הי אהובותמצטרפת למועדון
מחפשת המלצה לכסא בטיחות פרקטי וקליל, כזה שאפשר להעביר בקלות מרכב לרכב בלי מאמץ מיוחד, מתאים לגילאי שנתיים פלוס ולא מדי יקר.
בלי מאמץ זה רק קליק טייט של ברייטקס והם יקריםאורוש3
או לדעת לחבר איזופיקס בשני הרכבים. רוב הכסאות הטובים הם לא כ''כ קלילים. ממליצה על בייבי אאוטלט בכפר סבא. הבעלים שגיא מתקין בטרם מורשה ואלוף בהתאמה. יש לו גם בלוג ''נוסעים בטוח''.
תודה! מזה נחשב יקרים?מצטרפת למועדון
הלוואי שהמצב היה להחליף בין שני רכבים. אני מדברת על סיטואציה שאנחנו כל הזמן משכירים או נוסעים ברכבים מזדמנים..
הקליק טייט זה אלף ומשהו נראה לי. שווה להתייעץאורוש3
עם שגיא. הוא עונה בבלוג תחת ''שואלים את שגיא'' נראה לי. ואני ממש העדפתי לנסוע ולקנות שם ולהיות רגועה.
נראה ליסליל
סביבות 1700
תלוי בדגם
הם באמת מעולים, אבל הם כבדים יחסית. אז אומנם נוח לחבר אותם בצורה בטוחה, אבל כבד להעביר אותם
לנו לגיל שנתיים+ יש בוסטר גב עם רצועות פנימיותטארקו
נוח, קל להעביר מרכב לרכב ולחבר
מתאים לטווח גילאים רחב(מאיזור גיל שנתיים ועד שכבר לא צריך כיסא רכב)
בטיחותי מספיק
צר וקל
ולא יקר

נשמע מושלםמצטרפת למועדון
של איזה חברה? יש לך קישור?
אין לי קישור, נראלי זה b-safe או משהו דומהטארקו
קנינו בטויס אר אס, היה מבצע שיצא ממש זול
לי יש כזהoo
קניתי שהיה במבצע ב280

בוסטר איימקס פיל
אבל גם באלה יש דרוגי בטיחות. והבסיסיים הזולים הם פאורוש3
קוסקו סנרהמישהי מאיפשהו
אין לי אותו אבל בזמנו כשביררתי הוא עונה על מה שאת מחפשת
אני חושבת שהוא כבר לא נמכר.מוריה
בוסטר עם רצועות, יש עם איזופיקס קשיח זה ממש נחמיקי מאוס
יש איזה עניין בבוסטרים שאלה עם תקן אמריקאי הרצועות מתאימות רק עד 15 קילו והאחרים עד 25 או משהו בסגנון אז כדאי לבדוק גםאת זה
טוב האמת שיצאתי יותר מבולבלתמצטרפת למועדון
אז שלחתי הודעה לשגיא. מקוה שיעשה לי סדר. תודה!
ושאלה נוספת .
הבנתי שחוקית במונית לא חיבים כסא בטיחות. העניין הוא שבדברים כאלה לא מעניין רק החוק אלא עושים מעבר אם צריך. עד היום בנסיעות קצרות בתוך העיר עם מונית או אפילו רכב פרטי לא הקפדתי על סלקל , והיום נסעתי בתוך העיר(ניסי ניסים בלי הילדה) והיתה לי תאונה קלה שב"ה נגמרה ללא פגע. רק כל הזמן המחשבה מה היה קורה אם הבת שלי היתה איתי. וזה העלה לי את הצורך לקנות כבר כסא בטיחות (עד עכשיו היה סלקל) ולהקפיד עליו גם בנסיעות קצרות. יש פה עוד משהי שנוסעת הרבה במוניות ומצליחה להקפיד על לקחת כסא בטיחות לכל נסיעה כזאת?
לכן אני בקשתי המלצות לכסא הכי קליל שאפשרמצטרפת למועדון
כזה שאוכל תאורטית לנייד בין מוניות.
השאלה אם זה ישים? יש פה מישהי שעושה ככה?
לא נשמע לי ישים במיוחד.מוריה
צריך גם שהנהג מונית יהיה אדיב ויסכים לחכות שתסיימי לחגור את הכסא.
אז בוא נשאל אחרתמצטרפת למועדון
יש כאלו שנוסעות במוניות חופשי עם ילדים קטנים ומרגישות בסדר עם זה? כי אחרי מה שקרה לי היום, אני מרגישה שזה לא אחראי...
באיזו תדירות את נוסעת במוניות?אביול
האמת זה נשמע לי ממש יקר לנסוע במוניות בתדירות גבוהה. יש היום כל מיני אפשרויות כמו קאר טו גו, השכרת מכוניות וכאלה. כמובן אם יש לך רישיון.
מדברת על נסיעות בתוך העירמצטרפת למועדון
20 שח לכל כיוון. בלי מונה.
נוסעת בתדירות כמעט יומיומית.
אני עשיתי את זהמזלטוב
לקחתי קבוע את 2 ילדים במונית למעון, העליתי איתי סלקלים קשרתי אותם והשארתי במעון עד סוף היום..
מסורבל אבל מתרגלים (אבל זה בגלל שזה יום יומי, אם זה משהו של פעם ב..לא הייתי לוקחת סלקל)
תודה על זהמצטרפת למועדון
פחות מתאר את הסיטואציה שלי אבל טוב לשמוע
רוצה להגיב בקשר לסיטואציה שלךמזלטוב
ממש מבינה את הפחד שלך,
האמת חשוב להיזהר. ובאסה כשרים רכב פרטי ועדיין אין את האפשרות להיות קבוע עם כיסא בטיחות וזהו..

חושבת שמתי שזה פרקטי ואפשרי (ואת לא צריכה לעלות לרופא שיניים עם כיסא בטיחות ביד 😌) אז אל תשימי על אף אחד ותקחי איתך כיסא בטיחות והנהג החביב יחכה את העוד חצי דקה הזאת.. ומתי שזה לא מתאפשר אז לא..
אז למה לא אוטובוסים?אביול
אני נוסעת גם בהם אל תדאגימצטרפת למועדון
אבל מה לעשות שהם לא מגיעים לכל יעד ולא תמיד יש זמן או סבלנות לעשות את הסיבוב גם לאיפה שהם כן מגיעים..
אני. אין מה לעשות,פרקטית אני לא אסחב כסאות במוניותיעל מהדרום
לק"י

את הגדולים יותר אפשר לחגור בחגורה רק על הבטן בלי האלכסונית. עדיף על כלום.

גם בנסיעות עירוניות נוסעים לאט יותר לרוב.
כן. אני עשיתי את זה כשלא היתה לי בררההמקורית
כשהקטנה שלי הייתה בת שנתיים והגדול בן שלוש
כשאין ברירה אז אין ברירה. מושיבה עליי וחוגרת. והגדול לידי.
עם שניים ספציפית היה לי מאוד קשה אוטובוס אז העדפתי מונית.
כשהיה לי רק הגדול הייתי נוסעת איתו לכל מקום בתחבצ עם עגלה והיה אחלה
מעניין באמת אם יותר בטיחותי לחגור ביחד איתימצטרפת למועדון
או עדיף שתשב עלי בלי שתהיה חגורה?
לא יודעת לומר לך האמתהמקורית
זה לא ריאלי לקחת כסא בטיחותoo
לכל נסיעה במונית, זה כבד מידי.
את יכולה לקחת בוסטר ללא משענת, משהו קל. אמנם פחות בטיחותי מכסא או בוסטר עם גב, אבל יותר בטיחותי מלא כלום.
לא בטוחה בכלל. תלוי בגיל.מוריה
היא כתבה גיל שנתייםoo
עדיין.מוריה
לא בטוח שלחגור במשהו שלא מתאים עדיף על פני לא להיחגר בכלל.
בוודאי שעדיף בוסטר וחגורה מלא לחגור בכללמיקי מאוס
פעוט לא חגור יכול לעוף ולחטוף מכה מסוכנת בראש מכל ברקס שהוא קצת יותר מדי חזק
הסיכון בחגורה הוא החנק, אז בוודאי שעדיף חגורת בטן בלבד מאשר כלום, ואולי בגיל שנתיים לילד גבוה בוסטר בלי גב יכול כבר להועיל לחגורה שלא תהיה על הצוואר,צריך לבדוק
בוסטר עם רצועות פנימיות זה לא ככ כבד, וזה בטוח יותטארקו
אין לי ניסיון בכלל ונשמע קשוח. אבל ברור שבטיחותיתאורוש3
את צודקת וצריך עם.
ממש מוזר שאין כאן כאלה שמתמודדות עם זהמצטרפת למועדון
לכאורה דילמה שכיחה, לא?
יש עוד סוגי תחבצ.מוריה
אני מעדיפה אוטובוסים על מוניות בד"כ.
זה לא נפוץ לנסוע הרבה במוניותאביול
או שמשכירים רכב
או שנוסעים באוטובוסים
מוניות זה ממש ממש יקר
בהשוואה להחזקת רכב - מונית זה בכלל לא יקריראת גאולה
בד"כ זול יותר לנסוע במונית מאשר לשכור רכב ובטח זול יותר מאשר להחזיק רכב.

