האם הייתם מוותרים על עיקרון/דרך חיים בשביל בחור/ה ? .. אודליאודלייי

נפגשתי עם בחור ארבע פגישות, הכול היה טוב ויפה.. עד .. ש.. 

הראש ישיבה החליט, שהמקום עבודה שלי לא מתאים.. זאת לאחר, שהבחור והרב שתמיד הייתי מדברת איתם ידעו מראש את הדבר.. ואין לי מושג .. מה הם פתאום נזכרו ? ..

זה ירד מהפרק בגלל הדבר הזה.. והדבר מאוד מאוד כואב לי..  ברמה שאני לא מסוגלת לצאת/לחשוב על אנשים אחרים.. (אז נכון, יהיו חלק מכם שיגידו שזה ילדותי, וחלק אף יגידו שזה ענין של זמן..) אבל לא !. .

אני בן אדם מאוד חכם ופיקח וב"ה ה' חנן אותי באינטואיציה מאוד גבוהה.. ואני יודעת שזה לא הענין.. אלא כי..

אני מרגישה שזה שלי ! ..

בחיים לא נפעמתי גם מהפנימיות בכזאת צורה, ועל הדרך גם מהחיצוניות. .

ממה שאני ביררתי הבחור באותו מצב שלי, אלא שאני עד עכשיו מאוד הראתי את זה.. 

בחור ברמה שאמר.. (הוא בא מירושלים לפתח תקווה), אל תבואי מירושלים אני אבוא.. קר בירושלים.. 

או שרמז בדרך עדינה וקלה.. ש.. הגיע הזמן ללכת ואמר "שלא תתקררי" .. רגישות שאני חושבת שלרוב העולם אין.. וזה מה שכבש אותי.. אין ספק.. המידות הטובות והחשיבה על הזולת..

אז..

שאלה קשה..

מה הייתם עושים אם הייתם במצב כמו שלי ? .. אובדת עצות לחלוטין.

פרסומת

היום 00:23

האם הייתם מוותרים על עיקרון/דרך חיים בשביל בחור/ה ? .. אודלייי

נפגשתי עם בחור ארבע פגישות, הכול היה טוב ויפה.. עד .. ש.. 

הראש ישיבה החליט, שהמקום עבודה שלי לא מתאים.. זאת לאחר, שהבחור והרב שתמיד הייתי מדברת איתם ידעו מראש את הדבר.. ואין לי מושג .. מה הם פתאום נזכרו ? ..

זה ירד מהפרק בגלל הדבר הזה.. והדבר מאוד מאוד כואב לי..  ברמה שאני לא מסוגלת לצאת/לחשוב על אנשים אחרים.. (אז נכון, יהיו חלק מכם שיגידו שזה ילדותי, וחלק אף יגידו שזה ענין של זמן..) אבל לא !. .

אני בן אדם מאוד חכם ופיקח וב"ה ה' חנן אותי באינטואיציה מאוד גבוהה.. ואני יודעת שזה לא הענין.. אלא כי..

אני מרגישה שזה שלי ! ..

בחיים לא נפעמתי גם מהפנימיות בכזאת צורה, ועל הדרך גם מהחיצוניות. .

ממה שאני ביררתי הבחור באותו מצב שלי, אלא שאני עד עכשיו מאוד הראתי את זה.. 

בחור ברמה שאמר.. (הוא בא מירושלים לפתח תקווה), אל תבואי מירושלים אני אבוא.. קר בירושלים.. 

או שרמז בדרך עדינה וקלה.. ש.. הגיע הזמן ללכת ואמר "שלא תתקררי" .. רגישות שאני חושבת שלרוב העולם אין.. וזה מה שכבש אותי.. אין ספק.. המידות הטובות והחשיבה על הזולת..

אז..

שאלה קשה..

מה הייתם עושים אם הייתם במצב כמו שלי ? .. אובדת עצות לחלוטין.

לדעתיבת 30
אם זה חשוב לך, תנסי לדבר עם ראש הישיבה, עם הורי הבחור. עם עוד מי שרלוונטי לדבר איתו.
אני לא כ''כ מכירה את העולם שאת מתארת, אז קשה לי להבין למה ראש הישיבה קובע עבור הבחור ולמה חותכים על דבר כזה ולא מנסים קודם לדבר,
אבל על פניו נראה לי שאם זה חשוב לך, אז תלחמי עבור זה.
כן מאוד חשוב האמת..אודלייי

וכן.. לצערי הרב דיברתי עם הראש ישיבה..

הראש ישיבה השווה את הענין שבחורה עובדת במקום עם מחשב (ללא אינטרנט וללא גברים) לעניין של למכור סנדוויצ'ים בים מעורב.. 

 

חשוב לי לבוא ולהדגיש.. כי 2 מהפגישות שלנו נפגשנו בקניון.. ואני שואלת את עצמי ? האם יש הבדל ? 

זה משנה האם לראות בחורה בפועל במציאות בחוסר צניעות או בתור פרסומת שמוכנת על שלט ?..

 

חבל לא אמרתי לו את זה.. 

ולגבי ההורים שלו ? לפי דעתי זה די מוגזם.. זה לא כל כך מקובל.. וגם ההורי חילונים, כך שאין כל כך צד בעניין ..

נשמע כמו משהו מאוד לא נכון ולא בריאתילי חורבות

אדם שמקושר לרב כלשהו ברמה כזאת שהוא מבטל קשר בגלל מקום עבודתה של הבחורה-
זה משהו מאוד מאוד לא נכון ולא בריא.
עכשיו זה מקום עבודתך- מה יהיה השלב הבא?

קשר בריא אני לא צופה פה, ומה תעשי אם הוא יחליט לנהל את כל חייך מעתה?

אני הייתי מוכן להתפשרויות מריחקות לכת בקשרים שלי,
בדגש על הקשר האחרון, אבל לדברים הללו חייבים
להציב גבולות, ולא לוותר כליל על עצמך.

ובנוגע לרגישות שדיברת עליה- זה יפה, אבל מכיר לא מעט גברים שכאלה.
זה הרבה יותר נפוץ ממה שבנות חושות לפעמים.

אני אגיד לך משהו ..אודלייי

הבחור הוא סך הכול שלוש שנים בתשובה.. כך שהמקום ישיבה הוא מקום "האור שלו" .. הוא רואה את העולם החרדי ככה.. למרות שפגישה רביעית באתי והדגשתי לו שלי, להפך ממנו.. יש הרבה יותר ניסיון בעולם החרדי (אני דתיה שהתחרדה).. ובכל זאת, אין עם מי לדבר..

 

זה כל כך עצוב ומתסכל.. כי לפני יומיים.. מישהו שאני מכירה דיבר איתו.. (וחשוב לי לציין שהבחור לא יודע שזה ממני..)

והוא דיבר עלי..מעצמו..  אמר שאני מהממת וחמודה וכל מיני.. ועבר חודש מאז, אבל עדיין קשה לו והוא כביכול יוצא בלית ברירה.. 

 

אז אני לא מבינה אותו בכלל.. אם הוא גם מרגיש ככה ? אז ? ..

 

זה רק הוכחה למה שאמרתי למעלה.. שמבחינתו הרב הוא קודש קודשים.. והוא לצערי מסתכל עלי בתור חסרת יראת שמיים..

 

עצוב מאוד מה שאת מספרת...תילי חורבות

אבל לצערי זה מאפיין של הרבה חוזרים בתשובה שנכנסים לעולם החרדי.
הם לוקחים את זה ממש להקצנה.

גם העובדה שהחברה החרדתית מאוד ביקורתית כלפי חוזרים בתשובה
דוחפת אותם לקיצונות עוד יותר.
להוכיח ש"הם בסדר".

זה העצוב פה.. שהוא בכלל לא קיצוני..אודלייי

אם זה היה תלוי בו, זה לא באמת מעניין אותו איפה אני אעבוד..

 

כמו שאמרתי, הוא רצה לצאת לעבוד במקומי ואני אהיה בבית..

