שאלהיוכבדוש
אם בחוץ אסור לבת ללכת עם מכנסיים כי זה לא צנוע,
אז שהיא לבד או רק עם בעלה מותר לה?
אני יסביר את הדילמה,
המושג צניעות הוא קודם כל לאדם עם עצמו מול אלוקיו,
מצד שני ההפך מצניעות - הלחשוף, הוא דבר טוב, קדוש נעלה, כשהוא במסגרת הנכונה.

אז זה מנוגד.

מבחינת מכנסיים, אסור כי זה לבוש גברי?, אבל אם זה מכנסי בנות?
המחשבה היא,
אם בפועל אישה משתדלת לנהוג בצניעות אז אמור להיות לה מקום שבו היא יכולה בקדושה כן להתלבש ולהופיע כרצונה. נכון? או שזה סותר את כל העניין של הצניעות גם בחדרי חדרים שהאדם רק מול אלוקיו?

יש גם את העניין ההשקפתי \ רעיוני שעומד מאחורי הלבוש הלא דתי, שזה יכול להשפיע על הנפש וכו' אבל אני לא כותבת מההיבט הזה, אני שואלת באופן כללי,
אם זה לגיטימי כשבת נמצאת לבד ללבוש מכנסיים (של בנות) שהיא חושבת שהם יפות? או שזה לא שייך? (יש סכנה שזה יכול להתחיל מזה ולהיגרר לעוד דברים, אבל שוב.. אני שואלת מבחינה טכנית יבשה)

...החיים מאושרים

אני לא הולכת בבית אם טיץ לפעמיים אם אני מתקלחת ואז ישר למיטה וכמובן שאין בנים בבית אז אני יכולה להיות עם שרוואל (אם ככה כותבים) ממש רחב וישר להכנס לחדר ולישון כאילו אם יש לי איזה שיעורי בית או שאני צריכה\ לרדת לסלון או משהו כזה (המקלחת והחדר שלי זה בקומה למעלה וזה ממש דלת ליד דלת..) אז אני ישים כבר חצאית.. אז עקרונית אני לא ילך עם מכנסיים גם בחדר אבל לישון אני בדרך כלל כן מורידה...

ואיואי כתבתי על עצמי יומן מה אני עושה אחרי המקלחת.. חח

 

ואני מבינה למה בנות הולכות בבית שלהם עם מכנסים.(לא יודעת אם זה טוב או לא כי זה לא ראוי שבת תלך אפילו ליד אבא שלה עם טיץ קצר צמוד...) אני כם יכולה לדון לכף זכות ולהגיד שכאתה לבד אז כאילו ה' אבא שלי אז למה שיהיה בעיה ללכת עם מכנסים...

קיצור אני כן ידון אותם לכף זכות..

תודה על התגובה!יוכבדוש
שרוואל זה מכנסיים רחבות כאלה, כמו מכנסי אלאדין, אז יש בזה משהו קצת יותר צנוע שנמצאים בחדר וכו'.
מכנסי טייץ זה צמוד ולכן זה כבר יותר בעיה.
כשיש בנים באזור אז עדיף חצאית.
לישון עם מכנסיים מותר, רק צריך לדאוג שיהיה חצאית נגישה ליד המיטה.
כל הכבוד לך שאת מנסה לדון לכף זכות.
בעיקרון שנמצאים לבד אז כנראה זה בסדר להיות עם מכנסיים, גם צמודות.
נתחיל מזה שםםםם
חלאס עם השקר של "צניעות זה בכלל לא בשביל הבנים, זה מול ה' וגם כשאת נמצאת לבד. גם לגברים יש הלכות צניעות".
אפשר לומר שבגדול יש שתי מדרגות בצניעות הלבוש- הבסיסית, שהיא לבנים ובנות וגם כשהם לבד, שזה אומר רמה מינימלית של לבוש שנחשב מכבד, נניח כמו שהיית פותחת את הדלת לשכנה. במצב כזה את יכולה להיות גם עם מכנסיים, שרוול קצר וכו'.
רמה יותר גבוהה של צניעות היא במקום מעורב עם בנים ובנות, ששם אכן נדרש מבנות לבוש יותר צנוע, כמו חצאית, שרוול עד המרפק וכד'. וזה תכל'ס ''בשביל הבנים'', וגם כדי שהמרחב הציבורי יהיה צנוע ונעים לשני הצדדים בסופו של דבר, עם פחות מתח מיני , מבטים וכד'.
עד כאן נאומי לאומה. ערב נעים
לא הבנתי מאיפה ציטטת את המשפט הראשוןיוכבדוש
מה התכוונת להגיד בזה?
ברור שהמדרגה הבסיסית והגבוהה זה העמידה מול ה', מה, לא?!
התחברתי לדברים שכתבת:
לבוש מכבד (בנות בחברה עם בנות)
לבוש ברמה צנועה (בנות בחברה עם בנים)
אז אם הבנתי נכון,יוכבדוש
אין בעיה שבת תלבש מכנסיים (שהיא אוהבת) אם היא רק מול בנות או חולצה קצרה ועוד.
נכוןםםםם
והמשפט הראשון הוא לא ציטוט ממקום מסויים, אלא סוג אמירה שרווחת בציבור, אצל רבנים/ות ומחנכים/ות
תקראי שוב ולאט, תביני יותרםםםם
סליחה אבל השקראנונימי12456

הוא מה שאתה אומר, בנים לא לובשות צנוע בשביל לא להחטיא את הגברים, הן לובשות צנוע בשביל להתקד בפנימיות ולא בחיצוניות.

