בגד לחג, הנקה וירידה במשקל אחרי לידה.. פריקה ושאלה..הילושש

היי לכולן, 

 

ב"ה כרגע כמעט 5 חודשים אחרי לידה.. הריון ראשון ולא לקחתי בחשבון את ההשלכות של לא לשמור על המשקל. 

אני נראית שמנמנה.. לא רגילה לראות את עצמי ככה, בחיים לא הייתי במשקל הזה. 

אין לי זמן לספורט, ותזונה- אני מניקה, ומרגישה שכשאני אוכלת פחות יש לי פחות חלב ובכלל, יש לי תאבון ממש, מרגישה רעב הרבה פעמים במהלך היום. וגם אם לא רעב- פשוט באלי לאכול. 

 

ממש ממש קשה לי עם המראה החיצוני. 

ומעבר לזה, אין לי (ב א מ ת ! ! ) מה ללבוש.. כל יום אני מאלתרת משהו.. 

לא באלי לקנות בגדים למידה הזו.. כי אני אומרת לעצמי שזה זמני וחבל על הכסף. אבל בעלי מתעקש כי הוא רואה אותי כל בוקר מאלתרת מה לבוש וזה לא יפה בעיניו.. , והוא צודק..  

 

האמת שאין לי חשק גם לקנות בגד לחג.. כי הכל נראה זוועה עליי. ולקנות באינטרנט.. על הדוגמנית המהממת הכל נראה פצצה ועליי זה בטח לא יראה ככה ולמדוד- לא באלי שבעלי יראה את הפאדיחה. לא רוצה להדגיש לו כמה שאני שמנה..  (אני לא באמת ממש שמנה, פשוט יותר מלאה מתמיד, פשוט שמנמנה.. יש לי כפלים בגב, שכל שמלה יושבת רע. 

 

ותכלס, נשים מניקות, מה אתן עושות עם המשקל?! איך יורדים? 

איפה קונים בגדים לחג/ יומיום במחירים זולים כי לא רוצה להשקיע כסף על המידות האלה.. 

 

תודה לכולן. 

 

ממש מזדהה, מניקה ורעבה כל הזמןרוצהכברללדת
אבל בגלל שהיה לי ילד שלא עלה במשקל כי שמרתי ואכלתי פחות הפעם אני משתדלת לאכול טוב וכשאני רעבה ויודעת שזה זמני כי ההנקה מאוד חשובה לי!!
לגבי בגדים, יש בגדים מאוד יפים גם לנשים מלאות ואם יש אפשרות אני ממליצה לקנות ולהרגיש יפה.
אולי חנויות של מידות גדולות ?נפש חיה.
עוקבת.. באותה סירהLana423
אני בהנקה לא מנסה להרזותביבוש
לא שאני שמנה... אבל נשאר קצת בטן.
מחכה לאחרי ההנקה... שהתינוק לא יסבול מזה
מה עם חנויות יד שניה?רק טוב!
היום זה כבר ממש טרנד לקנות ביד2. המחירים נמוכים בהרבה. ואת לא מתבאסת על הכסף שהוצאת גם אם קצת אחרי זה הבגד לא רלוונטי.
ממליצה על גולף. יש להם מידות נורמליות ומבחר יפה יחסיתקווין אמאן

כמובן אם זה הסגנון שלך וכן הייתי קונה מידה למעלה. שיהיה לך נוח ומפנק וגם יחמיא לכרגע

מתרגלים לשינוימלאת אושר
מתחילים לקנות בגדים שמחמאים גם במצב הנוכחי ושיתאימו גם כשתחזרי לגזרה הרגילה.. יש כאלה! רק צריך לחפש, לי יש בגדים מחמיאים שלבשתי בחודש 7 ואני לובשת גם עכשיו כשכבר הורדתי את כל העודפים מהלידה...

ותחשבי על זה שבעז"ה יהיו לך עוד ילדים ועוד הריונות, ושבעצם ב20 שנה הקרובות הגוף שלך יהיה די דינמי, אז נגיד להפסיק לקנות בגדים מבדים נצמדים שמראים קפלים בגב (תרגישי בנח, את ממש לא היחידה שיש לה) וכאלה..



ובעיקר, תלמדי לאהוב את הגוף שלך בכל מצב, להתרגש מהיכולת שלו ככה להשתנות לגדול ולהתכווץ... תגידי לבעלך שאת זקוקה לו כדי להרגיש שאת יפה, שיחמיא לך הרבה, תעופי על איפור ותכשיטים שמחמיאים בכל מצב. ותקנה מלא בגדים מחמיאים שיעשו לך טוב עם עצמך!! אל תתקמצני שזה זמני, זה שווה כל שקל. ועוד יהיה לשימוש גם בעתיד
וואי חייבת להגיד שאני ממש ממש מזדהה ומבינה, באותותיתיק
מצב.. אני מניקה מלא גם בערך חצי שנה אחרי לידה ולגמרי חושבת שהדימוי העצמי שלנו והבריאות כל כך חשובים במיוחד אחרי לידות, ובשנים האלה של ההריונות ולידות שחייב להיות לזה זמן.
אני מאוד מאוד מאוד רעבה בהנקה ומשתדלת מאוד לאכול בריא ומזין.
עם ידע והבנה בסיסים בתזונה את יכולה לדעת מה משביע באמת ובריא כמו חלבונים וסיבים תזונתיים ומה משביע אבל משמין כמו פחמימות ריקות, וזה מאוד קל ללמוד לפחות ברמה בסיסית וככה יודעים מה לאכול. אשמח לשתף בידע הקטן שיש לי אם תרצי).
אני גם השמנתי אחרי הלידות וגם לא מרזה בהנקה. אבל זה כך כך חשוב לי שבאש ובמים אני מוצאת זמן לעשות ספורט וגם לאכול בריא.
ולעניין הבגדים, לגמרי מבינה את המחשבה שחבל להשקיע, אבל גם להרגיש יותר מלאה וגם ללבוש בגדים שאני לא אוהבת או שפשוט אין מה ללבוש זה מתכון בדוק לדימוי עצמי נמוך,
ולתחושה מבסאת.
אני מודה ומתוודה שלי לקח זמן להבין שגם בתקופות של הריון ולידה חשוב מאוד ללבוש בגדים מחמיאים ויפים, זה דבר ששווה כן להשקיע כסף, וכן גם בשביל הבעל, לגמרי מגיע לו לראות את אשתו לבושה יפה ומחמיא. ממליצה לך כן לקנות בגדים,בטח לחג, אז אל תקני המון אם יש לך שאיפה לרדת, אבל כן להשקיע באיך שאת לבושה ונראית, ובמקביל באמת לעשות ספורט ולשים לב שאוכלים מזין ומשביע ולשתות מלא ואז החלב לא אמור להיפגע.
אני אומרת הכל ממקום הכי מזדהה והכי מבין, הייתי בדיוק ככה עד שהחלטתי שאני משנה גישה, אני לא יודעת באיזה שלב את אבל אני בתחילת הקמת המשפחה, אין מצב שעכשיו במשך שנים של הריונות והנקות אני אראה וארגיש לא טוב עם עצמי, בלי בגדים או עם בגדים שלא מחמיאים לי. חשוב לי להשקיע בעצמי, חשוב לי מאוד.
אז אני משקיעה בספורט אחרי לידות ולפעמים עושה שמניות באוויר כדי להצליח ולפנות זמן, ולפעמים חוסכת לזה כדי לממן, וכנל התזונה זה לגמרי לגמרי משפיע ועוזר.
אז לגמרי ממליצה, אם לא ספורט ותזונה לפחות כן להשקיע קצת בבגדים שדבר ראשון יתן לך תחושה טובה על עצמך!!!
ועוד משו טיפ קטן..בגדים שיכולים לשמש אותך גם בהריונות וגם אחרי לידה והנקה עם משקל יותר גבוה לגמרי שווה להשקיע בהם גם הרבה כסף, אני ראיתי על עצמי שבגד כזה שימש אותי כל כך הרבה שהיה שווה כל שקל. הרבה יותר שווה מכל בגד אחר שקניתי ביותר זול.
בהצלחה רבה!! והכי תזכרי לפחות אנחנו משמינות מהסיבות הכי טובות ומשמחות בעולם!!
אשמח שתשתפי אותי בנושא של תזונה כמו שכתבת..הילושש

יעזור לי ממש.. 

