"זו לא אהבה אם אין פוטנציאל לכאב"

האקדמיה ללשון העברית - שיהיה לכם ערב מצוין! (ולא מצויין) 👍 כך גם: מדויק ומסוים (ולא מדוייק ומסויים) ‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍ אנחנו מזכירים כי לפי כללי הכתיב המלא מילים כגון מצוין, מדויק ומסוים יש לכתוב ביו"ד אחת! ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍ 👈 בתוך מילה כופלים בדרך כלל יו"ד עיצורית – בניין, עניין, נייד, נייר, מצייר, קיימים – והכפלה זו באה להדגיש שהיו"ד עיצורית ולא אם קריאה. ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍ 👈 אם היו"ד העיצורית באה לפני אם קריאה או אחריה (אחת מאותיות אהו"י) – כותבים רק יו"ד אחת: מצוין, מדויק, מסוים, עוין, אויב, אופיו, החיו, היה, בעיה, קריה. ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍ שתפו ותייגו את כל מי שרוצים לכתוב מדויק ומצוין! 😉 | פייסבוק

אהבה בריאה לא אמורה לכאוב.

(לפעמים כן, כמו כל קשר. אבל יש אנשים שחוויית האהבה שלהם היא חוויית כאב, או יש לה התנייה של כאב וזה לא בריא. קשר בריא אמור להצמיח, לשמח, להפרות. לא לכאוב!!!!!)

אבל לא יודע אם מתאים לכאן.

אמרת שזה הסוד שלנו!!!



בוגדת!

אבל השאלה מה כואב.

אם אהבה = כאב, המשוואה לא נכונה. אולי נוצרה התניה אופרנטית כזאת, כמו ש @חתולה ג'ינג'ית כתבה

(כן גם בהקשר של מה שבחרתם לא לשתף כאן).

אצל רובנו, כאב הוא התחושה הכי עמוקה וחזקה שאנחנו מכירים. ולכן כל עוד זה לא כואב זה כאילו לא חי. ולכן גם לפעמים אנחנו חווים תחושות אחרות, שהן לא כאב, ככאב. כך המח מפרש תחושה או רגש חזק, אבל זו טעות.

אפשר ללמד את עצמנו להרגיש חזק ועמוק, גם בלי שיכאב. אפשר ללמוד להבחין בין רגש של כאב לרגש חזק שהוא בעצם משהו אחר. אפשר להרגיש חיות גם ממקום של אור ומתיקות. זה לימוד וזו התבגרות.

אני אוהבת את המשפט של אביתר בנאי בהקשר הזה, הוא ממש מבטא בעיני:

עד שנפגשנו אני ואת הייתי צריך את הכאב כדי לרגע להתקרב היום אני איתך ואני יודע כמה עומק יש בלי גבול בנחמה.

אבל דווקא הוא דוגמא מופלאה על איך כאב געגועים וזעם הופכים לנחמה.

יכול לומר לך שאצלי אישית השירים הכי טובים בעיני הם השירים היותר כואבים,
אני קצת כמו אביב גפן בקטע הזה...

מאמין גדול בכנות בועטת.

זה כמו לידה בעיני. נכון שהבסיס הוא עונג ואהבה (אני מקווה!)
אבל הלידה עצמה מלווה בכאב מטורף שסופו הארה (במדד הכאב של 50 רמות שונות
לידה זה 55 בערך... אם אני זוכר נכון)

שמעתי פעם דברים של הרב יהושע שפירא, שמציין שיוצרים מאד אוהבים את עולם הכאב ובעיניו חשוב מאד להדגיש שיש עומק גם בעולם השמחה ולא להתמכר לעומק של הכאב.

ובאופן כללי, אני מאמין שזיהוי של הכאב עם טוב הוא מסוכן מאד ולא טוב בכלל.

זה לאו דווקא כאב, גם געגועים עזים למשל... כמו "יפה כלבנה" של אביתר
אבל תראה את "גנב" או "תתחנני אלי"... או אפילו "תאטרון רוסי"
ליגה אחרת...

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