אחרי הכל, אני @חושבת בקופסא (לא ידעתי שאפשר בכלל לתייג את עצמך....)

הכוונה לחשוב בקופסא, זה בגבולות הקיימים? אפשר להתפתח ככה? 
(כאילו להפך מ"מחוץ לקופסא")

אני מקווה שלא הרגשת שאני מקניטה אותך עכשיו, באמת רציתי להבין מה עומד מאחורי השם.
דווקא יפה, אהבתי את הרעיון. זה באמת תופעה שהפשוט וההגיוני נהיה "מקורי" כבר
ואנשים מתאמצים כדי למצוא רעיונות מוזרים ומשונים.

(וזכור לי שהיה איזה דיון אידאולוגי איתך שלא המשכתי לא כי לא היה מה להגיב
אלא כי הרגשתי שלא יועיל, מחילה בכל זאת!)

רק אומר

בין זה לבין הפעילות בפורום?

דווקא בגלל שאני חושב הרבה

וראה רמבם הלכות דעות פ"ב הלכה ד

בסך הכל ביקשתי לשמוע מה הקשר

זה צורת ביטוי למחשבות, מי שלא חושב הרבה פחות יהיה לו קריטי לבטא את עצמו בכתיבה, לדעתי

אולי אפילו יותר מדיי..

וכן הרבה חושב גם על הסביבה

למרות העצלנות  תוכלי לפרט איך זה מתבטא לך בחיים?

בעצם את רוצה וגם יכולה בפוטנציאל (אולי גם נהנית מזה?) אבל סתם לא בא לך

לא סותר.

אבל זה כן יכול להיות מה שנותן את הכיוון לבחירות ולמעשים שעושים.

לעומת האופציה לקחת בחירות בצורה יותר זורמת ופחות מודעת(?)

(ברצינות, זה לא באמת משנה. השאלה האמיתית היא האם אתה מגדיר את עצמך ככזה, מה שזה לא יהיה)

סתם נראה לי שכן, גם אני יכולה לרחף ולדמיין בכל סיטואציה
(מבלילה/בבוקר במיטה,במפגש עם מלא אנשים ואפילו בקבוצה ובתוך שיח, הקטע שלא תמיד זה מוציא אותי מהריכוז אפילו, אני יכולה לחשוב על מלא דברים במקביל, ותוך כדי לזרום עם השיחה של האנשים מסביבי שמדברים איתי)
וכל דבר שזז זה זה הילה להתבוננות, לתובנות, לחידושים, לסלנגים, ללחנים ולרעיונות מקוריים
אחרים.
 

את אוהבת שזה ככה? חושבת שזה טוב, שווה? איך זה משפיע בכללי?

גם מעניין התגובה השניה שלך למעלה: למה מי שחושב הרבה יהיה לו קריטי לכתוב? (ניסחת את זה הפוך אבל בכוונה אני שואל ככה)

אלא להכיר טובה ותודה לביוצר אשר יצרני. 
אבל האמת שטוב לי ככה, אבל זה כן עבודה שצריך לאזן תמיד
אם אתה נופל למחשבות כשאתה בדיוק צריך להקשיב למהלך שמתרחש מסביבך 
או להפך אתה יותר מדיי מתרכז במהלכים של אחרים במקום להיות קשוב לעצמך.
זה דורש איזון תמידי
יש סוגים שונים של מחשבות.
יש אדם ש"חושב"- מתכנן מהלכים לוגיים
יש אדם ש"חושב"- אינטואטיבית והשראתית, מקורי יותר
יש אדם ש"חושב"- מפחד ודאגה מה יהיה הוא כל הזמן מתכנן את המהלכים הבאים.
יש אדם ש"חושב"- עולם פנימי, יש לו עולם שלם שהוא מעדיף לא לחלוק אותו עם העולם שבחוץ
או שהוא פשוט לא תמיד מצליח לחלוק עם העולם שבחוץ.
ועוד, ועוד סוגי חשיבות וחושבים

המושג "חשיבה/מחשבה" זה מושג רחב מאוד

מה שכתבתי למעלה. שלרוב, אנחנו כבני אדם כן צריכים לתת ביטוי למחשבות/רגשות שלנו.
ולכן, אדם שחושב הרבה יצטרך לבטא את עצמו יותר מאשר אחד שחושב פחות.
כי יש לו יותר מחשבות. וכתיבה(במיוחד שהיא אנונימית)מאוד נותנת למחשבות והגיגים ביטוי...

קצת בכוונה השארתי את השאלה פתוחה בלי להגדיר.