 

מאוד מאוד כאב לו.. ברמה שהוא רבע שעה אחרי ש"הטיל עלי את הפצצה".. ישב ודיבר איתי וניסה להסביר לי שהכול טוב ויפה ואפשר לחיות עם זה..ובין לבין זרק.. שידע שאני אגיב ככה (בהלם)..

 

אחרי הפגישה שיצאנו מהקניון (שזה גם מוזר.. להיכנס לקניון לראות מראות אסורים זה בסדר ?.. אבל שיהיה.. וחשוב לי לציין שהבחור עצמו לא מעוניין להיכנס לקניון ורק כי הרב אמר אז זה בסדר .. פתאום זה נעשה למותר.. מאוד מעניין..).. הוא כאילו חשב עם עצמו.. ואז ראיתי את זה וידעתי שהוא חושב על זה..

אז אמרתי לו .. מה אתה חושב על מה שאמרתי לי מקודם נכון ?

הוא היה בהלם.. שתק.. אמר משהו לא זוכרת מה.. ואז אמר יש לך רוח הקודש..

 

את מבינה את התסכול שנגרם כאן ? חח

אם הוא כזה מציאה, למה לא לעזוב את העבודה שלך?חושבת בקופסא


אם הייתי יודעת שזה ייגמר בזה.. זה היה נחמד..אודלייי

והייתי עושה את זה בלי לחשוב פעמיים ..

 

הישיבה שלו קיצונית מאוד.. וזה נראה שהוא דבוק אליהם עם "אינפוזיה".. לכן, זה לא מתאים שנגור שם..

 

אחכה אולי קצת.. ואעלה את זה לאוזניו.. נראה מה יאמר על זה..

מה זה בשבילך התפשרויות מרחיקות לכת ? אשמח לתגובה מסקרן אותיסנדינה
חבל להתחיל קשר זוגי ברגל שמאלבינייש פתוח
ושלא לדבר על כך שהקרבה לטובת הצד השני מעלה דרסטית את הציפיות כלפיו.
ככה אמר כמה פעמים ראש הישיבה שלנו
מזה אומר ? חח לא הבנתי..אודלייי


הסברתי למה לא כדאי להקריב הרבה בשביל מציאת בן/בת זוגבינייש פתוח
תשמע..אודלייי

אני לא יודעת כמה אתה נפגשת עם בחורות.. אבל אני יכולה לומר לך בפה מלא..

שהבחורים שהיה לי מחשבה להתחתן איתם .. אני יכולה לספור אותם על האצבעות בכף יד אחת שלי..

 

אין בחורים טובים היום.. זה לא יעזור..

 

 

אני לא באמת יודע את התמונה המלאהבינייש פתוח
אני מעלה נקודה חשובה אחת מתוך כמה
אתה צודק.. ברור לי לחלוטיןאודלייי

שאם אני אסכים לזה.. זה רק יילך וידרדר.. 

 

מה שכן, אם הוא ירצה  התנאי שלי יהיה לא לגור באותו מקום ליד הראש ישיבה..

שמה ? שאני והחיים שלי יצטרכו לחיות חיים של קיצוניות..

 

ומה הכי מצחיק ? שהבחור עצמו לא שלם עם זה בכלל..

 

ששאלתי אותו אם הרב לא היה אומר לו להגיד לי את זה, היה אומר ?.. חשב קצת ואז מיד אמר כן..

ולא נולדתי אתמול ב"ה.. בן אדם שלא אומר תשובה החלטית מיד זה אומר שהוא חושב קצת.. מה כדאי לו לענות ? ושהוא לא ימצא את עצמו סותר את דברי הרב ח"ו ..

 

עוד משהו, שהתחיל בזה ש"יש לנו תקנון בישיבה.. שאומר א, ב, ג.."

 

אני אישית נגד פאות, ואני בחיים לא אשים פאות.. אני כל כך בטוחה בזה שבחיים אני לא אבוא ואגיד לבחור בפגישה שאמרתי למורה שלי.. המורה איך אני אגיד לו שאשים רק מטפחת ? 

 

זה לא יקרה בחיים כי אני בטוחה בעצמי.. ועוד ועוד..

 

לא הבנתי מה זה הדבר הזהבנש"ק

ראש הישיבה אומר לכם לא לצאת כי הוא לא אוהב את מקום העבודה שלך?

אפילו אצל חרדים אין דברים קיצוניים כאלו, מה זה הדבר הנוראי הזה?

תתפלא..אודלייי

הישיבה הזאת.. לא רק שהם לא רוצים שלבחורה יהיה מחשב במקום העבודה, ושוב אני מדגישה.. 

לא כולל אינטרנט ולא כולל בחורים.. 

 

הישיבה מאוד קיצונית.. ולצערי הבחור הפך להיות קורבן.. אה מה מה.. גם שאמרתי לו את זה בפגישה בלי להתבייש.. כמובן שהכול בצורה יפה אבל עדיין אמרתי.. שיידע לו .. 

 

אבל לפי מה שכתבתי גם למעלה כבר.. הוא מעדיף לסגור את העיניים.. ולחשוב שהוא יקבל בחורה חרדית מלידה..מה שמי שמכיר את העולם החרדי .. יודע קל וחלק שלא.. לצערי הרב.. כן.. אבל לא זה לא יקרה.. וזה מה שהם מכניסים לו לראש..

אההההבנש"ק

מדובר על חרדים... אז עכשיו הכל ברור והגיוני.

תחשבי על זה ככה - עצם זה פרמטר. הרי מי דהולך ונשמע לרב שלו גם בדברים הזויים כאלו - זו לא דרך חיים שאת מסכימה איתה ורוצה כזו. אז אם הבחור הוא כזה - אולי זה לא מתאים לך באמת?

זה מה שאבסורד כאן .. שהוא לא חושב ככה..אודלייי

ואני אתן כמה דוגמאות.. שגם כתבתי כבר..

 

א. ששאלתי אותו אם הוא היה אומר לי אם הרב לא היה אומר לו להגיד ? אז הוא חשב קצת ומיד ענה כן.. עכשיו לא נולדתי אתמול.. הוא מיד אמר כן כדי לא לסתור את דברי הרב ח"ו...

 

ב.  כשהוא הציג לי את ה"תקנון של הישיבה" שאומר בעצם שהאישה לא תעבוד במקום של מחשב (ואני מדגישה, ללא אינטרנט וללא סביבת עבודה עם גברים) אז הוא אמר לי.. "אמרתי לרב, איך אני אגיד לה כזה דבר ?" .. ואני אסביר..

 

אני אישית נגד פאות, בחיים אני לא אשים פאה.. ובגלל זה, אני בחיים לא אבוא ואגיד למורה שלי.. המורה איך אני אגיד לו שאני אשים מטפחת ? לא.. זה לא יקרה.. כי זה דעה שלי ואני בטוחה בדרך שלי..

 

הם מנצלים את זה שהוא בסך הכול שלוש שנים בתשובה, אה מה מה גם.. שהם אומרים לו שהוא יקבל חרדית מלידה.. וסליחה.. אבל לא! כואב לי להגיד.. אבל לא! הוא לא יקבל.. (אני דתייה שהתחרדתי.. וההורים בעלי תשובה)

 

אתה מבין איזה אבסורד מה שקורה פה ?

 

אוסיף ואומר, שמישהו שאני מכירה דיבר איתו.. הוא דיבר עלי מעצמו.. ואמר שהוא לא רוצה להפגש עם בנות אחרות וסוג של "מכריחים אותו" 

ואני אתן כמה דוגמאות.. שגם כתבתי כבר..

 

א. ששאלתי אותו אם הוא היה אומר לי אם הרב לא היה אומר לו להגיד ? אז הוא חשב קצת ומיד ענה כן.. עכשיו לא נולדתי אתמול.. הוא מיד אמר כן כדי לא לסתור את דברי הרב ח"ו...

 

ב.  כשהוא הציג לי את ה"תקנון של הישיבה" שאומר בעצם שהאישה לא תעבוד במקום של מחשב (ואני מדגישה, ללא אינטרנט וללא סביבת עבודה עם גברים) אז הוא אמר לי.. "אמרתי לרב, איך אני אגיד לה כזה דבר ?" .. ואני אסביר..

