הורים שלא מקשיבים בקשר לנכדים... מה הייתן עושות?בתשובהתמיד

לא יודעת מה לעשות!

יש לי ילדה בת שנה ו-8 ברוך השם, ולפני חודש ילדתי שוב

בזמן הזה של סוף ההריון והלידה עצמה הייתי צריכה עזרה בלשמור על הבת שלי, אז כמובן שפניתי להורים שלי... אמרנו להורים שלי (כל המשפחה יודעת) שאנחנו לא רוצים שהבת שלנו תראה טלויזיה פתוחה וגם לא פלאפונים. הם הרבה לא מבינים את זה אבל אומרים שבסדר.

בקיצור, לפני כמה ימים בעלי הלך לקחת את הבת שלנו מהם (בהפתעה) וראה שהטלוויזיה פתוחה, הם בתגובה אמרו לי שזה לא בסדר שאני מחליטה דבר כזה ושאנחנו קיצוניים ושהם שמו לה ערוץ לילדים (לא שזה משנה) והשיא היה שזה לא פעם ראשונה. ממש ממש כאב לי ובעלי מאוד כעס (לא מולם כמובן). הם פשוט הסתירו את זה ושיקרו.

זה גם קורה עם ממתקים שאני לא מסכימה לתת לה, וכל פעם אני רואה אותם עושים משהו ואז מבקרים אותי שאני אומרת על הכל לא.

 

זה כ"כ מעצבן ומעמיד בנסיון. אני לא רוצה לריב איתם אבל כל פעם שאנחנו מתראים ויש את העניינים האלה אני נהיית חסרת סבלנות ולא מצליחה להבין מה הבעיה לכבד אותי? אני ההורה. זה מעמיד אותי בנסיון ובנוסף לזה הילדה רואה את הניגוד בין ההורים לסבא וסבתא. וזה לא החינוך שאני רוצה. לא משנה אם הסיבה מוצדקת או לא.

 

אז בעלי חושב שאני לא צריכה לשלוח את הילדה לבד לשם, כי אי אפשר לסמוך עליהם, אני מסכימה...אבל זה ממש קשה לי כי - אני צריכה עזרה, וב', אני מתבאסת שאני לוקחת את זה מהם. אבל זה לא משהו שאני יכולה להתפשר עליו, ממש ממש לא.

 

מה דעתכן? עצות? תובנות?

את בסדר גמור החינוך זה מעל הכל,ו..רויטל.

גם בעלך צודק מאה אחוז ,זה מתחיל בטלוויזיה ולכי תדעי לאן זה יגיע,

תעשו מאמץ להגיע לשם רק שאת נמצאת עם כל הקושי שבדבר, את רק 

תצלחי,שוב החינוך מעל הכל,בהצלחה רבה רבה לך וירבו כמותך אמן.

אני בגישה קצת שונה בעניין-אנונימיות
בגדול לגבי ממתקים: לא יקרה כלום אם אצל סבא וסבתא הילד יקבל קצת ממתקים. אי אפשר לבקש מסבא וסבתא להציב גבולות כמו אבא ואמא זה לא התפקיד שלהם.
לגבי טלוויזיה: הגיוני שאת לא רוצה שהיא תראה, לא הגיוני לבקש מהם עזרה בלשמור עליה ולדרוש שלא ישימו לה.
הפתרון זה באמת כמו שבעלך אמר לא לבקש מהם עזרה ולבוא איתה לשם לבקר כשאת נוכחת ומעסיקה אותה.
הם לא שמים לה טלוויזיה סתם כדי לעצבן, הםשמים כי קשה להם להעסיק אותה בלי. לא הוגן לבקש עזרה אבל בדרך שלך עם הגבולות שלך. תחליטי מה יותר חשוב העזרה או העיקרון החינוכי?!
לגבי עזרה אפשר למצוא בייביסיטר טובה, נכון זה עולה כסף אבל אם זה מאוד חשוב לך זה שווה את הכסף.
מצטרפת למה שאמרת. ומוסיפה..השקט הזה
אני בגישה שאם הם עוזרים לי ושומרים עליה, זה בדרך שלהם.
כרגע זה יותר מתבטא למשל בשעות שינה. כשהיא איתי היא הולכת לישון בשבע, שבע וחצי. כשהיא אצלם, הכיף שלהם זה לשחק איתה ולחוות אותה קצת. כל עוד היא לא גמורה וזורמת איתם, היא ערה.

מוסיפה גם שאם יש דברים שהם כן עקרוניים לי (כמו שלא תחשף בגיל כל כך צעיר למסכים כדי לא לפגוע בהתפתחות של המוח) אני מסבירה להם את הרציונל שלי כדי שיהיה להם יותר קל להסכים.
מוסיפהמומו100
יעזור אם במקום לתת לה לראות בפלאפון פשוט ישימו לה שירי ילדים שרק תשמע ולא תראה? ככה זה גם מעסיק וגם לא בוהים כל היום במסך. נכון שפחות מעסיק מלראות תוכנית, אבל גם סתם מוזיקה ילדים מאוד אוהבים
לפי דעתיסליל
אם נעזרים בסבא וסבתא, צריך כמה שיותר לשחרר.
אפשר לבקש, אבל אם זה לא מתאים להם, אז או שבוחרים שלא ישמרו על הבת שלכם או שמתגמשים.

העזרה שלהם לא מובנית מאליה, ולכן אני לא אציב דרישות ואקבל כל עזרה. אם זה משהו שהוא קו אדום מבחינתי, אני פשוט לא אבקש עזרה



ובגלל שאני לא רוצה שהדברים יעשו "מאחורי הגב", אני מראש לא אומרת דברים שברור לי שלא יקרו. הדבר היחיד שביקשתי שהילד שלי לא יאכל תוך כדי שהוא רואה סרט, וזה היה מתוך בקשה שהם כיבדו.
אבל ברור לי שכשאני לא נמצאת הוא צופה לא מעט בסרטים, ואוכל יותר ממתקים מהמקובל. וזה בסדר.
תהיה לילד חוויה של סבא וסבתא, וזה מה שחשוב
לא שמה אצלם את הילדיםפה לקצת
אני לא יכולה גם לבקש מהם עזרה וגם לומר להם איך בדיוק לתת לי אותה.
הגיוני שהם יעזרו לי בדרך שלהם (טלוויזיה, ממתקים או כל דבר שהם רואים לנכון ומקל עליהם את המשימה) ואם זה לא מתאים לי אז לא הייתי דורשת מהם שישתנו אלא מוצאת פתרון אחר לילדה ומביאה אותה רק כשאני נמצאת.
בבית שלהם אם הילדה אצלם נראה לי לא הגיוני לדרושסופי123
דרישות ולהציב להם גבולות.
אפשר להחליט שאת לא רוצה שיישמרו בתנאים האלה וזה הגיוני מאד ולגיטימי, תבואי לבקר איתה ביחד ותשיגי בייביסיטר בתשלום.
ואפשר לשחרר. ילדים עושים הפרדות צ'יק צ'ק בלי שום בעיה- ככה בבית וככה אצל סבתא. כללים שונים וגבולות שונים.
הוצאת לי מילים מהפהאם_שמחה_הללויה
בקשר להפרדה שילדים עושים.
אנחנו מבקשים מחמותי שלא יראו תכנים של מבוגרים כשהילדים שם, אבל בתכנים של ילדים שם אנחנו משחררים.
כי כמו שאמרו, זה לא הגיוני שגם ישמרו וגם להציב להם תנאים.
יש אפשרות אולי לבקש שהורים יבואו לשמור בבית שלכם?
(מניחה שאין לכם טלויזיה...) לקחת ולהחזיר אותם שלא יהיה להם קשה..
אז אצלך הגבול הוא סרטים של מבוגריםיעל מהדרום
לק"י

ואצלה הגבול הוא טלוויזיה בכלל.
נכון..אם_שמחה_הללויה
וגם בגבול הזה אני לא מרגישה שיכולה להכתיב להם מה לעשות.


זה לא להכתיב מה לעשותבתשובהתמיד

הם עושים מה שהם רוצים, אני לא כופה על אף אחד שום דבר.

אני חיה את החיים שלי ככה, ואני לא מוכנה שבבית אחר יתנהגו אחרת.

חוץ מזה שהם יודעים את זה ומסכימים לזה ואז מסתירים ממני.

זה זכותךאם_שמחה_הללויה
אבל תנסי לראות גם את הצד שלהם. אולי הם לא יכולים בלי טלויזיה, אבל מצד שני מאוד רצו לעזור לך כי כל כך אוהבים אותך וגם את הנכד שלהם. והם פחדו להגיד את זה בגלל התגובה שלכם, ואז לא נשארה להם בררה אלא להסתיר.
סתם מנסה להכנס לנעליים שלהם..אולי לך זה נשמע "מה זה כל כך קשה לותר על טלויזיה בשבילי" ובשבילם זה ויתור גדול.
עצם זה שתנסי להבין אותם,יקל עלייך מאוד, לא משנה מה תחליטי, לערוך איתם שיחה/ להיות נוכחת כשהוא שם.
כל מילהאביול
יש כמה ענייניםשחרית*
1. אצל סבא וסבתא ה"חוקים" אחרים. וילדים יודעים טוב מאוד להפריד. סבא וסבתא יכולים לתת ממתקים יותר מאבא ואמא וזה בסדר.
2. לגבי הטלויזיה, שזה כבר משהו שיותר מטריד אותך מממתקים- זו בעיה. כי אם ברור לך שאת פונה לאבא ואמא לבקשת עזרה בסוף ההריון (למה לא בייביסיטר?), אז את צריכה לקחת בחשבון שהם יחנכו או יתנהגו עם הבת שלך כפי שנראה להם לנכון. אפשר לבקש, אבל זכותם לפעול כמו שהם רוצים. אם את ממש לא רוצה שהבת שלך תראה טלויזיה ואת רואה שזה לא עוזר שאת מבקשת, תיעזרי בביביסיטר אצלך בבית.
בעיני כן צריך לקחת בחשבון שיש מצב שבו בית ההורים שונה מבית הילדים (תמיד, אגב! ובהמון עניינים), וכל עוד לא רוצים נתק בין הנכדים לסבא וסבתא, אפשר להתגמש וכל עוד ההורים איתנים בדרך החינוך שלהם בבית ומעבירים אותה בצורה נכונה לילד, הילד יקלוט את זה ולא יתבלבל אם בפעמים שהוא אצל סבתא הוא רואה לפעמים טלויזיה או מקבל ממתקים.
אני רק חושבת שהבקשות שלך בהחלט לגיטימיותחילזון 123
וגם אם הם עוזרים וכו' הגיוני לצפות לשקיפות ולא שיעשו דברים מאחורי הגב שלכם.
ונכון, הם לא חייבים לכם כלום, והם מבוגרים וכו', אבל זה בהחלט לא הרגשה נעימה, והציפיות שלך לא כאלה מוגזמות.

בפועל לא בטוחה מה כדאי לעשות...
מניחה שמשהו ביניים... מצד אחד להשאיר שם פחות את הילדה לבד ומצד שני לפעמים גם להתגמש בחלק מהדברים.
לא קראתי אחרות אבל עונה את דעתיאורוש3
זה גבול דק שקצת קשה לתת לו נוסחה מדוייקת. את לא ממש יכולה לבקש עזרה וגם כביכול להשתלט על סגנון החיים שלהם. לכן בעיני יש הבדל בין משהו קיצוני ולא תואם גיל לבין משהו שפשוט נוגד את השקפת עולמכם.
לדוגמא- תוכניות של מבוגרים עם אלימות ומיניות זה משהו שלחלוטין רע שילד יראה. תוכניות לילדים אומנם נוגד את מה שאת מאמינה בו אבל לא מזיק באותה מידה.
דוגמא נוספת- ממתקים לא כשרים שאין מצב או בכמות פסיכית שזה כל התזונה שם יום שלם. לעומת פשוט ממתקים שלא תתני בבית או קצת יותר ממה שאת מרשה.
דעתי היא שזכותם לחיות את חייהם. זכותם גם לרצות לפנק בממתקים הפתעות או טלוויזיה. כל עוד אין קיצוניות זה לא יהרוס לך את החינוך. ילדים יודעים מצויין לעשות את ההבחנה בין החינוך בבית לבין פינוקי סבתא. וזה דווקא לפעמים יוצר איזון עדין בנפש שלהם.
לא תמיד לאסור הכל זה טוב. דווקא קצת טלוויזיה וממתקים במידה אצל סבתא יכול לספק צורך בלי ליצור אנטי לחינוך שלכם.
בנוסף לבקש עזרה ולבוא עם דרישות מוגזמות זה גם לא נכון בעיני. את רוצה שיכבדו אותך אבל את לא מכבדת את סגנון החיים שלהם. הם לא חייבים לעזור לך. את חייבת לבחור בין להגיע לביקורים משותפים ולשלוט יותר על התוכן לבין לשחרר ולדעת שלא הכל מושלם כמו שאת מאמינה. למשל הילדים שלי בסגרים היו אצל משפחה וראו סרטים שאני הייתי מאפשרת בעוד שלוש שנים. אי אפשר לכפות הכל כשעושים לך טובה. והילדים יודעים מצויין שבבית זה לא כך. הם חכמים.
כן הייתי משוחחת שיחה פתוחה כדי להחזיר את האמון ומנסה לבקש כמה גבולות אבל הרבה יותר רופפים. שלא תראה חדשות ודברים לא תואמי גיל. שתאכל גם אוכל ולא רק זבל. אבל לא נותנת תחושה של חנק. הם עושים לך טובה. או באמת מוותרת על העזרה. זו גם החלטה לגיטימית. יש מחיר לכל דבר. ורק אתם יודעים איזה מחיר אתם מוכנים לשלם האם שהיא תהיה שם ותחשף לדברים שפחות מתאימים לכם או להסתדר ללא עזרה.
החלטות טובות
בנוסף לכל העצות החכמות שנתנו לך פההיופי שבשקט
לדעתי כדאי לחשוב גם מה אתם מרשים לתת. לדוגמא, כפי שהציעה @מומו100, שירים במקום צפיה במסך. או להחליט על סוגי ממתקים שפחות מפריע לכם שיפנקו אותה בהם. ככה סבא וסבתא יכולים לפנק כמו שהם אוהבים ברשותכם, ולא מאחורי הגב.
אם זה היה קורה לי הייתי נפגעת בעיקר מחוסר השקיפות. הייתי דואגת להבהיר להם שגם אם הם מחליטים "לפנק" את הנכדים במשהו אסור, אני רוצה לדעת מזה. לפחות בדיעבד.
אני קצת מבולבלתשמלה אדומה

את מבקשת עזרה, הם מביאים עזרה ואת מציבה תנאים לעזרה?

