להסתדר עם שותפים (זה משתנה מאדם לאדם וגם תלוי איזה שותפים את מוצא)

ההתמודדות עם כל הנ"ל דורשת התעסקות שלעומתה כשגרים אצל ההורים היא לא קיימת בכלל.

וכשמגיעים לדירה קיימת צריך לדאוג לריהוט, ולחפש שותפים טובים. 

גרה אצל ההורים ובתקופה האחרונה ממש בוער לי לצאת החוצה לדירת שותפות

מרגישה שמיציתי

רוצה לצאת ורק מנסה לשקול את כל הצדדים לפני כן

לגור עם ההורים יהיה סיבה מספיק טובה להתאמץ לברוח משם 

הרי יש קורלציה בין רווקות מבוגרת למגורים עצמאיים, ודי נחמד להמציא תיאוריות של מה הגורם למה

והאמת גם שזה סוג הדברים שרציתי לשמוע.

אני מכיר ויודע את השיקולים הכספיים ואת הקושי במציאת שותפים. ומענין לשמוע פסיכולוגיה בגרוש בסגנון "אם כשתתחתן זה לא יכלול עזיבת בית ההורים אתה לא מספיק תרגיש שבנית בית" וכדו'..

כשאדם מגיע לגיל מסויים יש לו רצון כבר לצאת מהידיים של ההורים ולחיות על פי החוקים שלו. ביין אם זה עם אישה בין אם זה עם שותפים.

זה שאדם יגור במרחב שפחות מתאים לו זה אומר שזה יעזור לו להתחתן?

זה נשמע לי ממש מופרך שירד למישהו המוטיבציה להתחתן בגלל שהוא שוכר דירה (אתה יכול לראות ולנסות בעצמך..). ממש להיפך.

מה אמת בזה?

הסברתי כאן שזה אישי: לגור עם שותפים או אצל ההורים | ערוץ ７

(יש לי תשובות משל עצמי אבל לא נעים לכתוב כאן)

אם אליך זה לא מדבר בכלל אז סבבה.

באופן כללי אני דוגל בכך שמיליון סינים לא טועים, ודברים לא הומצאו סתם. יכול להיות שהמשפטים כאלה יצאו מפרופורציה ונעשו כלליים מדי, אבל גרעין של אמת - יש. אם תחפור קצת בתוך הנפש של עצמך אולי תבין (אבל שוב, אתה לא חייב להגיע למסקנה בכלל). 

אך כמו סטיגמה, גם לכלל הזה יש יוצא מן הכלל.

יש המון שטויות ושקרים שנזקים לחלל האוויר והם לא נכונים.

זה שרוב העולם נוצרים זה לא אומר שהיא הדת הנכונה וכן על זה הדרך.

אני לא בניתי לך שום תפקיד.

לכן אם אתה אומר לי "תקח בחשבון שיכול להיות שאתה טועה" אז אני יסכים איתך. בוודאי! אבל זה שהדעות שלי יחסיות ואני בנאדם וככה לפעמים אני טועה זה לא אומר שאני לא יגיד את דעתי כפי שגיבשתי אותה למיטב הבנתי. זה לא מחדש לי שאני יכול לטעות. אני לא חשבתי שהאמת המוחלטת אצלי. אם יש לך דבר עם תוכן ענייני לגבי הסוגיה הנידונת אני אשמח לשמוע.

אני מתבטא בצורה חד משמעית כי כך הגעתי בהבנתי הנוכחית.

שבתור משפט מסוגנן בלי קונטקסט כנראה הוא כולל הרבה דברים לא מדוייקים ולא נכונים, אבל יש לו שורש נכון ומשהו קטן שכן נכון בו. אז מי שמתעקש לא לראות את השורש בצורה מיידית, שיחפור בו ויסנן אותו עד שתמצא מה יש שם שנוגע לאישיות שלו ולא זוהם בשטויות של אנשים אחרים.

לא הבנתי למה התעצבנת עליי כל כך בפסקה השניה. מחילה אם נשמעתי מתקיף אותך אישית, לא התכוונתי בכלל... כנגד הטענה שלך 'זאת טעות' כתבתי שבכל דבר יש אמת ולכן הוא לא טעות מוחלטת. והצעתי באופן כללי לבחון מה נקודת האמת - לא התכוונתי שדווקא אתה צריך לעשות את זה. אז מצטער שוב שזה היה נשמע לך ככה.

דברים כאלה.
כי זה מאוד אינדיבידואלי.
רק אם זה מדבר אליך כנראה שיש שם משהו שכדאי לחפור בו קצת ולראות מה המניע האמיתי שלך לחשוב בכלל על לצאת מבית ההורים. כתבת איזה כיוון, תמשיך איתו ותראה איך לנטרל אותו עד כמה שאפשר שיישאר שיקול נקי.

אבל זה נשמע לי כמו "עצמאי" = "עומד בפני עצמי".

בבית של ההורים את תמיד תהיי מחוברת אליהם בדרך כלשהי. דוגמאות: קורת הגג שאת ישנה תחתיה שלהם (זה כבר מספיק לתחושה שאתה לא לגמרי אתה), האוכל כנראה שלהם, תצטרכי לדווח לאן ומתי את יוצאת - אפילו שזו בחירה שלך עדיין הם ירצו לדעת. בטח יש עוד דברים ותלוי בהורים וכו'

התכוונתי לחיבור שקרוב מאוד למובן הפיזי של המילה.

כמו צמח שמחובר לשורש שלו ויונק דרכו גם אם ירצה וגם אם לא (הבאתי דוגמאות).

אז בנוגע לעצמאות כמו שאת מבינה את זה - אני מסכים לחלוטין.

אבל הבאתי הסבר אחר (שאת קוראת לו תלות), שככה היה נשמע לי שהוא מתכוון אליו מתוך השאלה.

קודם כל אני מודה לך על מה שכתבת, גרמת לי לחשוב קצת ולחדד לעצמי את הדברים.

יש עצמאות טכנית (מי מבשל, מנקה, וכו') ויש עצמאות שנקרא לה "נפשית" (האם מישהו אומר לי מה לעשות. האם אני חייב לתת דו"ח על מעשיי).

גם בעצמאות הטכנית אי אפשר לזלזל כי זה מבגר את האדם ומכין אותו לחיים האמיתיים. 

וזה מאוד אינדווידואלי ותלוי במנטליות, אבל הרבה פעמים המשך מגורים עם ההורים ועדיין להיות עצמאי בשתי החלקים זה משהו שידרוש הרבה מאמץ ושינוי הסדרים המקובלים ולא בהכרח שווה את זה.

שותפים

לגור עם ההורים בגיל 25+ 

זה נראלי פחות מתאים

מה גם שזה עלול ליצור מין תלות לא טובה בהורים בגיל מאוחר

ולפתח הרגלים שליליים של עצלנות..

הקיצר אם יש לך הכנסה סבירה ואחלה שותפים אז עדיף זה.

וזה דיי תלוי באופי

לדוגמא אם אתה סבבה עם ההורים ואתה לא עצלן ויש לך עבודה סבירה

אז זה יכול להיות דרך מצוינת לחוסך כסף לחתונה

אבל אפשר לגור בחדר פרטי בדירה משותפת. אאל"ט כתבו פה על זה לאחרונה..

למה כוונתך בנסיונות מיותרים?

ר' דוד כהן רגיל לומר שהסיבה שיש הרבה אלטערע'ס בחברון זה הנייעס שבקומה 4 (כלומר, ההווי החברתי החזק והסוחף שיש בפנימיה של המבוגרים 'תוקע' שם את חלקם)..

בחלק החברתי זה יותר מובן שההווי החברתי מפחית את תחושת הבדידות ואת הצורך להתחתן (ולא כמו התגובה הזאת לגור עם שותפים או אצל ההורים | ערוץ ７). ואתה מוסיף שיש גם ענין של קבעון וכניסה לשגרת חיים מורגלת, וכשאדם מרגיש מידי בנוח במצב שלו יקשה עליו לצאת מזה (פשוט כי הוא רגיל לשגרה מסוימת לא כ הזוגיות לא חסרה לו) וזה נכון גם בשאר תחומי החיים כמו עבודה מסודרת ומהנה, פרטיות גדולה בחיים וכדו'.

כמובן שכמו כל דבר צריך כאן איזון, כי מצד שני גם לא בריא להיות כל הזמן במצב של המתנה וכאילו כל החיים ארעיים עד שהגאולה המיוחלת והאשה תבוא.

קח בחשבון גם שיקולים חברתיים.

(אלא אם זה כבר לא מעניין אותך)

שיקולים חברתיים כוונתך ליחס של הסביבה?

זאת נקודה טובה, אך עם טיפה יח"צ אפשר לשווק את זה כמגורים ב"ישיבה" ואז זה דווקא פלוס (אצל בנים. לבנות באמת היחס שונה וזה פחות מקובל, ובאמת מענין מה הן עושות והאם הן פחות מרגישות צורך במגורים לבד)

אבל יותר בכיוון ה30 ומעלה.

על מה שאתה שם את הדגש, על למה לא או על למה כן?

אני חושש ממש מהסטיגמה שנוצרה ללגור עם חברים (במיוחד אם אתה בא ממגזר שזה לא מקובל בו).

לגור עם חברים זה לחיות על פי החוקים שלך. זה מסוכן? לגמרי. אבל החיים הם לא תמיד הכי בטוחים ולא כל הזמן יש כפית לפה גם מחוץ לתחום הזה.

לצערי נראה לי שבנושא הזה יש הרבה השמצות.

רק רוצה לציין שלפחות במגזר שאני משתייך אליו היחס למגורים עם חברים איננו שלילי (אצל בנים). 

אתה כן רואה שיש סטיגמה בעייתית על כך?

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?