הרב זיו קצבי

משמעות כל יום מהספירה, ומה העבודה הפנימית בו. + פרק הקדמה וסיום סה"כ 51 סרטונים קצרצרים, אחד לכל יום.

https://www.youtube.com/playlist?list=PLL-SE8VjBoe5U9eFTO5yILT-BGPydtS6Y

אני אשמח אם מישהו יסביר קצת על עניין הספירות...(יותר ספציפי, למה יש רק שבע על שבע ספירות, הרי יש עשר ספירות, וכן למה הספירות הפוכות, המלכות נמצאת בסוף למרות שבספירות היא הכי למטה....).

תודה רבה....!

@נשמה כללית?

וזה בסדר לא להבין עד הסוף..

בגדול?

יש 10 ספירות, אבל הרבה פעמים הן מחולקות ל3 ול7

3 כנגד הראש ו7 לשאר הגוף

זה לא דבר נדיר שאנחנו מוצאים את ה7 ספירות הללו בפני עצמן מבלי ה3 העליונות

למשל.. ימי השבוע הן כנגד 7 הספירות האלה..

המלכות למטה כי היא בסוף. מתחילים מלמעלה.

המידות לא מושפעות ממנה. היא דווקא מקבלת. כמו הירח שמקבל מהשמש

היא אם הבנים, והיא משפיעה אלינו.

אבל המלכות היא סוף ההשתלשלות, בדיוק ההיפך, היא בחינת כנסת ישראל, שהיא מקבלת שפע אינסופי מהקב"ה, לא שהיא המקור להכל, הקב"ה הוא המקור להכל, וזה הכתר....

כן, בוודאי שזה הגיוני לא להבין עד הסוף, אפילו טוב לא להבין עד הסוף.... אבל אתה יודע, באופן כללי, לדעת מה העניין, לא ממש לדעת הכל...

כן, אבל עדיין, מה העניין שדווקא בספירת העומר יש את השבע ולא את העשר? (ותודה רבה על התשובות....!).

לא אחזתי....אנחנו מתחילים תהליך של ירידה? הרי אנחנו עולים במדרגות, עד שמגיעים למתן תורה, שזו בחינה עליונה ונשגבה, אז למה דווקא שם זו מלכות, שהיא הספירה התחתונה? (ועוד יותר, מצד הסברה גם זה לא מובן, מלכות זה הגילוי של כנסת ישראל, עם ישראל, תורה שבע"פ וכו'...אבל במעמד הר סיני זה תורה שבכתב, "כפה עליהם הר כגיגית", זה בדיוק העניין ההפוך מפורים, מתורה שבע"פ ובחינת המלכות....אם היית אומר שהמלכות מבחינה מסויימת היא דווקא הסוף של התהליך אני מבין, אבל בשבועות אי אפשר להגיד ככה, שהרי זה בדיוק ההיפך מהבחינה של המלכות....).

אני לאיודע למה דווקא 7, אבל המוטיב של 7 זה דבר שחוזר על עצמו

למה מה שמתקנים בספירת העומר הוא דווקא כזה של 7 ולא של 10? לאיודע.

בקבלת התורה זה לא מלכות. אנחנו כל שבוע מתקנים משו כדי שהכל יהיה מתוקן לקאת מתן תורה.

למה מתחילים דווקא בחסד ולא במלכות? לאיודע.

ממליץ לשמוע גם אותו

https://www.youtube.com/playlist?list=PLL-SE8VjBoe5U9eFTO5yILT-BGPydtS6Y

נפלא מאוד

נו, למה השיא לפני מתן תורה זה מלכות שבמלכות? זה אמור להיות בדיוק להיפך, כמה שיותר ביטול לפני מתן תורה. (כמו משה רבינו, שמשום שהיה העניו מכל אדם והתבטל לקב"ה זכה להיות נותן התורה....).

בכל אופן, תודה רבה על ההסברים ועל הקישור....!

תודה רבה.....!

זה הולך ככה:

יש כתר (לא תמיד סופרים אותו, כי צריך שיהיה בדיוק "עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה", אז תלוי בהקשר. עיין בהמשך).

הוא מעל הכל, והוא השורש של הכל. זה לא סתם שהוא קשור למלכות - קודם כל, כתר של עולם אחד קשור למלכות של הדרגה שמעליו. וגם, אם המידה שסוגרת את הספירה היא מלכות, המידה שמתחילה היא כתר.

חיבור חבד"י שמוקדש לעיסוק במושג כתר - המשך "בשעה שהקדימו".

אחרי זה יש חכמה בינה ודעת - הן ספירות גבוהות, "מוחין". (מטבע הענין, המוח הוא זה שאחראי על חכמה בינה ודעת). אם סופרים את כתר, לא סופרים את דעת (לכן לדוגמה חב"ד בחרו להתמקד במבנה של חכמה-בינה-דעת, שעוסק פחות במקור העליון - כתר - ויותר בהפנמה של זה, דעת.)

בכל מקרה סופרים את חכמה ובינה, וכל התחום עד כאן מיוצג בהרבה מושגים מקבילים, לעומת התחום מכאן והלאה.

הספירות האחרונות נקראות מידות, והן שש (ובנוסף יש את מלכות שאפשר להחשיב בנפרד)

חשוב להדגיש, שיש חיבור בין המוחין למידות. בפועל זה אחד הנושאים החשובים שיש בחסידות.

לדוגמה - דרך מצוותיך מצוות מחיית עמלק, והמון מקורות על פרעה = עורף, החלק שמחבר בין הראש לגוף/מוחין למידות. אז גם מבחינת הידע וגם מבחינת עבודה, החיבור בין המוחין למידות חשוב *מאד*, לא רק העבודה על המידות (או המוחין) כשלעצמן.

מלכות היא השלב האחרון, המיישם, והיא יכולה להחשב בנפרד, אבל בדרך כלל מחשיבים אותה בתוך השבע כי גם היישום הוא חלק מההתייחסות.

ההבנה היא שההכנה למתן תורה היא הכשרה של *המידות* כדי שנהיה ראויין לקבל תורה. ולכן הדגש הוא על זה. כלומר, ההכנה למתן תורה היא בנייה של ההתייחסות שלנו עם דברים ולא ההכרה שלנו. לכן בספירת העומר סופרים שבע פעמים שבע כדי לכסות כל היבט של המידות, אבל בלי הדגשה של המוחין.

לגבי הספירות ההפוכות - לא ברור לי מה אתה שואל. בהנחה שמתחילים מחסד, צריך להגיע בסוף למלכות. זה הסדר. אפשר גם לספור בסדר הפוך, אבל אז מתחילים ממלכות (למשל הפיוט "בר יוחאי" מתחיל ממלכות ומגיע עד כתר)

וואו, תודה רבה....!

(נו, מה ההבדל בין הפיוט שהבאת לספירת העומר?)

מה פירוש "מה ההבדל"? כמו ההבדל בין "תכנת שבת רצית קרבנותיה" לבין "אשרי".

הפיוט בר יוחאי מדבר על עשר ספירות ומסיבה כלשהי המחבר בחר לספור ממלכות ומעלה.

בספירת העומר מדברים על המידות, שבע ספירות, ובאופן עקרוני סופרים מחסד והלאה (אם אינני טועה יש הקשרים, גם בענין ספירת העומר, שבהם סופרים ממלכות ומעלה. אבל זה נדיר. זה כמו תשר"ק)

למה בספירת העומר סופרים רק מידות? הסברתי קצת. כי אחרי השחרור מפרעה=עורף, עוברים למידות, והמידות הן ההכנה למתןן תורה.

למה בפיוט יש עשר ספירות? כי כך רצה ר' שמעון לביא, לכבוד רשב"י. למה ב"לכה דודי" כתוב "שלמה הלוי"? למה ב"יום זה לישראל" כתוב "יצחק לוריא"? (באמת שאלה טובה)

לא שלחת את של היום....(תפארת שבחסד....)...😜

תשלח לי לאישי...

אבל לא מבטיח כלום....

אשריך....!

מ10 מחליפים את המילה ימים ביום

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.