אני רוצה שתלכי ותחבקי אותו חזק. שתעריכי כל דבר הכי קטן שהוא עושה למענך.
שקם בבוקר והולך לעבודה. שקופץ לסופר ומביא קניות. שהוא מחייך. שהוא עוזר לך אפילו קצת בגידול הילדים.
עוד לא הלכת? אז אין לי בררה ואצתרך להפחיד אותך.
את יודעת, לא כולם כמוך.יש נשים שבעל שלהם לא קם מהמיטה מדכאון וכל העול נופל עליהן. או בעל היפוכונדר, כזה שיש לו חרדת מחלות וכל הזמן חולה.
אני מקווה שאני לא מכאיבה לנשים שמתמודדות עם הנ"ל.
פשוט מרגישה שזה צריך להאמר,
כי לפעמים אנחנו קטנוניות ושוכחות להעריך.
וחסרה לנו הנאמנות, אנחנו חושבות שמגיע לנו מישהו טוב יותר. דבר שהכי מרחיק אותנו.
הנאמנות אצל האישה זה לקבל את בעלה ולא להשוות אותו לאחרים.
לקבל את כל החבילה.
לקבל אותו עם התכונות אופי, שמתגלות אחרי חתונה ,
עם הכרס או הקרחת,
עם המשכורת שמביא או לא מביא הביתה,
עם המשפחה שלו שכל כך שונה ממשפחה שלך.
אז אם יש לך בעל והוא בריא ושמח.
גם אם יש לו חסרונות,
תלכי ותחבקי אותו
ותעריכי אותו.
הוא צריך אותך. הוא צריך שתאמיני בו כדי להצליח.