 

אני אישית נגד פאות, בחיים אני לא אשים פאה.. ובגלל זה, אני בחיים לא אבוא ואגיד למורה שלי.. המורה איך אני אגיד לו שאני אשים מטפחת ? לא.. זה לא יקרה.. כי זה דעה שלי ואני בטוחה בדרך שלי..

 

הם מנצלים את זה שהוא בסך הכול שלוש שנים בתשובה, אה מה מה גם.. שהם אומרים לו שהוא יקבל חרדית מלידה.. וסליחה.. אבל לא! כואב לי להגיד.. אבל לא! הוא לא יקבל.. (אני דתייה שהתחרדתי.. וההורים בעלי תשובה)

 

אתה מבין איזה אבסורד מה שקורה פה ?

 

אוסיף ואומר, שמישהו שאני מכירה דיבר איתו.. הוא דיבר עלי מעצמו.. ואמר שהוא לא רוצה להפגש עם בנות אחרות וסוג של "מכריחים אותו" 

יש לך יופי של טענות נגדו, באמתחושבת בקופסא

אם זה באמת מפריע לך ברמה העקרונית ואת יודעת שהוא לא ישתנה, למה את נשארת איתו?

חחח.. את נראלי לא קראת את ההתחלה של מה שכתבתי..אודלייי

אני כבר חודש אחרי שההצעה ירדה..

 

וכן, אני לא חושבת שיש לו טענות נגדו.. אלא נגד הישיבה שלו.. כמו שאמרתי, הוא בסך הכול הולך אחריהם "כעיור בתוך האפלה"..

את בקשר עדיין עם הבחור?כלי פשוט


לא..אודלייי

לפני חודש הוא הוריד את זה..

כלי פשוט

וואיי זה כואב

 

ולהעביר לו מסר - אולי דרך השדכנ/ית?
לנסות לכתוב לו את המחשבות וההרגשה שלך, אולי לבדוק אם יש עוד רב (יותר מתון) שאפשר לבוא והוא מוסכם על שניכם?

חחח.. עצוב לי להגיד..אודלייי

אבל אולי ארבע אנשים דיברו איתו.. 

 

והוא כל פעם אומר בפה מלא, שזה לא קשור אלי.. וכי הוא גם היה מאוד רוצה להמשיך..

 

נגיד אמר לחברה שלי.. "אני לא אמרתי כלום על אודליה.. הייתי מאוד רוצה להמשיך איתה באהבה" ..

 

ובפועל, הוא לא עושה שום דבר..

הפתרון לדעתי הוא רב. אם יש אפשרות שרב נוסף יכול להשפיע עליוכלי פשוט

הייתי מציע לנסות את הכיוון הזה. רב שהוא סומך עליו, אבל עם השקפה שונה/ מקהילה שונה

אין כזה דבר אבל..אודלייי

הוא רק לפני שלוש שנים חזר בתשובה.. המקום שהוא סומך זה רק הם..

 

אמרתי לו גם בפגישה רביעית.. אולי תנסה לדבר עם עוד רבנים ? אתה יודע מה הוא ענה לי ?.. 

 

שיש לו רב אחד, מה הוא צריך הרבה רבנים ?!..

 

 

ושכחתי לציין עוד משהו..אודלייי

הרב שקישר בינינו ואני דיברתי איתו כל הזמן ..

 

בהתחלה היה סוג של נגדי.. ניסה לשכנע אותי לעזוב את מקום העבודה שלי..

 

אבל בסופו של דבר היה בעדי, אמר שניסה לדבר איתו.. ואמר לי.. "לפעמים בעלי תשובה נלחמים.. אני לא יודע במה הם נלחמים.. אבל הם נלחמים"..

עצוב מאדultracrepidam

אבל כמו שזה נשמע, יהיה מאד קשה לשנות את דעתו

הייתי מציע לך לעבור עבודה, אבל אני בספק אם זה פתרון

 

מצד שני, אני רוצה לנחם אותך - נשמע שהוא קצת קיצוני בגישה. אולי יותר טוב כך, שלא תיכנסי לקשר זוגי איתו כשיש לו נטיה קיצונית כל כך - הוא לא יוכל להמשיך ככה לתמיד, ואת לא יודעת לאן זה יתפתח

זה הבעיה..אודלייי

שהבחור לא חושב ככה.. אלא נטו כי הוא "באורות" ונטו כי "הרב אמר"..

 

הוא מאוד הצטער שהוא אמר לי את זה.. שתבין שהוא ניסה לשכנע אותי רבע שעה.. שזה בסדר ואפשר להתמודד עם זה..

 

שיצאנו מהפגישה, ראיתי שהוא שקוע בעצמו וחושב.. וידעתי שזה על זה..

אמרתי לו.. מה אתה חושב על מה שאמרת לי מקודם ? היה בהלם.. שתק..

אחרי זה אמר משהו.. לא זוכרת.. ואז אמר ממש יש לך רוח הקודש..

 

הוא מתוסכל מזה בדיוק כמוני.. ובפועל.. לא עושה עם זה כלום ..

זה בדיוק מה שאני אומר...ultracrepidam

לא אמרתי שהוא קיצוני, אמרתי שהוא קיצוני בגישה. מה אכפת לי מה הוא חושב, אכפת לי מה הוא עושה בסוף.

צודק לחלוטין.. אין לי מה לומר.. רק לבכות על מר גורלי חח..אודלייי


^^ הפסקה השניהאני זמנית כאן
חחח מה ?... מה בדיוק ?אודלייי


שימי לב למי שרשרתי..אני זמנית כאן

מה שמשנה זה מה הבחור עושה בסוף, וזה יכול ללמד הרבה על האופי וכו'

נכון..אודלייי


>>קיקיון
אמנם לא הייתי במצב שלך של ארבע פגישות, אבל יצאתי פעם אחת עם מישהי שהפגישה הייתה ממש ממש טובה. היה באמת מדהים. לא היה לי ספק שהיא תרצה להמשיך לפגישה שניה, אבל בסופו של דבר היא החליטה 'שההשקפה שלי יותר מדי רחוקה מההשקפה שלה', ושלמרות שהיא ממש נהנתה בפגישה והתרשמה ממני היא לא רוצה להמשיך.
אם היית שואלת אותי: הייתי אומר שהפערים לא כאלה גדולים בכלל, אבל אין מה לעשות.

אני מבין אותך, וזה מתסכל ברמות. אבל לפעמים יש מצבים שאנשים נעולים בתוך הסרט שלהם ולך תסביר להם שהם קוראים את התסריט של המציאות לא נכון.

ולגוף השאלה שלך: אני מוכן להתגמש על דרך החיים שלי, אבל בשום אופן לא לוותר עליה או להמיר אותה באחת שאני לא מאמין בה.

אני מאחל שהשם יזמן לך עוד בחורים טובים כמוהו ושהם יהיו גם יראי שמיים, אכפתיים ובעלי דיעה עצמאית.

בהצלחה!
נכון ..אודלייי

קודם כל, המון תודה.. ואני באמת מקווה שיש כאלה..

 

כי ממה שאני יצאתי.. אין בחורים טובים בשוק.. אין מה לעשות..

 

ושבעז"ה גם הקב"ה יישלח לך את האחת שלך בקרוב ממש!!

למה לא מתאים?הפי
תראי אני אישית לא אוהבת שמישהו נותן לי הוראה מלמעלה
הדבר היחיד שהגיוני לי זה לעשות שיח עם הבן זוג שמן הסתם את אמורה להעריך ..
ולראות מה מפריע לו ואת השורש של זה לנסות לפתור

אבל לכל הודעה שאומרת באופן חד משמעי לעזוב מה שאת אוהבת
מציק לא נעים ..
ולא נכון . בטח שזה גם מגיע מהרב שלו

תראי גם תלוי במה את עובדת אם זה מקום שהוא לגמרי פרוץ אני יכולה להבין אבל תוהה לעצמי איזה מקום יש כזה בכלל .. אבל משהו עדיין נשמע לי מוזר
קודם כל אני עובדת בחברת ביטוח..אודלייי

דבר שני, אני אסביר לך את המצב.. 

