את כל המכלול.
לדבר כמה שאפשר בנחת, אולי בשבת יהיה זמן לכך.
נסי להבין ממנו מה חשוב לו,
מדוע זה חשוב לו.
הוא ישמע ממך מה קשה לך,
מדוע זה קשה לך.
תוכלו למצוא מה כל אחד מכם זקוק,
ואז תחשבו יחד על פתרונות יצירתיים שיכללו בתוכם גם את מה שאת צריכה וגם את מה שבעלך צריך.
למשל, לבחור לשאול רב ואולי כאשר מתארחים פחות נוהגים בהחמרות, אלא לפי ההלכה כמובן ולפי מנהג המקום?
או אולי להביא איתכם אוכל שאתם הכנתם והוא לפי אותה הכשרות?
או אולי לקנות אוכל מוכן לפי אותה הכשרות?
או לקנות אתם את המצרכים לפי הכשרות ובעלי הבית יבשלו?
או לבשבל אפילו מאכל אחד-שניים שבעלך יוכל לאכול שם?
או לחשוב מתי כן להתארח ומתי לא?
או לשאול את המשפחה בנחת מה כן בתחום היכולת שלהם ומה לא, בצורה ישירה וכנה ואוהבת? אולי תופתעו וזה כלל לא יפריע להם?
או כל פתרון אחר.
אבל תזכרו שזה לא שבעלך נגדך!
וזה לא שאת נגדו!
אם תיכנסו למקום הזה בלב פנימה - כל התקשורת לא תהיה סביב הדבר עצמו אלא היא תהיה תקשורת סביב כל המטענים שזה מעלה בכם.
ותקשורת של מטענים היא ממש ממש לא מקדמת לשום מקום...
לכן לחתור ולנקות את כל המטענים
לנקות את כל המסביב
ולהגיע לתקשורת ישירה ומקרבת
שמדברת על הדבר עצמנו
על הצרכים עצמם
ואז על הפתרונות.
אז בעלי לא נגדי, אלא חשוב לו עקרון וערך שלו.
ואשתי לא נגדי, אלא חשוב לה השלום, הרוגע והשלווה עם המשפחה שלה וגם הכוחות שלהם.
ועכשיו נראה איך אנחנו מכניסים את שניהם.
ב"הצלחה רבה רבה!
וחג גם שמח וגם כשר 
