היי מקווה שזה המקום המתאים לכתוב את זה..
אני בת 16 ולפני 4 שנים חוויתי משהו שאני חושבת שאפשר להגדיר כטראומה (אולי גם בגלל דברים שקרו בגיל מאוד קטן לא יודעת אם זה קשר ישיר) בכל מקרה לא דיברתי על זה אם אף אחד או ניסיתי טיפול וכזה (רק היועצת בזמן שהייתי ביסודי והיא עשתה לי יותר נזק שאני פיזית מקבלת סוג של הקף חרדה שאני נזכרת רק בזה..) בכל מקרה אני רוצה לעשות עם זה משהו ולא יודעת מה..אני גם ממש לא רוצה שההורים שלי יהיו מעורבים וידעו מזה בכלל בגלל כמה סיבות אז האופציה היחידה היא לחכות לגיל 18? (ולא, אין מצב בעולם שאני יערב את היועצת המפגרת של האולפנא או בכלל מישהו מהצוות, אל תשאלו למה אבל אין סיכוי) בקיצור יש סיכוי או שזה ישאר ככה לתמיד?
אני בת 16 ולפני 4 שנים חוויתי משהו שאני חושבת שאפשר להגדיר כטראומה (אולי גם בגלל דברים שקרו בגיל מאוד קטן לא יודעת אם זה קשר ישיר) בכל מקרה לא דיברתי על זה אם אף אחד או ניסיתי טיפול וכזה (רק היועצת בזמן שהייתי ביסודי והיא עשתה לי יותר נזק שאני פיזית מקבלת סוג של הקף חרדה שאני נזכרת רק בזה..) בכל מקרה אני רוצה לעשות עם זה משהו ולא יודעת מה..אני גם ממש לא רוצה שההורים שלי יהיו מעורבים וידעו מזה בכלל בגלל כמה סיבות אז האופציה היחידה היא לחכות לגיל 18? (ולא, אין מצב בעולם שאני יערב את היועצת המפגרת של האולפנא או בכלל מישהו מהצוות, אל תשאלו למה אבל אין סיכוי) בקיצור יש סיכוי או שזה ישאר ככה לתמיד?
)
)