אבלך וואלה לא לשלם...

לא שאני נגד לנגן, אבל שהחזן יתן קול יפה וקצר וקולע שכולם יהנו

לא אוהב שהחזן מורח ואני צריך לחכות ולהקשיב כאילו זאת ההופעה שלו

הוועד מן הסתם זכה לאמון הקהל עם כניסתו לתפקיד, בין אם בבחירות, בין אם באיזה סבב בין המתפללים לאורך השנים לפי רשימה בשמיני עצרת.
מן הסתם אפשר לפנות כיום בהודעת טקסט כלשהי לחברי המניין (אולי אפילו החברות, במקומות מסויימים...) ולהביע את התרעומת הזו.
לגבי החזנות (לפחות הקאנטורית הקלאסית) יש אכן להודות כי המלודיה היא הארמונית אירופית.
מי שמבצע אותה בוודאי רצוי שיידע פיתוח קול ושירה, עם יכולות ביצוע.
אבל השאלה היא האם אתה רואה בכל הסוגה הזו "לצרוח" או "קונצרט אופרה", מקוסביצקי ועד רוזנבלט וממוצן ועד אפילו לחנים חזניים חסידיים של קרליבך.
ואם כן, למה זה אנוכי בבית כנסת בליטורגיית אשכנז? מן הסתם יותר מתאים בכלל מניין עם מלודיה אחרת כבקשתך, נכון? למה שלא תארגן עם אנשים מניין בכל מלודיה שתבחר?

זה גם ממש מוריד את הכוונה כשצריך לחכות לחזן שיאמר "היום" 20 פעם, או לפעמים סתם תוקע "אההה" באמצע מילים.

אבל בקבלת שבת לדעתי יש משהו אחר, שמוסיף יופי לתפילה. דווקא מבאס אותי שבבית כנסת האשכנזי שאני מתפללת בו הרבה פעמים כמעט כל קבלת נאמרת בלחש והחזן רק מדקלם את הסיומות של פרקי תהילים.

אולי זה עניין של מה אתה מצפה שיהיה בתפילה- לומר את המילים וללכת הביתה, או כמו שאמרת, סוג של הופעה מוזיקלית. ועד כמה אתה נמצא באחת הקצוות של הסקאלה הזאת.

מי שעף על זה. יש כאלה שמתרגשים מאוד וזה שווה כל סכום שמשלמים לחזן. מזדהה עם מי שכתב שהעיקר שלא יהיה כמו הופעה.

אבל ברצינות

זאת המסורת..

אני פשוט לא הגעתי השבת

ככה הם מתנהלים

לא זזים מהמסורת

אח''כ אמרתי, רגע, מלא אנשים נהנים, וחלק הם חברים שלי.. אז בא ננסה בכח.

ניסיתי יוסלה. ואז גיליתי שאני אוהב את זה. אבל נשארתי רק ביוסלה רוזנבלט, אם כבר חזנות, אז רק משהו טהור. שגם הרבי שמע.

?

שגם הרבי שמע?

תחדש לי..

אפשר במסר אם לא מתאים כאן

אחד מהמשב''קים [לא זוכר כרגע מי] סיפר ששמע [נראה לי בשנות היודים] את הרבי שומע 'רחם נא' של יוסלה רוזנבלט.

פשוט במסגד זה יפה

ערבים יודעים לשיר ולנגן. שנאמר על ערבים בתוכה תלינו כנורותנו

אני שומעת את המסגד שנמצא כמה קילומטרים טובים (אין לי מושג מה באמת המרחק המדויק) הרבה יותר טוב מאשר את התפילה בבית כנסת.

מה ההיגיון?

סתם

למסגדים אמיתים יש רמקולים

ולהבדיל

בבתי כנסת ספרדים שרים. יש שמחה. מתפללים בשמחה.

להתיר להלביש מנגינות של גוים על התפילה

אם כי יש דברים שכל אחד יכול להנות

רק צריך לדעת למצוא אותם

אם ממש תרצה אני יכול שלוח לך קישור מיוטיוב של "יגאל בן חיים" זל

פייטן מהדור הקודם, נפטר לפני חצי שנה. מדהים. מדהים. גם אשכנזים יאהבו

יש הקלטה נפלאה של יגאל בן חיים בעג'ם. נפלא ממש.

ואלה באלי מדהים!

זה בכוונה מתחיל מהאמצע. ואל תפסיק תוך שניה. תשמע לפחות איזה 2 דקות.

הוא מגדולי החזנים בדור הקודם

ולא רק כי אני שומע שירים ב10 שפות שונות
כולל ערבית וטורקית.

אם אפשר בכלל לשים לב חחח

יש אלובמים שלמים שהקליטו באולפן וגרמו להם להשמע כאילו הם באולפן.

משתי סיבות אני תוהה אם זה הוקלט בלייב: האורך, והעובדה שמדובר פה בשירה חיה
שהיא כמקשה אחת.
אין ספק שהקליטו עם מיקרופונים שונים וערוצים נפרדים ושגם לאחר מכן זה עבר עריכה.
כמו קליפים של הקלטות מחדר החזרה אגב.

יש לי שיעורי האזנה שבהתחלה עסקנו בהם בעיקר במוזיקה קלאסית
בהתחלה הרגשתי בדיוק כמוך, אבל עם הזמן האוזן נפתחת לאפיקים חדשים.

המרצה שלי עצמו הוא מומחה בתחום.

חבר סיפר שהוא מת לשמוע אבל מפחד מ"המה יגידו"
ויותר מאוחר כשהגעתי לגיל 19 עם האלבום עץ על מים" של עמיר
ממש עשיתי לעצמי אתגר להתחבר. ישבתי בחדר חשוך בשקט עם עיינים עצומות
ורק הקשבתי. זה גרם לי בסוף להבין את העומק ולהתאהב.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.