אז הקטן שלנו, נהיה שובב גדול (תמיד ראינו שיש בו ניצוץ של שובבות, אבל זה הולך ומשתכלל עם הזמן).
אנחנו לא מכירים ילדים כאלו שובבים, כי הבכור הוא כזה ילד ממושמע שנצמד לכללים, אז גם הגבולות שהוא היה בודק, היו בגבול האפשר
ועכשיו לשאלה, איך מלמדים ילדים בגיל כזה מה מותר ומה אסור?
איך נכון להגיב?
נגיד הוא יושב לאכול, ברגע שנמאס לו הוא זורק.
או שהוא לא מסוגל להשאיר את הבקבוק עם המים שלו על השולחן בין פעם לפעם שהוא שותה, כל פעם שהוא מסיים לשתות, הוא זורק אותו בכוח על הרצפה (ואז כמובן מתפלא שאין לו מים).
הוא פותח ארונות, מטפס על הספות, מוציא את כל הספרים מהמדף ואז עובר למדף הבא.
גם אם הוא עייף, הוא למד שאם הוא בוכה אז מוציאים אותו מהמיטה, אז אנחנו משכיבים אותו לישון ואז הוא נעמד במיטה ובוכה, אנחנו מגיעים והוא מוציא מיד את המוצץ ומחזיק בנו עד שניקח אותו.
חצי מהזמן הוא רוצה לצאת לטיול, יכול להתיישב בעצמו בעגלה ולחכות שמישהו ייקח אותו החוצה, ואז בוכה אם לא.
בקיצור, למד מה הרצונות שלו ופועל ליישם אותם.
אני פשוט תוהה על הדרך שבה נכון להגיד לו לא. הוא לא מדבר, אבל מבין הכל.
האם פשוט לקבוע עובדות גם אם הוא בוכה?
האם להציע חלופה אחרת?
יש עניין לדבר אליו בטון קצת יותר "קשוח" עד שיבין, או שזה לא משהו שמתאים.
קיצור, אשמח לתגובות בקשר לגיל הזה אם יש לכן
אנחנו לא מכירים ילדים כאלו שובבים, כי הבכור הוא כזה ילד ממושמע שנצמד לכללים, אז גם הגבולות שהוא היה בודק, היו בגבול האפשר
ועכשיו לשאלה, איך מלמדים ילדים בגיל כזה מה מותר ומה אסור?
איך נכון להגיב?
נגיד הוא יושב לאכול, ברגע שנמאס לו הוא זורק.
או שהוא לא מסוגל להשאיר את הבקבוק עם המים שלו על השולחן בין פעם לפעם שהוא שותה, כל פעם שהוא מסיים לשתות, הוא זורק אותו בכוח על הרצפה (ואז כמובן מתפלא שאין לו מים).
הוא פותח ארונות, מטפס על הספות, מוציא את כל הספרים מהמדף ואז עובר למדף הבא.
גם אם הוא עייף, הוא למד שאם הוא בוכה אז מוציאים אותו מהמיטה, אז אנחנו משכיבים אותו לישון ואז הוא נעמד במיטה ובוכה, אנחנו מגיעים והוא מוציא מיד את המוצץ ומחזיק בנו עד שניקח אותו.
חצי מהזמן הוא רוצה לצאת לטיול, יכול להתיישב בעצמו בעגלה ולחכות שמישהו ייקח אותו החוצה, ואז בוכה אם לא.
בקיצור, למד מה הרצונות שלו ופועל ליישם אותם.
אני פשוט תוהה על הדרך שבה נכון להגיד לו לא. הוא לא מדבר, אבל מבין הכל.
האם פשוט לקבוע עובדות גם אם הוא בוכה?
האם להציע חלופה אחרת?
יש עניין לדבר אליו בטון קצת יותר "קשוח" עד שיבין, או שזה לא משהו שמתאים.
קיצור, אשמח לתגובות בקשר לגיל הזה אם יש לכן
(אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)