התייעצתי עם רב שמבין רבות בעניין

והמליץ לי אך ורק על ציטוטק, 

אם אני וזכתר טוב הוא אמר שעובר בשבוע 6 ממש לא מצריך גרידה 

אציין ש: 1. התחיל אצלי דימום מאסיבי ויצאו כל מיני שאריות...

2. זו הפלה ראשונה, אין הריונות בעבר.

קיבלתי זריקה של משכך כאבים (לא זוכרת את שמו) כשלקחתי ציטוטק היו צמרומורות והרגשה כללית לא משו למשך כשעה ועבר ב"ה.

חוצזה, חיובק גדול זה קשה נורא,

מאחלת לך לסיים עם זה מהר ושמהר יגיע הריון תקין עם ילד בריא ושלם בע"ה.

קשה הסיפור הזה של פתאום אין דופק,

לגבי מתי זה יצא- אני מכירה בנות ששעתיים אח"כ כבר היו בשיא ההתכווצויות ועם דימום מטורף, וכאלה שאפילו שלוש יממות אח"כ עוד לא קרה כלום ואז הכל יצא.

לא הייתי יושבת ומחכה שמשהו יקרה, זה יכול לשגע. תעסיקי את עצמך ותישארי בסביבה שתאפשר לך נוחות ושחרור אם תצטרכי.  

היה לי גם הפלה עם ציטוטק באיזור השבוע הזה, וזה כמויות ממש ממש גדולות של דם וגושים ענקיים, הייתי צריכה להחליף פעמיים את כל הבגדים, פעם אחת את המצעים של המיטה, ו5 או 6 פעמים את התחתונים - וכל זה למרות ששמתי ממש טיטול מרוב הכמויות.

וחוץ מהכאבים וההתכווציות - זה ממש מפחיד לקום כשההפלה עצמה קוראת, כי בכל קימה מהמיטה יוצאים גושים ממש ממש גדולים (אצלי זה היה בגודל של יותר מכף היד).

ציפיתי לדימום ברמה של מחזור, לא לגושים גדולים כל כך.

אצלי הדימום ברמה הזאת עם גושים וכו לקח בערך 10 שעות, ואחר כך זה המשיך ברמה של מחזור רגיל, פשוט עם כמות דם קצת יותר גדולה שמיום ליום הלכה והתמעטה.

ולקחת משכך כאבים כי לפעמים הכאב מתחזק ברגע וזה נהיה קשה ממש,

אצלי גם באיזור השבוע הזה ירד מלא דם וכמה גושים, לא גודל כף יד, אבל בהחלט הרגשתי אותם כשהם יצאו,

לא יודעת איפה את,

אצלי זה היה פעם ראשונה ופשוט קמתי ולקחתי את עצמי למיון,על אף הכאבים פשוט צעקתי לבד באוטו כל הדרך למיון,

ושם עושים א"ס ובודקים שוב, לראות שהכל יצא,

ממליצה להיות בהשגחה....

בוהבחלט הגיוני,

במיוחד שהתחיל דימומים והכדורים הם לעזרה, אם הבנתי נכון

בדיוק כמו שהיה לי,

בע"ה ייגמר מהר.

אצל רופאת נשים, הסתכלה בא"ס, אין למה לחזור דווקא לאותו מקום לענ"ד

וגם אצלי במכבי, המשכתי עוד טיפולים ובכל סיכום שקיבלתי מרופאה היה שום לי איזה שבוע אני, היכ כואב ועצוב שיש

גם שבוע 38 היה רשום לי 

עד שיבין שיוצאים מים מהפתח.

בימים האלה אפשר להציע כל חצי שעה מים

אם כן, תנסי איתן ותראי אם נוח לו.

הוא שם בפה ומחכה שישפך

אנסה עם קשית פשוטה. עדיף לקצר לו אותה, לא?

אבל למה לא כוס עם פיה שמרימים ושותים כמו מבקבוק.

או בקבוק תינוק רגיל?

ולא חשבתי על הכוס עם הפייה, אולי אנסה גם את זה

לק"י

הבן שלי בן 5 חודשים, ועוד נראה לי פיצי בשביל כל מיני כוסות.

אבל אולי עוד חודש זה ייראה לי אחרת.

(בינתיים הוא בכלל לא שותה מבקבוק. כשאחזור לעבודה, הוא יצטרך. אז נראה לי שנעשה בקבוק אחד גם למים.

עד כה לא נתקלתי בקושי להעביר מבקבוק תינוק של מים לכוסות אחרות/ בקבוק רגיל).

היא לא מכורה והיא שותה גם מכוס

אבל זה מאוד נוח לי שיש לה את זה גם ללילה וכו.

המלצתי לך בשרשור הקודם על הכוס של נוק שהיא משו בין בקבוק לכוס, אני חוזרת על ההמלצה 

לק"י

המטרה שלה זה שיוכל לשתות לבד כשהוא רוצה כמה שהוא רוצה

אבל תקראי את ההודעה הפותחת. אולי יענה לך.

אני שמעתי שעגבנייה מגורדת עם קצת שמן זית /אפשר גם לתבל

ולתת לילד לאכול מזה

עצירות עלולה להוביל למעגל קסמים לא רצוי אצל תינוקות: היציאה כואבת להם, אז הם נמנעים.

