את רואה את האנשים מסתדרים ללא היופי של הלבוש ומסתפקים ביופי של הגוף?

אתה רואה יום שנוריד את הבגדים?

רצינית.. - בשתי מילים:

עקרונית, הקב''ה ברא את העולם ללא מציאות של רוע.

ולכן אדם וחווה היו ערומים, ו'לא יתבוששו', וכמו שכותבים המפרשים, כיוון שלא הייתה מציאות של רוע, הם לא ראו בזה דבר שלילי, לא היה מציאות של יצה''ר.

רק כשהנחש ראה אותם, והתאווה לחווה, הוא גרם להם לחטוא, וע''י זה הכניס את המציאות של הרוע בעולם. ואז  אדם לפתע 'קלט' שזה בעייתי ללכת ככה, כי נכנס בו יצה''ר, לכן הוא התחבא מה', ולכן הם היו נצרכים לבגדים.

זהו מצב של גלות, הקב''ה מסתתר, והרוע התגלה במציאות העולם.

התפקיד שלנו כעת בכל זמן הגלות, הוא להכניס בחזרה ולגלות את הקב''ה כאן בעולם.

ע''י המעשים שאנחנו עושים.*

והמטרה שלנו, היא הגאולה, מה שיקרה בגאולה זה השלמת המטרה שלנו, החזרת העולם [מבחינה זו] למצבו הבראשיתי, הרוע יעלם ויסתלק מחיינו, ואיתו כל אותם התופעות, שלנו כרגע, בגלל שזו המציאות שנולדנו איתה, נראים כטבעיים,

אבל זו לא מציאות חיים נורמלית, העולם לא אמור להיות עם כ''כ הרבה רוע, בגאולה הרוע הזה ייעלם, ובמקומו יחזור להיות גלוי ונוכח פה, הקב''ה.

זהו תפקידנו כעת.

וכמו שכתוב בספרי החסידות, גאולה, וגולה, כמעט אותם מילים, רק בהפרש של אות אחת, א'.

כשאנחנו מכניסים את האות א' לתוך המילה 'גולה', אנחנו יוצרים את המילה 'גאולה.'

והאות א' הזו, מסמלת את הקב''ה ''אלופו של עולם'', שנכנס לתוך מציאות העולם..

עד כאן ההסבר, ובחזרה לשאלה התאורטית שלך שעליה פתחתי..

יש מצב {אין לי מושג, אבל אפשר לדמיין..} שבהעדר מצב של רוע בעולם, חוץ מקור או חום, או צניעות טבעית שלאו דווקא נוגעת ליצה''ר.

באמת יש מצב שמבחינת צניעות שכיום מוכרת לנו, לא יצטרכו בגדים בגאולה, לך תדע..

*אפשר לראות את זה, בייצוג של האיש ה'קדוש' בדת היהודית.

בשאר הדתות, האיש ה'קדוש', הוא טיפוס של 'נזיר', מתבודד, פרוש מאישה, פרוש מענייני העוה''ז, וכו' וכו'.

משא''כ בדת היהודית, מה שהיה במתן תורה, הוא התחברות של רוחניות וגשמיות, הקב''ה, העליון. ירד על הר סיני, התחתון.

ומאז התפקיד שלנו הוא להחדיר רוחניות, אלוקות. בגשמיות, בחומריות.

ולכן האיש הקדוש אצלנו, אינו אותו אחד שמתבודד, אלא תפקידו של יהודי הוא דווקא להשתמש בעוה''ז, אבל לקדושה.

לאכול, - לשם שמים וכדי לעבוד את ה', וע''י זה, האוכל הגשמי - עולה לקדושה!

להתחתן, כדי להקים משפחה יהודית עובדת ה'.

ובאופן כללי, להשתמש בכל דבר שהוא מ'קליפת נוגה', [לא טוב ולא רע], ולהעלותו לקדושה.

אפשר לראות את הדרך הזו בכל עוזה אצל הרבי מה''מ שליט''א, ושליחיו המפיצים יהדות בכל העולם.

אינטרנט, אפשר לרדת דרכו עד לעמקי שאול, ואפשר להשתמש בו בכדי שכל יהודי ברחבי העולם, יוכל בלחיצת כפתור, להגיע לכל פרט ביהדות.

אפשר ליצור דרכו שיעורי תורה.

