וכן.. לצערי הרב דיברתי עם הראש ישיבה..

הראש ישיבה השווה את הענין שבחורה עובדת במקום עם מחשב (ללא אינטרנט וללא גברים) לעניין של למכור סנדוויצ'ים בים מעורב.. 

חשוב לי לבוא ולהדגיש.. כי 2 מהפגישות שלנו נפגשנו בקניון.. ואני שואלת את עצמי ? האם יש הבדל ? 

זה משנה האם לראות בחורה בפועל במציאות בחוסר צניעות או בתור פרסומת שמוכנת על שלט ?..

חבל לא אמרתי לו את זה.. 

ולגבי ההורים שלו ? לפי דעתי זה די מוגזם.. זה לא כל כך מקובל.. וגם ההורי חילונים, כך שאין כל כך צד בעניין ..

אדם שמקושר לרב כלשהו ברמה כזאת שהוא מבטל קשר בגלל מקום עבודתה של הבחורה-
זה משהו מאוד מאוד לא נכון ולא בריא.
עכשיו זה מקום עבודתך- מה יהיה השלב הבא?

קשר בריא אני לא צופה פה, ומה תעשי אם הוא יחליט לנהל את כל חייך מעתה?

אני הייתי מוכן להתפשרויות מריחקות לכת בקשרים שלי,
בדגש על הקשר האחרון, אבל לדברים הללו חייבים
להציב גבולות, ולא לוותר כליל על עצמך.

ובנוגע לרגישות שדיברת עליה- זה יפה, אבל מכיר לא מעט גברים שכאלה.
זה הרבה יותר נפוץ ממה שבנות חושות לפעמים.

הבחור הוא סך הכול שלוש שנים בתשובה.. כך שהמקום ישיבה הוא מקום "האור שלו" .. הוא רואה את העולם החרדי ככה.. למרות שפגישה רביעית באתי והדגשתי לו שלי, להפך ממנו.. יש הרבה יותר ניסיון בעולם החרדי (אני דתיה שהתחרדה).. ובכל זאת, אין עם מי לדבר..

זה כל כך עצוב ומתסכל.. כי לפני יומיים.. מישהו שאני מכירה דיבר איתו.. (וחשוב לי לציין שהבחור לא יודע שזה ממני..)

והוא דיבר עלי..מעצמו..  אמר שאני מהממת וחמודה וכל מיני.. ועבר חודש מאז, אבל עדיין קשה לו והוא כביכול יוצא בלית ברירה.. 

אז אני לא מבינה אותו בכלל.. אם הוא גם מרגיש ככה ? אז ? ..

זה רק הוכחה למה שאמרתי למעלה.. שמבחינתו הרב הוא קודש קודשים.. והוא לצערי מסתכל עלי בתור חסרת יראת שמיים..

אבל לצערי זה מאפיין של הרבה חוזרים בתשובה שנכנסים לעולם החרדי.
הם לוקחים את זה ממש להקצנה.

גם העובדה שהחברה החרדתית מאוד ביקורתית כלפי חוזרים בתשובה
דוחפת אותם לקיצונות עוד יותר.
להוכיח ש"הם בסדר".

אם זה היה תלוי בו, זה לא באמת מעניין אותו איפה אני אעבוד..

כמו שאמרתי, הוא רצה לצאת לעבוד במקומי ואני אהיה בבית..

מאוד מאוד כאב לו.. ברמה שהוא רבע שעה אחרי ש"הטיל עלי את הפצצה".. ישב ודיבר איתי וניסה להסביר לי שהכול טוב ויפה ואפשר לחיות עם זה..ובין לבין זרק.. שידע שאני אגיב ככה (בהלם)..

אחרי הפגישה שיצאנו מהקניון (שזה גם מוזר.. להיכנס לקניון לראות מראות אסורים זה בסדר ?.. אבל שיהיה.. וחשוב לי לציין שהבחור עצמו לא מעוניין להיכנס לקניון ורק כי הרב אמר אז זה בסדר .. פתאום זה נעשה למותר.. מאוד מעניין..).. הוא כאילו חשב עם עצמו.. ואז ראיתי את זה וידעתי שהוא חושב על זה..

אז אמרתי לו .. מה אתה חושב על מה שאמרתי לי מקודם נכון ?

הוא היה בהלם.. שתק.. אמר משהו לא זוכרת מה.. ואז אמר יש לך רוח הקודש..

את מבינה את התסכול שנגרם כאן ? חח

והייתי עושה את זה בלי לחשוב פעמיים ..

הישיבה שלו קיצונית מאוד.. וזה נראה שהוא דבוק אליהם עם "אינפוזיה".. לכן, זה לא מתאים שנגור שם..

אחכה אולי קצת.. ואעלה את זה לאוזניו.. נראה מה יאמר על זה..

אני לא יודעת כמה אתה נפגשת עם בחורות.. אבל אני יכולה לומר לך בפה מלא..

שהבחורים שהיה לי מחשבה להתחתן איתם .. אני יכולה לספור אותם על האצבעות בכף יד אחת שלי..

אין בחורים טובים היום.. זה לא יעזור..

שאם אני אסכים לזה.. זה רק יילך וידרדר.. 

מה שכן, אם הוא ירצה  התנאי שלי יהיה לא לגור באותו מקום ליד הראש ישיבה..

שמה ? שאני והחיים שלי יצטרכו לחיות חיים של קיצוניות..

ומה הכי מצחיק ? שהבחור עצמו לא שלם עם זה בכלל..

ששאלתי אותו אם הרב לא היה אומר לו להגיד לי את זה, היה אומר ?.. חשב קצת ואז מיד אמר כן..

ולא נולדתי אתמול ב"ה.. בן אדם שלא אומר תשובה החלטית מיד זה אומר שהוא חושב קצת.. מה כדאי לו לענות ? ושהוא לא ימצא את עצמו סותר את דברי הרב ח"ו ..

עוד משהו, שהתחיל בזה ש"יש לנו תקנון בישיבה.. שאומר א, ב, ג.."

אני אישית נגד פאות, ואני בחיים לא אשים פאות.. אני כל כך בטוחה בזה שבחיים אני לא אבוא ואגיד לבחור בפגישה שאמרתי למורה שלי.. המורה איך אני אגיד לו שאשים רק מטפחת ? 

זה לא יקרה בחיים כי אני בטוחה בעצמי.. ועוד ועוד..

ראש הישיבה אומר לכם לא לצאת כי הוא לא אוהב את מקום העבודה שלך?

אפילו אצל חרדים אין דברים קיצוניים כאלו, מה זה הדבר הנוראי הזה?

הישיבה הזאת.. לא רק שהם לא רוצים שלבחורה יהיה מחשב במקום העבודה, ושוב אני מדגישה.. 

לא כולל אינטרנט ולא כולל בחורים.. 

הישיבה מאוד קיצונית.. ולצערי הבחור הפך להיות קורבן.. אה מה מה.. גם שאמרתי לו את זה בפגישה בלי להתבייש.. כמובן שהכול בצורה יפה אבל עדיין אמרתי.. שיידע לו .. 

אבל לפי מה שכתבתי גם למעלה כבר.. הוא מעדיף לסגור את העיניים.. ולחשוב שהוא יקבל בחורה חרדית מלידה..מה שמי שמכיר את העולם החרדי .. יודע קל וחלק שלא.. לצערי הרב.. כן.. אבל לא זה לא יקרה.. וזה מה שהם מכניסים לו לראש..

מדובר על חרדים... אז עכשיו הכל ברור והגיוני.

תחשבי על זה ככה - עצם זה פרמטר. הרי מי דהולך ונשמע לרב שלו גם בדברים הזויים כאלו - זו לא דרך חיים שאת מסכימה איתה ורוצה כזו. אז אם הבחור הוא כזה - אולי זה לא מתאים לך באמת?

ואני אתן כמה דוגמאות.. שגם כתבתי כבר..

א. ששאלתי אותו אם הוא היה אומר לי אם הרב לא היה אומר לו להגיד ? אז הוא חשב קצת ומיד ענה כן.. עכשיו לא נולדתי אתמול.. הוא מיד אמר כן כדי לא לסתור את דברי הרב ח"ו...

ב.  כשהוא הציג לי את ה"תקנון של הישיבה" שאומר בעצם שהאישה לא תעבוד במקום של מחשב (ואני מדגישה, ללא אינטרנט וללא סביבת עבודה עם גברים) אז הוא אמר לי.. "אמרתי לרב, איך אני אגיד לה כזה דבר ?" .. ואני אסביר..

אני אישית נגד פאות, בחיים אני לא אשים פאה.. ובגלל זה, אני בחיים לא אבוא ואגיד למורה שלי.. המורה איך אני אגיד לו שאני אשים מטפחת ? לא.. זה לא יקרה.. כי זה דעה שלי ואני בטוחה בדרך שלי..

הם מנצלים את זה שהוא בסך הכול שלוש שנים בתשובה, אה מה מה גם.. שהם אומרים לו שהוא יקבל חרדית מלידה.. וסליחה.. אבל לא! כואב לי להגיד.. אבל לא! הוא לא יקבל.. (אני דתייה שהתחרדתי.. וההורים בעלי תשובה)

אתה מבין איזה אבסורד מה שקורה פה ?

אוסיף ואומר, שמישהו שאני מכירה דיבר איתו.. הוא דיבר עלי מעצמו.. ואמר שהוא לא רוצה להפגש עם בנות אחרות וסוג של "מכריחים אותו" 

ואני אתן כמה דוגמאות.. שגם כתבתי כבר..

א. ששאלתי אותו אם הוא היה אומר לי אם הרב לא היה אומר לו להגיד ? אז הוא חשב קצת ומיד ענה כן.. עכשיו לא נולדתי אתמול.. הוא מיד אמר כן כדי לא לסתור את דברי הרב ח"ו...

ב.  כשהוא הציג לי את ה"תקנון של הישיבה" שאומר בעצם שהאישה לא תעבוד במקום של מחשב (ואני מדגישה, ללא אינטרנט וללא סביבת עבודה עם גברים) אז הוא אמר לי.. "אמרתי לרב, איך אני אגיד לה כזה דבר ?" .. ואני אסביר..

אני אישית נגד פאות, בחיים אני לא אשים פאה.. ובגלל זה, אני בחיים לא אבוא ואגיד למורה שלי.. המורה איך אני אגיד לו שאני אשים מטפחת ? לא.. זה לא יקרה.. כי זה דעה שלי ואני בטוחה בדרך שלי..

