בשבת הקרובה סוף סוף נערוך בע"ה קידוש לתינוקתמתואמת
ובמקום לשמוח ולהתרגש - אני מוצאת את עצמי דואגת... כי אם היא תהיה במברוח הטוב והחייכן שלה - זה יהיה מצוין. אבל אם יכאב לה משהו, והיא תצרח נוראות (כמו עכשיו ) - אז זה יהיה פשוט סיוט ענק...
אבל באמת שכבר אי אפשר לדחות יותר את המסיבה לכבוד הולדתה...
וגם אם את זה נדחה - את בר המצווה של הבן הגדול שבעוד חודש וחצי אי אפשר לדחות... ואני ממש בלחץ איך נסתדר במשך אירוע ערב שלם ובמשך שבת שלמה... גם ככה אני לא אחת כזו שיודעת לארח בכיף, אז בתוספת תינוקת צורחת - זה יהיה באמת סיוט
יש לכן רעיונות איך להקל על עצמי באירועים האלה? בהנחה שלא אמצא פתרון קסם לכאבים שלה עד אז... (או שאולי כן? התור לאוסטיופאתית בעוד שלושה שבועות...)
אהממממיואשת******
מנשא
לשאוב ולתת לכל האורחים שירצו להחזיק אותה לנסות להתמודד עם הצרחות ולנוח כי ממילא היא תצרח אז שתצרח אצל מישהו אחר
ותשובה לא פופולרית , אקמול לפני האירוע. עגבניות .
אין לי מנשא נוח, וזה שובר לי את הגב להחזיק אותהמתואמת
הרבה זמן... באמת עכשיו נתתי לילדים להחזיק אותה (כי כבר לגמרי נשבר לי מהבכי) אבל לפעמים היא צורחת גם כשמחזיקים אותה...
ואקמול - אין מצב. אני גדלתי בבית שאין בו אקמול בכלל. אז אצלנו יש, אבל צריך להיות מקרה ממש קיצוני לפני שאסכים לתת אותו... (קשה להביס תפיסה שמושרשת לאורך שנים...)
תודה רבה!!
סליחה שאני אומרתמיואשת******
אבל יש לך הזדמנות לשבור את השריטה הזו ולא להעביר אותה לילדים שלך
אין מצווה לסבול
יש לי בעל כמוך
ובה שיש לו אשה כמוני
הוא ממשיל לסבול כל חייו אבל לפחות הוא נותן לי לטפל בילדים בצורה נורמלית
(לא אומרת שצריך לדחוף אקמול וזה בסדר אם את לא רוצה במקרה של קידוש וכו, אבל לתת לילדים תרופה במקרה ממש קיצוני בלבד זה לא בריא לדעתי)
אבל אני באמת פוחדת שזה יזיק לה...מתואמת
ואם ההורים שלי הצליחו לגדל אותנו בלי אקמול - אז למה שאני לא אצליח עם מספר ילדים דומה?...
אבל אולי כן אשקול את זה... אם באמת אראה שהיא מתחילה להיות עצבנית...
ההורים שלנו הצליחו גם בלי מזגן ובלי חגורות ברכב מיואשת******
לא כל מה שהיה פעם זה אומר שזה היה טוב או שחייבים
לגבי להזיק לה ממליצה להתיעץ עם מי שמקובל עליך רופאים וכדומה, לקרוא קצת מידע
יש פה דורות של מאות אלפים שגדלים עם אקמול ולא מזיק להם ,כן?
שוב אני באמת לא חושבת שחייבים לתת על כל פיפס וזה בסדר לנסות להמעיט כמה שאפשר
אבל לדעתי האישית זה אמור להיות לא רק אם שוברים יד חס ושלום או כאב של אפנדיציט וכאלו
צריך איזה איזון
אקמול זה לא תקופה מסוכנת ואין לה תופעות לוואי לטווח ארוך ואיכות חיים זה לא מילה גסה
בכל ענין של איזון ומינון.
(גם במחזור לא לקחת כלום? ממש ממליצה לשקול את זה כשזה יגיע לבנות שלך יש כאלו שסובלות ממש)
ספציפית אצלכם באמת הייתי מנסה קודם את התרופה לריפלוקס 💕
את משכך הכאבים הראשון שלי לקחתימתואמת
אחרי הניתוח הקיסרי הראשון שלי... ומאז לקחתי רק אחרי הניתוחים ובכאבי שיניים בלתי נסבלים (שגם מהן התחלתי לסבול רק בהיריון החמישי).
לבת שלי אני דווקא מציעה הרבה פעמים אקמול (סובלת מכאבים שונים מדי פעם), אבל היא פשוט לא מצליחה לבלוע...
אני גם בקושי בקושי נותנת אקמולבת 30

וגם זה רק לחלק מהילדים. ורק לפעמים אם הם ממש סובלים.

