חשוב לדעת, שזה נורמלי לאהוב לבלות וזה נורמלי לאהוב את הבית

זה לא שאחד מכם הוא הנורמלי והשני לא.

דבר שני, מניסיון,  אצלינו כל פעם מישהו אחר מתגמש למען השני.

ועם השנים, אחד למד לאהוב קצת לטייל והשני למד לאהוב יותר לבלות גם בבית.

ששניהם דברים חשובים באותה המידה.

אני מכירה מישהי מבוגרת שהיא חולה ודי מרותקת לבית, היא הייתה אחת שכל היום חיפשה לטייל, ובגלל שלא למדה להעסיק את עצמה עם עצמה, אז היא כל היום בדיכאון שהיא לא יכולה לטייל.

בהצלחה

כל אחד מכם אוהב משהו אחר. מה מוזר בזה?

נראה לי שחשוב שמצד אחד כל אחד ימלא את הצורך שלו ומצד שני שתלמדו איך למצוא יציאות שבהן שניכם נהנים.

כדי שכל אחד ימלא את הצורך שלו- נראה לי לגיטימי לגמרי שהוא ילך לבד למה שנחמד לו ואת תלכי לבד או עם חברה או אחות למה שנחמד לך.

וכדי לצאת ביחד- תנסו להיות יצירתיים, ולחשוב על משהו שהוא באמצע איכשהו, או שמשלב קצת מזה וקצת מזה, וכל אחד מוותר קצת כדי שלשני יהיה טוב.

יש לי חברה שיוצאת לקמפינג של יומיים שלושה עם שבעה ילדים לבד, כי היא אוהבת את זה וזה חשוב לה, ובעלה לא סובל את זה...

למשל לשאול את עצמך - מדוע אני רוצה ללכת לים/לשחות/לטייל?

מה יש שם שעושה לי טוב?

האם זה המרחבים של הטבע?

האוויר?

להיות בחוץ ולראות אנשים?

הנוף?

משהו אחר?

ואז בעלך גם ישאל את אותה השאלה את עצמו -

מדוע אני רוצה להתארח עם חברים?

מה יש שם שעושה לי טוב?

האם החברה?

האם התחושה שיש לי שייכות לחברים, שמעריכים אותי, שאני חלק מחבורה מגובשת? שיש צחוקים?

שיש אוכל טוב? שיש אווירה נעימה?

וכמובן לשאול גם למה אני *לא* מעוניין לעשות משהו,

למשל במקרה שהזכרת, בעלך טען שיהיה עומס ותהיה חנייה.

צריך לשמוע ממנו - אני צריך לדעת שכאשר אני יוצא לאיוורור יש חנייה מסודרת ואין צפיפות אלא ניתן להיות עם אוויר לנשימה ומרחב. הדברים הללו חשובים לי ונותנים לי תחושה של כיף וטוב.

ולשאול כנ"ל גם את עצמך - מדוע לא הייתי מעוניינת להתארח אצל החבר?

מה יש שם בבילוי הזה שלא עושה לי טוב? מה גורם לי לא לרצות?

ואז אפשר לנקות את כל המסביב ולהתרכז רק במילוי הצרכים של *שנינו*,

למשל,

לצאת לטבע, אבל לאו דווקא ביום עמוס שכל עם ישראל יוצא, אלא יום למחרת, ואז גם לא יהיה עמוס וגם תהיה חנייה בשפע.

או לצאת למקום יחסית מבודד,

או לחפש מקום עם חנייה בשפע מראש,

או לשלב חברים ביציאה לטבע ואז יש גם טבע וגם חברים,

ואפשר לחשוב על עוד מגוון רחב של אפשרויות, כאשר המכנה המשותף לכולן - הן באות לאחר שזיקקנו את הצרכים של שנינו, וכאשר הבנו יותר את עצמינו, את ה"למה" (ל' בקצץ) שלנו, את הלמה כן ואת הלמה לא ולקחנו את כל זה בחשבון.