 

הבחור סך הכול שלוש שנים בתשובה.. מבחינתו וזה די הגיוני (כי הוא עדיין בתחילת התהליך) כל דבר שהראש ישיבה יגיד - "קדוש יאמר לו".. 

 

ואני לא נגד זה, ח"ו.. אני בעד שהבחור יהיה כפוף לדעת תורה.. וכאן השאלה היא איזה דעת תורה ?..

אני לא אגיד בפומבי כאן את שם הישיבה (אם את רוצה אח"כ בפרטי כן..) אבל זו ישיבה שבעיני העולם החרדי נחשבת למאוד קיצונית..

 

אין להם מחשב בישיבה.. והם נגד זה שהאישה תעבוד עם מחשב (ולא קשור לאינטרנט ולסביבת עבודה עם גברים בכלל.. )

 

עוד דבר, לגבי הפגישה שאמרת שצריך לעשות עם הבחור.. הייתה כבר.. והוא הסכים איתי שקיצוניות לא מביאה לדברים טובים, הוא הסכים איתי שלי, בניגוד אליו יש קצת ניסיון בעולם החרדי.. ואני מבינה יותר דברים ממנו.. אבל הוא בשלו.. 

 

אה מה מה, בדקתי את הענין עם מישהו שדיבר איתו השבוע.. והוא בכלל לא רוצה לצאת עם אף אחת אחרת ואמר לו.. "עבר חודש מאז, אבל עדיין קשה לי".. "אני לא רוצה לצאת, ובלית ברירה אני יוצא כי לא נעים לי"..

 

זה עצוב ומתסכל.. ולפי דעתי אם זה יימשך ככה.. הבן אדם במידה והוא לא כ"כ חזק.. הוא יכול להתרסק.. כי כשהוא רוצה בחורה אומרים לו אסור.. מה עוד, שבישיבה מכניסים לו לראש שהוא יתחתן עם חרדית מלידה.. מה ששנינו יודעות שלצערי (ואני אומרת את זה בכאב גדול) לא יקרה בחיים.. 

 

אף בחורה מבני ברק, לא תתחתן עם בעל תשובה שלוש שנים..

כעת קראתי. מאד כואב...ד.

[והכאב הזה הוא ממש לא "ילדותי". למה לחשוב כך?]

 

אני תמה על ראש הישיבה, אם היה ידוע - אז איך זה שמעודדים או מאשרים להיפגש - ואח"כ פתאום זה לא?  משהו כאן מאד לא מובן.

 

מה הבעיה שהם ראו במקום העבודה? זה משהו "הגיוני"?

 

והאם מקום העבודה הספציפי הוא קריטי לך?

 

האם הבחור - שאת אומרת שהוא בעל מידות טובות ומתחשב - נתן צ'אנס? הסביר לך שזו הבעיה, וניסה לבדוק אם ניתן לשנות משהו?

זו ישיבה מאוד מאוד קיצונית.. שבעולם החרדי אפילו נחשבת כך..אודלייי

וכן, לצערי הרב שדיברתי איתו והבחור עצמו.. עוד מההתחלה לפני שנפגשנו בכלל פגישה ראשונה הם ידעו שאני עובדת בחברת ביטוח..

 

הישיבה מאוד נגד הנושא של האינטרנט ואגיד יותר מזה, נגד המחשב..

 

אמרתי לרב שדיברתי איתו.. ואם אעבוד במקום של מחשב ללא אינטרנט וללא סביבת עבודה עם גברים.. מה הבעיה ? הרב אמר לי "אני מסכים איתך.. אבל אני לא זה שמתחתן איתך"..

 

להגיד לך שזה פייר מה שהיה כאן ? לא!.. הוא ידע מראש.. אז למה להכניס אותי למצב כזה.. הבחור ? ידע מראש.. 

 

הוא כל כך כנראה פחד שאני אגיד את ה'לא'.. עד שיצא שזרק לי את זה בפגישה שלישית.. ומה הכי עצוב כאן ? שהוא עצמו לא חושב ככה.. (והבאתי כאן למעלה כמה דג' שהסקתי מהם)..

 

וכן, בפגישה רביעית ניסינו לדבר.. אבל שהסברתי לו שייתכן וגם בגן של משרד החינוך יש מחשב.. שתק כזה ולא היה לו מה להגיד.. הוא לא מבין שהישיבה הזאת הורסת לו את החיים.. אה מה מה שהם מספרים לו שהוא יתחתן עם חרדית מלידה (אני דתייה שהתחרדה).. מה ששנינו ורוב העולם מסכים שלא יקרה לעולם [כי הוא סך הכול שלוש שנים בתשובה..ואני אומרת את זה בצער גדול כן ? ..] 

 

שורה תחתונה, אני הולכת להשמיע לו שאני אקריב ואלך לעבוד.. השאלה אם הוא יקריב לא לגור באיזור של הישיבה.. 

כי כן, לא מתאים לי שימשיכו לשטוף לו את המוח.. ונראה מה הוא יגיד..

 

כי בפועל הוא טוען שזו גם דעתו שאישה לא תעבוד.. אז אם זה נכון ? פתרנו את הבעיה לא ?

ואם לא, כנראה שזה לא..

 

אני לא אוהבתהפי
שמתייחסים אליך כמו סוג ב
את לא צריכה את זה
אני אישית לא הייתי סובלת יחס כזה גם לא דקה.
שדיברת עם הרב למה לא שאלת אותו אם ידעתם מלכתחילה למה הצפתם את הנושא עכשיו.
אמרתי את זה לרב.. היה שלב שממש התעצבנתי..אודלייי

ובוא נגיד שהטחתי ברב מילים .. אני לא צריכה להגיד שהכול היה כמובן בצורה מכובדת ויפה..

 

אבל כן, דיברתי בטון די תקיף.. עד שבאחת השיחות עם הרב.. הרב אמר לי אני לא הייתי צריך לשכנע אותך..

 

אותו בחור מסתכל עלי בתור "חסרת יראת שמיים" .. אבל בפועל, החשיבה הזאת קיצונית ולא בריאה..

 

בכל מקרה, כמו שאמרתי כבר קודם..

 

חברה שלי תתקשר אליו.. תגיד לו שאני מוכנה להתגמש על עבודה.. בתנאי שהוא מוכן להתגמש על מקום מגורים.. (הוא רצה לגור בירושלים ליד הישיבה).. 

 

והנה הוא טוען, שגם הוא חושב ככה וזה לא רק הישיבה אז הנה.. פתרתי את הבעיה.. נראה אם זה תלוי רק בזה.. [שמה איתך כסף שזה לא..פשוט לא רוצה שיהיה לי מצפון עם עצמי שאולי זה יכל להיות זה ובגללי זה לא ..]

כעת יותר מובן...ד.

ראשית, זה באמת דבר כמעט נלעג, שאדם שחזר בתשובה לפני זמן לא רב, ויש בחורה שבאה מבית דתי, ומוכנה להתחתן איתו בהסתמך על התשובה שעשה, ללא כל התחשבנויות - והוא זה שמציב תנאים כאלה, בהדרכת רבו.

 

ב. אפשר להבין את הרצון שלא יהיה אינטרנט. אבל את הצעת אפשרות שאכן יהיה מחשב ללא אינטרנט. וברור שהמחשבה שיתחתן עם "חרדית מלידה", היא אווילית לחלוטין. הורסים לו את הזדמנות חייו....  כל מי שמכיר קצת, מבין שאם ימצאו לו "חרדית מלידה", כנראה שיש לה בעיות קשות....

 

ג. הבעיה כאן, היא מעבר לכך, כנראה.

 

אני מאד מתפעל ממך, שאת הרגשת ש"זה זה" ומצינת את מידותיו הטובות וכו' וכו'.

אבל צריך לשים לב. כעת אומר ש"דעתו" שאשה לא צריכה לעבוד...

זו כמובן לא "דעתו", אלא משהו ששמע שם.

 

עכשיו, בחור שנמצא בשלב כזה לחזרתו בתשובה, ועולמו עוד לא מיוצב עליו מבחינת האופן שהוא אמור לצעוד בדרכו - אז צריך לבדוק היטב שאין סיכון שזה יעלה שוב בכל מיני עניינים, שאין לו את האיזון הנכון.