ברגע שהם מסכימים לתת עזרה אפשר לבקש מהם לכבד אבל אי אפשר לדרוש מהם.

לבקש שהילדה לא תראה שהטלוויזיה פתוחה בכלל? בתור ילדה שגדלה בבית עם טלוויזיה היא הייתה פתוחה הרבה ולא תמיד היינו לילדה, לבוא ולכבות לכל הבית את הטלוויזיה זה השתלטות וברור שהם שיהיה להם קשה לעמוד בזה עם כל הכבוד שיש להם בקשות שלך.

וממתקים כנל, הם הסבא והסבתא של הילדה הם לא ההורים שלה, הם לא אמורים להיות בעמדת חינוך וויכוח מול הילדה. את יכולה לבקש שאם רוצים להביא חטיפים אז לפחות שזה יעשה כמו שאת רוצה לאחר האוכל או להביא ביגלה יבש ולא גומי דביק לדוגמא אבל לשלול את האפשרות הזאת לגמרי זה לא פייר בשבילם.

 

צאי מנקודת הנחה שאת מבקשת מהם טובה גדולה מאוד עם תנאים מגבילים מאוד ודורשים מאוד, בעיניי קצת חוצפה לבוא בביקורת כל כך עצבנית על ההורים שלך שככה עוזרים אבל לא עומדים בתנאים. את לא משלמת להם, זה לא בייביסיטר שאת יכולה לדרוש ממנה. יש פה טובה 100%.

 

לא לשלוח יותר לשם? נראה לי חבל אבל זו בחירה שלכם.

אם הילדה הייתה נמצאת שם כל יום לכמה שעות או לא כזאת כמות אבל עדיין כמות רצינית הגיוני שלא יהיה להם מה לעשות איתה כל הזמן והם ישימו אותה קצת מול סרט, תזכרי - הם לא ההורים שלה שצריכים לרדוף אחרי תעסוקה שלה, הם לא הבייביסיטר שצריכים לעמוד בדרישות שלך והם אנשים עסוקים ואולי קצת מבוגרים שבאים בראש של סבא וסבתא. לא הגיוני לצפות מהם להתנהל כמו ההורים של הילדה.

זה לא קצת מוגזם?חילזון 123
לשמור על הנכדה זה לא איזה משהו יוצא דופן בצורה קיצונית...כאילו מה היא מבקשת מהם...
משהו די סטנדרטי...
בסדר נכון שזה מאמץ וצריך להודות על כל דבר אבל קצת פרופורציה.

ואולי לך זה מוזר כי את רגילה לטלויזיה כל היום
אבל לא הייתי מגדירה את זה ''השתלטות''
סה''כ בקשה לכבד את החינוך שהם רוצים
אבל לכבות או להדליק מכשיר בביתם כשממעטים להגיע= להנפש חיה.
דווקא בגלל שממעטים להגיע...חילזון 123
אז פעם ב... לא יראו טלויזיה
בטוחה שאנשים מבוגרים יכולים לשרוד את זה

במיוחד שעבור ילדה בת פחות מ שנתיים זה גם עניין בריאותי של התפתחות
לשמור על נכדה זה לא יוצא דופן אבל לפי איך שהיאשמלה אדומה

כתבה זה היה נראה שזה היה משהו מתמשך ולא חד פעמי.

עוד פעם - הם סבא וסבתא, הם לא ההורים.

הם לא צריכים להמציא את עצמם עם רעיונות ולשעשע את הילדה כל רגע עם יצירה או משחק או לבנות פאזל ביחד או לא יודעת מה. הם יכולים גם לנוח והגיוני שאם בבית שם רואים טלוויזיה שהם ישימו אותה מולה קצת. לא כי אני גדלתי בבית עם טלוויזיה - כי הם מתנהלים ככה. וזה לא פייר שהם יתרוצצו אחריה כל היום ויעסיקו אותה.

הבת שלהם יודעת שיש טלוויזיה בבית, מן הסתם שהיא תהיה דלוקה חלק מהיום כי הם רגילים לזה אי אפשר להכנס לבית ולבקש שההתנהלות בו תעשה לפי הרצונות שלך. 

אפשר לבקש שיכבדו אבל לבוא בדרישה ובציפייה שזה יעשה לפי רצונך בדיוק זה בעיניי לא נכון בכלל.

האבא יודע כמה הסבתא התרוצצה במהלך היום וכמה כוחות יש לה עכשיו לשחק עם הילדה? היא הסכימה להיות עם הילדה ולהשגיח עליה, לא להעביר לה עכשיו מגוון עשיר של פעילויות חינוכיות

אני לא אומרת שזה בסדר עכשיושמלה אדומה

לשים אותה מול המסך כל היום

אבל לבוא בדרישה שבכלל לא? פה זה לדעתי לא בסדר.

כתבו לפני וכתבתי גם אני - אפשר להגיע להסדר מתוך הבנה שנעשית פה טובה להורים.

אפשר לנסות להסביר רציונאל חינוכי ובריאותי, אפשר להגיע להסכמה איזה תכנים מראים ובאיזה מידה מראים, אפשר לבקש לשים מוזיקה ברקע בתור התחלה, אבל להיות כל כך קיצוניים בתגובה הזאת כלפי הורים שעושים טובה זה קצת פוגע בעיניי

אם נם רוצים לנוח שיגידו שלא יביאו להם את הנכדהחילזון 123
אבל מן הסתם הם דווקא רוצים שהיא תגיע
רק בלי התחשבות בדרך החיים של ההורחם שלה
לא לנוח צהריים ולשים את הילדה לראות סרטשמלה אדומה

אבל רבע שעה לעצור רגע מותר?

 

לא יודעת. הפותחת לא ציינה אם זה היה רבע שעהחילזון 123
או לא.
זה היא צריכה לדון איתם על זה.
אבל ברמת העיקרון הבקשה שלה ממש לא הזויה.
ואפשר לדון על זה אם לא ינסו להסתיר ממנה שהם בכלל מראים משהו
ברור שהם יסתירולמה לא123

אחרת יקבלו על הראש,

אני גם הייתי מסתירה, אם הייתי יודעת שיעשו לי פרצוף חמוץ.

 

גם אםסליל
לשמור על הנכדים זה משהו שמקובל לעשות, בעיניי זה לא נכון להפוך את זה למשהו שהוא מובן מאליו.

ההורים שלנו וסבים וסבתות שלנו עוזרים לנו המון, וזה ממש ממש לא ברור לי. כל פעם שהם מגיעים או שומרים על הילדים אני אומרת תודה ואני מעריכה את זה באמת. הם לא חייבים לעשות את זה, מרגע שבחרתי להביא ילדים לעולם, אני ובעלי האחראים הבלעדיים עליהם. אם לסבא וסבתא מתאים לשמור עליהם, זו ברכה לעזרה גדולה. אבל אם לא זה לגמרי לגיטימי.

ואם יוצאים מנקודת הנחה שכל עזרה היא לא מובנת מאליה, אז כל דבר שנוסף על השמירה על הילדים הוא עוד יותר לא מובן מאליו. לשמור על ילדים זה מאתגר, אפילו אם הם הנכדים שלך. במיוחד בגילאים יותר מבוגרים, שהשלב של גבולות לילדים כבר הסתיים.

אז אם זה משהו שהוא מאוד עקרוני להורים, אפשר לבקש בצורה מכובדת. אבל לא להגיע בצורה של דרישה, ולא לחשוב שהם חייבים לכבד את הבקשה. מי שצריך להתגמש אלו הנעזרים ולא העוזרים
אבל הם ביקשו בצורה מכובדת!חילזון 123
ולא שמו על הבקשות שלהם...
וגם עשו מאחורי הגב...
תראיסליל
אני לא יודעת מה היה ואיך ביקשו. לא הייתי שם והגבתי רק לפי מה שהפותחת כתבה.

מההודעה של הפותחת היה נשמע שהם ביקשו ולא הקשיבו.
אז קודם כל אני מבינה את התחושה הלא נעימה שעולה בעקבות זה. זו תחושה של חוסר אמון, שעושים משהו מאחורי הגב שלי וזה יכול לפגוע ןלהכעיס ואני מבינה את זה מאוד.
אבל לעצם העניין, בהמשך נשמע שיש ציפייה שיעבוד את הבקשה כי הם ההורים של הילדה ולכן צריך לכבד את מה שהם מבקשים.

וכאן אנחנו באות להגיד, לא בטוח שהרצון הזה הוא מקובל. כן, במקרה שמישהו עושה לנו טובה, אנחנו צריכים קודם כל לוודא שהוא מרגיש בנוח עם התנאים, ורק אם זה מתאים לו, אז אפשר להינות לבקשות ההורים. אבל מפתיחת השרשור זה לא היה נשמע ככה
תודה רבה!בתשובהתמיד

הכל נאמר מראש והוסכם כביכול

מסכימה איתך, לא מתאים להורים- שיגידו מראשיעל מהדרום
לק"י

אני בעד לשחרר מה שאפשר.
לא הכל אפשרי מבחינתי...
כמו שאני לא אסכים שיתנו לילד שלי משהו לא כשר או לשחק בפלאפון בשבת. לכל אחד יש את הקווים האדומים שלו.

במצב כזה, שאני יודעת שלא מקשיבים, כנראה שהייתי מוותרת על העזרה.
חייבת לומר לךמיואשת******
שהלוואי שהבת שלי תהיה כמוך
במלא מובנים
את כזו צעירה וכזו מלאה חכמת חיים ושכל ישר ולא מלאה בעצמך ובמה שחייבים לך וחסר לך
הייתי נורא גאה להיות אמא של מישהי כמוך ❣️
וואיסליל
ריגשת אותי ממש!
תודה רבה רבה❤️
וואו קראת את המחשבות שלי בדיוק!נגמרו לי השמות

@סליל את פשוט מדהימה, כ"כ ניכרת הראייה שלך של האחר, הלב הטוב שלך וכל מה ש@מיואשת****** המדהימה כתבה, מצטרפת לכל מילה! 

 

אשרייך ואשרי יולדתך

תודה רבה❤️סליל
אני כולי מסמיקה כאן
תודה לך!
יש משפחות שזה כן יוצא דופן בהן, לא הייתי מגדירה אתכי לעולם חסדו
זה "סטנדרטי".
אני אדייקבתשובהתמיד

אני שואלת אם אפשר לשמור עליהן אבל בלי טלויזיה\סמארטפונים למשך שעתיים למשל? הם אומרים שכן, ואז עושים מאחורי הגב. זה למה זה מכעיס.

הי יקרהאני זה א
קודם כל מאכזב ממש לגלות שלא מקשיבים לבקשות שלכם בלי קשר אם זה טלויזיה או ממתקים או כל דבר אחר אז חיבוק על זה.
מניסיון חיי אי אפשר לשנות את ההורעם ולצפות מהם לשנות עבורכם את מה שהם מאמינים שנכון וטוב.
מה כן אפשר?
א לדבר בצורה פתוחה וכנה שאתם ממש תשמחו אם לא ישימו ליד הילדה טלויזיה/ מסכים כי זה חשוב לכם ואם אפשר לצמצם למינימום האפשרי..
ולהדגיש שאתם מכבדים את זה שמבחינתם זה בסדר אבל אתם חושבים כרגע אחרת.
ודבר נוסף אם זה ממש בדמכם ומבחינתכם בכל מחיר אז לצמצם מפגשים אבל באמת רק אם אין ברירה כי לעניות דעתי זה לא שווה את המחיר של הפגיעה בקשר המשפחתי סליחה שאני אומרת את זה כן אבל מרשה לעצמי כי לצערי אני חווה את הניסיון הזה. בתחילת דרכי בתשובה הייתי מאוד"מצומצמת" וראיתי כמה זה פגע בדיעבד בשאר המשפחה וכשאני למדתי לכבד אותם הם מכבדים אותי אני ממש לא מעגלת פינות ועדין עומדת על הגבולות שלנו אבל איפה שאפשר וניתן אני משחררת.