נפוץ או לא זו שאלה של מקום מגורים... גם אני מכירה מקומות שזה ממש נפוץ. (כשאני מגיעה לקחת את הבת שלי מביה"ס, תמיד אני רואה איזו מונית או 2 שילדות נוסעות איתה לבית... בד"כ כמה בנות יחד).
בתור ירושלמית לשעברoo
כשלא היה לי אוטו נסעתי הרבה במוניות.
אין פה דילמה, זה לא ריאלי לסחוב כסא או בוסטר גדול. מגיל שלוש גם אפשר לחגור ילד באופן סביר בלי בוסטר.

נהגי מוניות נמצאים כל היום על הכביש, אבל נראלי הרבה פחות מעורבים בתאונות. הם לרוב זהירים ומנוסים.
תאונות לא תמיד קשורות רק למיומנות הנהגהשקט הזה
הן יכולות לקרות גם לנהג הכי מיומן, שלא באשמתו.
מונית היא כמו רכב פרטי, לא רואה שום הבדל.

אני כותבת את זה כי אני מבינה שהפותחת רוצה פתרון בטיחותי, אבל לא חושבת שלתת סיבות למה למונית לא תקרה תאונה זו הדרך.

מסכימה מאודאביול
במיוחד שגם אני בתור ירושלמית לשעבר, וגם בערים אחרות, רואה שנהגי מוניות בדרל כלל ממש לא יותר זהירים. ממש להפך. הרבה יותר מהירים, חסרי סבלנות, עושים קיצורי דרך...
בקיצור, לא רוצה להלחיץ את הפותחת אסל יש דרכים אחרות.
אנחנו ברכב האמת. אין לנו מוניות בסביבהאורוש3
שכיח לנסוע במונית?????קופצת
ונניח שאת נוסעת במונית למרכז קניות/רופא - מה תעשי עם שלל הכסאות והבוסטרים שאיתך?
תסחבי איתם עד שתגיעי הביתה...?
נכון. לא ריאלי. אם כבר זה גם מייקר את התעריףהמקורית
ולא נוח בכלל לחגור כל פעם לץנסיעה קצרה, אפילו אם יש איזופיקס. בטח כשלפעמים צריך גם עגלה
וואו חברות התקפתןמצטרפת למועדון
כן זה שכיח מבחינתי לנסוע במונית נסיעות קצרות בתוך העיר.
כן אני גרה בעיר פריפרית בלי מונה כך שנסיעה לכל מרחק עולה לי 20 שח.
כן גם לי זה נשמע הזוי לסחוב כסאות בטיחות ובדיוק בשביל זה העליתי את הדילמה הזאת כאן.
לא רוצה להפסיק ליסוע במוניות.
לא רוצה לסחוב כסאות בטיחות לכל מקום.
רוצה לדעת שאני עושה את המקסימום האפשרי בשביל הילדה שלי.
תשובה כמו שלoo זאת תשובה מרגיעה בהנחה שהיא נכונה (נהגי מוניות פחות מעורבים בתאונות)
אם למשהי יש עוד תשובות בסגנון אשמח לשמוע
חחח הכל טוב. ממש לא בקטע של התקפה.קופצת
פשוט כתבת בכזה בטחון שזה מציב שכיח, ואני הוצרכתי לגרד את פדחתי על מנת להזכר מתי פעם אחרונה נסעתי במונית 😅

באמת שלא התכוונתי לתקוף. ואכן - חושבת שבאופן יחסי הרבה פחות שומעים על תאונות של מוניות בכלל. ובתוך העיר בפרט ..
כי בטח את עם רכב, אז מונית לא שכיחה לךמזלטוב
לאו דווקארק טוב!
לרוב מונית יוצאת יותר יקר מכל אמצעי תחבורה אחר.
גם לפני שהיה לי רכב, נסעתי באוטובוסים ובטרמפים ולא במונית. נראה לי 15 שנים לפחות שלא נסעתי במונית. ויש לי רכב הרבה פחות מזה.

גם מונית 20 שח שזה בהחלט זול זה עדיין מחיר. זה אומר 40 שח לנסיעה בתוך העיר שיכולה לעלות 10-15 שח.
סבבהמצטרפת למועדון
את החישובים הכלכליים תאמיני לי שעשיתי ועדיין שווה לי
אני היום עם רכב.. אבל גם כשהיינו בלי(3 שנים)טארקו
לא נסענו במוניות, כי פשוט אין פה. בכלל. גורנישט. נאדה. כלום.
ואו טוב שהסברתמצטרפת למועדון
בראש שלי זה היה נשמע אחרת...
תתחעצי עם 'בטרם'רק טוב!
שולחים להם מייל, מנסיון עונים תוך כמה ימים, אולי עכשיו בגלל החג יקח קצת יותר.

תכתבי להם את הנתונים: מרחק הנסיעה, עירוני/בין עירוני. גיל הילד. תדירות וכו ותראי מה הם מציעים.





ואולי, אם זה אפשרי בכללי, שווה מבחינת הבטיחות בהעדר נסיעה בטוחה במונית, לחשוב על דרך התנייידות אחרת. אוטובוס למשל נחשב לרכב בטוח. (אם כי כמו שהוזכר כאן, בלי לדעת נתונים, באמת לא זכור לי ששמעתי על תאונות שמעורבת בהן מונית).
תודה ננסה לבדוקמצטרפת למועדון
ענית לי ביחס לסוג כסא בטיחות או על נסיעות במונית?
על נסיעה במונית בכללירק טוב!
אם לדעתם מבינה בטיחותית צריך בכלל כיסא במונית.
ואם הם מציעים כיסא אז איזה?
לא בטוח שכשמפרסמים על תאונה מפרסמים אם זו הייתההשקט הזה
מונית או רכב פרטי. אין באמת הבדל.
לא התכוונו לתקוף, סליחהאביול
לא הייתה כוונה להתקיף.😊מוריה
לי יותר נח אוטובוס.
זה בסדר שלך נח משהו אחר.
מונית אני לוקחת רק במקרי קיצון.
כשיש עגלה זה עוד יותר לא נח לי מונית.
ככה גם לי ידוע, שמוניות פחות מעורבות בתאונותיראת גאולה
נהגי מוניות הם באמת מאוד מיומנים, כך שסטטיסטית הך מעורבים בתאונות הרבה פחות מרכבים פרטיים.
זו הסיבה שהחוק מקל במוניות, לפי מה שהבנתי (בנוסף כמובן לכך שזה מורכב).

