חמץ של יהודי שעבר עליו הפסח אסור בהנאה מדרבנן

חמץ של גוי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה לכתחילה

כל הדיון ההלכתי הוא לגבי עד כמה המכירה תופסת, בסוף כן יש פה סוג מסויים של הערמה. אכמ"ל.

תעודת מכירת חמץ צריך לחפש עד הזמן שבו המוצר ודאי יוצר לאחר פסח.

למשל... מאפים. יש בחנות קמח, ועוד כל מיני דברים בהקפאה שהם חמץ. כמה זמן בערך הגיוני ש.. אם הוא לא מכר את החמץ אז הגיוני שהחמץ הזה הוא החמץ שעבר עליו הפסח.

זה יוצא משו באיזור יום העצמאות-פסח שני.

אבל כמובן שזה תלוי מוצר. יש מוצרים קפואים שמחזיקים המון זמן, ולכן כדאי תמיד לבדוק ולברר. תמיד אפשר להתקשר לרבנות המקומית ולשאול לגבי המכירה במקום הזה.

לא המכירה

ביטול חמץ זה להפוך אותו להפקר (האמת שזאת מח' ראשונים. לא משנה). לבטל אותו.

אבל מכירת חמץ זה משהו אחר לגמרי

מכירת חמץ אתה לוקח שטר וכותב עליו את המקום שבו אתה מאחסן את החמץ שלך, מביא את השטר הזה לרב המקומי, והוא מוכר לגוי את כל החמץ שנמצא במקומות האלה. וכו'.....

[אה, שכחתי לציין נקודה קודם - שעוד מחלוקת בדיון של המכירה. זה האם מותר גם לאנשים שהם לא בעלי חנויות וכו למכור את החמץ שהתקנה הזאת נועדה בשבילם.]

כן, צריך לבדוק עד שיהיה חשש. לכן בסופרים לכאורה צריך יותר זמן.

גם מנהסתם בדברים קפואים זה יקח יותר זמן מאשר מאפים. כי כמה זמן כבר קמח שורד אצלהם במחסן? קשה לי להאמין שחודש..

כיון שלהכריז "המחסן של הפסטה שיש לי הוא הפקר ואני מתכוון להעלות את המחיר של הפסטה אחרי פסח" זה הכרזה ממש לא רצינית, ממילא לא סומכים על ביטול בדברים שאדם סביר לא מפקיר, כלומר כשאתה יודע שיש לך בבית/מחסן חמץ שהוא בעל ערך.

המכירה באה לכסות את זה, באופן דומה, רק שבניגוד לביטול שהוא הכרזה, מכירה היא עסקה משפטית תקפה שמעבירה את הבעלות וכך באמת החמץ לא שלך מבחינה משפטית

מי שאכל חמץ שעבר עליו הפסח כשחמץ היה ברשות יהודי, עובר על איסור דרבנן.

זה שעברנו כולנו על איסורים בחיינו, לא אמור להקל בעיננו את החומרא באיסורים.

דאורייתא או דברנן.

שבוע טוב

הסיפור שסיפרת - נורא נחמד. באמת. כיף לדעת שאנשים מקפידים לפחות בשביל אחרים, ושלאנשים יש מודעות.

אבל לא ברור לי למה את חושבת שזה "די דבילי". הסיפור של מכירת חמץ הוא מאד הגיוני

התורה ציוותה שלא יהיה חמץ בבעלותי, מכרתי את החמץ והוא לא בבעלותי

יש עקרון מאד יסודי של שמירת הלכה, והוא אומר שגם אם ההלכה נועדה מטרה מסוימת, כל עוד אני שומר על הכללים, גם אם הפעולה שלי נוגדת את רוח ההלכה, עדיין אני בסדר. אם העיקר היה הכוונה ולא המעשה - הייתי יכול להרשות לעצמי פה ושם לעגל פינות. המיצוב של המעשה כבסיס שאי אפשר לערער עליו הוא כנראה אחד מהגורמים שעוזרים לשרידות של הדת היהודית.

בקיצור, לא מבין מה ההגיון לזלזל במכירת חמץ

אם זלזלת בעצם ההקפדה על חמץ - נו טוב, מה אפשר לעשות.

אם המכירה תופסת, אז בסופו של דבר באמת לא מדובר בחמץ ששייך לך, ולכן זה פשוט לא שלך.

בדיוק כמו רישום לצרכי מס ודברים כאלה. השאלה היא רק מי הבעלים באופן רשמי, ואם אכן המכירה תפסה, אז זה לא שלך.

את צודקת שזה נראה קצת לא רציני ולכן הרבה דתיים לא אוהבים את מכירת חמץ (זה הרקע לשרשור כאן...). אבל בפועל אין כאן באמת משהו בעייתי.

אמ.

מי אמר שה"הצגה" לא עוזרת?

בסוף יש הגדרות לקניינים של בני אדם. על האדמות במדירנה יש טאבו, כל רכב רשום על שם אדם מסויים.

שינית את השם - מכרת את הרכב.

האם כשמוכרים חפצים ניידים - עצם ההוצאה שלהם מהבית נצרכת?

הלכתית, (וגם חוקית ככל הידוע לי), זה לא דבר נצטרך כדי שתהיה פה מכירה. אפשר גם למכור ככה. וזה בסדר.

בגלל שעפ ההלכה אסור שיהיה חמץ אצל יהודי, אז מוכרים אותו לגוי. וזאת מכירה למרות שזה עוד אצלי בבית

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד