בשבת ניסיתי להבין מדוע יוסף פירש כפי שפירש את החלומות של שר המשקים ושר האופים.
לגבי שר האופים חשבתי שזה נובע מכך שהעוף אכל מעל הראש שלו, אילו היה רואה בו אדם חי היה חושש לעשות כך, ומשמע שהעוף ראה בו בן מוות. ראיתי שככה מסביר גם המהר״ם מלובלין וברוך שכיוונתי לדעת גדולים.
אבל לגבי שר המשקים התקשיתי, וכמה שחיפשתי וחיפשתי לא מצאתי מי שמדייק את הנקודה שגרמה לו לפרש באופן שפירש את החלום שלו. אם מישהו מכיר התייחסות לכך אשמח לשמוע.
מה שכן, המילה ואסחט שמופיעה בפסוק:
וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה: (בראשית פרק מ פסוק יא)
צדה את עיני, שר המשקים מתאר שם שהוא סוחט את הענבים ונותן אותם על כף פרעה, בצירוף צורת הכתיב של המילה כ- ואשחט עולה באופן מובהק אסוציאציה של שחיטה ודם, מה שמזכיר את הפסוק:
״וַיִּקְח֖וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת יוֹסֵ֑ף וַיִּשְׁחֲטוּ֙ שְׂעִ֣יר עִזִּ֔ים וַיִּטְבְּל֥וּ אֶת־הַכֻּתֹּ֖נֶת בַּדָּֽם״ (בראשית פרק לד פס׳ לא)
והקשר בין ענבים לדם מתבסס על האמור בברכה של יהודה: ״ובדם ענבים סותה״. אבל לצערי לא הצלחתי להמשיך את כיוון המחשבה, וגם לא ברור לי האם זה קשור בהכרח לשאלה שלי.
אגב. מתוך הקשר בין ואסחט לבין ואשחט שמתי לב לדבר המעניין הבא-
פעלים שכוללים את הצירוף ״חט״ עניינם הוא הפרדה:
שחט - עניינו הפרדה בין הגוף לנשמה.
סחט - עניינו הפרדה בין המוצק לנוזל.
חטב - עניינו הפרדה בין העץ לאדמה.
חטף - עניינו הפרדה בין המחזיק למוחזק בידו.
חטא - עניינו הפרדה בין האדם לה׳.
(אין להקשות מחטט שזה פועל שמקורו בארמית)
)