מגיל שנתיים או שלוש חגרתי בחגורה רק על הבטן,
ותינוק אני מחזיקה היטב בשתי ידיים כשאני חגורה בחגורת הרכב. לא זוכרת כבר איך הגעתי למסקנה שככה עדיף.
אם את רוצה רק הרגעות תצייני את זהמיקי מאוס
אבל זה לטמון את הראש בחול.
ואני ממש לא אמא לחוצה ולא מנסה "להלחיץ"

נהגי מוניות נוסעים הרבה יותר מהיר ומסוכן מנהגים אחרים דווקא
ונסיעות בתוך העיר כם בפריפריה מגיעות בכיף ל50 קמש ויותר לפעמים
ולא משנה מי הנהג, או מה החוק ומה רמת האכיפה, לפעוט בן שנתיים נסיעה בלי חגורה שמותאמת אליו היא מסוכנת (ולא קריטי בדיוק לפי הנהלים אלא באמת לפי רמת האחיזה של החגורה ביחד באופן בטוח)

תחליטי מה המחיר שאת מוכנה לשלם כדי להגן עליו. כולנו עושות ניהולי סיכונים כל הזמן....
כמובן זכותך ואחריותך הבלעדית לא מתכוונת לשפוט או לחנך אותך אבל זו המציאות ותדעי שאת לוקחת פה סיכון גבוה תחשבי אם זה מתאים לך
לא רוצה רק הרגעותמצטרפת למועדון
אבל מחפשת תשובות לגופו של עניין.
להגיד לי לא ליסוע במונית זה לא לגופו של עניין מבחינתי..
אני חושבת באמת על אפשרות של חגירה משותפת באותה חגורה יחד איתי. נשמע לי הכי ריאלי. רק רוצה להבין שזה לא יותר מסוכן..
לא לא, לחגור יחד זה מסוכןיראת גאולה
עוד רעיון, לא לגמרי תואם גיל לפי היצרנים
בוסטר מיפולד קומפורט שחור

(קניתי באמזון, בחצי מהמחיר שנמכר בארץ)
לדעתי זה בכל אופן הרבה יותר בטיחותי מאשר בלי כלום. וזה ממש קל להיסחב איתו. מגבלת הגיל ככל הנראה לדעתי, קשורה לזה שאי אפשר לסמוך על ילד קטן שישב ישר ושעון אחורה בלי להוציא ידיים מהחגורה.
זה נשמע טובמצטרפת למועדון
לא מצליחה לראות תמונה של זה איך שזה פתוח. ואשמח לקישור לאמזון!
תמונותoo


בגיל שנתייםoo
אפשר לחגור עם זה רק במותניים
קישור למה שקניתייראת גאולה
https://www.amazon.com/dp/B08GGNVGRW/ref=pe_861660_435879970_fxm_4_0_n_id

יש לבוסטר הזה דגם ישן ודגם חדש. ההבדל ביניהם הוא שהחדש הוא מרופד, ואילו בישן הילד יושב על משטח פלסטיק.
הישן צר יותר כשהוא מקופל.
זה פשוט בוסטר, רק מגיל 4 (או 3 לא זוכרת)מיקי מאוס
קצת יותר קומפקטי מבוסטר רגיל אבל אותו תועלת.
זה לא עניין שאי אפשר לסמוך, זה עניין של גובה... עד שמגיעים לגובה מתאים צריך את הרצועות הפנימיות

מה שכן יש תפסנים כאלה שיכולים לסדר חגורה שתתאים גם לפעוט נמוך. לא זוכרת איפה ראיתי אבל אולי זה הפתרון הכי יעיל
זה לא מדויקטארקו
הפואנטה של מייפולד זה שזה לא מגביה את הילד אלא מנמיך את הרצועה. יש קליפס כזה שנתפס ליד הכתף....

אבל עדיין אני לא בטוחה שזה רלוונטי לפני גיל 3-4. האופציה של הבוסטר המתקפל שהביאו פה יקרה יותר אבל מתאימה בהרבה
אה...אז זה זה מגניבמיקי מאוס
אבל יש לזה גם מושב למטה.
או שלא הבנתי נכון?
המושב למטה זה בשביל הרצועת מותניים לדעתיטארקו
היא גם צריכה להתכוונן נכון

אין לי כזה, אבל ככה חברה הסבירה
זהו שבבוסטר מיפולד אין קטע של גובהיראת גאולה
כי הוא מחבר את חגורת הרכב בדיוק במקום המתאים על הגוף של הילד.


@טארקו יש לנו את זה לגדולים, ואני לא רואה סיבה שלא יתאים לילד קטן כשמדובר על נסיעה קצרה במונית. זה לא פרקטי לילדים קטנים בד"כ כי זה לא הכי נוח, זה כמו לשבת על המושב הרגיל... אבל אם החלופה היא חגירה בחגורת הרכב (מה שאני עשיתי במוניות) - ברור שזה בטיחותי פי כמה.
נכון, ברור.טארקו
בכללי חגורה של הרכב קצת מסוכנת מתחת למשקל מסוים, הלחץ שהיא תפעיל במקרה של תאונה היא לא פרופורציונלית למשקל הגוף.

אבל ברור שזה עדיף על כלום

הציעו פה בוסטר מתקפל עם רצועות פנימיות, שבעיני הוא כנראה עדיף משמעותית.
בטיחותית - אני בטוחה לגמרי שהשני עדיף!יראת גאולה
פרקטית אני בספק, גם לחגור עם איזופיקס זו משימה, ואני לא מכירה את הבוסטר המדובר בשביל לדעת עד כמה זה מייגע.
כשאת עולה למונית עם שני קטנטנים וקצת חבילות, אין לך שתי ידיים פנויות כדי לחבר את הבוסטר... וצריך מקום בטיחותי איפה הילדון יחכה בינתיים...
בשונה מהמיפולד להערכתי, שלפתוח אותו זה שניה, ואח"כ החגירה היא על הילד.
לא ניסיתי לא את זה ולא את זה... ככה נראה לי מבחינה פרקטית...

אה, וגם במחיר יש קצת הבדל 😜
לא יודעת..טארקו
בסוף באמת אין פתרון מושלם
והכל עניין של עלות-תועלת, אני מניחה..
נראה לי עדיף בוסטראביול
עוד מעט יגיע לגיל שלא צריך משענת וחגורות פנימיות. נראה לי אפשר לקחת בוסטר וזה יוצר נייד.
אבל אם את נוסעת יום יום במוניות, בעיניי כדאי לחשוב על פתרון אחר.
יש לכם רישיון?
אה..ברור. תסעי איך שנח לך💁‍♀️מיקי מאוס
אמנם כתבתי על סמך הנסיון שליoo
אבל כדאי להסתמך על נתונים מקצועיים.
מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2020
סך תאונות ברכבים פרטיים:

ובמוניותoo

כלומרoo
מתוך כ13000 רכבים שהיו מעורבים בתאונות כ400 מוניות, למרות שמוניות כל היום על הכביש.
מתוך 400, 60 קטלניות וקשות, למרות שהילדים לא חגורים במושבי בטיחות.

@השקט הזה מיומנות נהג מפחיתה באופן משמעותי את הסיכוי לתאונת דרכים, נהג יכול למנוע את רוב תאונות גם שאינן באשמתו, לא 100% אבל הרוב
אבל צריך להסתכלסליל
על זה סטטיסטית.
ודווקא סטטיסטית כתוב שעל כל 1000 רכבים פרטיים, 4.1 מעורבים בתאונה, לעומת שעל כל 1000 מוניות, 21.1.

באמת שאני חושבת שבסיטואציה של הפותחת זה מצב של אין ברירה, אבל מגיבה ספציפית אלייך, כי אם אני מבינה נכון את הנתונים, אז הם דווקא מוכיחים הפוך
אני לא יודעת להגידoo
מה אומרת השורה הזו, אבל גם אם היא אומרת מה שכתבת, זה לא רלוונטי להשוות כמות מוניות, כי מונית נמצאת הרבה יותר על הכביש מאשר רכב פרטי שאינו מונית.

אם רוצים להשוות נכון מבחינה סטטיסטית, צריך לקחת את הקילומטרז של מוניות לעומת כל הרכבים הפרטיים. את הנתון הזה אין לנו פה.
אני חושבת שעם כל הכבוד לססטיסטיקההשקט הזה
אף אחת להיות במקרה ה-1 מתוך... שח"ו קרה לה משהו
ולכן יותר נכון בעיני להציע פתרונות כמה שיותר בטיחותיים ביחס למצב מאשר להתחיל לחשב חישובים

אני יודעת שאני נשמעת תוקפנית בהודעות שלי. אני לא מתכוונת לתקוף אף אחת (לא אותך, ולא אף אחרת שהגבתי לה), פשוט חושבת שאיו מקום לחישובים האלה כשמדובר בחיי אדם.

