אחרי הכל, אני @חושבת בקופסא (לא ידעתי שאפשר בכלל לתייג את עצמך....)

הכוונה לחשוב בקופסא, זה בגבולות הקיימים? אפשר להתפתח ככה? 
(כאילו להפך מ"מחוץ לקופסא")

אני מקווה שלא הרגשת שאני מקניטה אותך עכשיו, באמת רציתי להבין מה עומד מאחורי השם.
דווקא יפה, אהבתי את הרעיון. זה באמת תופעה שהפשוט וההגיוני נהיה "מקורי" כבר
ואנשים מתאמצים כדי למצוא רעיונות מוזרים ומשונים.

(וזכור לי שהיה איזה דיון אידאולוגי איתך שלא המשכתי לא כי לא היה מה להגיב
אלא כי הרגשתי שלא יועיל, מחילה בכל זאת!)

רק אומר

בין זה לבין הפעילות בפורום?

דווקא בגלל שאני חושב הרבה

וראה רמבם הלכות דעות פ"ב הלכה ד

בסך הכל ביקשתי לשמוע מה הקשר

זה צורת ביטוי למחשבות, מי שלא חושב הרבה פחות יהיה לו קריטי לבטא את עצמו בכתיבה, לדעתי

אולי אפילו יותר מדיי..

וכן הרבה חושב גם על הסביבה

למרות העצלנות  תוכלי לפרט איך זה מתבטא לך בחיים?

בעצם את רוצה וגם יכולה בפוטנציאל (אולי גם נהנית מזה?) אבל סתם לא בא לך

לא סותר.

אבל זה כן יכול להיות מה שנותן את הכיוון לבחירות ולמעשים שעושים.

לעומת האופציה לקחת בחירות בצורה יותר זורמת ופחות מודעת(?)

(ברצינות, זה לא באמת משנה. השאלה האמיתית היא האם אתה מגדיר את עצמך ככזה, מה שזה לא יהיה)

סתם נראה לי שכן, גם אני יכולה לרחף ולדמיין בכל סיטואציה
(מבלילה/בבוקר במיטה,במפגש עם מלא אנשים ואפילו בקבוצה ובתוך שיח, הקטע שלא תמיד זה מוציא אותי מהריכוז אפילו, אני יכולה לחשוב על מלא דברים במקביל, ותוך כדי לזרום עם השיחה של האנשים מסביבי שמדברים איתי)
וכל דבר שזז זה זה הילה להתבוננות, לתובנות, לחידושים, לסלנגים, ללחנים ולרעיונות מקוריים
אחרים.
 

את אוהבת שזה ככה? חושבת שזה טוב, שווה? איך זה משפיע בכללי?

גם מעניין התגובה השניה שלך למעלה: למה מי שחושב הרבה יהיה לו קריטי לכתוב? (ניסחת את זה הפוך אבל בכוונה אני שואל ככה)

אלא להכיר טובה ותודה לביוצר אשר יצרני. 
אבל האמת שטוב לי ככה, אבל זה כן עבודה שצריך לאזן תמיד
אם אתה נופל למחשבות כשאתה בדיוק צריך להקשיב למהלך שמתרחש מסביבך 
או להפך אתה יותר מדיי מתרכז במהלכים של אחרים במקום להיות קשוב לעצמך.
זה דורש איזון תמידי
יש סוגים שונים של מחשבות.
יש אדם ש"חושב"- מתכנן מהלכים לוגיים
יש אדם ש"חושב"- אינטואטיבית והשראתית, מקורי יותר
יש אדם ש"חושב"- מפחד ודאגה מה יהיה הוא כל הזמן מתכנן את המהלכים הבאים.
יש אדם ש"חושב"- עולם פנימי, יש לו עולם שלם שהוא מעדיף לא לחלוק אותו עם העולם שבחוץ
או שהוא פשוט לא תמיד מצליח לחלוק עם העולם שבחוץ.
ועוד, ועוד סוגי חשיבות וחושבים

המושג "חשיבה/מחשבה" זה מושג רחב מאוד

מה שכתבתי למעלה. שלרוב, אנחנו כבני אדם כן צריכים לתת ביטוי למחשבות/רגשות שלנו.
ולכן, אדם שחושב הרבה יצטרך לבטא את עצמו יותר מאשר אחד שחושב פחות.
כי יש לו יותר מחשבות. וכתיבה(במיוחד שהיא אנונימית)מאוד נותנת למחשבות והגיגים ביטוי...

קצת בכוונה השארתי את השאלה פתוחה בלי להגדיר.