אבל במקרה כמו שלך יש סיכוי טוב שהייתי שוקלת את זה..

קשה לי להאמין שמנה אחת של אקמול תזיק לה. 

אם *את* אומרת את זהמתואמת
אז אני יכולה באמת לשקול את זה
תודה!!
הצחקתני!בת 30

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

מה יכול להזיק באקמול?אביול
זה לא אנטיביוטיקה, שגם היא חשובה אבל אני מבינה את החשש...
נכון שזה פחות מאנטיביוטיקה, אבל זו עדיין תרופה...מתואמת
וידוע שבכמויות גדולות היא עלולה להזיק לכבד (כמדומני), ולכן לתינוק קטן, שכל כמות היא גדולה בשבילו, אני חוששת לתת...
לא יודעת אצלי היא לא עשתה נזק, רק הועילהאביול
ונכון שבדורות הקודמים הסתדרו בלי, אבל גם היו הרבה מחלות... לא תמיד מה שהיה נכון אז זה נכון היום.
את לא חייבת להביא אקמול, אבל אם אין לך דרךאחרת להקל עליה , אז נראה לע כדאי..
תודה! אני אשקול את זה...מתואמת
אבל יקירה, לכן יש טבלת מינוניםמיואשת******
כמויות גדולות הכוונה מעל הטבלת מינונים בהרבה! אני מבטיחה לך שחברות התרופות לוקחות מרווח ביטחון רציני בטבלאות מינונים שלהם כדי לא להיות חשופים לתביעות.
אין סיכוי שמנה אחת לפני המינון תזיק לה . באמת באמת שלא
את צודקת... תודה!!מתואמת
פעםסליל
רציתי לתת לבן שלי ברזל כשהוא היה תינוק, אבל בטעות במקום את הבקבוק של הטיפטיפות ברזל, לקחתי נובימול. היה קצת חשוך, והם היו צמודים אחד לשני. כדי לשים טיפות צריך קצת לנער את הבקבוק (שמתי ישר לתוך הפה), אז בטעות שפכתי לבן שלי בן כמה חודשים, בערך חצי בקבוק של נובימול לפה. מיד ניקיתי מה שיכולתי, אבל חלק הוא בלע.
התקשרנו בלחץ לבית חולים רמב״ם, ולפי החישוב שלהם, כדי שזה יהיה מסוכן צריך כמות פי 12! מהמינון לאותו הגיל.
אז כמובן שצריך להקפיד על מינון מדוייק, אבל אם מקפידים, זה לא מסוכן.
תודה שאת מרגיעה אותי!מתואמת
❤️סליל
אוי אמאל’ה. הייתי חוטפת דום לב מרוב לחץ🙈מיואשת******
מאז למדתיסליל
שלא נותנים תרופות בחושך, ומוודאים שזו אכן התרופה הנכונה.
ב"ה שלא קרה כלום
חחח... גם אצלנו זה ככה אני ובעליאנונימיות
מזל של הבנות שלי שאני אמא שלהן
אצלנו לרוב בעלי הוא זה שנותן את האקמול כשצריךמתואמת
כי אני פשוט לא מסוגלת נפשית
דווקא לא עגבניותאביול
אם היא סובלת, למה לא להקל?
ממה היא סובלת?אביול
לא ברור בדיוק - אולי כאבי בטן/גזים, אולי רפלוקסמתואמת
גם לא ברור מה גורם לה לבכי ולכאבים ומה יכול למנוע את זה...
אוי, ניסיתפ לבדןק אצל רופא?אביול
האמת גם שלי היה ככה. רק הגיל זה מה שעזר- חלף בגיל שלושה חודשים
כן, הייתי אצל הרופאמתואמת
ויצאתי משם בהרגשה שאני סתם אמא דאגנית וטרחנית... (הוא רופא טוב, אבל פשוט אמר שהחא בסדר גמור, ובמצב כזה, גם אם זה רפלוקס אז זה לא מסוכן, ואין טעם לתת תרופה...)
היא בת שלושה חודשים וחצי. באמת השתפר המצב לאחרונה, אבל עדיין יש התקפי צרחות כאלו...
עד כמה שידוע לי תקופה לריפלוקס זה לא רק במסוכןמיואשת******
מספיק שצורחת
אם היא צורחת מזה אז זה כואב לה
מכירה חא מעט שנתנו תרופה יום יומיים לבדוק וככה גילו אם זה זה או לא.
אם זה לא מסוכן אז היא אמורה לצרוח עכשיו עד שזה יעבור חודשים? הרופא היה מסכים שאחרי כל ארוחה ישרוף לו עד רמה של צרחות ולחיות ככה כמה חודשים כי זה לא מסוכן?
חוץ מזה שזה מאד מסוכן. לשפיות הנפשית שלך. וזה לא בדיחה בכלל. דיכאון אחרי לידה כי לילדה יש ריפלוקס זה לא תרחיש הזוי בכלל.
לא שבטוח יש לה אבל האמירה של הרופא ממש מקוממת.
בהחלט הייתי מנסה לתת לה תרופה פעם פעמיים ולראות אם אפשר להחזיר את השפיות לבית.
ואת לא אמא דאגנית וטרחנית. את אמא מהממת!!!מיואשת******
(הרופא שלך מעצבן אותי!)
❤️❤️❤️❤️❤️
מסכימה. לבת שלי היהאורוש3
והתרופה הצילה ממש.
זה שורףף להם. התרופה מורידה חומציות ואת תחושת השריפה.
הבנתי שהיום פחות נותנים אותה. אני לא יודעת למה כי לא בדקתי. אבל אצלנו זה היטיב משמעותית את מצבה באופן מובהק. עד שהמצב השתפר בגיל חצי שנה.
חבל על הסבל.
היא בכתה ממש אחרי כל ארוחה?מתואמת
כי אצל הבת שלי זה לא תמיד, ב"ה. אבל כן קורה יחסית הרבה שהיא מתפתלת תוך כדי הנקה או שבוכה מיד אחרי הנקה. ופעם בשבוע בערך יש לה התקף צרחות נוראי.
לא זוכרת. היה הרבה בכי והרבה ידיים.אורוש3
אז מה את מציעה לי לעשות?מתואמת
בשביל לתת לה תרופה אני צריכה מרשם מהרופא... לא?
אולי יש אפשרןת לקבל עוד חוות דעת?אביול
אצל רופא ילדים? לא יודעת אם יש כזה דבר...מתואמת
ובאמת שהוא נחשב לרופא ילדים מצוין, וגם אנחנו מרוצים ממנו בדרך כלל. והוא גם רופא הילדים היחיד בקופה שלנו...
בטח יש דבר כזה. מותר לך חוות דעת שניה.לפניו ברננה!
את יכולה לקבוע תור בסניף אחר של הקופה
אבל איך אדע שמדובר ברופא טוב?מתואמת
מממ אולי המלצות פה..לפניו ברננה!
רעיון. אז מישהי מכירה רופא ילדים טוב בירושלים?מתואמת
בכללית.
אשמח להמלצות באישי.
(המצחיק הוא שבמקרה אחר לגמרי הייתי ממליצה עליו בשאלה כזו בפורום...)

