כי לכאורה מוצגת כאן משוואה -
לכי לצדיק מיבינאל, תגידי תהילים, תתפללי על זיווגך, להבטיח לפרסם -> תתחתני תוך שנה.
ומה קורה אם ניסיתי את זה ולא הלך?
"אז.... אם אתם מאמינים בסגולות תדעו שלי זה עבד."
אני מכירה מישהו שעשה את מה שתיארת, וכבר עברו מאז כמה וכמה שנים, והוא עוד רווק.
כאילו נתת לי צ'ק בלי כיסוי..
מגיל צעיר לימדו אותי שהקב"ה הוא לא כספומט.
ושמה שאולי נראה לי שמתאים לי, ומדויק לי, ונכון לי עכשיו - זה לא תמיד יקרה. *
בסיפורי הצדיקים שאני מכירה לפעמים הובטח צאצא תוך שנה, אבל לפעמים גם לא.
תפילה זה דבר חשוב.
אבל אף אחד לא יכול להבטיח לי שהתפילה תתמלא כפי רצוני.
וכן, מתסכל אותי שבאירוסין מקפידים להביא לי שברי צלחת, או יין מהחופה וכו' - הייתי מעדיפה שיביאו לי הצעות. כי אני מאמינה גדולה בהשתדלות ובאחריות שלנו.
וזה קשה לי, כי זה מפקיע את ההשתדלות שלי. ברור שלא הכל בידיים שלי, אבל לפני שאני מחכה לנס - אני מאמינה שצריך לעשות עבודה עצמית. לא לסמוך על הנס. הרבה יותר קל לקרוא ספר תהילים פעם אחת מאשר לתקן את המידות שלי.
היהדות שאני מאמינה בה דורשת מהאדם עבודה עצמית, ולא מאמינה בקיצורי דרך. יגעת ומצאת תאמין.
(ועוד אולי צריך לעיין בדברי המתנגדים לעלייה לקברי צדיקים, כי מהדברים כאן נראה שיש מקום לחששות שלהם...)
* ציטוט של הרב משמונה קבצים (א תרסד): "החושב בתפילה שמשנה את הענין האלהי, ה"ז מחרף ומגדף, והחושב שאינו משנה אלא את עצמו, ה"ז מקטין את ערך התפילה, ועמה יחד את כל הערך של העבודה האלהית. אבל המכוין, שהוא פועל לשנות את עצמו לטוב, וע"י היחש שעצמות הוייתו משתנה, משתנה כל הערך של כל ההויה אליו לעילוי ולטוב, כי ההויה כולה מתפעלת מאחד מחלקיה הרוחניים ביחוד. וכל מה שהתוכן הרוחני המביא את החליפות הוא יותר נעלה ויותר כולל, כן השינויים הם יותר עצומים ויותר פועלים בשפעת טובתם. זהו העובד בכוונה הראויה שהנפש מתמלאה ממנה והעולם מתברך."