אין להם הבנה של מבוגר.

כך הרופא הסביר לי.

ובקרוב הימים החמים, תינוק שלא שותה יכול להגיע להתייבשות חס ושלום.

יש כל כך הרבה דברים התינוקות הגמלים מהם בשלב כלשהו - שינה עם ההורים, מוצץ, חיתולים...

אפשר לתת בבקבוק למים בלבד. רוב התינוקות מצליחים להיגמל ממנו בקלות יחסית סביב גיל שנתיים

דרך ללמד לשתות מקש-

קחי קש, תמלאי במים ותסתמי בקצה עם האצבע כדי שלא ישפך מהצד השני. תכניסי את הצד השני לפה שלו וכשהוא יסגור את הפה על הקש תשחררי. ככה הוא יבין שיוצא משם מים. תנסי כמה פעמים עד שהוא יתחיל לנסות להוציא את המים בעצמו במציצה... ואז תוכלי לתת לו קש בכוס רגילה ומשם לבקבוק עם קש (עדיפות לקש צר וקצר).

לק"י
 

ואז מנקים שולחן וכסאות. שיש וכיורים.

את התנור והכיריים ניקיתי, אבל אנחנו לא מכשירים אותם. ככה שאפשר להשתמש בהם, ומה שמתלכלך לנקות עם מגבון או משהו קליל.

קונים גם אוכל מוכן. גם כדי להקל עלינו ולפנות עוד זמן לנקיונות.

לק"י

צהריים וערב לאכול בחוץ או רק ערב.

ואז לנקות לפני.

אני מתכננת לבשל חמץ עד מחר. לסיים חבילת פסטה אחרונה.

ביום שני להכשיר את המטבח, ואז כבר לא לבשל חמץ, וגם לא בכלי חמץ.

יש לנו עוד כמה מנות של נודלס, שאני יכולה להכין גם אחר כך רק עם מים רותחים.

לחם- אוכלים עד ערב החג. אפשר גם להשאיר את הטוסטר, ולהכין טוסטים.

בימים האחרונים אנחנו אוכלים במרפסת. מקווה שלא יהיה יותר מידי קר וגשום.

אחרי שנכשיר את המטבח נוציא כלים של פסח, אפשר להתחיל לבשל אוכל כשר לפסח.

מקווה שבאמת נעמוד בזה. אם נראה שאנחנו רעבים נקנה פיתות ונגביל לפינה מסויימת.

מקווים מאוד להכשיר את המטבח מחר (זה בעצם אומר לעשות הכל מחר. רק רוקנו את הארון של המזווה.. המטבח שלנו פיצי אז יש מצב שזה ריאלי)

חשבנו על כל מיני אוכל שאפשר לאכול ולשבוע גם לא חמץ.

מוציאה טוסטר אובן גדול החוצה, ואת הכירה החשמלית שיש לי.

ואז אני מבשלת חמץ בחוץ. מכשירה את המטבח סופית רק בשלישי בערב לפני בדיקת חמץ (שיש וכיורים).

ברביעי בבוקר עוד נאכל פיתות/קורנפלקס עם חלב וכאלה, בחד''פ בחוץ.

כאילו תכלס - אני בעיצומו של הכשרת המטבח ואת הכיריים כבר עשיתי, גם מיקרו וגם את הנינג"ה כבר ניתקתי

רק הכנתי טוסט פה לכולם היום וניקיתי גם אותו

הילדים מתנגדים לבורקסים קנויים מראשון עד שלישי אז כנראה שאקנה פיתות מחר בבוקר ויאכלו במרפסת. נמרח עם חדפ.

אבל אם הייתי צריכה לבשל לחג התשובה היתה משתנה

מחר בע"ה ננקה מקרר

כיריים ותנור בשני בע"ה (תנור לא מכשירה רק מנקה)

שלישי בעלי יכשיר את הכיור והשיש.

ויאכלו במרפסת מה שנשאר בע"ה 

לק"י

אז זו גם אופציה...

(מכשירים רק שיש וכיורים, יש לנו טוסטר אובן וכיריים חשמליות לפסח).

לכן את המטבח עושה בהסתערות...

וזהו מחר כבר יכולה לבשל פסחי בעז"ה.

מה שכן אני מאפשרת קטניות עד פסח

בקטניות יש הכללל תדעי לך לא חסר כלום

ככה יש לילדים נשנושים טעימים

מכינה אורז במיקרו (של כל השנה כמובן) ולא אכפת לי אם נשאר פירורים בבית.

לא רוצה שיאכלו חמץ בבית גם אם זה פיתות כי עושה לי לחץ (אני עם קטנטנים אבל)

מי שצריך חמץ אמיתי יש מחוץ לבית שקית עם בייגלה (קטניות אבל הם לא עלו על זה בנתיים)

ופיתות עם ממרח שלא דורש קירור, וכמה סכיני חדפ.

וכמו שמסתדרים שבוע של פסח ולא רעבים ב"ה

ככה לא נהיה רעבים גם מחר והלאה..