אולי אפתח שרשור חדש בשביל זה.
גסטרו ילדיםאורוש3
לומר לרופא שזה קשה לך ואת רוצה לנסותמיואשת******
או לשלוח את הבעל שיתעקש
שאשתו מתמוטטת כבר מרוב צרחות ואתם רוצים לבדוק אם יש לה ריפלוקס
אוף
כואב לי איתך ❤️❤️❤️
הוא פשוט אמר שאין איך לבדוק אם זה רפלוקסמתואמת
נתן טיפים להתמודד עם זה (חלקם גם ככה עשיתי, כמו להשכיב בטרמפולינה, חלקם, כמו להיניק בישיבה, עזרו בעיקר לבעיית ההיחנקויות שיש לה מדי פעם).
ובעלי אמנם תקיף יותר ממני, אבל אני לא בטוחה שהוא יצליח להתעקש (במיוחד שהוא לא חווה את הבכי שלה בכל שעות היממה...)
אבל יש. מנסים פעם פעמייםמיואשת******
אם התרופה מרגיעה- זה זה.
אולי תדברי איתו בטלפון
בעלך לא צריך לשמוע את התינוקת צורחת בשביל להתעקש
הוא רואה ושומע אותך וזהו. תגידי לו שיתעקש, את איתה כל היום אז התפקיד שלי לעזור זה להתעקש
אגב יש מצב שרופא משפחה יסכים להביא לך גם
ויש מצב שהרופא לא יריב איתך
ויש מצב שבעלך מאד ישמח להתעקש עם הרופא
את יותר מדי מתחשבת וחושבת מה כולם אולי יגידו ואולי ירגישו. די להתנחמד לכולם 😅
פשוט תנסי אין לך מה להפסיד
אני פשוט עייפה מלנסות...מתואמת
ויש לנו לא מעט תורים שצריך לקבוע עכשיו, וגם אליהם אני בקושי מגיעה...
❣️❣️❣️❣️❣️מיואשת******
אבל זה חשוב כי זה יתן לך זמן לישון ויחזיר לך שפיות
הצרחות האלו מורטות עצבים אני יודעת באמת
אוף
הלוואי שיכולתי להתקשר ולצעוק במקומך ❤️❤️