אני גרה צמוד לחמותי ושם יש טלויזיה ולצערי היו זמנים שנאלצתי להעזר ובאמת לא היתה ברירה אז ידעתי שהיא שמה להם טלויזיה להגיד לך שאהבתי את זה לא היה אפשר להימנע מזה אז כן ביקשתי שיהיה רק תוכניות מסוימות ואפילו את זה היה קשה לאכוף כשהיו קטנים.
עכשיו שהם גדלו זה יותר קל כי הם יודעים בדיוק מה אני מרשה ומה לא ולפעמים אני גם נותנת להם אייפד עם סרטים מבוקרים שאני מרשה.
מהניסיון הדל שלי זה אומנם חינוך אבל הדור שלנו כל כך חלש ואני חושבת שאם יש משהו שאחכ בזמנים קשים ( שבעזרת ה לא יהיו) מחזיק זה הקשר המשפחתי החזק אז כן אני מותחת לפעמים גבולות אבל זה לא לעגל פינות זה להיפך זה לשמור על המשפחתיות ועל הילד מפני הדברים שיש בחוץ..
זו דעתי הקטנה
לדעתי זה בסדר שיש דברים שההורים לא מסכימים וסבאכי לעולם חסדו
וסבתא מסכימים.
אני בתור ילדה זוכרת שידעתי מעל כל ספק שבבית אסור לקפוץ על הספות, אבל סבתא מרשה 😏😏😏
זה חלק מהכיף, כי אין כמו סבא וסבתא.

מצד שני, אני לא חושבת שכדאי להגיד על הכל *לא*.
תבחרו לכם את המלחמות.
לצורך העניין, אנחנו לא מסכימים שהבת שלנו תראה טלוויזיה, אבל אם יש סרטון של דקה על חיות אנחנו מסכימים להראות לה.
או אנחנו מרשים ממתקים רק בשבת, אבל אצל סבא וסבתא אפשר ממתק אחד.

אני מסכימה שחינוך זה הכי חשוב, אבל גם זכרונות מסבא וסבתא זה חשוב ולבקש עזרה מהם זה חשוב ולתת להם הרגשה שהם חלק זה חשוב.
יש כאן מערכת שיקולים.

בכל מקרה תבקשו שזה לא יהיה בסוד. כי לא שומרים סודות מההורין ובשום אופן שלא יגידו לילדה "לא לספר לאמא".
שהכל יהיה גלוי. סך הכל הם עושים לכם כאן טובה ואין מה להסתיר.
לא מחנכים הורים מחנכים רק ילדיםהתמסרות
זה טבע העולם...
רשמו לך את זה בהרבה צורות.

המציאות היו קצת התבלבלה התפקיד שלנו הוא לא לתת הוראות להורים שלנו.

אם אנחנו צריכים עזרה אז לקחת בחשבון שהם לא עובדים אצלנו כמו בייביסיטר (גם אם שילמנו להם)

ולכן באמת כדאי לקחת בייביסיטר כשצריך עזרה ואז זה בתנאים שלנו.

לגבי השאר ברור שילדים יודעים לעשות הפרדה בין הבתים.

וטוב מאוד שאתם יודעים את זה כבר עכשיו כשהילדה צעירה.

בהצלחה רבה רבה
מבינה אותך אבל אני מבינה גם את הצד של ההוריםמחכה להריון

אני גם אחת שלא אוהבת שהילדים שלי רואים טלוויזיה אני נגד זה

אבל שאנחנו אצל סבתא אני משחררת

אני חושבת שבבית של סבא וסבתא אין אפשרות לחנך

שאני ובעלי מתארחים או באים סתם לבקר

הילדים שלי פותחים לבד את הארונות וסבתא מפנקת אותם בהרבה ממתקים

אני פשוט בקטע של להרפות

זה ההנאה שלהם לפנק את הילדים

אז אין אצלי חינוך בבית של סבא וסבתא

חוץ כמובן מהצבת גבולות אם אני רואה שאכלו יותר מידי מתוק או רואים הרבה טלוויזיה אני מפסיקה

אבל שתדעי לך יקרה שיש דברים שאין לנו שליטה עליהם

 

מצטרפת לכל דברי החוכמה שנכתבונגמרו לי השמות

אני חושבת שכדאי בעיקר *לראות את הצד שלהם, ההורים*,

ממש להיכנס רגע לראש שלהם - אילו הייתי אני עכשיו סבתא, ובתי היקרה הייתה מביאה לי את הנכדה הקטנה והחמודה,

והייתי משחקת איתה ונהנית ממנה, אך גם הייתי רוצה לפנק אותה קצת בממתק, או לשים סרט כדי לנוח קצת או כי כך אני חושבת שזה טוב וכו' - איך הייתי מרגישה?

 

לנסות רגע להבין את ה***למה*** של ההורים.

אפשר אפילו לשאול, מתוך מקום מתעניין ולא מבקר -

אמא ואבא היקרים, תודה רבה שאתם כל כך עוזרים לנו ואוהבים את הילדים שלנו, רצינו לשאול מדוע חשוב לכם להביא ממתק? או להראות סרט?

איך זה עבורכם בכלל השמירה עליהם?

זה טוב לכם? זה קשה לכם? זה מאתגר?

מה יש שם?

 

ופשוט רק להקשיב

רק לשמוע אותם

רק להבין מה הם עוברים רגע

לצאת שנייה מעצמינו ולהיכנס לנעליים שלהם בשלמות.

 

אני מאמינה שאחרי ה*למה* הזה שאתם תשמעו מהם,

והם ישמעו מכם - להסביר להם בנועם ובכבוד כמובן את הלמה שלכם -

מדוע חשוב *לכם* שלא יאכלו ממתקים

מדוע חשוב לכם שלא יראו סרטים,

למשל: אמא האהובה, אני כל כך מעריכה אותך על כל העזרה וחשוב לי גם לציין שהסיבה שאנו מעדיפים שלא תראה סרטים היא כי למדנו שבגיל הזה המסכים פחות מיטיבים עם המוח..."

וכן הלאה להמשיך ולפרט *את הלב שלכם*, את הלמה שלכם*.

 

שיחה והבנה כזו מלב אל לב יכולה לפתוח גם הרבה דרכי פתרון.

כשהלב מבין,

כשהלב פתוח,

כשהלב בטוח שאוהבים ומעריכים אותו (משני הצדדים כמובן) -

הפתרונות מגיעים

ואפשר בהחלט להגיע לעמק השווה, עם ראייה של הצרכים שלנו וגם של הורינו בהרמוניה נפלאה ב"ה!

 

הצלחה רבה יקרה

עונה לכולן, תודה על התגובות!בתשובהתמיד

אנחנו חס וחלילה לא חושבים שזה ברור מאליו, אני מבקשת רק במצב קיצוני והכרחי. המון פעמים פשוט לא עשיתי דברים בשביל להשאר איתן בבית.

 

בגלל זה רשמתי שזה לא משנה מה הסיבה, הבקשה וההסתרה שמאחורי זה זה מה שפוגע ומכעיס.

לא התפרצתי על ההורים שלי. אבל זה מאוד מאכזב.

 

אם כבר כתבו לי על טלויזיה שזה לא נורא, אנחנו לא רואים טלויזיה בבית בגלל השקפה מסוימת וזה לא כי רק בבית לא רואים, גם בחוץ לא רואים. אז אני לא אבליג על שעתיים אצל סבא וסבתא ששם מותר לראות, כי זה לא מותר.

וממתקים, אני כל הזמן אומרת להם שהיא אוהבת פירות וזה מה שהיא רגילה מהבית, אין לה חוסר והיא לא תבכה בגלל זה, אבל הם חושבים שקשה לה ולכן הם עושים מאחורי הגב.

 

אני כמובן לא חושבת שהם חייבים לי , שוב פעם, מה שהכעיס זה המאחורי הגב ואז בגלל שהם "נתפסו" אמא שלי התחילה להתנפל עליי שאני קיצונית, מגזימה וכו כו

זה באמת לא נעים להרגיש ככהנגמרו לי השמות

שמתעלמים מבקשות מפורשות, שמתנפלים עלינו, שעושים מאחורי הגב.

בהחלט לא נעים בכלל בכלל

 

יחד עם זאת, מהצד שלהם יכול להיות שזה שהם "התנפלו" שאתם קיצוניים או מגזימים וכו' - יכול להיות שהם חשו התקפה נגדם ולהם עצמם לא היה נעים להיות במקום הזה שמרגיש לא בסדר - אז הם התקיפו חזרה (כמנגנון הגנה).

זה לא מצדיק, אבל כן יכול להסביר יותר.

גם עניין ה"מאחורי הגב" יכול להיות שאו שבעיניהם זה חלק בלתי נפרד מהשיגרה והם לא כ"כ שמו לב לדברים לכן בעיניהם באמת לא היה כאן עניין של הסתרה,

ויכול להיות שכן, אבל הם לא רצו לחוות את הביקורת הנגדית כלפיהם שעשו כך, ואולי באותו רגע הם מבחרו כן להראות את אותו הסרט משלל סיבותיהם לכן העדיפו לא לומר במפורש שעשו זאת...

 

 

אני חושבת שכדאי שתחסכי לעצמך זמן ועצביםשם פשוט
ותקבלי את המצב כפי שהוא בהבנה ותקבלי אותם בהבנה כמו שאת מצפה שהם יקבלו אותך.
יש שוני בינכם לבין ההורים ואת לא יכולה לשנות את זה.
אני במקומכם שהחינוך התורני מאוד חשוב לי, לא הייתי שמה שם את הילדים לבד. החינוך מעל הכל.
אולי אפשר שההורים יבואו לשמור אצלכם, או שלא
ותנסי למצוא אפיקים אחרים להיעזר בהם כמו נערות למשל ולהקל על עצמך עם כל מיני אמצעים כמו למשל חד פעמי.
עם הזמן יהיה לך יותר נסיון ותמצאי את הדרך שמתאימה לך
בהצלחה!
תודה רבה! צודקתבתשובהתמיד

חיזקת אותי

בשמחהשם פשוט
זה מוכר מאודאביול
אין לי כל כך עצות כי אצלי זה בדברים יותר גרועים. אבל אני מזכירה לעצמי שאני לא יכולה גם לבקש עזרה וגם לדרוש מאל דברים. זה לא מכבד. אם כעוזרים, זה בדרך שלהם. וצריך לנסות להתגמש בחלק מהדברים. אם לא מתאים לך הדרך שבה הם עוזרים, אז לפעמים יותר עדיך לחפש עזרה אחרת.
תחשבי שניה על הצד שלהם, הם משקיעים, נותנים מעצמם, עוזרים והכל, ועוד אומרים להם מה לעשות . זה לא נעים...
מלכתחילה אני אומרתבתשובהתמיד

אם הם יכולים לשמור אבל בלי טלוויזיה וכו.... ומאוד בעדינות, אני בן אדם שלא נעים לו

הם אומרים כן, אז אני יכולה לסמוך על זה

ואז מגלה שלא

 

זה לא שזרקתי את הבנות איתם ואמרתי להם שמרו עליהם אבל א' ב' ג' והם לא רצו חחח

הבנתי. זה באמת מורכב יותראביולאחרונה
אין לי עצות...
היקפה הפוך

כתבו לך כאן הרבה תשובות טובות ויפות, רוצה להוסיף 2 נקודות.

 

א. אם הם הסתירו, כדאי לחשוב עם עצמכם מה גרם להם להסתיר ממכם (ביחוד שזה נשמע משהו שהם לא עושים בדר"כ), אולי היחס שלכם היה כזה שהם פשוט לא רצו להודות? 
כלומר, אני לא אומרת שזה בסדר לשקר/להסתיר, אבל כלקח *שלכם* כדי לבדוק איזה יחס אני נותנת שמביא לי יחס נגדי שכזה 
(דרך אגב אני מנסה לעשות את זה נניח מול אנשים/בזוגיות - לא מצדיקה התנהגות אבל מנסה לחשוב מה גרם לבעלי נניח להגיב אלי בצורה מסויימת, כי אם אני רוצה יחס מסויים במיוחד עם אנשים שקרובים אלי, אני צריכה גם להתייחס בהתאם..