אני פותחת את המטבח של פסח בלהכין מגש גדול של עוף בתנור, שזה כמה דקות עבודה, וככה יש אוכל מבושל ותחושה טובה בבית.

עד שלישי בבוקר עוד מבשלת... כל הארונות מטבח כשרים אבל את השייש, מיקרוגל, כיריים, פינת אוכל ושטיפה כללית עושה ביום האחרון.

אז אוכליפ חמץ מבושל עד שלישי צהריים ואז בדרך כלל מזמינים משהו חמץ לערב ובבוקר אוכלים פיתות עם שוקולד לפני סוף זמן אכילת חמץ במרפסת ומנקים אחרי.

אני בעיקרון תמיד מכשירה בל"נ יומיים לפני ומבשלת כשלפ/ אוכלים בחוץ

השנה הקדמנו למוצש כי אני עובדת עד הרגע האחרון ומלחמה וזה..

נשארו לי עכשיו בעיקרון שיש, כיורים ושולחן אוכל . וכמובן שטיפה כללית וכו'

הייתי מעדיפה לבשל גם היום כי הילדים מעדיפים אבל יום ראשון זה יום שתמיד קשה לי אז סביר להניח שלא הייתי מספיקה כמו שאני רוצה כשאני גם עובדת

חמץ

שונאת אוכל של פסח ותמיד אוכלים חמץ עד הרגע האחרון, בדרך כלל ביום האחרון זה כבר בעיקר פיתות עם ממרחים

אנחנו מתכננים לנקות הכל עד היום בלילה

אבל בשלישי בערב נעביר שוב סמרטוט ונעשה את ההכשרות

כי אי אפשר באמת בבין לבין הזה כל כך הרבה זמן...

פשוט לא במטבח..

מתכננת להכשיר מחד בלילה בעזרת ה' ובישועתו...

אבל יש לי תנור חלבי, מיקרוגל וטוסטר שאני לא מכשירה וצריכה רק לדאוג שישארו נקיים, וכירת גז לטיולים.

אבל מבושל מפסיקים כבר כמה ימים לפני, השנה נגיד כנראה שהיום בעז"ה. אוכלים במרפסת או בחצר, בעיקר פיתות/קורנפלקס או מזמינים אוכל.

בדקת דיכאון אחרי לידה?

את יוצאת קצת בשביל עצמך? עושה דברים שמטעינים אותך? 

דיכאון אחרי לידה העלתי את המחשבה על זה בטיפול.. המטפלת אמרה שהיא חושבת שאם יש דיכאון אז זה משהו מינורי יחסית.. אולי גם אתייעץ עם הרופא משפחה למרות שוואלה אני מתביישת. יודעת שאין לי במה אבל מתביישת.

ולעשות דברים בשביל עצמי, ממש משתדלת. יוצאת עם בעלי מידי פעם, הולכת לחוג שאני מאוד אוהבת, נוסעת להורים מידי פעם, אני נהנית ברגע שאני עושה את זה אבל זה לא ממלא אותי לאורך זמן.. בניגוד לפעם שדברים כאלה היו ממלאים אותי לכמה ימים

אבל אם זה דיכאון מינורי... יש מן הסתם מה לטפל לא? פשוט יהיה יותר קל לצאת מזה... אני מניחה.

אם הייתי חודש חודשיים אחרי לידה אז זה עדיין זמן שקשה מאד והכל מציף וההתמודדות עם תינוק חדש עדיין טריה, הורמונים משתוללים וכו'. אבל נשמע שאת הרבה יותר מזה.

הלוואי ותמצאי משהו שיעזור לך.

מחזקת אותך להתייעץ עם הרופא משפחה או לפחות עם אחות

מעודדת אותך מאוד מאוד לפנות לרופא משפחה! זה יכול להציל ממש.

האמת שהייתי פונה לרופא משפחה, נשמע לגמרי כמו דכאון

אל תישארי עם זה לבד, ניכר שקשה לך

ואין קשר לרכב/ בית/ כסף, מבטיחה לך. הייתי שם כמוך וגמלי זה קרה. טיפול טיפול טיפול ♥️♥️♥️

תפני ישר לפסיכיאטר לאבחון מלא - פסיכיאטרים הכי מבינים בזה.

ולא לחשוש לקחת כדורים במקרה הצורך... ובמקביל להמשיך בטיפול.

בע"ה תצאי מזה מחוזקת יותר❤️

האמת שזה נשמע בדיוק כמו בעלי

הוא לא אובחן אף פעם אבל לדעתי יש לו דיכאון קל/דכדוך רציני לא יודעת הגדרה קלינית, שזה בתקופות.. לפעמים קשה יותר ולפעמים בסדר.

הוא לא מטופל כי אין לו כוחות לזה כרגע, למרות שיודע שצריך וכדאי לו.

טוב שאת בטיפול תומך ועוזרת לעצמך, זה ממש חשוב.

העבודה של הבן זוג זה נפרדות וזה גם לא קל, אבל תנסי לחשוב מה את רוצה/איך יעזור לך שהוא יפעל כשאת במצב הזה. ותנסי לתווך לו את זה.