תשלחי את בעלך לדבר איתו אפילו טלפונית אני בטוחה שהוא ישמח לעזור לך
אולי לפנות לגזטרו ילדים? השאלה מה התורים
בלילה היא דווקא לרוב (בלע"ה) ישנה טובמתואמת
הבעיה זה בשעות היום...
אנחנו צריכים ללכת לגסטרו ילדים בשביל ילדה אחרת שלנו, ובאמת התורים באפליקציה הזויים... (וזה עוד אחד מהטלפונים לקביעת תורים שאני צריכה לעשות ודוחה כל הזמן )
א. תקבעי תור טלפונייראת גאולה
זה נורא פשוט באפליקציה,
ואח"כ את לא צריכה לעשות כלום, פשוט לענות לטלפון... מושלם לדחיינים כמוני.

ב. פשוט צריך לומר לרופא באופן ברור שאת מעוניינת לתת תרופה. ברור שזו לא עדיפות ראשונה, לכן הוא מנסה משהו אחר, הוא רופא טוב ולא מנסה לדחוף לכם תרופה (במיוחד אם הוא כבר מכיר אתכם...),
לא מאמינה שיהיה צורך להתעקש. פשוט להסביר שהשיטות הנל לא מספיק עוזרות ורואים שהתינוקת סובלת וזה נורא קשה, ואתם רוצים לנסות טיפול תרופתי לריפלוקס.



