משמע מהדוגמה שאם חסרה התאמה במשהו מסוים - הרי שיש כאן ירידת מדרגה. אני חושב שזה לא בהכרח. ותלוי בהסתכלות של האדם על האשה שמולו.
ואני לא בטוח שאפשר להשליך מהרב עובדיה על כל אופני הזוגיות החיוביים שה' רוצה שיהיו בעולם. הרב עובדיה היה תלמיד חכם גדול, ואפילו בין תלמידי חכמים גדולים יש הבדלים. ק"ו אלינו.

למשל זה שאשה רואה סרטים בקולנוע, לא בהכרח הופך אותה לפחות ממני. לדעתי בכל הנוגע לזוגיות עדיף תמיד לשאול גם "למה" ולהתמקד בזה, ולא להישאר אף פעם ב"מה".

מתאזרים בענווה או פשוט מבינים שזה שאלה של אופי או תפקיד בעולם

ובכל אופן תצטרך להסביר איך זה מסתדר עם הכתוב ש"לא קם עוד נביא בישראל כמשה", או "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה". שחז"ל אומרים שלא יהיה כמשה בדורות אחריו

פשוט. יש על זה קושיות.

עיין בנושאי כלים בהלכות תשובה איפה שהבאת את דברי הרמב"ם.

אעתיק את הכס"מ כי זה היחיד שיש בויקיטקסט:

"על מ"ש רבינו אלא כל אדם ראוי להיות צדיק וכו' או חכם או סכל. כתבו הגהות תימא דאמרינן בפרק כל היד [ט"ז.] דמלאך הממונה על ההריון לילה שמו ונוטל הטפה וכו' או גבור או חלש או טפש או חכם. הרי בפירוש משמע שגם דבר זה הוא בידי שמים. ואולי יש חלוק בין סכל לטפש וסכל הוא לענין יראת שמים. ומורי הר"ם תירץ דהכא ה"פ לאחוז בחכמה או בסכלות וההוא דפ' כל היד ר"ל לעשות לו לב חכם או לב טפש עד כאן לשון הרמ"ך. ומ"ש דסכל הוא לענין יראת שמים אין לו טעם דאין ענין סכל לענין יראת שמים ועוד דאין זה מקביל לחכם"

לא בדיוק כמו שהצגת את זה...
והוא לא הנו"כ היחיד שהולך באותו כיוון

האם אתה טוען שחז"ל ציפו מאדם שיעשה הערכת שווי לאשתו ואז יתחתן איתה אפילו שהיא לא משהו?

זה די מגוחך. כמובן אם עשית, כדאי שתננהג בענווה.

אבל לכתחילה פשוט תתחתן עם מי שטובה לך. כוונת חז"ל היא בפשט שגם אם האשה הזאת לא תוסיף לך כבוד בנוכחותה, עדיין כדאי להתחתן איתה

מי שמבחינתו "נחית דרגא" - הוא זה שעושה "הערכת שווי" לאשתו.. ואת זה אני מנסה למנוע. זה בדיוק הציניות של חז"ל שמעבירה מסרים שהתכוונתי אליה.

ההשוואה וההערכה הזאת כל הזמן בדייטים מזיקה לקשרים בעיני.

של מדידה והשוואתיות, ובנוסף הוספתי את המילים "כל הזמן". אין לי בעיה בהערכה הזאת שאני מתכוון אליה, יש לי בעיה עם זה שהיא נעשית בצורה מוגזמת

לא דיברתי על זה.

אבל עזוב, זה רק מילה אחת מתוך רעיון שניסיתי להעביר. בוא נתייחס לרעיון

אדם שלא מסוגל להתייחס לאדם אחר מבלי לתת לו ציון ולהעריך את שוויו וערכו, הוא אדם מסכן.

ולכן התעלמות מהדברים האלה היא פשוט חלק מההתנהלות האנושית. אדם שרוצה אשה כדי להתחתן איתה לא אמור להתעניין בידע שלה בפיזיקה קוונטית, על אף שחוסר ידע זה הוא חסרון. אבל זה חסרון לא רלוונטי לדיון

יותר מסכן.

ואין לו שום סיכוי ליצור קשר זוגי עם התנהלות ותפיסה כזאת.

