בס"ד
שלום יהודים יקרים,
1. אשתי לא סובלת ביקורת, לא מקבלת תוכחה, כשאני טוען בפניה שהיא מכאיבה לי ומצערת אותי (עד דמעות...) ומציע פתרון גם, היא מפנה אליי אצבע מאשימה ואף טוענת שאני מקטין אותה ולפתע היא יוצאת נגדי למלחמה בטענות נגדיות ומוסיפה חטא על פשע ועוד אין סוף צער. ככה ש-10 שנים אני נחנק, אין לי עם מי לדבר ואין התייחסות לכאב ולצער ולכל מה שמפריע לי. כל ניסיון יוביל למלחמה נגדית של המצאות אפילו של דברים שלא עשיתי מעולם, ההפך אשתי הייתה יתומה קודם הנישואים ואני חמלתי עליה והשקעתי את כל חיי רק בה! הסברתי לה עשרות פעם שגם אם לא פוגעים בכוונה והצד השני נפגע יש צורך בבקשת סליחה, זה שלום, הדברים לא עושים פירות וכך המצב עם הילדים. עד היום אני מקדיש את כל חיי עבורה וחושב עליה כל היום איך להטיב לה.
2. בשבוע שעבר הגיעו מים עד נפש, היה לי ריב עם שומר חצוף בכניסה לרשת שגרש ממני לשים מסיכה כשאני עם תינוק בוכה צורח משתולל ביד והמסיכה תקועה ביד, הסברתי לו שאני נכנס לאמא וכשיתאפשר לי אני אשים, כי אם אניח את הילד הוא ידפוק תראש בכניסה לסופר... שומר חסר אנושיות פשוט... אז היה לי איתו ריב עוד מהעצבים של התינוק והחלטתי שאם זה יחס העובדים במקום אני לא קונה שם. יצאתי בחוץ והתקשרתי אליה כי לא מצאתי אותה בפנים, וביקשתי שתצלם את הכל בעגלה וניגש לרשת חדשה שפתחו בצמוד שמלכתחילה ביקשתי ללכת לשם קודם והאשה שכחה וירדה ברשת הישנה. אז היא ביקשה לשלם ודרשתי לא לשלם שלא רוצה משם כלום!
3. לפתע אשתי הגיע לכניסה חשבתי תבוא לדבר איתי לשאול מה קרה לעזור לי אולי... בחלום... אך לפתע גיליתי שהיא גרועה יותר מהשומר. היא חטפה לי את התינוק מהידיים בשיא העצבים והתחילה ללכת ממני עם הילדים כמו מטורפת. פניתי לעברה בקריאות, תחכי? נלך פה לרשת ליד 2 צעדים, תמתיני בבקשה, והיא המשיכה בהליכה של טירוף משם והשאירה אותי מאחור כשאני מחפש אשה לדבר איתה על מה שעבר עליי כרגע אך כרגיל כך 10 שנים אני חי לבד ואין לי שותפה לחיים רק אשה שחיה עם עצמה כפי שהסברתי לה שזה לא תקין ושהיא למדה את זה מחיי ההורים שלה שהתפרקו והיא ממש מתנהגת ככה כאילו אני לא קיים, לא מציאות.
4. אני נעלבתי מאוד, פניתי לבית פשוט כי ראיתי שאין עם מי לדבר, רבנו בהודעות וחסמתי אותה כי לא יכולתי יותר לסבול את אותו תקליט שוב, אמרתי לה שהיא פסיכית כי היא מצערת את כל הבית ואת הילדים שזה פסיכי לגמרי ללכת ככה ולהתעצבן עליי שאני בסה"כ ניסיתי להרגיע את התינוק כדי שנוכל להמשיך בקניות ברוגע ועל הטובות שלי כהרגלה היא משיבה לי רעות רבות.