 

ב. גדלתי בבית לא רואים בו טלוויזיה. (בניגוד לכלל (!) החברות בכיתה). לא היה טלויזיה בבית, אבל יצא לי לראות קצת אצל חברות או בקיטנה אצל סבתא שלי (אז היינו דבוקים למסך...)

יצאנו בסדר גמור, ידענו טוב טוב מה דעת הורינו והבית על העניין , וגם כיום , בעז"ה לא יהיה טלויזיה בבית שלנו
(בניגוד לבעלי שגדל עם טלויזיה, יש אצל ההורים שלו טלויזיה ענקית ועוד תהיה לנו התמודדות עם זה... )

אני חושבת שחינוך מעל הכל - אבל חינוך לכיבוד הורים זה גם חינוך וגם העולם הבא, וזה לפעמים גובר.

כמובן שאם המצב הוא לא טוב, אפשר לוותר על העזרה של הההורים... (וגם תכלס תלוי גיל, אולי שהיא עוד תינוקות היה מפריע לי יותר "זמן מסך" מאשר תוכן מטומטם, אבל בגיל יותר גדול - זה אחרת)

בקיצור, סתם עוד נקודה שהיה חשוב לי להגיד כמי שגדלה בבית כזה...

 

 

אני מעריכה את זה שכתבת, תודה רבהבתשובהתמיד

אבל לדעת כל גדולי ישראל טלויזיה זה עבודה זרה לגמרי, אני לא חושבת שזה משהו בקטנה לעומת כיבוד אב ואם. וכן אני כל החיים ראיתי טלוויזיה, אני מבינה מה זה...

 

תודה על התגובה!

מציעה לך להתייעץ עם רב שמקובל עליכםמיואשת******
מה כדאי לעשות
כיבוד הורים הוא אחת מעשרת הדברות
לא אומרת שטלוויזיה זה בקטנה או לא
אבל שמעתי דברים שונים שנפסקו מרבנים גדולים לצורך כיבוד הורים של זוגות חוזרים בתשובה עם הוריהם
אם זה חיכוכים תמידיים אני באמת מציעה לך לשאול רב מה לעשות ואיך לעשות את זה
בהצלחה
^^גם אנחנו מקבלים היתרים שונים מדברים שאנחנופה לקצת
נוהגים בבית שלנו, בשביל כיבוד הורים כשאנחנו אצלם
אני חושבת שבדיוק בגלל שגדלת ככה נוצר הקושיהתמסרות
זה קצת כמו חזרה בתשובה.
אם ההורים מרגישים שבאים אליהם ממקום של "אנחנו יודעים עכשיו מה יותר נכון" אז הם בתת מודע מרגישים מותקפים.

מבחינתך את לא רוצה שהבת שלך תגדל "כמו שהיה אצלך בבית" וזה בדיוק הקושי שעובר להורים שלך הם כנראה מרגישים את הרצון ל"תקן את החינוך שלהם" .

כמובן שזה לא נכונה רעה אבל לפעמים כשאנחנו מתרחבים כנגד משהו שהיה מקובל בבית ההורים נכנסים למעין מלחמה פנימית בה כל אחד רוצה להוכיח את דרכו.

אני מציעה לך לשחרר את זה אבל לגמרי! לזכור שהרבה הביא לך את ההורים האלו! את בחרת אותם לפני שנולדת.
וככה גם הבת המתוקה שלך בחרה בך! ואם תהיי ביחסים טובים עם ההורים זה רק יעשה נפלא לבת שלך!

היא תלמד איך מגשרים על פער גם כשיש הבדלים בין התרבויות.

אולי יעזורבשורות משמחות
לגבי טלויזיה לא חושבת שאת יכולה להגביל ולהחליט מה לעשות, מה שכן אפשר להביא איתה משחקים ולבקש שתתעסק רק בזה
לגבי ממתקים הפתרון שאני מצאתי זה להכין ממתקים ביתיים ולהביא איתם וליידע את הסבא-סהתא שרק את זה את מרשה וזה מספיק טעים, ולא צריך מעבר לזה ממתקים וחטיפים

לגבי הפגיעה שהם עושים דברים מאחורי הגב, את יכולה לבחור אם להיפגע או לא.
לפי מה שאת כותבת זה לא מפתיע אותך שהם לא מכבדים אותך נכון?
תראי את זה ככה 'לא מצפים, לא מתאכזבים!'
ואם זה חלק מהעסקת חבילה שהיא מקס' תראה לולי(או כל משהו אחר שתקבעי להם, את יכולה לבחור סרטים ביוטיוב לילדים שמתאימים לסגנון שלכם) אז תתפשרי על זה כי אמרת שאת חייבת עזרה
דילמת ליל הסדר המשפחה והבעלשירה_11

חח זה הכותרת שמצאתי


כבר שנתיים שאנחנו אצל ההורים שלי בליל הסדר

והשנה ניסע למרכז (אזעקות וכו בעלי ממש חשוב לו)

ודווקא השנה יצא שההורים שלי לבד בחג, לא לבד לבד אלא עם 2 אחים שלי קטנים (10 ו16)


ואמא שלי ממש ביקשה שרק אם זה לא יעשה לי בלגן אם אוכל להגיד לבעלי שנהיה אצליהם כדי שלא יהיו לבד


לא יודעת מה נכון לעשות

מצד אחד ההורים שלי שלא רוצים להיות לבד בליל הסדר

מצד שני בעלי שכבר רוצה ליסוע להורים שלו וגם שם יש אורחים זה לא יהיה לבד כמו אצלינו


אמא שלי ממש לא לוחצת עלי והיא הכי מבינה אבל איזה קשוח זה הבחירות האלה 

תראיאפרסקה

אצלנו בצד של בעלי הוא היחיד מהאחים (הם שלושה) שאנחנו מגיעים לליל הסדר לחמותי, הגיסים אף פעם לא באים. אנחנו הולכים שנה לפה שנה לפה. אם היינו הולכים תמיד לצד עם פחות אנשים, בחיים לא היינו אצל ההורים שלי בפסח. וגם לא בר"ה וגם תכלס לא בשום חג. לדעתי זה ממש לא פייר.

לדעתי את יכולה לשאול בעדינות אבל ממש ממש לא לקחת קשה אם הוא יסרב, כי באמת זה אומר ששוב לא תהיו אצל הצד שלו.

מתנצלת אם לא הבנתי נכון את הסיטואציה

האמת שאחרי שנתייםשלומית.

אצל המשפחה שלך נראה לי יותר הוגן שתהיו אצל המשפחה שלו, לא משנה כמה אנשים יש בכל צד. לדעתי גם אמא שלך תבין את זה...

האמת שהייתי מרגישה מאוד לא בנחהמקורית

עם בקשה כזו

כי זה כאילו מטיל את האחריות על זה שהם לבד על בעלך כזה בעקיפין.. בטוחה שהיא לא התכוונה אבל במקומך הייתי אומרת לה : אמא אני לא רוצה להעמיד אותו במצב לא נעים מול ההורים שלו וכבר הודענו להם שאנחנו מגיעים

לא הייתי מבקשת מבעלי דבר כזהרוני 1234

הכי הוגן לצד שלו השנה.

והם לא לבד! נכון ששני ילדים זה לא אוירה חגיגית ומיוחדת אבל זה ממש לא כמו להיות לבד באמת.

אני רק - שני ילדים זה לגמרי אווירה חגיגיתהמקורית

ומיוחדת. זה בכלל לא עניין של כמות.

לא לכולם יש יותר מ2, כל משפחה וההרכב שלה

 

סליחה, לא התכוונתי לפגוערוני 1234

הניסוח שלי לא היה מדויק.

התכוונתי שיותר חגיגי אם יש אורחים. גם אנחנו "לבד" השנה (הורים ו3 ילדים) והילדים שלי מבואסים מזה.

לא נפגעתי, הכל בסדר המקורית

אבל אולי יש כאלה שמנסות ורוצות וכן יכולות להרגיש לא בנוח ולכן כתבתי


ואנחנו לפחות הרגשנו שאורחים זה פחות. בליל הסדר עצמו לפחות.

יצא לי לארח כמה פעמים, היה נחמד והילדים שלי באמת תמיד אוהבים אורחים אבל אנחנו מעדיפים את ההרכב שלנו 

אתם גם לא מתארחים אף פעם בליל הסדר?רוני 1234
לא. מהשנה השלישית לחתונה לאהמקורית
למחרת כן
בלי להיכנס למהות הבקשהתהילנה

אני חושבת שיש פה משהו לא תקין כאילו את צריכה לבחור בין אמא שלך לבין בעלך. אפשר להרגיש ככה וזה שלך (למרות שמומלץ לשנות) אבל עצם זה שאמא שלך משתמשת בזה, אומר שכך היא רואה את זה וזה ממש לא תקין.

בתור התחלה הייתי אומרת לה: אם יש לך משהו לומר לו, מוזמנת להגיד לו בעצמך.

דוקא האמא נשמעת מאד עדינה ומתחשבתרוני 1234

והדגישה שרק אם זה לא עושה בלגאן.

צרם לי הניסוח שלך " מוזמנת להגיד לו בעצמך". לא נראה לי שזה יתרום לשלום בית…

הבקשה של האמא באמת לא הוגנת אבל לא צריך להפוך אותה למפלצת מרושעת…

לי זה נשמע מאוד מניפולטיביתהילנה

וגם לא נכון. הזוג צריך להתייחס לעצמו כאל יחידה אחת. האמא אומרת מבין השורות: אני יודעת שאת ילדה טובה שתבוא אליי לחג כי ביקשתי. מי שמפריע זה בעלך ה.... אולי תבקשי ממנו, בבקשה, אם לא קשה לך, שגם הוא יהיה ילד טוב, לשם שינוי.

אבל אולי אני טועה. עצם העובדה שהפותחת מופעלת ומרגישה שזה "קשוח הבחירות האלו" זו נורה אדומה

אני נוטה להסכים עם זההמקורית
הסמנטיקה של הבקשה קשה גם לי
מסכימהEliana a
אולי גם סתם ניסוח לא מוצלחיעל מהדרום
וואוו אני לא יודעת איך הגעת לזנשירה_11אחרונה
אבל מעריכה שהגבת
^^^ לגיטימי לבקש, ולגיטימי לסרביעל מהדרום

לק"י


אם מבקשים בעדינות, ויודעים לקבל סירוב.

(במקרה הזה אולי מראש לא הייתי מבקשת, אבל אולי האמא רואה את זה אחרת).

הבעיה בניסוח של הבקשה להפוך את הבנזוג למעצורתוהה לעצמי

לייצר הפרדה של ברור לי שאת רוצה לבוא לעשות אצלנו,אממה יש לך בעל שמפריע ותוקע את העניין.

יש פער גדול מאודדד בין לומר שאם מתאים לכם נשמח שתבוא אלינו השנה כי לבד לנו, לבין לומר לה לבקש ממנו לוותר. מבקשים מזוג המקבלים תשובה מזוג, לא רלוונטי מה קורה ביניהם באמצע ומי זה שקשה לו.

לא ראיתי שכצבתי שהיא ביקשה לוותרשירה_11
עונהשירה_11

היא כתבה הכי בעדינות

והיא בכללי מאוד זהירה וקודם כל הבעל

והפעם מתוך המצוקה שלה היא רשמה בעדינות אם יש מצב שבעלי יסכים וכשרשמתי לה וואי קשוח היא רשמה לי עזבי שכחי מזה 🩷🩷🩷🩷

אממתקומה

חושבת שזה מאוד תלוי דינמיקה בינך לבין בעלך.

יש לך אפשרות לשתף אותו באופן פתוח?

בלי שהוא ירגיש מחוייב אלא באמת תשתפי אותו בדילמה כמו ששיתפת אותנו כאן?

אם כן, זה מה שהייתי עושה.

שומע, הורים שלי השנה רק עם שני האחים שלי. אני יודעת שהיינו אצלם כבר בשנתיים האחרונות, ולכן הכי הגיוני שנהיה אצל הורים שלך, אבל זה כן ממש ישמח אותם אם נגיע.

מה אתה חושב?


לא חותמת על הניסוח, אבל משהו כזה.

יותר להתייעץ איתו ולקבל החלטה זוגית מאשר להנחית

אם את חושבת שזה לא ילך, אז לשחרר. כי באמת הוגן שתהיו איתם

תגובה קצת אחרתמולהבולה

דווקא כן הייתי מבקשת מבעלי

לדעתי להשאיר לבד,לא משנה אם הייתם גם עשר שנים שם זה מבאס ממש

ויש מיד אחרי ליל הסדר שבת חוה"מ ואז שביעי של פסח,לא חסרים זמנים להתארח ולאחר ב"ה 

בעיני ליל הסדר זה שונה מהחגים והשבתותפרח שמח

זה ערב משפחתי שונה ואחר. בתור ילדה עשינו שנה שנה וזה היה לי מאוד משמעותי..

וזה החג היחיד שאמרתי לבעלי שבו נעשה שנה שנה כי רוצה שהילדים יחוו גם את הצד שלי וגם את הצד שלו.