אל תתייאשי, ישועת ה' כהרף עין

לפעמים הכל נראה שחור ותראי שדברים יתבהרו בעתיד בעזרת ה', יש עליות וירידות ושוב עליות.. תאמיני בזה 

אני אישית אוהבת רק את שלי, קשה לי עם דברים שהם לשימוש הציבור הרחב🙈 אבל אולי יש אצלכם ויעזור לך.. או שתקחי בשקית

ואני יודעת שבמקרים כאלה, עושים טבילה אחת נוספת בהתחלה, שהיא כאילו במקום השטיפה הנוספת במקווה

לא יודעת מה התכוונת בגדים הכי נקיים בעולם, אבל אם את מתרחצת בבית ולובשת בגד נקי, איפה הבעיה? למה הכוונה נקי במיוחד?

בהצלחה רבה!

ללבוש את בגדיה בין ההכנה לטבילה.

אשתדל לחפש לך מראה מקום בהמשך

באופן כללי טבילה בשבת וחג יש בה הרבה מקום שצריך להתגמש מההרגלים שלנו ועדיין הטבילה כשרה ומהודרת❤️

לגבי כפכפים אצלינו יש כפכפים של המקוןה שהבלנית מחטאת בין הטובלות אז אין לי רעיון..

ליד השער של המקווה או אם הן שם במקרה אז בפנים

שקית עם זוג כפכפים שלא כזה אכפת לך עליהם (אפשר לקנות במיוחד במקס סטוק או לקחת זוג ישן נושן)

לכאורה יפתור את הקושי של ההליכה, לא?

אני הלכתי פעם יחפה כי שכחתי את הכפכפים. הרגיש לי שהרצפה שם ששוטפים כל הזמן יותר נקיה מהכפכפים שמי יודע מי לבשה לפני

ואפשר להחליט שכל נגיד 5 אגוזים זה שווה שוקולד או משהו כזה

(אפשר לתת שוקוצ'יפס קטן על כל תשובה לא משנה מי הילד)

לק"י

אני קוראת לזה "חידון".

גם בני הכמעט 6 וה-3.5.

אני שואלת בסבב שאלות לפי הגיל.

וגם הם עושים הצגה: מי אתם? בני ישראל. ומאיפה אתם באים? ממצרים ולאן אתם הולכים? לארץ ישראל

וזה כיף להם ממש להציג עם מטפחות וחיתולים

כדאי לקנות הגדה עם ציורים עשירים וממש להראות את הציורים

להשמיע להם מעכשיו שירי פסח ופסח עצמו לשיר איתם

בגדול להשתמש במלא מתודות להגדה

את יכולה לעשות גוגל 'מתודות לשיעורים' ולמצוא רעיונות חמודים

מי שמשתתף תוך כדי הסדר (שואל שאלה, אומר משהו שלמד, וכו') - מקבל כפית של חרוסת, או קניידלעך (שני מאכלים אהובים מאוד אצלנו בפסח).

זה גם עוזר לילדים שלא ירעבו מידי עד שמגיעים לשולחן עורך, וגם מעודד השתתפות...

(יודעת שאצלכם קניידלעך לא רלוונטי, אבל אם הכיוון נשמע לך, אולי תחשבי על משהו אחר שיכול להתאים אצלכם).

אצלנו הכנו שנה אחת 'מסלול' של ההגדה (נראה לי שקיבלתי את הרעיון מישהי פה).

בעצם זה עוזר לעקוב אחרי סדר ההגדה (יש שם את כל הסימנים של הסדר, ארבעת הכוסות, ובתוך המגיד חילקנו לקטעים, וגם נתנו להם כותרות שעוזרות להבין את הרצף).

תוך כדי הסדר יש 'חייל' שמסמן איפה אנחנו נמצאים בהגדה. והילדים מתחלפים ביניהם בתפקיד של לקדם את החייל לפי מה שאומרים.

אצלנו זה ממש היה מוצלח.

אפשר גם לשדרג עם 'כרטיסי הפתעה/שאלה' וכדו'

זה נראה לי ממש משהו שיכול לעבוד פה,

וגם אבקש מהגדולים להכין אז בכלל יעסיק אותם

איתם בשנים קודמות?

את שואלת כי הם לא השתתפו ואת רוצה לדרבן שכן?

כי מהניסיון שלי, בטח בגילאים האלו, הם מאוד סקרנים.

אז אם נותנים להם מקום, משתפים אותם בשאלות, זה ממש עושה את העבודה ולא צריך מעבר לזה.

אפשר באמת להכין מראש עם כל אחד מהם משהו קצר שיגיד, זה גם עוסר

ובסיום הסדר ממירים כל מספר פתקים בפרס.

ואני גם מספרת להם סיפור שמלווה את ההגדה (בכל חלק של ההגדה יש "פרק" בסיפור), וככה הם נשארים ערניים.

יש כאלה שגם נותנים לילדים להכין הצגות. בגילים של הילדים שלכם כדאי לעשות את זה ביחד איתם.

בשנים הבאות, כשידעו כבר לקרוא, הם יוכלו לקרוא חלקים בהגדה...

משתדלת לתת לכל הבנים אותו דבר בכל פעם ולבנות אותו דבר..