ברור שגם לנהג הכי זהיר, עם הכסאות הכי בטיחותיים יכול ח"ו לקרות משהו. אבל אנחנו חייבים לעשות את ההשתדלות הכי גדולה שלנו, והשאר זה כבר של רבש"ע.
החיים מלאיםoo
בסיכונים של חיי אדם.

אני לא חושבת שצריך כל הזמן לעשות את ההשתדלות הכי גדולה, כי זה מתיש.

אני חושבת שצריך לעשות ניהול סיכונים, לחשב הסתברות ונזק, כדי להחליט מה לעשות.

את מאד החלטית בתשובתך, אז השאלה המתבקשת, יצא לך לנסוע באופן יומיומי עם כסא בטיחות במונית? או אפילו פעם בשבוע? כי אם לא, אז על סמך מה ההחלטיות?
יצא לי לנסוע פעם בשבוע באוטובוס על סלקלהשקט הזה
כן, זה היה מאד לא נוח ובכל זאת לא העליתי על דעתי לשניה להחזיק את הילדה בידיים במקום.

יכול להיות שאני פחדנית.
יש דברים שבהם אעשה ניהול סיכונים ויש דברים שאני אעשה את ה-100% שלי.

והציעו פה כמה וכמה פתרונות שנראים טוב ובטוח יותר בטיחותיים מלנסוע עם ילד על הידיים
אם הייתיoo
צריכה לנסוע עם בן השנתיים שלי במונית, הדרך הבטיחותית היחידה היתה להחזיק אותו, כי מכל חגירה של חגורת רכב הוא יוצא בקלות (באוטו יש לו חגירה פנימית בבוסטר)

אלו פתרונות שמתאימים מעיקר מגיל שלוש (או לבני שנתיים שמשתפים פעולה) בגיל שלוש אפשר לחגור באופן סביר בלי בוסטר.
אני לא יכולה להתווכח עם התחושות והאינסטינקטיםהשקט הזה
האימהיים שלך.
לי לא נראה בטיחותי והייתי מתאמצת בשביל זה.
מאחלת לכולנו נסיעות בטוחות ורגועות וחיים עד 120 בנחת!
כשאת עם שלושה ילדים זה פחות פרקטי לסחוב כסאותיעל מהדרוםאחרונה
גם אני תמיד שואלת את עצמי למה פתאום במוניתפה לקצת
לא חייב לחגור, לא צריך כיסא בטיחות
כאילו שהמונית שונה מהרכב שלנו

אבל לא נראה לי ריאלי לשים כיסא בטיחות במונית כי כשאגיע ליעד אצטרך להיסחב איתו ביד עד שאחזור הביתה?
אני פשוט נוסעת ככה ומקווה לטוב 🤷‍♀️
כי זה לא מעשי.רק טוב!
לא מצד הנוסע ולא מצד הנהג.
הרי לא הגיוני לחייב נהג מונית להחזיק את כל סוגי הכסאות לגילאים השונים.
ולא הגיוני כמו שרואים פה בשירשור להיסחב עם כיסא (שבד"כ מאוד כבד) אחרי שירדת מהמונית.
ועדיין זה לא נשמע לי הגיוני שברכב רגיל חייבפה לקצת
ובמונית לא
אם זה מסוכן אז זה מסוכן בכל מצב.

אותו רעיון של החגורה, זה כן מעשי אז למה לא חייב?
מי אמר שמונית לא חייב?השקט הזה
אני לא יודעת אם חייב. אולי פחות נוח אז אנשים מוותרים
מעניין. לא הכרתיהשקט הזה
החוק..טארקו
החוק נקבע משיקולי שוק וכלכלה לא משיקולי בטיחותמיקי מאוס
אז אין מה לנסות למצוא את הרציונל הבטיחותי 😜
אבל החוק פחות חשוב בהקשר הזה ממילא האכיפה בנושא היא לא רצינית ואף אחד לא בודק איזה כיסא בדיוק ואיך הוא חגור ובכל זאת הרוב המוחלט מקפידים על זה

האחריות בסוף היא של ההורים האם ואיך לעלות עם ילד למונית.
בתינוק הראשון נסענו המון במוניות כי באמת יש לזה יתרונות על רכב והסתדרנו עם סלקל מביינת הגיל והעגלה. אחר כך כבר הפסקנו בדיוק בגלל זה
זה כן הגיוני שלנהג יהיה כיסאאביול
לפחות סוג אחד של כיסא. מה הבעיה?
לנהג מסתבר שכן, אבל לא שאביא את שליפה לקצת
כן אמרתי לנהגאביול
אם זה המטרה אז ממליצה על הבוסטר המתקפלמיקי מאוס
בוסטר גב מתקפל אפור עם רצועות -איזופיקס

הוא יקר ביחס לבוסטרים וזה חסרון
אבל מותר מגיל שנה ועד כמה שצריך בוסטר

ממש לא נוסעת עם פעוט קטן כזה ועוד יותר תינוקות במונית בלי כיסא או כל נסיעה קצרה אחרת. אין סיכוי

אולי במקרה ממש קיצוני ואם זו נסיעה בתוך השכונה אבל גם זה רק אם אין שום ברירה
תודה אני מתענינת בקישור ששלחתמצטרפת למועדון
זה כמו כסא בטיחות לכל דבר מבחינת בטיחות או פחות טוב?
לפי גוגל הוא נראה טוב מבחינת בטיחותטארקו
והוא מתחבר לאיזופיקס שזה נחשב הכי בטוח..

מגיגול ראיתי גם שיש hifold שאולי גם יכול להתאים לך
יש לנו חברה אחרת אבל זה כיסא תקני מגיל שנהמיקי מאוס
מגניב!! לא הכרתי. נראה פתרון מצויןטארקו
לא יודעת אם קיים אצלכםפולניה12
אבל אני בחצי שנה האחרונה נסעתי המון המון במוניות.
הזמנתי תמיד באפליקציה, ושם היתה אפשרות להזמין מונית עם כסא תינוק. כל פעם שנסעתי עם הילדון, סימנתי את האופציה הזאת בהזמנה (זה עלה עוד כמה גרושים), והגיעה מונית מתאימה.

תבדקי אם יש אצלכם את האופציה הזאת. גט טקסי וכד'.
הי מותקמצטרפת למועדון
את מדברת על החצי שנה שגרת בחו"ל?
כי בארץ לא שמעתי על האפשרות הזאת בכלל..
תראיפה לקצת

מעניין לא נשמע לי שזה קורהמצטרפת למועדון
בשטח. זאת ידיעה די ישנה..
וואי מגניב. בחיים לא שמעתי על זהפה לקצת
אה, ונזכרתי עוד משהופולניה12
אפשר להזמין באלי אקספרס דברים כאלה👇
זה קל ומתקפל. אם זה מעניין אותך אני אשאל במשפחה על קישור מומלץ (השתמשו בזה כשטסו לניו יורק..)
לא יודעת כמה זה בטיחותי.



מגניב!!טארקו
יואוו מגניב ממשמצטרפת למועדון
רק שלא אתפתה להשתמש בזה מדי
לגיטימי?אנונימית בהו"ל

הבת שלי עברה פרוצדורה רפואית לא נעימה יחד עם אשפוז של כמה ימים

חמי וחמותי מתקשרים שלושה ימים אחרי שהילדה כבר בבית

לגיטימי להתעצבן מזה?

הכי פשוט? כןעדינה אבל בשטח

גם אני הייתי מתעצבנת, אבל אולי אולי אולי, הם רצו לתת לכם להתאושש, אם את יכולה לחשוב בכיוון, אז תנסי..

קרה לנו בהרבה יותר גרועשואלת12

מאמינה שהם אנשים טובים ושכנראה לא רוצים להפריע..

בזמנו ממש נפגעתי ונהיית מריבה גדולה. לא מומלץ..

תמיד אפשר להתעצבןהשם שלי

השאלה מה לעשות עם העצבים.

אלו דברים שמאוד תלויים בדינמיקה המשפחתית ובציפיות שלך.

יכול להיות שהם בכוונה חיכו, כי לא רצו להכניס עליכם.

לצערי זה דפוס שחוזר על עצמואנונימית בהו"ל

אצלם

אז מראש על תצפיהשם שלי

או שתזמו אתם את הקשר.