תודה!! 

 

אני חושבת שכדאי לקנותממשיכה לחלום
קודם כם ממש מזדהה
דבר שני אני כן קניתי בגדים למידה הזאת, בעקר לשבת כי בגדי ביום יום שלי כן התאימו. אני לא מצטערת בכלל כי אני חושבת שאשה שמתכנמת ללדת מספר ילדים צריכה מלתחה רב תכליתית (נשמע פלצני;))
הכוונה שצריך בגדים להריון, בגדים לאחרי לידה שמתאימים להנקה, ובגדים רגילים לשלב שבין לבין. כמובן שחלק מהבגדים יכולים להתאים לכמה מהשלבים. אבל אני לא רואה בעיה בזה שתיהיו לאישה כמה בגדים שמתאימים רק לשלב מסוים וישבו בארון כשהם לא רלוונטיים (למעט בעיה של מקום)
כאילו יש הבנה שבהריון לא כל הבגדים מתאימים ואחרי הלידה מצפים ישר לחזור לבגדים הקודמים... אני לא מתחברת לזה
כשהורדתי את הצפיות שכל הבגדים שלי יתאימו לי בכל זמן ממש התעודדתי.
אני מחכה בסבלנות לזמן שבו אוכל לחזור ללבוש אותם ובנתיים יש לי פתרונות אחרים.
מבינה ממשפלא הבריאה
גם אני בהריון הראשון עליתי 20 ק''ג וירדתי רק לקראת סוף ההנקה אחרי שנה פלוס.
אבל במקום להתבאס כי באמת לא תמיד יש אפשרות אחרת. ההנקה מרעיבה וצריך לאכול בשביל חלב. אפשר ללמוד לאהוב את הגוף ולמצוא את החושניות גם בגוף מלא. בעזרת ריקוד ואהבה עצמית לגוף.
בנוסף למצוא גזרה של בגדים שתראי בה טוב. ופשוט לקנות כמה בגדים בסגנון. לי התאים בגדים שיש בהם כיווץ מתחת לחזה והשאר רפוי, או שמלות שיש תפר בחזית מקדימה והשאר חסר צורה. זה דווקא מתיישב יפה על גוף מלא. ונתן תחושה שאת יותר רזה.
אם יש לך רצון להשקיע קצת תתייעצי עם סטייליסטית. אולי אפילו תשקיעי קצת כסף בליווי קניות.
אין מה להתבאס להוציא כסף שזה זמני. גם כי הכי חשוב שתאהבי את עצמך בכל מצב, וגם כי ככה זה. נשים משתנות עם מעגל ההריון והלידה וגם הגזרה משתנה.
אז במקרה שתרזי פשוט תשמרי את הבגדים להריון או להנקה הבאים....
לגמרי מוכר נורמלי ומבאסאורוש3
אני מצאתי בזיפ. יש להם גם מידות נורמליות. אפשר ללבוש חצאית בסיס ולהניק בכיף. לא צריך לשלם הון על בגדים ייעודיים.
אני דווקא מסכימה עם בעלך. מניסיוני הלא מעודד שום דבר לא יורד כ''כ מהר. והתחושה המבאסת יחד עם בגדים לא מחמיאים ממש מורידה נפשית.
מבינה את מה שאת אומרת והייתי שם. אבל ברגע שהשקעתי בעצמי הצלחתי להרגיש טוב יותר לפחות מהבחינה הזו גם אם לא ירד המשקל. וזה ממש חשוב.
לקנות באינטרנט לעצמי לא הכי עובד לי האמת. צריכה למדוד איך עלי. לילדים קונה המון.
צאי לקניות.
וממששש כדאי לנשנש ירקות. איכסה. אבל אם את מסוגלת ממש כדאי.
מזדהה ומחפשת גםאין כמו טאטע!
חנויות להריוניות עם בגדים יפים לחג במחירים שפוייםם
מבינה אותך ממש, הייתי שםשוגי

אילתרתי ואילתרתי, והתבאסתי אז אכלתי עוד וחוזר חלילה...

עד שחברה סיפרה לי שמה שעזר לה זה דווקא לפנות מדף עם בגדים שיכולה ללבוש ואוהבת ולקנות עוד כמה כאלה, פתאום כשכן אהבתי את איך שאני נראית זה דרבן אותי ואז הצלחתי לרדת.

אני יודעת שזה הפוך מההגיון, ההגיון אומר אל תקני עכשיו תקני רק כשתרדי, אבל זה בדיוק להיפך, תפרגני לעצמך בגד בגזרה מתאימה כזה שתסתכלי במראה ותאהבי.

וסתם טיפ, תקני גזרה שאח"כ אפשר להצר, עברה תקופה והלכתי להצר כמה בגדים וככה הכסף לא נזרק לפח וכן נהניתי והתלבשתי.

בהצלחה יקרה, מבינה את הבאסה.

ועוד משו, הריון ראשון את לא רגילה והגוף שלך לא רגיל, ממש לא חייב להיות שיהיה כך גם בהמשך...

הבעת למקום הנכון אחותיחגהבגה
אני שמנה מאז ומעולם.
מאוד רוצה לרדת, רוב הזמן עושה משהו בשביל זה אבל הפעמים שאין לי כח, מצישות.
אן באלך, יש לנו קבוצה של כמה נשים רובם פה מהפורום בווצאפ שאנינו משתפות מה אוכלות ונותנות מוטיבציה אחת לשניה.הרוב מניקות/ בהריון

לגבי בגדים, מהאינטרנט, אני מזמינה משיין, הרבה זול. הרוב יושב טוב מה שלא, כפרה.
מזמינה כבר כמה שנים אז יודעת בערך מה טוב וכו'.
ממתיצה ממש לחפש משהו בגולף, הצידות שם נורמליות, 40 זה 40 של אשה ולא של דןגמנית ויש גם מידות גדולות ויש להם קולקציה ממש צנונה עכשיו.
אם יש לך באיזור משתלם ממש ללכת לגולף עודפים.
אל תתקמצני על בגד.
אחרי המעשים נמשכים הלבבות
אם תרגישי טוב עם עצמך כלפי חוץ זה ישדר גם להרגשה שלך, זה חשוב ממש אל תזלזלי בזה
וואי תודה..הילושש

הייתי ממש רוצה להשתתף בקבוצה אבל אין לי ווצאפ חח.. 

 

תודה על תגובה.. 

עזרת מאוד. 

 

אשמח להצטרף לקבוצה שכתבתבת אל123
אני גם נלחמת בירידה במשקל
שלחי לי בבקשה מסר אישיחגהבגה
גם אני אשמח להצטרףshaer29
וואי איזה אלופות אתן, איזה כיף לקבל תגובות כאלה..הילושש

תודה רבה לכל אחת על התגובה, ממש עודדתן ועזרתן. 

צרת רבים חצי נחמה- ממש ככה. 

בע"ה היום קבענו שנלך לקנות, אבל רציתי לוותר.. אחרי שקראתי אתכן אני הולכת בשמחה!! 

תכלס צודקות! 

 

תודה רבה לכן.. אם אמצא משהו מעניין אעדכן בע"ה בלי נדר. 

 

אני מציעה לך כן להשקיע ולקנות.סופי123
גם אם את מתכננת לרדת, את מתכננת ללדת עוד ולהניק עוד מן הסתם אז שיהיו לך בגדים יפים לתקופות האלה. זה טבעי מאד לאישה ואני ממש רואה על עצמי שכשיש לי בגד מחמיא ויפה אני פחות מתבאסת על המשקל וכו'. ומגיע לך להיות שמחה כמו שאת, היית בהריון, ילדת, את מניקה. הגוף שלך עבר הרבה וזה בסדר גמור להיות כמה קילו יותר. תפרגני לעצמך בגדים יפים ותהיי שמחה
יש גזרות שאפשר להראות בהם טוב, גם כשיש קצת שומניםאורי8
בעיקר גזרות ישרות, בלי חיתוך בבטן/ מעל הבטן.
מגיע לך להנות מהמראה של עצמך, גם עכשיו.
יש גם בדים יותר מחמיאים, לקח לי כמה שני ללמוד, אבל ליקרה וטריקו פחות מחמיאים, כי הם נצמדים.
לפי דעתי, תפרגני לעצמך, לכי למדוד, ותגלי שגם במראה הנוכחי יש בגדים שיכולים להחמיא.
פשוט לקבל את הגוף, את נותנת חיים לתינוק שלך, ובעזרת ה' יהיו לך עוד תינוקות, למה להעניש את עצמך?
מגיע לך לשמח במראה שלך.
מסכימה ממשהמקורית
גזרה עם חיתוך בבטן עושה לי ממש עוול. ואני נראית איתה נורא
ועם גזרה ישרה, לא רואים ככ את 10 הקילוגרמים שאני צריכה להוריד
@המקוריתאמא אבא ותינוק
זה הכי מוזר בעולםםםם
בראש שלי את דקיקה עם גוף של קרש גיהוץ!!
גם בראש שלי😂😂😂המקורית
אני לא שמנה אבל יש לי 10 קילו כדי לחזור להיות הדקיקה הזו ולקנות בחנות של בגדי ילדים
אבל האמת זה לא הבגדים חלילה אלא המשקל שאני מרגישה שמכביד עליי. אני פטיט. או לפחות הייתי. נמוכה ורזה מאוד. ומאוד קשה לי לסחוב את עצמי 🙄 מקווה שאצליח
התחלתי ספורט ואכילה מסודרת. אעדכן בהצלחה, כי מבחינתי אין אופציה לכשלון פה 🙃
גם אצלי בראש חחח!!דפני11
מדמיינת אותך רזונת חתיכונת
זה כל כך משתנה מבנה הגוף והגזרה שמתאימה…פנסאיאחרונה
אינה דומה מבנה גוף עם בטן וגם אגן רחב למבנה גוף שכל הרוחב שלו יחסית זהה…. גם אם המשקל שווה…

לכן צריך לעשות ניסוי וטעיה עד שתמצאי את הגיזרה שמתאימה לך.
ילד קשה (בן שנתיים)באתי מפעם

אני מרגישה שאני יוצאת מדעתי.

הילד שלי החמוד, המתוק, המצחיק פשוט מתיש לי את הנשמה.

אני מרגישה שהוא סוחט אותי פיזית ורגשית.

אין לי כוחות.

יש עוד ילדים מעליו בבית, הוא משתלט על הכל. אני מוציאה אותו מהמעון בשלוש, הילדים בבית מ1. והיום לפני שיצאתי להביא אותו מהמעון אני מחשבת לעצמי בראש, אוקי, יש לי עכשיו 4 וחצי שעות שאין לי חיים. זו התחושה.

איך שהוא נכנס הביתה הוא רק צורח, כל דבר שבא לו זה רק על ידי צרחות, צרחות, השתוללות, עצבים. בא לו דברים מאוד ספציפיים ואני לא תמיד מרשה ואז זה בכיות שעה. או שאני מביאה לא בדיוק כמו שרצה (אבטיח קוביות ולא משולשים, מים בבקבוק הזה ולא הזה). אני משתדלת שלא יהיה רעב אבל לא תמיד הוא מוכן לאכול אוכל ובא לו רק נשנושים.

ניסיתי לחשוב איזה רגש יש לי כלפיו וזה פשוט זהירות ופחד מהפיצוץ הבא. אני כל הזמן מרצה אותו שלא יבכה וישגע אותי.

הילדים אוהבים אותו מאוד כי הוא חמוד ממש, יש לו קטעים מתוקים שהוא מנסה לדבר, לרקוד, לשיר, הוא חתיך הורס אבל הורס לי את הנשמה. מה כואב לי? שאני קולטת שאני בלחץ ממנו אז צורחת על הילדים האחרים על כל דבר קטן.

כי א י ן לי יכולת להכיל עוד בכיות ועוד שיגועים, מה שיש לי ממנו זה מעל ומעבר.

חשוב לי לציין שמאז שהוא נולד הוא רגיש ובכיין, נסיעות איתו היו סיוט לא מהעולם הזה, קשה לי מאוד להרדים אותו מגיל קטן, יד תקופות יותר טובות ויש פחות. עכשיו ספציפית הוא עושה לי את המוות. יש לציין שלי הוא הכי בוכה ומשגע אותי, לבעלי הרבה פחות אבל עדיין. המטפלת אומרת שהוא ממש סבבה וזורם, היא אוהבת אותו מאוד והוא שמח לבוא אליה אבל מרגע שהוא מתעורר בבוקר הוא דורש ממני דברים בצרחות.

עכשיו שמתי אותו לישון במיטה הוא שעה שלימה צרחחחח את נשמתו, החלטתי שאני לא מוותרת, כל שנייה בא לו משהו אחר- להיות במיטה של אחיו, לשתות שוקו, להחזיק שמיכה, לצאת...

אחים שלו גם כבר לא מסוגלים לשמוע צרחות. אני לצערי הרבה פעמים מביאה לו דברים שלא הייתי רוצה כי לא בריא/ מלכלך אבל נכנעת כי אני לא מסוגלת.

לפעמים אני מרגישה שאני לא מצליחה כמעט להנות מהחמידןת שלו, זה עצוב מאוד, כי זה גיל מהמם.

תודה למי שקראה את הפריקה הארוכה הזאת.

אשמח לעידודים/ הזדהות / תובנות.

❤️

ועוד משהו חשוב! האיש במילואים והכל עליי 😭

יקירה המשפט האחרון שלך צריך להיות הראשון!❤️Doughnut

זה כל כך משמעותי! הכל עלייך הכי טבעי ומובן שאת נכנעת לו, צריך לשמור את הכוח😉... את מלכה ותודה לכם!👸🏻❤️

פרקטית- ממליצה בחום על הספר של הלוחשת לתינוקות "הלוחשת לפעוטות". ספר ממש מוצלח לי אישית מאד עזר בגיל הזה.

תודה!באתי מפעם
גם כשבעלי היה בבית הוא הוציא לי את הנשמה, אבל עכשיו אני ממש לבד בזה, אז קשוח לי. תודה רבה על ההתייחסות 
נשמע ממש קשוח!מתואמת

חשבת ללכת איתו לאבחון?

כי אמנם את אומרת שזה בעיקר מולך, אבל את כן מתארת משהו קצת חריג, עם כל זה שהוא ב"גיל שנתיים האיום"...

יכול להיות שיש משהו קונקרטי שמציק לו, כגון רגישות תחושתית, ולכן הוא עצבני כל כך... ואולי הוא עצבני בעיקר מולך, כי בתת-מודע הוא מרגיש שאמא אמורה לפתור לו את כל הקשיים, ולכן הוא מוציא הכול עלייך...

מקווה ממש שתמצאי איך להרגיע אותו!

ובהצלחה גדולה עם ההתמודדות לבד כרגע, כשבעלך במילואים...❤️❤️

מסכימהאיזמרגד1

שווה לפנות להתפתחות הילד, ולנסות לבקש אבחון

וגם אם זה לא הכיוון- הרבה פעמים יש להם הדרכות הורים ודברים בסגנון שיכולים לעזור לך להתמודד איתו...