ככה אין קנאה

ובסוף כולם יקבלו אותה הכמות

אפשר לחלופין לחלק קוביית שוקולד,תפוצ'יפס,הפתעה אכילה

או פתק כלשהו שתמורתו בסוף הערב יקבלו פרס 

קודם כל להתכונן אתם בעצמכם לליל הסדר. להבין את מבנה ההגדה.

דבר שי ארוחה לפני הדלקת נרות החג +מנוחת צהריים מאד משמעותי.

דבר שלישי אנחנו עשינו קדש ורחץ כרפס יחץ בזריזות ואז עברנו למגיד לספה. ישבנו שם עם נשנונים לילדים ופשוט שיח משפחתי חמוד.

לא בהכרח נצמדנו ללשון ההגדה אבל היה להם חויה

אחרי חצי שעה הלכו לשחק ואנחנו המשכנו קצת לנשמה של מבוגרים

ואז באו לסעודה.

שירים של נרצה היו תוך כדי האוכל ואח"כ כבר הלכו לישון

זה היה להם ארוך אבל נשארו בטעם טוב וגם אנחנו

אנחנו ההורים עושים הצגה

למשל על עשרת המכות

ועל איך בני ישראל יצאו ממצרים

חלק מההצגה קומית ומשעשעת

וגם הילדים מציגים

עושים לנו פנטומימה ואנחנו צריכים לנחש למה התכוונו ועוד

על כל שאלה/ תשובה יפה מקבלים-

בעבר פרס קטן

וכיום בגלל שגדלו - פתק

ובעבור הפתקים יקבלו מתנות יפות בהמשך החג ( פעם עשינו יריד שיכלו לקנות בו לפי מה שצברו

בין לבין מקבלים גם שוקולדים על התנהגות יפה ושאלות/ תשובות יפות

מה שהכי משמעותי לדעתי, זו הגדה עם תמונות ברורות, בעיקר שמייצגות את סימני הסדר, ככה הילד יודע באיזה שלב אנחנו ומה אמורים לעשות עכשיו.

כל שנה אני מתכננת להשקיע ולהכין אחת כזו ביתית עם השירים שלנו והדברים היותר בולטים אצלנו.

פעם אחת הגננות הכינה הגדה מהממת, כל דף היה בעצם תמונה של הילד עם מה שעושים בסימן הזה (וזהו, רק המילה של הסימן ותמונה), וזה היה כרוך בטבעות כמו ספירלה שאפשר להפוך, וככה הילדים הופכים כל פעם לראות מה עושים עכשיו, והילד נהנה לראות את עצמו. מהמם! ההגדה הזו (יותר נכון מה שנשאר ממנה) משמשת אותנו עד היום!

חוץ מזה, הילדים תמיד שמחו להשתתף והתלהבו מהחוויות.

בעצם גם בעשר המכות, שאת זה הם מכירים טוב מהגן ומהסיפורים, עשינו מעין הצגות / פנטומימות קצרצרות על כל מכה.

זה פשוט נושא קצת שונה, וגם שהשאלה שלך לא תטבע בשרשור השני.

וחיבוק! איזה מאתגר זה נשמע...

אבל אם חמותך אישה כ"כ מיוחדת למה שלא תפתח את שה מולה?

מה דעתנ על ההתנהלות הזו? 

זה השתנה עם הגיל שלו והולך ומקצין.

יכול להיות שזה נשמע יותר מפחיד בפוסט שלי כי אין את הקונטקסט, בגדול הוא איש טוב ואיש חסד עצום ובאחד על אחד במצב רוח טוב או בשיחת בוגרים הוא נעים ומעניין ויש שיח טוב.

אבל כשלא אז פשוט לא......

והיא יודעת שזה מאתגר אבל אין לה מה לעשות עם זה, גם עליה הוא לפעמים יוצא בלי קשר

אני ממש ממש מעריכה אתכם על המיסגור של הדברים וההבנה של הערך של לבוא ולהיות ביחד שגובר על הקושי שאתם יודעים שתעברו.

כמה דברים שחשבתי עליהם-

דבר חשוב מאוד בעיני זה לעשות לילדים הכנה. נכון שילד בן שנה וחצי אי אפשר להכין אבל גדולים יותר זה בהחלט אפשרי: מה מותר ומה אסור, מתי מותר כל דבר. באיזה זמנים יהיה אפשר להשתולל קצת ואיפה.

לקנות כמה משחקים מעניינים מאוד ותואמי גיל. אם לקטן יש בבית משהו שמעסיק אותו שעות להביא את זה איתכם, ובכללי לחפש לו משהו שילכוד את תשומת ליבו ושהוא יהיה ממוקד בו הרבה זמן.

לגדולים יותר אפשר משהו כמו כדור מבוך (אחד לכל אחד, שלא יצטרכו לעשות תורות, המטרה בזה היא שקט 😉), פופיט, וצעצועי תחושה כאלה (סקוויזי נראה לי קוראים לזה..)

לצאת לטיול בבוקר וגם בצהריים.

שנה אחת ראיתי טיפ יפה פה בהקשר אחר אבל אולי זה יעזור גם בסיטואציה שלכם - לבקש שבחלק ממגיד כל משפחה תצא לכמה דקות לחדר אחר וההורים יספרו לילדים את סיפור יציאת מצרים - זה יכול לתת זמן התאווררות גם לו וגם לילדים באמצע הסדר.