והקפדתי על זה וילדתי בשנה כשהיינו אצל ההורים שלי(הייתי אצליהם אחרי הלידה)

זה לא שההורים לבד, הם עם 2 אחים

מעלה כיוון,חשבתי שאני חזקה

אולי אמא שלך לא ממש התכוונה שתעשו שינוי בתוכניות אלא יותר לשתף/ לפרוק שחסר לה שלא תהיו איתם?

אני מכירה שאצלנו לפעמים שיתוף מגיע בצורה של בקשה לא ממשית (יש כאלה שלא ממש יודעים להגיד קשה לי ש, או חסר לי ש..)

אולי לא נכון במקרה שלך, מעלה כאפשרות..

גם אצלנו השנה ככה יצאמאוהבת בילדי

שנה שעברה היינו אצל חמותי, השנה רצינו להיות בבית.

כל שנה 2 האחים שלי מתארחים אצל ההורים כך שגם אם אנחנו רוצים- אין לנו מקום.

(לא היינו אצל ההורים שלי 7 שנים בליל הסדר! ואנחנו גרים בניין לידם...)

בכל מקרה השנה 2 האחים שלי החליטו שהם לא באים וההורים שלי היו אמורים להשאר לבד.

במקביל גם אצל חמותי - גיסתי שאמורה להיות שם הולכת השנה לחמותה. בעצם יצא להם שכל הנשואים הלכו לצד השני. והם נשארו עם הקטנה לבד (בת 20).

 

אז אמרנו שנלך להורים שלי, כי הם באמת לבד.

וחשבנו שחמותי אותי תלך לחמותה, אבל בסוף גם הסבתא מתארחת...

 

בקיצור יצא לא נעים שכאילו "העדפנו" את ההורים שלי.

אבל! ההורים שלי ידעו מראש להגיד לי שהם יהיו לבד. אצל חמותי יש עוד ילדה...

 

סתם מבאס הקטע הזה. במיוחד שהשנה רצינו לעשות בבית...

ואני  חוששת שזה יהיה תקדים לכך שהאחים שלי יראו שיש מי שיהיה עם ההורים אז הם קצת מתנערים מלהתארח.

חשוב לי להגיד שגם אצל חמותי וגם אצל אמא שלי אנחנו  מאד נהנים. פשוט רצינו להיות בבית.

 

וזה שאני הולכת להורים זה בזכות השרשור שהיה כאן בפורום על הכיבוד הורים.

את אומרת שזה עם שתי הילדים שלהםEliana a
לא רואה פה שהם לבד

אפשר שתעשי אצל בעלך . שבת אפשר אצל ההורים 

מכירות את זהאפרסקה

שאתן קוראות פה בפורום משהו שמישהי התעצבנה על בעלה, וחושבות שזה תכלס לא כזה נורא/ אפשר לפתור בקלות/ קצת מגוחך?

אז אני פשוט רותחת ויודעת שתכלס זה כ"כ מגוחך. וגם צריכה לקבל עוד מעט אז בכלל.

אבל קשה לשחרר, במיוחד לפני שבת. בא לי לשבור את הכלים ואני מתעצנת כשאני יודעת שעוד מעט אני ארגע כי זה באמת שטויות. בא לי להתרגז ולהקרבן 😅😅

מזדהה ממש מרגישה ככה בול🫣על הנס

וגם עומדת לקבל😬

תודה על ההזדהותאפרסקה
וואי להשתגע מההורמונים האלה 🥴
תרגישי חופשי♥️המקורית
😅 זה אחלה מקום לפרוקיעל מהדרום

לק"י


בעיקר אם לא מכירים אותך פה.

אז אפשר להשתפך חופשי כמעט....

נכוןאפרסקה

אבל בעצמי זה מרגיש לי כ"כ אידיוטי

זהו אבל נראה לי התגברתי חחחח שתיתי קפה זה עזר

ברור לךרקאני

שזה בגלל שאת אמורה לקבל חחחח

אצלי זה קבוע ככה בימים שלפני המחזור

אבל תרגישי חופשי לפרוק פה

מותר להתלונן על הכל

ממש חחחאפרסקה
איזה שטויות אלוהים, כל השבת התרגזתי על משהו אחר 🤦‍♀️
חיבוק ❤️❤️לפניו ברננה!
תודה ❤️אפרסקהאחרונה
מחפשת רעיונות למתכונים מפנקיםם כשל''פ לחברה יולדתגולשת קטנה

לא משנה מה, העיקר מפנק..

וללא קטניות.

תודה

שקשוקה? אפשר עם לחמניות ללא גלוטן מקמח תפואכורסא ירוקה
מרק? מתאים במזג האוויר הזה😅יעל מהדרום

לק"י


אפשר עם שקדי מרק של פסח.

שניצל, פירה וסלט

פנקייקים

חחחחשושנושיאחרונה
תחפשי את האתר של שילת דדשידפני11
היא אלופה
רעיונותנפש חיה.

 

כדורי תמרים,

 מרצפן , די פשוט להכין לבד (צריך מטחנה קטנה)

שקשוקה, 

לטקעס, 

חביתת ירק

פשטידה/קיש

לביבות

אורז וקציצות

שניצלים

צ'יפס

ירקות חתוכים

רעיונות ממש טובים, רק לשים לב שאורז זה קטניותכורסא ירוקה
נכון! אורז רק לקטניות (וכן שמן קנולה ג"כ מוגדר כך)נפש חיה.
קנולה זה לפתית. יש כאלה שלא אוכלים קטניותיעל מהדרום

לק"י


אבל כן לפתית.

קנולה זה לפתית אבל הרבה חברות כותבות קטניות אזכורסא ירוקה
יכול להיות שהם לא מקפידים על ההפרדה ביצור. 
אפשר להסתכל בכושרות,מוריה
הם כותבים מה מומלץ לאוכלי לפתית.
וזה כבר עניין של פסיקה לפי מה הולכיםטארקו

אנחנו בודקים גם ברכיבים ומקפידים שלא יהיה ממשות של קטניות ממש

אבל גם טונה למשל קניתי השנה בשמן זית אבל הכשרות היא לאוכלי קטניות, ברכיבים אין קטניות בכלל ולכן אנחנו כן אוכלים את זה


זה לא כמו חמץ ממש.

זה נראה לי מה שנקרא תערובת קטניותיעל מהדרום

לק"י


או שמא "חשש" תערובת😅

זה לא תערובת קטניות אלא חשש תערובת קטניות...טארקו
זה מה שכתבתי בפנים😅😅יעל מהדרום

לק"י

 

דאגתי מראש לדייק את עצמי....

תודה שכתבת!!

נכון! אורז רק לקטניות ... שכחתינפש חיה.
רוקוט קרומלי וסלט טובמקרמה

ניוקינעם פטריות ושמנת

לחמניות שקדים וסלטים מבושלים

בטטות מוקרמות

אפשר להכין ניוקי לפסח? איך את מכינה?נפש חיה.
יש מלא ברשת. לדוגמקרמה

3 תפוחי אדמה לשים בתנור מכוסה כשעה וחצי לא מקולף. לקרר ולקלף

בפומפיה לגרר את תפוח"א

חלמון ביצה

להוסיף מלח

1/2 כוס ח.פ קמח תפוח"א לערבב לבצק יש להקפיד לא לערבב יותר מידי

מעניין. ואיזה מילוי בפנים? איך עושים?נפש חיה.
אפשר בשרמקרמה

אפשר בטטטה


ובתכלס- טפשר בלי מילוי

ולהכין רוטב עשיר

יפה, תודה רבה!נפש חיה.
לא אמורים למלאיעל מהדרום
היא אוכלת קמח תפו''א?ראשונית

אם כן אז אפשר בלינצ'סים ממולאים בכל מיני דברים (פירה, ירקות, בשרי, חלבי מלוח, חלבי מתוק)


תפו''א מוקרמים


אבל הייתי ממליצה לך לשאול אותה מה היא אוכלת ולא אוכלת כי לכל משפחה יש את המנהגים שלה (ואני מכירה משפחות שאוכלות בפסח רק מה שהכינו בבית שלהן)


פניני ילדים - סוף סוף יש לי גם 🥰shiran30005

חוזרים מקניות בן ה 3 מצהיר אני לא עייף אבל היא (אחותו הקטנה יותר)  עייפית 😂

הוא הבין שלא מסתדר לו במילה משהו אז ניסה להגיד בכמה צורות עייפה בצורה טובה ולא הלך לו אז אמר שוב ושוב היא עייפית ואני לא עייף

איזה מתוק!פייגא
איזה מתוק הוא!מתואמת
זה מראה שיש לו הבנה שפתית - וזה כבר משמח...
כן, מנסה ללמד אותו זכר-נקבהshiran30005

ב"ה אחרי הכפתורים שעשינו נראה שיש שיפור קטן, שימשיך כך...

מה גם שכנראה טוב לו בבית ואין מעון אז רואים את זה בהכל

איזה כיף!יעל מהדרום
וואו, ב"ה!מתואמתאחרונה
וכן, יש ילדים (רגישים) שטוב להם יותר בבית מאשר במסגרת...
אצלינויעל מהדרום

לק"י
 

בן ה-3.5 מסביר לי שהתינוק לא עייף: "הוא לא פתח את הפה" (כלומר לא פיהק) 😅

גם לי ישחנוקה

הייתי די עצבנית היום

בן השנתיים שאל אותי

'אמא מה עובר עליך'

ועניתי לו בזעף 'משהו'

אחר כך הוא הלך איזה עשר דקות ואמר 

משהו עובר עלינו, משהו עובר עלינו (וואי וואי איזה משהו.. באמת כבר בקצה)

 

ועוד אחד

סיפרנו בבית הרבה לאחרונה את הסיפור 'מוישי רוצה להיות גדול' למי שמכירה

בן השנתיים הנ"ל מזדהה מאדדדד עם גיבור הסיפור

הבאתי לו שקית בייגלה אז הוא מצהיר

'אני אוכל הכל, ואבקש עוד, ואז אני אהיה גדול גדול'

 

ויש לו עוד באותו כיוון

הוא חולם על אופניים

מה נעשה שזה לא כל כך מתאים לגילו...

ביקש מאחותו את האופניים שלה והוא מדדה איתם בגינה (מחזיק בכידון והולך לידן)

וכשאני מתקרבת כי זה נראה מעורר רחמים, האופניים יותר גדולות ממנו

הוא אומר 'אני מסתדר, אני מסתדר'

 

 

 

😅 חמודיעל מהדרום

לק"י


הבן שלי בן 3.5 וביקש ממני לבוא איתי לסופר ולמאפיה היום, וסירבתי ואמרתי לו מה הסיבה.

הוא: "זאת לא סיבה".


או יום אחד הוא משך לאחותו בשיערות.

ולשאלתי- למה הוא עשה את זה?

הוא אמר, שהיא אמרה שפרעה קטן, ו"זה מה שקורה".

אוחחח ❤ואז את תראי
אני פשוט לא יכולה יותראנונימית בהו"ל

זה יותר מדי זמן

לא יכולה לראות אותו או לשמוע אותו יותר.

כל היום ביקורת.

מה קראתי. מה שמעתי. מה אני לובשת. מה אני אוכלת.

די די דייייייייי

מתחרטת בכלל שהכרתי אותו.

אם לא היו ילדים בסיפור מזמן הייתי בורחת.


סופגת ומנסה להתרכז בטוב למרות שקשה לי ממש.

😥

איזה קשההמקורית

הוא עובד? טוב לו?

לפעמים אנשים מוציאים מרמור עצמי בביקורת ומשליכים על הזולת


מציעה לך לשקף. להגיד שזה לא נעים לך. לבקש שיפסיק

עובדאנונימית בהו"ל

מורה.

אז הוא בבית כבר חודש.

זה דברים שיושבים על העבר שלו.

הוא עם או סי די. שיושב על הזוגיות

כל היום עסוק בזוגיות ואיך אני נראית בעיני הסביבה. כי בעצם אני משליכה על איך שרואים אותו.

זה מתיש ברמות.


והוא מתנצל. אבל כבר לא מצליחה לקבל את הסליחות האלה.

מרגיש כמו אחטא ואשוב

אני כבר עייפה ממש

אה וואו. והוא מטופל?המקורית

מצטרפת לשאלה האם הוא בטיפול?יערת דבש

ונשמע שאתם חייבים טיפול זוגי בנוסף

זה מצב לא תקין! ואת באמת לא צריכה לספוג את זה!

חיבוק!

כןאנונימית בהו"ל

הוא מטופל

עבר מלא מטפלים בתקופת נישואנו

היינו בטיפול זוגי. ותמיד זה נגמר- אנחנו לא צריכים אותך. אין בהתנהלות שלך שום בעיה.

הוא הבעיה וצריך לפתור את העניין מולו

הוא מטופל תרופתית?נעמי28

וממשיך במעקב טיפולי?

זה נשמע חמור

וקשה לספוג את זה.