וואי נשמע ממש קשוחכורסא ירוקה.

אז קודם כל חיבוק ענק 🧡

זה יכול להיות המילואים, ויכול להיות הגיל, אבל מציעה בזהירות אולי שווה לאבחן? זה לא ילד ראשון ולמרות שהסיטואציה קשוחה נשמע שבתחושה שלך  את רואה פה משהו חריג. אם לא אז תדלגי, רק משקפת מה קראתי.

תנסי לקרוא את הספר "לא קשור אלייך", התיאור שלך הזכיר לי אותו קצת (לא אומרת שבהכרח המסקנה זהה)

אני לא רציתי לכתוב ישירות🙈מתואמת

בכל אופן, מקווה שרופא הילדים של הפותחת הוא אדם קשוב, שלא ינפנף אותה ב"ככה זה גיל שנתיים", ושהיא באמת תגיע כמה שיותר מהר לפחות לאבחון ראשוני שייתן לה כיוון ודרך טיפול התחלתית כדי שיהיה לה אוויר לנשימה...

(גם את בעצם לא כתבת ממש ישירות, אשרייך❤️)

על מה זה מדבר? ילדים לא תקשורתיים?באתי מפעם
זה פרוזה, ספר חרדי, נקי לגמריכורסא ירוקה.
על אמא שחווה קושי עם אחד הילדים, נותן טיפה גם זווית ראיה כביכול של הילד אבל לי בקריאה היה משמעותי באמת לראות את התחושות של האמא והמסע שהיא עוברת מ"האם אני מדמיינת והכל בסדר?" דרך "משהו לא בסדר אבל אם אני רק אלמד להתנהל איתו זה ישתנה" (כמו שאמרת שאצל בעלך והמטפלת זה שונה) ועד המסר של הספר - יש לילד קושי אמיתי והוא לא קשור אלייך/לא באשמתך/לא בהכרח יפתר אם רק xyz.

בספר באמת הילד מאובחן בסוף עם בעיית תקשורת, אז כתבתי לא בהכרח המסקנה זהה אני סתם אישה זרה בפורום ולא מכירה את הילד והסיטואציה. אבל שווה כן לנסות לדבר עם הרופא, לתאר מה אתם עוברים וכו.


יכולה לומר לך שאני תיארתי לרופא סיטואציות מסוימות על גיל שנתיים וחצי והוא ממש לא אמר לי זה הגיל ולא שאל על קשיים מסביב ישר אמר תקשיבי יש פה ענין רציני וחבל שתסבלו לכו לאבחון. בסוף אצלנו זה דווקא כן היה ענין סביבתי שהשתפר פלאים בהמשך, אבל זה גם בא אצלנו "בהפתעה" ולא משהו שראינו ממש מלידה

יש לבית להורות מקרבת וובינריפ חינמיים על התפרצויותהשקט הזה

זעם

כשברור שהמטרה בסוף היא למכור את הקורס המלא, אבל אולי שווה להרשם למשהו כזה ולראות אם מתחברים לגישה שלהם ואם זה משהו שמדבר אלייך.


כי הם מדברים ממש על זה שילדים שלא מצליחים להביע את הצורך שלהם זה יוצא בצורה כזו של זעם

וואי וואי ממש מזדהה, ואולי באתי לנחם (רק אולי...)ממתקית

יש לי בן שבדיוק ככה, מלידה, הוא אחרי לא מעט ילדים, הקטן שלנו.
מיום היוולדו נהייה לי קשה יותר, בשינה, באוכל, בהכל (עם דגש על שינה), אף אחד לא היה כמוהו.
עקשן בצורה בלתי סבירה, וכמו שאמרת, רוצה את האבטיח הזה דווקא ולא מה שהבאתי לו, זורק, כועס, בוכה.
הוא האחרון, גם כי כבר די הזדקנתי, וגם הוא ממש לא עושה לי חשק לעוד (ומזל...חחח)
ילד מהמם, מתוק, חכם ונבון בצורה מיוחדת, אבל קששששההההה
לא אפרט, מה שאת עוברת, זה הוא.
כעת הוא בן 3, הייתי אומרת שמעט התאזן, נרגע יותר. מוציאה אותו מהמעון מוקדם יותר, כדי שישן בשמונה וחצי בלילה (הוא שונא לישון, ודי לא זקוק לשינה, היפר), בעיות בגמילה...לא מכירה שיש דברים כאלה. אבל בבכי מעט השתפר
יש לך גדולים?
הגדולים שלי לפעמים יוצאים איתו, זה מתנה.
בעלך במילואים- אז בכלל יותר קשה כי את לבד, ואולי זה גם משפיע עליו, לכן אולי כדאי הדרכת הורים?
בכל אופן,
אני הרבה גבולות חציתי עם הילד הזה (באוכל, ברצונות, בסדר יום, דברים שאני נגד למשל באוכל, אצלו היתרתי, אין לי כוח למלחמות)
מה שכן!!
כשיש לי פנאי וזמן- והוא דורש משהו שאני לא מרשה
אני אומרת לא, ויודעת שעכשיו יהיה שעת סיוט, אבל חשוב שישמע גם לא, ואז אני מחבקת, ומנחמת, ומרגיעה, והוא צורח, אבל זה שלב שחשוב לפעמים, כי באמת הוא כבר התרגל לקבל כמעט הכל.
והתקופה הקשה תעבור, ותישאר המתיקות בלבד.
ליבי איתך
 

 

ממש מזדההזריחה123

כמעט בכל מה שכתבת..

בן שנתיים וחצי

כנראה שהעקשנים חווים יותר חזק את גיל שנתיים…

אצלנו כבר חודשיים ככה, אולי יותר

אבל רואים ממש שינוי לטובה! למרות שיש ימים יותר קשוחים

באמת שאני חוצה אתו גבולות בלהרשות דברים שלא הרשיתי לגדולים, משתדלת לזרום עם הרוב ולעמוד על מה שממש חשוב לי.

כשהוא בוכה לפעמים עוזר להסיח את דעתו (לתת לו משהו שהוא אוהב לאכול/משחק אהוב/להחליף נושא)

ביחד עם מילואים זה באמת קשוח ממש…

אבל שוב, אני רואה שיש הטבה עם הזמן

מקווה שגם אצלך תהיה

בהצלחה ענקית וחיבוק!!!!

לא פשוט בכלל..

אני גם ככה ממשאוזן הפיל

מהלידה.

אני מקשרת את זה להריון שבו חוויתי סטרס גדול כשפרצה המלחמה.

יצא לי גם לשמוע מעוד כמה שהשכבה הזאת לא פשוטה.

ואני רואה שזה כן משתפר כשהיא מתפתחת יותר ויותר


אבל זה כל כך קשה

קודם כל חיבוק ענק!!אפונה

ילדים עם רגישות גבוהה הם ממש ילדים עם צרכים מיוחדים.

החדשות הטובות הן שבהינתן התנאים הספציפיים שהילד צריך, או לפחות רובם - הם פורחים, ויש להם יכולות הרבה מעבר לממוצע.

החדשות הקשות הן ובכן, שיש לך ילד עם צרכים מיוחדים וזה לא פשוט בכלל.

אני רוצה למסגר מחדש רגע - הילד שלך עמוס תסכולים וממוגן, ולכן מתקשה להסתגל. ואת יודעת את זה ובוחרת לצמצם את התסכולים שעומדים בפניו גם המשמעות היא לאפשר לו דברים שהיית מעדה להימנע מהם.


מחזקת את ידייך לפנות להדרכת הורים טובה בגישה היקשרותית התפתחותית, שתתן לך קודם כל תמיכה וגם תעזור לך לדייק את הצרכים הספציים של הילד שלך כדי שתוכלו להתפתח יחד בטוב.

