם כמו ש @המקורית כתבה למעלה זה המצב הנתון הקיים ויש רב נפרד לזה,
אז רב אחד. ולא לחפש את הרב שהגי מתיר ולשאול אותו. אז לא לשאול כבר.
לידיעתך, גם פעם לאו דווקא שאלו רב לגבי מניעה..אן אליוט
ככה שלהגיד שזה משהו בסיסי שאבד לנו זה ממש לא נכון.
והתגובות שלך בשרשור הזה מאוד תוקפניות כלפי נשים אחרות, שדעתן ומנהגיהן שונים משלך.
אני ממש לא מסכימב איתךחגהבגה
לא כתבתי בצורה תוקפנית לאף אחת ספתיפית
אני נחרצת בעמדה שלי ולא מתנצל על זה
אם מכאן משץישהי נפגעה זה ממש שלה
תלכי אחורה בשרשורים כשאני חוששת שפגעתי אני כותבת
פה אין ממה להיפגע
לא התכוונתי פגיעה במישהי ספציפיתאן אליוט
אלא איך שביטלת במחי יד דעות וגישות של אחרים. ובהמשך גם אמרת בעצם שאנשים שנוהגים כך לא נוהגים לפי ההלכה. וזה כן פוגע
תקשיביחגהבגה
יש אמת והיא אחת.
לא מתיימרת להיות הקול של האמת כל הזמן
אבל מותר להגיד דברים ברורים
גם לי יש דברים שקשים לי מאוד
למשל, לשון הרע. נופלת בזה הרבה. ורכילות.
הכי קל לבוא ולהסביר למה מה שאני מדברת מותר, אבל זה לא האמת.
האמת היא שאני חוטאת וזה משהו שקשה לי.

להגיד שאין עניין הלכתי בכלל בלהחליט אם להביא ילד או לא, זה אמירה לא נכונהאפשר לדון על איזו מצווה זה נאמר, באילו תנאים האם ללכת לרב מתיר האם לשאול רב או לא.
אבל זו שאלה הלכתית.
מע שקשה לה לשמוע שזה ככה זו חא בעיה שלי
מותר לבגיד קשה לי.
לא למצוא לזה היתרים מבינה?
זה באמת קשה, אנחנו חיים בעולם מאוד מורכב וכל אשה שונה והנתונים שלה שונים וזה קשה ללכת למישהו ולהיות כפוף למה שהוא יגיד לנו.
אבל במציאות, רןב הרבנים לא יראו אשה שקשה לה או אסור לה הריון ויגידו לה תלדי.או שיפנו לרב אחר או שינסו לברר למה קשה לה, או שיצירו לה מניעה. בגבול ההגיוןואם זה משהו שלא הגיןני אז כן מותר להגיד לרב, סליחה גבירתי את מגזימה.
אם היא לא רוצה לשמוע את זה, בבקשה שלא תלך. אבל שלא תגיד שהיא לא הולכת כי זה לא הלכה.
שתגיד קשה לי לשמוע לא ואני לא מסןגלת עכשיו
מה פוגע פה?
אני לא מבינה אבלסליל
למה את חושבת שזו האמת הבלעדית ואיך את יודעת שהיא היחידה הנכונה.

אני יכולה לקבל אם היית אומרת "ככה אני למדתי", ככה אנחנו נוהגים, זה מה שהרב שלנו אומר.

אבל זה לא מה שאת אומרת.
את מציבה כאן עובדה אחת, שיש חובה להתייעץ עם רב בקשר למניעת הריון, ולא רק זה, שהסיבה למניעה חייבת להיות מאוד ספציפית, ואם לא, זה פינוק.

זו אמירה מאוד קשה וחותכת. במיוחד כשהיא לא מלווה בביסוס על ידי מקורות מהגמרא ומהפוסקים. (אשמח לראות מקורות, ברצינות).

אפשר לנהל דיון, ואני יודעת בוודאות שיש דיון כזה ושזה לא כל כך חותך כמו שאת מציגה.
יש דיון על גדרי המצווה, מה נכלל בה ומה לא וכפועל יוצא מכך מתי אפשר למנוע ואיך. וכל דיון הוא לגיטימי, ככה בנויה תורה שבעל פה, על ידי אינספור דיונים.
ויש מקום לכמה שיטות וגישות, זה תמיד היה ככה ביהדות.
נכון, יש גישות שהן מחוץ לגדר.
אבל זה לא מצומצם עד כדי כך כמו שאת מציגה את זה.
הדעה שלך מוציאה כאן הרבה נשים מחוץ לגדר ההלכתית, וזה ממש מפליא אותי שאת כל כך נחרצת בעניין.

אני מבינה שאת רוצה לדבוק באמת שלך, ומבחינתך היא היחידה. אבל אני לא חושבת שבשם האמת צריך לפקפק ביראת שמיים ובעבודת ה' של הרבה נשים כאן.
אני בטוחה שהרבה נשים כאן רוצות לעבוד את ה', וחלק מהתפקיד שלנו בעולם זה לברר מהי הדרך הנכונה לעבוד אותו, אז מניחה שכמוני עוד הרבה נשים מנסות לברר את זה, מקוות שאנחנו הולכות בדרך הנכונה.
זה אחד החששות הגדולים שלי, להגיע למעלה ולגלות שמה שחשבתי שנכון, הוא לא. ואז כל כך אתבייש.
אבל לו רק בשביל הספק הקטן (ויש מקומות שהוא גם גדול יותר), אני לא מצליחה להבין מאיפה הביטחון הכל כך גדול בדרך.
הכל התחיל מדיון האם ללכת לרב כדי לקבל התר למנועאן אליוט
או ללמוד על המצווה ולהגיע להחלטות הזוג בפני עצמו.
ועל זה היה כל הדיון.
את אמרת שדעתך היא היחידה הנכונה וחייבים לקבל אישור מרב למנוע, ואחרות התנגדו, וטענו שיכולות להחליט בעצמן.
עכשיו את גם אומרת שאם אין איזו קטסטרופה כמו עוני קיצוני/סיבה רפואית/ דיכאון קשה, זה סתם פינוק למנוע. וגם פה אני לא מסכימה אתך..
זה שאת *פוסקת* שמי שלא חושבת היא טועהמיואשת******
יש אמת והיא אחת?
זו האמת שלך.
ההודעות האלו מאד לא נעימות.
באמת לא פוגעות, כי אין לי מה להיפגע ממי שחושבת אחרת ממני, גם אם היא ממש לא מסוגלת לקבל שיש יותר מאמת אחת.
אבל מאד לא נעימות.
בלי קשר לנושא בכלל, ככה לא כותבים ולא מנהלים דיון. זה פורום פה, לא בית דין ואת לא הדיין ולא שליחו של אלוקים לומר מה האמת המוחלטת על פני הארץ, אבל ככה את נשמעת.


ואני שוב אגיד, אני לא הולכת כי לפי הדעות שאנחנו הולכים לפיהם זו לא ההלכה. פשוט לא.
זה שאת באה ואומרת לי לא, את שקרנית, תגידי את האמת שקשה לך לשמוע- זה ממש לא לענין.
אני גם מרגישה כמו מיואשת, בשביל הפרוטוקולהרקולסית


הי היי, איפה אמרתי שמישהי שקרנית?חגהבגה
איפה אמרתי שלא *דוברים* אמת?

כשכתבתי אמת, וכמובן שזה מובן שדברתי על התורה.
ודיסרתי על כל שהעניין הזה הוא הלכתי
כל שאר הדברים נתונים לפרשנות
האם לשאול אחרי כל לידה
האם לשאול איזה סוג מניעה
האם לשאול לכמה זמן
וכו'

גם אני אני בסוך טועה, זה וודאי שיש אמת אחת

זה ממש לא אומר שאמרתי שמישהי כאן שקרנית
אני הבנתי ככההרקולסית
שאת אומרת שמפריע לך שמציגים את זה כאילו זו דרך התורה כשלא שואלים רב. ואת רוצה שיגידו את האמת: שבוחרים לא ללכת לפי דרך התורה.
ממש לאחגהבגה
מה שרציתי לומר הןא דבר כזה:
יש אמת אחת. הכוונה יש דברים שהם הלכה.
ויש דברים שלא.
אני מצדדת במי שמכקיע שבדבר הזה יש הלכה.
לא יכול להיות שזו גם הלכה וגם לא, יש כאן אמת אחת, נכון?
זה הכל.

מי שלא חושבת שזו הלכה, לא שקרנית בעיניי, ולא מקילה, ולא מזלזלת.

תודה שהבהרתהרקולסית
אני אגיד גם פההרקולסית
לדעתי כן יכול להיות שההלכה היא גם כזו וגם כזו, תלוי את מי שואלים.
ולי נראה שחלק מהנשים פה רוצות להעלות את האופציה שההלכה היא שלא צריך לשאול רב. (וזה בדיוק מה שלא רצית לאפשר)
אז אם אני מבינה אותך נכון, ה*אמת* היא שזה לאמיקי מאוס
כי כדי להגיד שמשהו יהיה "הלכה" או אמת בלתי משתנה צריך שתהיה עליו הסכמה מספיק רחבה במקורות הקדומים. וזה רחוק מהמצב כאן

איסור הדלקת אש בשבת הוא הלכה לפי הפרמטרים שלך
איסור לחתוך נייר טואלט הוא לא.

אם משהו הוא הלכה אף רב לא יכול להחריג ממנו מלבד עבור פיקוח נפש.
ואם מספיק שיש "סיבה טובה" או "שעת הדחק" ואז גם הרבנים הגדולים ביותר מפנים לדעות המקלות איך אפשר לומר שהם חורגים מהאמת?

סימן שאין אמת אחת. כי על אמת לא מוותרים אם קצת קשה. אלא שההלכה היא דבר מורכב ודינמי. יש בו חלק קטן שהוא קשיח ושם יש אמת
וחלק גדול ורחב מאוד שהוא לא ושם אין *אמת* אלא יש מה נכון ומה ראוי ואיך לדעה מסוימת צריך לנהוג כרגע

וכמובן זה לא אומר שאת צריכה לשנות מילימטר מההתנהגות שלך או מהאידאל. אבל כן בהתיחסות שלך לדעות אחרות...
אבלבת 30
וגם כתבתי את זה בתגובה אחרת.
גם אם יש ענין הלכתי, למה צריך ללכת לשאול כל הזמן?
על כל דבר אני הולכת לשאול? לא...
לא, ולצורך העניין אני גם לא הולכת אחרי כל לידהחגהבגה
במקרה שלנו כשהחלטתי שאני רוצה מניעה הלכנו להתייעץ עם הרב שלנו. אני ובעלי. ישבנו לשיחה.
הוא הסביר היבטים כלליים לכאן או לכאן, נתן עקרונות הלכתיים, ורק בסוף שאל לכמה זמן אני רוצה (זה היה קצר מאוד)
עד שנתיים בכלל אין בעיה
במיוחד אם האשה מניקה
ובמיוחד אם יש בן ובת.

אם הייתן קוראוצ את המילים שכתבתי וחא מנסות לפענח מה עןמד מאחורי זה הייתן מבינות שמה שברתי לומר סל הכל שילודה זה עניין הלכתי.
גם רגשי, גם אישי וגם הכל.
אבל גם הלכתי.
זה לא אומר שלנשים אסור למנוע
זה לא אומר שחייבות כל חודש לחדש את באישור מהרב

זה רק אומר שזה עניען הלכתי.
אין פה דעות זה או כן או לא.
אז מי שסןברת שכן- סוברת שלכן
מי שסוברת שלא, סוברת שחא.
לפי זה כל אחת מתנהלת.
כל סברא יש להוכיח

אני לא יודעת מה המניעים של כל אחת ואין לי מושג כמה יראת שמיים יש לה
ולכן אני וודאי לא קןבעת מי 'טובה ומי לא'לא התפקיד שלי
וודאי לא המקום שלי
וודאי שאני לא מכירה כאן את היחסים של כל אשה עם בורא עןלם

אבל היה לי קשה לקרוא כל גל הרבה שבכזו פשטות אומרןת
מה הרב קשור בכלל
זה בכלל לא הלכה
בצןרה שנראית מהצד מאוד מתנערת

מקווה שהסברתי ברור
בבקשה תקררו את במילים ואל תנסן להבין בין השורות
אין בין השורות

כל אחד יכול לקרוא כאן
גם נערה בת 17

אם נערה בת 17 תקרא שהרב לא קשור, ואין כאן הלכה רק הרגשה
ביא יכולה להסיק שאפשר להתחתן עפ החסר בגיל 18 ולמנוע גם 5 וגם 10 שנים כי עןשים לפי ההרגשה של האשה.