אה, כן?םםםם
איפה זה כתוב?

תלמד קצת תלמוד ופוסקים לפני שאתה קובע דברים בידענות
צריך גם להבין מה כתוב בהםהָיוֹ הָיָה
וצריך להבין שבהחלט כשבת חשופה מול גבר זה עוד יותר מבזה אותה.
בדיוק כמו שבהלכות צניעות של גברים יש הבדל אם הגבר לבד או שהוא ליד חבר. ושיש הבדל בין מה שגבר יכול לחשוף ליד חבר למה שהוא יכול לחשוף מול בת.

את צודקת שיש גם את המימד של הבנים, אבל הנקודה החשובה היא שאין שום דבר ש*כולו* בשביל הבנים. בכל חלק יש את שני הממדים.
שאלה יפהדעתן מתחיל

אני חושב שיש טשטוש בין הרהור עבירה לצניעות. איסור הרהור עבירה נוגע לשני המינים, נובע ב"לא תתורו", קשור ללפני עוור לפעמים, והוא כנראה גורם המחשבה ללבוש צנוע בשביל הבנים. ויש גם איסור "לא ילבש" ודיניו.

 

אך מידת הצניעות לענ"ד איננה תלויה בין המינים אלא אדם לעצמו ולאלוקיו, וכמובן שלבנים כמו לבנות. תיאור הגמרא לצנוע הוא "מִיָּמַי לֹא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי אִמְרֵי חֲלוּקִי". הלכות צניעות מפורטות בבית הכסא בדיוק רב. וכדברי השו"ע, "והאדם צריך להתנהג בצניעות ובושה לפני הקב"ה. ואפילו כשהוא לילה ובחדרי חדרים, הלא מלוא כל הארץ כבודו, וכחשיכה וכאורה לפניו יתברך". כך כתבו כל גדולי הדורות. כך גם אמר הבורא יתברך ע"י מיכה נביאו, "והצנע לכת עם אלוקיך".

יש בזה כמה שאלות שונות...ultracrepidam

כמו שכתוב בתגובה הזאת שאלה | ערוץ 7

 

יש רמת צניעות בסיסית שנדרשת מכל אדם באשר הוא, ולא משנה איפה, גם לבד.

יש רמה מעל זה שנדרשת בשביל עיסוק בענייני קודש, או רמה גבוהה יותר גם בפני נשים אחרות (לא בטוח באיזה סיטואציה נדרש יותר - בפני נשים אחרות או בשביל ברכות וכו')

ויש גם מעל זה, שזה באמת בגלל מי שרואה (לדוגמה - בגד אדום, כנראה הבעיה היא בגלל שזה בולט ואחרים רואים, אבל לבד בחדר זה לא משנה ומותר גם להתפלל עם בגד אדום)

בלי קשר לזה, יש איסור לא ילבש - ובזה באמת אם זה 1 מכנסיים של נשים ולא של גברים 2 בהנחה ונקבל את התפיסה ההלכתית שאכן מכנסי נשים הם בגד אשה, ולא שמכנסיים היום הם בגד איש באופן מוחלט (כגבר לא התעניינתי בזה) - אז הגיוני להתיר מכנסיים אם הם עומדים בגדרי הצניעות, כל סיטואציה לפי הנדרש

יש שם משהו לא מדוייק. יכול להיות שנשמטה לו שורההָיוֹ הָיָהאחרונה
כתוב ש*צריך* להיות צנוע גם בבית, ומיד כתוב שזה רק לאנשי מעלה עם דוגמה של קמחית.
זה שני דברים נפרדים: יש גבולות שאותם *חובה* גם לבד, כמו שהוא מביא מהמשנה ברורה. ויש תוספות - כמו הסיפור של קמחית - שזה הידור מצווה. כנראה זה מה שהוא התכוון לומר
קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1

....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.

גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.

לא בדיוק.קעלעברימבאר

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1

לא קשור לחסד.קעלעברימבאר

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 19:50

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 22:08

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאראחרונה

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

למחקר או למעשה?טיפות של אור

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

למחקרנקדימון
שיביא לידי מעשה

תודה

AI לפניךHakuna.Matata

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
לא מתחייב שהמקור שנתתי נכון, זה מתוך ציון מקור במאמר מסויים שלמיטב הבנתי מתייחס לפסקה הנ"ל
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

בספר פחד יצחקקעלעברימבאר

(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור

יישר כוח🙂קעלעברימבאר

יש ברשת היכן שהוא?נקדימון

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אוצר החכמה?טיפות של אור

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

רחל אימנוילדה של אבא

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא

תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה

אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה
שילוח הקןצע

שאלה ממש בסיסית.

לפעמים אני רואה בקבוצות שו"ת בווצאפ שאלות על קיום מצוות שילוח הקן ואני מבין שניתן לקיימה גם בימינו.

טשמח להבין האם זה אומר שהשואל בהכרח מעונין לאכול את הביצים שבקן?

בדרך כלל לא..פתית שלג

גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש

כנראה שלאטיפות של אוראחרונה

הם רוצים לקיים מצווה
 

בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים

 

הלכה ג - האם מצווה לשלח את האם גם כשאין צורך בביצים | פרק טז - שילוח הקן | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

אולי יעניין אותך