לקח בעבראנונימית בהו"ל

הפסיק

ועכשיו שנינו חוששים שיתחיל שוב כי התופעות קשות ברמה ששובת במיטה

ואין לי כוחות לתפעל פה הכל

כמה סוגים הוא ניסה כבר?המקורית

לפעמים לוקח זמן עד שנוצרים את המינון והסוג המתאים

אני חושבת שכדאי לנסות להתייעץ שוב

הוא במעקב פסיכיאטרי רציף?מתיכון ועד מעון

לוקח זמן עד שמוצאים את התרופה הנכונה עם המינון הנכון .

זה בהחלט קשה התאמת הטיפול התרופתי אבל גם האופציה שאת נמצאת בה עכשיו היא לא להיט

לא רציף.אנונימית בהו"ל
אצל מטפל בשיטת גוף נפש עכשיו
מחילה שאני קצת נחרצתמתיכון ועד מעון

אבל הפרעה נפשית מצריכה מעקב רפואי רציף, וטיפול מומלץ אצל פסיכולוג קליני

נשמע שהוא לא במיטבו אבל יש מה לעשות 

מסכימההמקורית

ואם אין שיפור, לא רואה סיבה לא לעמוד על זה שיטפל בעצמו אם זה בסוף זה פוגע בך באופן יומיומי

חיבוק♥️

ומוסיפה עוד משהומתיכון ועד מעון
מוכח מחקרית שלהפרעות חרדה הטיפול מיטבי הוא טיפול מסוג קוגניטיבי התנהגותי (CBT לסוגיו השונים) בשילוב טיפולים תרופתיים, חבל לא לטפל הכי טוב שאפשר, זה באמת גורם סבל גדול 
הוא יודע הכלאנונימית בהו"לאחרונה

והוא טופל גם בצורה הזו

לא עוזר.

מאוד נעלבתי מבעלי, אשמח לתובנות האם אני סתם כועסתאנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך ח' בניסן תשפ"ו 18:43

היינו בממד, ישבתי קרוב אליו והוא אמר לי שיש לי ריח לא נעים.


 

עכשיו, זה דברים שאנחנו יכולים לומר זה לזה, קורה, אבל אני למשל משתדלת לומר לו את זה אם נניח אנחנו בבית ועולים לישון והוא מתלבט אם להתקלח. או שאומרת לו שצריך לכבס את המכנסיים אז שישים בכביסה. זאת אומרת בזמן שיש לו מה לעשות עם זה.


 

עם כל הטרפת של כל הזמן האחרון בקושי יצא לנו להיות קרובים, היום הייתה כבר אזעקה והיינו יחד בממד, הילדים העסיקו את עצמם, רציתי להראות לו משהו אז ישבתי לידו ואז הוא אמר לי. עכשיו מה אני אמורה לעשות עם זה הרי אנחנו בממד... אני לא אצא להתקלח עכשיו.

וכשנצא, לא יודעת אנחנו באמצע ארגונים ןנקיונות, מן הסתם בגלל זה גם יש לי ריח לא משהו, אז שאלך להתקלח ולהחליף בגדים ולהמשיך לנקות? כאילו עד שמצאנו שניה סתם לשבת יחד זה מה שהיה הכי דחוף לומר?


 

לא יודעת נעלבתי ממש והוא לא מבין למה, אמר שזה משהו שאנחנו אומרים לפעמים אחד לשני. אולי הוא צודק ואני סתם על הקצה אבל ממש נעלבתי

גם אני הייתי נעלבת..🩷nik

דברים יכולים להישמע כך או אחרת, תלוי מתי ואיך אומרים.

וברור שבסיטואציה שנתת הערות כאלה הן עוד יותר רגישות.

מותר להיעלב, והייתי אומרת לו שאמנם זה משהו שנמצא בשיח שלכם, אבל זה לא היה המקום והזמן להגיד.

גברים הם כמו ילדים לפעמיםמולהבולה

חייבים להגיד משהו עכשיו ומיד בלי טאקט

מבינה אותך שנעלבת, גם אני הייתי נעלבת

אבל נשמע שאתם פתוחים אחד עם השניה ומרשים לעצמכם לומר אחד לשניה הכל.

לדעתי זה מבורך🙏

חיבוק♥️המקורית
אם זה משו שאתם רגילים, הוא בטח לא הבין את זה שאת על הקצה
יכול להיות ממש ששניכם צודקיםרקלתשוהנ

ושמה שמתאים לכם בשגרה יציבה יחסית, עם זמני קירבה רגילים יחסית, פשוט פגע בך בזמן שקשה לייצר קירבה, ושאת על הקצה של המאמצים האפשריים שלך.

אויש זה באמת מעליבשוקולד פרה.

ואישה יכולה להגיד את זה לגבר כי הוא יותר מזיע וזה נחשב גברי,

אבל אישה מזיעה זה נחשב לא נשי..


נראה לי שהייתי נמנעת מדיבור ישיר כזה לאיזו תקופה. או לפחות לעדן את זה

משהו בסגנון:

אני יכולה להגיד לך משהו שלא יהיה לך כל כך נעים לשמוע?

הרבה פעמים אתה מריח ממש טוב, אבל עכשיו קצת פחות...


קיצור, יותר עקיפין פחות ישירות

יפה לכם שאתם יכולים בשגרה להגיד דברים כאלומקרמה

אני הייתי נפגעת עד עמקי נשמתי גם לא בשגרה...

ודוקא בגלל שאתם בטוב עם שיח כזה בשגרה

קחי את זה לאירוע נסיבתי...

כולנו על הקצה

ממש על הקצה

הכל הרבה יותר רגיש

וכולנו עושים מעל ומעבר

וכל אמירה שיש בה איזשהי שמץ של ביקורת

יכולה להקריס- כי אנחנו כל כך מנסות


מה שלי עוזר בתקופה הזאת זה לשחרר את הנסיון הזה לתפוס את כל הכדורים בגאגלינג הנטורך הזה


כן. אני מסריחה בימים אלו

הבית בלאגן

ההספקים בעבודה  ממש לא גבוהים


וכן... אני בסדר עם זה

בנוניות זה המצוין החדש!

הייתי נעלבת עד עמקי נשמתיאוזן הפיל

אבל אני קלה להעלב, בלי קשר.

ואני מאד רגישה לריחות,אז כנראה שהייתי מחליםה בגדים, מצחצחת שיניים, שוטפת ומחדשת דאודורנט

וממשיכה להעליב מבפנים.


ומצד שני, הרבה פעמים מפריע לי ריחות מצד בעלי ואין לי מושג איך ומה לומר, כי אצלנו זה לא בשיח, אז מעניין אותי איך זה עובד אצלכם

את אומרת לו "אתה מסריח לך להתקלח?", ואם זה באמת במקום ובזמן שאין אופציה לעשות עם זה משהו, מבליגים?

אני אומרתהמקורית

מבחינתו אין מציאות שיש לי ריח לא נעים 😅 ואני באמת בעצמי מאוד רגישה לריחות ואם אני מרגישה שאני לא מריחה טוב או מזיעה אני בכלל לא מתקרבת אליו או נותנת לו להתקרב אליי


יוצא לי להגיד לו אם יש לו ריח של זיעה או ריח לא נעים אבל הוא מקבל ושמח בזה כי הוא גם נח מאוד ב"ה וגם הוא עובד עם אנשים אז זה חשוב לו

תשובה קצת שונהכורסא ירוקה

מסייגת שכמובן זה תלוי בנימה שזה נאמר, אבל יכול להיות שהוא סתם העיר לתשומת ליבך שאחכ תטפלי בזה. לא התכוון להעליב פשוט באותו רגע הרגיש אז אמר, גם מן הסתם הוא מבין שזה מהנקיונות, אבל רצה שתהיי מודעת כדי שאם נגיד תצאי אחכ אז תדעי להתקלח לפני.

אם אומרים את זה ברגיל אז באמת אפשר להבין למה הוא לא ראה את ההבדל

תלוי מאוד בסיטואציהרקאני

בעלי יכול להגיד לי וואי את צריכה מקלחת

ובאותה שניה להמשיך לחבק אותי ולהיות איתי

כנ"ל הפוך

אני יכולה להגיד לו אתה דביקי מזיעה

ובכל זאת להישאר צמודה אליו....

כי זה לא מפריע לנו בדרך כלל

רק יותר כיף כשנקיים

 

אבל אם כשהוא אמר את זה הוא התכוון תתרחקי ממני אז זה כבר פחות נעים ומעליב

האמת שהייתי ממש נפגעת... חיבוק ❤️באתי מפעםאחרונה
מישהי מבינה בתוצאות ויטמין בי 12. ופריטין?,שגרה ברוכה

אז ביו היתר לבדיקות דם של תחילת הריון ביקשתי מהרופאת משפחה להוסיך לי בדיקות עבור הנשירת שיער.


אז הבי12. יצא בתוך הנורמה 216(קרוב לגבול התחתון)


פריטין יצא לי 22(כנל גבול תחתון. אמור להיות מ10 עד 291)

האם הם יכולים להשפיע על נשירה? 

לי בבי 12 דומה לא בזמן הריוןמוריה

הרופא משפחה אמר לקחת תוסף.

לא יודעת לגבי נשירההשם שלי

הבי 12 נמוך. גם אם הוא בתוך הטווח, אבל בחלק התחתון שלו, זה לא מספיק.

כדאי לקחת כדורים.

זה נמוך... את לא מרגישה חולשה?מתואמת
בכללי חולשה אבל השלכתי גם על ההיריון,שגרה ברוכה
אז כנראה שזה נובע גם מהחוסרים...מתואמת
ושאלה נוספת,שגרה ברוכה

עשיתי את הבדיקות של הריון כמובן שהרופאה הביא ואין בתשובות גלוקוז. מה שבודקים בצום. (הייתי בצום)

יכוליות שהאח לא סימן את זה גם במחשב? איך יכוליות

.. בהפניה יש בדקתי.

אין לי כח ללכת שןב בשביל זה. גם כך דחיתי ודחיתי את הבדיקות האלה. בגלל הצום והקימה המוקדמת בכל המצב הזה

מתי עשית את הבדיקות?מוריה
יכול להיות שבגלל המלחמהמוריה
יש שיבושים גם במעבדות. וזה לוקח יותר זמן.
אכן הגיע עכשיו ברוך ה,שגרה ברוכה
תוצאות בדיקות מתעדכנות כל הזמןכי כל פה
בדכ יש טווח ימים שעד אליהם הם צריכים להחזיר תשובות מלאות.. הייתי מחכה..
בי 12 נמוך מאודלפניו ברננה!
משום מה זה טווח הנורמה אבל המון אנשים מגלים תסמינים של חוסר הרבה לפני הגהול התחתון
האם יכול להשפיע גם על נשירת שיער?,שגרה ברוכה
לא ידעתי אז בדקתי לך בג'מיני והוא כתב שבהחלט ייתכןלפניו ברננה!
קשר
לי היה פריטין 7 אבל המוגלובין 13 ולא הרגשתי חולשהפרח חדש

עד היום שנתיים אחרי לידה הפריטין שלי ממש נמוך אבל ההמוגלובין שלי גבוה מאוד, 16

הרופאה אמרה לי שפריטין נמוך עושה חולשה

בפועל לא הרגשתי ולא מרגישה את זה.

המוגלובין יצא לי 12,שגרה ברוכה

ויטמין די 50

הפריטין 22

והבי12 216


מנסה להבין אם אלה יכולים לגרום לנשירה החזקה שיש לי

בכל אופן, צריכה לקחת כנראה תוספים. לוקחת רק חומצה פולית 

.כן את צריכה תוספיםמולהבולהאחרונה

לי היה פריטין 20

בי12 180

הייתה לי חולשה מטורפת, דפיקות לב מהירות,עייפות

אבל לא נשירה

קיבלתי זריקות בי12

אבל המוגלובין היה 10 אז גם עירוי ברזל

ל

מחשבות בעקבות המלחמהאנונימית בהו"ל

המשפחה של בעלי גרה בחו"ל בעיר עם קהילה יהודית לא גדולה, ואחרי החתונה הייתה לנו מחשבה בעבר לגור שם, אבל העדפנו בארץ.

אבל המלחמות פה לא נגמרות וכל הזמן חירום ובלאגנים ויוקר מחייה מטורף ושם יכולה להיות לנו רווחה כלכלית.

 

זה לא יקרה, אני ממש לא רוצה להתרחק מהמשפחה שלי, אבל בתקופה האחרונה מכרסמת לי בלב תחושה שאולי לחצתי מידי על בעלי להישאר פה והיה עדיף לגור במקום שלו יותר עם ילדות נורמאלית לילדים ועבודות מסודרות ובלי היוקר מחייה הזה.

וזה לא אידיאולוגיית א"י להישאר בארץ כי ההורים של בעלי גרים שם בתור שליחות וקירב יהודים.

 

סתם פריקה 

חשבתם לנסוע אולי לכמה שנים?כורסא ירוקה

להתאוורר מהמלחמות,לתת לילדים קצת מנוחה מכל זה ולאפשר להם להיבנות בלי חרדות, ואז תמיד אפשר לחזור.

