אלא אם את.ה כשרון יוצא דופן.

בהייטק מאוד קשה עד בלתי אפשרי להתקבל לעבודה ראשונה בלי תואר ראשון (שלא לדבר על חברות שזה אחד מתנאי הסף שלהם)

כדי להתקבל לעבודה בד"כ צריך או נסיון ואם אין נסיון אז תואר.
לדעתי רק אנשים מוכשרים ומיוחדים יצליחו להשיג נסיון מספיק בלי תואר.
אדם פשוט שכמוני ועוד אנשים סביבי נאלצים ללמוד תואר בשביל להתקבל למשרה ראשונה שבה נצבור נסיון..

מכיר אישית מישהו עם נסיון של עשרות שנים שמרוויח גרושים רק בגל שעשה הנדסאי במקום מהנדס. עוד שנה של השקעה והוא היה מרוויח לפחות פי 4 ממה שהרוויח בחייים שלו, עצוב..

מכיר עוד מקרה על חברה שבה עובדים זה לצד זה אנשים מוכשרים באותה מידה בערך, אלה בלי תואר מרוויחים מינימום ואלה שעם מרוויחים משכורות מכובדות ביותר. כמובן שהאחריות על השניים גדולה יותר ואלה שמרוויחים פחות הם ראש קטן.

כמובן שאני לא מדבר על כל תואר, צריך לראות במה מדובר

כמובן כל מקצועות הרפואה (רפואה, סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, אופטומטריה, קלינאות תקשורת ואולי עוד משהו ששכחתי), עבודה סוציאלית, עריכת דין...

יש מקצועות שבהם לא חייבים תואר אבל לאדם עם תואר תהיה עדיפות (אני לא מדבר על מקרים יוצאי דופן כמו ניסיון ב-8200 וכו'), כמו מקצועות ההייטק למיניהם, כלכלה ועוד רבים.

בסופו של דבר, אם תפתחי מדור "דרושים" כלשהו, תגלי שכמעט אין משרות עם שכר מעל הממוצע במשק, אשר לא דורשות תואר אקדמי.

מצד שני, יש משרות עם שכר רעב שדורשות תואר (כמו פרה רפואי למיניהם).

בקיצור,

אל תעשי תואר רק בשביל שיהיה לך. תחליטי מה את רוצה לעשות עם עצמך בחיים, ואז תוכלי להבין האם בשביל המסלול הזה את נדרשת לעשות תואר.

כמובן שתלוי איזה תואר ומה הכיוון שלך, אבל לימוד תואר זה אחת ההשקעות היותר משתלמות כלכלית בחיים.

תואר מתאים לאנשים מסוימים מאוד (לא בקטע מתנשא)

צריך לשבת על העכוז המון לבלוע חומר שלא בהכרח קשור למה שאתה רוצה ולהקיא אותו אחרי כמה חודשים במבחן.

וזה למשך 4 שנים.. בלי כח רצון מטורף זה סתם בזבוז כסף (וזמן!!)

וכמובן שגם יש הרבה משרות שלא דורשות תואר, יש משרות שכן מחייבות, ויש משרות שרק פותחות דלתות.

ולשאלתך מי שפותח עסק לא צריך תואר

צריך להיות ב-סדר, לחשוב בצורה יצירתית, להיות בקשרים טובים עם אנשים ואת על הגל

וכמובן שכל זה בתוספת קמצוץ ס"ד כמובן..

ממליץ בחום ללכת קודם ללימודי תעודה וללמוד משהו שבאמת
אוהבים ונהנים ממנו. וגם מהלימודים עצמם.

בהצלחה!

שזאת את.

לימודים זו לא מסגרת פשוטה, מניסיון. אבל לא הרבה זוכים לתקופה בחיים של כמה שנים של ללכת לישון בלילה עם יותר ידע ממה שהיה בבוקר יום יום. אם זה נושא שמעניין, לדעתי שווה לשקול את זה. 
יש הרבה מסלולים בחיים, ולכל אחד מהם יש משמעות. השאלה לאן שואפים להגיע. בשביל זה צריך להתחיל ולהבין מה מחפשים.. ומשם להתקדם.

למשל בגרפיקה תואר אינו קריטי, מה שקריטי זה פשוט תיק עבודות מוצלח, ואם יש לך אחד כזה, לא איכפת למעסיק אם יש לך תואר, תעודת הנדסאי או תעודה של קורס קצר או שחמד ממדריכים חינמיים ביוטיוב.. מה שמעניין זה רק תיק העבודות. לעומת זאת יש מקצועות אחרים שזה קריטי מאוד. בהצלחה

אחר כך אפשר לבדוק מה האופציות.

לדעתי אם את בשלב בחיים שמאפשר לך ללמוד לתואר יחסית ברוגע (עוד לא נשואה/עם ילדים) לא הייתי מתלבטת והייתי הולכת על תואר בתחום שאליו אני שואפת. 

אומנם אפשר להתקבל בהרבה מקרים למקומות עבודה בלי תואר אבל זה גם יותר קשה (במיוחד אם אין נסיון) וגם לפעמים יש סוג של תקרת זכוכית מבחינת היכולת להתקדם לתפקידים מסוימים/ לעבוד בחברות מסוימות.