הם מנצלים את זה שהוא בסך הכול שלוש שנים בתשובה, אה מה מה גם.. שהם אומרים לו שהוא יקבל חרדית מלידה.. וסליחה.. אבל לא! כואב לי להגיד.. אבל לא! הוא לא יקבל.. (אני דתייה שהתחרדתי.. וההורים בעלי תשובה)

אתה מבין איזה אבסורד מה שקורה פה ?

אוסיף ואומר, שמישהו שאני מכירה דיבר איתו.. הוא דיבר עלי מעצמו.. ואמר שהוא לא רוצה להפגש עם בנות אחרות וסוג של "מכריחים אותו" 

אם זה באמת מפריע לך ברמה העקרונית ואת יודעת שהוא לא ישתנה, למה את נשארת איתו?

אני כבר חודש אחרי שההצעה ירדה..

וכן, אני לא חושבת שיש לו טענות נגדו.. אלא נגד הישיבה שלו.. כמו שאמרתי, הוא בסך הכול הולך אחריהם "כעיור בתוך האפלה"..

לפני חודש הוא הוריד את זה..

וואיי זה כואב

ולהעביר לו מסר - אולי דרך השדכנ/ית?
לנסות לכתוב לו את המחשבות וההרגשה שלך, אולי לבדוק אם יש עוד רב (יותר מתון) שאפשר לבוא והוא מוסכם על שניכם?

אבל אולי ארבע אנשים דיברו איתו.. 

והוא כל פעם אומר בפה מלא, שזה לא קשור אלי.. וכי הוא גם היה מאוד רוצה להמשיך..

נגיד אמר לחברה שלי.. "אני לא אמרתי כלום על אודליה.. הייתי מאוד רוצה להמשיך איתה באהבה" ..

ובפועל, הוא לא עושה שום דבר..

הייתי מציע לנסות את הכיוון הזה. רב שהוא סומך עליו, אבל עם השקפה שונה/ מקהילה שונה

הוא רק לפני שלוש שנים חזר בתשובה.. המקום שהוא סומך זה רק הם..

אמרתי לו גם בפגישה רביעית.. אולי תנסה לדבר עם עוד רבנים ? אתה יודע מה הוא ענה לי ?.. 

שיש לו רב אחד, מה הוא צריך הרבה רבנים ?!..

הרב שקישר בינינו ואני דיברתי איתו כל הזמן ..

בהתחלה היה סוג של נגדי.. ניסה לשכנע אותי לעזוב את מקום העבודה שלי..

אבל בסופו של דבר היה בעדי, אמר שניסה לדבר איתו.. ואמר לי.. "לפעמים בעלי תשובה נלחמים.. אני לא יודע במה הם נלחמים.. אבל הם נלחמים"..

אבל כמו שזה נשמע, יהיה מאד קשה לשנות את דעתו

הייתי מציע לך לעבור עבודה, אבל אני בספק אם זה פתרון

מצד שני, אני רוצה לנחם אותך - נשמע שהוא קצת קיצוני בגישה. אולי יותר טוב כך, שלא תיכנסי לקשר זוגי איתו כשיש לו נטיה קיצונית כל כך - הוא לא יוכל להמשיך ככה לתמיד, ואת לא יודעת לאן זה יתפתח

שהבחור לא חושב ככה.. אלא נטו כי הוא "באורות" ונטו כי "הרב אמר"..

הוא מאוד הצטער שהוא אמר לי את זה.. שתבין שהוא ניסה לשכנע אותי רבע שעה.. שזה בסדר ואפשר להתמודד עם זה..

שיצאנו מהפגישה, ראיתי שהוא שקוע בעצמו וחושב.. וידעתי שזה על זה..

אמרתי לו.. מה אתה חושב על מה שאמרת לי מקודם ? היה בהלם.. שתק..

אחרי זה אמר משהו.. לא זוכרת.. ואז אמר ממש יש לך רוח הקודש..

הוא מתוסכל מזה בדיוק כמוני.. ובפועל.. לא עושה עם זה כלום ..

לא אמרתי שהוא קיצוני, אמרתי שהוא קיצוני בגישה. מה אכפת לי מה הוא חושב, אכפת לי מה הוא עושה בסוף.

מה שמשנה זה מה הבחור עושה בסוף, וזה יכול ללמד הרבה על האופי וכו'

קודם כל, המון תודה.. ואני באמת מקווה שיש כאלה..

כי ממה שאני יצאתי.. אין בחורים טובים בשוק.. אין מה לעשות..

ושבעז"ה גם הקב"ה יישלח לך את האחת שלך בקרוב ממש!!

דבר שני, אני אסביר לך את המצב.. 

הבחור סך הכול שלוש שנים בתשובה.. מבחינתו וזה די הגיוני (כי הוא עדיין בתחילת התהליך) כל דבר שהראש ישיבה יגיד - "קדוש יאמר לו".. 

ואני לא נגד זה, ח"ו.. אני בעד שהבחור יהיה כפוף לדעת תורה.. וכאן השאלה היא איזה דעת תורה ?..

אני לא אגיד בפומבי כאן את שם הישיבה (אם את רוצה אח"כ בפרטי כן..) אבל זו ישיבה שבעיני העולם החרדי נחשבת למאוד קיצונית..