אפשר גם לא לשתף אותם בכלל.

כןןן מזדהה מאוד ואני יוצאת מדעתי כשזה קורהדיאן ד.

היום אחרי כמה ימים מתקשריםאנונימית בהו"ל

אני לא עונה

שיתקשרו לבעלי

אני מאוד מבינה אותךדיאן ד.אחרונה

אם זה עוזר לך,

לי נפל האסימון אחרי כמה שנות נישואין שהסטנדרטים המשפחתיים שאני מגיעה איתם זה לא הסטנדרטיים שלהם.

ואם לי זה ברור שכשקורה X חייבים להתקשר להתעניין

ושכשקורה Y חייבים לבוא לבקר וכן הלאה וכן הלאה

להם זה לא ברור, ומבחינתם אין ציפיות כאלו.

והקשרים קצת פחות הדוקים מצד אחד, מצד שני פחות תובעניים.

ויש לזה גם יתרונות.

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל ככה אני חווה בצד של בעלי.

בעיני יכול לקרותחילזון 123

אלא אם כן הם כאלו שכל הזמן על הטלפון והואטסאפ. ואז היה הגיוני שיכתבו משהו וכו'

אולי לא רצו להפריע לכם?

אולי חשבו שכשיתאים לכם אז אתם תתקשרו או תתנו לילדה לדבר איתם?

אצל מי שהבייבי היה צורח בנסיעה-באיזה גיל זה עבר?🫠בידיים פתוחות

צריכה קצת עידודים כי כבר נוסו כל הטיפים..

כרגע בן 3 חודשים וצורח מ day one מתחילת הנסיעה עד סופה, וכואב לי הלב עליו.

וכל נסיעה סיוט..

יודעת שמשתנה בין תינוק לתינוק..

ממש משתנהכורסא ירוקה.

אצל אחת עבר כשהפכנו את כיוון הנסיעה, אצל אחד כשהפחתנו את כמות הנסיעות באופן דרמטי

אצלי כשהפכנו את המושבמנגואית

אני משתדלת למשוך הרבה מעל גיל שנה נגד

וכשהפכנו זה התחלף בהקאות אצל חלק מהילדים ואז זה בכי קצר מאמצע הנסיעה עד שמקיאים

ולא לאורך כל הנסיעה...

מפסיקים להקיא אצלי בנתיים סביב גיל 5

יאוו.. את גיבורהיעל...

האמת שזה בדרכ בסדר לי. ההקאות..מנגואית

הגיל הקטן שצורחים ואי אםשר לדבר איתם הוא נורא ואיום

וואי וואי, קשוח.. תודה!בידיים פתוחות

לא מעודדתדרקונית ירוקה

אצלינו בגיל שנה וחצי בערך

אוי לאבידיים פתוחות

מאוחרררר

אצל הגדול רק סביב גיל שנהאחת כמוני

כשהפכנו כיוון.

השלישית גם היתה ככה בהתחלה. עבר כמעט לגמרי ב"ה סביב גיל 4 חודשים

חיבוק

וואי תודה!בידיים פתוחות

כתבו כאן בעבראפונה

לתחוב גרביים מאחורי הכתפיים של התינוק בסלקל ומגבת מגולגלת מתחת לברכיים שלו.

לא זוכרת מי זאת היתה אבל היא אפילו צירפה סירטון. שווה לנסות.

ניסינו, לא עבד לצעריבידיים פתוחות

אני חושבת שבגיל חצי שנה זה התחיל לפחותרוני_רון

בהדרגה

עד גיל שנה

חיבוק, זה סיוט סיוט סיוט סיוט

אצלנו לא היה שורד אפילו נסיעה של 2 דק בתוך השכונה, לאסוף את אחיו הגדול

אמאלה לבכות מלהיזכר...

יואו יואו.. תודה!בידיים פתוחות

בגיל מאוחר עבר...סליחה שלא מנחמתממתקית

גיל 2 ושמונה כזה אבל מאז שעבר הוא מטורף על נסיעות ובוכה כשמגיעים..."רוצה עוד באוטו עוד באוטו..."

מקוצוניות ולקיצוניות

2 ושמונה?? וואו 😟😟בידיים פתוחות

לא מעודדת, סביב שנה ואחרי תקופה שלאורוש3

הפחתת נסיעות ''בזכות'' הקורונה.

דווקא השארנו נגד הכיוון עדיין גם אז כי בעיקרון ההמלצה של בטרם זה שנתיים. וכבר לא בכה אז זה לא היה זה.

זה היה אבל פשוט סיוט... ניסינו כמה דברים אבל כלום לא ממש הועיל. בגדול כל נסיעה הכפילה כי עצרנו כל כמה זמן.

בע''ה יעבור לכם מהר.

בסביבות גיל שנהיהלומה..

עד גיל בערך 10 חודשים זה צרחות של החיים עד שנרדם.ואז מתעורר וחוזר חלילה.. יאו זה היה קשוח ממש.

אבל היה עוזר כיסא בטיחות במקום סלקל

הוא היה יותר רגוע. יכול להיות שלא אהב את הסלקל בכלל? אולי לא היה לו נוח... בכיסא שמתאים מגיל 0 היה קצת יותר מרווח..

וואי אמאלה.. תודה 🙏בידיים פתוחותאחרונה

מחפשת פתרון קסם לתינוק בן שנה מנוזל ומשועליעל מהדרום

לק"י

נשמע שיעול עם ליחה.

חוץ מלעשות עיסוי עם שמן זית ולהוריד מוצרי חלב.

וחוץ מלהלביש חם...

לא מכירה קסם...יש תרופות סבתאשיפור

מי אגסים

בצלים חתוך ליד המיטה

טיפת שמן איקליפטוס על החולצה/ כרית.

שמן אקליפטוס פותח את הנשימה. לא?יעל מהדרום

לק"י

האף שלו לא סתום ב"ה.

ומי אגסים- זה לבשל אגסים ולתת לו את המים?

ותודה!

ספריי של מי מלח באףקופצת רגע

תודה! זה עוזר לייבש?יעל מהדרום

הרופאת ילדים שלנוהשם שלי

נותנת טיפות פנסטיל בשביל לייבש נזלת.

תודה...לא רוצה לתת "סתם" בלי לשאול רופאיעל מהדרום

לק"י

בסוף זו תרופה במרשם. ולא סתם.

כן. אפשר גם לבקש מהרוקח ספריי היפרטוניקופצת רגע

זה ריכוז גבוה יותר של מלח.

אם את עושה לו אמבטיה חמה, זה בעיני זמן טוב לשים לו ספריי, האדים החמים פותחים את דרכי הנשימה.

כשהילדים היו קטנים רופאת הילדים שלנו טענה שחייבים לטפל בנזלת - לשחרר ולייבש, באמצעות ספריי מי מלח, אולי גם באמצעות אינהלציות אנחנו לרוב לא הגענו לזה - ואז זה מונע ליחה, שיעול, דלקות אוזניים וכל מה שקשור לעודף ליחה ונוזלים.

גם אני הבנתי שטיפות פניסטיל יכולות לעזור, זה נראה לי תלוי ברופא יש כאלה שיותר יתנו למקרים כאלה של צינון ויש כאלה שפחות.

תודה!יעל מהדרוםאחרונה

נשים שלוקחות זריקות הרזיהברונזה

אשמח לקצת סדר, מתחילה ברצינות לחשוב על העיניין..

דבר ראשון ובסיסי - ממי מבקשים מרשם? לא הצלחתי להבין באינטרנט

כמה זמן קצב הירידה? איך התחושות? ממליצות/לא ממליצות?

למב בעצם זריקות ולא ניתוח?🤔

וכל מה שעולה לכם שיכול לעזור לי

מרגישה אבודה בנושא ורוצה לשמוע מנסיון

אני לא לוקחת אבל בעלי וביתי.דיליה

צריך להיות אצל דיאטנית דבר כאשון. ואחר כך רופא אנדוקרינולוג רושם את התרופה.

אצלינו זה עבד מעולה הם במינון הכי נמוך הבת שלי ירדה 23 ק”ג בתוך חמישה חודשים ובעלי עוד לא עלה על משקל אבל בהיקפים מאוד בולט.

הבת שלי במקביל גם אצל דיאטנית.