אוף, מבינה אותך כל כך!צריךעזרה:)
מציעה מאוד מאוד ללכת להדרכת הורים טובה,  אנחנו לצערי עוד לא עשינו את זה ויש ימים שממש סובלים..
חיבוק ענקפילהאחרונה

אולי לשחרר קצת. לא לחשוב על רגשות? פשוט לחיות. הוא לא אוהב בקבוק , שיצרח , לא רוצה משולש , שיצרח. את לא חייבת להרגיע אותו. אם ילד מתרגל שאמא מפחדת מבכי שלו ובוחרת בפינצטה על מה היא מתעקשת , אז הוא מתרגל לבכות על כל דבר. פעם כשבת שלי הייתה בת שנתיים  (עכשיו סיימה בית ספר) רצתה מיץ מסוים. והוא נגמר. אז היא צרחה שעתיים רצוף. והיא לא על הרצף ולא כלום. היא מתנדבת במד"א , עובדת , ציונים טובים.

ילדים גם מרגישים לחץ. אם יש לחץ באוויר , הם מאוד נלחצים. גם אם את לפי הספר , לא מרימה קול , מדברת בצורה יפה. הם עדיין מרגישים לחץ.

הריון מלארי חלקיכמהה ליותר

לפני בערך 3 שבועות עברתי גרידה בשבוע 13, אחרי שהתגלה שהעובר הפסיק את הדופק.
כבר בבית החולים היה חשד למולה חלקית, ולכן המליצו לי להתחיל מיד מעקב בטא שבועי. 
הבטא כרגע יורדת ממש יפה, והיום יצא בטא 21.


בינתיים חזרו גם תוצאות הפתולוגיה, ובאמת מדובר בהריון מולה חלקית.
יש לי תור במרפאת הנשים בבית החולים ביום חמישי, אבל עד אז ניסיתי להבין מה מקובל כיום מבחינת משך ההמתנה לפני שמנסים שוב להיכנס להריון. 
ראיתי שבעבר ההמלצות היו מאוד מחמירות והיה צריך למנוע הרבה זמן אחרי שהבטא התאפסה, ויש מקומות שכתוב שכיום הגישה יותר מקילה, ואפשר לחכות רק כמה חודשים.

רציתי לשאול:
האם יש כאן מישהי שעברה לאחרונה מולה חלקית ויכולה לשתף כמה זמן המליצו לה לחכות אחרי שהבטא התאפסה לפני שניסתה שוב להיכנס להריון?
האם העובדה שהבטא כבר ירדה ל־21  זה מוריד את הסיכון להתפתחות מחלה טרופובלסטית ממאירה?
מכירות מיקרים שגם אחרי בטא כזאת נמוכה התפתחה מחלה טרופובלסטית?
 

תודה רבה לכל מי שתשתף מניסיונה! 

לאחותי היה לא מזמןפרח חדש
והרופאה הנחתה אותה שצריך 3 פעמים בטא מאופסת במשך 3 שבועות רצופים ואז קיבלה אור ירוק לעוד הריון. זה לקח לה בערך חודשיים להתאפס לגמרי לגמרי
אז זה אומר בערך 3 חודשיםכמהה ליותר

נשמע פרק זמן סביר

תודה!

אני עברתי מולארי מלא לפני 9 שנים אם עוזרהמקורית

21 עוד היה נחשב גבוה, ההנחיה הייתה לרדת מץחת ל5

אותי הנחו לעשות פעם בשבוע בדיקת בטא ולמנוע חצי שנה

הופניתי גם למעקב אונקוגניקולוגי

אין לך עם מי להתייעץ ? רופאת נשים שתנחה?

בטח שיש לי עם מי להתייעץכמהה ליותר
עבר עריכה על ידי כמהה ליותר בתאריך כ"ב בתמוז תשפ"ו 0:38

יש לי את הפגישה במרפאת נשים בבית החולים עוד יומיים, ואני כמובן גם יכולה לקבוע תור בקופה לרופאת נשים.
אבל עד לתור ביום חמישי, עניין אותי לשמוע מה בערך ההנחיות כיום...

תודה על השיתוף!
מרגיע, כי אם למולה מליאה היה צריך רק 6 חודשים מניעה, אז מניחה לחלקי יהיה פחות.

בעז"ה♥️המקורית
עוד שאלהכמהה ליותר

אם באמת ההנחיה אצלי גם תהיה של מניעה קצרה של כמה חודשים, באיזה סוג של מניעה כדאי להשתמש, שלא יעשה לי בעיות ודימומים, ומתאים למניעה קצרה?

עד עכשיו המניעות שעשיתי היו עם נרות - שהם לא הרמטיים, ועם התקן - שנראה לי ביזבוז לשים התקן רק עבור כמה חודשים בודדים.

אני מנעתי עם גלולות משולבותהמקורית
אחותי לקחה משולבותפרח חדשאחרונה
עוד שאלה- מטפלת לוקחת על אוגוסט? בבקשה תענו..אנונימית בהו"ל
לא הצלחתי להבין מה הכלל בזה..
בדרך כלל זה תלוי במה שסוכם מראש.לפניו ברננה!
מקובל שכן מבקשים תשלום, לפחות חלקי.
אני מכירה שכן, התשלום החודשי הוא לכל השנהדיאן ד.

כולל חופשים

תלוי מה הסיכום מולההשם שלי
ממה שאני מכירה, בדרך כלל מטפלת שעובדת עד תחילת אוגוסט, כמו מעון, לוקחת תשלום מלא על אוגוסט.

בדרך כלל כןבוקר אור
כן אם היא עובדת אבל ביוליהלוואייי

אם היא מסיימת כמו בי''ס רגיל ואז י 'חודשיים חופש

בעיני זה פחות הגיוני לקחת על החודשיים


מכירה כאלה שלוקחים על 12 חודשים

חלק על 11

וחלק על 10


ולפעמים הסכום משתנה בהתאמה


הכל יכל להיות בסדר אבל העיקר שמסוכם מראש

כןמתיכון ועד מעון

יש כלל שאם הצטרפתם באמצע שנה משלמים חלקי

רוב מי שעובדת באוגוסט כמה ימיםהשקט הזה
גובה תשלום מלא על החודש.

את יכולה להחליט גם לא לגבות באוגוסט אבל לגלם את המחיר של אוגוסט בשאר החודשים- ז"א נניח חשבת לגבות 2000 שח לחודש שזה אומר סהכ 24,000 לשנה של 12 חודשים, אז את יכולה לא לגבות באוגוסט אבל שהמחיר לכל חודש יהיה 2180.

תודה רבה שעניתן❤️🩷🧡💛💚אנונימית בהו"לאחרונה
מכירות רב שיתיר לטבולנעמי28

עם נזם?

לא יודעת איך ואם אפשר להוריד רפואית

יש סיכוי כזה?

אני מכירה פסיקה שמותר עם עגיל קבוערק רגע קט

ורק צריך לסובב את העגיל או הנזם בזמן שאת מתחת למים.

מכירה שם של רב שמתיר?נעמי28
לא זוכרת ספציפיתרק רגע קט

אבל אני חושבת שראיתי את זה בתגובה של יועצת הלכה בקבוצה סגורה בפייסבוק.

תודה רבה!נעמי28אחרונה
לי רב התיר עם עגיל רפואיאנייי חדשה
בתוך ה30 יום מהרגע שעשיתי את העגיל (חור שני ושלישי)
🙏🏼תודהנעמי28
בטחעל הנס

זה מותר לכתחילה

אמממ על בסיס מה אתשלומית.

אומרת את זה בכזאת ודאות?

אמנם ייתכן ויש מקרים שאכן אפשרי

אבל ממה שאני מכירה זה ממש לא לכתחילה, בטח לא לרוב הדעות ( גם אם בדיעבד כן מתירים)

אני בלניתעל הנס
עבר עריכה על ידי על הנס בתאריך כ"א בתמוז תשפ"ו 21:30

למדתי את הנושא מכל הכיוונים,

זה נקרא מיעוט שאינו מקפיד,יותר מיזה ההקפדה היא שזה כן יהיה עליה,ומאחר שהיא לא מורידה את הנזם כלל,יש כלל בהלכה שיותר מ30 יום זה נחשב לחלק מהגוף,ולכן אין עם זה בעיה.

משום ש:א.נחשב חלק מהגוף

ב.מיעוט שאינו מקפיד

ג.לא רק שתצא כך לרשות הרבים אלא חשוב לה שזה יהיה עליה.

נכון שלפי הרמא לכתחילה מורידים הכל,אבל גם הוא סובר שאם אי אפשר להוריד וזה חלק מין הגוף הטבילה כשרה לכתחילה.

תודה מעניין!נעמי28
מכירה מישהי שטובלת עם נזם בהיתראורי8
לא יודעת.לומר,שם של רב. היא התחתנה לא ממ והמדריכת כלות אמרה לה שמותר. ן  היא לא מורידה את הנזם בכלל. כשהיה לי עגיל חדש,שלא הצלחתי להוריד הבלנית אמרה לי לטבול איתו. 
אני מכירה שמותר כי זה מיעוט הגוף ואת רוצה שהואהשקט הזה

יהיה עלייך.

אם את רוצה רב, את יכולה לשאול בבית ההוראה של הרב זכריה בן שלמה


 

לשאלות בשיחה:

0528465585

למענה בוואצפ:

0515465585

 

 

 

 

תודה רבה!נעמי28
שוב תחילת הריון ושוב מוצאת את עצמי כאןעוד הפעם כאן

איכשהוא תמיד  מתמכרת לפורום הזה בהריונות ולא סתם

תוך רגע מגיעה להרגשה שאני מיואשת מתוסכלת מרגישה על קצה החיים.


קשההההה לי אבאאאאא קשהההההה

הריון רביעי מרגישה זוועה לא יודעת מה לעשות עם עצמי

מי אתם הנשים שממשיכות לעבוד? איך אתן עושות את זה? הקצב שלי הןאט בעשירית לשעה

עצמאית לא מצליחה לעשות כלוםםםםם

הבחילות האלה זה פשוט נורא החולשה הזאת

אהההההההההה יש לי שלושה ילדים שגם צריכים את אמא שלהם מה אני עושה?

בא לי להעלם לחזור ללידה


ועוד חודש בעלי בצבא

😭

אני גם כמוךהשם גדולל

בהריון שישי ותינוק בן שבעה חודשים בבית!

קשוח ממש! השבוע אני נכנסת לשבוע 14 ולא עשיתי שום בדיקה חוץ מסטיק! בחוסר תפקוד כמעט מוחלט, עכשיו פחתו הבחילות, אבל עדין לא ממש נוגעת במאכלים שגרמו לי בחילות...

אולי תנסי כדור נגד בחילות?

לי הבונגסטה גרם לעייפות קיצונית, אבל אני יודעת שיש עוד שני סוגים זה כבר מקל..

מקווה שתעברי את זה בקלות! זה באמת לא פשוט! ובאמת יש כאלו שנתברכו בכך שהן לא מרגישות כלום בתחילת ההריון ב"ה..

זה ממש מנחם לדעת שאני נורמליתעוד הפעם כאן

כבר הגעתי לשלב שאני מרגישה שהכל בראש שלי והנה כולם בסדר ועושות את זה ועוברות את זה

אז תודה על הנרמול.

ממש ממש מתלבטת על בונגסטה

אני לא אחת שבעד כדורים ואף פעם לא לקחתי והיה לי הריונות קשים תמיד

אבל הפעם שילוב מקרים שמרגיש לי חסר שליטה.

חוץ מעייפות שזה נראה לי עדיף יש עוד משהו? השפעה אפילו מזערית על העובר?

אין מה להתלבטשאלות חדשות.

זה כדור מאה אחוז בטוח לשימוש בהריון

לזה הוא נועד

והוא פשוט מציל נפשות!! את לא מבינה איזה הקלה זה לקום בבוקר ולהרגיש טוב

ממליצה ממש ממש ממש

הרגעת תודהעוד הפעם כאן
אני הייתי כמוך אם לא יותר גרועשירה_11
והבונגסטה החזירה לי קצת חיים את חייבת חייבת לנסות
זה כדור שמיועד לנשים בהריוןהשם גדוללאחרונה

אין לך מה לחשוש.. אותי זה ממש הציל, אומנם לא היה לי תאבון אבל הצלחתי להרים את הבית ולהכין אוכל מבלי להיגעל..

4 הריונות סבלתי בלי הכדור, לא ידעתי שיש כדור כזה בכלל ובהריון החמישי כששיתפתי את הרופאה שאני לא מתפקדת בכלל היא ישר הציעה וזה עשה לי פלאים בתפקוד חוץ מהעייפות אבל נראה לי שגםצחסר לי ברזל שזה משהו בפני עצמו כי בהריון החמישי לא סבלתי מעייפות כזו...

מזדהה כל כךאםאני

איך באמת ממשיכים הכל כרגיל?

ולמה תמיד אנחנו מסתכלות מסביב ולא לבפנים?

אני שואלת גם את עצמי,

מה זה מעניין אם כולן עובדות ונראה שמתפקדות כרגיל,

אם אני לא מצליחה.

 

אני בתחילת הריון ראשון עכשיו וחלשה, בחילות, הקאות.

ואני גם עצמאית וגם שכירה,

וזה קשוח.

ופשוט מורידה את הראש לגל הזה שיעבור, 

ועושה את המינימום מינימום.

 

אז תרגישי בנח, יש כל כך הרבה נשים שגם להן קשה ולא מצליחות להמשיך לעבוד ולתפקד כרגיל,

ולא צריך להילחם בהרגשה הזו,

כי גם ככה אנחנו מותשות.

 

תנשמי עמוק,

זה גל, וזה יעבור.

 

(אומרת הכל גם לעצמי)

 

ומזל טוב 😊

 

 

העלת לי דמעותעוד הפעם כאן

יאללה בעזרת ה' שימתיק לנו את התקופה הזו מהר לשמחה זוהרת ומאושרת

גם לך השם גדוללל כמובן💓


ותודה נראה לי שאפילו לא הספקתי להתרגש ולאחל לעצמי גיליתי מזה שהרגשתי כל כך נורא

האמת?ממתקית

לעזוב את העבודה למשך ימי הקושי של ההתחלה
זה מה שאני עשיתי (אבל עם היפרמאזיס)
העבודה תחכה הכסף יחכה
את תרגישי טוב ותחזרי.

תכלס, אנחנו גם לא יעילות בעבודה עם הבחילות והחולשה הזו. אז בשביל מה?

מנסה האמתעוד הפעם כאן
בתור עצמאית יותר קשוח פשוט לומר לא כל היום ללקוחות
האמת נכון, מהצד של הלקוחהממתקית

זה מבאס.
אבל אל תקחי לך עכשיו לקוחות חדשות... לא?

כעס גדול על הבעלהתמודדות עם כעס

שלא מצליחה להחזיק.


טעויות שהוא עשה מאחורי הגב שלי וחלק לא

בידיעה שאני לא תומכת

ונצטרך לשלם את המחיר למשך זמן

מכלכלי ועד תחומים נוספים שאני לא רוצה להרחיב.

פשוט מרגישה כעס אדיר בפנים שמתפוצץ

ומוציאה את זה עליו לפעמים.