אין להם מחשב בישיבה.. והם נגד זה שהאישה תעבוד עם מחשב (ולא קשור לאינטרנט ולסביבת עבודה עם גברים בכלל.. )

עוד דבר, לגבי הפגישה שאמרת שצריך לעשות עם הבחור.. הייתה כבר.. והוא הסכים איתי שקיצוניות לא מביאה לדברים טובים, הוא הסכים איתי שלי, בניגוד אליו יש קצת ניסיון בעולם החרדי.. ואני מבינה יותר דברים ממנו.. אבל הוא בשלו.. 

אה מה מה, בדקתי את הענין עם מישהו שדיבר איתו השבוע.. והוא בכלל לא רוצה לצאת עם אף אחת אחרת ואמר לו.. "עבר חודש מאז, אבל עדיין קשה לי".. "אני לא רוצה לצאת, ובלית ברירה אני יוצא כי לא נעים לי"..

זה עצוב ומתסכל.. ולפי דעתי אם זה יימשך ככה.. הבן אדם במידה והוא לא כ"כ חזק.. הוא יכול להתרסק.. כי כשהוא רוצה בחורה אומרים לו אסור.. מה עוד, שבישיבה מכניסים לו לראש שהוא יתחתן עם חרדית מלידה.. מה ששנינו יודעות שלצערי (ואני אומרת את זה בכאב גדול) לא יקרה בחיים.. 

אף בחורה מבני ברק, לא תתחתן עם בעל תשובה שלוש שנים..

[והכאב הזה הוא ממש לא "ילדותי". למה לחשוב כך?]

אני תמה על ראש הישיבה, אם היה ידוע - אז איך זה שמעודדים או מאשרים להיפגש - ואח"כ פתאום זה לא?  משהו כאן מאד לא מובן.

מה הבעיה שהם ראו במקום העבודה? זה משהו "הגיוני"?

והאם מקום העבודה הספציפי הוא קריטי לך?

האם הבחור - שאת אומרת שהוא בעל מידות טובות ומתחשב - נתן צ'אנס? הסביר לך שזו הבעיה, וניסה לבדוק אם ניתן לשנות משהו?

וכן, לצערי הרב שדיברתי איתו והבחור עצמו.. עוד מההתחלה לפני שנפגשנו בכלל פגישה ראשונה הם ידעו שאני עובדת בחברת ביטוח..

הישיבה מאוד נגד הנושא של האינטרנט ואגיד יותר מזה, נגד המחשב..

אמרתי לרב שדיברתי איתו.. ואם אעבוד במקום של מחשב ללא אינטרנט וללא סביבת עבודה עם גברים.. מה הבעיה ? הרב אמר לי "אני מסכים איתך.. אבל אני לא זה שמתחתן איתך"..

להגיד לך שזה פייר מה שהיה כאן ? לא!.. הוא ידע מראש.. אז למה להכניס אותי למצב כזה.. הבחור ? ידע מראש.. 

הוא כל כך כנראה פחד שאני אגיד את ה'לא'.. עד שיצא שזרק לי את זה בפגישה שלישית.. ומה הכי עצוב כאן ? שהוא עצמו לא חושב ככה.. (והבאתי כאן למעלה כמה דג' שהסקתי מהם)..

וכן, בפגישה רביעית ניסינו לדבר.. אבל שהסברתי לו שייתכן וגם בגן של משרד החינוך יש מחשב.. שתק כזה ולא היה לו מה להגיד.. הוא לא מבין שהישיבה הזאת הורסת לו את החיים.. אה מה מה שהם מספרים לו שהוא יתחתן עם חרדית מלידה (אני דתייה שהתחרדה).. מה ששנינו ורוב העולם מסכים שלא יקרה לעולם [כי הוא סך הכול שלוש שנים בתשובה..ואני אומרת את זה בצער גדול כן ? ..] 

שורה תחתונה, אני הולכת להשמיע לו שאני אקריב ואלך לעבוד.. השאלה אם הוא יקריב לא לגור באיזור של הישיבה.. 

כי כן, לא מתאים לי שימשיכו לשטוף לו את המוח.. ונראה מה הוא יגיד..

כי בפועל הוא טוען שזו גם דעתו שאישה לא תעבוד.. אז אם זה נכון ? פתרנו את הבעיה לא ?

ואם לא, כנראה שזה לא..

ובוא נגיד שהטחתי ברב מילים .. אני לא צריכה להגיד שהכול היה כמובן בצורה מכובדת ויפה..

אבל כן, דיברתי בטון די תקיף.. עד שבאחת השיחות עם הרב.. הרב אמר לי אני לא הייתי צריך לשכנע אותך..

אותו בחור מסתכל עלי בתור "חסרת יראת שמיים" .. אבל בפועל, החשיבה הזאת קיצונית ולא בריאה..

בכל מקרה, כמו שאמרתי כבר קודם..

חברה שלי תתקשר אליו.. תגיד לו שאני מוכנה להתגמש על עבודה.. בתנאי שהוא מוכן להתגמש על מקום מגורים.. (הוא רצה לגור בירושלים ליד הישיבה).. 

והנה הוא טוען, שגם הוא חושב ככה וזה לא רק הישיבה אז הנה.. פתרתי את הבעיה.. נראה אם זה תלוי רק בזה.. [שמה איתך כסף שזה לא..פשוט לא רוצה שיהיה לי מצפון עם עצמי שאולי זה יכל להיות זה ובגללי זה לא ..]

