מה אתה היית עושה אם היא היתה מגיעה לפגישה לבושה במכנסיים קצרים?

איך היית מגיב אם היא היתה מציעה רעיון כזה?

וגם אני עדין כלפיך בתגובה שלי

את באמת מציינת את ההבדל בין זה לבין האנלוגיה הלא-מדוייקת שהחלטתי לשמור לעצמי

אני ממש נלחם בעצמי לא לכתוב את ההשוואה המדויקת, כי אם אסביר לו, אני מפחד שזה ירגיל אותו תודעתית למחשבה שדברים חמורים כל כך נאמרו והיא עדיין בקשר איתו

מה שאומר, אחרי הכל, שהיא באמת אוהבת ומעריכה אותו. אבל ממש אוהבת. אחרת זה היה סטירה, ולא האמירה המהוססת שהיא ענתה

אני מבין שזה קשה להיות בשלב הזה של הזוגיות 

אבל זה לא שאלה שמתאימה לבחור תורני

תנסה לדמיין סיטואציה הפוכה - מה הייתה התשובה האסוציאטיבית הראשונה שלך? 

אני מניחה שאתה חשבת על השאלה לפני ששאלת. 

אני מבינה את חווית הדחייה הקלה ולמה זה פוגע בך 

יכולות להיות מיליון סיבות לתגובה שלה

כמו שאמרו מעלי .. 

רק אוסיף שלפעמים תגובה כזו נאמרת בשכל כדי שיהיה ברור שזה בלם ברור, 
אפשרות שהיא תשמור על שניכם, דמיין לך מה היה קורה לולא הייתה מגיבה אחרת? בטח בצל העובדה שאתה מתאר קושי גדול בתחום.  

אני מניחה שהשאלה הזו היא רטורית ובעזרת ד' יהיו לכם חיים טובים ובקדושה. 

מזל טוב בקרוב! 

זה הרבה מעבר לפרט שולי.
זה לגעת בה כשהיא לא רוצה. זה גובל בהטרדה.

אם בחור היה עושה לי את זה לא משנה כמה אני אוהבת אותו ומרגישה קרובה, ברגע שזה קו אדום 
והוא עשה את זה נגד רצוני
זה הטרדה וזה בחור שמחפש את העונג של עצמו ולא את טובתי האמתית 

הכל תלוי הקשר ובאיזה הזדמנות העלת את השאלה, אבל בכל זאת התגובה שלה לא רק סבירה אלא מתבקשת אם לא יותר..

אני מבינה למה לקחת את זה למקום של פגיעה  אבל אתה חייב להבין, זה לא שהיא מוכנה לסיים את הקשר בינכם ותשקול לבטל כאילו כלום, אבל ברגע שאתה תבצע כזה צעד זה משנה את כל הדינמיקה והקשר, זה הופך אותך בעיניה מארוס אהוב למישהו אחר, מישהו שלא מתחשב בערכים שלה לא מכבד אותה ופועל בניגוד לרצונה (וזה באמת גובל בהטרדה).

נ.ב. כמובן זו דעתי הבלעדית ויכול להיות שאני טועה.

לא מורחים יותר מידי את הזמן עד החתונה 

לא אמרתי תוך שבוע או חודש אבל גם לא יותר מידי

וגם לא נפגשים פיזית ליותר מידי שעות

או שלוחח ללא גבולות

זה פשוט מזמין את הפורענות

היצה"ר דורש והתאוה קשה 

בשביל זה אנחנו חיים לםי ההלכה ויש לנו גבולות 

אפשר בהחלט להבין אותה ואת התגובה שלך

להבין אותךאולי גם אפשר אבל טיפה

כנראה היית ממש נסער,

ממליצה לשמור את המשפטים האלה לעצמך על אף הקושי

שתזכה להתחתן בכבוד

והשלום בית יהיה טוב ואמיתי

תשמרו על עצמיכם לפני

תרוויחו הרבה יותר אחרי 

היא ניבהלה מזה שאתה חושב בכלל על לא לשמור נגיעה כשעדיין אסור לכם.

אם אתה מרגיש שהיא נמשכת אליך, אין שום בעיה. אל תיקח את זה ישר למקום של להרגיש דחוי.

אני מבינה את התגובה שלה.. 

וכדאי לפתוח את זה איתה ולהגיד לה:' כשאמרת ... הרגשתי ממש לא נעים. למה התכוונת כשאמרת את זה? מאיזה מקום אמרת את מה שאמרת?

לברר איתה..

מספיק אנשים הגיבו פה כמה הוא לא בסדר.. (ואני מסכימה עם זה)

כשאני קראתי שמעתי את המקום שהוא אומר שהרגיש דחוי, וזה רגש ממש לא נעים.

וגם לזה צריך לתת מקום

זה לא מבטל את זה שההערה שלו לא הייתה במקום.

אבל אל תאשים אותה
תאשים את ה"חינוך" שהיא קיבלה
ששבירת נגיעה זהו סוף העולם.

ששמירת נגיעה היא לא סוף העולם.
כשהוא עושה את זה מבלי להתחשב בדעתה וברצונה וממילא בגופה. זה בהחלט סוף העולם

כואב ומלחיץ יותר הזילזול שלך

אני הגבתי מחמלה, רגישות וכנות.

מרצון לאינטימיות ועונג ומתן ביטוי לאהבה
ולא ממקום יצרי-בהמי כמו שלצערי הרבה דתיים בוחרים לתפוס את זה.

אני שום מילה גסה בתשוקה, אהבה אינטימיות
וכן, אפילו דיבורים על מיניות.
הפחד הזה שמושרש בכל כך הרבה דתיים כל הזמן
עוצר אותם כל כך וגורם להם להאמין ששבירת הנגיעה היא כל כך סוף העולם
עד כדי כך שבחורה מוכנה לבטל אירוסין עם בחור שהיא אוהבת בכל ליבה בגין כך-
עד כדי כך!

זה ההזוי ולא הגיוני בעיני.

גבר מאורס רוצה להביע את חיבתו לארוסתו
כיון שרובכם אני משער לא הייתם/ן בסיטואציה דומה
זה נראה לכם הזוי ומופרך.
אבל כן, אחרי שמתארסים בהחלט מדברים על תשוקות ועל רצונות
גם בתחום המיני.
וזה לא משנה כמה אתם כביכול "דוסים"

צר לי לפוצץ לכם את הבועה שחלקכם חייתם בה.

וכן, בחורה שזה כל כך מפחיד ומרתיע אותה
אין ספק שזה משהו שיפחיד וירתיע אותה גם אחרי החתונה.
אישה שהתחנכה מגיל אפס להסתיר ולהתבייש כל כך במיניות שלה
לא תשנע ב180 מעלות את עצמה תוך יום אחד.

הייתי באריאל לא מעט שנים, אפילו הקמתי את הסניף
וחייתי בחברה דתית שמרנית עם הפרדה מגיל אפס.
לשמחתי עם השנים מבינים יותר ויותר כמה זה דופק
את הקשרים עם בני המין השני ההפרדה המוגזמת הזאת
וכיום בעיר שלי ובהרבה מקומות אחרים הכיתות מעורבות
עד כיתה ד'- גם בבתי ספר הכי דוסים!

וזה מצוין ויפה וראוי לחלוטין בעיני- דווקא כאחד שחי במציאות אחרת.

זהאגב הסיבה שהתנועת נוער שאני הכי תומך בה היא עזרא
לא ההקצנה הדתית של אריאל מצד אחד (שמתאימה להלך הריח בפורומים בשנים האחרונות)
ולא האולטרא ליברליות של בני עקיבא (שאני מתנגד לה נחרצות) מן הצד השני.