גיסתי עשתה בעבר ניתוח ועשיו היא עם זריקות. כי עלתה אחרי כמה שנים.

זריקות זה חתונה קתולית, אם מפסיקים עוחים במשקל.

צריך לאכול המון חלבונים כי אחרת זה לא בריא.

אז יוצא שאני מבשלת המון בשרי ודדג ופחות פחמימות שזזה משמעוצי מבחינתי.

הלכל החיים מלחיץ אותיברונזה

אני רוצה עוד הריונית (והרבה ;) ) זה אמור לפגוע?

זאת אומרת לקחת לתקןפה ואז להפסיק בשביל להכנס להריון

לא צריך להפסיק בשביל להיכנס להיריוןדיליה

אלא צריך להפסיק אם נכנסים להיריון ויש התוויה מתי חוזרים לזה אחרי הלידה.

באמת? הבנתי שחייב אמצעי מניעהברונזה

ממש מקווה שלא

כמו שאמרתי לא מכירה מעצמידיליה

אבל גיסתי נכנסה עם זה להריון.

פשוט הפסיקה והמשיכה.

חד משמעית לא הפסיקה חודש לפני וההריון היה הפתעה.

מענייןברונזהאחרונה

אני אבדוק גם את העניין הזה

תודה רבה לכולכן!!

מה? אני יחדעת שצריך להפסיק חודשכבת שבעים

לפני שמתכננים הריון

ואגב @ברונזה זה לא מתאים עם גלולות

זה לא שאם תפסיקי יקרה אסון. פשוט כנראה תחזרי לאכוליעל מהדרום

לק"י

רגיל ולהשמין בהתאם.

אז אולי כדאי במקביל לסגל הרגלי אכילה בריאים, שיהיה יותר קל להמשיך איתם אחר כך.

כן הגיוני..ברונזה

צריך ללכת לרופא משפחהכבת שבעים

אם הbmi שלך יותר מ30 היא תתן לך מרשם (אם יש טרום סכרת אז גם פחות מ30)

הקצב משתנה מאחד לשני, וגם משתנה בכמות שאת מזריקה. ממליצה להזריק פחות מהמנה המלאה כדי לצלוח את תופעות הלוואי.

לצורך העניין, אני ירדתי בממוצע 2.5 קילו בחודש.

יש בחילות והקאות כמו שליש ראשון, אבל לדעתי פחות נורא, כי זה מתרכז בעיקר בימים שאחרי ההזרקה ואח"כ נרגע.

אני נהנתי מאוד מהתהליך. הבעסה שאחרי הריון ולידה העלתי המון. לא הכל אבל המון.

היתרון מול ניתוח שזה נגיש, בלי כאבים והתאוששות וכו'. הבעסה שוב, שזה לכל החיים.

רופאים מאוד ממליצים לשלב ספורט תוך כדי, לא זוכרת להסביר בדיוק למה, יש הרבה פודקאסטים בנושא.

מוזמנת לשאלות נוספות 😊

תודה!ברונזה

כתבת

"אני נהנתי מאוד מהתהליך"

אשמח לשמוע ממה נהנת ;)

גם דוגרי, 2.5 קילו לחודש נשמע לי ממש קצת.. אולי אני לא מעודכנת?! וקצת רוצה קסם?

מלראות את המשקל יורדכבת שבעים

מלהסתכל במראה

מללכת לקנות בגדים

מזה שהאוכל לא בראש מעייני כל היום. אני לא עסוקה במה אני אוכל ומה אני אכין. ואיך בא לי עכשיו עוגת שוקולד... האוכל לא כ"כ עניין אותי, לפעמים אפילו שכחתי לאכול (בחייייםם לא קרה לי בשגרה)

אמאלה זה מגרה אותי😅ברונזה

ואחרי כמה זמן הפסקת לקחת?

(או שלא הפסקת?)

אחרי שנהכבת שבעים

יאוש.רוצה עוד

אני מאד רוצה עוד ילדים. אני בגיל לא הכי צעיר כבר. בעלי הרבה שנים התנגד, בסוף הסכים שנפסיק למנוע, אבל עדיין לא רוצה אלא אומר; מה שה' רוצה...

הילד/ה הכי קטנים כבר די גדולים.

אני יודעת שזה ממש הזמן האחרון. ואני לא נכנסת להריון בינתיים. בעבר נכנסתי די מהר. המניעה לא הייתה הורמונלית. נכון שהגיל מתבגר אבל בכל זאת...

ברוב החודשים אם לא כל האחרונים כנראה היינו יחד סביב הביוץ. עשיתי בדיקות בסיסיות כמו פרופיל הורמונלי ומעקב זקיקים וב"ה תקין. גם בעצמי עברתי התנגדות לדבר, ועשיתי טיפול לגבי זה, עד שעכשיו אני באמת באמת רוצה מכל הלב. וזה לא קורה😭😭😭

כבר חודש שני מאז שאני מרגישה סופסוף שאני באמת שם.

קול חיצוני אומר לי עזבי, יש לך כבר משפחה. הרבה יותר קטנה ממה שחשבת, אבל משפחה. הילדים הקטנים כבר גדלים, שחררי, תהני מהחופש וצאי לשלב הבא בחיים.

אבל אני פשוט לא שם. סובלת מכל רגע, ומרגישה או אפילו יודעת, שאמורים להיות לנו עוד ילדים במשפחה, ואני לא יכולה ולא מסוגלת להתקדם.

בעלי לא בקטע של טיפולי פוריות, מרגישה שמיצינו נסיונות אפשריים. הפער בין הקטנים שלנו להריון שיהיה הולך ונהיה עצום, בחיים לא פיללתי כזה פער. הגיל שלי גם מתקדם.

מרגישה בין הפטיש לסדן. ולא יודעת מה לעשות. בא לי לצרוח ולבכות, ולבעוט. וללכת לישון לעולם.

מרגישה גם, שאת כל ההתפתחות וההתקדמות שלי המקצועית והאישית, אני עוצרת כי מבחינתי עוד מעט אני בחופשת לידה... ואז מגדלת קטנים... ורק כשאסיים אוכל באמת להתקדם ולהתמסר לשלב הבא.

אבל אני תקועה בשלב המעבר. ולא יודעת מה לעשות עוד.

החלק הכי כואב, זה שאני עוברת את זה לבד. אין אף אחד שיודע, וגם בעלי היקר, לא פרטנר לכאבי לב שלי... כי מבחינתו הכי טוב ככה... אז לא משתפת אותו כמעט.

ויום יום, חודש חודש, אני בעצם בדבר הזה, לבד. בתקוות, באכזבות, בניתוח סימנים ופרשנותם, בתפילות, בסגולות, בטיפולים אישיים, בהתרסקות, ברכבת הריםםםם. כבר שנים.

יש חברה ששיתפתי קצת בדברים של הטיפול. אבל לא מתאים לי לשתף בכל טבילה, וכל תקווה, וכל ביוץ.

וכל פעם אני אומרת וואו טבילה בפורים, איזה מיוחד, ודאי יהיה מטבילה כזאת תינוק מהמם והריון ניסי.. כנ"ל פסח, ושבועות וראש השנה... הנה עכשיו אין שום דבר מעניין.

ולא ברור לי בכלל איך הלב שלי עוד אופטימי ומקווה, וכל חודש אני מרגישה שהנה זה זה, זה בטוח זה.

כולל החודש הזה, שהיו לי תחושות מטורפות של הריון, וקצת בחילות, ורגישות פסיכית בחזה (עדיין יש).

ושוב אמרתי הנה הנה זה קורה. עשיתי היום בדיקת הריון ויצא שלילי. נכון שהפעם אני יודעת רק טווח של שבוע שבו היה הביוץ ויתכן שעוד לא עבר מספיק זמן, וכאילו קיים עוד סיכוי.

אבל די נמאס לי להיות פטתית. לחפש באור שמש ופנס פסים לא נראים. זה יצא שוב שלילי. ואני גמורה.

ולא יודעת איך להמשיך מכאן.

בא לי רק לישון.ואני לבד בעולם בזה.

ולא, אל תשכנעו אותי לרדת מזה. אין פה שם דבר רציונלי או הגיוני. ואני לא מסוגלת להפרד מזה.