5. כשזה מתרחש אני מסתגר לא מסוגל לראות אותה יותר, האמת שהגעתי למצב שאני כבר חולם על אשה אחרת, שתתן לי טיפה אהבה, רק טיפה זה מה שאני צריך, אני ברוך ה' נותן בשפע. אז התחלתי תהליך של התנתקות ממנה, אמרתי לה דרך הבן שתדאג לכביסה שלה מעכשיו ושתכבס מה שיש בסל ותשים בחבל שבבוקר אוריד, פשוט לא רוצה להתעסק עם הבגדים והתחתונים שלה יותר, זה פשוט מרגיש כבר לא נעים יותר. כרגיל תגובתה הגיע והיא הייתה כרגיל איום, משמע "אם אתה לא מכבס לי את הבגדים אז אני מפסיקה לעבוד אחה"צ!" ובחסדי ה' עזרתי לה לעבוד מהבית אחה"צ (דאגתי לה למחב וכו...) בזמן שלה וגם עשיתי מאמצים לדאוד לכל ענייני הבית שיהיה לה מינימום על הראש אך היא ממש כופרת בטובה בצורה שמרתיחה לי את הדם פשוט. אחרי האיום שלה אמרתי לה שלא תלך לעבוד גם, היא לא עובדת בשבילי, יש 4 ילדים להאכיל וחשבתי שא'ה אמורה לעזור לבעלה "גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה!".
6. אני רוצה להמשיך הלאה בחיים ולסיים את הקשר אך מרחם על הילדים, הם יתפרקו פשוט, אין להם אף דמות סמכותית בחיים חוץ ממני, אני יתום ללא משפחה בכלל, המשפחה שלה לא בקשר איתם, אני כל היום איתם כמו אמא דואג להם לכל צרכם. מנגד אני כבר בוכה כל שבוע בלילה מהיחס שלה... שלחתי לה הקלטה של רב שעוסק בתחום שאמר שהיא עשתה טעות, היא לא התנצלה למרות זאת. ביקשתי ממנה כבר שנים לשוחח עם אשתו של הרב והיא מסרבת. היא מסתגרת בקוביה של אגו מניאק שהיא בסדר!
7. עד עכשיו אני זה שיזמתי את השלום, אך זה כבר לא נורמלי, הרמיסות גודלות והפכו להיות שבועיות, לפני הטבילה היא מנסה להתנהג יפה כי הסברתי לה בעבר שאני לא מסוגל להיות עם אשה שרומסת אותי מצד שאני קץ ומואס בה, אז היא עברה לשיטה חדשה ואז תוך שבוע מהטבילה לפתע יוצא ממנה איזו שדה! ואז אני ישן לבד 3 שבועות ואז לפני הטבילה היא כאילו מלאכית פתאום ואחרי זה שוב אותו סיפור. משמע יש לי "אישה" כמה ימים בחודש.
8. יש לציין שהיא לא דואגת לי בשום תחום, לא לאכול, לא לשבת איתי גם שאני מבקש צריך להתחנן, כל היום בג'ורהפון בעדיפות ממני ומהמשפחה, אפילו עם התינוק היא לא מוכנה לשבת בסבלנות ולהאכיל אותו, עם הילדים היא מסרבת לשבת כשהם אוכלים, היא חיה עם עצמה והג'ורהפון שלה ואני כמו רוח בעצם. כשמסבירים לה את הנ"ל היא יוצאת למלחמה עם חיצים קשים יותר מהפגיעות הנ"ל ממש טלנובלה של המצאות שלא היו מעולם, משחירה אותי בשקרים שכל הלב שלי היה מלא אהבה אליה שהתחתנתי איתה ועכשיו כולו על קמשונים.
9. ובקצרה נמאס לי מהחיים האלו, אין לי חברים ומשפחה רק אשתי והילדים הם כל החיים שלי ובזה אני עוסק 24/7 ולבסוף מקבל רק רע ולכן החלטתי לעשות שינוי.
10. יום הנישואים ה- 10 אחרי ששכחה שיש לי יום הולדת ולא הביאה לי שום מתנה, הכנתי לה מתנה למרות שכנ"ל... היא לא פנתה אליי, ולא ביקשה סליחה, ולא זכרה אפילו את יום הנישואים, כל כך שקועה בעצמה... שעבר היום הזכרתי והבאתי לה את המתנה, היא פתחה אותה ונשבר לה שם בקבוק שמן, היא לא ניגשה לומר תודה, היא לא נתנה חיבוק, היא לא הביאה נשיקה.
איך אני מציל את חיי ואת נשמתי מהמצב הזה?
אני מרגיש בדידות שאין לי מילים להסביר פשוט.
