אחרי שחשבתי על העניין לא מעט,
החלטתי שאני רוצה לרדת ממשרה מלאה למשרה חלקית.
עם משרה מלאה לא נשאר לי זמן לשום דבר (אני ובעלי עובדים בשעות הפוכות ואני ממש גמורה מהמירוץ הבלתי נגמר אחרי כסף, בייחוד שהילדה עדיין לא במסגרת - שנה הבאה היא תיכנס לגן שפתי ובינתיים היא בטיפול אצל קלינאית תקשורת באופן פרטי).
הבעיה שאני נורא חוששת מהמעסיק הנוכחי,
ממה שיגידו (״השקענו בך״, ״התחייבת״, ״למה התחלת?״)
האמת שביני לבין עצמי יש לי תשובה: מה שרואים מכאן לא רואים משם (השכר שמשלמים לי לא שווה את הלחץ והעומס שאני חווה ואני רוצה להוריד קצת הילוך בחיים כרגע ולפנות קצת זמן לעצמי.. לא מתביישת להגיד)
דיברתי עם בעלי והוא אמר שאנחנו נסתדר גם עם משרה חלקית (הוא מדריך חוגים, אז הוא יכול לקחת עוד שיעור פה ושם).
השאלה מה להגיד למעסיק ובעיקר איך להתגבר על החששות מהתגובות? (אני מרגישה ממש חרדה כי בונים עליי בעבודה..) בעלי לא מבין למה אני בכלל עושה למעסיק חשבון, מרגישה נורא בלחץ מהעניין בתקופה האחרונה.
החלטתי שאני רוצה לרדת ממשרה מלאה למשרה חלקית.
עם משרה מלאה לא נשאר לי זמן לשום דבר (אני ובעלי עובדים בשעות הפוכות ואני ממש גמורה מהמירוץ הבלתי נגמר אחרי כסף, בייחוד שהילדה עדיין לא במסגרת - שנה הבאה היא תיכנס לגן שפתי ובינתיים היא בטיפול אצל קלינאית תקשורת באופן פרטי).
הבעיה שאני נורא חוששת מהמעסיק הנוכחי,
ממה שיגידו (״השקענו בך״, ״התחייבת״, ״למה התחלת?״)
האמת שביני לבין עצמי יש לי תשובה: מה שרואים מכאן לא רואים משם (השכר שמשלמים לי לא שווה את הלחץ והעומס שאני חווה ואני רוצה להוריד קצת הילוך בחיים כרגע ולפנות קצת זמן לעצמי.. לא מתביישת להגיד)
דיברתי עם בעלי והוא אמר שאנחנו נסתדר גם עם משרה חלקית (הוא מדריך חוגים, אז הוא יכול לקחת עוד שיעור פה ושם).
השאלה מה להגיד למעסיק ובעיקר איך להתגבר על החששות מהתגובות? (אני מרגישה ממש חרדה כי בונים עליי בעבודה..) בעלי לא מבין למה אני בכלל עושה למעסיק חשבון, מרגישה נורא בלחץ מהעניין בתקופה האחרונה.