תיאום ציפיות איתו - מה הכי חשוב לו שיהיה בסדר ואיך אתם חושבים שתוכלו ליישם את זה. זמנים שאתם חושבים שיהיו מורכבים שיהיה מוכן מראש ואם יש לו ולכם רעיון איך לנטרל את זה מראש.

אם מבחינתו זה רלוונטי לתת לילדים תפקידים בסדר - ככה הם יהיו מכוונים על התפקידים ופחות יתפזרו.

בהקשר של החדפ, יש את החדפ היפה שהוא אמנם יקר יותר אבל לפעמים יכול להיראות ממש כמו אמיתי.

עוד רעיון - אצל ההורים שלי הסט שבת הישן משמש לילדים. הסט היפה למבוגרים בלבד.

אפשר לנסות לעשות את זה עם סט שהמראה שלו יחסית נייטרלי או מתכתב עם הסט היקר ואז זה לא יפגום מדי במראה של השולחן.

ולא הכרתי את כדור מבוך, נראה בול.

יתאים גם לילדה בת 5?

הסט הישן זה רעיון ממש טוב, לדעתי יש להם משהו מתאים אפילו.

ותודה על החיבוק❤️

בת ה4 התעסקה בזה המון אבל לא יודעת עד כמה הצליחה.. 😅

כל פעם ביקשה ממני עזרה כדי להתחיל

וזה היה רעיון של אמא שלי

שקנתה לילדים כשבאנו אליהם לראש השנה מיד אחרי לידה..

הייתי משחררת את העניין שיחוו סדר בטוב, ומתרכזת שלא יחוו סדר ברע.

זה אומר (לדעתי) שכדאי לחתוך עם הקטנים לישון מוקדם ככל האפשר.

כדאי להאכיל את הילדים בזמן שהוא בתפילה.

כדאי לבקש מחמותך עזרה עם זה.

ילדים שבעים בד"כ יותר רגועים.

אפשר למשוך אותם עם סבלנות ושקט עם צופר קטן.

נגיד עדש או שוקולד ציפס.

תינוק בן שנה וחצי לדעתי אין עניין שיהיה בסדר. אפשר להרדים אותו.

אם תקני גביעים פלסטיק זה יכול לעבוד מול חמיך?

תחפשי בחנויות חדפ של חרדים.

זה בד"כ מה שעושה בלאגן.

ולסכם מראש שרק אבא ממלא גביעים (חצי כוס)

להושיב את הילדים בשיטת הפרד ומשול.

כלומר אין ילד שיושב בין שני ילדים, אלא ילד מבוגר ילד ילד מבוגר.

אם יש גם גדולים יחסית אז לא להושיב ליד מי שקרוב בגיל, אלא לסירוגין.

למחרת לצאת עם הילדים כמה שיותר.

בטווח הארוך יותר, כדאי לדבר עם בעלך שהוא או חמותך ידברו עם חמיך.

יש דברים שהם אולי פחות בשליטה אצלו ויהיה לו קשה להשתנות.

אבל למשל לארח ולא לאפשר חד"פ, זו בעיה. יש דברים שכדאי לשקף לו שבמכלול כדאי לו לשחרר.

חוץ מזה אולי לבעלך יהיו רעיונות, הוא גדל איתו בבית..

קצת עצוב לי אבל צודקת על השינוי חשיבה, מאמינה שזה יעזור לי להשקיע את הכוחות במקומות הנכונים.

הבעיה עם השעות שינה שמשובשים פה מהמלחמה רציני, לא מאמינה שאצליח להשכיב את הקטן לפני 9 והוא גם קולט יפה מאוד שיש חגיגה בלעדיו, אבל אולי שווה להשקיע את המאמץ.

ותודה על שאר הטיפים, כותבת לי שלא אשכח.

לגבי לדבר איתו, בעלי אומר שאין מה כי חמי לא ישתנה וזה הוא וזהו ואנחנו צריכים להחליט אם ואיך להתמודד עם זה. גם לבעלי זה חדש יחסית כי גם אם חמי היה כזה זה לא היה בעוצמה כזאת...

וגם בסוף אני לא חושבת שזה מוסיף לו שאנחנו באים, אולי רק מפריע. זה לגמרי בשביל חמותי וכנראה שגם הוא מאפשר את זה בשביל חמותי

לא רוצה להיכנס לפינה הזאת בזוגיות שלהם שכנראה גם ככה שברירית.

(אני יודעת שהוא אוהב אותנו מאוד, לא מזמן קרה משהו לבן שלי והוא התקשר נסער כמה פעמים לבעלי ואלי והרגישו כמה הוא דואג ואוהב אותו ורק רוצה שיהיה לו טוב, הבעיה שהוא לא מביע את זה בכלל. משתדלים לזכור את זה בראש גם אם לא להרגיש את זה)

כשהייתה קטנה יותר לא התאימו לה

נראה זה זה יותר סקוץ' ממדבקה.

