מונעת עם הורמונים(סרזט) ורוצה לעבור לדיאפרגרמה.
עד עכשיו השיקול שלי למניעה הורמונלית היתה שלא צריך מקווה ולא אסורים. כל פעם שיש כתמים אני עושה הכל בשביל שלא להאסר. יש לפנינו לפחות עוד שנתיים מניעה ואני מרגישה שההורמונים מחרפנים אותי
אז למה בעצם אני מתלבטת אם לעבור?
1. לא בטוח שהרב שלנו יתיר דיאפרגמה.
2. אחוזי מניעה מופחתים מגלולות. לא מתאים לנו הריון כרגע.. לא מעוניינת להשתמש בג'ל קוטל שיצא ממני בימים שאחרי.. גם המחשבה שאצטרך להשאר עם הדיאפרגרמה כמה שעות ובינתיים יטפטף לי נוזל הזרע מגעיל אותי..
3. בדיקות טהרה מכניסות אותי ללחץ אטומי. כל פעם מחדש מבקשת היתר מרב לעשות הפסק+ראשון, שלישי ושביעי, הרב מתיר על בסיס לחץ נפשי שזה גורם לי, אבל גם אז לפני כל בדיקה אני לחוצה בטירוף ומדובר על לחץ מתמשך- אחרי כל בדיקה אני נושמת לרווחה שיצאה טהורה ואז מתחילה להלחץ לקראת הבדיקה הבאה שמא לא תצא טהורה ואז נהיה אסורים עוד ועוד ועוד ומועד המקווה ידחה ואצטרך להזיז מלא תכנונים והלוז שלי עמוס במילא.
4. מכירה את עצמי ויודעת שמקווה כל חודש זה דבר שיהיה לי מאד קשה לעמוד בו. לא מתאים לי שמכריחים אותי לעשות רצף פעולות מסויימות ביום מסוים שלא תמיד מתאים לי. לכן מתוך היכרות עצמית אני יודעת שכל פעם שלא יהיה "בא לי" או "מתאים לי" פשוט אדחה ואדחה עד שיהיה לי כח וזמן בשביל זה..
הדחיה שלי גורמת לבעלי(מניסיון העבר) להתכנס בעצמו בטענה שאני לא רוצה אותו לכן אני לא הולכת לטבול, וזה גורם לי עוד יותר לדחות ולדחות כי בשביל מה לטבול ולחזור לבעל שלא מחזר ולא עושה כלום בשבילי.
5. בהמשך לסעיף 4. בעלי(כנראה כמו רוב הגברים) לא מחזר אחרי בימים שלפני הטבילה. לרוב, באותו יום בצהרים הוא מתחיל להתחנף אלי פתאום(ממש פתאום, אחרי שבועיים שבקושי פזלת ודיברת איתי). זה לא מספיק לי, אני לא מרגישה רצויה, לא מרגישה שהוא מספיק רוצה על מנת שאעשה את המאמץ האדיר ואטבול. הנושא מדובר אצלנו כל פעם מחדש, אני מסבירה לו שזה צורך בסיסי של האשה לקבל יחס אוהד מבעלה לקראת החזרה למגע ולא בבת אחת. (כמובן שאנחנו לא מקיימים יחסים באותו ערב כי איך אפשר מ0 ל100..) אבל הוא לא מיישם. חשבתי לפנות לייעוץ זוגי/מיני ואני תוהה לעצמי האם אדם אחר שיגיד לו את אותם דברים כמו שאני מסבירה לו כל פעם מחדש אם זה מה שיועילו הכמה מאות שקלים שזה יעלה...
ברור מכאן למה אני ממשיכה עם הורמונים.. אבל די נמאס לי. מרגישה משובשת מרוב הורמונים.
אשמח להערות והארות
תודה מראש
*מי שזיהתה שתשמור לעצמה.תודה.
