אז אם אני מבינה נכון - 

צריכים עגלה נוחה יחסית לקיפול, וקלה במשקל כדי לעלות במדרגות, אבל עם זאת שתהיה מספיק רחבה לתינוק ויציבה. 

ספורטליין xl מומלצת, סייבקס יקרה...

לגבי כיסא, יש כמה אפשרויות: 

1. כיסא לאוטו מגיל 0 

2. סלקל שמתחבר לאוטו ומשמש כיסא (הגבלת גיל, לא מתאים לטווח ארוך ואז צריך כיסא אבל יותר נח כי ניתן להוציא אותו) 

3. דונה - הכלאה בין סלקל לעגלה. אם יש אותו אז לא צריך עגלה...? והיתרון זה הנוחות שלא צריך להוציא את התינוק ולהעביר אותו מהכיסא לעגלה ובחזרה....

ולגמרי מזדהה הייתי כמוך בהריון הראשון..

להלן המלצותי:

לגבי עגלה - לגמרי אישי מה הצרכים שלכם. לנו לדגומא היה מאד חשוב עגלה קלה ושאפשר לקפל בנוחות ועדיף ביד אחת (חברה פעם אמרה לי שזה לא קריטי כי את גם ככה לא תחזיקי ביד אחת תינוק בן חודש, אבל המתוק שלי בן שנה ושהוא גדל זה מאד משמעותי - אני כן יכולה להחזיק אותו ביד וביד השניה לקפל את העגלה ככה שזה מאד מאד נח). 

אני מכירה אנשים שמאד חשוב להם עגלה מאד מסיבית עם גלגלים גדולים. (ותכלס - גם גלגלים קטנים ועגלה קלילה הן עגלות יציבות וחזקות היום זה עשוי מחומרים טובים אבל יש כאלה שעדין אוהבים בשביל ההרגשה - לדעתי לא שווה להרוס את הגב ..)

לגבי שהיא תהיה יציבה ובטוחה - לדעתי רב העגלות כאלו...

מה שכן - אני ממליצה ללכת לחנויות של תינוקות ולראות עגלות בעינים. להרגיש, לקפל, לפתוח. להתעקש - שאת תעשי את הכל כי זה משמעותי יותר בשבילך . כל עגלה שהיתה נראית לנו בכיון - אני ניסיתי לפתוח ולסגור עד שהצלחתי (המוכר רק הראה בפעם הראשונה ואני חיקיתי אותו).

תלכו לכמה חנויות כי אין את כל העגלות בכל החנויות. ואז תחליטו למה אתם התחברתם.

ובחנויות תגידו מה הטווח מחירים ומה חשוב לכם והמוכרים ידעו לכון אתכם איזה עגלות מתאימות לצרכים שתעלו בפניהם. 

גם עם השנים מוציאים עגלות יותר קלות עם חומרים יותר טובים אז כן כדאי לשמוע לעצת המוכרים ולא למשהי שממליצה לך על עגלה שקנתה לפני יותר מ6 שנים שבדר"כ במחיר שלה אפשר למצוא דגמים הרבה יותר חדשים ומתקדמים... 

(לנו יש סייבקס (מהדור הקודם לכן היתה בהנחה) והיא מעולה ממש, קלה ונוחה, כשבדקנו גם ספורט ליין ביבי-בוס עלו לגמר)

לגבי רכב - 

יש 2 אפשרויות שאני מכירה:

או סלקל שמתאים עד גיל שנה ואז צריך להחליף לכסא בטיחות מגיל שנה+. היתרון של סלקל - אפשר להוציא מהרכב. רק לשים לב שלתינוקות ממש לא טוב להיות הרבה זמן במנח של סלקל ולכן היתרון של להוציא מהרכב הוא לטווח קצר ולא עכשיו לעוד שעתיים שינה בתוכו.

או - כסא בטיחות מגיל 0 - כסא קבוע ברכב (לא ניתן להוציא בקלות) והוא מגיל 0 עד גיל 5 (יש חלקים שמוסיפים/מוציאים) - היתרון שלא צריך להחליף בהמשך.

כמובן שיש הבדל במחירים בגלל הטווח של השימוש בכסאות ולכן תשוו מחירים נניח של סלקל+כסא בטיחות למול כסא בטיחות מגיל 0.

כשאנחנו בדקנו 50% אמרו שהם ממליצים על סלקל ו50% על כסא בטיחות - ככה שההחלטה בידים שלכם, וכל החלטה נכונה וטובה

לנו יש כסא בטיחות ואנחנו ממש מרוצים. גם שישן הוצאנו ושמנו באמבטיה בעגלה - הרבה יותר בריא לתינוק. 

בהצלחה ובחירות טובות!

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

להסתכל על איבחון כזה הגאולה זו ממש ראיה מיוחדת ויפה של המציאות

(וכן, אני מכירה מקרוב לצערי מה המשמעויות של אוטיזם לא מאובחן בזמן, ועדיין להסתכל על איבחון כזה כגאולה זה וואו בעיני)

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

ולא בבית או בצד השני?

אני גם שונאת את פסח לכאורה, לא יודעת אם קשור לדת או לדרישות שהוא מביא איתו....

אבל לכאורה אם לא היה דרישות שעושות לי כאביי גב מטורפים ולחץ פנימי לא הייתי סובלת.

אז אני כן קשורה לפסח ואוהבת.

בלי העבודה מסביב.

אם היה לך קל ועזרה בלי סוף עדיין היית אומרת שרחוקה מהדת?

כי זה החלק הכי מבאס וכואב שכתבת....

זה מה שכתבת ''למי יש כוח לטפל בזוגיות כשבעצמי אני לא מטפלת'' תקדישי זמן לעצמך. להתאורר ולהתעסק עם מה שחשוב לך.

נשמע שאת בעומס ולחץ ואם זה משהו שחוזר על עצמו וקיים כבר תקופה, עוד מלפני המלחמה הנוכחית- נשמע שכדאי אצל רשת מקצוע- פסיכולוגית או עוסי''ת קלינית.

שכתבת את הנקודה בעצמך, שאין לך זמן ויחס לעצמך.

הדת וכנראה גם הזוגיות הם משניים, תניחי להם רגע ואל תתעסקי בהלקאה שם.

הם התוצאה ולא הסיבה.

קשה לשמוח בחג, בזוגיות, בילדים , כשאין עוגנים פנימיים חזקים שנותנים לך אוויר.

מה יכול להיות עוגן?

זמן לעצמך - שבעלך יעסיק אותם שעתיים בחג ותשבי עם ספר טוב, קפה ועוגה בחדר בשקט.

תפילי עליו קצת את הילדים.

מפגש עם חברה או טיול זוגי בערב עם בעלך או לבד,

אחרי החג, הגשמה חלום קטן בתחום מסוים שהוא שלך ללא קשר לילדים,

ספורט מסוים שאולי בהתחלה נשמע כמו מטלה ולא זמן איכות, אבל כשתעשי קצת תרגישי כמה הוא נותן.

תשחררי שניה את ההלקאה העצמית על זה שאת ממורמרת, זכותך,את "לא הבעיה". יש לא מעט סיבות, כל המאבק הזה במירמור והלקאה העצמית,  לוקחים את טיפת האנרגיה האחרונה שנשארה,

במקום זה תעשי לך פתחי איוורור בתוך כל הכאוס, שימי לילדים סרט ותעשי מקלחת מפנקת, כל דבר שיתן לך מעט אוויר.

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.