מרגישה שאני רשמתירק אמונההה

לא יודעת מה להגיד איתך באותה סירה… מאחלת לנו בשורות טובות בקרוב

אמןןןןןרוצה עוד

דחוף

וואו ממש הרגשתי את הקושי, הציפייה, האכזבה והבדידותשיפור

מעלה רעיון בעדינות, לא יודעת אם נכון בשבילך כרגע. אולי להשאיר את זה בידי שמיים? כשה' ירצה הוא ייתן, ובינתיים להתקדם מבחינה אישית ומקצועית, ובעזרת ה' כשיגיע תראי איך לשלב את הדברים...

תודה רבה לךרוצה עוד

הייתה לי מחשבה כזו שהשתעשעתי בה, אבל בסופו של דבר אני שואלת את עצמי עד מתי זה בכלל יהיה רלוונטי? הרי הגיל עולה, הפער העתידי גדל... אם אני עוד רוצה לעשות משהו זה עכשיו.

מה גם שאני כן צריכה להיות באיזה מעקב של מתי הביוץ כדי לדעת מתי תקופת הטהרה ואיך לסדר אותה.. קשה בסוף להתנתק ולהתעלם מזה.. ובאותו האופן, לא לדאוג להיות יחד סביב הביוץ (אצלי הוא רחוק מהטבילה אז זה גם ענין)

רק לגבי הפער- הייתי משחררתשיפור

מכירה משפחות עם פערים גדולים, וזה יוצר קשרים שונים אבל לא פחות אוהבים ומיוחדים.

לגבי שאר הדברים זה באמת מורכב... בהצלחה!!

משתתפת איתךאור עולה בבוקר

מזכירה לי מאוד את עצמי ...עם הציפייה הגדולה כל חודש שיקרה נס . הסיפור שלנו דומה ...

גם אני מוטרדת מהפער שגדל בין הקטן להריון חדש... ותוהה לעצמי איך יהיה לקטן לגדול בנפרד מהאחים שלו. אין לי תשובות. משתדלת להתפלל, להודות על כל הטוב הקיים, לחשוב עוד ועוד על השתדלויות שאפשר לעשות כמו לחפש עוד ייעוץ וכד'. והשאר להשאיר בידי שמים . אבל זה ממש בוערר בי 💖ממש מבינה אותך .

מברכת אותך שה' ימלא במהרה משאלות ליבך לטובה!!

אמן ואמןרוצה עוד

תודה על ההזגהות, הלוואי וה' יברך אותנו בקרוב🌹

קשוחאורוש3

השאלה אם יש מה כן לעבוד מול הבעל איכשהו. וכן לעשות בדיקות בסיסיות (כולל זרע, זה בייסיק). כי זה כרגע את באפלה של הספק. יכול להיות שאם תדעי משהו שאפילו יגרום לכם להחלטה משותפת לוותר, תיהיה במקום יותר רגוע מאשר כל הערפל הזה. או שלא, לא תמיד ברור. אולי הוא יסכים להיות איתך במשהו יחסית מה''קל'' נגיד הזרעות או אפילו תזמון יחסים בדיוק לביוץ עם מעקב זקיקים וקצת תרופות, להגביל לכמה. לא יודעת, הייתי מתחרפנת לא להבין מה הולך בכלל. לא שזה בידיים שלנו בכל מקרה ועם כל תוצאה שלא תהיה, אבל במידת הכלים שיש לנו בעולם הזה בכל זאת. וגם אם הוא לא במאה שלם והוא מוכן לעשות איתך תהליך כלשהו, בהחלטה משותפת (אפילו אם חלילה כן מוצאים משהו ומחליטים לא להתערב אקטיבי ולשחרר), לפחות יוריד את הלבד וחוסר הוודאות הנורא הזה.

אגב עזבי את הפסים הדפוקים האלה. תעקבי אחרי ביוץ ותעשי בטא. מניסיון.

תזמון יחסים אני עושה לבדרוצה עוד

(בגדול יודעת מתי הביוץ, בכל מקרה משתדלים יום כן יום לא עד שבוודאות יודעת שעבר- עושה בדיקת דם לודא במידת הצורך). כלומר אני ממש על זה. הוא לא מודע. מבחינתו אני פשוט טובלת ואנחנו יחד...

לגבי תרופות, שאלה אם הוא יזרום, זה מעלה סיכוי להריון מרובה עוברים. אני בעד,כן? אבל נראה אם בעלי יאהב את הרעיון. הייתה לי מחשבה בעבר לנסות לעשות הזרעה ואז דרכה כבר תהיה בדיקת זרע. מזמן חשבתי על זה. בזמנו- הוא לא היה בעניין. מתלבטת אם לנסות ללכת לשם. (ויש לדעתי סיכוי שיש בעיה כזאת, מעדיפה לא להכנס לסיבה למה).

לפני קרוב לשנתיים נכנסתי להריון תוך כדי מניעה שנפל ממש מיד, זה כן קצת מעודד אותי. אבל לא מספיק. רוצה ילדים בריאים ושלמים🙏🏽

נראה לי שבאמת הכיוון עכשיו יהיה שיחה על המקום שלי מול זה ואז נראה מה יזרום לעשות. היתה לי מחשבה גם אולי ללכת לאיזה רב גדול.

בגדול היוםאורוש3

מנסים מאוד שלא יעלה סיכוי למרובה עוברים. רצו לבטל לי פעם הזרעה בגלל כמה זקיקים. אבל בסוף עשו.

לא מאמינה שיתנו הזרעות ושום דבר בלי בדיקת זרע בכל מקרה זה דבר שצריך לעשות...

ממש בהצלחה בהכל וגם מול הבעל הלוואי שיצליח לך לגייס אותו לפחות לבירור קל.

אולי אפשר להתחיל בלשתף במה שאת עושה?שיפור

שיתחיל להבין כמה זה חשוב לך ותהיי טיפה פחות לבד בסיפור הזה. לדעתי עצם ההסתרה יוצרת איזשהי מחיצה❤️‍🩹

וואי איזה כאב.רק טוב=)

כשהלב רוצה זה משהו שאי אפשר להסביר..

בעז"ה תפילות!

את יכולה ללכת לרופאת פוריות, בלי הבעלפרח חדשאחרונה

שתבדוק יותר לעומק את הדברים

בשעה טובה ילדתי 😀שאלה בפנים...מחכה עד מאוד

הרופאה פה במחלקה אומרת שבגלל שאני בת 36 יש נוהל של זריקות קלסקן לדילול דם,רק בגלל שאני מעל 35.

כולן לוקחות את זה ?

פעם ראשונה שאני שומעת על זה.

או שזה סתם כסת"ח?

אולי זה תלוי בית חוליםעודהפעם

אני ילדתי לפני חודשיים כמה ימים לפני שנהייתי בת 36...

ולא אמרו לי שום דבר על זה.

הרבה מזל טוב לך!!!

אני בלידה האחרונה הייתי בת כמעט 37 ולקחתייעל מהדרום

בעין כרם לא אמרו לי כלום על זהאחת כמוני

לי אמרו על זה רק בלידה בגיל 39אולי תדעו

ילדתי גם בגיל 57 ולא אמרו לי על זה כלום..בעיני תלוי גישה היתי מבררת

אנילקחתי בבי"ח והביאו לי לבית טלא הצלחתי ונהרס המזרקאז ויתרתי

חחחח אויששש..בדיוק מתאים לפרשת שבועאולי תדעו

אמיתי? בטוחה שלא התכוונת 47?טרכיאדה

מן הסתם התכוונה 37ריבוזום

גם לי זה זכור רק מהלידה האחרונהיעל...

כנראה משתנה בין בתי החולים

אני ילדתי ב36דיליה

ובאמת אמורלי את זה שאלתי את הרופא שלנו והוא המליץ לקחת.

לקחתי ואז שחכתי ובסוף תרמתי מה שנשאר....

אני לקחתי רק בלידה האחרונהמתואמת

בגיל 38, אחרי שמונה לידות שארבע מתוכן קיסריות.

שאלתי את ההרופאה הפרטית שיילדה אותי. היא יילדה אותי גם בלידה הקודמת, ואז לא הציעה לי. (ובלידה שלפני בבית החולים רצו לתת לי וסירבתי...)