אף פעם לא חשבתי שיש עם זה בעיה,

אבל נראה לי שבגלל שזה נועד להיסגר ולהפתח, ולא סגירה קבועה, אז לא אמורה להיות בעיה.

אבל שווה לנסות..

יש רגישים יותר ויש פחות.

אצלנו בצד של בעלי הוא היחיד מהאחים (הם שלושה) שאנחנו מגיעים לליל הסדר לחמותי, הגיסים אף פעם לא באים. אנחנו הולכים שנה לפה שנה לפה. אם היינו הולכים תמיד לצד עם פחות אנשים, בחיים לא היינו אצל ההורים שלי בפסח. וגם לא בר"ה וגם תכלס לא בשום חג. לדעתי זה ממש לא פייר.

לדעתי את יכולה לשאול בעדינות אבל ממש ממש לא לקחת קשה אם הוא יסרב, כי באמת זה אומר ששוב לא תהיו אצל הצד שלו.

מתנצלת אם לא הבנתי נכון את הסיטואציה

אצל המשפחה שלך נראה לי יותר הוגן שתהיו אצל המשפחה שלו, לא משנה כמה אנשים יש בכל צד. לדעתי גם אמא שלך תבין את זה...

עם בקשה כזו

כי זה כאילו מטיל את האחריות על זה שהם לבד על בעלך כזה בעקיפין.. בטוחה שהיא לא התכוונה אבל במקומך הייתי אומרת לה : אמא אני לא רוצה להעמיד אותו במצב לא נעים מול ההורים שלו וכבר הודענו להם שאנחנו מגיעים

הכי הוגן לצד שלו השנה.

והם לא לבד! נכון ששני ילדים זה לא אוירה חגיגית ומיוחדת אבל זה ממש לא כמו להיות לבד באמת.

ומיוחדת. זה בכלל לא עניין של כמות.

לא לכולם יש יותר מ2, כל משפחה וההרכב שלה

הניסוח שלי לא היה מדויק.

התכוונתי שיותר חגיגי אם יש אורחים. גם אנחנו "לבד" השנה (הורים ו3 ילדים) והילדים שלי מבואסים מזה.

אבל אולי יש כאלה שמנסות ורוצות וכן יכולות להרגיש לא בנוח ולכן כתבתי

ואנחנו לפחות הרגשנו שאורחים זה פחות. בליל הסדר עצמו לפחות.

יצא לי לארח כמה פעמים, היה נחמד והילדים שלי באמת תמיד אוהבים אורחים אבל אנחנו מעדיפים את ההרכב שלנו 

המצב.

אני חושבת שיש פה משהו לא תקין כאילו את צריכה לבחור בין אמא שלך לבין בעלך. אפשר להרגיש ככה וזה שלך (למרות שמומלץ לשנות) אבל עצם זה שאמא שלך משתמשת בזה, אומר שכך היא רואה את זה וזה ממש לא תקין.

בתור התחלה הייתי אומרת לה: אם יש לך משהו לומר לו, מוזמנת להגיד לו בעצמך.

והדגישה שרק אם זה לא עושה בלגאן.

צרם לי הניסוח שלך " מוזמנת להגיד לו בעצמך". לא נראה לי שזה יתרום לשלום בית…

הבקשה של האמא באמת לא הוגנת אבל לא צריך להפוך אותה למפלצת מרושעת…

וגם לא נכון. הזוג צריך להתייחס לעצמו כאל יחידה אחת. האמא אומרת מבין השורות: אני יודעת שאת ילדה טובה שתבוא אליי לחג כי ביקשתי. מי שמפריע זה בעלך ה.... אולי תבקשי ממנו, בבקשה, אם לא קשה לך, שגם הוא יהיה ילד טוב, לשם שינוי.

אבל אולי אני טועה. עצם העובדה שהפותחת מופעלת ומרגישה שזה "קשוח הבחירות האלו" זו נורה אדומה

לק"י

אם מבקשים בעדינות, ויודעים לקבל סירוב.

(במקרה הזה אולי מראש לא הייתי מבקשת, אבל אולי האמא רואה את זה אחרת).

לייצר הפרדה של ברור לי שאת רוצה לבוא לעשות אצלנו,אממה יש לך בעל שמפריע ותוקע את העניין.

יש פער גדול מאודדד בין לומר שאם מתאים לכם נשמח שתבוא אלינו השנה כי לבד לנו, לבין לומר לה לבקש ממנו לוותר. מבקשים מזוג המקבלים תשובה מזוג, לא רלוונטי מה קורה ביניהם באמצע ומי זה שקשה לו.

היא כתבה הכי בעדינות

והיא בכללי מאוד זהירה וקודם כל הבעל

והפעם מתוך המצוקה שלה היא רשמה בעדינות אם יש מצב שבעלי יסכים וכשרשמתי לה וואי קשוח היא רשמה לי עזבי שכחי מזה 🩷🩷🩷🩷

חושבת שזה מאוד תלוי דינמיקה בינך לבין בעלך.

יש לך אפשרות לשתף אותו באופן פתוח?

בלי שהוא ירגיש מחוייב אלא באמת תשתפי אותו בדילמה כמו ששיתפת אותנו כאן?

אם כן, זה מה שהייתי עושה.