ראשית, זה באמת דבר כמעט נלעג, שאדם שחזר בתשובה לפני זמן לא רב, ויש בחורה שבאה מבית דתי, ומוכנה להתחתן איתו בהסתמך על התשובה שעשה, ללא כל התחשבנויות - והוא זה שמציב תנאים כאלה, בהדרכת רבו.

ב. אפשר להבין את הרצון שלא יהיה אינטרנט. אבל את הצעת אפשרות שאכן יהיה מחשב ללא אינטרנט. וברור שהמחשבה שיתחתן עם "חרדית מלידה", היא אווילית לחלוטין. הורסים לו את הזדמנות חייו....  כל מי שמכיר קצת, מבין שאם ימצאו לו "חרדית מלידה", כנראה שיש לה בעיות קשות....

ג. הבעיה כאן, היא מעבר לכך, כנראה.

אני מאד מתפעל ממך, שאת הרגשת ש"זה זה" ומצינת את מידותיו הטובות וכו' וכו'.

אבל צריך לשים לב. כעת אומר ש"דעתו" שאשה לא צריכה לעבוד...

זו כמובן לא "דעתו", אלא משהו ששמע שם.

עכשיו, בחור שנמצא בשלב כזה לחזרתו בתשובה, ועולמו עוד לא מיוצב עליו מבחינת האופן שהוא אמור לצעוד בדרכו - אז צריך לבדוק היטב שאין סיכון שזה יעלה שוב בכל מיני עניינים, שאין לו את האיזון הנכון.

את כנראה צודקת, שאם הוא ימשיך להיות נתון להשפעה כזו, אז אי אפשר לדעת מה יהיה הלאה.

אמת, שיש מקום לקבל הדרכות, אבל יש גם מקום חשוב של דיבור בין איש לאשתו. דיון. 

ואם הוא בעצם לא יהיה מסוגל לדבר כזה, כי כל דבר זה בעצם לא מה "הוא" אומר, זו בעיה (כמובן, אין בעיה עם כיוון כללי והלכתי של רבנים. אדרבה. אבל לאדם אמור להיות איזון איך מתנהלים למעשה בתוך הבית עם הדרכות. בשביל זה צריך קצת יותר "שימוש" מה שנקרא. הבנת השטח).

ומה זה ש"אשה לא צריכה לעבוד"?  האם כוונתו שהוא יעבוד? או שלא. גם לא צריכה לעבוד, גם הוא צריך ללמוד... 

הקיצור, אם את רוצה לנסות הלאה - את צריכה לענ"ד להסביר לו את זה היטב. לומר שמעבר לענין הספציפי, צריך לחשוב איך אמורים להתנהל חיי נישואין. לראות האם יש לו שמץ תפיסה בכיוון. משהו שיגרום שמידותיו הטובות שבפגישות, תהיינה נוכחות גם הלכה למעשה בחי הנישואין.

תחזירי את עצמך לשלוה. הבירור שלך אמיתי. אם אפשר לבנות חיי נישואין נורמליים ככה, מה טוב.

אם לא, אז למרבית הצער כנראה שה"הרגשה" שהיה לך היא זמנית, אבל לא משהו שניתן לבנות עליו לטווח ארוך.

הצלחה רבה. שה' יאיר את עינייך ועיניכם.

בפגישה רביעית, ניסיתי לדבר.. ניסיתי להסביר לו שלי, בשונה ממנו יש קצת "ניסיון בעולם החרדי" והוא הסכים איתי.. 

אבל בכל זאת, עדיין אותו דיבור "כמו זומבי" סליחה שאני אומרת.. אבל כן.. "זאת ההנהגה שלנו"..

איך זוהי יכולה להיות ההנהגה שלך מבלי שאתה מאמין בה ?... יותר מזה, יש הלכות בסיסיות שאותן צריך ללמוד.. אתה לא יכול לבוא לכתה א', ובפועל להתנהג בכתה ו'.. זה לא ייתכן..

בכל מקרה, כמו שכתבתי כבר למעלה.. חברה שלי תציע לו שאני אעבור עבודה.. אך, לא נגור ליד הישיבה ובכלל לא בעיר שלה..

ואז נראה.. אם זה משהו (כמו שהוא טוען) שמדובר רק עליו.. נגמר הסיפור וכולם יצאו מרוצים..

אך, אם הוא (וסליחה שאני אומרת) "מחובר עם אינפוזיה" לישיבה..אז זהו זה לא מתאים.. 

האמירה, "זאת ההנהגה שלנו", היא אכן אמירה של "בעל תשובה" די טרי.

הוא נאחז בזה, כדי להרגיש חלק-מהענין, ביטחון. להידמות ל"ותיקים"...  יש "לנו" הנהגה. 

אז מצד אחד, באמת חשוב שתהיה לו הדרכה תורנית, גם בהמשך - שלא יבוא "להתיר את האסור ולסור את המותר"..

מצד שני, חשוב שהמקום שממנו יקבל את ההדרכה, יהיה מקום סביר. שינווט את האישיות שלו - ולא יבוא "במקומה".

וגם - אם אכן ירצה - כדאי להכיר עוד קצת.

הכי אבסורד זה שבישיבה אומרים לו שהוא יתחתן עם חרדית מלידה.. מה שמי שמכיר קצת את העולם החרדי, יודע שזה שטויות.. וזה לא יקרה בחיים..

הם הורסים לו את החיים, ומפתחים לו ציפיות שלא הולכים לקרות..

שלכשלעצמך תדעי שאת לא פחות טובה מ"חרדית מלידה"....

פשוט אני כותבת את זה.. כי לצערי בעולם החרדי מתייחסים על בעל תשובה כסוג ב'.. 

אני לא מזלזלת בעצמי לשנייה, "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד"..

חבל מאוד שהעולם החרדי לא מפנים את המשפט הזה..

זה שאת מבית דתי. הורים שחזרו בתשובה.

אז על זה כתבתי לך, שלא בגלל שמדברים על "חרדית מלידה", תחשבי שאת במעלה פחותה בהכרח.. כל אדם לפי מעלתו האישית.

יתכנו לפעמים דברים, שאנשים חרדים/דתיים יירתעו מלהתחתן עם בע"ת, לא כי אינם יודעים את "במקום שבע"ת עומדים", אלא בגלל עניינים ספציפיים לנישואין, כמו עצם הרקע השונה, או לפעמים בעיות עם דברים שעברו - שאע"פ שמבחינת מעלת התשובה האמיתית אינם מורידים ממעלתם, אבל יכולים להפריע לחלק מהאנשים זה בסדר גמור.

וגם מקומות שמקפידים על ה"ייחוס", גם לגיטימי. אם כי אין ביטוח ל"מיוחסים"...  ללא סתירה למעלה האישית של כל אדם לפי הדרך שבוחר בה ומתאמץ עליה.

אבל - החשיבות קודם כל היא לדעת שמבחינה אישית, מעלה אישית, בסופו של דבר הדברים תלויים בבחירה של האדם ובדרכו בחיים.

וקל וחומר כאן, שכאילו "מסבירים" לו - שחזר בתשובה לפני 3 שנים, ומישהי שכבר גדלה בבית דתי, מביטה עליו בסבר פנים יפות ולא "מתחשבנת" על הותק שלו.. - שסביר שימצא "חרדית מבית", זה כבר גובל בעוול (לבחור). ולכן חשוב שוב להדגיש, שלא בגלל שאת נאבקת בטיעונים כאלה, תרגישי כאילו יש בזה משהו...

אבל מתגובתך רואים שזה בסדר. זו לא הבעיה אצלך..

יש כאלה שלקחו סמים והגיעו למקומות מאוד מאוד ירודים.. וזה לא מתאים..

מלכתחילה, אני לא אצא עם מישהו שחזר רק שלוש שנים בתשובה.. יצא ככה שלא ביררתי לפני.. ומאוד התפעלתי מהמידות של הבן אדם.. שלצערי הרב (וכן ראיתי כבר שחלקו עלי כאן בנושא).. אבל לא, אין בחורים נורמלים..ונדיר למצוא בן אדם כזה היום.. 

ולצערי כן, הם מכניסים לו דמיונות לראש, וזה לא יעזור זה לא יקרה בחיים.. והוא עדיין תמים ולא מבין את העולם החרדי (אע"פ שבפגישה אמרתי לו זאת במפורשות.. שלי, בניגוד אליו יש יותר "וותק וניסיון" בעולם החרדי.. אבל כאילו אני מדברת לקיר).. 

בכל מקרה, חברה שלי תתקשר ונראה.. אם הוא מוכן לוותר בשבילי על מקום המגורים (שבפועל, זה לוותר על הישיבה).. הרי הוא אמר שזה מהצד שלו נכון ?.. נראה.. אם ככה, נפתרה הבעיה.. 

ואם לא, כנראה "שהוא מחובר עם אינפוזיה" לישיבה, ולא מוכן להתפשר..

נראה איזה מציאות ימצא בחוץ..

אנחנו לא מכירים את המקום. קשה לי להאמין שהם עד כדי כך שוטים..

אבל מכל מקום, אכן זה דבר לעג....

ובוא אני אסביר לך מה בדיוק קרה..

אחרי שבפגישה שלישית הוא בא וזרק לי מה שזרק.. "שההנהגה של הישיבה היא שהבחורה לא תעבוד במקום עם מחשבים".. התייעצתי עם מורה שלי מהתיכון.. שאני מאוד בקשר איתה..

היא אמרה לי אודליה.. מה שסיפרת לי מאוד מפחיד אותי.. החיים מלאי הפתעות ולא צריך להכניס אותם קודם הזמן ואמרתי לה אבל המורה הוא בחור טוב וזה.. והכול טוב ויפה.. ואז היא אמרה לי אין לי ספק אם הגעת איתו לפגישה שלישית אבל עדיין.. 

ואז אמרה לי תקשיבי את תגידי לא, ואחרי שבוע תתקשרי אליו.. אמרתי לה המורה ואם הוא לא יענה לי ? אז היא אומרת לי.. אז שלא יענה..

תגידי לו שהוא מאוד מצא חן בעיניך, אבל הקו של הישיבה לא מתאים לי.. ואז אמרה תתפלאי אודליה, יש בחורים שיעשו הכול בשביל מישהי שהם רוצים..

והנה, לא יודעת אם ראית שכתבתי אבל.. מבירור שמישהו דיבר איתו.. הוא התחיל לדבר עלי.. אמר כן, כבר הורדתי מישהי בפגישה רביעית בגלל הדבר הזה.. אמר שלא רוצה לצאת עם בנות אחרות וסוג של "מכריחים אותו" .. כאילו הוא יוצא בלית ברירה..