וכו' וכו'.. [התכוונתי לכתוב קצת על זה, ונסחפתי. אז נעצור פה כרגע, למרות שיש עוד הרבה מה להרחיב ;) ] 

אני לא חושב שאדם בכנות יכול לענות כן על השאלה הזאת.

וגם לאחר ההסברים המאוד יפים לשלך (בלי ציניות) - אין קשר בינם לתחושה האישית הטבעית.

אני רוצה לתאר עולם ללא רוע.

אני לא רוצה לתאר עולם ללא בושה (ובושה לא מתייחסת לרוע בהכרח).

כדי לענות על השאלה הזאת - כל ההסברים על אדם הראשון צריכים להתיישב גם עם הנפש ולא רק עם אידיאלים עליונים. כרגע שזה לא מתיישב לי.

רוצה לדון על זה?

בושה נראת לי בעיקר מעידה על פחיתות.

זאת יכולה להיות פחיתות מוסרית או ערכית אבל לאו דווקא.

אדם קטן שמסתובב בין אנשים גדולים מתבייש מטבעו.

אורח שנמצא בבית חברו מתבייש (לפחות לא מרגיש כמו בבית שלו עצמו).

בושה לאו דווקא מתכבת עם מעשה רע.

וגם אולי באמת יש להרהר שוב -

הגוף שלנו הוא פחיתות ולכן אנחנו מתביישים בו?

הבושה נובעת מהצורך לאינטימיות, מרחב אישי.. זה דבר שעתיד להשתנות?

ממש אוהב את התשובות שלך. נשמעת צדיקה ועמוקה.

במציאות הראשונית הגוף הביא לקלקולים, האדם לא ידע "להכיל" את הגוף, לא ידע להתמודד עם עולם הזה, הוא נחת ממציאות אידיאלית עליונה למציאות של העולם הזה ולא ידע איך להתמודד איתה. לכן, כל עוד לא נקדש את החול לגמרי שלא יגרום כלל קלקולים, צריך הסתרה, הגוף מעיד על פחיתות מסויימת, כיוון שאמנם יש קדושה בגוף, אך כשהגוף לא במצב העליון יכול להביא לקלקולים ולשפלות.

אבל אני טוען שלעתיד לבוא עדיין יהיו בגדים...(אין מקור שמתייחס לשאלה הזאת למיטב הבנתי, אבל יש לי מהלך שלם למה מסברה זה יהיה ככה, אתה מוזמן בהזדמנות לאישי, זה קצת ארוך...).

נ.ב. או אפשר לנסח את זה כך, היום הכלל והפרט הם שני דברים סותרים זה את זה, שכשרמה קרן הכלל, קרן הפרט יורדת, וכנ"ל הפוך, אבל לעתיד לבוא יהיה איחוד מלא בין הכלל והפרט, ואז לא יהיה צורך להפריד בין מרחב הכלל והפרט, כי מרחב הכלל לא יפגע במרחב הפרט, אלא אדרבה, יתן לו את המקום המיוחד שלו בתוך כל הכלל. (ובעצם כל אדם לא יהיה מוטרד ממה שחושבים עליו, ואף אחד לא יהיה "מקבל", מושפע מאחרים, אלא יסלול לעצמו את דרכו האישית כפי שהיא מתאימה לו, ורק ברגעים מיוחדים יתחבר לכלל...).

אבל אני חושב שזה לא יהיה כך, כפי שכבר אמרתי, רק רציתי להסביר את הצד השני...

בכל מקרה, ממה שכן נראה לי שהבנתי.

אז אולי אסביר, המפרשים כותבים על המעשה של אדם וחווה בגן עדן, זה שהם לא ראו את אברי התשמיש כאברים שיש להצניע\להסתיר, כיוון שהרע לא היה קיים, אברים אלו היו בשבילם בדיוק כמו כפות הידיים או הפנים אצלנו, שאנחנו לא רואים כל צורך להסתיר אותם, כיוון שאין לנו תאווה אליהם, או בלשון שהשתמשנו בה קודם, הרע לא מתלבש אצלנו בשביל שנרגיש תאווה אליהם.

אמנם קשה לנו לתאר כזה מצב, אבל אם זה יהיה המצב בגאולה, וגם מבחינתנו, היחס אל איברים אלו יהיה בדיוק כמו היחס אל הפנים שלנו, אין סיבה ש'נתבייש בהם', בושה שכרגע היא טבעית אצלנו, ונכונה מאד, אבל אולי אז היא לא תהיה.