וגם אני משתדלת להימנע מתרופות ומאקמול (בעלי הפוך ממני בזה),
אבל איפשהו כיום תופסת את זה אחרת. ולא בטוחה שסבל מתמשך בהכרח מזיק פחות מאקמול...
הבעיה שלא תמיד הוא מתקשר בתורים טלפונייםמתואמת
כנראה מרוב עומס...
ובטלפון אני אף פעם לא מצליחה להעביר כמו שצריך את מה שאני רוצה...
אבל אולי אנסה שוב. יש לכן רעיון איך בדיוק אני יכולה להסביר לו את זה?
החנקות זה ריפלוקס סמוי קלאסי מותקאורוש3
אין איך לדעת בוודאות חוץ מלראות אם התרופה עוזרת להפחית סבל.
כן? כי שכששאלתי פה על זה נדמה לי שכתבו לימתואמת
רעיונות אחרים לסיבות לזה...
בקיצור, יש לי עוד "קלף" להציג בפני הרופא...
כן כי זה עולה מלמטה לגרוןאורוש3
ואז שואפים ונחנקים
וואו... אוף, מסכוננת שהיא...מתואמת
ואני עוד עצבנית מהבכי שלה...
(עם רגישות שמיעתית צווחות כאלה זה קשה מאוד...)
לפחות היא מפצה בדיבורים מתוקים ואפילו בצחוקים מדי פעם ואני מפצה אותה בדיבורים משלי ובהצחקות
נשמעת בובונת. ואת מהממתאורוש3
נשמה אני כל כל מבינה אותךמיואשת******
אני שומעת תינוק של מישהו אחר צורח ירע לי, תינוק שלי בכלל זה אחד הדברים שמוציאים אותי מדעתי במורה מטורפת.
כתבו לך פה יפה
תגידי שאת מעונינת לנסות טיפול תרופתי כי יש הרב תסמינים שמתאימים לריפלוקס סמוי
אולי תכתבי לך את זה
ממש כמו שאת רוצה לומר לו
ואישית הייתי מנסה בכלל להשאיר קודם הודעה אצל המזכירה. תגידי לה- גת יכולה בבקשה לבקש מרופא איקס שירשום לנו מרשם לצרופה לריפלוקס לתינוקת? הנה המספר תעודת זהות שלה. הרבה פעמים אפילו זה מספיק
אם הוא יתקשר תסבירי מה שאמרנו. תרשמי לך על דף את התסמינים ומה את רוצה לומר לו.
חיבוק גדול ❤️
רעיון מעניין, עם הבקשה מהמזכירה...מתואמת
אבל למה בעצם שהוא יפעל לפי בקשה כזו? הוא בטח בכל מקרה ירצה לדבר איתנו כדי לשאול למה ביקשנו תרופה לרפלוקס...
בכל אופן, אזרתי אומץ וקבעתי אצלו תור טלפוני. מקווה שהוא יתקשר ושאני אצליח לומר את מה שצריך, לפי מה שרשמת לי.
ממש תודה! לכולכן!
מקסימום תשתמשי בנשק יום הדיןמיואשת******
ותפרצי בבכי מר ותגידי שאת לא יכולה יותר ואת חייבת לנסות לפחות לראות!
אם עדיין לא עובד אל תשכחי לבקש הפניה לגסטרו ושירשום דחוף
בהצלחה רבה!!! 💕💕💕💕
אין סיכוי שאצליח לבכות מול רופא...מתואמת
אפילו מול רופאה אני בקושי מסוגלת (הייתי אצל רופאה במהלך ההיריון שדיברה אליי מגעיל מאיזושהי סיבה, ועצרתי את הבכי בכל הזמן אצלה ורק כשברחתי החוצה התפרצתי בבכי...)
אבל אולי... אולי פשוט לא אשלוט בזה...
את צריכה לדעת את המשקל שלהאורוש3
כדי לקבל מינון
מממ לא ידוע לי שמזכירות עושות את זהאביול
וואי, פספסתי שהיא בוכה הרבה? למה?השם בשימוש כבר
לא ברור למה - גזים או רפלוקס, כנראה...מתואמת
😒השם בשימוש כבר
רפואה שלימה!
תודה רבה!מתואמת
קשוח. מציעה כיוון אחרדפני11
למה לא לדחות עוד...?
אני מבינה ממש ממש את הרצון לעשות כבר מסיבת הודיה על הלידה והניסים. אבל.... אם קשוח, למה לא לחות עוד טיפונת?
אנחנו עשינו בגיל שנה והיה כזה מושלם.
ב"ה שזה לא ברית שאז חייבים זמן מסויים.
תני לה לגדול עוד קצת, אפילו רק חודש חודשיים. בגיל הזה זה מאוד משנה. את והיא עוד תתאוששו, ואחכ תעשו בכיף...

אם בכל זאת את רוצה עכשיו, מציעה לתת משימות מוגדרות מראש וספציפיות לילדים/למי שבא לעזור. ככה שאת תוכלי להיות עם הקטנה וההפקה תוכל לקום גם בלי תפעול שלך....
וראיתי מה כתבת על מנשא... בעיני באופן כללי שווה לנסות (גם אם לא עכש יו, אז בכללי) לחפש משהו שיהיה לך נוח... יש היום ככ הרבה אפשרויות וזה איכות חיים, בטח עם תינוקות "חזנים"....

מזל טוב ובהצלחה!!!
גם אנחנו עשינו לבכורה בגיל שנהמתואמת
אבל זה היה די בדיעבד, כי כשהיא נולדה עוד לא גרנו בקהילה. ובקושי באו אנשים...
לבנות שאחריה עשינו שלושה שבועות וחמישה שבועות אחרי שהן נולדו. ועכשיו תינוקות בקהילה שנולדו אחרי הקטנה שלנו כבר חגגו קידוש, ואנחנו עוד לא...
(אמנם עדיף לי שלא יבואו יותר מדי אנשים, בגלל הקושי לארח אם היא תבכה, אבל בכל זאת אנחנו מרגישים שלא שייך לדחות את זה עוד...)
ולגבי המנשא - זה דורש מאמץ של ניסיונות, שלא בטוח שיישאו פרי, ופשוט אין לי כוח לזה עכשיו...
לגבי המנשא, מובן ממשדפני11
אבל בדרך כלל, כשבאים ממוקדים על חנויות מסויימות שכוללות בתוכן דגמים ספציפיים ששמעת עליהם (בטוחה שבנות ההפורום ישמחו לעזור לך ולהמליץ) זה הרבה הרבה יותר מהיר וטוב ממה שאנחנו מתארות לעצמנו... להערכתי שלוש שעות גג. כולל נסיעות.
זה פשוט דורש סקר שוק מקדים, זה הקטע המשמעותי.
אז ביום שיהיה לך כח ו3 שעות פנויות- לכי על זה