טעויות גדולות ומשמעותיות לא כאלה שאפשר להחליק

ואני משלמת ועוד אשלם מחיר על זה

אני במחשבה שאת לא צריכה להחזיק אבל גם לא להתפוצץהמקורית

אלא לדבר תדיר

ואני לא בדיוק מבינה למה את מתכוונת אבל לדעתי אתם צריכים טיפול זוגי כי ברור שהאמון ביניכם נפגם לפי המעט שכתבת

שולחת חיבוק❤️

אני מדברתהתמודדות עם כעס

אבל אין לו מה להגיד חוץ מזה שהוא מתנצל

ואני כועסת

כי מה עוזרת לי התנצלות שאני צריכה לשלם מחירים על דברים שהוא עשה בלי לשאול אותי ובלי להתחשב בי

מפרטתהתמודדות עם כעס

נניח לספר לי במשך תקופה מאוד עמוסה אחרי לידה שהוא חייב לעבוד

ולאז לגלות שהוא לא עבד רוב הזמן הזה

או להשתמש בכספים שלנו בצורה שלא סיכמנו עליה

סליחה לא תעזור לי במיוחד שהסליחה שלו לא נחשבת בשבילי

למה הסליחה שלו לא נחשבת בשבילך?מתואמת

כי את יודעת שהוא עלול לחזור שוב על הדברים האלה?

אם זה כך, אז הבעיה היא באמת בחוסר האמון שלך בו, שהוא זה שמוביל לכעס, וזו באמת בעיה שורשית יותר...

מצטרפת להמלצה לפנות לטיפול זוגי (בתקווה שיש לכם הכסף לכך...) כדי לפתור את הבעיה מהשורש...

חיבוק!

כי אני לא סומכת עליו שהואהתמודדות עם כעס

לא יחזור על זה

וגם מה זה עוזר לי אם משכורות שלמות שלי יצטרכו ללכת על להחזיר שטויות שהוא עשה או דברים שהוא אמר שיטפל בהם ולא טיפל והצטברו

היינו בטיפול ואולי נמשיך אבל פתרונות לבעיות שהוא כבר יצר זה לא יתן לי 

אם זה חוזר על עצמו דווקא בעניני כסף -אונמר

אולי זה משהו נקודתי אצלו?

אני יודעת שיש דבר כזה אנשים שממש יש להם באג עם כסף.

זה יכול להיות כמו התמכרות להימורים, שאתה ממש מכור פיזית ללהוציא כסף על כביכול השקעות שנראות לך שוות,

ואתה כמובן לא תשתף את הבת זוג שלך,

כי היא לא מכורה לזה אז בוודאי לא תסכים,

מצד שני אין לך כל כך שליטה על זה,

כמו כל התמכרות אחרת לסמים או לאלכוהול.

ממש עושים לזה גמילה.

 

אולי הרחקתי לכת, אבל נשמע שיש לך פה אישיו ממש סביב הכסף, יותר מססביב האמון הבסיסי שנפגע.

וגם הסיטואציה שהוא מבקש סליחה רק, ולא מנסה לשנות מעבר לזה,

והתחושה שלך שהוא מבקש כי הוא מבין שזה לא בסדר,

מצד שני כנראה לא יצליח לא לעשות את זה שוב.

 

ממש קשוח אם זה זה.

אבל תמיד אפשר לטפל. חיבוק.

תנסי לחשוב מה כן יעזור לך.אונמר

באמת סליחה אין סיבה שתספק אותך. אם אין לך אמון שהוא לא יעשה את זה שוב פעם.

אני לרוב צריכה להבין גם מה אתה מבין מיזה שזה לא בסדר ומה תעשה להבא כדי שלא יקרה.

תנסי לחשוב מה כן ירגיע אותך, ותבדקי אם יש לך אפשרות לקבל את זה ממנו.

וכמובן טיפול זוגי.

 

אז מה הוא עשה כל הזמן הזה שהוא אומר בעבודה?המקורית

את לא מעורבת בחשבונות הבנק שלכם?

לא ראית שאין משכורת שנכנסת?

אם את לא מסכימה עם הוצאות כספיות שלו, אתם צריכים לשבת ולהגדיר מה כן

זה מאוד כוללני ותלוי במה מדובר כמובן וצריך להבין את הפרטים אבל בכללי נראה שיש ביניכם דינמיקה לקויה שצריך לתקן ואמון שצריך לבנות מחדש

ואת צודקת. סליחה לא תעזור. נדרש גם לרדת לפסים מעשיים

הוא עצמאיהתמודדות עם כעס

פשוט בזבז את הזמן שלו במשרד שלו

ולא יום יומיים תקופה

בדקנו התמודדות עם התמכרות או בריחה ממחויבות

וגם אם הוא יטפל בזה זה לא עוזר לי עם הכעס והבעיןת שכבר הוא הכניס לתוכם

זה יעזור בהחלטהמקורית

כי את מה שהיה את לא יכולה לשנות אבל מכאן והלאה צריך לבנות

לדעתי צריך להתייחס ל- למה הוא במשרד אם הוא לא עובד?

מה הוא עושה שם בשעות שהוא אומר שהוא עובד?

על מה הוא בזבז,כסף? למה זה חשוב לדעתו? למה זה לא חשוב לדעתך? ולנה הוא עושה דברים מאחורי גבך?


את כל זה אני כותבת כאישה של עצמאי בעצמי. בעלי מתוקף עבודתו מנהל קשרים חברתיים רחבים ולכן העבודה היא לא רק במשרד, שזה התכלס הרבה פעמים. יש גם מעבר ויש לו גם חיים אישיים כמובן. אז אני לא מתפלאת למה הוא לא במשרד כל הזמן כשהוא יוצא וגם לא דורשת דין וחשבון על כל יציאה מהבית, ואם הוא עצמאי זה גם לא אומר שכל הזמן יש הכנסה כמובן (בעז"ה כן?) הרבה מדברים שעושה עצמאי זה הכנות ועבודה לקראת הכנסות עתידיות.

אבל את מכירה את בעלך ויודעת מה היה שם. תפנו שוב לטיפול וביז"ה מקווה שתצליחו לצאת מהמשבר

ביזבז את הזמן והכסףהתמודדות עם כעס

דברים לא טובים

ואני בכלל לא מבקשת דין וחשבון לכן הוא הצליח למשוך את זה תקופה

התגלה בטעות

ביםן בני זוג לא אמורההמקורית

להתנהל דינמיקה של דין וחשבון בכלל בעיניי,ממקום של דרישה

זה יותר מתאים לאמא מול ילד

בזוגיות זה אמור לעבוד אחרת

את סמכת ונתת אמון והוא הוליך אותך שולל לפי מה שאת אומרת. עד עכשיו התנהלת כמו אישה נורמטיבית בתחום הזה. אל תתני למקרה הזה להפוך אותך לאמא מולו לדעתי ולהתחיל לרדיף אחריו עם בקשות והסברים

ודווקא לכן חשוב ליווי טיפולי טוב כי זה לא פותר את הפצע, לבדוק כל רגע איפה הוא ומה עם העסקה ההיא ולמה לא נכנס כסף ומה עשית בחוץ כל הזמן הזה, זה רק ייצור אחד חדש

תודה כןהתמודדות עם כעס

נלך לטיפול אני פשוט כועסת יותר מדיי בשביל לתת בכלל הזדמנות

ולא מדובר באיזה קושי כלכלי שיכול להיות בכל עסק וזה חלק מהסיכון

פשוט בריחה אישית שלו נפשית ממחויבות שאני אין לי כוח להכיל

וזה עסק שהוא בחר בו ותמכתי

זה בסדר גם לא למהר לעשות את זההמקורית

ולהישאר כועסת קצת. לדעתי

מה שמרגיש לך - תנכיחי

יכול להיות שחלק מתהליך הריפויאמאשוני

בזוגיות יהיה להגדיר יעדים של ליווי עסקי או של רו"ח שבודק הביצוע מול התכנית

או עבודה כשכיר.