אני מקווה שעל זה כולנו נסכים שזה פסול...
כמה דבריםהרקולסית
1. אני דווקא מבקשת ממך שתראי שהרבה נשים פה שמעו אותך בצורה לא מקבלת אז אולי זה לא משהו שקראנו מבין השורות אלא דווקא כן משהו שאמרת.
2. דווקא בהלכה כן יש מקום למגוון דעות וכל אחד נוהג לפי השיטה ההלכתית שלו.
3. אחרי שהתחתנתי לא רציתי ילדים והתייעצנו עם רב, שהתייעץ עם הרב שלו ואמר לי שאני יכולה למנוע עד שאני מרגישה מוכנה.
יפה! את רואה?חגהבגה
הלכת להתייעת עם רב. לא על דעת עצמל בחלטת לא ללדת וזהו.
למרות, שאם הרב היה אומר לך תלדי בכל זאת (סיכוי שואף לאפס) לא היית מקשיבה לו, נכון?
כימאם את לא מרגישה מוכנה מי יתווכח איתך?
אבל הלכת להתייעץ. למה?
כי ככה התאים לנו באותו זמןהרקולסית
רק רציתי להגיד בשביל הפרוטוקול שלפעמים "לא רוצה" זה סיבה מספקת בהחלט.
אני רוצה בהחלט שיהיה פה מקום של כבוד לנשים ששואלות רב אם למנוע בזמן מסוים. אבל אני גם רוצה שיהיה פה מקום של כבוד ל 1. נשים שמאמינות שלפי התורה אין חובה לשאול. 2. נשים שבוחרות למנוע "כי הן רוצות" (ובעיני לקרוא לזה פינוק זה לא מכבד)
את מסכימה שיש גדר ל'לא רוצה'?חגהבגה
שיש הבדל בין לא רוצה 15 שנה לשנתייפ?
וגם למה לא רוצה?
לגבי 1.
תשמעי, קשה לי עם זה.
מה זה מאמינה שלפי התורה.
זה לא נתון לפרשנות, יש תוקה שבכל פה, ולא כל אחד קןרא ומפרש מה שבא לו.
אם את אומרת שזה מדובה בתלמידי חכמים, זה משהו אחר.
אבל לא קריאה ופרשנו. חופשיץ של כל אחד בכל עת.
וגם זהחגהבגה
אני מכבדת כל אישה.
אני לא יוצאת נגד נשים
אני מבקרת את הדעות.
את הנשים כולן אני מכבדת, זה ברור...
אז שובהרקולסית
לי זה היה נשמע לא מכבד
אז אבהירחגהבגה
לא הייתה לי כווהה לא לכבד נשים, או את הרצונות שלהם.
הבעיה שלי הייתה עם עמדה מסןיימת ♥️
תודה ❤הרקולסית
דווקא לא מסכימה שיש הבדלהרקולסית
אני מאד רוצה שאשה תוכל למנוע כל עוד היא לא רוצה ילד, גם אם זה 30 שנה.
בקשר לשאר - אין לי דעה חזקה אז אני לא אתווכח. אני יודעת שמההודעות שלך יצא טון מאד לא מקבל. מבינה שבמידה מסוימת זה מה שניסית להביע..
אני מכבדת אותך בכל זאת מאד. חושבת שאת מקסימה. פה אני לא מסכימה איתך והיה חשוב לי להגיד את זה.
אף אחת לא כתבה שזה לא עניין הלכתי אלא רק רגשימיקי מאוס
יש הבדל בין עניין הלכתי
למשהו שאי אפשר לעשות בלי לבקש רשות מהרב או משהו שמחייב "שאלת רב" שיתיר
וזה ההבדל החשוב

גם צדקה היא עניין הלכתי ואפילו מצווה דאורייתא וגם להלוות כסף לחבר שמבקש
והחיוב שלהם מהצד ההלכתי אפילו גבוה מהחיוב של אישה לפרו ורבו שהוא רק עקיף מצד בעלה (ואני ממש לא מזלזלת במצווה. רק מדייקת מושגים הלכתיים)

מעולם לא שמעתי שחייבים לשאול רב כדי להחליט כמה ומתי.
או לקבל אישור לקנות רכב חדש במקום לתת את זה צדקה
אם מישהו מרגיש צורך הוא שואל
אם לא לא

ואם איזה מישהו יביא את ילדיו לפת לחם כי איזה מקובל אמר לו לתת צדקה לא פחות מחומש אז הוא רשע

כך גם במניעה. חשוב מאוד להביא ילדים לעולם!
אין שום חיוב לשאול רב ושום חיוב לקבל אישור ממנו
זוג שמרגיש צורך שואל
זוג שמרגיש שהוא יודע לבד אז הוא יודע לבד
וזוג שמקבל הנחיה שלא מתאימה למשפחה שלו יש לו אחריות גם על זה

ונקודת המוצא שלי ושל ההלכה בכלל היא שיהודי שבוחר לקיים תורה ומצוות בוחר בזה. והוא בטוח רוצה לעשות את הדבר הנכון
קודם כל מאיפב את יודעת אם שאלו או לא?חגהבגה
אני באמת לא יודעת פשוט מעניין מה את אומרת.
דבר שני פעם, כל אשה שהייתה מניקה, לא הייתה נכנסצ להריון בד"כ
והרבה ילדים היו מתים לא עלינו
אז המצב היה אחר לחלוטין בכל המישורים

ממה ששמעתי מקרובות מבוגרותאן אליוט
ובאותה מידה מניין לך ששאלו? בדיוק מאותה סיבה שאמרת.
ככה שזה לא שפעם היו שואלים בנושא ועכשיו לא.
בכל מקרה, אעצור פה, כי הגישות שלנו ממש הפוכות לעניין. זה רק לא נעים איך את מבטלת את הדעות של מי שחושבת אחרת
זה ברורבת 30
תמיד יש מה לתקן.
אבל זה לא הענין. יש הרבה אנשים שלא חיים ''בצמוד לרב''. זו עובדה. במיוחד שיש היום שפע ספרי הלכה מפורטים ודברים כמו ''קו ההלכה'', שאפשר להתקשר ולשאול על דברים ספציפיים.
מי אמר שזה משהו שצריך לתקן?
טוב לא יודעת חולקת עלייך. תשמעי קטעהמקורית
אי שם עד אחרי הלידה השנייה הייתי מתייעצת עם רב מסוים
אחרי שביקשתי ממנו היתר למניעה, כשיש לי בן ובת צפופים בהפרש של שנה וחודשיים ואחרי לידה, הוא רק שמע מניעה ואמר 'אני לא מתיר מניעה'. אפילו לא שאל לסטטוס שלי. אני בטוחה שלא זכר אותי מפעמים קודמות של התייעצויות אלא הוא לא מתיר מניעה באופן גורף. לאף אחת. והפנה לרב אחר.
למיטב ידיעתי, בן ובת זה כבר סוג של קיום מצוות פרו ורבו לפחות לדעת המקלים. והוא בעצמו מפנה לרב שמתיר.
אז איך היית מגדירה את זה?
אני לא חושבת שזה ללכת למי שמתיר דווקא. אולי אני טועה. אבל רב שלא קשוב ולא שואל שאלות ולא מנסה להבין מי עומדת לפניו - ראוי שיפנה למי שכן עושה כך.
לו היתי יודעת מראש שזו גישתו, ייתכן ולא הייתי מתייעצת איתו בכלל. אבל זה לא נופל תחת הגדרה של לחפש רק מי שמתיר. באופן כללי, אני חושבת שלא רק בנושא הזה, יש אנשים שמעונינים לקיים את רצון השם לפי דרגתם. ולפי דרגתם אומר שהם לא רוצים לעבור על איסור, אז אם רב אחד אוסר והשני מתיר - לפעמים יש עניין ללכת למי שמתיר כדי לקיים את התורה ולא ליפול תחת הגדרה של 'לא מקיימים את ההלכה' רק כי לדעה מסוימת זה אסור. זה ככה גם בדיני טהרה לפעמים. וזה לא פסול בעיניי. בכלל. זה הפוך, אומר שלאנשים יש יראת שמיים והם מחפשים שליח השם שיענה לצורך שלהם.
אם תגידי שזה לא היה מה שהיה פעם - ייתכן. פעם היה סנהדרין ודעת הרוב היתה קובעת.ורב אחד היה הכתובת להכל. ולא היו מחפשחם דעה אחרת. היום בעוונות הרבים שמעתי דעה שדווקא ריבוי הדעות בהלכה היא היא הגלות אבל מסתבר שזה מה שנכון לדור שלנו אחרת כולם היו חוטאים וזה לא רצון השם
לדעתי נשים שחוששות שהרב לא יתיר להןשלומית.

לעוד חצי שנה, זה הרבה יותר "שלהן" החשש הזה מאשר "של הרב". לא מכירה רבנים שאישה תגיד שהיא מרגישה צורך למנוע ויפסקו לה בנחרצות "לא!". כך שמי שהזוי בנושא הזה אלו לא הרבנים אלא נשים שחיות בתפיסה של פחד מרבנים. (טוב, גם להן אני לא רוצה לקרוא הזויות, אבל חבל שהתפיסה היא של פחד כזה שבד"כ לא אחוז במציאות)

 

מסכימה. בעיני זו הנקודה- התפיסה של הנושא והיחס אליומיקי מאוס
בטוחה שרוב מוחלט של הרבנים שנשאלים מתיחסים לזה ברגישות הראויה

אבל בשביל זה צריך לבוא אליהם בגישה הנכונה ועם המידע הנכון ולדעת לחזור ולומר- אני לא שלמה עם להביא עוד ילד עכשיו.רב הוא לא נביא הוא עונה למי ששואל בכלים שנותנים לו ולפי הפרטים שיש לו...
ובכלל לאזור אומץ להתיעץ ולא משנה כמה ילדים יש איזה או כמה שנים מאז הלידה האחרונה
ולא להחליט שממילא "לא יתירו" או "צריך" או "אין סיבה"

ובלי פחד או חשש. אין פה יחסי מרות חלילה. השליטה של כל אישה וכל זוג על עצמם נשארת ותהיה תמיד בידיים שלהם ושום הלכה לא רוצה לקחת את זה...
אבל אם רב לא יפסוק שאסורoo
אז איפה פה השאלה ההלכתית?
בכל שאלה הלכתית, צריך להיות לפחות שתי תשובות אסור/ מותר.
אם אישה שלא רוצה, אז רב לא יגיד לה ׳לא׳, אז מה הוא כן יגיד לה? איזה שתי אופציות?
בדיוקבת 30
ואם אישה תשמע ''אסור'' וזה יעשה לה רע והיא תיכנס להריון בבאסה רק כי הרב אסר.
מה עשינו בזה...
אני יוצאת מנקודת הנחה שאישהשלומית.

לא תשמע אסור ולא תיכנס להריון בבאסה.

ובכל זאת, בעיני זה לא מבטל את הדעה ההלכתית. יש עניין למצוא היתר הלכתי מבוסס גם אם השאלה היא לא אסור או מותר.

כי חשובה גם הדרך ולא רק התוצאה

אז חזרנו לאותו לופבת 30
אם אישה לא תשמע לא אז מה הענין הגדול לשאול רב?
אז שלא תשאל זה מה שאני אומרתחגהבגה
אבל אם היא בחרה לשאול להיות מוכנה לכל תשובה
אז שאישה תכנס להריוןoo
בגלל שהרב פסק, אפילו שהיא לא רוצה?
אם אשה רוצב מניעה ל10 שנים בגלל סיבהחגהבגה
שאין לה הצדקה
זלא תלך לשאול רב כדי לקבל לא
מה זה הצדקה?כבתחילה
חוסר רצון זה לא מספיק???
צריך להביא ילדים *בלי* רצון רק כי זו סיבה "לא מספקת" ?
אוי ואבוי אם מישהי תעשה את זה.
מסבירהחגהבגה
אם אין קושי כלכלי מחפיר
או אם אין בעיה רפורית, פיסית נפשית
אם האשה בריאה
ויש לה כוחות
והבית בריא )לא עת סך גירושין נניח, חלילה
והאשה סתם לא רוצה
סורי אבל זה פינוק
והיא לא חייבת לשמוע רב, כדי לא לשמוע משהו שהיא לא רוצה
שתעשה מה שבאלה בלי לשאול רב
זה עדיף מללכת לרב ולצפות שיגיד לך מה שהיא רוצה לשמוע, כשאין אפשרות כזו ולשים אץ הרב בסיטואציה שהוא יודע שהיא גם ככה לא תקשיב לו.
אבל היא התייחסה למצב של חוסר ברצוןכבתחילה
לא חוסר במזומנים או בזוגיות.
רצון.
מי יטפל בילד הזה כשלאמא שלו אין רצון אליו בכלל? מי יגרום לה לקחת את הכדורים של ההריון, לעשות בדיקות כשהיא בכלל לא רוצה את ההריון הזה?
מי ישא בתוצאות של דיכאון שהגיוני מאד שיגיע ויהיה אחראי על שאר הבית כשהאמא לא מתפקדת וחיה בחוסר רצון כי "היא לא מפונקת"?

למה צריך להגיע לקושי כלכלי מחפיר?
למה אדם לא יכול להתבסס מעט, להתחיל לחסוך לבית.. לחיסכון כלשהו לילדים.. לכל דבר אחר שיתן לו להחזיק את הילדים הקיימים כבר.

ובדכ כשהאשה לא רוצה זה יושב על קושי נפשי/רגשי, ככה שבמילא גם זה נכנס לתוך ההגדרות שכתבת.
יפהחגהבגה
אז את רואה שבכצמל אמרת אם היא סתם לא רוצה זה יושב על משהו.
אפשר לטפל ולהמשיך הלאה
ואם היא סתם לא רוצה?טרכיאדה
"לא בא לה"? סליחה על הסלנג ה"מחפיר".. מה שחלק מהנשים מנסות להסביר פה
זה שיש תפיסה לפיה לא צריך סיבה כבדת משקל בשביל למנוע, מספיק שלא ממש רוצים.
ולא, זה ממש לא פינוק לא לרצות הריון ולידה וגידול עוד ילד על כל המשתמע מכך.

אז אם זה מותר הלכתית (כמו שסוברים רבים וטובים) אז מה הבעיה ב"פינוק" הזה, שתתפנק
לה האישה כאוות נפשה כי אי אפשר להכריח אותה להביא ילדים לעולם ללא רצון חזק מצידה!
אין שופ בעיה אני איתךחגהבגה
אם זה מותר הלכתית, כמו שאמרת בעצמך
מה שאומר שזו הלכה
ויש לשאול רב לגבי השאלה הזו.
זה מה שרציתי להסביר, זה הכל.
אם זה מה שהרב אמר לה שתמנע גם 40 שנה מצויין.
את שואלת רב כל פעם שאת קונה שמלה או קרם חדש?קופצת רגע
למה לא? איך את ממעטת ככה במצוות צדקה על דעת עצמך?
אה, למצוות צדקה יש שעור מקובל? כבר נקבע שעשירית? ולמי שרוצה להדר חמישית? אז מי שקורא את זה בספר, ומחליט להסתפק בהפרשת עשירית מכל הכנסותיו לצדקה, הוא מתפנק או רשע או שההלכה ממילא לא מעניינת אותו אז למה שיישאל בכלל?
למה את לא יכולה לקבל שכבר נקבע גדר הלכתי לחיוב במצוות פרו ורבו, ומי שלמד את החיוב ההלכתי, ומילא אותו, לא מחויב במצווה? והוא יכול להיות ירא שמיים, ויכול להיות שההלכה היא נר לרגליו והוא מקפיד על קלה כבחמורה? אבל לגבי מניעה אין לו צורך לשאול ספציפית את הרב, כי הוא כבר מכיר בעצמו את ההלכות הקשורות לכך?
לדעתך יש לשאול רב לגבי מניעה ולקבל 'היתר' ספציפי( גם על דבר שמקובל שהוא מותר כמעט מניעה למניקה בתוך 24 חודשמהלידה), לא הבנתי למה בדיוק אבל יודעת שיש אנשים ששואלים הרבה מאוד שאלות את הרב, כמו למשל האם לקנות דירה ואיפה, ומקבלת את זה.
למה את לא יכולה לקבל שיש אנשים יראי שמיים, שההלכה חשובה להם בדיוק כמו לך, אבל הם לא מרגישים צורך לקבל 'היתר' לדבר שמותר?
התכוונתי אם זה מותר הלכתית לא למנועטרכיאדה

בלי לשאול.