חוץ מזה מבחינתי אם בחרתי כיוון שמעניין אותי בחיים אז אני ארצה לדעת על התחום הנ"ל כמה שיותר ולהבין את הדברים לעומק ואז לימודים הם לא איזה עול שצריך לעבור זה לא כמו בבית ספר שלומדים כל מיני תחומים שחלקם ממש לא מעניינים אותך אם בחרת תחום שבאמת מעניין אותך הלימודים יהיו מהנים.

בהצלחה!

יש להם מעסיק, והוא האחראי הבלעדי על השכר שלהם. 

כמו כן אני לא נותן טיפים לרופא, לקופאית, למוסכניק, לרואה החשבון, לחשמלאי... מה שהם אומרים לי שאני צריך לשלם על השירות/מוצר, זה מה שאני משלם.

כמובן שבתור מלצר הכי נחמד זזה לקבל טיפ.

אבל אם נחשוב בהיגיון, לא מספיק שאני משלם על האירוע\מסעדה שגם ככה כיום לא מאוד זולים, אני עוד צריך להוסיף כסף לבחור הנחמד שזו העבודה שלו? 

לא בקטע מזלזל ש"העבודה שלו זה לשרת אותי" אלא אשכרה, זו העבודה, לבוא-לקחת-להביא, על מה להוסיף כסף? שהוא גם מחייך? מצידי שלא יחייך חחח

אז כן

בשליחים לא יצא לי להיעזר אז לא בדקתי 

זה בפירוש לא המצב הרגיל, בטח לא במקומות גדולים ומסודרים. לפני הרבה שנים זה היה המצב, אבל מאז עברו חוקים שהסדירו את הנושא. 

רק אם יכפו עלי, או יגרמו לסיטואציה שבה אעדיף לרחם על האומללים ולתת להם קבצנות טיפים.

רק כי זה עניין של מקובלות, לא שבאמת בא לי לשלם מעבר לעלות הגבוהה גם ככה באופן יחסי

מפרגנת להם

עבודה קשה

אבל זה לא קורה אצלי הרבה מסעדות/ שליחויות של אוכל 

כשזה מתאים

למטפלת פרטית הייתי מוסיפה לפני חגים

מעדיפה לקנות בחנות קרובה לבית גם אם זה יותר יקר

כדי לפרנס מקומיים

מפרגנת לנהגי מוניות את הסכום בלי מיקוח (לא קורה הרבה מוניות)

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

מדהים. תודה!

תודה!!!

אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא

מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש

ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.

את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)

באמת קומה שניה, כי השיעורים

הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)

פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת

מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה

מופלא, כמה עמוק.....

מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.

אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים

המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)

להשפיע יותר.

עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא

פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו

מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם

שמרו מצוות).

ואולי אני טועה.

זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...

מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו. 

הרב אורי שרקי

הרב מיכאל אברהם

הרב אליהו זיני

הרב שמואל אליהו

הרב גיא אלאלוף

יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.

הרב יגאל לוינשטיין

הרב שניאור אשכנזי

הרב צבי בן פורת

הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)

כשיהיה זמן סוף סוף....

שיעורים על מצבי נפש  - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"

הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה

וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.

ממליץ עליהם חח
 

כדאי לשמוע

אם צרכי הילד מסופקים לו, בעיקר רגשית, הוא יהיה מאושר.

אז אני לא חושב שיש סטטיסטיקה קבועה.
 

אם הייתי צריך לנחש בכוח אז הייתי אומר או שזה דינמי ומשתנה כל הזמן בין המגזרים או שזה פחות או יותר אותו יחס של מאושרים/לא מאושרים אצל כל המגזרים (היהודים כמובן...)

השאלה הגדולה היא לאיפה הילד הזה הלך ברגע שהתבגרנו.

האם יש סביבה שמשמרת כמה שיותר את הילד בתוכנו גם כשהתבגרנו?

אבל לדעתי יש 2 מגזרים שעל פניו הרוב נשארים בהם: חילוני וחרדי

החילוני- כי זה לא באמת מגזר, זה פשוט חופש מוחלט אז הכל נכנס בקטגוריה, גם להיות חילוני ולשמור שבת, נניח.

והחרדי- כי זה חינוך נוקשה וקהילתיות חזקה שקשה לצאת ממנו. ולכן יש רוב שנשאר.

כמו תמיד, הדשא של השכן ירוק יותר ונראה לי שמכיוון שהמגזר הדתי תמיד באמצע והמינון של החופש והתורה משתנה מאדם לאדם, ממשפחה למשפחה וממקום למקום, קל לצאת ממנו לכל כיוון..

לילדים, אני חושבת שילדות מאושרת תלויה בהורים ובסביבה האנושית, לא קשור לרמה דתית או למגזר כלשהו. הדרך שההורים והסביבה מתווכים לילד את העולם וגם את המחויבויות שלו, היא זו שמשפיעה הכי הרבה על השמחה הפנימית.

לדוגמה, ילדה בגן משחקים. אפשר להיות הורה קשוח שלא מרשה לעלות על מתקנים גבוהים יותר, ואפשר להיות הורה קשוח שלא מאפשר מבחינת צניעות לנסות כל מיני פעלולים, ואפשר להיות הורה מאפשר שפשוט מוודא שהילדה בטוחה ושטוב לה, ושמתאפשר לה לנסות כל מה שהיא רוצה בגן משחקים. זה הכל

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.