וכן, למרות שאני לא תמכתי בקשר בגיל צעיר
אני בהחלט שמח שלחניכים שלי כבר יש חברות.
זה עדיף עשרות מונים בעיני על פני להשאר רווק בגילי.
גם אם זה כולל נפילות.

הרמטכ"ל אגב הכיר את אשתו בכיתה א'- בהחלט יש גם סיפורים שכאלה.

זה מה שמשתמע מהתגובה שלך.

אנחנו הדוסים  שונים מ-כל העולם 

שפרוץ בעיניינים האלה, וזה מה משייחד אותנו והופך את זה לטהור.

לך זה נראה כמשהו שדופק מערכות יחסים כי אתה מושפע מהחברה המערבית שזה הנורמה שמה.

בדבר אחד צדקת, חינכו אותנו לאידיאלים האלה מגיל 0.

ובגלל זה אם יש חריגה זה נראה לנו כמו סוף העולם, כי זה סוף העולם.

לכן יש כאן גם מימד כפיה ודחייה מסוימת מצד הבחורה שאמנם כן מרגישה משיכה לפחות כמו הבחור.

אבל מבחינתה שמירת הצניעות זה הרבה -הרבה מעבר ללתת ביטוי מוחשי למשיכה. לכן זה אפילו לא אופציה עבורה ולכן זה דחה אותה.

"אין ספק שזה משהו שיפחיד וירתיע אותה גם אחרי החתונה.
אישה שהתחנכה מגיל אפס להסתיר ולהתבייש כל כך במיניות שלה
לא תשנע ב180 מעלות את עצמה תוך יום אחד"

מה תגיד על כל אותם הזוגות שכן שמרו על הנושא הזה, וכן על כל אותם מאות דורות של יהודים ששמרו על זה וכן הקימו משפחות לתפארת?

התורה היא תורת חיים, בשונה מהנצרות אנחנו לא מתייחסים לחומריות כמוקצה וכמשהו טמא.

אלא אנחנו מקדשים את החומר.

ותכתוב לי איפה בתגובה שלך אתה עונה עליו.


אני בכוונה לא נכנסת לטענות בעד או נגד שמירת נגיעה, כי לא על זה הדיון.
(למרות שאני חושבת שגדרי ההלכה טובים ומתאימים וראויים לכולם) הדיון הוא על נגיעה כשהיא לא רוצה בה, לא משנה אם הסיבה שלה דתית או אחרת. 
איזה ביטחון יש לה בגבר שמחפש את העונג שאתה מדבר עליו לעומת טובתה, רצונה, כבודה?

זה בדיוק תרבות המערב. אהבה זה הרבה מעבר ללענג את עצמי, אהבה זה לחשוב מה יענג את השני

גם אחרי הנישואים, גם כשהיא תהיה מותרת לבעלה לא תמיד היא תירצה את זה. ואז הוא יכבד אותה? אם ככה הוא מדבר עכשיו, זה מאוד מאוד מחשיש

וגם שאר התגובות כאן

התייעצות.. | ערוץ ７

התייעצות.. | ערוץ ７

התייעצות.. | ערוץ ７

תגובות חשובות וטובות

באמת שאני לא מצליח לראות אותה.
איזה תשובה הוא ציפה לשמוע ממנה?

בעיני כלל ראשון ברגישות היא להפנות את השאלה כלפי עצמי,
ולנסות להרגיש בעצמי איך הנשאל מרגיש כתוצאה מכך.
יש עוד כללים חשובים כמו הבנה מאוד בסיסית שבחורה היא לא בחור, וכלל נוסף - לנסות להבין מה טוב לה, להתמקד בה ולא בך -
ולא ע"י שאלות חסרות טקט... כשאתה שואל שאלה בלי טקט - זה שהצגת את זה בצורת שאלה ולא קביעה עדיין לא מראה בשום צורה על רגישות.
אפשר להיות סופר מנומסים אבל חסרי התחשבות לחלוטין

ורובכן ככולכן מגיעות מהצד היותר שמרני של הציבור הדתי.