זה כמו שאני אגיד, אם זה מותר הלכתית לנסוע עם הבעל לנופש אז למה זה נקרא פינוק. מזה את מסיקה שצריך לשאול על נסיעה לנופש???

"אם זה מותר הלכתית למנוע"טרכיאדה

זה לא אומר שההלכה היא לשאול רב, אלא שההלכה היא שמותר למנוע בלי לשאול. לזה התכוונתי.

אני חושבת שהגישה שלך ממש מחמירההמקורית
כאילו אם אין קושי אקוטי מיוחד האישה חייבת לרצות ילדים? או לכל הפחות להביא אותם?
קשה לי להאמין שזה מה שקורה בכל בית.
לאחגהבגה
אבל גם לחוסר רצון יש גבול, מסכימה? יש הבדל בין שנה, לבין 3 לבין 5 לבין 10.
לא אין גבולהמקורית
אישה רוצה רק 4 ילדים. התחתנה בת 20 ילדה אותם עד גיל 30
מספיק לה ארבעה. רוצה להיות אמא צעירה וסבתא צעירה
מי יחליט אם יש גבול לרצון שלה או לא? מי קובע שחייב עוד?
נקודת המוצא שלך מאוד מצומצמת בעיניי. אפילו יותר מהרבנים.
מסכימהכבתחילה
היום מקובל יותר להתחתן בגיל צעיר בכל המגזרים וזה לא מופרך לסיים ללדת עד גיל 30.
אני לא חילקתי ציונים לדעות שלך, למרות שיש לי מה לומרחגהבגה
אז בואי נתעסק בעצם הדברים.
מותר לכל אשה לרצות מה שבאלה
לא להפוך את זב לאידיאל, זה הכל.
לא להגיד שזב לא הלכה כדי לא להסתבך.

לא מתביישת לומר,
לא, זה לא תקין בעייני.
אם היו לה הריןנות תקינים, ולידות תקינות, והיא בריאה, והמצב בבית טוב, כן יש חשיבות רבה גם בלי קשר למצוות להביא כמה שיותר ילדים
מי שלא מתאים לה שתגיד, לא מתאים לי קשה לי לא באלי, ווטאבר.
אבל זה לא אידיאל.
וכן לדעתי זו גם לא רוח התורה
אם הכל בסדר, שוב.

אשה צריכה לחשוב למה לא באלה, ממה זה נובע, על מה זה יושב.

יכול להיות שיש דיכאון סמוי, יכות להיות שיש בעיה בריאותית סמויה ,למשל, משקל.
זה לא משהו מסכן חיים אסל הריונות מביטים לכליה במשקל ויש נשים (אני בינהן( שהופכות להר!

אז יש מקום להגיד למשל, זה יכול להןביל בסוף לסכהה ואם רני הרה לא מצליחב לרדת ולשמור יש על מה לדבר, גם אם זה לא ישיר.

אבל אם פשוט מתחשק לה להיות סבתא צעירה אז לא.

סורי שזה חא פוליטיקתי קורקט ואולי לחלק מכאן לא נעים לשמוע.
התורה והיהדות זה לא מה באלי.
ועם כל זה זו תורת חיים.
צריך למצוא דרך ליישב את הרצונות שלנו עם זה,
גם אם זה קשה


נותנת דוגמא קיצונית, בכוונה.
להבדיל

להטבים.
בתורה יש איסןר של משכב זכור

האם יש איסןר על קיום יחסים זןגיים, הכוונה מערכת יחסים זוגית בלי לשכב? סליחה על הבוטות.

לא ל,א כתוב בשום מקום
זה אומר שמותר???

יבואן ויגידו אבל קשה לנו, ה'ברא אותנו ככה עם משיכה כזו, התורה תורת חיים, אם היה אסןר היה כתוב!

לא, לא כתוב
כן, זה אסור.

כן זה קשה,
כן צריך לעבוד על זה.
לא להפוך את זה למותר.

לא התייחסתי במושגיםהמקורית
'ראיה מצומצמת' באופן אישי כהאשמה, אלא על הגישה שלך.
את זה חשוב לי לציין.
אם את חושבת משו על הדעות שלי באופן אישי אני בסדר עם זה לגמרי, זה רק הדעה שלי. אני לא נפגעת מזה. אולי אלמד ממך אפילו.
באמת אין צורך להפוך את זה לאישי אני מתעסקת בגישה ולא במי שאומר אותה. חשוב לי להבהיר את זה
תודה לךמיואשת******
שנתת לי עכשיו בזמן שאני כל כך צריכה זכויות את היכולת לשתוק
יהי רצון שבזכות פלך השתיקה תזכי להיפקד..באר מרים
ואחרי השרשור היום מסוכן להגיד בבן זכר.. אבל בכל זאת מאחלת לך..
חחחחח. אמן ואמן!!מיואשת******
מותר לומר לי מה שרוצים על בן, כבר שמעתי את הרוב
אין עליך❤מיקי מאוס
פוטנציאל הילודה של האישההמקורית
זה משו דמיוני שאת מנסה לתחום אותו לרצון או לא, פינוק או לא (שזה זלזול מוחלט ברצונה של האישה משל הולדה והריון וטיפול זה משו שקל לעשות), מוצדק או לא.
זה ממש מצומצמם ומצמצם.
לא חושבת שאפשר לטפל בחוסר רצון. היא פשוט לא רוצה. נקודה.
מספיק לה.
פריה ורבייה היא מצווה שיש לה שיעור מינימום מוגדר ומעבר לכך זה הידור.
אין שום חובה בהידור מצווה.
ואם יש חשבון כזה שצריך להגיש, אנחנו לא יודעים עליו.
איך את אומרת את זה בכזו וודאות? על מי את נסמכת?
לא הבנתי, אשה שיש לה נניח 3 בנים ו 3 בנותקופצת רגע
ויש לה ב"ה הרבה כסף, לכל העזרה שתרצה לקבל, אז אם היא החליטה שהיא לא רוצה להביא עוד ילדים זה פינוק? למה?

האם יש קביעה הלכתית שחייבים להביא כמה שיותר ילדים?
זה שילדים זה דבר ראוי וטוב, זה ברור. כבר כתבו לך שגם מצוות צדקה זה ראוי וטוב. אז משפחה שבוחרת לקנות אוטו במקום לנסוע בתחבורה ציבורית ולתרום את עלות האוטו לצדקה, זה נובע רק מפינוק פסול? אין שום גבולות למצווה?
ממש ממש לאחגהבגה
כל אשה מכירה אץ כוחותיה
ו6 ילדים בלי עין הרע זה המון,
וודאי שאף רב לא יגיד לה תמשיכי ללדת כשי לא להיות מפונקת

אבל אשה צעירה למשל, שלא באלה עכשיו ילדים במשך 15 שנה מאז שהתחתנה, כן זה פינוק לדעתי.
אני מכירה את הדעה הזוoo
חלק מהסביבה שלי מדברות בדיוק כמוך, יש אפילו המחמירות ולא מונעות בכלל.

מעבר לפן ההלכתי, יש פה פן אישי. את מוכנה שרב/ הלכה יהיו מעורבים בבחירה שלך. את מוכנה לצורת חיים מסויימת ולקשיים שהיא מביאה איתה.

יש נשים שלא מוכנות לכל זה.
כשם שאני לא מצליחה להבין אותך ואת דומותיך, כך את לא מצליחה להבין אותי.

פלפולי הלכה היו מאז ומעולם על מגוון נושאים, מנעד ההלכה גדול מאד, ומכניס בתוכו גם מי שרוצה למנוע 10 שנים, מסיבה כזו או אחרת.

אצלי, אחרי ששאלתי פעם אחת רב והבנתי את הלך הרוח ואת ההתערבות העמוקה בחיי, החלטתי לקחת צעד אחורה ולהמנע מכל שאלה או התערבות.

אני חושבת שהשרשור הזה מראה, כמה תהיות ובעיות יש לנשים מול גישה שאינה גמישה. זה הרבה מעבר לדיון על הלכה כזו או אחרת, זה מה שבוער מתחת לפני השטח.
לא דווקא ממש אין לי בעיה עם זה!חגהבגה

זה בדיוק מה שאת אומרת!

את אומרת שאת לא מוכנה שזה מה שינהל אותך, מצויין!

רק לא להגיד, זה מה שמנהל אותי וזה נכון, כשזה לא נכון!

 

זה לא מה שאני אומרתבת 30
אם ממילא הרב יתיר למנוע, אז למה ללכת לרב?
ואם הרב יאסור, אז אישה תהיה בהריון גם אם היא לא רוצה?
ואם הרב יתיר למנוע אם האישה לא רוצה, מה הקטע של לשאול רב?
משהו שאני לא רואה שציינו פהמחי
אולי זה יענה לך על השאלה.
מקדימה שאני אמנם שואלת רב, אבל שותפה לכל התהיות שהעליתן וחושבת על זה הרבה, אז לא לאכול אותי
מקובל שכשרב פוסק למטה, כך פוסקים למעלה. כמו בשאלות של מראות, יכול להיות גוון בעייתי, והרב יכול לפסוק אסור או מותר. לפי מה שהוא יפסוק, כך תהיה המציאות בשמים. (ולכן חשוב כל כך לא להחמיר במקרה שהרב התיר, כי בשמים זה מותר)
אז לכאורה זה אותו דבר גם בנושא של מניעה. מי שהולכת לפי דעות שלא צריך לשאול, אז כנראה שזה לא רלוונטי אליה. אבל מי שהולכת לפי הדעות שזו שאלה הלכתית, אז בשבילה זו שאלה הלכתית של מותר או אסור, ורק אחרי שהרב יתיר זה יהיה מותר.
מקווה שהיה מובן... וזה בסדר לא להתחבר לתשובה שלי, אולי למישהי זה יעזור
נראה לי שזה שמישהי לא שואלת זה לא כי זה לא שאלה הלכתיתבאר מרים
אלא כי היא יודעץ שלפי איך שהיא פוסקת זה מותר..

כמו שאת לא שואלת רק על כל דבר בהלכות כשרות אלא יש דברים שאת יודעץ מראש שהם מותרים.

ככה מי שלמשל הולכת לפי הפסיקה שמותר למנוע עד שנה או שנתיים מהלידה - אין לה מה לשאול בתוך הטווח הזה.

הסיב שנשים שואלות זה כי יש מצבין שבהם ההלכה אומרת שמותר למנוע "במקום
ם צורך" או "בשעת סכנה" או "בשעת הדחק" והרב יודע להכריע מה נחשב בכל אחת מהקטגוריות האלה..

כמו שהולכים לרופא עם נתונים של תוצאות בדיקות והוא מפרש אותם.. הרב למד ויודע יותר מה נחשב באיזה גדר ולאור זאת מה מותר למנוע ולכמה זמן..

למשל - ברור שכשיש סכנה בכניסה להריון מותר למנוע - אז מי שבמצב כזה לא צריכה לשאול רב.
יש אמצעי מניעה שברור שמותרים - אז מי שרוצה להשתמש בהם לא צריכה לשאול עליהם.

אמצעי ממיעה מוכרב יותר, או מניעה במצב עדין יותר - צריכה שאלה כדי לדעת בדיוק מה הגדרים שלה..
ולכן שני הדברים חשובים: האישה שתסביר ותבהיר לרב בדיוק מה המצב האמיתי שלה, והרב שיתן לתיאור הזה את ההגדרה ההלכתית ובהתאם לזה את הפסיקה.

כמו שאם אני אופה משהו מקורי אני עשויה לשאול את עצמי המה מברכים על זה ובהתאם לזה לפנות לרב ומצד אחד להסביר את כל הנתונים ואז הרב יכניס את זה לאחת הקטגוריות ההלכתיות.
או. סיכמת מעולה את כל הדיוןדפני11
אגיד לך את האמתבת 30
שאלתי פעם אחת אחרי הלידה הראשונה וזהו.
ולמרות שהיה לי מצב שבו כבר לא היה רלוונטי מה שהרב אמר, לא חשבתי בכלל לשאול. כי פשוט לא היה שום מצב מבחינתי להיות בהריון. שום שום מצב.
אפילו לא עלה על דעתי לשאול רב.
זו תשובה יפהבת 30
אז אני אישית לא מאמינה שצריך שרב יגיד בפיו שמותר...מיקי מאוס
אני לא מאמינה שרב משנה מציאות
או משנה מציאות הלכתית
הוא רק עוזר לברר אותה
(כמובן לא דעתי האישית והכפרנית😜 אלא כך למדתי מגדולים וטובים ממני)

או שבכלל יש לו איזשהו כח מיסטי גדול יותר ממני וממך, אלא רק חוכמה, ידע, עמל וסיעתא דשמיא

אולי באמת זה הבדל שמשנה את כל היחס לנושא ונושאים דומים...

(אני חושבת שהזכרתי את זה אבל לזה התכוונתי במונח מיסטי)
לא חושבת שזה מיסטיבת 30
יש ענין שאם רב פוסק, אז בעצם האחריות היא עליו.
ואם רב פסק באופן מוטעה, אז אנשים שעשו לפי הפסיקה המוטעית הם ''בסדר''...
זו אחריות של רב בפסיקה לאחרים.
אז זה זריקת אחריות על הרב? באמת מנסה להבין...מיקי מאוס
וממה שכתבה @מחי היא לא דיברה על אחריות אלא שזה באמת מייצר מציאות הלכתית "כך פוסקים למעלה"

זה גישה שקיימת ביהדות. אני מכירה אותה. אבל אני אישית ממש לא מתחברת ולא למדתי וחונכתי אליה...

אני לגמרי מסכימה איתך שכשיש לי ספק בהלכה ואני פונה לרב ומקבלת את דעתו, אז אני מאה אחוז גם אם בדיעבד הפסיקה היתה לא נכונה. פשוט כי עשיתי את המקסימום שלי והוא עשה את המקסימום שלו וזה מה שחשוב מול הקב"ה. ולא התוצאה הסופית

אבל אני לא חושבת שזה אומר שאני צריכה לזרוק את האחריות על עבודת ה' שלי על מישהו אחר. האחריות נשארת אצלי ואני עושה מה שאני יכולה וכמובן חלק מזה זה לפנות לעזרה ועצה, כמובן שזה חלק מלמלא את התפקיד שלי כראוי, אבל אם התשובה לא מתיישבת על דעתי מחובתי להקשות עליו או לנסות להבין, בדיוק מאותה סיבה... (בסוף כמובן שאקבל את דעתו כמומחה אבל לא כאחראי וכי לא אכפת לי אם טעה)
אה, ברורבת 30
זה לא זריקת אחריות.
אבל כשאת מקבלת פסק הלכה אז כן, האחריות היא על הפוסק
אז לדעת הרב שלי זה לא!מקרמה
וגם לדעת בעלי
וגם לדעת אבא שלי
ורוב הגברים שסביבי סוברים שזה לא!
וחלרם רבנים
וחלקם תלמידי חכמים
וצדיקים
וסתם עמך ישראל.

אין שום קשר להטם צריך לשאול רב לכך שגברים מצווים בלימוד תורה

וזה לא בגלל שקשה לי
אלא בגלל שלפי תפסית עולמינו זה לא נצרך.

באופן כללי ממליצה בכל נושא של מניעה/טהרת המשפחה/אישות להבין מה עיקר הדין ומה מנהגים ומסורת שהשתרשה במהלך השנים,
עיקר הדין זה שחור לבן ולרוב לא יהיה על זה מחלוקת בכל המגזרים...
כל מה שלא מעיקר הדין חשוב מאוד לא להשוות אותו לעיקר הדין, עולם ההלכה בנוי רבגים רבדים, להפוך הכל לרמה אחת ואסור זה בדיוק ההםך מתורת חיים והופך את הכל לרדוד ושטוח, ושלא חליחה יובן ממני שאין צורך לקיים מנהגים!)
האם למנוע או לא למנוע זו לא שאלה הלכתית?חגהבגה
אם כך למה שלא למנוע 7 שנים אחרי שמתחתנים?
לבסס זוגיות,
ללמוד בנחת
לעבוד
לקנות דירה
לבלות קצת גם
ואז ללדת?
התשובה לשאלה שלךבת 30
היא לא הלכתית,
היא ערכית.
למה לא למנוע שבע שנים?
כי אנחנו מאמינים שמשפחה ברוכת ילדים זה טוב, זה ברכה .
כי יש לנו ענין לגדל הרבה ילדים לחיים של תורה ומצוות.
ועוד סיבות.
למשל, כי יותר קל ללדת בגיל צעיר בפעם הראשונה,
כי אם ח''ו יש בעיה כלשהיא בפוריות עדיף לגלות את זה מוקדם,
כי יש יתרון להורות בגיל צעיר.
ובטח יש עוד הרבה סיבות אישיות.

נכון. גם ההלכה היא סיבה. זה עיכוב של מצוות עשה.
אז אני לא מסכימה איתךחגהבגה

הסיבה הראשונה היא ההלכה, לדעתי.

ואני לא היחידה עובדה שרוב הציבור נוהג כך..

גם בלי לערב רבנים.

משום מה לא נראה ליבת 30
שרוב האנשים מקימים משפחה ברוכת ילדים בגלל שלפי ההלכה יש בעיה למנוע הריון.
רוב האנשים רוצים את זה, בפשטות, כי הם מאמינים בזה.
לי לא.מקרמה
או לכל אישה אחרת.
זה שאלה של רוח ההלכה
של השקפת עולם.

איך אפשר להגיד שהשאלה היא הלכתית אם הסוגיה בכלל לא נאסרה הלכתית לאישה?
זה אוקסימרון

אפשר להגיד שראוי לשאול.
אפשר להגיד שראוי לא למנוע

אבל בסופו של דבר איך שלא תסובבי את זה עניין השקפת עולם
אפשר לשאול מה את חושבת על מצוות לימוד תורה?מכחול
יש מצוות עשה לגברים ללמוד תורה.
גבר שרוצה לעשות משהו אחר (נניח להכין אוכל לארוחת ערב. או לקרוא ספר. או לפטפט עם אישתו. או ללמוד מקצוע) - חייב מבחינה הלכתית לשאול רב? כל פעם ופעם?

ברור שלימוד תורה אמור להיות חלק מהחיים שלו, אבל בסוף הוא קובע כמה בדיוק בכל שלב.
לא.חגהבגה
כי יש גדר הלכתי מובהק
וגם לצערנו זו מצווה שהרבה אנשיפ לא מקפידים.עליה לא מכירה היום הרבה גברים שמצירים על כך שישבו יותר מדיי זמן בפלאפון/ כל משהו אחר כשלמעשה זה כן, ביטול מצוות עשה של לימוד תורה
שואלים פעם אחת.
אבל הדוגמא בכלל לא שווה.
גבר נמצא במצב סטטי, מחוייב בתלמוד תורה ןאסור לו לבטל תורה. פעם אחת לומדים את הכללים וכל הזמן שומרים/לא שומרים כליהם.
זה בענו לבין הקב"ה.
אשה לעומת זאת אחרי כל לידה הסטטוס משתנה.
חמשל, אשה אחרי חידה ראשונה ואלרי לידה שלישי. זה לא אותו דבר. ואישה חמי שנה אחרי חידה וחמש שנים אחרי לידה זה לא אותו דבר. ואשה שיש לה בת ובן זה לא כמו אשה שיש לה 2 בנות.
לכן זה משהו אינדיווידואלי, ויש לשאול, לדעתי.
לא כמן מצווה כללית לכולם.
זה שונה בתכלית..
וגם אשה ,מחוייבת לבית, לבעל ואנחנן מדברים על נשמות...
לא אומרת שתלד רק כי בעלה תלוי בה.
אבל לתת על זה את הדעת.
דווקא בעיני זה ממש דומהטארקו
גם לימוד תורה בגדול חייבים תמיד, ואז לפי נסיבות החיים החיוב זז הצידה, ולא כל רגע צריך לשאול את הרב "אני צריך להיות בארוחת ערב עם המשפחה או ללמוד תורה?" כי פשוט לא. יש את המצווה, ויש מספיק מקרים שבהם לא צריך לקיים אותה ולא צריך לשאול. כן יש מקום להתייעץ עם הרב מה הגישה הכללית ועל מה צריך לשים דגש. בדיוק כמו במניעה..
רוצה רק להוסיף משהו חשוב בעייני-יערת דבש

כותבת לפותחת 

כי לא יודעת איפה לשרשר כבר

 

לפעמים

או הרבה פעמים

עבודת השם היא דוקא להתאמץ וכן למנוע הריון

עוד ועוד שנים

ולא ללדת וללדת כפי הרצון הטבעי של האישה

 

 

יש מצבים שונים ומשונים ורבים בחיים

לפעמים הבעל קשה לו ומבקש לחכות

לפעמים עול הילדים הגדולים יותר כבד ומורכב

לפעמים הילדים הקיימים יפגעו אם יוולד עוד תינוק

ועוד ועוד

 

והאישה 

הרבה פעמים מטבעה

רוצה ללדת להביא עוד חיים ואפילו נהנית מההריון והטיפול בתינוק

אבל

היא מתאמצת. ומונעת. עוד. ועוד. כמה שצריך

כי היא יודעת שלמרות הרצון והלב שלה

יש עוד פרמטרים בחיים

כמו בן הזוג ורצונו 

יש לו אמירה בנושא! העול של הילד וחינוכו וכלכלתו עליו לא פחות!

יש את הילדים בבית

יש את הפרנסה

יש זוגיות

יש את התפקוד במטלות הבית

יש את כוחות הנפש והגוף של הבעל ושל האישה

ועוד ועוד

 

ומכל סיבה זו או אחרת

היא יודעת שרצון השם ועבודת השם שלה

היא דוקא לאטום את האזניים לרצון היפה והטבעי שלה

ולעשות את מה שהשכל והמציאות מצווים..

ולמנוע הריון, אמנם,

אבל להביא חיים. בדרך אחרת. חשובה לא פחות.

 בכל רגע של מחשבה. של עבודה.

של ויתור. של קיום הבית המשפחה הנפש והגוף שלה.

 

 

זהו רק רציתי להניח את זה כאן

שיש גם מציאות כזאת

והיא לא ככ נדירה לדעתי.

 וחשוב לציין את זה

ואולי למי שחווה את זה..

זה אפילו כואב ומציק עוד יותר לקרוא את האמירות הפסקניות והנורא מצמצמות ושופטות פה.

 

מתייגת רנדומלית מי שהגיבה פה

@באר מרים

@מיואשת

@סליל

@מיקי מאוס

@חגהבגה

@00

@בת 30

 

לא מצליחה לתייג משום מהחושב

כל מילה ממש ❤️מיואשת******
תודה.. היה לי חשוב להוסיףיערת דבש
צודקת כל כךמיקי מאוס
🙏יערת דבשאחרונה
האמתבת 30
שממש חיזקת אותי בדברים שלך
איזה כיף.. שמחה לשמוע!😘יערת דבש
מוסיפה לך נקודה חשובה לשרשורפלצת החביב הזה מזלטוב
אני אישית חושבת ש'הקטע' של שאלת רב בעניין המניעה שונה לגמרי לגמרי מכל שאלת רב אחרת.

כאן בעניין הזה, רובם ככולם של הרבנים פוסקים *לפי מה שהם רואים אצל האישה* ולכן נדיר מאוד מאוד למצוא רבנים שיפסקו לאישה "אל תמנעי" (לא מדברת על רבנים במאה שערים. שם אין לי מושג. אבל כן גם על רבנים מהסקאלה החרדית היותר חזקה)

הקטע, אם אפשר לקרוא לזה כך, של היתר מרב בעניין המניעה זה יותר כי *צריך לשאול רב* ואנחנו הרי יודעים כמה יש כח לפסחקה של רב (עיין ערך בסיפורים מדהימים מפסיקות בחברה, שמראים שפסיקה של רב היא לא עניין של מה בכך..אלא משהו שמיימי)

ולכן ששואלים רב אם למנוע זאת לא ממש שאלה, אם את חושבת שאת צריכה למנוע, זה מה שהוא יתיר לך. אין לי ספק. רק מה שתקבלי לזה נתינת תוקף הלכתית מה שבטוח יביא לך את הברכה לחיים.

זאת האמונה שלי.
ולא רק אמונה. אני ממש רואה שזה ככה היום..

מחריגה את כל המתוסבכןת מבינינו שבאות לרב כדי שמישהו אחר יחליט בשבילן🤔 זאת לא צורה.וזאת לא דרך.
תחשבו מה מתאים **לכן, לבעל שלכן ולחיים שלכן** ותהיו ברורות מול הרב.

@מיואשת****** נראה לי זה יבהיר יותר את כל הנשים שהיו תקיפות מולך בקטע שזה שאלת רב @באר מרים
@חגהבגה
כל מילה ^^^חגהבגה
קודם כל אין השוואת בין הגישות של שתי הנשים האלומיואשת******
וזהו בעצם
כתבתי ארוך ומחקתי
קיבלתי על עצמי לא להגיב
מסכמת שרשור שכמעט ולא מלא את מטרתוצועקת לך

הבקשה שלי הייתה שתשתפו מחוויותכן בהקשר של שאילת רב למטרת דחיית הריון, אני חדשה בזה ורציתי הרגעה.

לי- ברור לגמרי שצריך לשאול.

השרשור הפך לדיון הלכתי, כנראה חסר תועלת.

אולי כדאי שהמנהלות יסגרו את השרשור.

בכל מקרה- ממש תודה לכל מי שהגיבה לעניין

סליחה שהשתלטנו לךהרקולסית
באופן אישי שאלתי רב כמה פעמים ולא קרה שאמרו לי לא.
נראה לי הרוב פה אמרו שהן לא קיבלו לא אף פעם.
משתפת..שקדיה.
אני חושבת שהפעם הראשונה ששאלנו היתה אחרי הלידה השניה, בתכלס בעלי הלך אל הרב לבד והתשובה היתה לא למנוע.. כלומר אני לא יודעת אם הרב ממש אמר במילים האלה אבל הוא דיבר עם בעלי על החשיבות של הולדת ילדים, על המשמעות של כל נשמה שיורדת לעולם, וגם אמר שאני אישה חזקה עם הרבה כוחות וכו וכו (הרב מכיר את ההורים שלי וגם אותי מילדות, והמשפחה שלי קרובה אליו) עכשיו- אני יודעת שכששומעים את זה מבחוץ זה נשמע תשובה הזויה ומעצבנת! אבל באמת שבאותה תקופה הוחמאתי מאוד מהאמירות שלו שאני אישה חזקה עם כוחות (יש לציין שזה די נכון) והיום במבט לאחור אני שמחה שלא מנענו.
באנו שוב לשאול אחרי הלידה הרביעית, הרב שמע אותנו (כלומר את בעלי ששוב הלך לבד) והתיר למנוע בלי שום בעיה, אפילו המליץ על אמצעי מניעה- נובהרינג שאני פשוט אסירת תודה כי זו מניעה מושלמת בעייני, לא ניסיתי גלולות אף פעם ואני לא מתכוונת לנסות (מה שלקחתי לפני החתונה הספיק לי לכל החיים)..
בקיצור זו החוויה שלי משאילת רב בעניין הזה.
מאחלת הצלחה גדולה בכל!! שתרגישי את הקב"ה נמצא איתך בכל רגע ובכל החלטה שמתקבלת!
תודה ממש!צועקת לך


אין לי מה לעזור אבל מבקשת סליחה ❤️ שיהיה בהצלחה ורק טובמיואשת******
עונהדפני11
קודם כל רק מאירה שזה לא היה ברור מההודעה הפותחת שזה מה שאת רוצה, לכן לא עניתי...

