אין אומרים "אב הרחמים" ו"צדקתך".
רושמים על הלחם קודם ברכת המוציא, אבל נזהרים שלא לחתוך.
גם בקידוש על הפת אומרין "סברי מרנן".
בקשר ל"עתיד לבא" נאמר: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". עתה מחריש ה"דומם". דורכים עליו - והוא שותק. אך יבא זמן בגילויים שבעתיד, והדומם יתחיל לדבר, לספר, ויתבע: אם תוך כדי הליכה לא הרהרו או שוחחו בדברי תורה - מדוע דרכו עליו?!
האדמה עליה דורכים ממתינה אלפי שנים, מאז ששת ימי בראשית - כאשר בינתיים דורכים עליה כמה ברואים בעלי חיים כו' - שתדרוך שם כף רגלו של יהודי, שני יהודים, וישוחחו בדברי תורה. ובאם לאו - אומרת היא: הרי אתה כמו בהמה!
מהו חסיד?
ליום כ"א אדר א'
|
שם חסיד הוא שם קדום הנמצא בדרז"ל גם על אדם הראשון (עירובין יח,ב) והוא תואר השלימות וההפלגה, אם בשכל או במדות או בשניהם יחדיו. אמנם בתורת חסידות חב"ד תואר חסיד הוא: מי שמכיר מהותו העצמי ומעמדו בידיעת התורה ולימודה ומצבו בקיום המצות; יודע הוא מה שחסר לו ונותן לב ודואג למלאות את החסר, ומרבה במשמעת בדרך קבלת עול.
לב ישראל הוא מעיין מקור חיים!
ליום כ"ו אדר א'
|
בשלשה כלי שרת - אהבת ה', אהבת התורה, אהבת ישראל - צריכים צעירים בני תורה לגשת לעבוד בכרם ה' צבאות, לקרב לב אחיהם לקיום מצוות מעשיות וקביעות עתים לתורה - מבלי התחשב עם מחלת המפלגות. והאמת הגמור הוא, אשר לב ישראל הוא מעין מקור מים חיים, וברית כרותה לעבודה ותעמולה שאינן חוזרות ריקם.
ליום ה' אדר ב'
|
לימוד הנגלה, לימוד החסידות ועבודה בפועל, כולם כאחד מוכרחים המה. ולא זו בלבד דאינו שייך לומר שהאחד ידחה או יודחה מפני חבירו, אלא אדרבה הם מסייעים זה לזה, וכמאמר "ולא עם הארץ חסיד" - שצריך להיות לימוד הנגלה. "איזהו חסיד המתחסד עם קונו" - שצריך להיות לימוד החסידות, ותכלית הלימוד הלא הוא העבודה בפועל.
ליום ח' אדר ב'
|
אאמו"ר [הרש"ב] כותב באחד ממכתביו: טובה פעולה אחת מאלף אנחות. אלוקינו חי, ותורה ומצוות נצחיים המה. עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלוקים.
חסידים אינם נפרדים
ליום י' אדר ב'
|
טרם הנסיעה ממקום מדורו [-מגוריו] יסדר התוועדות חסידית, ויקבל ברכת הפרידה מחבריו הטובים, וכמאמר הידוע: חסידים אינם נפרדים, כי לעולם אינם נוסעים איש מרעהו. בכל מקום שהם - הם משפחה אחת.
כל הלכה - בעבודה בענייני עוה''ז
ליום י"א אדר ב'
|
תענית אסתר מוקדם. סליחות, אבינו מלכנו. מחצית השקל.
חסידות כוללת שני ענינים עיקריים: א) הבנת כל הלכה בשרשה ומקורה העצמי ברוחניות, היינו בספירות ומדריגות [העליונות] בכל עולם ועולם לפי ענינו כמבואר בדא"ח. ב) הבנת ענין כל הלכה בעבודה, היינו שהגם שהיא חכמה ושכל אלוקי ודין התורה, מכל-מקום צריך למצוא בזה ענין בעבודה בהנהגת האדם בחיי עולם זה.
מכם קורבן לה'!
ליום י"ב אדר ב'
|
התחלת פרשת הקרבנות היא: "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'", צריך היה להיות כתוב "אדם מכם כי יקריב גו'"? אומר על-כך אדמו"ר הזקן: 'אדם כי יקריב' - כדי שאדם יתקרב להשי"ת, הרי זה 'מכם קרבן לה'' - מכם עצמכם צריך להיות הקרבן; להקריב את ה"בהמה" הפרטית - .את היצר הרע שנקרא נפש הבהמית.
עמלק - מצנן את קדושת התורה
ליום י"ג אדר ב'
|
"ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים - שרפו ידיהם מדברי תורה". כשמתרפים בתורה, שלימוד התורה היא הרי על מנת לעשותם ולקיים - בא עמלק ומצנן התלהבותו של יהודי; " וילחם עם ישראל" - ר"ת יש ששים רבוא אותיות לתורה, - דכל אחד מישראל יש לו אות אחת בתורה, ולכן נהגו כל ישראל לכתוב אות בתורה - ועמלק מצנן את קדושת התורה. והעצה לזה: "בחר לנו אנשים", אנשי משה, ואתפשטותא דמשה בכל דרא, שבכל דור יש ראשי אלפי ישראל. "וצא הלחם בעמלק" - בלשון יחיד, לפי שהתורה היא נצחית בכל דור ובכל זמן ובכל מקום בשווה.
כל הלומד עם חברו ומעורר בו את האש האלוקי...
ליום כ"א אדר ב'
|
ה"צמח צדק" אמר בסיום סיפור הנ"ל (כ אד"ש): זקני-רבינו הזקן - הוא משה רבינו דתורת החסידות חב"ד. במשה אמרז"ל שהתורה ניתנה לו, אלא שנהג בה טוב עין. אש תמיד האלקי הנוגע לתורת חסידות חב"ד נתן הרב המגיד לזקני, וזקני נהג בה טוב עין ויתנה לכל העוסקים בתורת החסידות. ברור לי אשר כל הלומד עם חבירו ומעורר בו את האש תמיד האלקי, הנה שכרו אתו אשר זכותו זה לא תכבה לעד.
כל הקדוש... נתן ה' ביד האשה.. חכמות נשים בנתה ביתה
ליום כ"ו אדר ב'
|
כל הקדוש בעם אלוקי אברהם ויסוד בית ישראל, בהעמדת דור ישרים וחינוכם, בכשרות האוכל, ואצילות טוהר קדושת השבת, מסר ונתן השם הנכבד והנורא על ידי נשי ישראל לשמרם ולעבדם.
האשה אשר תמלא חובתה ותעודתה בחיי המשפחה, בהנהגת הבית ובחינוך על-פי התורה, עליה הכתוב אומר "חכמות נשים בנתה ביתה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|