לגבי הקהילה, מבינה... בחירה שלכם (גם אנחנו חגגנו אחרי הרבה קידושים של בנות שנולדו אחרינו.... וכולם צחקו אמרו טוב שזה לא בת מצווה חח... אבל הייתי מבסוטה ובאמת שלא הזיז לי העיקר שהיה לי כח והקטנה היתה נינוחה הרבה יותר) בהצלחה❤
זהו, שככה קנינו את המנשא שיש לנו עכשיומתואמת
אחרי המלצות פה ובמשפחה, ובקפיצה זריזה לחנות מוצרי תינוקות שהיה להם אותו.
ובכל זאת הוא לא נוח לי... לכן אני חושבת שהבעיה היא בי. גם בעלי כן מסתדר איתו...
לא בטוחלפניו ברננה!
אחיות שלי מבסוטיות אש על מנשא מסויים
אני לא סבלתי אותו
עכשיו יש לי אחר אני משתמשת בו המון
כנראה זה גם עניין של מבנה ועוד כל מיני..
הייתי מחפשת ממי אפשר לשאול מנשא להתנסות.
אם עוזר לך גמח בכוכב השחר או רמת השרון אתן לך מספר
רחוק לי מדי... תודה!מתואמת
ניחשתי כך לפניו ברננה!
אולי את צריכה לסדר את הרצועות אחרת?אביול
אולי 🤷‍♀️ ניסיתי בזמנו, אבל לא ממש עזר...מתואמת
מסכימה עם לדחות. לבת עשינו בארבעה חודשיםאורוש3
אחרי שאני הייתי מסוגלת לחשוב על זה
אויש איזה קשה זה 😓דבורית
רק פיספסתי משהו, למה לארח שבת?
או שהתכוונת לבר מצווה?

אני זוכרת את הפידיון של הבן הבכור
הוא בכה מגזים כל הערב
ואני הייתי אמא טריה וצריכה מרחב
ופשוט ברחתי מהאולם באמצע
בדיעבד אני יודעת שהייתי צריכה לברוח מוקדם יותר
וממש ממש לא להביא את עצמי עד הקצה כמו שקרה

אז בעיניי, אם היא תסבול, וגם את בעקבותיה
תהיו קצת
תחייכי לכולם
ותעלמי הביתה
שכולם ימשיכו לשמוח בלעדיכם