אז לא הבנתי את הקטע כאן ? אבל אין ספק שזה כבר בידיים של בורא עולם.. כי זה לא הגיוני לחלוטין..

בכל מקרה, המון המון תודה עזרת לי מאוד עם מה שכתבת ♥

אני מאוד מאוד סומכת עליה, ואם אפשר לומר בעיניים עצומות.. 

כמו שכבר אמרתי למעלה, חברה שלי תבדוק אם זה העניין שלו או שהוא פשוט מחובר לישיבה ברמה שהוא יוותר על שידוך שהוא מאוד רוצה.. (שהוא מעצמו לא רוצה להפגש עם בנות אחרות, מה גם שהוא אמר לי זאת בפגישה רביעית)..

ואם הוא לא יסכים, זה אומר שזה לא יתאים.. ואז אוכל באמת לשחרר את זה באופן סופי..

זה נטו ככה בגלל שהוא "באורות", וכל מה שהרב יאמר קדוש.. גם כתבתי זאת בהתחלה ממש.. שבכלל פתחתי את השרשור...

הבחור שדיבר איתו, אמר לי.. אודליה הוא רוצה אותך יותר ממה שאת רוצה אותו.. אמרתי לו די נו, גם הרב שדיבר איתי אמר לי את זה.ואז הוא הגיב לי ואמר.. אני שמעתי אותו מדבר עלייך בכאב ממש..

ומבחינתי ? יכול להיות שזה נכון.. אבל אולי לא מספיק כואב לו בשביל להבין שיש הרבה ישיבות והוא לא בחור טיפש או משהו שלא יקבלו אותו.. אם הוא מעדיף אותי על פני הישיבה.. בבקשה..

נ.ב - לא ציינתי פרט מאוד חשוב עד עכשיו משום מה..

אני הבחורה השנייה שנפגשה איתו, ככה שהוא לא מבין מה יש בחוץ לצערי.. אבל אני שאחרי שנפגשתי עם בחורים.. יש לי למה להשוות..

היום כבר הייתי מאורסת.. 

אני לא טיפשה ב"ה, אני לא אתן ללב שלי (אם כמה שאני רוצה ואני מאוד מאוד רוצה, ורק בורא עולם עדי כמה שאני רוצה ..) לחיות בסליחה שאני אומרת אבל כת.. לכל דבר ועניין..

באחת השיחות עם הרב שלו, אמרתי לו.. הרב זה נראה שאני הפכתי להיות התלמיד בישיבה.. הוא המון פעמים שתק.. כי ידע שאין מה להגיד ואני צודקת..

ואמן, תודה רבה גם אותך.

שהרבה בנות ככה, אבל ב"ה שאני איך אמרת .. עם עיינים פקוחות..

בסופו של דבר, אם זה הזיווג שלי אז הוא יעזוב את הישיבה שם ויתפקח.. תרתי משמע, ואם לא.. אז כנראה שלא חח..עם כל כמה שקשה לי לומר את זה..

אני אגיד לך מה הזוי פה.. שכאילו הוא בחור שסך הכול שלוש שנים בתשובה, ואני דתייה מגיל קטן שהתחרדתי.. יש בינינו פער עצום.. ועוד הוא זה שמציב לי תנאים ? ..

וכן את צודקת, כל הסיפור הזה זה סיפור מאוד עצוב.. ולצערי הוא כנראה מאוד מחובר לישיבה אם כואב לו והוא לא רוצה להפגש עם בנות אחרות ובכל זאת, הוא מתעקש על הענין הזה ..

אז חח מה שיש לי לאחל לו זה רק בריאות חח..

וחוץ מזה, כמו שאמרתי כבר זה החיים שלו בסופו של דבר.. אם הוא מעדיף להתעקש על משהו שאין לו שום בסיס בהלכה.. והוא מודה בפה מלא שהוא מחמיר (פעם אחרונה שדיברנו אמר את זה וצחק..)

אז אם הוא מוכן "למחוק" מישהי בגלל החמרה.. מי אני שאעצור בדרכו ?..

כמו שכבר אמרתי, אני הבחורה השנייה בסך הכול שהוא נפגש איתה בעולם החרדי.. אז אין לו כ"כ הרבה למה להשוות .. אז הוא חושב שלא נורא יעבור.. למרות, לפי מה שהבנתי שקורה זה שהוא לא רוצה לצאת עם בנות אחרות .. וכאילו סוג של "מכריחים אותו"..

אבל בסדר, נחיה ונראה  

מה המטרה של השרשור? פריקה?

וגם כי רציתי לראות אולי אני ה'לא בסדר' שלא מוכנה לוותר .. 

בגלל הטריות שלו בעולם שהוא נמצא בו כעת - קשה לו לעשות הבחנה בין מה באמת משמעותי ומה לא.

אז כל דבר שאומרים שם, זה כאילו אחד מ"עיקרי הדת"...  אין לו את היכולת לצאת נגד זה, כי כאילו הוא יוצא נגד התשובה של עצמו. הרי הוא אמור להבנתו לקבל את "דעת התורה" של רבו.

אין לו את היכולת לומר שזה לא באמת משהו משמעותי (ומוכרחים לומר, שגם אדם תורני סתם, לא "בע"ת" - אם רבו יאמר לו חד וחלק שדבר כזה אסור, אז יהיה לו מאד קשה לצאת נגד זה. ואולי בצדק).