מדגיש, זה השתעשעות ברעיון תיאורטי.. אין לי מושג אם כך יהיה בגאולה או לא, {ולא נראה לי שכך יהיה..}, אלא  שמבחינת העקרון, לפי הנ''ל,  לא יהיה צורך בבגדים..

ושבגללו אנחנו מתביישים באיברים שאנחנו רגילים להצניע.

יש קשר בין הסתרה לכבוד, "כבוד א-להים הסתר דבר" (הפסוק איננו ראיה, אך הוא משמש הרבה פעמים שאומרים את הרעיון הזה).

לא אאריך, כי באמת יש לי הרבה לכתוב על זה, אבל בקצרה, כתוב במפורש, וקולמוס בנפש הביא את זה כבר, שנחש ראה את אדם וחוה משמשים לעין כל והתאווה לחוה, ואז הלך להחטיא אותם. זאת אומרת, אפילו שזה לא הפריע לאדם וחוה שהם היו ערומים, עצם זה שלא הייתה להם מודעות לעניין, זה עצמו גרם לחטא, ולכן אולי דווקא התיקון והמצב השלם יהיה בכך שכן תהיה שמירה על צניעות גם כשזה לא יביא לקלקולים, וכמו הפסוק שהביאו פה....

אשריך אתה...

מה שאומר שתכשיטים זה כלי עזר למציאת חן גם במציאות הכי אידיאלית שיש

כתשובה לשאלה "מה זה אומר"

@חסדי הים תוכל להביא את המקור?

רבי איבו ואמרי לה בשם רבי בנייה: והוא תני לה בשם ר"ש בן יוחאי: קשטה ככלה ואח"כ הביאה לו. אית אתרין דקריין לקלעתא בנייתא.

אמר רבי חמא בר חנינא: את סבור שמתחת חרוב אחד או שקמה א' הביאה לו, אלא משקשטה בכ"ד מיני תכשיטין, אחר כך הביאה לו, הדא הוא דכתיב (יחזקאל כח): בעדן גן אלהים היית, כל אבן יקרה מסוכתך, אודם פטדה וגו.'

בראשית רבה יח – ויקיטקסט

למה?

שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא: איזה מעשים נאים, של הקב"ה או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם נאים. א"ל טורנוסרופוס הרשע: הרי השמים והארץ, יכול אתה לעשות כהם? א"ל ר' עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין בהן, אלא בדברים שהן מצויין בבני אדם.¹ א"ל: למה אתם מולים? א"ל: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן, לכך הקדמתי ואמרתי לך מעשה בשר ודם הם נאים משל הקב"ה. הביא לו ר' עקיבא שיבולים וגלוסקאות,² אמר לו: אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים? הביא לו אניצי פשתן וכלים מבית שאן,³ א"ל: אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים?

זה סותר את זה שזה נכון?

יש מדרש כמדומני שאומר שהמצוות הן כמו תכשיטים לכנסת ישראל, והיא צריכה ללבוש אותם גם בגולה כדי שלא יראו עליה כחדשים כשהיא חוזרת מהגולה (בעניין "הציבי לך ציונים", לא זוכר את המקור...).

זאת אומרת, רואים שתכשיטים זה לא בהכרח משהו חיצוני ותו לא, כמו המצוות, שאמנם זה מעשה חיצוני שהאדם עושה, אבל זה מגלה משהו פנימי שקיים בתוך האדם ורק מגלה אותו כלפי חוץ.