את לא רוצה להתרחק בגלל משהו ספציפי? ההורים שלך יוכלו לראות את הילדים אונליין? אם זה נגיד באירופה ולא באוסטרליה אז גם להפגש פעם פעמיים בשנה פיזית זה לא כזה מופרך

במקומות אחרים יש בעיות אחרותמקקה

כמו פחד מחטיפת ילדים

מוציאים הון על הבריאות


לדעתי הדשא של השני סתם נראה ירוק יותר

יש מקומות בחו"ל עם איכות חיים מצויינתפרח חדש

פי כמה מפה בארץ

ולא להשוות בפחדים שחיים פה לעומת שם..

ואני יודעת על מה אני מדברת בתור עולה מחו"ל


 

אני חושבת שאם אפשר לעבור ולא להחליט עכשיו אפ זה יהיה זמני או קבוע אז שווה.

לא פשוטה המציאות כאן מהרבה מאוד בחינות 

 

אישית אני בוחרת במודע לחיות פה למרות הכל 

אבל יכולה להבין מאוד את אלו שיוצאים לחול 

קצת קשה לימקקה

עם הקלות שבה את ככה בהינף מקלדת מעודדת אנשים לרדת מהארץ

לא שאומרת שזה לא הגיוני במצבים מסויימים

אישית חושבת שאיכות החיים שלנו פה מצויינת ולא כל הנוצץ זהב הוא

דווקא לפעמים הנוצץ כן זהבנעמי28
אפשר להישאר בארץ מסיבות אידאולוגיות,  אבל לא צריך לשקר לעצמנו שזה בגלל שבחו"ל גרוע בהרבה.
לגמרי.פרח חדש

אני ויתרתי על הרבה דברים נוצצים בשביל לחיות פה בארץ ישראל

אני שמחה ושלימה עם הבחירות שלי

אבל לא לכל אחד זה מתאים.


זה שנולדת למציאות הזאת ואת לא מכירה מציאות אחרת זה לגמרי עושה את ההבדל

יתכןמקקה
זה נכוןoo

שחו"ל יכול להיות טוב


אבל גם בארץ יכול להיות טוב

תלוי איך מתנהלים

(אצלנו טוב גם במלחמות)

ואני לא גרה פה בגלל אידאולוגיה אלא בגלל שזה הבית שלי ואף אחד לא יפחיד או יזיז אותי (עד כה)

לא רק המלחמה הנוכחיתנעמי28

היא הבעיה.
 

יוקר המחיה ביחס לרמת חיים, חינוך (אחת הבעיות הקשות), פוליטיקה קשה שגם אם את לא רואה אותה, היא פוגעת לך בכיס, לשלוח את הילדים בגיל 18 להחזיק נשק במקום לבלות כמו ילדים, שרק תתפללי שלא ישלמו בגוף או בנפש (למרות שעצם זה שהם מחזיקים בנשק בגילם פוגע בנפש).
 

ואני לא אומרת את זה כדי לעודד הגירה או כדי ללכלך על הארץ, ברור שהכל שווה בשביל הארץ,

אבל עם כזאת סתגלנות לבעיות ועצימת עיניים בטענה ש"שם גרוע יותר" , לא יקרו שום שינויים.


 

 

אבל קחי לדוגמא את ארה"באפרסקה
נכון, לא חייב להתגייס שם. אבל יוקר המחיה שם עלה מאוד בשנים האחרונות. ואמנם הבתים שם רחבי ידיים ויותר זולים מפה, יש להם דברים אחרים כמו הלוואות סטודנטים כדי ללמוד תואר שמגיע למאות אלפי דולרים, חופשת לידה שלא קיימת ומצופה מאישה לחזור לעבודה יומיים אחרי לידה אלא אם כן יש לה מספיק ימי מחלה, אין להם בריאות ציבורית ככה שכל ביקור אצל הרופא יכול לעלות מאות דולרים, אין להם חוק חינוך חינם מגיל 3 ככה שאמא צריכה להישאר עם הילד בבית עד כיתה א או לשלם על מסגרת פרטית אלף דולר לחודש גם בגיל טרום טרום וטרום חובה

להמשיך?

דבר ראשוןנעמי28

זה רק בארה"ב ומדובר על חינוך פרטי ולא ציבורי,

והעולם גדול, באירופה זה לא ככה למשל, לא הרפואה ולא החינוך.

אמנם טיפה יותר יקר מהארץ אבל התנאים משמעותית טובים יותר (למשל גג 20 ילדים בכיתה)


דבר שני , צריך לראות יחס של

הכנסות - הוצאות - איכות חיים.

גם ההכנסות בסדרי גודל שונים.

אני מסכימה איתך שבאירופהאפרסקה

יש תנאי רווחה יותר טובים מארה"ב. אגב מה שאמרת על בית ספר פרטי מול ציבורי בארה"ב, גם ציבורי אצלם מתחיל מגיל 5 ככה שלפני זה כולם צריכים לשלם פרטי או להישאר עם הילד בבית.

ולגבי אירופה, יש שם עכשיו כמות אדירה של מוסלמים ואנטישמיות גואה, שככה שלא בטוח "שווה" שם יותר למרות הרווחה הטובה

יש 20 ילדים בכיתה כי אין להם ילדיםחושבת בקופסא

חופשת לידה במדינות מסוימות באירופה היא 3 שנים כי אין נשים שיולדות. מספיק.

כבר כתבתי שהבעיה בחינוך הציבורי היא התבוללות. (וזה בלי להזכיר בעיות מודרניות יותר כמו האפשרות לבית ספר ציבורי לתת לילד הורמוני המין השני ללא ידיעת ההורים אם הוא "מזדהה" כמין השני. תקראי את הספר נזק בלתי הפיך של אביגיל שייר)

שוב, למרות הכל ישראל עדיין בטופ 10 במדד האושר העולמי, הרבה יותר ממדינות עם מערכות בריאות וחינוך שהם לכאורה יותר מתקדמות משלנו.

ממש לאנעמי28

פשוט לא נכון.

אני מכירה אישית כמה בתי ספר בארצות שונות עם 3/4/5 כיתות בכל שכבה כשכל אחת גג 20 תלמידים.

ושכר הלימוד סביר, טיפה יותר מהארץ אבל לא עשרות אלפים כמו בארה"ב.

חינוך ציבורי או פרטי?חושבת בקופסא

מה ההיסטוריה של מעמד המורה והחינוך באופן כללי במדינות האלו?

לכל מדינה יש בעיות והיסטוריה ספציפית ושיצרה את הבעיות האלו וכן פתרונות ספציפיים.

להגיד "בחו"ל החינוך יותר טוב" מתעלם מהמון גורמים שגרמו לתנאים שלהם ובכך גם לפתרונות שיכולים לעבוד אצלינו.

אין מדינה מושלמת, אם הם לא מתמודדים עם הבעיות שלנו יש להם בעיות אחרות.

בצרפת למשל המצב של החינוך המיוחד גרוע בהרבה מאצלנומתואמת
יש לי בן דוד אוטיסט בצרפת, אמא שלו באה לארץ כדי ללמוד איך דברים מתנהלים פה ולנסות לממש את זה אצלם... (באופן פרטי, מן הסתם)
הלינוך המיוחד בארץ מפותח מאודממשיכה לחלוםאחרונה

בתחום הזה באמת אנחנו מתקדמים יותר מאקצות אחרות

אבל החינוך הרגיל לאו דווקא

דווקא בשביל חינוך יהודי ישראל היא המדינה הכי טובהחושבת בקופסא

בחו"ל זה אומר לשלם עשרות אלפי דולרים בשנה על בית ספר פרטי, או ללכת לבית ספר ציבורי ולסכן אווירה שהיא לא רק חילונית אלא מלאה בגויים נחמדים להתחתן איתם.

את יודעת למה כל האמריקאים עשירים? כי רק מי שיש לו כסף נשאר יהודי.

חברה שלי שעלתה לארץ אמרה שהגן שהיא הלכה אליו באמריקה עלה להורים שלה 40 אלף דולר בשנה. כנראה שבית ספר עולה יותר. (אני לא מכירה את המספרים המדויקים.)

 

גם האנטישמיות בחו"ל עולה ועולה ויש הרבה מאוד מקומות שמסוכן ללכת בהם עם כיפה בלשון המעטה.

את יודעת שלבתי כנסת בחו"ל יש מאבטח חמוש? וכבר היו הרבה מקרים שהם היו צריכים לפעול. מי שמע על דבר כזה אצלינו במדינת היהודים.

כל בעיות הביטחון שרואים אצלנו במוקדם באו במאוחר מגיעות לאירופה ואמריקה בגלל ההגירה ההמונית של ערבים מוסלמים שמצביעים בסקרים שהם רוצים להפוך את המדינות האלו למוסלמיות ולהחיל בהם את חוקי השריעה. ובאזורים שאין ערבים את מסתכנת בפרו פלסטינים שמאלנים ובנוצרים אנטישמים ימנים ששניהם לא מתים עלינו במיוחד. 

 

ונכון בני 18 לא צריכים להחזיק נשק, הם צריכים ללמוד קודם כמה שנים בישיבה.

וברצינות, בני 18 הם לא כאלו ילדים קטנים. במדינות אחרות צעירים בגילאים האלו מבזבזים את הזמן במסיבות הוללות בקולג', הצבא מאוד מבגר אנשים, מה שבמיוחד מבגר זה להחזיק נשק כדי להציל את העם שלך. המסגור עושה את כל ההבדל.

למרות כל הבעיות ואפילו במלחמה הנוכחית, ישראל נמצאת במד האושר בטופ 10 המדינות המאושרות בעולם.

יש הרבה דברים בעייתיים במדינה, אבל לברוח ולחשוב שבמקומות אחרים אין את הבעיות שלנו גם כן לא עוזר.

שוב זה רק בארה"בנעמי28

חו"ל זה לא רק ארצות הברית.

וישיבות גם בארץ עולות לא מעט.


 

ועם כל האנטישמיות בחו"ל, אחוז היהודים שמתו בארץ בעשורים האחרונים גבוהה לא השוואה ביחס לאנטישמיות.

ואין פחד להסתובב ברחובות, גם עם כיפה, זה פחד שהתקשורת מייצרת.


 

אני לא אומרת לעזוב, ממש לא, אבל אפשר לפחות להיות מודעים למחיר שמשלמים עבור המדינה .

ולא מסכימה עם תרבות ה"הכל הכי טוב וכל העולם גרוע"

 

גם לא להתלונן תמיד, אבל בסוף הנפש משלמת על עצימת העיניים הזאת, במיוחד כשיש מה לשפר, למשל בתחום החינוך.

 

התקשורת מייצרת הפגנות ענק של פרופלסטינים בקמפוסים?חושבת בקופסא

יש מספיק עולים חדשים שאפשר לשאול אותם ממקור ראשון על האם אפשר להסתובב בכל מקום בחו"ל עם כיפה. זה בהחלט קורה גם באירופה.

יותר יהודים מתו בארץ כי מדינת ישראל היא הריכוז הגדול ביותר של יהודים. (אחרי ארצות הברית, שרובם מתבוללים, וגם כן לא נהנים מיחס מצויין במיוחד)

והשאלה היותר מעניינת היא כמה יהודים היו מתים אילולי הייתה מדינה (עיינו ערך מה שקרה ליהודים לפני הקמת המדינה)

 

אני לא מדברת על ישיבות אלא על על מסגרות חינוך יהודי לילדים. בחו"ל גם באירופה, הן עולות הון תועפות.

אני לא מסכימה עם תרבות ה"תראו איזה דפוק במדינה הזאת". שזה משפט שהרבה אנשים אוהבים לומר. אפשר לדבר על בעיות ולפתור אותן בלי לדמיין שיש איזו מדינה נפלאה שבה אין אף בעיה וכל מה שאנחנו צריכים לשפר כבר נפתר. מדינות שבאמת אין להן בעית אלימות חריפה כמו יפן הן מדינות הומוגניות שלא מכניסות מהגרים וסובלות מתרבות עבודה קשוחה ובדידות שמביאה אנשים להתאבד, וגם כן חוסר ילודה. המדינה האידאלית שאין לה אף בעיה לא קיימת, והיא בהחלט לא נמצאת באירופה או באמריקה. וכיהודים, המדינה שהכי טובה לנו היא בהחלט מדינת ישראל.

אני גרהנעמי28

באירופה

וגרתי בארץ ואחזור לארץ.

 

ושלחתי את הילדים לכמה מוסדות

לימודים שונים, אז אני יכולה לענות לך יותר טוב מגוגל או מהצאט.
 

אני לא משלמת הון תועפות, הילדים שלי יכולים להתסובב עם כיפה ואני עם שרשרת של מגן דוד גלויה, ולא רק בעיר שלי, הייתי בערים וארצות שונות באירופה.
 

יש הפגנות, אבל גם יש הפגנות בארץ בקפלן, האם זה אומר שכל המדינה שמאלנית? ממש לא, זה אומר שהתקשורת נותנת להם הרבה מקום וזהו.
 