בזכות זה הבנתי עכשיו עוד כמה כיוונים שלא התכוונתי אליהם מלכתחילה.

לגבי הסוף, אני מסכים.

האמת אתה נשמע אדם שחושב הרבה ושיש לו חשיבה מעניינת.

מעניין לשם מה נשאלה השאלה שלך...ומה ההגדרה שאתה התכוונת.

בעקבות דיון עם חבר, שהפריד בין אנשים שפועלים מתוך חשיבה תמידית (סוג של תבניתיות ומודעות אליה), לבין כאלה שפועלים מתוך תחושות כלליות, שאיפות, עתיד.

האמת עוד לא ירדתי לגמרי לסוף דעתו לגמרי אבל בכל זאת עניין אותי לדעת איפה אני נמצא על הסקלה הזאת (מבחינתו זה היה ברור איפה אני חח).

והגעת למסקנה?
מה הייתה דעתו?

 

הוא מגדיר את עצמו כאחד שחושב, ומבחינתו גם אני ככה לפי ההגדרות שלו. למרות שיש שוני בהתנהלות היום יומית שלנו ובתחומי העניין, אבל כן יש שיח משותף בגלל ה"חשיבה" הזאת.

בניגוד אליו, קצת מפריעה לי ההגדרה הזאת כי זה נשמע לרוב כחסרון ביחס לסביבה ולא כמו משהו ייחודי.

מאד הרגיז אותי ההגדרה שלו.. [מהיכרות עם אנשים ש'חושבים' לפי הגדרתו] כי מבחינתי לפי ההגדרה שלו, זה חסרון גדול להיות 'חושב', ואם כך, אז אני ממש לא 'חושב'..

מחשבות זה לא דבר מדיד לכן אי אפשר לומר כמה אני "חושבת" ביחס לסביבה שלי

אפשר להעריך את זה בהתאם לנושאי השיחה והרמה שלהם

או גם לפי דברים שאנשים מספרים על עצמם לפי תומם מדי פעם

באופן כללי - לא רוצה להיות מוגדר דווקא על ידי זה.

אני חושב שכיום מופצים המון נרטיבים בעולם וכל אחד שהוא מוגדר על פי הנרטיב שלו - "דתי" זה אדם שמחזיק במערכת אמונות מסויימות, "חילוני" "ימיני" "שמאלי" - כנ"ל.

המצב הזה גורם לאנשים לחשוב שהמחשבה מגדירה אותם ולכן כדי להיות המושא שהם רוצים להיות הם "צריכים" לחשוב דברים מסויימים ולא דברים אחרים ובכך אוטמים את עצמם מחשיבה חופשית על נושאים שונים. מחשבה חופשית היא הדבר האנושי הכי מתבקש שיש.

וגם חלק מלחשוב זה לדעת שלא בכל נושא חייבים לגבש עמדה מוצקה.

השאלה היא אם זה דבר טוב או שלילי

כי יש כאלו שאומרים שזה מיותר וזה סתם טחינה או מעמיס על החיים

ויש בזה משהו חיובי, לדעתי, שאדם עמוק ויכול להבין דברים יותר לעומק ולהסתכל על כל צדדי המטבע ולא בשטחיות

מצד שני מנסתם כל HSP הוא אדם חושב ביחס לסביבה...

זה בא כחלק ממשי מהרגישות או רק תוצר לוואי?

כי אם זה רק תוצר לוואי אפשר לאזן או לעשות התאמות לסביבה

שכתוצאה ממנה יש גם השפעה רגשית.

כמו שקושי/מעוקה פיזית גורמת לנו למשל להיות עצבניים.

או לרעש? או לריחות?

אי אפשר לבודד את עצמך כל הזמן...

לפעמים אני מחכה 10 דקות להכנס לבניין באוניברסיטה כי כמה סטודנטים
החליטו לעשן ליד הדלת.
ולך תסביר להם שריח של סגריה מרגיש לך כמו מתקפה פיזית על כל החושים שלך...

אם משהו מפריע לך תחושתית זה לא אומר בהכרח שאתה צריך לחשוב עליו

[אני כעת בחו''ל, ושבת כאן יוצאת יותר מוקדם מיציאת שבת בארץ. ולכן כותב לפני יציאת שבת בארץ, 

כותב את זה כדי למנוע טעות או חשד..]

יש שאלות שלא צריך להסביר אותן ורק מחכים לתשובות שנובעות מהעונה עצמו - וע"פ מה שזה אומר לו באופן אישי.

אנסה בעז''ה בהמשך להרחיב יותר.

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה