פחות מתחבר להשקפה הזאת של להדחיק שאלות שקשורות לאמונה..

(אם זו הכוונה)

מי ש'מציק' לו יותר מדי עם שאלות ולא מחפש באמת את התשובות ומוכן לקבל אותן... יש גבול

כהכללה באמת יש אמירות חשובות יותר

איפה הרב קוק אמר את זה?

דווקא היום יש הרבה יותר אתאיסטים מאשר פעם....

וחוץ מזה, גם אם נניח שהאמרה היא שחשבת בהתחלה, זה לא כזה נורא, יש גם גישה כזאת, והיא באמת מתאימה ליחידים או לקבוצות מיעוט, והכל בסדר....(למשל, דעת רבי נחמן מברסלב היא כזאת, שלא צריך לשאול שאלות אלא "לטאטא" אותן מתחת לשטיח, ולהיות באמונה תמימה...זו דעה קיצונית ויותר יחידנית, אבל היא קיימת...וכן יש דעה שאמנם האידיאל הוא אמונה תמימה, אבל אם כבר יש שאלות, ובדור שלנו אין כזה דבר לחיות ולא להיפגש ולהיחשף לשאלות, מלבד יחידים, אז חייב לברר את השאלות....אבל בכל אופן, אני לא חושב שחייבים לומר שהרב קנייבסקי סבר כשיטת רבי נחמן מברסלב, אפשר להבין כמו שהוא חשב....ואולי גם במה שאמרת הרב קנייבסקי חלק על הרב זצ"ל (או תפס כשיטות אחרות שחלקו על הרב זצ"ל, או שחלק בעצמו....), שהרי לשיטת הרב זצ"ל מי שיש לו שכל מוטל עליו לברר את האמונה בשכל (עיין מידות הראי"ה מידת האמונה, לא זוכר איזו אות....) ולא להסתפק באמונה לא מבוררת, ב"אמונה תמימה", אז הגיוני שהרב קנייבסקי, אם סבר כמו שהסברתי, חולק ואומר שלא 99 אחוז מהשאלות הן לא ממקום של כפירה, אלא דווקא כן נובעות מכפירה....(וצריך לזכור שבסוף מבחינה חיצונית הרב קנייבסקי צודק, שהרי יש מלא אנשים שהם במוגדר אתאיטסטים, וגם חילונים שמאלנים כופרים, ששואלים שאלות ממקום של התרסה וכפירה, ואפילו יש דתיים כאלו ל"ע, רק הרב זצ"ל סובר שהמניע שלהם הוא מניע פנימי נשמתי שתובע את הגדולה שלהם, שהאמונה שלהם לא יכולה להישאר ברמת אמונה של סבתא, אלא הם רוצים להתרומם למדרגה יותר גדולה של אמונה, ולכן הם שואלים, ברור שהרב זצ"ל צודק, אבל זו מחלוקת והרב קנייבסקי הוא ה"פשט" כביכול....אבל ברוך ה' יש לנו את הראי"ה, שרואה ומתבונן במהות הדור ואומר לנו את האמת ומה עומד מאחורי זה, כמו שכתוב בזוהר שדור של עקבתא דמשיחא הוא: "טב מלגו וביש מלבר"....))).

בוודאי הכוונה היא על אדם שמטיח דברים כלפי מעלה. לא שאלות בירור, שבעצם נועדו שייענו עליהן תשובות, אלא על שאלות שנותרות באוויר, שאלות שאמורות להישאר מרחפות בתור שאלות מבלי להיפתר, שאלות שנובעות מתוך כפירה והאדם לא מבטל עצמו כלפי מעלה אלא חושב שהוא שווה ובר הכי להתווכח עם הקב"ה. (כמו שאיוב אמר לקב"ה שיתווכח איתו כמה פעמים אחרי שביקש להפוך קערה על פיה...).

וזו מפורש: "כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור".

אך בוודאי שיש לשאול שאלות, כל הגמרא בנויה על שקלא וטריא, פסח זה חג ששואלים בו שאלות ומקשים קושיות, אך בסוף זה חג האמונה, חג שאנחנו מנסים לברר את האמונה, זה נובע ממקום בטוח של אמונה, ולא ממקום של כפירה (ובאמת הרשע שלא שואל כדי להבין אלא רק כדי להטיח דברים, בגאולת מצרים אילו היה שם לא היה נגאל....).

במיוחד שזה מסוג המימראות שבוחרים משפט בודד מתוך שיחה, מביאים אותו בלי הקונטקס, ואז הוא מתאים לאג'נדה מסוימת.

ספציפית ממש לא הבנתי מה המטרה של המשפט הבודד הנ"ל, אין בו הגיון ולא מציאות בשטח. 

תוכל לציין את נקודת הזמן שבה זה נאמר?

היה צרם לי המשפט הזה שציטטת של הרב פנגר

"השאלות באמונה לא נובעות מעודף אינטליגנציה הן נובעות מחוסר קדושה"

כבר ראינו שלמשה רבנו היה עוד המון קושיות על השם, למה יש צדיק וטוב לו רשע ורע לו.. 

הראני נא את כבודך, וכו וכו ומשה הוא ממש לא היחיד

נכון שזה חשוב שתהיה אמונה ושיש שאלות שבאמת השכל שלנו מוגבל מדיי בישביל להבין.

אבל זה לא נראה לי נכון המשפט הזה של הרב שהשאלות האלו מגיעות מחוסר קדושה..

אדרבא, אבי האומה שלנו - אברהם.

התחיל את כל המסע שלו מהשאלות האלו.

אם הוא לא היה שואל מברר ובודק- אנחנו לא היינו קיימים.

זה לא ש"אסור לשאול שאלות" ולא ש"חובה לשאול שאלות" וגם לא "מצוה לשאול שאלות".

אסור לכפור בה', חובה להתייחס לכל עניין הדת בצורה רצינית, וכו' וכו'. אם מישהו רוצה לחפש בשאלות, או ללמוד כך או אחרת, להשתמש בשכל או לא - זה פחות קריטי מהבחינה הדתית (ודאי שיש יתרון להבנה גם מבחינה דתית, אבל זה יתרון ולא כל אחד מסוגל)

וזאת הסיבה שזה מעצבן ומתסכל לשמוע רבנים שאומרים "כל השאלות זה רק תירוצים לא לעבוד את ה'". אולי השאלות שלך כן, השאלות שלי לא, אז תתיחס ברצינות לשאלות שלי. תשכנע אותי שאתה צודק, אל תזלזל בדעה השונה שלי. זה גם לא ישכנע אותי.

בפועל אני מסכים שקדושה מאפשרת הרבה יותר קבלה של האמונה, וחוסר קדושה מיקל הרבה יותר על הדחיה של האמונה בשם "שאלות". אבל הכללה היא מסוכנת.

יפה, אהבתי מאוד את הדברים פה....

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.