 

את כנראה צודקת, שאם הוא ימשיך להיות נתון להשפעה כזו, אז אי אפשר לדעת מה יהיה הלאה.

אמת, שיש מקום לקבל הדרכות, אבל יש גם מקום חשוב של דיבור בין איש לאשתו. דיון. 

ואם הוא בעצם לא יהיה מסוגל לדבר כזה, כי כל דבר זה בעצם לא מה "הוא" אומר, זו בעיה (כמובן, אין בעיה עם כיוון כללי והלכתי של רבנים. אדרבה. אבל לאדם אמור להיות איזון איך מתנהלים למעשה בתוך הבית עם הדרכות. בשביל זה צריך קצת יותר "שימוש" מה שנקרא. הבנת השטח).

 

ומה זה ש"אשה לא צריכה לעבוד"?  האם כוונתו שהוא יעבוד? או שלא. גם לא צריכה לעבוד, גם הוא צריך ללמוד... 

 

הקיצור, אם את רוצה לנסות הלאה - את צריכה לענ"ד להסביר לו את זה היטב. לומר שמעבר לענין הספציפי, צריך לחשוב איך אמורים להתנהל חיי נישואין. לראות האם יש לו שמץ תפיסה בכיוון. משהו שיגרום שמידותיו הטובות שבפגישות, תהיינה נוכחות גם הלכה למעשה בחי הנישואין.

 

תחזירי את עצמך לשלוה. הבירור שלך אמיתי. אם אפשר לבנות חיי נישואין נורמליים ככה, מה טוב.

אם לא, אז למרבית הצער כנראה שה"הרגשה" שהיה לך היא זמנית, אבל לא משהו שניתן לבנות עליו לטווח ארוך.

 

הצלחה רבה. שה' יאיר את עינייך ועיניכם.

קודם כל המון תודה.. דבר שני, כמו שכבר ציינתי למעלהאודלייי

בפגישה רביעית, ניסיתי לדבר.. ניסיתי להסביר לו שלי, בשונה ממנו יש קצת "ניסיון בעולם החרדי" והוא הסכים איתי.. 

 

אבל בכל זאת, עדיין אותו דיבור "כמו זומבי" סליחה שאני אומרת.. אבל כן.. "זאת ההנהגה שלנו"..

איך זוהי יכולה להיות ההנהגה שלך מבלי שאתה מאמין בה ?... יותר מזה, יש הלכות בסיסיות שאותן צריך ללמוד.. אתה לא יכול לבוא לכתה א', ובפועל להתנהג בכתה ו'.. זה לא ייתכן..

 

בכל מקרה, כמו שכתבתי כבר למעלה.. חברה שלי תציע לו שאני אעבור עבודה.. אך, לא נגור ליד הישיבה ובכלל לא בעיר שלה..

 

ואז נראה.. אם זה משהו (כמו שהוא טוען) שמדובר רק עליו.. נגמר הסיפור וכולם יצאו מרוצים..

אך, אם הוא (וסליחה שאני אומרת) "מחובר עם אינפוזיה" לישיבה..אז זהו זה לא מתאים.. 

 

 

יופי... זו נראית דרך בירור סבירה.ד.

האמירה, "זאת ההנהגה שלנו", היא אכן אמירה של "בעל תשובה" די טרי.

 

הוא נאחז בזה, כדי להרגיש חלק-מהענין, ביטחון. להידמות ל"ותיקים"...  יש "לנו" הנהגה. 

 

 

אז מצד אחד, באמת חשוב שתהיה לו הדרכה תורנית, גם בהמשך - שלא יבוא "להתיר את האסור ולסור את המותר"..

 

מצד שני, חשוב שהמקום שממנו יקבל את ההדרכה, יהיה מקום סביר. שינווט את האישיות שלו - ולא יבוא "במקומה".

 

וגם - אם אכן ירצה - כדאי להכיר עוד קצת.

 

 

אתה כל כך צודק שזה עצוב.. חחאודלייי

הכי אבסורד זה שבישיבה אומרים לו שהוא יתחתן עם חרדית מלידה.. מה שמי שמכיר קצת את העולם החרדי, יודע שזה שטויות.. וזה לא יקרה בחיים..

 

הם הורסים לו את החיים, ומפתחים לו ציפיות שלא הולכים לקרות..

וחשוב..ד.

שלכשלעצמך תדעי שאת לא פחות טובה מ"חרדית מלידה"....

ברור.. אני בחיים לא מורידה מעצמי..אודלייי

פשוט אני כותבת את זה.. כי לצערי בעולם החרדי מתייחסים על בעל תשובה כסוג ב'.. 

 

אני לא מזלזלת בעצמי לשנייה, "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד"..

 

חבל מאוד שהעולם החרדי לא מפנים את המשפט הזה..

 

 

מה שהבנתי ממך מקודם,ד.

זה שאת מבית דתי. הורים שחזרו בתשובה.

 

אז על זה כתבתי לך, שלא בגלל שמדברים על "חרדית מלידה", תחשבי שאת במעלה פחותה בהכרח.. כל אדם לפי מעלתו האישית.

 

יתכנו לפעמים דברים, שאנשים חרדים/דתיים יירתעו מלהתחתן עם בע"ת, לא כי אינם יודעים את "במקום שבע"ת עומדים", אלא בגלל עניינים ספציפיים לנישואין, כמו עצם הרקע השונה, או לפעמים בעיות עם דברים שעברו - שאע"פ שמבחינת מעלת התשובה האמיתית אינם מורידים ממעלתם, אבל יכולים להפריע לחלק מהאנשים זה בסדר גמור.

 

וגם מקומות שמקפידים על ה"ייחוס", גם לגיטימי. אם כי אין ביטוח ל"מיוחסים"...  ללא סתירה למעלה האישית של כל אדם לפי הדרך שבוחר בה ומתאמץ עליה.

 

אבל - החשיבות קודם כל היא לדעת שמבחינה אישית, מעלה אישית, בסופו של דבר הדברים תלויים בבחירה של האדם ובדרכו בחיים.

 

וקל וחומר כאן, שכאילו "מסבירים" לו - שחזר בתשובה לפני 3 שנים, ומישהי שכבר גדלה בבית דתי, מביטה עליו בסבר פנים יפות ולא "מתחשבנת" על הותק שלו.. - שסביר שימצא "חרדית מבית", זה כבר גובל בעוול (לבחור). ולכן חשוב שוב להדגיש, שלא בגלל שאת נאבקת בטיעונים כאלה, תרגישי כאילו יש בזה משהו...

 

אבל מתגובתך רואים שזה בסדר. זו לא הבעיה אצלך..

כן, אני מבינה על מה את מדברת..אודלייי

יש כאלה שלקחו סמים והגיעו למקומות מאוד מאוד ירודים.. וזה לא מתאים..

 

מלכתחילה, אני לא אצא עם מישהו שחזר רק שלוש שנים בתשובה.. יצא ככה שלא ביררתי לפני.. ומאוד התפעלתי מהמידות של הבן אדם.. שלצערי הרב (וכן ראיתי כבר שחלקו עלי כאן בנושא).. אבל לא, אין בחורים נורמלים..ונדיר למצוא בן אדם כזה היום.. 

 

ולצערי כן, הם מכניסים לו דמיונות לראש, וזה לא יעזור זה לא יקרה בחיים.. והוא עדיין תמים ולא מבין את העולם החרדי (אע"פ שבפגישה אמרתי לו זאת במפורשות.. שלי, בניגוד אליו יש יותר "וותק וניסיון" בעולם החרדי.. אבל כאילו אני מדברת לקיר).. 

 

בכל מקרה, חברה שלי תתקשר ונראה.. אם הוא מוכן לוותר בשבילי על מקום המגורים (שבפועל, זה לוותר על הישיבה).. הרי הוא אמר שזה מהצד שלו נכון ?.. נראה.. אם ככה, נפתרה הבעיה.. 

 

ואם לא, כנראה "שהוא מחובר עם אינפוזיה" לישיבה, ולא מוכן להתפשר..

 

נראה איזה מציאות ימצא בחוץ..