קיבלתי את הקלקסן רק בימי האשפוז (חמישה ימים) והרופאה אמרה שזה מספיק.

במצבך כנראה לא הייתי לוקחת...

תודה חברות, למי עוד יש נסיון עם זה?מחכה עד מאוד

תראיאפונה

חלק קטן מהאוכלוסיה יפתח קרישי דם אחרי הלידה והסיכון עולה עם הגיל.

בגלל שאי אפשר לנבא למי זה יקרה, צריך לתת לחתך מסויים שאצלו הסיכוי יחסית גבוה (אבל עדיין מאד נמוך. כנראה, אין לי את הנתונים הסטטיסטיים).

אם לא תקחי, סיכוי גבוה מאד שלא יקרה כלום, וסיכוי נמוך שתפתחי קרישים.

אישית ילדית אחרי גיל 35 ולא קיבלתי הנחיה כזאת. או שפספסו או שהמדיניות משתנה בין בתי החולים.

ליDoughnut

אחרי לידה רביעית בגיל 32 הביאו לי להזריק לעשרה ימים.

אני לקחתי באיזור הגיל הזה.מוריה

אבל זה היה אחרי לידת תאומים.

אז לא יודעת אם קשור או לא.

אני לקחתישומשומונית

בגיל 36 כי היה לי pph (רק 2-3 זריקות)

ועכשיו בגיל 39 ל10 זריקות

גם לי נתנו*אורחת

זה הנוהל הרגיל, מעל גיל 35

אחרי הלידה השניה שלי דיממתי ממש ברמהאריאל765

שעשו לי היסטרוסקופיה ללא הרדמה באופן ידני ואז נתנו ציטוטק להפסיק את הדימום אחרי שלא היה ממצא ברחם...

במקרה כזה הם מבררים לפני שנותנים קלסקן באופן אוטומטי מעל גיל 35?

את צריכה להגיד להם לפני שנותנים לך קלקסןרוצה לשאול שאלה

כי הוא מגביר דימום באמת.

אולי יתנו לך בכל מקרה כי היום לא לוקחים סיכונים על קרישי דם ואת אומרת שהדימום המוגבר היה רק בלידה השניה ולא בכל הלידות.

אבל תגידי להם כמובן כי זה שיקול.

תודה!אריאל765

אני מכירה סיפור די מקרוברוצה לשאול שאלה

על מישהי שנפטרה מזה (פעם זה לא היה המלצה גורפת כמו היום)

לא בקטע להלחיץ רק תדעו שזה לא צחוק

וקלקסן זה לא מסוכן רק לא נעים ולא כיף אבל אנחנו עושות מליון דברים לא נחמדים רק כדי לא לקחת סיכון....

אוימקלדתי פתח

אמרתי גם, בגיל 38, לא רופא! אחות! הפריע לי, אבל אני ממושמעת,

ואז בביקור רופא הבא שאלתי אותו ואמר לי שזו היתה טעות...

מסתבר שזה נכנס בכמה בתי חולים ולא בכולם,

אמא שלי חשדה שזה מחקר...

עלו לי שאלות אחר כך, כי ממליצים ליותר ימים מהאשךוז אבל בפועל נותנים רק בבית חולים, ועוד שאלות. למה לא אספירין? משהו בזה מוזר בקיצור.

לא תמיד נכון. לי נתנו מרשם גם לבית....יעל מהדרום

לק"י

נראה לי שסך הכל אמרו לי לעשות שבוע.

אספירין וקלקסאן עובדים במנגנון שונה לגמרישבעבוםאחרונה

זו בכלל לא אותה תרופה ואספירין לא ניתן למניעת dvt בשום מקרה.

מחקרים לא נעשים ללא ידיעת הציבור. הפיקוח על מחקרים הוא הדוק ביותר ואף אחד לא יכול לעשות מחקר ללא זה.

נכון יש מדיניות שונה בבתי חולים לגבי קלקסאן אחרי לידה כמו הרבה דברים אחרים אבל לא צריך לפתוח קונספירציות

אני כמעט 37מנסה לענות

ולא אמרו על זה מילה..

ודיממתי יותר מהרגיל..

בעין כרם

כושר לאחרי לידה- קורס דיגיטליSheela

למישהי יצא לקנות משהו כזה והיתה מרוצה?

קופצות לי פרסומות כך הזמן, מבינה שאני צריכה משהו שיזיז אותי, אבל לא בא לי סתם לשים כסף על משהו לא ידוע..

ניסיתי כמה, שום דבר לא עבד לאורך זמן..ברונזה

אבל אולי זאת הבעיה אצלי..

ממליצה מאוד על שני שאגיש_לה_את_זה

השיעורים מעולים וברורים ואפליקציה נוחה

אבל,

בשביל התמדה

חייבים משמעת עצמית.

יהיו לך תזכורות מהאפליקציה ויש עם מי להתייעץ. אבל אף אחד לא יחליט בשבילך שאת עושה.

עשיתי קורס של כ10 מפגשיםשאלה גנים

(לא זוכרת בדיוק כמה) והיה מקסים (זה היה זום לייב)

של אלישבע פודיאק

ממליצה מאוד על קורס פיזיאוהבת את השבת

מי שיכולה להגיע פיזית

עשיתי בירושלים בנווה יעקב אצל רחלי רוזנטל

קורס שיקום לאחרי לידה והיא תותחית ממש

כל מי שהיתה איתי סגרה הרבה מההיפרדות

התרה היקפים משמעותית

והתחזקה מאוד

יש לה קורס עם שיטת ההיפופרסיב...

אני עושה כבר פעם בשבועSheela

אבל מרגישה שצריכה יוצר מזה וקשה לי לצאת עוד פעם

סליחה על הניצלוש- מישהי מכירה משהו גם לאחרי קיסרי?בידיים פתוחותאחרונה

נעליים לתינוק שהתחיל ללכתשירה_11

לפני חודש פלוס הוא התחיל ללכת, רואים שהיא חדש בתחום 😅

מתי אפשר לקנות לו נעליים? בגדול אני רוצה כבר לקנות לו רק בגלל הגינות בחוץ, הוא הולך יחף או עם גרביים ויש יותר מידיי דברים מסוכנים וזכוכיות בחוץ, אשמח לדעתכן

את יכולה כבר לקנותהשם שלי

ממליצים בהתחלה ללכת יחפים, ורק בהמשך לקנות נעליים.

עם הבן שלי, כשהתייעצתי עם פיזיותרפיסטית, היא אמרה שאפשר לקנות ולא לחכות עוד.

ואם הוא יכול לדרוך על דברים מסוכנים, זאת גם סיבה לקנות.

גם אחרי שקונים נעליים, אפשר לתת לו להמשיך ללכת יחף בבית או במקומות בטוחים.

אבל קחי בחשבון שיש ילדים שלא מסכימים לוותר על הנעליים.

אפשר גם לקנות נעלי טרום הליכה, שמדינות על הרגל, אבל הן רכות.

בדיוק בעלי אומר לישירה_11

שמיותר וגם ככה לא יוצאים לגינות עכשיו

לא יודעת מה אנמ חושבת על זה

אצלינו יוצאים לגינותהשם שלי

וגם אם לא תיקני עכשיו, אז תקני עוד מעט.

אם הוא לא עולה מידות בקצב, אז זה לא כל כך משנה.

אנחנו באותו מצב קנינו ממש לפני שבועבוקר אור

והוא הולך איתן רק בחוץ, אצל המטפלת ובבית יחף

כדאי לתת לו כמה שיותר זמן בלי נעלייםיעל...

זה נותן יותר יציבות לגוף, ומחזק את עמוד השידרה.

תנסי לדחות כמה שיותר את קניית הנעליים.

וכשאת קונה נעליים- חבל לשם הרבה כסף על נעלי צעד ראשון, הם מאד יקרים. מה שחשוב זה שהסולייה תהייה רכה

לשים לב לסוליה רכהDoughnut

לזארה יש ליין של נעלי תינוקות שנקרא bare foot - רגל יחפה. הסוליה גמישה מאד. זה מאד חשוב. (אם הוא מידה 19 יש לי זוג כזה למסירה).

מעניין אבדוק!!שירה_11אחרונה