שבוע טוב, אני מנסה להבין איפה נמצא האיזון של חשיבות ערכים מסוימים בעבור לבין הצורך להתפשר ואשמח לשמוע את דעותיכם בנושא.
אישית אני קצת מסובך בעניין מכיוון שלעניות דעתי חשוב שבכל ערך יהיה התאמה ברמה סבירה ברמה השכלית והמעשית . העניין הוא שבסוף אדם צריך להשתלם בכל הכיוונים, גם אלה שרוב האנשים מזניחים וכן להתחזק בכל תחום ותחום ולאזן ביניהם נכון על פי התורה. כתוצאה מכך נשאלת השאלה האם נכון לתת עדיפות לערך הקמת בית על פני ערכים אחרים ולוותר בחיפוש אצל בת זוג על ערכים על אף שהם חשובים לאדם? והאם התשובה תהיה זהה אם מדובר בערך המלמד גם על ערכים ומידות אחרים?
אניח פה מעשה מהרב עובדיה זצ״ל שאירוסיו בוטלו ע״י מישהי בגלל שהיא רצתה שילך איתה לקולנוע על אף שכנראה בכל שאר התחומים היא הייתה מתאימה בעיניו... (למרות שהאישה ביטלה, אבל רואים שהוא לא התפשר)
מנגד הגמרא ביבמות סג. אומרת נחית דרגא ונסיב איתתא, כלומר רד ממעלתך ושא אישה. ואף על פי שרש״י מפרש על כבוד וייחוס, קראתי דרשות שלוקחות את הנושא כגישה כללית, ואולי יש לומר שהעיקרון זהה בדברים יותר מהותיים שמלכתחילה צריך לבוא בגישה כזו.
(אדגיש שאיני מדבר על מצבים יחסיים, כגון ללמוד תורה כל היום או חצי יום, שמלה עד הרגל/ברך/ שלושת רבעי שבכולם הכיוון הכללי ברור והם בגבולות ההלכה והשכל, אלא על יש ואין, אולי בקשת תמונה זה דוגמה לזה...)
אישית אני קצת מסובך בעניין מכיוון שלעניות דעתי חשוב שבכל ערך יהיה התאמה ברמה סבירה ברמה השכלית והמעשית . העניין הוא שבסוף אדם צריך להשתלם בכל הכיוונים, גם אלה שרוב האנשים מזניחים וכן להתחזק בכל תחום ותחום ולאזן ביניהם נכון על פי התורה. כתוצאה מכך נשאלת השאלה האם נכון לתת עדיפות לערך הקמת בית על פני ערכים אחרים ולוותר בחיפוש אצל בת זוג על ערכים על אף שהם חשובים לאדם? והאם התשובה תהיה זהה אם מדובר בערך המלמד גם על ערכים ומידות אחרים?
אניח פה מעשה מהרב עובדיה זצ״ל שאירוסיו בוטלו ע״י מישהי בגלל שהיא רצתה שילך איתה לקולנוע על אף שכנראה בכל שאר התחומים היא הייתה מתאימה בעיניו... (למרות שהאישה ביטלה, אבל רואים שהוא לא התפשר)
מנגד הגמרא ביבמות סג. אומרת נחית דרגא ונסיב איתתא, כלומר רד ממעלתך ושא אישה. ואף על פי שרש״י מפרש על כבוד וייחוס, קראתי דרשות שלוקחות את הנושא כגישה כללית, ואולי יש לומר שהעיקרון זהה בדברים יותר מהותיים שמלכתחילה צריך לבוא בגישה כזו.
(אדגיש שאיני מדבר על מצבים יחסיים, כגון ללמוד תורה כל היום או חצי יום, שמלה עד הרגל/ברך/ שלושת רבעי שבכולם הכיוון הכללי ברור והם בגבולות ההלכה והשכל, אלא על יש ואין, אולי בקשת תמונה זה דוגמה לזה...)