לאורך השרשור לא הגבתי ודי כלאתי בבטן, אבל עכשיו יש לי נקודה:הָיוֹ הָיָה
לגבי הפסקה הראשונה שלך.
זה אכן נלעג ונבזה, אבל זה ממש מתאים לאורח החיים הזה.
אתה מדבר על זה שהיא דתית שסומכת על התשובה שלו, אבל בחוויה של הישיבה שלו - היא יותר "גרועה" ממנו. היא זו שעשתה תשובה, ממקום רחוק ונוראי יותר...
היא, הרי, הייתה "מזרוחניקית" רחמנא ליצלן. היחס אליה לא יותר מכבד מהיחס לחוזרים בתשובה אלא אפילו פחות.
מבחינתם, היא האחרונה שנמצאת בעמדה של מישהי טובה שמסכימה לסמוך על התשובה שלו... היא עצמה סוג ג' שעושים איתה חסד שבגלל מסתכלים עליה...


וכן. זה עצוב וכואב.
אינני חושב שזה בהכרח כךד.

אנחנו לא מכירים את המקום. קשה לי להאמין שהם עד כדי כך שוטים..

 

אבל מכל מקום, אכן זה דבר לעג....

מי שכותב ביד ושולח בפקס ב2021 .. תגיד לי אתה..אודלייי


איננו מכיריםמאת המקום הספציפי, אך מכירים אנו את החינוך הכלליהָיוֹ הָיָה
ולמרבה הכלימה והצער, זו מציאות רחבה מאוד בציבור החרדי.
קל וחומר בן בנו של קל וחומר, במקומות קיצוניים כמו שהיא מתארת...
אולי קצת מיותרkaparalay
כי כתבת מה את הולכת לעשות, אבל ניסיתי לעבור על הדברים שנכתבו כאן ויש לי כמה דברים להגיד..

א. 'על כל פשעים תכסה אהבה'.. מכירה?
זה לא בהכרח נאמר כמשהו רע. להיפך- יש משהו מקסים בעובדה שהערכה וקשר משמעותי עם אדם 'מוחקים' את החסרונות בעינינו, אבל זה גם דבר שצריך להיזהר בו..
מהסתכלות מהירה בתגובות שלך כאן, תיארתי הרבה יותר מורכבויות בו ובהתנהלות שלו, לעומת פעם אחת שהזכרת את המידות הטובות שלו, ופעם אחת שאמרת שלא פגשת אף פעם בחור כזה (שזה טיעון משמעותי, אבל לא בטוח שהעבר מעיד על העתיד בהקשר הזה).
אז, קל להגיד מבחוץ, ויכול להיות שיש דברים שאני לא רואה, אבל נראה שאת בסיטואציה כזאת, וראוי להיזהר..

ב. יש כלל כזה בעולם, שדמיון=מושלם.
מה הכוונה?
אם אני מקבלת החלטה כלשהי מתוך מחשבה שהיא תוביל לאיזושהי מציאות מושלמת- זה בוודאי דמיון.
הדמיון מונע מאיתנו לראות מציאות עתידית מורכבת/לא מושלמת.
נראה לי שנכון לשים את הדעת לשים את הדעת על העניין הזה.
את באמת חושבת שאם את תוותרי על העבודה הנוכחית שלך, והוא יסכים להתרחק (פיזית בלבד!) מהישיבה שלו- הכל יהיה בסדר?

ג. סליחה על הקור בדברים הבאים.
זה ששניכם שבורים זה מתוק, ומרגש וחמוד.
ובלי ציניות- הלב שלי איתך בכאב הזה..
אבל זה קורה. הכאב לא מחייב שזה-זה הזיווג שלך..
זכורה לי ממש סיטואציה שקרתה לחברה, שהתלהבה מאוד מבחור כלשהו, ואחרי פגישה שלישית היא רצתה לסגור, והבחור התלבט בגלל איזשהו חוסר זרימה טכני שהיה בפגישות (בגלל שהוא היה אחראי על איזה קעמפ או משהו), ובסוף החליט שלא.
היא הייתה מרוסקת ושבורה, ונראה לי שהיא אפילו ניסתה לבקש להיפגש עוד פעם אחת כדי שאולי הוא ישתכנע.. הייתי איתה בימים האלו וזה היה ממש קשה.
אבל השורה התחתונה היא שהיא התגברה על זה, והיום היא נשואה + לבחור אחר, מקסים, שלא התבחבש במחשבות עם עצמו, ושלא נתן לקולות חיצוניים לנהל אותו.
במילים אחרות- זה שכואב לך זה טבעי. אבל לא בטוח שמה שאת מנסה לעשות זה הפתרון הנכון..

ד. נשמע שהבחור והרב שלו הם הצד היחיד בסיפור..
מותר לשאול אם לך יש רב להתייעץ איתו? או מחנכת שאת קרובה אליה, או שאפשר עם ההורים שלך או משהו בסגנון?

ועוד כמה דברים קטנים (שאני לא בטוחה כמה הם רלוונטיים) במענה על דברים שנכתבו במהלך השרשור..-
•נשמע שהוא עדיין בתוך התהליכים של התשובה, ועדיין לא הצליח לגמרי להבין מי הוא/איך הוא רואה את החיים שלו/איפה הוא רוצה להיות.
לענ''ד זה לא נשמע בריא (וכדי שלא יובן לא נכון- זה לא סותר את הדברים הטובים שאת מתארת שיש בו..)
•את בטוחה שהריחוק הפיזי מהישיבה יהיה מה שמוביל לריחוק הנפשי ולהתנתקות מהרב שאמר מה שאמר? הרי סביר להניח שלבחור יש דרכים ליצור קשר עם הרב גם מבלי לגשת לדבר איתו ממש..
חוצמזה (וסליחה אם זה נשמע שיפוטי), אבל התקנון של הישיבה שקובע דברים גם בנוגע לעיסוק של האישה, נשמע גבולי ברמת הכת. לא בטוח שניתוק שלו משם יהיה כ''כ פשוט.
•אני לא מכירה מספיק מבפנים, אבל ממה שכן ידוע לי- גם במגזר החרדי אין היום באמת אפשרות להיות בניתוק מוחלט מטכנולוגיה ברמה כזאת או אחרת.. הבנתי שיש בחדש מורה אחת (שנחשבת חריגה) שעדיין כותבת את המבחנים לתלמידות שלה לה ביד ולא במחשב, והגג שיש לה בבית זה מכשיר פקס.
אולי בסניף זה קיים גם, אבל בואי..

בקיצור, חפרתי.
מאחלת לך המון טוב, החלטות טובות וקלות, ובשורות טובות בעז"ה.
דברים חשובים. יישר כוח! (:אני זמנית כאן
קודם כל.. קשה לי מאוד לקרוא את זה.. ולהבין כמה את צודקת..אודלייי

ובוא אני אסביר לך מה בדיוק קרה..

 

אחרי שבפגישה שלישית הוא בא וזרק לי מה שזרק.. "שההנהגה של הישיבה היא שהבחורה לא תעבוד במקום עם מחשבים".. התייעצתי עם מורה שלי מהתיכון.. שאני מאוד בקשר איתה..

 

היא אמרה לי אודליה.. מה שסיפרת לי מאוד מפחיד אותי.. החיים מלאי הפתעות ולא צריך להכניס אותם קודם הזמן ואמרתי לה אבל המורה הוא בחור טוב וזה.. והכול טוב ויפה.. ואז היא אמרה לי אין לי ספק אם הגעת איתו לפגישה שלישית אבל עדיין.. 

 

ואז אמרה לי תקשיבי את תגידי לא, ואחרי שבוע תתקשרי אליו.. אמרתי לה המורה ואם הוא לא יענה לי ? אז היא אומרת לי.. אז שלא יענה..

תגידי לו שהוא מאוד מצא חן בעיניך, אבל הקו של הישיבה לא מתאים לי.. ואז אמרה תתפלאי אודליה, יש בחורים שיעשו הכול בשביל מישהי שהם רוצים..