אשה ששמה תכשיטים רק בשביל לייפות ולהתהדר בהם, אין בזה בעיה, זה לא משהו חיצוני, זה מייפה ומוסיף, כל עוד זה לא בא לכסות את הגוף ולהסתיר אותו שיתמקדו בתכשיטים במקום, כמו אסתר המלכה, שכן התהדרה והתייפתה, אלא שלא עשתה מזה עניין ולא השקיעה בזה הרבה, היא ידעה מה העיקר, וידעה שהיא יפה בעצמה ולא צריכה להתייפות בעיני אחרים, הייתה שלימה עם עצמה, היא בריה של הקב"ה, וגם לדעות שהיא לא הייתה יפה, היא ידעה שיש בה יופי, ומי שיגיד לה אחרת היא תגיד לו: "לך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוערת בריה זו שבראת....", ולכן אומרים לכל כלה, אפילו מכוערת: "כלה נאה וחסודה", וזה לא שקר, כי באמת היא יפה, היא בריה של הקב"ה, אמנם יש כאלו שיש בהן פחות יופי ויש כאלו שיש בהן יותר יופי, אבל בכל אחת יש יופי מיוחד וחן, ותפקיד החתן שמיועד לה לגלות את החן הזה, אפילו אם במבט ראשון זה קשה...עיקר היופי זה יופי פנימי, ואם האדם, יראה את היופי הזה הוא יראה גם איך הוא מתגלה כלפי חוץ...ואז אפילו אם הוא יהיה מכוער כלפי חוץ, הוא ישא חן בעיני כל רואיו, כי כולם יראו שהוא שלם עם עצמו, שיש בו שלימות מסויימת. (הרי כל מה שמייחסים חשיבות ליופי כי הוא מייצג שלימות מסויימת, שמתבטאת לדוגמא בבית המקדש, שמעיד על שלימות אמיתית ותוכן של מהות א-לוקית שמתבטאת כלפי חוץ בצורה יפה ומהודרת...אמנם אסור לשכוח את העיקר, והמצב של: "חכמת המסכן בזויה" זה לא מצב אידיאלי, ולא להגיד כמו הבת של קיסר שאמרה לר' יהושע בן חנניה שזו חכמה מפוארה בכלי מכוער, אלא לדעת את הערך של היופי הפנימי שהוא העיקר, והיופי החיצוני שהוא רק שיקוף של זה...)

וכמו שהגר"א אומר על מה שכתוב: "שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל", "במה תתהלל? ביופי", כשהיופי אינו עיקר והוא לא הקלוזאפ העיקרי, הדגש העיקרי, היופי החיצוני יכול מאוד להוסיף ולהאדיר ולשקף שלימות פנימית שמתבטאת גם כלפי חוץ.

וכן כתוב שבהתחלה האשה הייתה מאוסה על האדם, כי הייתה מלאה דם וכו'...ואז כדי שתתחבב על האדם, הקב"ה הלביש עליה תכשיטים. לא שהתכשיטים הם הביאו לה יופי שהוא לא היא, אלא גילו יופי קיים בה, והידרו אותה וייפו אותה.

וכתוב כך:

"קונם שאיני נושא את פלונית כעורה, והרי היא נאה; שחורה, והרי היא לבנה; קצרה, והרי היא ארוכה; מותר בה.

לא מפני שהיא כעורה ונעשית נאה, שחורה ונעשית לבנה, קצרה ונעשית ארוכה, אלא שהנדר טעות.

ומעשה באחד שנדר מבת אחותו ענייה, והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה.

אמר לו רבי ישמעאל: בני, לזו נדרת?

אמר לו: לאו; והתירו רבי ישמעאל.

באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן.

וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה.

וכן הוא אומר (שמואל ב א): בנות ישראל אל שאול^כד בכינה".

(משנה, נדרים, ט', י').

אני לא חושבת שתכשיטים הופכים אישה ליפה יותר.

תכשיטים הם יפים. סתם. מעצמם. נעים להתבונן בהם כמו שנעים להתבונן באומנות או בכלי יפה.

אולי לכן אישה מתוכשטת היא יפה יותר, כי התבוננות הכללית בה מביאה להרגשה טובה יותר בעקבות הכלים היפים שעליה, ובלי תכשיטים הפוקוס היחיד הוא על הפנים, וברור שיש יפים יותר ופחות.

במציאות אידיאלית עצם היות האדם אדם יהפוך אותו ליפה בעיני המתבונן, אבל זה בלי קשר תכשיטים או לחסרונם.

מסקנתי - לא יתבטלו.

בהמשך למה שכתוב למעלה

אם תאמר שבאמת הבגדים שהגיעו בגלל החטא - יתבטלו לאחר שיתוקן החטא אז מובן שגם זה. (וזה דבר שצריך מקור..)

אבל אם לא, למה להגיד את זה?

כמו שלא יגדל לחם על העצים, ותצטרך לגדל חיטה ולקצור אותה ואז יהיה לחם. לעבוד בשביל זה.

אז גם מי אמר שהיופי הטבעי יהיה מספיק טוב, ואישה תהיה "מספיק יפה" גם מבלי תכשיטים. אולי גם בשביל זה צריך לעבוד...

''גלוסקאות וכלי מילת'' על העצים..

אני חושב שהפירוש של גלוסקאות שם זה עוגות, אבל יש מצב שזה לחם, לא זוכר..