אני יודעת שיש אנשים שזה ישמע להם חוק שאסור לעבור עליו
אני בעד החוק שאסור לסבול לחינם
התכוונתי לבר מצווהמתואמת
בקידוש זה יהיה שעה מקסימום. אבל אם בדיוק אז היא תבכה - זה יהיה מאוד לא נחמד, כי הרי כלת השמחה...
(והייתי רוצה לוותר בחגיגות הבר מצווה על אחד מהדברים - אירוע באמצע שבוע או שבת - אבל זה יהיה חריג בקרב החברים שלו, וחשוב לנו שהמצב החברתי שלו יהיה טוב...)
אם היא באמת תהיה עצבנית מדי בשבת בר המצווה, אז ארשה לעצמי לברוח לחדר...
תודה!
חיבוק! נשמע מאוד קשהאן אליוט
אבל רעיון - מה עם לא להביא אותה לקידוש? קחו בייביסיטר או קרובת משפחה שאתם בוטחים בה, ושתישאר עם הקטנה בבית.
אצלינו בקידושים היה גשום, ולא היה שייך להוציא תנוקת קטנה מהבית. אז אמא שלי נשארה איתה, והבאנו לה אוכל מהקידוש.
האמת שהייתי שמחה להישאר בעצמי אם זה לא שהייתי צריכה לברך הגומל 🤭
אנחנו עושים את הקידוש בבית...מתואמת
והזכרת לי שלא בירכתי הגומל!! אז אני באמת חייבת שהקידוש כבר יתקיים...
בשבת הבר מצווה זה יהיה באמת בעייתי יותר, כי אנחנו לא יודעים עדיין אם נעשה את הסעודות בבית או במקום אחר, ואם כן - אז כמה רחוק הוא יהיה מהבית... (אם הייתה אפשרות - הייתי פורשת בעצמי מהסעודות גם לי זה קשה להיטלטל ככה...)
וואו. אנחנו עשינו בבית הכנסת אחרי התפילהאן אליוט
זה באמת מורכב. אז אולי בייביסיטר שתצא איתה לטיול בחוץ אם היא נהנית? 🙃
וטרמפולינה או נדנדה לא עוזר? אצלינו מאוד אהבו.
ובאמת נשמע מסובך שבת הבר מצווה. אולי כמו שהמליצו לך באמת תתעקשי עם הרופא לנסות תרופה לריפלוקס, שתדעי אם זה זה.
ולנו לגזים מאוד עזר גרייפווטר
בדיוק גילינו שהיא באמת אוהבת טיולים בחוץ מתואמת
אבל לא נראה לי שייך שהיא לא תהיה באירוע של עצמה...
בטרמפולינה היא נמצאת רוב שעות היממה אבל כשכואב לה ממש זה לא עוזר...
גרפווטר ניסיתי קצת - לא עזר...
הבנות שלי לא היו בקידושים של עצמןאחתפלוס
וגם אני לא.
הכי כיף.אני יושבת איתה בבית ותתמודדו.
לכן אנחנו עושים רק לגברים,אין לי עצבים לדברים האלו אבל זה מקובל אצלנו אז לא נראה מוזר
אצלנו לא עושים ככה, אז זה ייראה מוזר...מתואמת
תכל'ס זה קונספט שלא אכפת לי לאמץ - גם בשביל בריתות...
הגומל את יכולה בכל בית כנסתאביול
טני תמיד הולכת בתפילת שחרית, לכמה דקות אומרת הגומל ויוצאת
לצאת לבית הכנסת מבחינתי זה סיפור הרבה יותר רציני..מתואמת
אבל זה לא עדיף מלהפיק קידוש?אביול
לא. כי להפיק קידוש זה בעלי והילדים יכולים לעשות...מתואמת
שאלת כפירה..קוקיז
למה במצב שאת מתארת חייבים מסיבה? נשמע שזה מתכון לסבל ... אפשר לגמרי לדחות לגיל שנה או לעשות משהו מצומצם רק המשפחה.
חשוב לנו לחגוגמתואמת
כי שמענו ואנחנו מכירים מקרוב סיפורים של כאלה שלא חגגו את הולדתן, ואז "נאלצו" לחגוג להן בגיל מבוגר יותר מסיבת הודיה...
אני רציתי שנאחד את זה עם שבת הבר מצווה של הגדול, אבל בעלי טען שזה יהיה עמוס מדי ומבולבל מדי...
רק על ההערה הראשונה..קוקיז
אנחנו הרבה בנות במשפחה, בכולן שמחו מאוד מאוד אבל לאף אחת לא עשו אירוע חגיגה רשמי ולא עשו לנו חגיגות "השלמה" וב"ה רובנו נשואות עם ילדים, כך שאם זה החשש שלך אולי זה יפיג אותו במעט...
אני בדעה שצריך שצריך שיהיה הכי נוח לך ולבת שלך וכל השאר יתאימו את עצמם, לדבר תמיד ידברו.. לא משנה מה תעשו.
את צודקת...מתואמת
עכשיו כבר מאוחר מדי להתחרט, כי כבר שלחנו את ההזמנה בקבוצה של הקהילה... (ושלום לזו שזיהתה אותי בזכות זה )
נותר לי בעיקר להתפלל שיעבור בשלום.
ובאמת אני דואגת יותר מהבר מצווה...
בהצלחה יקרה ❤️קוקיז
אוישאורוש3
לא הייתי מאחדת. חשוב שהוא יהיה בעל השמחהאורוש3
אבל הייתי דוחה האמת. להרים בר מצווה מספיק פרוייקט לך כרגע.
כבר מאוחר מכדי לדחות, כי פרסמנו על הקידוש...מתואמת
אבל הודעתי לבעלי שהוא והילדים אחראים על הכול וזהו. (לצערי לא הייתי מספיק נחמדה, כי עבר עליי יום קשה...)
אבל אפשר לעשוצ גם אחריאביול
את מחזירה אותי כמה שנים אחורהרק טוב!
הילד עוד מעט בן שש. וגם אצלו חשדנו בריפלוקס ודי התעלמו ממני כי הוא עולה יפה במשקל (באמת הילד היחיד אצלנו שהיה שמנמן בגיל קטן). אני לא התעקשתי. ואסטואטופיה (איך שכותבים את זה...) לא נסינו כי לא ידענו אם וכמה זה באמת יעזור ןלשלם עלויות גבוהות לטיפול שאנחנו לא בטוחים שבאמת יועיל, היה גדול עלינו.