כנראה לכן אין לכן דרך להבין ולהפנים את הסיפור באמת.

כשאתה מאורס, זה שונה לחלוטין מסתם דייטים
וכן, זאת שאלה שנועדה לבטא רגשות עזים, בלי שום כוונה ממשית מאחוריה.

אולי זה נובע גם מההבדל בין המוח הנשי למוח הגברי
שמונע ממכם לראות את הדברים מנקודת מבטו.

ואהה כמו שאמרתי- אחרי האירוסין בהחלט מדברים על נושאים שכאלה.
למי מי שבטעות חושבת שלא.

אני בטוחה שאם הייתם יושבים ומנתחים את התשובה שלה, היית מבין מה הסיבה לזה ומבין מה גרם לה להגיב ככה.

אני חושבת שמה שגרם לה להגיב ככה, זה:

א. לגבי הרתיעה המיידית - בלי מחשבה מיוחדת. היא הרי רגילה לשמור נגיעה ב100% וכל הזמן מדברים על זה ועל הלכות ייחוד וכמה צריך לשמור על עצמינו וכו'.. אז זו תגובה בהחלט נורמלית להתרחק.

ב. לגבי הלבטל.. כשגבר אומר לך אני לא מסוגל לשלוט בעצמי, ואני רוצה לנשק אותך למרות שזה ברור שזה אסור, זה מרגיש קצת אימפולסיבי ואם הוא לא שולט בעצמו עכשיו אז מה יהיה בהמשך וכו...

כן, יש את הרתיעה הזאת.. כי אתה תמיד נשמר נשמר נשמר ו.. אוי ואבוי אם זה יקרה.. 

גם בטעות לפעמים יוצא שנוגעים אחד בשני (קרה לי מלא פעמים בשידוכים..) מובכים ואומרים סליחה.. כי אתה רגיל שזה משהו שאסור לך

בנוגע לזה שנפגעת.. זה מובן לחלוטין.. אבל, עם אבל גדול שברור לי לחלוטין.. שהיא אוהבת אותך .. והיא לא באמת התכוונה לשקול להוריד את זה.. אלא שוב, כמו שאמרתי למעלה כי היא נתרעת מזה ודואגת לשמור על זה כל החיים..

לפי דעתי, אם אתה מרגיש בנוח.. כן תבוא ותחשוף את זה.. אני בטוחה שהיא תתנצל ותגיד שוודאי שלא התכונה לזה .. ותגיד לך את הסיבה שנכתבה כאן למעלה..

הרבה בהצלחה !! ובקרוב אצלי ;) 

תשמח שהיא לא ביטלה בגלל צורת הדיבור הזאת (יש ללמד זכות שנסחפת..).

זה ממש לא "כאילו כלום", מראה על המעלה שלה.

ואני מאד מאד מציע לך - ולה - תפסיקו "לדבר על זה". אל תישתטו. זה סתם שמן על המדורה.

שנו כיוון. 

תבין שעיקר הקשר זה הקשר בין האישיות לאישיות. אל תבלבל בין זה לבין סחרור שיש בו צד של תאוה מצד האמת.

תשמח על האפשרות שהכל יבוא מתוך שאתם נשואים, משפחה. זה אחרת לגמרי.

תחליט טוטאלית שזה לא בא בחשבון בכלל  טרם נישואין. תקפידו מאד מאד על ישיבה/הליכה במרחק מספיק זה מזה; פגישות במקומות שיש בהם עוד אנשים. שעות לא מאוחרות מידי; לא בתוך הרכב; וגם אם מוחלט אצלכם, אז אין צורך ביותרמידי פגישות. אל תקלקל לעצמך את אחרי החתונה.

תשתדלו לא לסחוב מידי - ותתחתנו בטהרה ושמחה. אח"כ מאד תשמח על זה.

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