ומכיון ששניהם גרועים, אני מדבר על איזון ביניהם ולא על הצד שכתבת עליו

אבל כדי להגיע לשם ולפני שמגיעים לשם יש שתי מטרות שמשולבות ביניהן בתהליך של ביצה ותרנולת
1. למצוא פוטנציאל קיים לבניית קשר. כאן יש מקום בעיקר לשכל.
2. בניית הקשר עצמו. רובד יותר רגשי ונפשי.

מתחילים עם חיפוש הפוטנציאל. ואני בכוונה מדבר על פוטנציאל ולא על דברים שרואים ישר. ואני מדבר על חיפוש, ולא על היתקלות מקרית. שני דברים שהם אחד.
בהתחלה אני מחפש פוטנציאל ברמה בסיסית. ברגע שמצאתי, הוא גורם לי לרצות לעסוק בבניית הקשר ברמה בסיסית לגמרי ונותן לי כוח לזה. גם זה עדיין במידה מעטה. הבנייה גורמת לי להעמיק את ההיכרות, ושוב אני בודק בהתאם לשלב האם יש פוטנציאל. כשאני עוסק בבניה בשום פנים ואופן אני לא מכניס את הבדיקה השכלית, אני כל כולי בתוך הקשר ולא מסתכל עליו בצורה אובייקטיבית, אלא סובייקטיבית. ובשלב הבדיקה אני עוסק גם בשכל וגם ברגש, אבל הדגש המרכזי הוא השכל.
אז חיפוש פוטנציאל - בניה - חיפוש פוטנציאל יותר גדול - בניה יותר גדולה - וחוזר חלילה.
עד מתי? עד שהשלב הבא בבניה הוא הקמת בית. ואז עוסקים רק בבניה.

חשוב גם לציין שככל שמתקדמים בשלבים, צריך פחות לעסוק בחיפוש ומטבע הדברים עוסקים יותר בבניה.
זה בקצרה.

משותפת. וזה חלק מהנקודה שאולטרה ניסה להעביר לך. בניה זוגית משותפת. לא חיפוש והשוואה ברמה הלמדנית או ההשכלתית או בכל רמה אחרת שתהיה. לא מחפש נתונים, מחפש פוטנציאל, ואני לא מחפש התאמה אני מחפש התאמה לבניה. זה בדיוק ההבדל!

מבין?

אני חופר לרובד יותר עמוק מאשר הנתונים.
כדי להגיע לרובד יותר עמוק אתה קודם כל נפגש במה שעל פני השטח ומנסה להגיע למקומות יותר מהותיים וכוללים. ולכן אמרתי באמצעותם.

רובד יותר עמוק זה אומר למשל מניע על פני נתון.

מידה או תכונה זה יותר עמוק מאשר פרט טכני או נתון ביוגרפי בקורות החיים. ואתה יכול להסתכל על תכונה כמשהו טכני, אבל שתדע שלא הבנת בכלל את התכונה הזאת. אלא רק בצורה ענפית, לא שורשית

לא מתקדם לשום מקום

אם טוב לי עם מישהי, ואני יכול להקים איתה משפחה - היא יכולה להיות מרשעת מרושעת שעוברת על כל תרי"ג מצוות בכל שבוע, מה זה משנה. מה שאני רוצה זה את הזוגיות איתה.

ברור שזה לא ריאלי וצריך להיות קצת דפוק כדי להרגיש בנוח בחברת מומרת להכעיס, אבל דיברתי עקרונית. למטרה ששמה "זוגיות" או "משפחה" אין שום נפקא מינה בשאלה כמה צדיקה האשה (או הבעל....)

מאידך, אם אני רוצה להקים בית בסגנון מסוים ועם כיוון חינוכי מסוים, אז כדאי שהשותפה לבניית הבית הזה תהיה עם תוכניות דומות. ולכן מעשית זה כמעט לא ריאלי למצוא מישהי שתהיה כופרת ובכל זאת מתאימה לבניית בית

לו יצויר שהיה לך אח שאיננו שומר שבת.

1 האם היית אוהב אותו או שונא אותו?

2 האם הקב"ה רוצה שתאהב אותו או שתשנא אותו?

התשובה שלי היא שהקב"ה רוצה שאוהב אותו, ואני מקווה לעמוד במשימה הקשה הזאת.

הדיון כאן הוא על מקרה תיאורטי לחלוטין ושאמור להישאר תיאורטי, ולכן הרבה יותר קל לצאת בהצהרות. אבל באופן עקרוני הקשר עם אדם והתיעוב למעשים שלו לא בהכרח צריכים להיות בסתירה.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?