וכמובן הן יכולות לבוא כאשר ניקינו את המטענים בשיח ביננו אם היו (כי בד"כ כאשר יש התנגשות בין רצונות - השיח יכול לעבור משיח מברר לשיח של מטענים, ואז בכלל לא מדהרים ולא מבררים את הדבר עצמו, אלא יש כאן שני בני זוג שמנהלים שיח של מטען רגשי עם מטען רגשי של האחר,

למשל, האיש מרגיש שלא סופרים אותו, והתחושה הזו תדבר, עם האישה שמרגישה למשל שתמיד היא מוותרת, והתחושה הזו תדבר,

אז קודם לנקות גם את המטענים, להגיע למצב שהאישה מצליחה לגרום לאיש להרגיש שכן סופרים אותו והוא כן חשוב ואהוב, והאיש מצליח לגרום לאישה להרגיש שדעתה ורצונה חשובים ויש להם מקום של כבוד בלבו וכן הלאה... [זה כמובן יכול להיות גם להיפך וגם להתחלף בעוד אינסוף מטענים, זה רק לצורך הדוגמא כמובן].

לסיכום:

א. נזכור שזה לא מוזר בכלל, אלא אנו אנשים שונים, ו"כשם שפרצופיהם שונים כך גם הדעות וכו...

מותר לי לאהוב משהו מסוים שבעלי פחות מתחבר,

ומותר לבעלי להעדיף משהו אחר שאני פחות מתחברת

ושנינו צודקים והכל בסדר

ב. אפשר בהמשך לא' למצוא פתרונות כדוגמת ללכת לפעמים לבד או עם חברים/משפחת המוצא/הילדים למקומות הבילוי המועדפים עלינו, ובהזדמנויות אחרות לעשות גם בילויים משותפים עם בן/בת הזוג, וגם זה בסדר גמור.

ג. אם נרצה כן לחשוב איך יוצאים יחד לבילוי כרגע -

להבין את עצמנו, את הלמה שלנו, הלמה כן והלמה לא,

לזקק את הצרכים

ולשמוע את כל הנ"ל גם מבן/בת זוגנו

ד. להסיר מטענים ולבר על הדבר עצמו 

ה. ואז למצוא פתרונות אפשריים שימלאו גם את הצרכים והרצונות שלי וגם את הצרכים והרצונות של בעלי ולהנות יחד

הצלחה רבה

ניתן בהחלט לגשר על הפער הזה באופן שכל פעם אחד מוותר לשניה.

פעם עושים מה שאני אוהבת ולהיפך.

זה מאזן את הרצונות ואדרבא, מוסיף לדעתי המון לזוגיות בכך ששניכם מוכנים

להשקיע זה בזה.

רק שבעלי אפילו לא רוצה ללכת לבקר חברים. רק להישאר בבית (לארח דווקא לא אכפת לו).

אחרי הרבה שנים של ויכוחים ואי נעימויות, הגענו למצב שאנחנו מתפצלים בכיף וזה ממש סבבה לנו. עם השנים למדתי לצאת לבד, עם משפחה מהצד שלי או עם חברות ולהנות גם בלעדיו, בזמן שהוא נשאר בבית (לפעמים לבד, לפעמים מזמין חברים שלו).

ובחגים וארועים- גם הילדים מתפצלים. מבחינתנו זה יתרון שכל ילד יכול לבחור מהו הבילוי המועדף עליו.

כשרוצים זמן זוגי יש כמה בילויים ספציפיים שמצאנו ששנינו אוהבים. אז מתרכזים בהם. הם אמנם לא מתאימים לחופשים/חגים וכאלה, אז מבינים שלא הכל צריך לבוא לידי ביטוי בכל יום. יש זמנים של משפחה. יש זמנים של זוגיות. יש זמנים של הורה-ילד. יש זמנים של בילויים בשביל הכיף שלנו.

לפעמים כמה היבטים יבואו לידי ביטוי בבילוי אחד. אבל באמת לא נורא אם לא הכל קורה בכל פעם. העיקר שכל דבר קורה מתישהו.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.