וממה שאני מבין שזה בדיוק המחלוקת האם עולם כמנהגו נוהג וכו' או שבאמת זה משו אחר

לאיודע

האמת שאני לא כזה בקיא בסוגיות האלה לצערי

לא זוכר את המקור, אבל יש פירוש שזה לא כפשוטו, אלא הכוונה שיהיה מאוד קל לעבוד את האדמה, ותיבטל הקללה של: בזיעת אפך תאכל לחם", עד שכאילו הארץ תצמיח גלוסקאות.

זה תלוי במחלוקת האם 'עולם כמנהגו נוהג' או שלא.

אגב לרבי אכן יש שיטה מיוחדת, המיישבת בצורה נפלאה את שתי השיטות, ושתיהן נכונות.

כי ממה שאני מרגיש, זה לא קשור לרמת היופי של הבחורה אם צריך להוסיף תכשיטים

זה מוסיף מציאת חן לכל רמה שלא תהיה.

גם נשים בחברת נשים או לגמרי לבד מתקשטות. זה חלק מלהיות אישה, וזה ממש לכתחילה ולא קשור ל"לראות את יופי האישה".

אתה אומר שהאסתטיקה אמורה להעלם מהעולם? לא יהיה יותר עיצוב פנים? גינון? פלטת פירות יפה שחבל לקחת ממנה?

תכשיטים לא קשורים ליופי של האישה המסוימת שלובשת אותם, הם יפים מצד עצמם ויכולים להיות מותאמים לכל אחת (בעיקרון, בתכל'ס יש תורה שלמה של זהב או כסף, לאיזה בגד, לאיזו תאורה, או לאיזה צבע עור\ מבנה פנים. אבל קצת קשה להיכשל בזה אם יש טעם בסיסי)

אני לא רואה איך זה מתקשר לעניין תורני או הלכתי, יש איזה מדרש על ציורי שמן?

רש"י מפורש מביא את המדרש ואומר שהמראות הצובאות היו חביבים על הקב"ה יותר מכל זהב וכסף, וכן כל עניינו של בית המקדש הוא איחוד החומר והרוח, שזה האידיאל. וכן בתחית המתים, הגוף יחזור, ואז הוא רק יגלה קדושה, בלי להוות מפריע. אמנם, יש סברה מאוד גדולה להגיד שאז באופן טבעי יהיה יופי, יהיה חן, ולא יצטרכו דברים אחרים כדי להוסיף ולייפות, כמו אסתר המלכה, שנשאה חן בעיני כל רואיה, והכל יהיה מאת הקב"ה, אבל לא בטוח...

איך אפשר לקשר בין "אוהבת תכשיטי כסף עגולים" לאופי מסויים?

ועוד אני לא חושבת שלכל אחת יש אך ורק תכשיט אחד שמגדיר את כל הוויתה, בטח יש לך מגרה או קופסת תכשיטים שונים שמתאימים למצבים שונים, כמו לכולן.

יכולות להיות נשים שונות מאוד באופי שכולן אוהבות את אותו תכשיט, וגם בעלות אופי דומה שבוחרות תכשיטים שונים.

זה עדיין לא הגיוני.

לדעתי השרשראות עם שמות זה מספיק מוזר, לא צריך להסתובב עם תגי שם של עובדים בכל מקום.

האם אתם חושבים שתכשיטי אשה זה לכתחילה או בדיעבד? | ערוץ ７

בעתיד לא יפריע לך בכלל שיסתכלו עלייך, ואחרים לא יסתכלו כלל בצורה חיצונית, ההסתכלות תהיה פנימית, וגם לא יהיו מומים או פגמים להסתיר, הכל יהיה גלוי, אז גם התכשיטים לא אמורים להפריע לך...(שוב, הכל פה זה בעירבון מוגבל, ימות המשיח "לא תדע מה יהיה עד שיהיה", כמו שכותב הרמב"ם...).

נ.ב. כתבתי כבר שם שאני חושב שכן תהיה צניעות ופרטיות לעתיד לבוא, וזה לא ישתנה, אבל יש גם צד בהסברה הזאת, יש סברות מאוד חזקות לכאן ולכאן, אעפ"כ אני חושב שבאמת תהיה צניעות גם לעתיד לבוא...

רק אדייק, הסיבה לצניעות של גוף האדם.

לא הרצון בפרטיות

אז אני מסכים איתך בעניין הזה, אין הכי נמי. (אבל חולק עליך וסובר שכן תהיה צניעות לעתיד לבוא....).

כי גם אני חושב כך..

רק שהחשיבה כך, היא בלי סיבה, אלא רק כי כך 'נראה לי'

ולעומת זאת השתעשעתי במחשבה, למה בעצם לא יהיה אחרת, כי הרי הסיבה לכאורה מבוטלת.

אבל באמת גם אני  חושב שגם בגאולה יהיה לבושים..

בסדר, אז גם בזה אני לא בדיוק מסכים איתך....

אתה טוען שאין סברה לכאן ולכאן, ויכול להיות שיהיה כך ויכול להיות שיהיה אחרת (50-50).

אך אני חושב שיש סברה חיובית שכן יהיו בגדים בגאולה, לא כי "עד עכשיו היה", או "כי זה מוזר", או לא יודע בדיוק מה הסיבה שלך שכן יהיו בגדים (כי ממה שהבנתי מהדברים שלך לכאורה יש סברה עוד יותר חזקה שלא יהיו בגדים בגאולה ממה שכן יהיו, ואין סברה אמיתית למה שיהיו בגדים....).

זה ארוך, אבל כתבתי פה בקיצור למה אני חושב כך...(אם אתה רוצה באישי אאריך יותר...).

אולי אדייק יותר, אני בטוח שיהיה בגדים בגאולה.

השתעשעתי במחשבה תאורטית, שלפי סיבה מסויימת, אולי לא יהיה בגדים..

👍

אם כך, סקרנת אותי, למה אתה בטוח שיהיו בגדים בגאולה? (אשמח מאוד לשמוע את הסברה שלך...).

'סברא' ממשית, וואלה, אין לי ממש.

אבל ככה 'מונח' אצלי..

לא זוכר את לשון הגמרא, בטח 'תות''ח' שכמוך יודע..

שהקשו על רב, ולא היה לו תשובה לענות, אבל נשאר בדעתו?

כי כך היה מונח אצלו..

ונפסקה הלכה כמוהו.

הבנתי...

כן, רק עניין אותי לדעת אם יש לך סברה חיובית, כי לי יש סברה חיובית, כבר כתבתי אותה פה בקצרה ממש...

לצערי לא זוכר....(אני לא באמת תות"ח, זה נשאר מהזמן שהייתי מתלהב וחשבתי שאני יודע משהו....טוב, זו גם מעלה מאוד גדולה, לדעת שאתה לא יודע באמת....).

(מה שאני כן יודע שיש כמה פעמים קושיה על אחד מהצדדים במחלוקת והגמרא נשארת בקשיא, ונפסקת כך ההלכה. (אלא אם כן זה תיובתא, שאז אין מצב שתיפסק הלכה על דעה שיש עליה תיובתא....).

כשדיברנו לפני לדעתי פחות משנה שנה וחצי, הסברת בהתלהבות את פשר השם תות''ח..

לפחות כפי שזכור לי..

אתה יודע, אני עדיין לא כזה זקן, כך ששנה-שנה וחצי זה מאוד משמעותי בשנים האלו...

וגם, תמיד אחרי שיש לאדם הבנה חדשה והוא מעלה את המבט שלו, כשהוא מסתכל אחורנית זה נראה מאוד רחוק, גם אם עבר קצת מאוד זמן....

אם את מדברת על עיצוב בזהב או כסף

ואם זה אנשים רגילים אז בטח היו לוקחים חוט וחורזים בו דברים שנראים להם נחמדים וקשורים כמו צדפים או כיתוב על משהו

גם היום מוכרים שרשראות מגוונות בכל מיני מקומות למי שבא לטייל שם. 

(סתם אני מנסה לחשוב מה כבר יכול להיות בשרשרת שלא יהיה בימינו)

ונראה לי שמבחינה ריאליסטית, יש הרבה אנשים שיש להם את אותו אופי. אנחנו לא חיים בעולם של פתיתי שלג ייחודים.

יש על זה גמרא/מדרש, שיש שישים ריבוא בעם ישראל (קצת יותר, זה מספר סמלי....), ויש שישים ריבוא אותיות, ובעצם לכל אחד מישראל יש אות מיוחדת שלו בספר תורה, יש המון מה להאריך בזה. (גם כל ממון שיש לאדם הוא שייך לו, ואין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלוא נימה...).

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.