@מיואשת****** @באר מרים@תוהה לי@מיקי מאוס@סליל
עד עכשיו השיקול שלי למניעה הורמונלית היתה שלא צריך מקווה ולא אסורים. כל פעם שיש כתמים אני עושה הכל בשביל שלא להאסר. יש לפנינו לפחות עוד שנתיים מניעה ואני מרגישה שההורמונים מחרפנים אותי
אז למה בעצם אני מתלבטת אם לעבור?
1. לא בטוח שהרב שלנו יתיר דיאפרגמה.
2. אחוזי מניעה מופחתים מגלולות. לא מתאים לנו הריון כרגע.. לא מעוניינת להשתמש בג'ל קוטל שיצא ממני בימים שאחרי.. גם המחשבה שאצטרך להשאר עם הדיאפרגרמה כמה שעות ובינתיים יטפטף לי נוזל הזרע מגעיל אותי..
3. בדיקות טהרה מכניסות אותי ללחץ אטומי. כל פעם מחדש מבקשת היתר מרב לעשות הפסק+ראשון, שלישי ושביעי, הרב מתיר על בסיס לחץ נפשי שזה גורם לי, אבל גם אז לפני כל בדיקה אני לחוצה בטירוף ומדובר על לחץ מתמשך- אחרי כל בדיקה אני נושמת לרווחה שיצאה טהורה ואז מתחילה להלחץ לקראת הבדיקה הבאה שמא לא תצא טהורה ואז נהיה אסורים עוד ועוד ועוד ומועד המקווה ידחה ואצטרך להזיז מלא תכנונים והלוז שלי עמוס במילא.
4. מכירה את עצמי ויודעת שמקווה כל חודש זה דבר שיהיה לי מאד קשה לעמוד בו. לא מתאים לי שמכריחים אותי לעשות רצף פעולות מסויימות ביום מסוים שלא תמיד מתאים לי. לכן מתוך היכרות עצמית אני יודעת שכל פעם שלא יהיה "בא לי" או "מתאים לי" פשוט אדחה ואדחה עד שיהיה לי כח וזמן בשביל זה..
הדחיה שלי גורמת לבעלי(מניסיון העבר) להתכנס בעצמו בטענה שאני לא רוצה אותו לכן אני לא הולכת לטבול, וזה גורם לי עוד יותר לדחות ולדחות כי בשביל מה לטבול ולחזור לבעל שלא מחזר ולא עושה כלום בשבילי.
5. בהמשך לסעיף 4. בעלי(כנראה כמו רוב הגברים) לא מחזר אחרי בימים שלפני הטבילה. לרוב, באותו יום בצהרים הוא מתחיל להתחנף אלי פתאום(ממש פתאום, אחרי שבועיים שבקושי פזלת ודיברת איתי). זה לא מספיק לי, אני לא מרגישה רצויה, לא מרגישה שהוא מספיק רוצה על מנת שאעשה את המאמץ האדיר ואטבול. הנושא מדובר אצלנו כל פעם מחדש, אני מסבירה לו שזה צורך בסיסי של האשה לקבל יחס אוהד מבעלה לקראת החזרה למגע ולא בבת אחת. (כמובן שאנחנו לא מקיימים יחסים באותו ערב כי איך אפשר מ0 ל100..) אבל הוא לא מיישם. חשבתי לפנות לייעוץ זוגי/מיני ואני תוהה לעצמי האם אדם אחר שיגיד לו את אותם דברים כמו שאני מסבירה לו כל פעם מחדש אם זה מה שיועילו הכמה מאות שקלים שזה יעלה...
ברור מכאן למה אני ממשיכה עם הורמונים.. אבל די נמאס לי. מרגישה משובשת מרוב הורמונים.
אשמח להערות והארות
תודה מראש
*מי שזיהתה שתשמור לעצמה.תודה.
@מיואשת****** @באר מרים@תוהה לי@מיקי מאוס@סליל
מסכנים. רפואה שלמה והחלמה מהירה!!!