מוזמנים לשאול כל דבר שעולה על רוחכם, וקשור לנושאים שאני מבין בהם (או מדבר עליהם בלי להבין בהם 
).
כמובן לא אענה תשובות שעלולות לחשוף את זהותי.
אם עד 21:00 לא יהיו שאלות, אמחק את השרשור ואכחיש את קיומו. וגם את קיומי. נראה.
מבטיח לא להיעלב משום שאלה, אך מבקש לשמור על תרבות דיון וכו'.
שכוייח וכל טוב!
1. ללמוד, לקרוא (לדעתי כדאי לקרוא הרבה באתר "הסולידית"), להתעניין, לשאול, לבחור אסטרטגייה וכו' (איך בוחרים? בשביל זה צריך קודם ללמוד, לקרוא, להתעניין ולשאול).
2. להתקשר לבית השקעות כלשהו (אלטשולר שחם, מיטב דש, הראל, מגדל, מנורה ועוד) ולפתוח שם קופת גמל להשקעה. אפשר לעשות זאת גם דרך האינטרנט, בלי להתקשר לאף אחד. ככה לא צריך ללמוד או להשקיע זמן, פשוט מביאים להם כסף והם מנהלים אותו בשבילך.
אציין שהפוסטים שלי נועדו לתת טעימה מהנושא העצום הזה, קצת להוריד את החשש ולעזור לקוראים להכיר ולהבין מושגים בסיסיים.
בוודאי לא התכוונתי וזה גם לא אפשרי ללמד את כל התורה כולה, אין לי את הידע/הזמן/הכלים/הניסיון לעשות זאת (למי יש? ניחשת נכון - לסולידית!)
הסולידית כתבה פעם על בית השקעות ענק בארה"ב, שעשה מחקר כדי להבין מה המאפיינים של הלקוחות שהשיגו את התשואות הגבוהות ביותר.
הם התקשרו ללקוחות שהרוויחו תשואות של אלפי אחוזים, ושאלו אותם מה הייתה אסטרטגיית ההשקעה שלהם, איך הם בחרו מסלול, מה גרם להם לבחור וכו'.
התשובה שהם קיבלו הכי הרבה הייתה "יש לי כסף אצלכם?! אני בכלל לא זוכר שהפקדתי אותו".
תוצאת המחקר הייתה שהלקוחות שהרוויחו הכי הרבה, הם אלה ששכחו שיש להם כסף ופשוט נתנו לו לעבוד. לא משכו כשהיו נפילות, לא משכו כשרצו מכונית חדשה, לא משכו כש"מישהו שמבין" המליץ להם לקנות קרקע חקלאית בפרדס חנה.
מזכיר לי פלאשבקים מפרסומות מעצבנות ביוטיוב
מה היחס שאתה חושב כיום שצריך להיות להומואים דתיים ובכלל?
איך אנחנו בתור דתיים צריכים להתייחס לכל מה שסותר את התורה שלנו אבל מאד חשוב לקהילת הלהטב.
כלומר בתור אנשים מגיע להם לעשות בחיים שלהם מה שהם מאמינים שנכון לעשות.
אבל מבחינה תורנית זה הרבה פעמים סותר, ולא רק בסוגיה הזו, אבל כאן זה צף בבירור, היחס שלנו למה שאלוקים אמר אל מול היחס לאנשים שלא מאמינים במה שאנחנו מאמינים ורוצים לחיות כפי שהם מאמינים. מה אתה חושב על זה? דעתך מעניינת אותי.
כלומר, אחרי הכל לא התפקיד שלי בתור אדם להיכנס לחשבונות של מה הוא עושה ולמה וכמה, הדבר היחיד שאני יכולה וזכותי לקבוע (ע"י כוח פוליטי ולובינג וכו') הוא צבין המדינה.
ועל זה אני שואלת, מה אתה חושב שבתור אנשים דתיים אנחנו צריכים לאפשר במידה ואנחנו באמת מכריעים בסוגיות כאלו מבחינה דמוגרפית- פוליטית. נראלי חידדתי את השאלה..
היית חוצה את המטבע ל2, מבקש מאחד מהם לפרוט מהקופה או בוחר למי לתת אחרי שתמדוד להם את הזקנקן
שפרינצא בוזגלואם מישהו מטייל ומוצא פסל מלפני 3000 שנה, האם הוא צריך לנתץ אותו או למסור אותו לרשות העתיקות?
תרגישו התחדשות? או שגרה משעממת?
מה עושה את ההבדל?
אה.. וחודש טוב! 😊
אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער
נעשה לו קוקיות, שיהיה בת
איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉
"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?"
"ראש עיר או ראשת עיר?"
כן ראשת זה חארטה..
מחבבת שגרה
היא לא חייבת להיות משעממת
בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה
שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי
לא שזכרתי את זה
אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום
יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )
שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!
חודש טוב!
לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
אתה מבין בנצרות, באלילות, אבל ביהדות, כפי שמתבטאת למשל באורח החיים והתפישה החרדית, ולא רק, משהו מאוד מעוות, ידידי.....רחמנות. באמת.
חבל.
לא רוצה להתעסק עם זה יותר. זה הביא לכל כך הרבה דברים לא נכונים, ומכוערים (!), שחבל שהתחלנו עם זה.
חודש טוב לכולם!
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.
מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.
מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...
נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.
מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:
"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".
אני חושבת שהקשיים הפכו אותי לאישה טובה יותר, עם יותר איכפתיות ותשומת לב לאחרים ולקשיים שלהם.
אבל, אני חייבת לציין שהקשיים שלי לא היו קשים כמו שהיו יכולים להיות בנסיבות אחרות, והייתי עם הרבה תמיכה מסביב.
גם בעבר,ברור
גם הנוכחיים.