שומע, הורים שלי השנה רק עם שני האחים שלי. אני יודעת שהיינו אצלם כבר בשנתיים האחרונות, ולכן הכי הגיוני שנהיה אצל הורים שלך, אבל זה כן ממש ישמח אותם אם נגיע.

מה אתה חושב?

לא חותמת על הניסוח, אבל משהו כזה.

יותר להתייעץ איתו ולקבל החלטה זוגית מאשר להנחית

אם את חושבת שזה לא ילך, אז לשחרר. כי באמת הוגן שתהיו איתם

דווקא כן הייתי מבקשת מבעלי

לדעתי להשאיר לבד,לא משנה אם הייתם גם עשר שנים שם זה מבאס ממש

ויש מיד אחרי ליל הסדר שבת חוה"מ ואז שביעי של פסח,לא חסרים זמנים להתארח ולאחר ב"ה 

זה ערב משפחתי שונה ואחר. בתור ילדה עשינו שנה שנה וזה היה לי מאוד משמעותי..

וזה החג היחיד שאמרתי לבעלי שבו נעשה שנה שנה כי רוצה שהילדים יחוו גם את הצד שלי וגם את הצד שלו.

והקפדתי על זה וילדתי בשנה כשהיינו אצל ההורים שלי(הייתי אצליהם אחרי הלידה)

זה לא שההורים לבד, הם עם 2 אחים

אולי אמא שלך לא ממש התכוונה שתעשו שינוי בתוכניות אלא יותר לשתף/ לפרוק שחסר לה שלא תהיו איתם?

אני מכירה שאצלנו לפעמים שיתוף מגיע בצורה של בקשה לא ממשית (יש כאלה שלא ממש יודעים להגיד קשה לי ש, או חסר לי ש..)

אולי לא נכון במקרה שלך, מעלה כאפשרות..

שנה שעברה היינו אצל חמותי, השנה רצינו להיות בבית.

כל שנה 2 האחים שלי מתארחים אצל ההורים כך שגם אם אנחנו רוצים- אין לנו מקום.

(לא היינו אצל ההורים שלי 7 שנים בליל הסדר! ואנחנו גרים בניין לידם...)

בכל מקרה השנה 2 האחים שלי החליטו שהם לא באים וההורים שלי היו אמורים להשאר לבד.

במקביל גם אצל חמותי - גיסתי שאמורה להיות שם הולכת השנה לחמותה. בעצם יצא להם שכל הנשואים הלכו לצד השני. והם נשארו עם הקטנה לבד (בת 20).

אז אמרנו שנלך להורים שלי, כי הם באמת לבד.

וחשבנו שחמותי אותי תלך לחמותה, אבל בסוף גם הסבתא מתארחת...

בקיצור יצא לא נעים שכאילו "העדפנו" את ההורים שלי.

אבל! ההורים שלי ידעו מראש להגיד לי שהם יהיו לבד. אצל חמותי יש עוד ילדה...

סתם מבאס הקטע הזה. במיוחד שהשנה רצינו לעשות בבית...

ואני  חוששת שזה יהיה תקדים לכך שהאחים שלי יראו שיש מי שיהיה עם ההורים אז הם קצת מתנערים מלהתארח.

חשוב לי להגיד שגם אצל חמותי וגם אצל אמא שלי אנחנו  מאד נהנים. פשוט רצינו להיות בבית.

וזה שאני הולכת להורים זה בזכות השרשור שהיה כאן בפורום על הכיבוד הורים.

אפשר שתעשי אצל בעלך . שבת אפשר אצל ההורים 

קראתי טת כל התגובות תודה לכן 🩷

מה שבסוף קרה זה ששיתפתי את בעלי בכנות שקשוח לי שההורים שלי מבואסים מזה שהם לבד יחסית

ושאמא שלי בדרך כלל סבבה עם זה והפעם שה כנראה ממש חשוב לה

בכל אופן

הוא אמר שקודם כל שחשוב לו שאהיה שמחה

ואם אמא שלו בסדר עם זה אז נלך להורים שחי

אז הוא באמת הסכים מכל הלב ולא הרגיש שהוא מוותר או מפסיד (אננ מאמינה לווגם חמוצי אמה שמה שטוב לנו טוב לה

אז נהיה אצל ההורים שלי 

וגם חשוב ששיתפת כדי לא להישאר מבואסת עם עצמך

ונכון!

אני חושבת שזה ממש חשוב ואיזה כיף שיש ביניכם ככה שיח פתוח 

היינו בעבר לפני כמה שנים בכמה מפגשים של טיפול זוגי שעשו לנו כל כך טוב שמה שהיה לפני הטיפול כאילו לא קרה

תודה להשם

זה כל כך חשוב לשתף בלי ביקורת ושיפוטיות

והכלה

לו ולך

יודעת ששינתם תוכניות כדי שההורים שלך לא יהיו לבד?

כדאי לרמוז על זה, למרות שהיא זרמה עם השינוי, שתבין שזה נובע מכיבוד הורים ולא מזה שאתם מעדיפים את ההורים שלך אלא מעדיפים שלא יהיה צד לבד. היא בטח יכולה להזדהות ולהעריך את החשיבה שלכם.