אנחנו שאלנו אחרי החתונה (בעלי היה בצבא) והרב אמר שלהרבה דעות אפשר למנוע 3 חודשים גם בלי צבא.
אני רציתי יותר, אז הוא אמר שמנע 3 חודשים ואחכ נחשוב שוב. ככה כל שלושה חודשים נחשוב מחדש, ואם עד 9 חודשים(משהו כזה, לא זוכרת בדיוק) לא יהיה שינוי אז שנחזור אליו לדבר שוב.
אחרי 3 החודשים הראשונים אני ובעלי החלטנו לא למנוע כי לבד הרגשנו שככה כדאי.
פעם שניה ששאלנו היתה אחרי הלידה הראשונה שהיתה קיסרית, יותר התייעצנו כמה זמן למנוע (שמענו כל מיני גישות, חשבנו ללכת על המקילה ביותר- מניעה של חצי שנה בלבד), והרב דווקא המליץ למנוע לפחות עד 9 חודשים, בעדיפות לשנה..

בכללי הרגשתי שהוא היה מאוד קשוב אלי והיה לו חשוב לשמוע מה אני רוצה ומה אני מרגישה. והיה לו חשוב שאני אצא מהפגישה עם הרגשה בטוחה וטובה לגבי מה שיוחלט. כלומר הרגשתי שלא יהיה מצב שיגיד תפסיקי מניעה כל עוד אני לא רוצה להפסיק.
במקסימום יגיד לי בואי נחכה שלושה חודשים ונבחן את הדברים שוב.
הוא גם דיבר הרבה על החשיבות ועל הזכות בלהביא ילדים לעם ישראל וכל מיני דיבורים שנכנסו לי ממש ללב...
ככה שהפגישה היתה ממש מרגשת אפילו.

שיהיה בהצלחה רבה רבה!
אז מה שעניתיעונה לךמזלטוב
מניסיוני האישי
זה לא מפחיד לבקש מרב למנוע..
כל הרבנים שנתקלתי בהם גם אצלי וגם אצל חברותיי נותנים בכיף ובקלות היתרים. ברגע שאת משדרת להם שיש לך צורך בזה. זהו. פשוט וקל.

זאת הגישה היום. אצל גדולי הרבנים.
הם מבינים שאם אישה לא רוצה/לא יכולה/ לא מסוגלת/ קשה לה אפילו קצת אז פשוט לא.
את יודעת.. היו כבר סיפורי התאבדויות של נשים אחרי לידה, או משפחות מפורקות שהאמא לא מתפקדת- הרבנים מודעים לזה.
ולוקחים אחריות
ככה זה לפעמים...זה אופיו של שרשור...בת 30
כנראה שנגעת בנושא ''נפיץ'' בלי לשים לב...
ודווקא אני לא חושבת שזה חסר תועלת.
אני חושבת שעלו פה נקודות יפות ותשובות, ושנכתבו פה דברים מועילים בהחלט!!
קשה כאןהשמש תזרח

הכל טוב יש בית ילדים איש אוהב רכב כסף בבנק והכל קשה קשה אין סבלנות לקושי כל בכי של הילדים כל מילה לא במקום של האיש כל אתגר קטן מפיל אותי.. אני זרה לעצמי. פעם הייתי עם חוסן.. קשה.

הלילה ממש נעלבתי מאיזה משפט שהאיש שלי אמר לי הוא הלך לישון כאילו לא קרה כלום. מרגישה שהוא מתאמץ לשמור על עצמו מהעצב והקושי שלי שלא ידבק בו גם שלא ימשוך אותו למטה ותכלס מבינה אותו אבל מרגישה לבד ושאין מוצא.. יש גם עליות במצב רוח אבל הרבה הרבה עצב וכעס... עם חברות אני משחקת אותה שהכל טוב, לא יודעת למה קשה לי להניח את הקושי.


אני כמה חודשים אחרי לידה ולא חזרתי לעבודה הגעתי למסקנה שכנראה כבר לא טוב לי כבר להיות עם הקטן בבית ואולי זה יעזור לחזור לעבודה, אז כנראה חוזרת לעבודה אחרי פסח.. אבל ממש חוששת שזאת לא החלטה נכונה וזה יוסף לאתגר ולקושי וגם בעלי אמור להיות במילואים אחרי פסח אז בכלל מפחדת


אני גם באיזה תהליך טיפולי שיתמוך.. עוזר אבל עדיין קשה


צריכה חיבוק ונירמול


תודה

חיבוק ממשבתאל1

בדקת דיכאון אחרי לידה?

את יוצאת קצת בשביל עצמך? עושה דברים שמטעינים אותך? 

כן אבל זה לא ככ ממלאהשמש תזרח

דיכאון אחרי לידה העלתי את המחשבה על זה בטיפול.. המטפלת אמרה שהיא חושבת שאם יש דיכאון אז זה משהו מינורי יחסית.. אולי גם אתייעץ עם הרופא משפחה למרות שוואלה אני מתביישת. יודעת שאין לי במה אבל מתביישת.

ולעשות דברים בשביל עצמי, ממש משתדלת. יוצאת עם בעלי מידי פעם, הולכת לחוג שאני מאוד אוהבת, נוסעת להורים מידי פעם, אני נהנית ברגע שאני עושה את זה אבל זה לא ממלא אותי לאורך זמן.. בניגוד לפעם שדברים כאלה היו ממלאים אותי לכמה ימים

לא מבינה בזה ככבתאל1

אבל אם זה דיכאון מינורי... יש מן הסתם מה לטפל לא? פשוט יהיה יותר קל לצאת מזה... אני מניחה.

אם הייתי חודש חודשיים אחרי לידה אז זה עדיין זמן שקשה מאד והכל מציף וההתמודדות עם תינוק חדש עדיין טריה, הורמונים משתוללים וכו'. אבל נשמע שאת הרבה יותר מזה.

הלוואי ותמצאי משהו שיעזור לך.

מחזקת אותך להתייעץ עם הרופא משפחה או לפחות עם אחות

אפשר לשאול מה ההכשרה של המטפלת שלך?טארקו
ככלל למטפלת רגשית אין הכשרה לאבחן. היא יכולה להעלות חשד אבל היא לא יכולה לאבחן אם יש או אין דיכאון

מעודדת אותך מאוד מאוד לפנות לרופא משפחה! זה יכול להציל ממש.

פסיכותרפיסטית.. תודה על העידוד.השמש תזרח

אקבע תור לאחרי החג ומתפללת שה ייתן לי אומץ באמת ללכת ולשתף. אני ככ לא החזקתי מעצמי מישהי שזה יקרה איכשהו בתסריט של החיים שלה... למרות שבשכל אני יודעת שזה יכול לקרות לכל אחת ולא אומר עלי שום דבר רע. אבל עדיין.. היה לי אמון בעוצמות הפנימיות של הנפש שלי שתמיד אדע לקום ולאסוף את עצמי לא משנה מה יגיע.. כדורים- בכלל קשה קשה לי לחשוב שאולי אצטרך להעזר...... 
ו.. אני שונאת שונאת לבכות לגברים שהם לא האיש שלי. ממש. וזה כנראה מה שיקרה בסיטואציה הזאת וזה מרתיע אותי

הייתה לי חוויה טובה אצל רופא משפחה בסיטואציה דומהיום שני

לא צחק בכלל, נהג בכבוד והבין.

הציע כדורים שהוא יכול לרשום, לעזרה ראשונה.

אני מאמינה שהיום רופאי המשפחה עוברים הכשרה בתחום (אולי רק בקופה שלי, אבל הגעתי באמת על הקצה לרופא הפנוי שהמוקד קבע לי תור אליו, אפילו לא רופא קבוע).

אין לך אפשרות ללכת לרופאת משפחה?מתואמת
ממליצה גם ללכת לפסיכיאטרית אישה. (אישית לא בכיתי מול רופאת המשפחה כשפניתי אליה בזמנו, אבל מול הפסיכיאטרית בהחלט כן...)
אם לא תמצאי רופאה אישהקנמון

אפשר ללכת לרופא גבר יחד עם בעלך. ואז גם אם יהיה שם בכי, בעלך איתך וזה לא לבכות לגבר זר כשאת לבד. זה משמעותי.

חיבוק

גם לאישה ממליצה אם אפשרי לבוא עם בעלך.טארקו
אצלנו זה היה משמעותי וגם הזווית שלו הייתה חשובה.
מצטרפתמתואמת
לא לתור אצל רופא המשפחה דווקא, אבל לתור אצל הפסיכיאטרית ואפילו לתורים אצל המטפלת הרגשית - זה מוסיף כשהבעל בא, ואצלנו זה תרם ועזר. (אצלנו זו גם הייתה העובדה שלא הייתי מוכנה ללכת לדברים משמעותיים כאלה לבדי...)
לטיפול רגשי לא בטוח שנכון שהבעל יצטרףטארקו
זה מאוד תלוי דינמיקה..
נכון. אצלנו זה היה רק למפגשים הראשוניםמתואמת
שהיו קצת אבחוניים.
חיבוק♥️המקורית

האמת שהייתי פונה לרופא משפחה, נשמע לגמרי כמו דכאון

אל תישארי עם זה לבד, ניכר שקשה לך

ואין קשר לרכב/ בית/ כסף, מבטיחה לך. הייתי שם כמוך וגמלי זה קרה. טיפול טיפול טיפול ♥️♥️♥️

תודה. מה עזר לך כשהייתי שם?השמש תזרח
שיחות וכדוריםהמקורית
מצטרפת לשאר... גם לי זה נשמע לגמרי דיכאון❤️מתואמת

תפני ישר לפסיכיאטר לאבחון מלא - פסיכיאטרים הכי מבינים בזה.

ולא לחשוש לקחת כדורים במקרה הצורך... ובמקביל להמשיך בטיפול.

בע"ה תצאי מזה מחוזקת יותר❤️

איך פונים ישר לפסיכיאטר? פרטי?השמש תזרח
אני הלכתי בפרטימתואמת

אפשר גם דרך ארגון ניצ"ה, ואז זה מסובסד. (זה ארגון שעוזר לנשים בדיכאון אחרי לידה. יש להם סניף בירושלים ונדמה לי שגם בשומרון.)

אם רוצים דרך הקופה, אז כנראה בכל מקרה צריך לעבור אצל רופא המשפחה...

מוכר לי..שקדי מרק

האמת שזה נשמע בדיוק כמו בעלי

הוא לא אובחן אף פעם אבל לדעתי יש לו דיכאון קל/דכדוך רציני לא יודעת הגדרה קלינית, שזה בתקופות.. לפעמים קשה יותר ולפעמים בסדר.

הוא לא מטופל כי אין לו כוחות לזה כרגע, למרות שיודע שצריך וכדאי לו.

טוב שאת בטיפול תומך ועוזרת לעצמך, זה ממש חשוב.

העבודה של הבן זוג זה נפרדות וזה גם לא קל, אבל תנסי לחשוב מה את רוצה/איך יעזור לך שהוא יפעל כשאת במצב הזה. ותנסי לתווך לו את זה.


אל תתייאשי, ישועת ה' כהרף עין

לפעמים הכל נראה שחור ותראי שדברים יתבהרו בעתיד בעזרת ה', יש עליות וירידות ושוב עליות.. תאמיני בזה 

תודה על השיתוףהשמש תזרח
תודה על התגובות!! הערב אני צריכה להחזיר תשובההשמש תזרח

סופית אם אני חוזרת לעבודה אחרי פסח והנטיה שלי ללכת על זה מתוך תקווה שהיציאה מהבית תעשה לי טוב אבל אני מפחדת שאני טועה.. ויהיה קשה.. וזה רק יחמיר את המצב... אבל משהו בתוכי אומר לי ללכת על זה

נשמע רעיון טוב לצאת. השאלה אם יש אפשרות לחצי משרה?אוהבת את השבתאחרונה

שגם תצאי אבל גם לא לעומס מטורף..

במיוחד שיש לכם מילואים במקביל..


וחיבוק ענק!!!

קשה אבל יהיה טוב!!!!!!


מבואסת על עצמיאנונימית בהו"ל

דואגת לכולם. לילדים. לבעלי.

כולם מסודרים לחג עם בגדים, נעליים ומה שצריך. (קניות אונליין... לעצמי לא אוהבת..)

לעצמי דחיתי ודחיתי ואין לי כלום.

בכללי אין לי בגדים יפים עכשיו לשבת (כמה חודשים אחרי לידה, לא קניתי בגדים חדשים אחרי הלידה ומשנה שעברה לא מתאים להנקה), לא סידרתי גבות, תקופה רוצה לחדש איפור, תכשיטים גם אין לי כ"כ ורציתי משהו חדש לחג. ביקשתי מבעלי שידאג לי לעגילים וזה לא קרה (לא כועסת, מבינה מאוד למה. אבל זה עובדה) אין לי נעליים לשבת. יש לי הרבה מטפחות יפות, בחגים אוהבת ללכת עם פאה ולא שלחתי אותו לסירוק.

בניתי על ללכת מיד אחרי פורים וזה לא קרה בעקבות המלחמה. בעלי במילואים..

ב"ה הבית כבר כמעט לגמרי נקי לפסח. אז בנחת בבית עם הילדים לומדים על החג וכיף לנו מאוד ביחד.

אבל - מבאס אותי להיכנס לחג כ"כ מוזנחת.


*זה משהו שעבדתי עליו המון לדאוג לעצמי וב"ה להגיע למצב כזה כבר בקושי קורה לי.

מה את כן יכולה לעשות שיעשה לך טוב?איזמרגד1

אפשר לחפוף את הפאה ולסדר גבות לבד, להשתמש באיפור הקיים, לנקות תכשיטים שתרגישי איתם איזה התחדשות, בקיצור למצוא דברים שכן תרגישי איתם חגיגית לחג

ולדאוג כבר מעכשיו למשהו חדש ומושקע בשבילך לשבועות גם על חשבון פסח🙂

למה להתבאס, צאי לקניות!שלומית.
יש עוד 3 ימים, כל החנויות פתוחות, זה הזמן לדאוג לעצמך...
בעלה במילואים והיא עם הילדיםהמקורית

פותחת - את יכולה להזמין מסופר פארם איפור. אם את גרה במקום נגיש,יש משלוחים מהירים


חיבוק♥️

מקווה שתצליחי לשמח את עצמך במשו בכל זאת

גם בטרמינל איקסוואלה באלה
הגיע לי תוך יומיים למרות המלחמה (בדרכ זה יום אבל כתבו שיהיו עיכובים)
לא יודעת אם באמת יעזור לך,ניגון של הלב

אבל תתחילי לתכנן את הלוק שלך לחג ממה שיש לך בבית. תמדדי שמלות ומטפחות או תחפפי את הפאה בבית, תתאימי תכשיטים, תסדרי גבות לבד, תתכנני איזה איפור לשים ואולי תצפי בסרטונים על איפור כדי ללמוד דברים חדשים, אותי זה ממש מכניס לאוירה ולחגיגיות גם אם לא קניתי שום דבר חדש

אולי תקחי בייביסיטרחולמת להצליח

ותצאי לקנות לך בגדים.

גם הזדמנות להתאוורר קצת..

תודה לכם!אנונימית בהו"ל

האמת שקצת עודדתם.

לצאת פחות רלוונטי, אין פה מרחב מוגן בבית. זה לרדת 7 קומות... ובין הילדים יש 3 קטנים. אז לא אשאיר עם בייביסיטר.

אבל הולכת לנקות קצת את התכשיטי כסף.

לפחות זה...

ומזכירה לעצמי כמה טוב יש. (כי כן... קצת ירודה בכללי בתקופה של המלחמה..)

ו....😭אנונימית בהו"ל

עד שניסיתי והרמתי את עצמי לעשות משהו בשבילי,

שברתי את השרשרת שבעלי קנה לי כשהתארסנו ולא לבשתי אותה נצח כי היא נהיתה ממש שחורה😭😭

ניסיתי להיות עדינה. אבל כנראה לא מספיק.


תמיד אני אומרת לעצמי להסתכל על כל הטוב ולא להתבאס כשורה שברי מבאסים. כי ב"ה יש. יכולה בשניה לשלוף רשימה גדולה. אבל לפעמים בא לי להתבאס ולהיות בזה. גם בעלי אומר לי את זה. שזה מידה מדהימה לומר תודה אבל זה מרגיש לפעמים קצת יותר מידי

אוף, עזבו.

סתם מתבכיינת וחופרת.

ב"ה על כל הטוב. 

את לא חופרתנעומית

לא כאן ולא לעצמך

זה ממש ממש מבאס.

מבחינתי גם להזמין משהו שיגיע אחרי החג זה משמח

(אפילו מוצרי איפור מIHerb)

תשמרי אותה! אולי תיקון אצל צורף טוב יציל אותהנפש חיה.
את צודקת. בטח שזה מבאסאוהבת את השבתאחרונה

וזה ממש בסדר להיות בזה

את יכולה ממש להקציב לך שאת בבאסה עד 5


ואת נמשעת מדהימה!!! וואו!!! ללמוד ממך ממש!!!!

ואפשר להגיד לך שאת אלופה שהבית נקי ושאתם בכיף מתכוננים לחג?? באמת באמת וואו!! כל הכבוד לך!!!!!!

עד מתי אתן אוכלות חמץ?שירה_11

כלומר

באלי כבר שהבית יהיה מוכן נמאס לי מהמצב הבין לבין הזה

מצד שני מוקדם להתחיל שביתת רעב 😅

חושבת איך לעשות את זה

או לחשוב על אוכל שהוא או כשר או חמץ אבל לא מלכלך 🤔

עד בדיקת חמץ. אוכלים בחדר מדרגותפרח חדש
עד בדיקת חמץיעל מהדרום

לק"י
 

ואז מנקים שולחן וכסאות. שיש וכיורים.

את התנור והכיריים ניקיתי, אבל אנחנו לא מכשירים אותם. ככה שאפשר להשתמש בהם, ומה שמתלכלך לנקות עם מגבון או משהו קליל.

 

קונים גם אוכל מוכן. גם כדי להקל עלינו ולפנות עוד זמן לנקיונות.

אם יש אפשרות, אז אפשר בערב בדיקת חמץיעל מהדרום

לק"י

 

צהריים וערב לאכול בחוץ או רק ערב.

ואז לנקות לפני.

בעיקרון אוכלים חמץ עד ערב החגהשם שלי

אני מתכננת לבשל חמץ עד מחר. לסיים חבילת פסטה אחרונה.

ביום שני להכשיר את המטבח, ואז כבר לא לבשל חמץ, וגם לא בכלי חמץ.

יש לנו עוד כמה מנות של נודלס, שאני יכולה להכין גם אחר כך רק עם מים רותחים.

לחם- אוכלים עד ערב החג. אפשר גם להשאיר את הטוסטר, ולהכין טוסטים.


בימים האחרונים אנחנו אוכלים במרפסת. מקווה שלא יהיה יותר מידי קר וגשום.


אחרי שנכשיר את המטבח נוציא כלים של פסח, אפשר להתחיל לבשל אוכל כשר לפסח.

אנחנו החלטנו שאין חמץ בבית מעכשיו והלאה.לפניו ברננה!

מקווה שבאמת נעמוד בזה. אם נראה שאנחנו רעבים נקנה פיתות ונגביל לפינה מסויימת.

מקווים מאוד להכשיר את המטבח מחר (זה בעצם אומר לעשות הכל מחר. רק רוקנו את הארון של המזווה.. המטבח שלנו פיצי אז יש מצב שזה ריאלי)

חשבנו על כל מיני אוכל שאפשר לאכול ולשבוע גם לא חמץ.

בסוף קנינו הבוקר פיתותלפניו ברננה!

אמרנו שנאכל בפינה מסודרת..

במיוחד בזמן של הבין לבין זה מה שהכי נוח..

חמץ מבושל עד בדיקת חמץעוד מעט פסח

מוציאה טוסטר אובן גדול החוצה, ואת הכירה החשמלית שיש לי.

ואז אני מבשלת חמץ בחוץ. מכשירה את המטבח סופית רק בשלישי בערב לפני בדיקת חמץ (שיש וכיורים).


ברביעי בבוקר עוד נאכל פיתות/קורנפלקס עם חלב וכאלה, בחד''פ בחוץ.

אני מקווה שמחר וזהוהמקורית

כאילו תכלס - אני בעיצומו של הכשרת המטבח ואת הכיריים כבר עשיתי, גם מיקרו וגם את הנינג"ה כבר ניתקתי

רק הכנתי טוסט פה לכולם היום וניקיתי גם אותו


הילדים מתנגדים לבורקסים קנויים מראשון עד שלישי אז כנראה שאקנה פיתות מחר בבוקר ויאכלו במרפסת. נמרח עם חדפ.

עד רביעי בבוקרניק חדש2

אבל אם הייתי צריכה לבשל לחג התשובה היתה משתנה

מחר בע"ה ננקה מקרר

כיריים ותנור בשני בע"ה (תנור לא מכשירה רק מנקה)

שלישי בעלי יכשיר את הכיור והשיש.

ויאכלו במרפסת מה שנשאר בע"ה 

גם כשבישלתי לחג, מן הסתם שהכשרנו רק בערב בדיקת חמץיעל מהדרום

לק"י


אז זו גם אופציה...

(מכשירים רק שיש וכיורים, יש לנו טוסטר אובן וכיריים חשמליות לפסח).

אני לא סובלת בינלביןחנוקה

לכן את המטבח עושה בהסתערות...

וזהו מחר כבר יכולה לבשל פסחי בעז"ה.

 

מה שכן אני מאפשרת קטניות עד פסח

בקטניות יש הכללל תדעי לך לא חסר כלום

ככה יש לילדים נשנושים טעימים

מכינה אורז במיקרו (של כל השנה כמובן) ולא אכפת לי אם נשאר פירורים בבית.

לא רוצה שיאכלו חמץ בבית גם אם זה פיתות כי עושה לי לחץ (אני עם קטנטנים אבל)

מי שצריך חמץ אמיתי יש מחוץ לבית שקית עם בייגלה (קטניות אבל הם לא עלו על זה בנתיים)

ופיתות עם ממרח שלא דורש קירור, וכמה סכיני חדפ.

וכמו שמסתדרים שבוע של פסח ולא רעבים ב"ה

ככה לא נהיה רעבים גם מחר והלאה..

 

אני פותחת את המטבח של פסח בלהכין מגש גדול של עוף בתנור, שזה כמה דקות עבודה, וככה יש אוכל מבושל ותחושה טובה בבית.

 

רק אני מכשירה ממש רק בשלישי?עדיין טרייה

עד שלישי בבוקר עוד מבשלת... כל הארונות מטבח כשרים אבל את השייש, מיקרוגל, כיריים, פינת אוכל ושטיפה כללית עושה ביום האחרון.

אז אוכליפ חמץ מבושל עד שלישי צהריים ואז בדרך כלל מזמינים משהו חמץ לערב ובבוקר אוכלים פיתות עם שוקולד לפני סוף זמן אכילת חמץ במרפסת ומנקים אחרי.

מה שנח לכם ואתם רגילים המקורית

אני בעיקרון תמיד מכשירה בל"נ יומיים לפני ומבשלת כשלפ/ אוכלים בחוץ

השנה הקדמנו למוצש כי אני עובדת עד הרגע האחרון ומלחמה וזה..

נשארו לי עכשיו בעיקרון שיש, כיורים ושולחן אוכל . וכמובן שטיפה כללית וכו'

הייתי מעדיפה לבשל גם היום כי הילדים מעדיפים אבל יום ראשון זה יום שתמיד קשה לי אז סביר להניח שלא הייתי מספיקה כמו שאני רוצה כשאני גם עובדת

אני לא ממש מבשלת אבל תמיד מכשירים בערב בדיקתבוקר אור

חמץ

שונאת אוכל של פסח ותמיד אוכלים חמץ עד הרגע האחרון, בדרך כלל ביום האחרון זה כבר בעיקר פיתות עם ממרחים

לא רק את..טארקו

אנחנו מתכננים לנקות הכל עד היום בלילה

אבל בשלישי בערב נעביר שוב סמרטוט ונעשה את ההכשרות

כי אי אפשר באמת בבין לבין הזה כל כך הרבה זמן...

גם אנירקאני

כנראה אעשה ככה

אבל בגלל שאנחנו נוסעים לליל הסדר

אם הייתי צריכה לבשל הייתי מנסה להכשיר היום

אני פשוט לא מצליחה להחזיק את הבית החצי חצי הזהחנוקה

הרעיון שהארונות כשרים לפסח אבל אוכלים חמץ באותו חדר, כשיש ילדים שובבים ומופרעים 

זה בלתי אפשרי, פשוט.

ברגע שמתחילים חייבים לסיים

אפשר לקשור ארונות נקיים. אם זה דברים של חמץיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

גם אם יהיו קצת פירורים זה בסדר.

עד רביעי בבוקראפונה

פשוט לא במטבח..

מתכננת להכשיר מחד בלילה בעזרת ה' ובישועתו...

אבל יש לי תנור חלבי, מיקרוגל וטוסטר שאני לא מכשירה וצריכה רק לדאוג שישארו נקיים, וכירת גז לטיולים.

עד סוף זמן אכילת חמץניגון של הלב

אבל מבושל מפסיקים כבר כמה ימים לפני, השנה נגיד כנראה שהיום בעז"ה. אוכלים במרפסת או בחצר, בעיקר פיתות/קורנפלקס או מזמינים אוכל.

עד שאסוררקאני
שוב אני עם הקטנציק בן החצי שנה והמיםפה לקצת

אז בהמלצתכן הבאנו לו מים בכוס רגילה ואנחנו מביאים לו לשתות.

אבל מאז שהתחיל לאכול נראה שקשה לו עם היציאות וחשבתי שאולי כי לא שותה מספיק.

אז קניתי את כוס הפלא מתוך מטרה שיוכל לשתןת לבד כמה שרוצה ולא להיות תלוי בנו שנשקה אותו.


אבל הוא לא מצליח להבין איך לשתות ממנה, אנחנו מביאים לו לפה והוא מחכה שישפך כמו בכוס רגילה.


ניסיתי קצת ללחוץ כדי שישפך לו לפה וינסה להמשיך לשאוב אבל זה לא הולך, שותה מה שנשפך ואז מתעצבן ומעיף את הכוס


רעיונות איך ללמד אותו לשתןת?

התלבטתי בין הכוס הזאת לכוס עם קש, בטח עם קש זה עוד יותר קשה.

אוי, מסכנידרקונית ירוקה
אני הורדתי את השסתום בהתחלה, שישפך בקלות לפה. אחרי שלמדו לשתות החזרתי אותו וכך לא נשפך סתם.
אז זה כמו שנתנו לו בכוס רגילהפה לקצת
ואז כנראה לא שותה מספיק כי תלוי בנו
אבל רק לכמה ימיםדרקונית ירוקה

עד שיבין שיוצאים מים מהפתח.

בימים האלה אפשר להציע כל חצי שעה מים

בגילאים האלה הם תלויים בעיקר בנוהמקוריתאחרונה

בשביל מים/ נוזלים

הם לא מחזיקים לבד בקבוק עדיין בגיל הזה ממילא ממה שאני זוכרת

תני לו לשתות אחרי כל ארוחה 

יש לך קשיות פשוטות בבית?יעל מהדרום
לק"י

אם כן, תנסי איתן ותראי אם נוח לו.

הןא לא מבין שצריך לשאובפה לקצת

הוא שם בפה ומחכה שישפך

אנסה עם קשית פשוטה. עדיף לקצר לו אותה, לא?

כן. תקצרייעל מהדרום
לא עקבתי קודםאחת כמוני

אבל למה לא כוס עם פיה שמרימים ושותים כמו מבקבוק.

או בקבוק תינוק רגיל?

אני גם חושבתיעל מהדרום
בקבוק תינוק אמרו לי שעדיך שלא כדאיפה לקצת
נראה לי כדי שלא אצטרך לגמול ממנו אחכ

ולא חשבתי על הכוס עם הפייה, אולי אנסה גם את זה

אני לא חושבת שזה נורא בקבוק למיםיעל מהדרום

לק"י


הבן שלי בן 5 חודשים, ועוד נראה לי פיצי בשביל כל מיני כוסות.

אבל אולי עוד חודש זה ייראה לי אחרת.


(בינתיים הוא בכלל לא שותה מבקבוק. כשאחזור לעבודה, הוא יצטרך. אז נראה לי שנעשה בקבוק אחד גם למים.

עד כה לא נתקלתי בקושי להעביר מבקבוק תינוק של מים לכוסות אחרות/ בקבוק רגיל).

^^והבת שלי בת שנתיים עם בקבוק רגיל למיםטארקו

היא לא מכורה והיא שותה גם מכוס

אבל זה מאוד נוח לי שיש לה את זה גם ללילה וכו.


המלצתי לך בשרשור הקודם על הכוס של נוק שהיא משו בין בקבוק לכוס, אני חוזרת על ההמלצה 

מה הבעיה עם בקבוק מים?Doughnut
למה צריך לגמול מבקבוק מים? אני לא רואה בעיה בבקבוק רגיל עם מים בפנים, אצלי עד גיל שנתיים משתמשת בבקבוק רגיל למים.
אולי בקבוק ספורט?אפונה
לא נראה לי שבגיל הזה זה מתאים לבדיעל מהדרום

לק"י


המטרה שלה זה שיוכל לשתות לבד כשהוא רוצה כמה שהוא רוצה

אההאפונה
למה חשוב שישתה לבד בגיל הזה? 
גם לי זה נראה גיל צעיר לסמוך עליו שישתה כמה שבא לויעל מהדרום
לק"י

אבל תקראי את ההודעה הפותחת. אולי יענה לך.

לדעץי הכי נוח בקבוק תינוק, מקל על התינוק ועלייךאוהבת את השבת
אם זה רק למים אז לא יהיה לך מסובך לגמול..
לי ממש לא היה קשה לגמול ילדים ממים עם בקבוק תינוקלפניו ברננה!
לא שאלת אבל- רסק עגבניות מזרז יציאותאוהבת את השבת
הכוונה לעגבנייה שמרסקים אותה/לקופסת רסק עגבניות?נפש חיה.

אני שמעתי שעגבנייה מגורדת עם קצת שמן זית /אפשר גם לתבל

ולתת לילד לאכול מזה

כן, מה שכתבת בתגובה, בתוכן, מצוייןאוהבת את השבת
תודה, אתן לופה לקצת
הבאתי לו היום ממש קצת רסק עגבניות אבל סתם לאכול, לא ידעתי שמזרז יציאה
רק לדעתי לא כדאי הרבהבתאל1
כי זה חומצי ואחכ יכול לשרוף לו ביציאות...
בעיני עצירות הרבה יותר חמור מבקבוקיום שני

עצירות עלולה להוביל למעגל קסמים לא רצוי אצל תינוקות: היציאה כואבת להם, אז הם נמנעים.

אין להם הבנה של מבוגר.

כך הרופא הסביר לי.


ובקרוב הימים החמים, תינוק שלא שותה יכול להגיע להתייבשות חס ושלום.


יש כל כך הרבה דברים התינוקות הגמלים מהם בשלב כלשהו - שינה עם ההורים, מוצץ, חיתולים...

אפשר לתת בבקבוק למים בלבד. רוב התינוקות מצליחים להיגמל ממנו בקלות יחסית סביב גיל שנתיים


לדעתי להמשיך בכוס רגילהאפונה
ולהשקות לעתים קרובות יותר.
אצלינו עם קש היה הרבה יותר פשוט דווקא. שווה ניסיוןליני(:
כוס הפלא לא הצלחנו ללמד...
לא קראתי תגובות קודמות אז אולי הציעוצלולה

דרך ללמד לשתות מקש-

קחי קש, תמלאי במים ותסתמי בקצה עם האצבע כדי שלא ישפך מהצד השני. תכניסי את הצד השני לפה שלו וכשהוא יסגור את הפה על הקש תשחררי. ככה הוא יבין שיוצא משם מים. תנסי כמה פעמים עד שהוא יתחיל לנסות להוציא את המים בעצמו במציצה... ואז תוכלי לתת לו קש בכוס רגילה ומשם לבקבוק עם קש (עדיפות לקש צר וקצר).

טוב אז אני עם הבונג'סטה שלא מספיק עוזרתהריון ולידה

ואסור לי זופרן.


אני לא יודע אם זה עדיין מוגדר היפראמזיס.. מה קובע?

אני מצליחה לא להקיא כשאני במיטה ולא מתקרבת לאוכל

אם אני מתקרבת זה כאילו לא לקחתי בונג'סטה ולא שום דבר אחר.

גם במיטה קשה לי לאכול ולשתות ואני ממשיכה לרדת במשקל..

נלחמת לא להתייבש.

כשלא מצליחה להחזיק את המים עם הבונג'סטה הולכת מהר לישון.


יוצא שאני שורדת- מתעוררת, נושמת, טיפה מים, בורחת לישון.

וכל הזמן במיטה.


מרגישה עצלנית ומפונקת.


אבל כל פעם שניסיתי לקום פשוט קרסתי אחרי חצי שעה וישנתי כמה שעות ברצף.

אני לא מצליחה להתאושש ולקום! ופסח, ובית, וילדים... איך כולן עושות את זה?!


ועד מתי אהיה ככה מרותקת למיטה? זה לא נורמלי 😑 

בבקשה תבקשי עירוי נוזליםואילו פינו

נשמע שאת מיובשת ממש.

וזה יכול להחיות אותך לכמה שעות ולתת לך כוחות.

ולשחרר השנה.

לא לעשות כלום.

שבעלך יעשה ותביאי מנקה ובייביסיטר לילדים

אני רק- את ממש ממש לא עצלנית ומפונקתממשיכה לחלום

את אישה גיבורה שעוברת הריון קשה ונותנת לעובר את כל מה שהוא צריך.

אני לא מבינה מספיק בהיפראמזיס אבל נשמע לי שאת צריכה אישפוז ביתי ונוזלים על בסיס קבוע אם את לא מצליחה לאכול.


תודה לשתיכן על החיזוק!הריון ולידה

אני ממש בהלם מעצמי כמה סמרטוט נהייתי.

שיתפנו כל מי שיכול אולי איכשהו לעזור כאן, יוצא שכל המשפחה יודעת, משני הצדדים, ומעקמים עלי פרצוף.


 

שולחים לי הודעות של 'מה הבעיה, תאכלי על הבוקר xyz ויעבור'


 

אני לא מיובשת מאוד כרגע, כי כן מצליחה להכניס נוזלים ברוך ה', אבל אנחנו בהחלט עם יד על הדופק

מהבחינה הזו ונפנה לעירוי כשצריך

מי שלא חווה היפראמזיס לא יודע כמה זה קשוחואילו פינו

וכמה באמת אין אפשר לתפקד.

הכי הגיוני בעולם שאת מרגישה ככה..

אצלינו זה שיקול של מתי להפסיק מניעה לפי הכוחות של בעלי לעזור בבית יותר.. 

ממש כל הבית עליו. הכל.הריון ולידה

ובאמת שמי שלא חווה לא מבין.

עייפות בתחילת הריון זה ממש נפוץמוריה

ולא בהיכרח קשור לירידה במשקל, והיפרמאזיס.


 

ההורמונים חוגגים ומתישים יותר.

לגבי אכילה, שתיה, הכי חשוב זה לשתות כמה לגימות כל כמה זמן.

לגבי שתיה- לפעמים שתיה קרה עוברת יותר טוב. לפעמים חמה. הייתי נמנעת משתייה שעלולה לעשות ליחה ולהגביר את הבחילות.

ואפשר לנסות מאכלים שאולי יעברו יותר בקלות ואולי לא. כמו בייגלה, צנים. גם, כמה ביסים כל פעם. לא להתפתה לאכול יותר.

 

ועוד משהו- תנסי להבין אפ זה בחילות או גם צרבות. כי גם צרבות עלולות להגביר בחילות.


 

בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם רופא. אולי במקום זופרן יש עוד אופציות.

 

תודה על התגובה שלך! התייעצתי עם רופאהריון ולידה

אין לו פתרונות... הוא אמר שיש או בונג'סטה או זופרן, וכל השאר חלשים מידי ולא רלוונטיים בשבילי.

עירויים כשצריך ושלום


היו לי גם הריונות בלי היפראמזיס. אני יודעת מה זה בחילות הריון נורמליות ועייפות נורמלית בתחילת הריון..

רחוקה משם לצערי.

רק- מה? עצלנית ומפונקת???אוהבת את השבתאחרונה

את מתארת חיים קשוחים ממש כאילו את מתארת טיול בטבע, בסבבה כזה..

את מדהימה!!!

את מביאה חיים לעולם!!

את עושה בשביל זה ככ הרבה וסובלת ככ הרבה,

כל דבר קטן שאת עושה במצב הזה זה מדהים מדהים מדהים!!!!!!

ונמשע שצריך עירוי...

לחיות על אוויר זה קיצוני...

מצדיעה לך ככ ככ ככ ככ!!!!!!


פסח רק על מישהו חיצוני על תטרידי את עצמך בזה בכלל!!!

טבילה בערב חגאנונימית בהו"ל

אז אחרי שנים שלא יצא לי ב"ה, צריכה לטבול בליל הסדר


כמה שאלות כי שכחתי לגמרי...


בדרכ בטבילה באה עם כפכפים. הפעם לא אסתובב עם כפכפיפ בערב חג...

אז איך הולכים מהחדר שעושה בו עיון וכו לבור טבילה? יחפה?


מלחיץ אותי הקטע שלא מתקלחים במקווה

אני תמעד מתארגנת בבית, ובמקווה שןטפת את עצמי שוב

מרגישה ככה כאילו אני צריכה ללבוש בגדים הכי נקיים בעולם. .

אצלנו המקווה יש כפכפים למי שצריכהכחל

אני אישית אוהבת רק את שלי, קשה לי עם דברים שהם לשימוש הציבור הרחב🙈 אבל אולי יש אצלכם ויעזור לך.. או שתקחי בשקית

ואני יודעת שבמקרים כאלה, עושים טבילה אחת נוספת בהתחלה, שהיא כאילו במקום השטיפה הנוספת במקווה

לא יודעת מה התכוונת בגדים הכי נקיים בעולם, אבל אם את מתרחצת בבית ולובשת בגד נקי, איפה הבעיה? למה הכוונה נקי במיוחד?

בהצלחה רבה!

הרב אליהו כותב בפירוש שאישה לא צריכה לחשושלפניו ברננה!

ללבוש את בגדיה בין ההכנה לטבילה.

אשתדל לחפש לך מראה מקום בהמשך


באופן כללי טבילה בשבת וחג יש בה הרבה מקום שצריך להתגמש מההרגלים שלנו ועדיין הטבילה כשרה ומהודרת❤️


לגבי כפכפים אצלינו יש כפכפים של המקוןה שהבלנית מחטאת בין הטובלות אז אין לי רעיון..

תודה, חיפשתי ומצאתי בזכותך בדרכי טהרהאנונימית בהו"ל

המצווה הזו לא קלה לי, אני מרגישה קצת אובססיסיבית איתה. .

כאילו מרגישה שאני צריכה להביא בגדים 100 % נקיים כדי לא להתלכללך בכלום, כאילו לא מספיק לי רק לכבס אותם, אלא מרגישה צורך לכבס אותם בנפאד וכזה... ולייבש בנפרד... כי נגיד לבת שלי היו כינים אז אני אומרת לעצמי אם אכבס את זה עם בגדים שלה, אולי ידבק בזה.... שזה שטויות נראה לי. ובכל זאת. או להשתמש במגבת שהבת שלי השתמשה בה... גם אחרי כביסה.. חוששת שישארו כינים או ביצים או לא יודעת מב.

אני יודעת זאני לא רציונלית...

יש לנשמת יועצות מיוחדות לנשים שמרגישותיום שני

שמקפידות מדי...

שהטבילה הופכת למשימה בלתי אפשרית.

כדאי לדעתי להתייעץ איתן או עם רב שמתמחה בזה.


כשהייתי בתיכון היה לנו רב שאמר לנו לשאול את עצמנו "מה ה' רוצה ממני עכשיו?"

אז לי זה עוזר. היו שנים שהרגשתי באופן דומה, וההכנות היו בשבילי משימה ענקית.

ואז שאלתי את עצמי- מה ה' רוצה? שאלחץ? שארגיש שהמצווה הזו קשה מנשוא?

ולמדתי והבנתי איפה אפשר לזרום יותר, איפה אין צורך להקפיד כל כך

כדי לקיים בשמחה.