כרגע את כועסת מאוד מאוד ולכן לא רואה מה זה יעזור,

אבל בע"ה אחרי הכעס יגיעו גם דברים אחרים, יש עוד תקווה ויש עוד עתיד.


חיבוק גדול!!!

ותראי איזה נס שהתגלה עכשיו ולא המשיך להידרדר חלילה.


אולי יעזור גם לדבר עם ה', להשליך עליו את הניסיון.

כשעושים טעות יש עניין לקחת אחריות ולעשות חשבון נפש,

אבל פה לא עשית טעות, ולכן מצד ההתמודדות שלך אפשר להסתכל על זה כמו על גזירה ולהתפלל קרע רוע גזר דיננו.

ושיתהפך הכל לטובה ומחושך ואפילה תצאו לאור גדול!

חיבוק 🤗

יכול להיות שיש לו דיכאון, או משהו כזה?מתואמת
יכול להיות שלא מתאים לו להיות עצמאי?זיקוקיםאחרונה

עצמאי צריך לדעת לנהל את עצמו ולנהל סדר יום, מעבר לעניין המקצועי. ישנם אנשים מאוד מוכשרים ומקצועיים אבל לא מתאים להם להיות עצמאיים

אני חושבתפילה
שקודם כל את צריכה להסתכל למציאות בעיניים. לראות את בעלך איך שהוא באמת ולא איך שחשבת. ואחר כך להחליט מה עושים בהמשך. 
הוא לקח על זה אחריות?תהילנה

יש תוכנית ברורה לשינוי? וזה לא יקרה שוב?

בעיני הכעס שלך הוא לא הבעיה, הפוך. הכעס אומר שאת עדיין מרגישה משהו ושיש עם מה לעבוד. הבעיה היא האמון שנפגע, וזה הדבר הכי קשה בין בני זוג. אין לי עיצות לצערי איך משקמים אמון אחרי בגידה משמעותית (בעיני הגם שזה בזמן ובכסף, זאת בגידה לכל דבר, אבל זכותך לא להסכים עם ההגדרה כמובן) אבל כן חשוב לדעתי לתמלל לו את הכעס הזה. להגיד את זה כל פעם שאת מרגישה ככה. אני בשונה מתגובות אחרות פה, כן חושבת שהסתרה זה דבר חמור מאוד וחשוב לשקף לו את זה וכמובן לעשות תוכנית מסודרת איך לצאת מהמצב הזה ואיך לוודא שזה לא יקרה שוב 

תגידו אם אתן רואות???הלוואייי

אני רואה בתמונה הראשונהאוזן הפיל

קו קלוש

❤️

אני רואה פס חלשDoughnut
רואיםמקקה
בשעה טובה
בטח! בשעה טובהאחת כמוני
איך מתנהלים עם הלב?🫣שיא המתרגשת כבר נמאס לי ממקוההלוואייי

וכבר שנה חיכיתי לזה

ואני שיא המתרגשת מלשמיין שזה אמיתי


ואז יש את הקול הזהיר ש..מה את מדומיינת זה כהז חלש ולא אומר..ואולי לא ימשיך


מצד איחור- הביוץ שלי מאוחר כמעט תמיד אז סביר להניח שאני לפני איחור אז לא מצפה שיהיה פס חזק..וגם יצא לי הריונות שזיהיתי ככה

גם אתמול היה לי חשד שיש שם משהו בבדיקה


וכאילו אני רגע מתרגשת

ורגע מנסה להשתיק את הלב


ובשכל אני כזה- אבל למה את כזה רוצה .. גם ככה עמוס לך בחיים ואין לך כח..ומלא מילואים..והריון שלישי במילואים לש המלחמה האלו איזה הזויייייי!!

ומצד שני יש לי דביליות כזאת שדוקא הריון-לידה-תינוק זה גם נותן לי את הכח והשמחה

וגם באמת הלב רצה


איך מכילים את 2 הצדדים יחד


איך מצפים ולא מצפים

מתרגשים ולא מדי

רוצים ממש וחוששים


אני מרגישה לא נורמלית

אני חושבת שזה ממש ככה ללכת בין לביןפרח חדש

כשאני מגלה הריון, גם כזה שחיכיתי לו הרבה זמן

יש תמיד חששות מה ואילו

בתוך תוכי אני יודעת שרציתי ואני שמחה

אבל זה בסדר שיש גם רגשות אחרים ביחד

לאט לאט ההריון נהיה יותר בטוח וודאי וחלק מהקולות מושתקים מאליהם.. ואז יש קולות מחשבות ורגשות אחרים.. אבל חכי

לא נקדים את המאוחר 😉

תודה רבה ❤️ כתבת יפה ונכוןהלוואיייאחרונה
כןןן מזל טוב מחכה להריון
עוד בעניין אטופיק דרמטיטיסמתואמת

בהמלצתה של @אמהלה התחלתי לקלח את הקטנה בסבון של לה רושה. (האמת שאחרי הקנייה קצת התחרטתי, כי זה יקר, והרי עוד לא קיבלנו אישור מרופא עור שזה אכן אטופיק... אבל מכיוון שכבר קניתי אז כן השתמשנו)

בכל אופן, כרגע (בין אם בזכות הסבון ובין אם לא) נראה שלפחות הנגעים בידיים חלפו לה - כבר אין תחושה מחוספסת כשמעבירים את האצבע על הזרועות שלה. (ברגליים עדיין יש, וגם הנגע הגדול, שדומה לשפשוף ולא עקיצה, התפשט לעוד כמה נגעים כאלה, פחות או יותר)

יש לנו תור לרופא עור בעוד כשבועיים. השאלה - האם הוא יצליח לזהות במה מדובר במצב הנוכחי, כשכבר אין עדות בידיים לשינוי כלשהו?

אולי עדיף להפסיק בינתיים להשתמש בסבון הזה?

נראה לי חבל להפסיק אם זה עוזרהשם שלי

אולי תצלמי את הפצעים, ותראי לו את התמונה אם זה כבר יעבור.

ואולי יספיק לו גם תיאור בשביל לאבחן.

את הנגעים דמויי העקיצות לא ממש היה אפשר לצלםמתואמת

בצורה שיראו אותם ברור...

אבל אולי אצלם את מה שיש לה ברגל.

(האמת שאני לא בטוחה שהוא רופא מאוד סבלן בשביל תמונות וכדומה בעלי היה אצלו עם ילדים אחרים בעבר והתרשם שהוא לא הכי-הכי. קבענו אצלו תור כי הוא קרוב אלינו יחסית)

לא בטוח שהוא לא יזהה, כי יש רמות באטופיק.נפש חיה.
אם הבנתי נכון, זה לא שעכשיו הכל חלק ולא היה מעולם.

אם יש לך תמונות או תיעוד של מה שהיה לפני שבועיים אז אפשר להראות לו את התיעודים, לדווח על השינוי העכשווי בהשפעת הסבון ככה שיהיה לו את הרצף המלא של האירוע

תודה! רופא עור יכול לזהות גם משהו לא עד הסוף ברור?מתואמת
אני חושבת שאם הוא ספץ אז כן , שלא ינפנף אותך...נפש חיה.

 

שמעת על קומי עורי? זה עמותה לאטופיק דרמטיטיס בישראל. יש שם מאמרים והרבה מידע.

הם יכולים לתת לך (דרך פנייה למזכירה) רשימת רופאים לפי קופות חולים ומקומות בארץ.


 

 

זהו, שאני לא בטוחה שהוא ספץ...מתואמתאחרונה

ועכשיו ראיתי שגם הנגעים ברגל נעלמו לה...

מפחדת להגיע לרופא ושהוא יאמר לי שהוא לא מבין על מה אני מדברת

אולי יעניין אותך