א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.  ב מַה-לָּכֶם, אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה, עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶינָה.  ג חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה:  אִם-יִהְיֶה לָכֶם עוֹד, מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה--בְּיִשְׂרָאֵל.  ד הֵן כָּל-הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה, כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי-הֵנָּה:  הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת.  ה וְאִישׁ, כִּי-יִהְיֶה צַדִּיק; וְעָשָׂה מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה.  ו אֶל-הֶהָרִים, לֹא אָכָל, וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא, אֶל-גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְאֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא, וְאֶל-אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב.  ז וְאִישׁ, לֹא יוֹנֶה--חֲבֹלָתוֹ חוֹב יָשִׁיב, גְּזֵלָה לֹא יִגְזֹל; לַחְמוֹ לְרָעֵב יִתֵּן, וְעֵירֹם יְכַסֶּה-בָּגֶד.  ח בַּנֶּשֶׁךְ לֹא-יִתֵּן, וְתַרְבִּית לֹא יִקָּח--מֵעָוֶל, יָשִׁיב יָדוֹ; מִשְׁפַּט אֱמֶת יַעֲשֶׂה, בֵּין אִישׁ לְאִישׁ.  ט בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר, לַעֲשׂוֹת אֱמֶת:  צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.  י וְהוֹלִיד בֵּן-פָּרִיץ, שֹׁפֵךְ דָּם; וְעָשָׂה אָח, מֵאַחַד מֵאֵלֶּה.  יא וְהוּא, אֶת-כָּל-אֵלֶּה לֹא עָשָׂה--כִּי גַם אֶל-הֶהָרִים אָכַל, וְאֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא.  יב עָנִי וְאֶבְיוֹן, הוֹנָה--גְּזֵלוֹת גָּזָל, חֲבֹל לֹא יָשִׁיב; וְאֶל-הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו, תּוֹעֵבָה עָשָׂה.  יג בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח, וָחָי:  לֹא יִחְיֶה, אֵת כָּל-הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה עָשָׂה--מוֹת יוּמָת, דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה.  יד וְהִנֵּה, הוֹלִיד בֵּן, וַיַּרְא, אֶת-כָּל-חַטֹּאת אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּרְאֶה, וְלֹא יַעֲשֶׂה כָּהֵן.  טו עַל-הֶהָרִים, לֹא אָכָל, וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא, אֶל-גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל; אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, לֹא טִמֵּא.  טז וְאִישׁ, לֹא הוֹנָה--חֲבֹל לֹא חָבָל, וּגְזֵלָה לֹא גָזָל; לַחְמוֹ לְרָעֵב נָתָן, וְעֵרוֹם כִּסָּה-בָגֶד.  יז מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדוֹ, נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לֹא לָקָח--מִשְׁפָּטַי עָשָׂה, בְּחֻקּוֹתַי הָלָךְ:  הוּא, לֹא יָמוּת בַּעֲו‍ֹן אָבִיו--חָיֹה יִחְיֶה.  יח אָבִיו כִּי-עָשַׁק עֹשֶׁק, גָּזַל גֵּזֶל אָח, וַאֲשֶׁר לֹא-טוֹב עָשָׂה, בְּתוֹךְ עַמָּיו; וְהִנֵּה-מֵת, בַּעֲו‍ֹנוֹ.  יט וַאֲמַרְתֶּם, מַדֻּעַ לֹא-נָשָׂא הַבֵּן בַּעֲו‍ֹן הָאָב; וְהַבֵּן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה, אֵת כָּל-חֻקּוֹתַי שָׁמַר וַיַּעֲשֶׂה אֹתָם--חָיֹה יִחְיֶה.  כ הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת:  בֵּן לֹא-יִשָּׂא בַּעֲו‍ֹן הָאָב, וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲו‍ֹן הַבֵּן--צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה, וְרִשְׁעַת רשע (הָרָשָׁע) עָלָיו תִּהְיֶה.  {ס}

כא וְהָרָשָׁע, כִּי יָשׁוּב מִכָּל-חַטֹּאתָו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְשָׁמַר אֶת-כָּל-חֻקוֹתַי, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה--חָיֹה יִחְיֶה, לֹא יָמוּת.  כב כָּל-פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ:  בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר-עָשָׂה, יִחְיֶה.  כג הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה:  הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו, וְחָיָה.  {ס}

כד וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ, וְעָשָׂה עָוֶל, כְּכֹל הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר-עָשָׂה הָרָשָׁע יַעֲשֶׂה, וָחָי--כָּל-צִדְקֹתָו אֲשֶׁר-עָשָׂה לֹא תִזָּכַרְנָה, בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר-מָעַל וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר-חָטָא בָּם יָמוּת.  כה וַאֲמַרְתֶּם, לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי:  שִׁמְעוּ-נָא, בֵּית יִשְׂרָאֵל, הֲדַרְכִּי לֹא יִתָּכֵן, הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵנוּ.  כו בְּשׁוּב-צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל, וּמֵת עֲלֵיהֶם:  בְּעַוְלוֹ אֲשֶׁר-עָשָׂה, יָמוּת.  {ס}

כז וּבְשׁוּב רָשָׁע, מֵרִשְׁעָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיַּעַשׂ מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה--הוּא, אֶת-נַפְשׁוֹ יְחַיֶּה.  כח וַיִּרְאֶה וישוב (וַיָּשָׁב), מִכָּל-פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה--חָיוֹ יִחְיֶה, לֹא יָמוּת.  כט וְאָמְרוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי:  הַדְּרָכַי לֹא יִתָּכְנוּ, בֵּית יִשְׂרָאֵל--הֲלֹא דַרְכֵיכֶם, לֹא יִתָּכֵן.  ל לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל--נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה:  שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ מִכָּל-פִּשְׁעֵיכֶם, וְלֹא-יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל עָו‍ֹן.  לא הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם, אֶת-כָּל-פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם בָּם, וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה; וְלָמָּה תָמֻתוּ, בֵּית יִשְׂרָאֵל.  לב כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה:  וְהָשִׁיבוּ, וִחְיוּ.  {פ}

זה כמעט שיא חדש, למרות שכמובן כבר ראינו הרבה קודם.
פתאום התקווה הגדולה זו מי שהתבזתה בפרשת תחנת הדלק.