בזכות זה הבנתי עכשיו עוד כמה כיוונים שלא התכוונתי אליהם מלכתחילה.

לגבי הסוף, אני מסכים.

האמת אתה נשמע אדם שחושב הרבה ושיש לו חשיבה מעניינת.

מעניין לשם מה נשאלה השאלה שלך...ומה ההגדרה שאתה התכוונת.

בעקבות דיון עם חבר, שהפריד בין אנשים שפועלים מתוך חשיבה תמידית (סוג של תבניתיות ומודעות אליה), לבין כאלה שפועלים מתוך תחושות כלליות, שאיפות, עתיד.

האמת עוד לא ירדתי לגמרי לסוף דעתו לגמרי אבל בכל זאת עניין אותי לדעת איפה אני נמצא על הסקלה הזאת (מבחינתו זה היה ברור איפה אני חח).

והגעת למסקנה?
מה הייתה דעתו?

 

הוא מגדיר את עצמו כאחד שחושב, ומבחינתו גם אני ככה לפי ההגדרות שלו. למרות שיש שוני בהתנהלות היום יומית שלנו ובתחומי העניין, אבל כן יש שיח משותף בגלל ה"חשיבה" הזאת.

בניגוד אליו, קצת מפריעה לי ההגדרה הזאת כי זה נשמע לרוב כחסרון ביחס לסביבה ולא כמו משהו ייחודי.

מאד הרגיז אותי ההגדרה שלו.. [מהיכרות עם אנשים ש'חושבים' לפי הגדרתו] כי מבחינתי לפי ההגדרה שלו, זה חסרון גדול להיות 'חושב', ואם כך, אז אני ממש לא 'חושב'..

מחשבות זה לא דבר מדיד לכן אי אפשר לומר כמה אני "חושבת" ביחס לסביבה שלי

אפשר להעריך את זה בהתאם לנושאי השיחה והרמה שלהם

או גם לפי דברים שאנשים מספרים על עצמם לפי תומם מדי פעם

באופן כללי - לא רוצה להיות מוגדר דווקא על ידי זה.

אני חושב שכיום מופצים המון נרטיבים בעולם וכל אחד שהוא מוגדר על פי הנרטיב שלו - "דתי" זה אדם שמחזיק במערכת אמונות מסויימות, "חילוני" "ימיני" "שמאלי" - כנ"ל.

המצב הזה גורם לאנשים לחשוב שהמחשבה מגדירה אותם ולכן כדי להיות המושא שהם רוצים להיות הם "צריכים" לחשוב דברים מסויימים ולא דברים אחרים ובכך אוטמים את עצמם מחשיבה חופשית על נושאים שונים. מחשבה חופשית היא הדבר האנושי הכי מתבקש שיש.

וגם חלק מלחשוב זה לדעת שלא בכל נושא חייבים לגבש עמדה מוצקה.

השאלה היא אם זה דבר טוב או שלילי

כי יש כאלו שאומרים שזה מיותר וזה סתם טחינה או מעמיס על החיים

ויש בזה משהו חיובי, לדעתי, שאדם עמוק ויכול להבין דברים יותר לעומק ולהסתכל על כל צדדי המטבע ולא בשטחיות

מצד שני מנסתם כל HSP הוא אדם חושב ביחס לסביבה...

זה בא כחלק ממשי מהרגישות או רק תוצר לוואי?

כי אם זה רק תוצר לוואי אפשר לאזן או לעשות התאמות לסביבה

שכתוצאה ממנה יש גם השפעה רגשית.

כמו שקושי/מעוקה פיזית גורמת לנו למשל להיות עצבניים.

או לרעש? או לריחות?

אי אפשר לבודד את עצמך כל הזמן...

לפעמים אני מחכה 10 דקות להכנס לבניין באוניברסיטה כי כמה סטודנטים
החליטו לעשן ליד הדלת.
ולך תסביר להם שריח של סגריה מרגיש לך כמו מתקפה פיזית על כל החושים שלך...

אם משהו מפריע לך תחושתית זה לא אומר בהכרח שאתה צריך לחשוב עליו

[אני כעת בחו''ל, ושבת כאן יוצאת יותר מוקדם מיציאת שבת בארץ. ולכן כותב לפני יציאת שבת בארץ, 

כותב את זה כדי למנוע טעות או חשד..]

יש שאלות שלא צריך להסביר אותן ורק מחכים לתשובות שנובעות מהעונה עצמו - וע"פ מה שזה אומר לו באופן אישי.

אנסה בעז''ה בהמשך להרחיב יותר.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.