וגם אם תשווי מוות של יהודים בעשורים האחרונים באחוזים, בארץ עדין גבוהה בהרבה, כך שאין קשר לצפיפות.
 

אני לא חושבת שיש מקום טוב יותר מהארץ, זה חד משמעית המקום הכי טוב ליהודים.

אבל לא מהסיבה *שהתנאים* יותר טובים יותר, אלא כי זאת הארץ שלנו בכל מחיר.


 

כל הטענות שלי כאן הן לתגובות שמנסות ליפות את כל הקושי בארץ,  אפשר להגיד שלמרות הכל אנחנו בוחרים בארץ, אבל לא לטאטא בעיות מתחת לשטיח, הארץ לא טובה על חו"ל בכל הפרמטרים.


 

ואני מכירה לא מעט משפחות צעירות יהודיות שלא עושות עלייה בגלל התנאים האלה -חינוך ויוקר המחיה בעיקר.

אם את יכולה לענות את את יכולה להגידחושבת בקופסא

בתי הספר המדוברים הם בתי ספר יהודים פרטים או בתי ספר ציבוריים כללים?

בתי הספר האלו ממוקמים באזור עם אוכלוסיה גדולה כמו עיר של מיליונים או באזור פרברי?

יש עוד הרבה שאלות שאפשר לשאול אבל אין צורך לעשות לך אאוטינג. המטרה היא רק להגיד שיש הרבה פרמטרים משתנים שמשפיעים על נתון כמו מספר ילדים בכיתה.

ואת המידע שלי לא בססתי מגוגל ובהחלט לא מהצ'אט, אלא משיחה עם חברות שהן עולות שגרו בחו"ל. כתבתי את זה.

 

ברור שיש קשר לצפיפות, אי אפשר השוות לארץ כמות יהודים נרצחים בעיירה קטנה שגם ככה אין בה הרבה יהודים. אבל מה שיותר מעניין זה כמה יהודים מתו כשלא הייתה מדינה יהודית, אני אכתוב את זה בצורה מפורשת: השואה.

לא טענתי שישראל טובה יותר מכל הארצות בכל הפרמטרים, אלא שבכל מדינה קיימות בעיות, ואין מדינה שבה כל הבעיות של ישראל נפתרו בלי מחירים אחרים שצריך לשלם.

ובהחלט יש הרבה תנאים שבהם אנחנו עוקפים הרבה מדינות אחרות, ומה שצריך אצלנו שיפור לא יקרה אם פשוט נגיד "בחו"ל זה יותר טוב".

הם נחשבים חצי פרטיםנעמי28

כלומר ברמת ממ"ד (אם לא יותר) כניסה רק ליהודים, תפילות, תלבושת יהודית, אווירה יהודית, מורים יהודים, צביון יהודי לכל דבר, הם חצי פרטים בכך שלומדים גם מקצועות חול ונגשים לבגרויות כמו כולם, ולכן לא משלמים מחירים הזויים

 

ואני חושבת להיפך, לא נשפר שום דבר אם נגיד "שבחו"ל יותר גרוע" 

אמoo

לא יקר לי פה

אני יודעת שאומרים שיקר ואולי גם יש נתונים שתומכים

אבל אני מרוויחה מספיק כדי לחיות בנוח (ואני לא עשירה בכלל)


מתרחקת מפוליטיקה (נראה לי בכל מקום יש)


לא רואה בעיה לשלוח לצבא בגיל 18

זה לא הורס את האפשרות לבלות בחיים ולחיות חיים מאושרים


האושר והשלווה נמצאים פנימה ולא תלויים בדברים חיצוניים

(אלא אם יש תנאים קיצוניים

פה בארץ התנאים סבירים עד טובים)

דווקא חינוך יהודי עולה הרבה בהרבה מקומות בחו"לקופצת רגע
וואי זה מעניין איך זה עניין של פרספקטיבה אישיתקמה ש.

בס"ד


אני חושבת שהחינוך פה מעולה. באמת!!!

ובלי קשר לאיכות ההוראה, העובדה שהם מתחנכים בין יהודים, כולל ברמת ההשכלה הגבוהה לרוב, זה כבר פלוס ענק בעיניי.


הייתי שמחה מאד שתהיה גאולה כבר (באמת!) ושלא נצטרך נשקים וחיילים אבל בעיניי לשרת זאת זכות והיא הופכת את הנוער שלנו לאחראי ובוגר הרבה יותר ממה שקורה בחו"ל, שם בגילאים האלה בעיקר לומדים ומבלים בלי הרבה תחומי אחריות.


ויוקר המחייה הוא בעוד הרבה מקומות.


זה כל-כך מעניין איך שתינו רואות את אותה המציאות בצורה כל-כך שונה 🙂❤️

ממש לא זה מה שאמרתיפרח חדש

קודם כל אני אומרת את האמת. יש בחול מקומות מצויינים.

ואמרתי ללכת לחול לתקופה כי המצב לא קל עכשיו.

כמו לצאת לחופשה ארוכה של שנה שנתיים.

אין בזה שום בעיה עקרונית. אף אחד לא חייב להישאר בישראל.

אני בוחרת להישאר כי אני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות אבל לא להגיד שמי שבוחר לרדת עושה דבר לא נכון

 

ולגבי לא כל הנוצץ זהב הוא

זה לא לגמרי נכון

אבל אני חושבת שרק חוצנימים יכולים להבין מה שאני אומרת 

באמת יש מקומות מאוד טובים בחול. שהחיסרון הכמעט יחיד שלהם זה שזה לא בארץ ישראל. קהילה רוחניות פרנסה איכות חיים מזג אויר רוגע ידידודית ליהודים וכו

 

חושבת שגם הרבה ישראלים יכולים להביןכורסא ירוקה

אני ישראלית לגמרי וממש חושבת ככה, גם אם לא יודעת להצביע על הקהילה "המושלמת" שבה מתקיים כל מה שציינת..

אני חושבת שפשוט בציבור הדתי לאומי ששם ערך דתי על מגורים בארץ מאד קשה לאנשים להכיל את זה, וגם אצל הרבה מסורתיים. אבל זה קיים.

אישית אני הייתי עוברת אם היתה לי האפשרות, ואני מאד מאד חריגה בנוף שלי. אבל לחברים שלנו חילוניים זה נורמלי לגמרי והרבה מהם רוצים או כבר עברו.


איך אפשר לומר בפשטות שאין בזה בעיה עקרונית?ריבוזום
ואף אחד לא חייב להישאר בארץ? זו מצווה לגור בארץ ישראל, ויש איסור על יציאה מהארץ. אחרי זה אפשר לדון במצבים ובמקרים, וייתכן שגם להגיע להכרעה שמותר לעבור במקרים ספציפיים, אבל זה רחוק משום בעיה עקרונית.
אני לא פוסקת הלכה אבל כמו הרבה דבריםפרח חדש

יש בזה הרבה דעות וגישות

אני יודעת שיש פה ציבור גדול שגדל בגישה כזאת שאין לצאת מהארץ לכן אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה לעומק ואני מאוד מעריכה את זה!

אבל בגדול - אם יש סיבה וצורך אין בעיה

(דוגמא לצורך, עובד אצלינו בחברה שאף פעם לא יצא מהארץ כעיקרון, קיבל היתר לצאת לנסיעה לחול להתאווררות אחרי מילואים ארוכים וקשים) 

יש כל מיני גישות בזהכורסא ירוקה
בדיוק. היה לי כואב לקרוא.נעמה301

גם אם יש כל מיני דעות ומותר לצאת במצבים שונים, זה לא הופך את זה ל"שום בעיה עקרונית".

לגור בארץ זו מצווה גדולה ויקרה מאוד מאוד ואשרי מי שמוותר על הנוחות והיתרונות שבחו"ל ומתאמץ על ארץ ישראל.

(כמובן שיש מצבים בהם צריך או מותר לצאת).

להפךמקרמה

הבחירה לגור בארץ ישראל היא למרות שזה ממש לא פשוט


לנסות לצייר את זה במשקפיים וררודות זה קצת כמו שמנסים להגיד על אוכל לא כשר שהוא לא טעים


ולפותחת

בעיני את מערבבת פה שני נושאים שונים

יש את הסיבה לעזוב את הארץ כי קשה פה

ויש לעזוב את הארץ לצורף שליחות


תנסי לחדד לעצמך מה מוביל אותך יוצר וזה נראה לי יעזור לך לקבל החלטה


(אם לא ברור- אני ממש לא שופטת!! שיהיה החלטות טובות)

בחו"ל יש מקומות מצויינים אבל זודיאט ספרייט

המדינה היחידה בעולם שכשאת חיה בה את מקיימת מצווה. מצוות יישוב הארץ.

מבינה אותך🫂.מהצד השני: אני נולדתי וגדלתי בחו"לדף ועט

ילדות נוחה בעיר יפיפיה.

אבל היינו מסתירים כיפה ומגן דוד.

בתור ילדים היינו מעבירים בראש את השמות של השכנים והחברים הלא יהודים שלנו וחושבים "במקרה של תרחיש כמו השואה, מי מהם יעזור לנו להסתתר ומי מהם ילשין עלינו?".

רוב המשפחה שלנו יהודים שהתבוללו והתחתנו נישואי תערובת.

כשפרצה האינטיפדה השנייה פתאום כל האנטישמיות יצאה החוצה. היינו מתעוררים כל בוקר עם חדשות על עוד בית כנסת שהוצת ועוד יהודים שהותקפו ברחוב. לצערי עברו 20 שנה והמצב לא השתפר. חברה שלי שעדיין שם סיפרה לי שכשאנחנו עושים תרגילים על ירידה למקלטים בבתי הספר שלנו בישראל, הם עושים תרגילים של להסתתר מתחת לשלוחנות בכיתה ולהיות בשקט למקרה ש"גנבים" יגיעו..........

ההורים שלי שיש להם היכרות קרובה עם ארה"ב כל הזמן סיפרו לנו שלעומת אירופה (איפה שגדלתי) בארה"ב יש קבלה אמיתית של היהודים, ושם אפשר ללכת לעבודה עם כיפה או כובע חרדי בלי בעיה. והנה אנחנו רואים בשנים האחרונות שגם זה מתהפך...


מהסתכלות שלי, פה לפחות זה שווה. אנחנו מקדמים תהליכים אדירים. אנחנו נוסעים ברכבת ההסיטוריה, אנחנו חלק מהחזרה לארצנו. אנחנו מגשימים חלום בן אלפי שנים. זה נותן כל-כך הרבה משמעות. אנחנו חיים את החיים היהודיים בצורה חופשיה, לא צריך להצניע שום דבר. חיים באופן גדול ומלא, לא עם מיליון הסתרות. ופה כשבאים ושוחטים אותנו לצערינו, יש פה צבא שנלחם. אנחנו לא נתונים לחסדים של אומה אחרת שיום אחד מוכנה להגן עלינו ולמחרת עלולה להתהפך עלינו.

לרגע לא התחרטתי על הבחירה לעלות לארץ. גם אם לא קל, פה זה הבית, השורשים, המשפחה (עם ישראל) והמשך הסיפור שהולך ונכתב.


חיבוק על התחושות. באמת לא פשוט הכל.

מקסים וכל כך מדוייקממתקית
ריגשת! ❤️ וגם מסכימה איתךיערת דבש
ממה ששמעתי על החיים בחו"ל
לא הבנתי את מה שכתבת בסוףואז את תראי

לא משנה מה ההורים שלו עושים שם, ברור שלגור בארץ ישראל מעל זה...

אני חושבת שאת מדברת נטו מתוך הקושי המובןהמקורית

אבל לא נראה לי שאת רוצה את זה באמת


באופן אישי יכולה לומר שבעלי רצה בשנה הראשונה שנייה לנישואין לעשות רילוקיישן ושמתי ווטו רציני. אם הייתי זורמת סביר להניח שהיינו בחול


אני חושבת באופן אישי שאם נניח את העניין ההלכתי בצד (והוא שיקול גם עבורי, היום גם עבור בעלי) - ארץ ישראל זה בית

אז הקהילות היהודיות שם מאוד מגובשות אבל אם נסתכל רגע מהצד - אנחנו העם היחיד שחוזר לארצו מהגולה כשיש מלחמה דווקא

להיות פה,להרגיש חלק, להתגייס למילואים

יש בזה משו חזק שמעיד על המקום הזה בלב של האנשים

ולדעתי זה חלק ממה שמייחד אותנו.

בנוסף, לעבור לארץ אחרת בלי להיות במרחק נסיעה סביר מההורים וסגירות שמיים וכו' - בעיניי זה בלתי

אני לא הייתי מוכנה לוותר על זה למרות שבאמת לא קל פה אבל מצד שני, מבינה את מי שכן


וגם, תארי לך שיתברר שקשה לחיות ליד המשפחה שלו..? חלילה כן? אבל מבאס ממש😅

החלטות טובות בכל אופן,♥️

אולי יעניין אותך