יש מקוואות עם כפכפים חד"פמולהבולה
יש שם כפכפים חדפ... אצלנו לפחותבתאל1
ובעוד מקומות שהייתי בהם
נראה ליש א
תצטרכי לא לשים דאודורנט עד אחרי הטבילה
נכון. לא למרוח כלום כאילו עשית שטיפה במקווההמקורית
 
זה הזוי ללכת יחפה עד לבור טבילה?אנונימית בהו"ל
בעיני לאיעל מהדרום
אני הילכתי יחפה. למה לא להשאיר מראש את הכפכפים?מרגול

ליד השער של המקווה או אם הן שם במקרה אז בפנים

שקית עם זוג כפכפים שלא כזה אכפת לך עליהם (אפשר לקנות במיוחד במקס סטוק או לקחת זוג ישן נושן)


לכאורה יפתור את הקושי של ההליכה, לא?

לא כ"כניגון של הלב

אני הלכתי פעם יחפה כי שכחתי את הכפכפים. הרגיש לי שהרצפה שם ששוטפים כל הזמן יותר נקיה מהכפכפים שמי יודע מי לבשה לפני

לי אמרו שהטבילה לפני הברכה יכולה להיות במקום שטיפהאולי בקרוב

בפעם הראשונה שטבלתי בשבת לא ידעתי את זה אבל אח"כ אמרו לי שבמקרים כאלה הטבילה הראשונה, לפני הברכה, יכולה להיחשב כמו השטיפה של לפני הטבילה בשביל לא להתקלח בשבת.

בקשר לכפכפים, אני זוכרת שבהדרכת כלות אמרו לי שאסור עם כפכפים, ויש הודתי לקב"ה שהמקווה שלנו היה אחראי שיפוץ כי אני שונאת להתקלח יחפה במקומות ציבוריים.. ואז אחרי כמה שנים הייתה הקורונה ורבנים אמרו להיות עם כפכפים עד הכניסה למים, מאז לא מסוגלת לחזור להיות יחפה 🫣

זה נשמע לא נכון, שאסור ללכת עם כפכפים עד הבורנפש חיה.

אפשר בהחלט ללכת עם כפכפים

להוריד לפני הכניסה למים

וממילא כשמכניסים את הרגליים לבור הטבילה

זה מרטיב אותן

ככה שגם אם יש לכלוך או משהו ברגל -

הוא יוצא ב"שטיפה" הזו


ולגבי השטיפה במקווה- גם אני שמעתי עיצה טובה כזו (כדאי ליידע את הבלנית מראש)-


לטבול לפני הברכה / לפני טבילת מצווה

"טבילת סרק"= טבילת הגוף רק בשביל שאם נשארה משהו כלשהוא על הגוף, הוא ייצא והגוף יישאר נקי.


ואז לטבול את הטבילות / לברך ואז לטבול

(כל אחת כמנהגה)

אסור לטבול עם כפכפים,אבל ללכת עד למקווה מותר ורצויאמהלהאחרונה

אולי זה מה שהתכוונו בהדרכה.

ולפותחת- נשמע לי פחות הגייני ללכת יחפה עד למקווה מלקחת את הכפכפים שיש בחדר במקווה ולשטוף היטב לפני שנועלים.

 

 

טיטולים של רמי לוי baby טובים לדעתכן?פלפלונת
הם זהים לבייביסיטר, לנו הם אחלה כרגעטארקו

כשהייתה קטנה יותר לא התאימו לה

לנו טוביםהשם שלי
הם בדיוק כמו בייביסיטר.
תודה, טוב לדעת שעוד מרוצים.פלפלונת
מעולים לנו, קונים רק אותם^כיסופים^
תודה. ושאלה - מותר בשבת? כי זה מדבקה בעייתיפלפלונת
במה זה שונה מטיטולים אחרים?השם שלי

נראה זה זה יותר סקוץ' ממדבקה.


אף פעם לא חשבתי שיש עם זה בעיה,

אבל נראה לי שבגלל שזה נועד להיסגר ולהפתח, ולא סגירה קבועה, אז לא אמורה להיות בעיה.

לא מכירה שאסור, מה ההבדל בינהם לבין טיטולים אחרים?טארקו
בכל מקרה זה לא הדבקה של קבע אלא זמנית.
אני יודעתרקאני

שאחותי משתמשת בבייביסיטר ופותחת אותם לפני שבת

לא יודעת למה 

בטח זה עניין של פסיקה

מעניין אף פעם לא שמעתי על זה^כיסופים^אחרונה

אז איך היא מחליפה טיטול אם לפי הפסיקה שלהם אי אפשר לפתוח בשבת?

(ואני מניחה שהפסיקה הזאת תקפה גם לפדים?)

לאחד הילדים שלי לא היה טובבתאל1

אבל שווה לנסות..

יש רגישים יותר ויש פחות.

אנחנו לא אהבנופה לקצת
לא זוכרת למה
גם אצלנו זה לא היה טובעל הנס
ליל הסדר- רעיונות לדרבון הילדים להשתתףפה לקצת

אז ליל הסדר כבר ממש קרוב.

יש לי 5 ילדים מתוקים, הגדול בן 5.


למדנו על ליל הסדר, יציאת מצרים וגם שירים שקשורים.

רעיונות איך לדרבן אותם להיות שותפים? לפחות את שני הגדולים.


חשבתי אולי כל אחד שיענה תשובה לתת משהו אבל לא באלי להתחיל להתקשקש בליל הסדר עם משחקים כי זה יסיח אותם מהעניין.

אולי לתת להם פתקים ואחכ להמיר במשהו?


אשמח לכל רעיון שיש לכם כדי להעשיר את הסדר ולהפוך אותו ליותר חוויתי ומעניין לילדים


מוזמנות לנצלש חופשי

אני מכירה שנותנים אגוז על כל תשובה או שיח שקשורנפש חיה.

ואפשר להחליט שכל נגיד 5 אגוזים זה שווה שוקולד או משהו כזה

(אפשר לתת שוקוצ'יפס קטן על כל תשובה לא משנה מי הילד)

אצלינו הם אוהבים שאלות על החגים בלי תמורהיעל מהדרום

לק"י


אני קוראת לזה "חידון".

גם בני הכמעט 6 וה-3.5.

אני שואלת בסבב שאלות לפי הגיל.

אצלנו מחלקים קוביות שוקולדעכבר בלוטוס

וגם הם עושים הצגה: מי אתם? בני ישראל. ומאיפה אתם באים? ממצרים ולאן אתם הולכים? לארץ ישראל

וזה כיף להם ממש להציג עם מטפחות וחיתולים

 

כדאי לקנות הגדה עם ציורים עשירים וממש להראות את הציורים

להשמיע להם מעכשיו שירי פסח ופסח עצמו לשיר איתם

 

בגדול להשתמש במלא מתודות להגדה

את יכולה לעשות גוגל 'מתודות לשיעורים' ולמצוא רעיונות חמודים

כשאנחנו היינו ילדים (וגם היום אצל ההורים שלי)בארץ אהבתי

מי שמשתתף תוך כדי הסדר (שואל שאלה, אומר משהו שלמד, וכו') - מקבל כפית של חרוסת, או קניידלעך (שני מאכלים אהובים מאוד אצלנו בפסח).

זה גם עוזר לילדים שלא ירעבו מידי עד שמגיעים לשולחן עורך, וגם מעודד השתתפות...

(יודעת שאצלכם קניידלעך לא רלוונטי, אבל אם הכיוון נשמע לך, אולי תחשבי על משהו אחר שיכול להתאים אצלכם).


אצלנו הכנו שנה אחת 'מסלול' של ההגדה (נראה לי שקיבלתי את הרעיון מישהי פה).

בעצם זה עוזר לעקוב אחרי סדר ההגדה (יש שם את כל הסימנים של הסדר, ארבעת הכוסות, ובתוך המגיד חילקנו לקטעים, וגם נתנו להם כותרות שעוזרות להבין את הרצף).

תוך כדי הסדר יש 'חייל' שמסמן איפה אנחנו נמצאים בהגדה. והילדים מתחלפים ביניהם בתפקיד של לקדם את החייל לפי מה שאומרים.

אצלנו זה ממש היה מוצלח.

אפשר גם לשדרג עם 'כרטיסי הפתעה/שאלה' וכדו'

יש לך במקרה תמונה של המסלול?שופטים

זה נראה לי ממש משהו שיכול לעבוד פה,

וגם אבקש מהגדולים להכין אז בכלל יעסיק אותם

מה היהתקומה

איתם בשנים קודמות?

את שואלת כי הם לא השתתפו ואת רוצה לדרבן שכן?

כי מהניסיון שלי, בטח בגילאים האלו, הם מאוד סקרנים.

אז אם נותנים להם מקום, משתפים אותם בשאלות, זה ממש עושה את העבודה ולא צריך מעבר לזה.

אפשר באמת להכין מראש עם כל אחד מהם משהו קצר שיגיד, זה גם עוסר

אצלנו אנחנו באמת נותנים פתק מיוחד על כל שאלה יפהמתואמת

ובסיום הסדר ממירים כל מספר פתקים בפרס.

ואני גם מספרת להם סיפור שמלווה את ההגדה (בכל חלק של ההגדה יש "פרק" בסיפור), וככה הם נשארים ערניים.

יש כאלה שגם נותנים לילדים להכין הצגות. בגילים של הילדים שלכם כדאי לעשות את זה ביחד איתם.

בשנים הבאות, כשידעו כבר לקרוא, הם יוכלו לקרוא חלקים בהגדה...

אנחנו כן מחלקים משחקים קטניםפה משתמש/ת

משתדלת לתת לכל הבנים אותו דבר בכל פעם ולבנות אותו דבר..

ככה אין קנאה

ובסוף כולם יקבלו אותה הכמות


אפשר לחלופין לחלק קוביית שוקולד,תפוצ'יפס,הפתעה אכילה

או פתק כלשהו שתמורתו בסוף הערב יקבלו פרס 

עשינו שנה שעברה בנתונים דומים לשלך לראשונהחנוקה

קודם כל להתכונן אתם בעצמכם לליל הסדר. להבין את מבנה ההגדה.

דבר שי ארוחה לפני הדלקת נרות החג +מנוחת צהריים מאד משמעותי.

דבר שלישי אנחנו עשינו קדש ורחץ כרפס יחץ בזריזות ואז עברנו למגיד לספה. ישבנו שם עם נשנונים לילדים ופשוט שיח משפחתי חמוד.

לא בהכרח נצמדנו ללשון ההגדה אבל היה להם חויה

אחרי חצי שעה הלכו לשחק ואנחנו המשכנו קצת לנשמה של מבוגרים

ואז באו לסעודה.

שירים של נרצה היו תוך כדי האוכל ואח"כ כבר הלכו לישון

זה היה להם ארוך אבל נשארו בטעם טוב וגם אנחנו

אצלנויערת דבש

אנחנו ההורים עושים הצגה

למשל על עשרת המכות

ועל איך בני ישראל יצאו ממצרים

חלק מההצגה קומית ומשעשעת

וגם הילדים מציגים

עושים לנו פנטומימה ואנחנו צריכים לנחש למה התכוונו ועוד


על כל שאלה/ תשובה יפה מקבלים-

בעבר פרס קטן

וכיום בגלל שגדלו - פתק

ובעבור הפתקים יקבלו מתנות יפות בהמשך החג ( פעם עשינו יריד שיכלו לקנות בו לפי מה שצברו


בין לבין מקבלים גם שוקולדים על התנהגות יפה ושאלות/ תשובות יפות

אצלנו נותנים אגוזיםאפונה
אבל האמת שאישית אני חושבת שהעניין עם הפרסים זה כי אנחנו לא מספיק מאמינים שהסדר עצמו וסיפור יציאת מצריים זה מספיק מרתק ומסקרן...
לדעתי ליל הסדר מאוד מעניין לילדים!יראת גאולה

מה שהכי משמעותי לדעתי, זו הגדה עם תמונות ברורות, בעיקר שמייצגות את סימני הסדר, ככה הילד יודע באיזה שלב אנחנו ומה אמורים לעשות עכשיו.

כל שנה אני מתכננת להשקיע ולהכין אחת כזו ביתית עם השירים שלנו והדברים היותר בולטים אצלנו.

פעם אחת הגננות הכינה הגדה מהממת, כל דף היה בעצם תמונה של הילד עם מה שעושים בסימן הזה (וזהו, רק המילה של הסימן ותמונה), וזה היה כרוך בטבעות כמו ספירלה שאפשר להפוך, וככה הילדים הופכים כל פעם לראות מה עושים עכשיו, והילד נהנה לראות את עצמו. מהמם! ההגדה הזו (יותר נכון מה שנשאר ממנה) משמשת אותנו עד היום!

חוץ מזה, הילדים תמיד שמחו להשתתף והתלהבו מהחוויות.

בעצם גם בעשר המכות, שאת זה הם מכירים טוב מהגן ומהסיפורים, עשינו מעין הצגות / פנטומימות קצרצרות על כל מכה.

בסוף הרבה פעמים לילדים אין סבלנות לשבת כל ההגדהאולי בקרובאחרונה

אז הפיצפ'קס האלה יכולים להעסיק אותם..

תמיד אפשר גם פשוט לספר להם ולשאול שאלות לפי מה שסיפרתם להם..

כשאנחנו היינו ילדים, אבא שלי היה קונה מלא שטויות בסגנון השקל, והיה מחליק לאורך כל הדרך לילדים (לנו ולבני דודים) באמת הרוב היה אותו דבר לכולם וזה היה בשביל לדרבן השתתפות ולשאול שאלות, שזה עיקר ליל הסדר. אז למשל קמנו ליטול ילדים והוא השאיר הפתעה קטנה במקום, שאלנו שאלה והוא הוציא הפתעה, מישהו אמר משהו שלמד בגן/בי"ס וקיבלו משהו.. בין לבין, בקטעים 'המשעממים' יוצר, זה היה לנו אחלה תעסוקה.. כמובן בקטעים המוכרים יותר יותר משתפים גם. אני גם מכירה שמחלקים עדשים/שוקולד צ'יפס/שקד מרק על אותו רעיון

אולי יעניין אותך