עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך י"ד באייר תשפ"ב 15:32
עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך י"ד באייר תשפ"ב 15:30
בס״ד
שזה מעניין שהמילה ״רוגע״ נגזרת מהשורש ר.ג.ע. איך בחכמתה האלו-קית, השפה העברית מלמדת אותנו את הסוד: רוגע, מקבלים כשלומדים לחיות את *הרגע*.
אני קוראת אותך וחושבת שאת קרובה ממש למהפך שאת דורשת בשביל עצמך. המודעות שלך גבוהה מאד וכבר ברור לך מה לא. בעיניי העובדה שגם עצרת וכתבת את הפוסט היא משמעותית מאד ומצביעה על משהו בך שכבר כמעט בשל לשינויים שאת מבקשת לעצמך. (ויכול להיות שאחרי השרשור הזה הוא יהיה בשל לגמרי 🙂).
את כבר יודעת שהחיים קורים עכשיו,
ושזה הדבר בוודאי היחיד שיש לנו.
את כבר יודעת של לחכות לשלב הבא לא מקרב לאושר.
שהאושר הוא עכשיו, בפוטנציאל.
אני חושבת שמה שאת צריכה כרגע, זה להתחיל ליישם את מה שכבר הבנת. ואני גם ממש מאמינה שבזכות המודעות והבשלות הגדולות ששומעים בדברים שכתבת - ההצלחה שלך קרובה מתמיד! 🧡
במישור הטכני -
* הייתי בעיקר מציעה לך לנסות מדיטציה ו/או מיינדפולנס. כדי ללמד את עצמך לחוות את הרגע ולחיות לתוכו. וגם כי זה מרגיע מאד את המערכות בגוף.
* ואולי גם לכתוב 3 משפטי הודיה מדי יום. זה עוזר מאד להעריך את היש.
ועוד משהו אחרון - בספרו ״אושר ואושר״, טל בן שחר מסביר שהמון אנשים (רובנו? כולנו?) חושבים שכשהם יגיעו ל-X, הם יהיו מאושרים. ומה שהמחקרים מראים, זה שלא ההגעה למטרה מביאה אושר, אלא... - התהליך עצמו עד לאותה המטרה! להיות בתהליך, להיות בבנייה, זה אחד הדברים הכי מספקים שיש. נכון, כשמגיעים למטרה מסוימת, יש רגעים של שמחה גדולה. אבל מה שגילו, זה שהרגעים האלה חולפים מאד מהר. הם מחזיקים מעמד כמה שעות, גג כמה ימים, והם מתפוגגים. בעוד ש, לפי מה שהפסיכולוגיה החיובית חוקרת, מי שבתהליך שנכון וטוב לו נהנה יום יום מהעבודה שלו וזוכה לאושר. למרות שהוא רק בתהליך... אותי המסקנה הזאת שימחה ועודדה ממש...
אה, ועוד משהו שעלה לי עכשיו, אז עורכת את ההודעה כדי להוסיף - לי עוזר להתייחס לכל יום כאילו אולי זה היום האחרון ח״ו. יש אנשים שמחשבה כזאת תוסיף לחץ ודאגה. אם זה המקרה שלך, תדלגי לסוף ההודעה 🙂.
אצלי זאת מחשבה שהיא לא באה מתוך חרדה או פחד. פשוט מתוך ידיעה שהכל יכול להיות, תמיד. ואני תמיד רוצה להרגיש שאם החיים שלי יסתיימו היום, אני ״ארגיש״ (קצת פרדוקסלי כי לכאורה כבר לא ארגיש שום דבר, אבל הבנת
) שנהניתי מהזמן שהיה קצוב לי לה בעולם הזה. שחייתי את החיים האלה בצורה כמה שיותר מלאה ושהערכתי את כל המתנות שקיבלתי, בלי ״לעבור לצידן״.
(אני לא כל רגע בתודעה הזאת כמובן. גם אני תוהה האם ומתי נזכה לבית משלנו. וגם אני עם מחשבות על האם וכמה נזכה שהמשפחה שלנו עוד תגדל. וגם אני, כמו רובנו לפעמים משווה לאחרים. ולפעמים דואגת. ולפעמים ממורמרת.
אבל אני מנסה באופן כללי להזכיר לעצמי שחשוב לי לחיות כך שכל יום יהיה משמעותי ושאם זה יצטרך להיפסק היום חלילה, אני אהיה בסיפוק ממה שכן נבנה וממה שחייתי.
אגב, המחשבה הזאת לא נשארת רק בגדר של מחשבה. היא גם מחייבת בחירות מסוימות ברמת המעשים והיא מהווה בשבילי מצפן בכל מיני צמתים, מקטנטנים ועד גדולים, של החיים).
ואחרי שכתבתי את כל זה, רציתי להגיד שאני מבינה אותך מאד! נמצאת בשלב דומה בחיים ומתחברת להרבה ממה שכתבת 🧡
בהצלחה יקרה!!!
@אם מאושרת ו
@סליל התחברתי מאד לדברים שכתבתן! מאד אהבתי את ההסבר על ספירת העומר ומאד אהבתי את התרגיל של הגינה!