שלום יהודים יקרים,
1. אשתי לא סובלת ביקורת, לא מקבלת תוכחה, כשאני טוען בפניה שהיא מכאיבה לי ומצערת אותי (עד דמעות...) ומציע פתרון גם, היא מפנה אליי אצבע מאשימה ואף טוענת שאני מקטין אותה ולפתע היא יוצאת נגדי למלחמה בטענות נגדיות ומוסיפה חטא על פשע ועוד אין סוף צער. ככה ש-10 שנים אני נחנק, אין לי עם מי לדבר ואין התייחסות לכאב ולצער ולכל מה שמפריע לי. כל ניסיון יוביל למלחמה נגדית של המצאות אפילו של דברים שלא עשיתי מעולם, ההפך אשתי הייתה יתומה קודם הנישואים ואני חמלתי עליה והשקעתי את כל חיי רק בה! הסברתי לה עשרות פעם שגם אם לא פוגעים בכוונה והצד השני נפגע יש צורך בבקשת סליחה, זה שלום, הדברים לא עושים פירות וכך המצב עם הילדים. עד היום אני מקדיש את כל חיי עבורה וחושב עליה כל היום איך להטיב לה.
2. בשבוע שעבר הגיעו מים עד נפש, היה לי ריב עם שומר חצוף בכניסה לרשת שגרש ממני לשים מסיכה כשאני עם תינוק בוכה צורח משתולל ביד והמסיכה תקועה ביד, הסברתי לו שאני נכנס לאמא וכשיתאפשר לי אני אשים, כי אם אניח את הילד הוא ידפוק תראש בכניסה לסופר... שומר חסר אנושיות פשוט... אז היה לי איתו ריב עוד מהעצבים של התינוק והחלטתי שאם זה יחס העובדים במקום אני לא קונה שם. יצאתי בחוץ והתקשרתי אליה כי לא מצאתי אותה בפנים, וביקשתי שתצלם את הכל בעגלה וניגש לרשת חדשה שפתחו בצמוד שמלכתחילה ביקשתי ללכת לשם קודם והאשה שכחה וירדה ברשת הישנה. אז היא ביקשה לשלם ודרשתי לא לשלם שלא רוצה משם כלום!
3. לפתע אשתי הגיע לכניסה חשבתי תבוא לדבר איתי לשאול מה קרה לעזור לי אולי... בחלום... אך לפתע גיליתי שהיא גרועה יותר מהשומר. היא חטפה לי את התינוק מהידיים בשיא העצבים והתחילה ללכת ממני עם הילדים כמו מטורפת. פניתי לעברה בקריאות, תחכי? נלך פה לרשת ליד 2 צעדים, תמתיני בבקשה, והיא המשיכה בהליכה של טירוף משם והשאירה אותי מאחור כשאני מחפש אשה לדבר איתה על מה שעבר עליי כרגע אך כרגיל כך 10 שנים אני חי לבד ואין לי שותפה לחיים רק אשה שחיה עם עצמה כפי שהסברתי לה שזה לא תקין ושהיא למדה את זה מחיי ההורים שלה שהתפרקו והיא ממש מתנהגת ככה כאילו אני לא קיים, לא מציאות.
4. אני נעלבתי מאוד, פניתי לבית פשוט כי ראיתי שאין עם מי לדבר, רבנו בהודעות וחסמתי אותה כי לא יכולתי יותר לסבול את אותו תקליט שוב, אמרתי לה שהיא פסיכית כי היא מצערת את כל הבית ואת הילדים שזה פסיכי לגמרי ללכת ככה ולהתעצבן עליי שאני בסה"כ ניסיתי להרגיע את התינוק כדי שנוכל להמשיך בקניות ברוגע ועל הטובות שלי כהרגלה היא משיבה לי רעות רבות.
5. כשזה מתרחש אני מסתגר לא מסוגל לראות אותה יותר, האמת שהגעתי למצב שאני כבר חולם על אשה אחרת, שתתן לי טיפה אהבה, רק טיפה זה מה שאני צריך, אני ברוך ה' נותן בשפע. אז התחלתי תהליך של התנתקות ממנה, אמרתי לה דרך הבן שתדאג לכביסה שלה מעכשיו ושתכבס מה שיש בסל ותשים בחבל שבבוקר אוריד, פשוט לא רוצה להתעסק עם הבגדים והתחתונים שלה יותר, זה פשוט מרגיש כבר לא נעים יותר. כרגיל תגובתה הגיע והיא הייתה כרגיל איום, משמע "אם אתה לא מכבס לי את הבגדים אז אני מפסיקה לעבוד אחה"צ!" ובחסדי ה' עזרתי לה לעבוד מהבית אחה"צ (דאגתי לה למחב וכו...) בזמן שלה וגם עשיתי מאמצים לדאוד לכל ענייני הבית שיהיה לה מינימום על הראש אך היא ממש כופרת בטובה בצורה שמרתיחה לי את הדם פשוט. אחרי האיום שלה אמרתי לה שלא תלך לעבוד גם, היא לא עובדת בשבילי, יש 4 ילדים להאכיל וחשבתי שא'ה אמורה לעזור לבעלה "גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה!".
6. אני רוצה להמשיך הלאה בחיים ולסיים את הקשר אך מרחם על הילדים, הם יתפרקו פשוט, אין להם אף דמות סמכותית בחיים חוץ ממני, אני יתום ללא משפחה בכלל, המשפחה שלה לא בקשר איתם, אני כל היום איתם כמו אמא דואג להם לכל צרכם. מנגד אני כבר בוכה כל שבוע בלילה מהיחס שלה... שלחתי לה הקלטה של רב שעוסק בתחום שאמר שהיא עשתה טעות, היא לא התנצלה למרות זאת. ביקשתי ממנה כבר שנים לשוחח עם אשתו של הרב והיא מסרבת. היא מסתגרת בקוביה של אגו מניאק שהיא בסדר!
7. עד עכשיו אני זה שיזמתי את השלום, אך זה כבר לא נורמלי, הרמיסות גודלות והפכו להיות שבועיות, לפני הטבילה היא מנסה להתנהג יפה כי הסברתי לה בעבר שאני לא מסוגל להיות עם אשה שרומסת אותי מצד שאני קץ ומואס בה, אז היא עברה לשיטה חדשה ואז תוך שבוע מהטבילה לפתע יוצא ממנה איזו שדה! ואז אני ישן לבד 3 שבועות ואז לפני הטבילה היא כאילו מלאכית פתאום ואחרי זה שוב אותו סיפור. משמע יש לי "אישה" כמה ימים בחודש.
8. יש לציין שהיא לא דואגת לי בשום תחום, לא לאכול, לא לשבת איתי גם שאני מבקש צריך להתחנן, כל היום בג'ורהפון בעדיפות ממני ומהמשפחה, אפילו עם התינוק היא לא מוכנה לשבת בסבלנות ולהאכיל אותו, עם הילדים היא מסרבת לשבת כשהם אוכלים, היא חיה עם עצמה והג'ורהפון שלה ואני כמו רוח בעצם. כשמסבירים לה את הנ"ל היא יוצאת למלחמה עם חיצים קשים יותר מהפגיעות הנ"ל ממש טלנובלה של המצאות שלא היו מעולם, משחירה אותי בשקרים שכל הלב שלי היה מלא אהבה אליה שהתחתנתי איתה ועכשיו כולו על קמשונים.
9. ובקצרה נמאס לי מהחיים האלו, אין לי חברים ומשפחה רק אשתי והילדים הם כל החיים שלי ובזה אני עוסק 24/7 ולבסוף מקבל רק רע ולכן החלטתי לעשות שינוי.
10. יום הנישואים ה- 10 אחרי ששכחה שיש לי יום הולדת ולא הביאה לי שום מתנה, הכנתי לה מתנה למרות שכנ"ל... היא לא פנתה אליי, ולא ביקשה סליחה, ולא זכרה אפילו את יום הנישואים, כל כך שקועה בעצמה... שעבר היום הזכרתי והבאתי לה את המתנה, היא פתחה אותה ונשבר לה שם בקבוק שמן, היא לא ניגשה לומר תודה, היא לא נתנה חיבוק, היא לא הביאה נשיקה.
איך אני מציל את חיי ואת נשמתי מהמצב הזה?
אני מרגיש בדידות שאין לי מילים להסביר פשוט.