 

והנה, לא יודעת אם ראית שכתבתי אבל.. מבירור שמישהו דיבר איתו.. הוא התחיל לדבר עלי.. אמר כן, כבר הורדתי מישהי בפגישה רביעית בגלל הדבר הזה.. אמר שלא רוצה לצאת עם בנות אחרות וסוג של "מכריחים אותו" .. כאילו הוא יוצא בלית ברירה..

 

אז לא הבנתי את הקטע כאן ? אבל אין ספק שזה כבר בידיים של בורא עולם.. כי זה לא הגיוני לחלוטין..

 

בכל מקרה, המון המון תודה עזרת לי מאוד עם מה שכתבת ♥

רק רציתי לומר שיש הרבה סימני שאלה בסיפור שלךנפש חיה.
הייתי הולכת להתייעץ עם מישהו אמין מהמקום שאת נמצאת בו ,שיכול לכוון אותך.
וממה שאת מספרת לאורך כל השרשור , נראה לי שכלל לא בטוח שאלו סימני שאלה שיקבלו תשובות טובות מספיק בשביל להמשיך ברוגע לכיוון של חתונה.

לא כדאי
לנהל את החיים או לקבל החלטה
במיוחד בשלב כזה
לפי תשובות אנונימיות.


אז אמרתי לגבי המורה שלי..אודלייי

אני מאוד מאוד סומכת עליה, ואם אפשר לומר בעיניים עצומות.. 

 

כמו שכבר אמרתי למעלה, חברה שלי תבדוק אם זה העניין שלו או שהוא פשוט מחובר לישיבה ברמה שהוא יוותר על שידוך שהוא מאוד רוצה.. (שהוא מעצמו לא רוצה להפגש עם בנות אחרות, מה גם שהוא אמר לי זאת בפגישה רביעית)..

 

ואם הוא לא יסכים, זה אומר שזה לא יתאים.. ואז אוכל באמת לשחרר את זה באופן סופי..

אני הייתי מתייחסת לשאלה אחרת בהקשר זהנפש חיה.
אם לבחור יש חשיבה עצמית
למה הוא נותן לרב לנהל אותו?

לי נראה באופן כללי
1. לפעמים ה"אורות" של התשובה מסנוורים ואז לא תופסים את המציאות בצורה בהירה וברורה.
2. חזרה בתשובה והתייעצות עם רב
ממש לא אומר שזה שווה לביטול עצמי של רצונות או מחשבות (כמובן כשרות), בפרט כשזה נוגע לחייו.


בכלל , בנישואין לא בריא לבטל רצון מפני הצד השני , וצריך להיות מקום להידברות והתחשבות.
את צודקת לחלוטין..אודלייי

זה נטו ככה בגלל שהוא "באורות", וכל מה שהרב יאמר קדוש.. גם כתבתי זאת בהתחלה ממש.. שבכלל פתחתי את השרשור...

 

הבחור שדיבר איתו, אמר לי.. אודליה הוא רוצה אותך יותר ממה שאת רוצה אותו.. אמרתי לו די נו, גם הרב שדיבר איתי אמר לי את זה.ואז הוא הגיב לי ואמר.. אני שמעתי אותו מדבר עלייך בכאב ממש..

 

ומבחינתי ? יכול להיות שזה נכון.. אבל אולי לא מספיק כואב לו בשביל להבין שיש הרבה ישיבות והוא לא בחור טיפש או משהו שלא יקבלו אותו.. אם הוא מעדיף אותי על פני הישיבה.. בבקשה..

 

נ.ב - לא ציינתי פרט מאוד חשוב עד עכשיו משום מה..

 

אני הבחורה השנייה שנפגשה איתו, ככה שהוא לא מבין מה יש בחוץ לצערי.. אבל אני שאחרי שנפגשתי עם בחורים.. יש לי למה להשוות..

אני לא חושבת שמשנה המספר אנשים שנפגשים איתםנפש חיה.
מידות טובות (טוב לב, התחשבות, עדינות וכו' ) ושכל ישר (חשיבה הגיונית ומהלך נכון) אלו דברים שיחסית קל לזהות .



אני לא יודעת מה עוד לומר
רק שהמציאות פרושה לפנייך
ואת צריכה להחליט אם את רוצה אותה
או לא.


כדאי לך לקבל החלטה מושכלת
לא בפזיזות, כדי שלא תעשי דבר שתתחרטי עליו.


ה יברך אותך .
אם הייתי "כהולכת כעיוורת בתוך האפלה"אודלייי

היום כבר הייתי מאורסת.. 

 

אני לא טיפשה ב"ה, אני לא אתן ללב שלי (אם כמה שאני רוצה ואני מאוד מאוד רוצה, ורק בורא עולם עדי כמה שאני רוצה ..) לחיות בסליחה שאני אומרת אבל כת.. לכל דבר ועניין..

 

באחת השיחות עם הרב שלו, אמרתי לו.. הרב זה נראה שאני הפכתי להיות התלמיד בישיבה.. הוא המון פעמים שתק.. כי ידע שאין מה להגיד ואני צודקת..

 

ואמן, תודה רבה גם אותך.

ברוך ה' שאת עם עיניים פקוחותנפש חיה.




שמעתי על מקרים דומים לשלך, בהם
ככל שהזמן עבר העיניים יותר ויותר נסגרו
והאוזניים נאטמו

ובסוף המעשה נעשה כבר
ולא היה איך לעזור ....
נכון, אני מתארת לעצמי..אודלייי

שהרבה בנות ככה, אבל ב"ה שאני איך אמרת .. עם עיינים פקוחות..

 

בסופו של דבר, אם זה הזיווג שלי אז הוא יעזוב את הישיבה שם ויתפקח.. תרתי משמע, ואם לא.. אז כנראה שלא חח..עם כל כמה שקשה לי לומר את זה..

בדרך כלל המציאות הפוכהנפש חיה.
הבחורים חושבים שהם רואים נכון
סוחפים אחריהם את הבחורה שבטוחה שהוא צודק ויודע מה הוא עושה


עד שמגלים את ההפך


וברצינות

אני מוצאת כמה דברים מדאיגים בסיפור הזה, לכן מציעה לך לשקול אם שווה לך הכאב לב הזה בהנחה שהבחור נתון להשפעה בישיבתו.
ממש ככה.. אין לי מילים אחרות לתאר חח..אודלייי

אני אגיד לך מה הזוי פה.. שכאילו הוא בחור שסך הכול שלוש שנים בתשובה, ואני דתייה מגיל קטן שהתחרדתי.. יש בינינו פער עצום.. ועוד הוא זה שמציב לי תנאים ? ..

 

וכן את צודקת, כל הסיפור הזה זה סיפור מאוד עצוב.. ולצערי הוא כנראה מאוד מחובר לישיבה אם כואב לו והוא לא רוצה להפגש עם בנות אחרות ובכל זאת, הוא מתעקש על הענין הזה ..

 

אז חח מה שיש לי לאחל לו זה רק בריאות חח..

אם את רואה את המציאותנפש חיה.
למה שהצעד הבא לא יהיה לשקול פרידה ממנו?



אני לא אומרת בהחלט שזה המצב אצלך,
אבל
בדרך כלל מי שמציב תנאים לפני
לא יישתנה כל-כך מהר
וטבעו ייתגלה לאחר התקופה הראשונה של הנישואין .

ואז כבר קצת יותר קשה לעזוב.
אנחנו לא בקשר כבר חודש..אודלייי

וחוץ מזה, כמו שאמרתי כבר זה החיים שלו בסופו של דבר.. אם הוא מעדיף להתעקש על משהו שאין לו שום בסיס בהלכה.. והוא מודה בפה מלא שהוא מחמיר (פעם אחרונה שדיברנו אמר את זה וצחק..)

 

אז אם הוא מוכן "למחוק" מישהי בגלל החמרה.. מי אני שאעצור בדרכו ?..

 

כמו שכבר אמרתי, אני הבחורה השנייה בסך הכול שהוא נפגש איתה בעולם החרדי.. אז אין לו כ"כ הרבה למה להשוות .. אז הוא חושב שלא נורא יעבור.. למרות, לפי מה שהבנתי שקורה זה שהוא לא רוצה לצאת עם בנות אחרות .. וכאילו סוג של "מכריחים אותו"..

 

אבל בסדר, נחיה ונראה  

אם כבר נפרדתם והכל נגמר, אז מה הבעיה?חושבת בקופסא

מה המטרה של השרשור? פריקה?

חחח כן.. אסור ?אודלייי

וגם כי רציתי לראות אולי אני ה'לא בסדר' שלא מוכנה לוותר .. 

לדעתי,ד.

בגלל הטריות שלו בעולם שהוא נמצא בו כעת - קשה לו לעשות הבחנה בין מה באמת משמעותי ומה לא.

 

אז כל דבר שאומרים שם, זה כאילו אחד מ"עיקרי הדת"...  אין לו את היכולת לצאת נגד זה, כי כאילו הוא יוצא נגד התשובה של עצמו. הרי הוא אמור להבנתו לקבל את "דעת התורה" של רבו.

אין לו את היכולת לומר שזה לא באמת משהו משמעותי (ומוכרחים לומר, שגם אדם תורני סתם, לא "בע"ת" - אם רבו יאמר לו חד וחלק שדבר כזה אסור, אז יהיה לו מאד קשה לצאת נגד זה. ואולי בצדק).

 

על כן, האחריות היא באמת על מקום הלימודים. הם צריכים להבין איך אדם יקח דבר כזה, וגם אם יש סיבה להנהגה הכללית הזו אצלם (מן הסתם חוששים ש"מחשב" כבר אי אפשר לדעת בהמשך שזה נטו מחשב. אם כי אינני מאמין שבדרך כזו יצליחו במאבק הזה), צריכים להיות עם ראש פתוח למקרים חריגים.  שחלילה, אדם כזה כשקצת יתבגר ויכיר יותר את השטח, לא יאמר - הנה, בגלל הדבר הזה קלקלו לי את הסיכוי להתחתן, איפה הפרופורציות, וחס ושלום שלא יזרוק את הכל...

 

מכל מקום, מה שיהיה - מהשמיים. ירצה וגם את תרצי, מה טוב.

 

אם לא, כנראה זה עצמו מראה שלא כדאי לך להיכנס לעסק הזה, שמן הסתם לא ייגמר בפרט הזה.

צודק לחלוטין..אודלייי

אם הוא לא יסכים לדבר הזה.. באמת אין לי מה להגיד חחח.. 

 

ודבר כזה, בטח ובטח שלא מתאים לי.. אה מה מה, זה מחזק לי את מה שחשבתי.. שזה יתחיל בזה .. וה' יודע איפה זה ייגמר..

בכל קשר זוגיידידיה.sh
משמעותי תידרשי לוותר על עקרונות, ובמקביל להגדיר עקרונות חדשים, לא נראה לי שזה חריג במקרה הזה
מסכימה אותך באופן חלקי..אודלייי

אני לא יודעת אם אתה חרדי או לא.. אבל מהמשפט הזה כנראה שלא הבנת מה הסיפור/ שלא קראת את השירשור במלואו..

 

הישיבה היא ישיבה קיצונית בעיני העולם החרדי.. הם נגד מחשב.. זה נראלך הגיוני ?

 

וכן, אין לי בעיה לוותר על העבודה בתנאי שהוא יוותר על המקום מגורים (לא ליד הישיבה) ..

כן, כן .. לא אז לא..

 

לא מתאים לי שישטפו לו את המוח.. במיוחד שזו לא דעתו..

 

נ.ב - עבר חודש מאז, והוא לא רוצה לצאת עם אף אחת אחרת.. אלא כי מכריחים אותו.. זה נראלך הגיוני? כי לי לא..

חחח יפה.. בגלל זה כואב לי כל הסיפור הזה..אודלייי

סתם עוגמת נפש נוראית..

היי ,אני חושבת שעדיף לך לוותר על הקשר הזה אם הוא היהסנדינה
ממש רוצה הוא היה יוצא איתך כמו שהיא נסע עד לירושלים כי גבר שרוצה הוא פועל ולא נשאר ככה וגם אם תוותרי על מקום העבודה שלך אז אולי לא במודע זה יגרום לו פחות להעריך אותך כי את מוותר על העקרונות שלך וגם יצאתם ממש מעט ככה שאי אפשר להכיר ממש את הבחור ,אני חושבת שתמשיכי קדימה תנסי לצאת ולהכיר ואם הוא ממש ירצה אותך הוא יצור איתך קשר בהצלחה רבה ובשורות טובות
נכון יש אמת בדבריך.. לא אומר שלא..אודלייי

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

הרב שלו נשמע קצת מוזר- מצד אחד בגללו הבחור ויתר על הקשריעל מהדרום
לק"י

ומצד שני אומר לך שהבחור עדיין רוצה אותך?!

נשמע כמו להכניס ראש בריא למיטה חולה.
כי גם אם הוא יסכים לוותר ולא לגור ליד הישיבה, לא בטוח שהוא לא יישאר איתה בקשר או שימצא ישיבה מאוזנת יותר.
אז זהו, שזה לא אותו רבאודליייאחרונה

מצטערת שאני כותבת רק באיחור, פשוט יש בסיפור הזה המון המון פרטים..

 

בכל מקרה, הרב שדיבר איתי זה "רב חבר" ככה הוא הגדיר את עצמו.. ששאלתי.. אני לא מבינה הרב, יש אצלכם 2 קולות בישיבה.. אתה מסכים איתי נכון ? אז מי לא מסכים ?" במילים האלו ממש.. ואז אמר לי "אני רב חבר, מכירה ?" .. אז אמרתי לו איך בגלל הגעת לישיבה הזאת ? חח.. אז הוא אמר לי, שהוא כאילו בעצמו בעל תשובה (והוא נשמע אולי בן 60,70) ואמר שנכנס לישיבה הזאת והתחתן וזה ונשאר שם כאילו..

 

ואני חושבת, שהוא רואה לאן ההדרדרות הזאת הופכת.. ומבין בסך הכול, שיש שם בחורים תמימים שבאמת ובתמים רוצים לחזור בתשובה.. והישיבה "מדרדרת" וסליחה על המילה אבל גם "מרמה" אותם.. (שאמרו לו שיתחתן עם חרדית מלידה)..

 

ובנוגע לדבר השני שכתבת, הבחור טוען שהוא מעצמו חושב ככה.. (מה שבוודאות לא נכון) אז הנה, פתרתי לך את הבעיה, מה הבעיה עכשיו ? 

 

אם יגיד שלא, אני אבין שאיך כתבתי המון כאן "מחובר עם אינפוזיה לישיבה".. ואם יגיד את זה, אני לפחות אהיה "נקייה עם עצמי" שהנה, השידוך לא ירד בגללי, אני ניסיתי..

 

(לא שעד עכשיו, לא עשיתי המון הזדמנויות.. אבל זה "המבחן האמיתי" ככה אני חושבת..

דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

יכול להיותנתקהאחרונה

שהוא שלח לי אותה

בשביל שאולי כשאפגוש את האחת

אדע מה לעשות...

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+

הוא שלח אותך עד אליה

ולא עשית דבר.

עייף גם עשיו היה עייף

זה לא מנע ממנו לבקש אוכל

עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.

אתה סתם מקשקשקעלעברימבאר

מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

..הרמוניהאחרונה

כתבתי משהו אבל במחשבה שניה... יכול להיות שפשוט אתה כל כך משתדל להתייחס למהות של הבן אדם שנעלמה לך המשמעות של הגוף? כי נשמע שאתה לא מתייחס לקיומו כל כך מול אנשים.

יכול להיות שמרוב שאתה לא רוצה להיות מוסח מהחיצוניות ביטלת אותה לגמרי? (אם כן זה ממש חמוד)

הסימפטום זה חוסר המשיכה אבל אם רוצים לשנות אותו עדיף לשנות את ההבנה וההתנהגות. ובאופן טבעי גם זה ישתנה. לדעתי.

ומאד מתחברת לדברים של @עלמה בשרשור

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfb

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

יש בזה משהו אבל במקרהטאבי

שלו נראה לי זה יותר פסיכולוגי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfbאחרונה

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאביאחרונה

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfbאחרונה

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.