ותשים לב שגם היא בנתיים נראה שחזרה בתשובה כשדיברה על העולם הבא שלה.

לענ"ד ראוי לדון לכף זכות בטח כשאין לנו מידע נוסף עליה.

וכל המידע שיש לנו זה מהשבוע האחרון.

בינתיים "המידע שיש לנו" זה על כלנתריזם של קניית אדם תמורת (כרגיל) שיריון והבטחה לשר, עיין ערך פייגלין.
תרגיש בנוח.

ולהתפלל להוציא מסיר?

מי "בסיר", מי לא "בסיר".
והגיע הזמן לנער קצת כבר את השחצנות המרופטת הנלעגת הזאת.
הוא "חושב כמו יחזקאל".
יחזקאל הנביא, לא פחות.
אנשים התרגלו להוציא מהפה שלהם דברים הזויים, ככה כאילו כלום, ושלא יהיה אחד בסביבה שיעז להעיר.

את לא מתייחסת לגופו של נושא.
זה פשוט נשמע שאת מפחדת להסתכל לזה ישר בלבן של העיניים.
עדיף כנראה תמיד להתקרנף.
לפחד, להיבהל, להשתמט מעימות, לברוח, לתת להוא שמדבר דברים הזויים לעמוד וללהג בקול גדול, בלי להעז לעצור אותו פעם אחת עם השטף, כמו הציטוט ההזוי של פרק ביחזקאל.
אני סיימתי לפחד לפתוח פה ולדבר, אין לי כוח יותר לשקול מילים רק מהפחד והרעד.

..

ששנינו מסכימים שהתרחש - עידית סילמן פרשה.

היו כך וכך עובדות שניתן להסכים איתם.

עכשיו מגיעה השאלה כיצד לפרשן את האירוע במישור הערכי.

אני חושב שגם אתה וגם אני מפרשים אותו בהתאם לתפיסת עולם ערכית מסוימת.

למשל תפיסת העולם אותה אתה מגבש גם דרך התבוננות בדברי המקרא או הנביאים.

כמו בדברי האגדות. ועוד מלא שבבי מידע ששמעת והבנת והשכלת.

הסיבה שאני שם פרק שלם, כי אני מעדיף לצטט הקשר שלם מלצטט חלקי פסוקים, אולי זה חריג בנוף. אבל אני חושב שיש לכך יתרונות.

בלקבל אותה תמורת הפלת ממשלת הזדון וסילוק הנוכל המאוס והבזוי. 

ומתלבשת מושלם

מישהו יודע איפה היא קונה בגדים?

אפשר לתמוך בהתלהבות בהשלכות של ההחלטה שלה אבל נשמע לי מאוד מוזר לגנות אותה יום אחד ויום אחר להלל אותה.

פוליטיקה הוא עולם מסובך של מיליון אינטרסים ולכן לדון אותה לכף זכות זה צריך ממש להצדיק את זה. אני לא שולל את זה אבל זה לא אוטומטית מה שאני יחשוב על מהלך כזה או אחר.

לאחר כך וכך זמן וכד'.

פשוט בוחרים ניסו לשנות את המפלגה מן הקצה אל הקצה.
בדיוק כפי שעל המפלגה הרפובליקנית, שבראשה עמד לינקולן כנשיא במלחמת האזרחים, עבר התהליך מהכיוון ההפוך.
אגב, לא הכל השתנה בממסד המפלגה הדמוקרטית.
דיאן פיינסטיין - בתפקידה בעבר הרחוק כראש עיריית סן פרנסיסקו - תלתה דגל של הקונפדרציה במקום, בנימוק המגוחך שזה איכשהוא עדיין יסייע לשכנע "דמוקרטים דרומיים" (לא ברור באיזה גיל, מאתיים אולי) לבחור במפלגה ולא לחשוש שהשתנתה באמת.
מובן שהמחנה הליברלי והפרוגרסיבי במפלגה מתעבים אותה (והקשר שלה לישראל לא מועיל לנו בהקשר זה), אבל ראה זה פלא, אפילו בגילה כיום - ובהיותה חולת אלצהיימר מוכרזת - הלוס אנג'לס טיימס תומך במועמדותה לסנאט בבחירות המתקרבות, רק בשל תמיכתה הבלתי מסוייגת בשמרנים ובבעלי ההון.

מה שאתה, או לצורך העניין אני, נחשוב, לא באמת משנה.
מה שחשוב זה מה המציאות, ואותה אתה בהחלט יותר מאשר מוזמן לבדוק.

לא נראה לי שעידית סילמן מעניינת בתור בנאדם יותר מדי אנשים.

נראה לי שהכוח שיש לה בידיים כעת הוא העניין המרכזי.

לכן כרגע זה ממש לא משנה אם הוא עושה את מעשיה מתוך כוונות טהרות או מתוך אינטרסים צרים וזה לא משנה אם תחזור או לא תחזור.

פוליטיקאי זה אדם שהוא מעניין כשלעצמו? נראה לי שלא.

פוליטיקאי הוא צריך לשמש כעבד של הציבור. הציבור ששלח אותו הוא המעניין כאן.

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.