על כן, האחריות היא באמת על מקום הלימודים. הם צריכים להבין איך אדם יקח דבר כזה, וגם אם יש סיבה להנהגה הכללית הזו אצלם (מן הסתם חוששים ש"מחשב" כבר אי אפשר לדעת בהמשך שזה נטו מחשב. אם כי אינני מאמין שבדרך כזו יצליחו במאבק הזה), צריכים להיות עם ראש פתוח למקרים חריגים.  שחלילה, אדם כזה כשקצת יתבגר ויכיר יותר את השטח, לא יאמר - הנה, בגלל הדבר הזה קלקלו לי את הסיכוי להתחתן, איפה הפרופורציות, וחס ושלום שלא יזרוק את הכל...

מכל מקום, מה שיהיה - מהשמיים. ירצה וגם את תרצי, מה טוב.

אם לא, כנראה זה עצמו מראה שלא כדאי לך להיכנס לעסק הזה, שמן הסתם לא ייגמר בפרט הזה.

אם הוא לא יסכים לדבר הזה.. באמת אין לי מה להגיד חחח.. 

ודבר כזה, בטח ובטח שלא מתאים לי.. אה מה מה, זה מחזק לי את מה שחשבתי.. שזה יתחיל בזה .. וה' יודע איפה זה ייגמר..

אני לא יודעת אם אתה חרדי או לא.. אבל מהמשפט הזה כנראה שלא הבנת מה הסיפור/ שלא קראת את השירשור במלואו..

הישיבה היא ישיבה קיצונית בעיני העולם החרדי.. הם נגד מחשב.. זה נראלך הגיוני ?

וכן, אין לי בעיה לוותר על העבודה בתנאי שהוא יוותר על המקום מגורים (לא ליד הישיבה) ..

כן, כן .. לא אז לא..

לא מתאים לי שישטפו לו את המוח.. במיוחד שזו לא דעתו..

נ.ב - עבר חודש מאז, והוא לא רוצה לצאת עם אף אחת אחרת.. אלא כי מכריחים אותו.. זה נראלך הגיוני? כי לי לא..

סתם עוגמת נפש נוראית..

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

מצטערת שאני כותבת רק באיחור, פשוט יש בסיפור הזה המון המון פרטים..

בכל מקרה, הרב שדיבר איתי זה "רב חבר" ככה הוא הגדיר את עצמו.. ששאלתי.. אני לא מבינה הרב, יש אצלכם 2 קולות בישיבה.. אתה מסכים איתי נכון ? אז מי לא מסכים ?" במילים האלו ממש.. ואז אמר לי "אני רב חבר, מכירה ?" .. אז אמרתי לו איך בגלל הגעת לישיבה הזאת ? חח.. אז הוא אמר לי, שהוא כאילו בעצמו בעל תשובה (והוא נשמע אולי בן 60,70) ואמר שנכנס לישיבה הזאת והתחתן וזה ונשאר שם כאילו..

ואני חושבת, שהוא רואה לאן ההדרדרות הזאת הופכת.. ומבין בסך הכול, שיש שם בחורים תמימים שבאמת ובתמים רוצים לחזור בתשובה.. והישיבה "מדרדרת" וסליחה על המילה אבל גם "מרמה" אותם.. (שאמרו לו שיתחתן עם חרדית מלידה)..

ובנוגע לדבר השני שכתבת, הבחור טוען שהוא מעצמו חושב ככה.. (מה שבוודאות לא נכון) אז הנה, פתרתי לך את הבעיה, מה הבעיה עכשיו ? 

אם יגיד שלא, אני אבין שאיך כתבתי המון כאן "מחובר עם אינפוזיה לישיבה".. ואם יגיד את זה, אני לפחות אהיה "נקייה עם עצמי" שהנה, השידוך לא ירד בגללי, אני ניסיתי..

(לא שעד עכשיו, לא עשיתי המון הזדמנויות.. אבל זה "המבחן האמיתי" ככה אני חושבת..

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

אני לא מבינה

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

xxx

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

לא בהכרח בת במציאות.

חשוב למצוא דרך לגבולות, אולי להימנע מכניסה לפה או שיח שיכול להידרדר בשעות מאוחרות או כשעייפים

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.

אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.

גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.

ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.

ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.

ברור שלא

אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים

אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת

אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח

לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

הייתי שמח גם להתכבד בחטיף אנרג'י, אתה שומר את זה רק לבנות המין היפה?

אני חווה הדרה על רקע מגדרי.

הבאתי את זה אחכ לאיזה בחור שהתלהב מדיי בקטע קריפי.וגם בכללי אני הרבה פעמים משאיר שם קוראוסונים כי כל האוכל שם במטבח בריא ופלצני מדיי.

אתמול נרדמתי איזה חצי שעה מהתחלת השיעור ואז הלכתי

חיפשת אותי מתוך סקרנות או בישביל החטיפים?

גם אני נרדמתי מעט...

אגב, אני חדש שם ועוד לא עמדתי על טיבו של המקום, נראה אם אצליח לשרוד

אתמול, איכשהו אני וידיד שפכנו בטעות תה על הרצפה, והייתה שם בחורה שחששנו שהגיע גם אליה, אמרה ש"אם זה עושה לנו טוב, לא אכפת לה שישפך גם ממש עליה", נראה שזאת האווירה, מעניין אם זה אמתי או משחק/בועה...

שמע מאנגידך ישם אנשים מיוחדים