בדיעבד, יכולה להגיד שמצטערת שלא התאמצנו יותר למצוא פתרון. ולגלות מה מפריע לו. (חוץ מטונוס גבוה שאת זה ידענו, אבל זה לא נראה לי הסבר מספק לתינןק שבוכה כל ערב במשך שעות).
עד גיל שנתיים וחצי בערך הילד היה לא רגוע, לא משחק, לא מעסיק את עצמו, לא נחמד לסביבה כמעט. וההגדרת התפקידים בבית ביני לבין בעלי היתה שאחד עם שלושת הגדולים ואחד איתו.

היום הוא ילד מהמם, מתוק, עם כריזות ושגעונות חסרות הסבר. אבל ילד טוב, יכול לעסיק את עצמו הרבה. חברותי, חכם, סקרן,עם תאבון ב"ה.

בקיצור בהצלחה. אל תוורתו על מציאת פתרון. חבל על הסבל של כולם.
תודה רבה רבה!מתואמת
אני מתחילה לחשוד שאולי גם הבן השישי שלי סבל ממשהו דומה... (לא הכרתי אז את המושג של רפלוקס)
אבל אצלו אולי זה היה דווקא מטונוס שרירים נמוך. הוא גם היה בוכה הרבה, אבל מהר מאוד התגלגלנו לטיפול בעיכוב ההתפתחותי שלו (בגלל הטונוס הנמוך או בגלל סיבה לא ידועה), ובנושא של הבכי לא טיפלנו...
הוא דווקא הפך לרגוע ועליז ברגע שלמד ללכת (בגיל שנה ותשע), אבל בשנה האחרונה, מגיל ארבע, חוסר השקט חזר לו והוא מתפרץ הרבה... אני חוששת שזה קשור לחוויות הראשוניות מהינקות שלו. ובעיקר חוששת שחלילה יקרה משהו כזה לתינוקת הנוכחית... (שבאמת מתוקה ומדהימה כשהיא צוחקת ומחייכת ורגועה!)
אוי נשמע נוראאביול
אולי כדאי לנסות לטפל, אפילו עכשיו? נשמע שיש לו איזשהו קושי. חיבוק על כל מה שעברתם
מזל טוב לקידוש!אם מאושרת
אולי תנצלי את זה לחזרה גנרלית לקראת הבר מצווה?
את יכולה לחפש בייביסיטר?
בצעירותי יצא לי להיות בייביסיטר בשבתות בר מצווה על האחים הקטנים של הנערים.
הזהירו אותי שגם אם התינוק בוכה לא להתקרב לבית הכנסת בזמן העלייה לתורה והקידוש .
אז גם כשבכו- סיבוב בעגלה באוויר הצח- תמיד עזר.
ואם היה צורך - באתי בזמן מסויים כדי שהאמא תניק וחזרתי לטייל.

אולי באמת לשבת בר מצווה אחפש בכל זאת בייביסיטר...מתואמת
אולי אפילו חברה חמודה של הבכורה שלי תסכים
תודה על כיוון החשיבה, שזו בעצם חזרה גנרלית לשבת המלחיצה באמת, של הבר מצווה!
לא יכול לעזור לך גם השבת?אם מאושרת
אם הייתי גרה קרוב אלייך הייתי בשמחה לוקחת אותה.
באמת חברה של הבת זה רעיון טוב.
כשאני חושבת על העבר- ככל שהייתי יותר צעירה הייתי יותר ממוקדת מטרה- שהאמא תהיה פנויה ,שלא יהיה רעש בבית כנסת וכו'.
ככל שאני מזדקנת יותר מלחיץ אותי שהתינוק לא יבכה
השבת זה אמור להיות קצר ובבית שלנומתואמת
והיא כלת השמחה, לא יפה לגרש אותה... (לא משנה שכלות השמחה הקודמות ישנו במהלך כל הקידוש לא כולל הבכורה, כמובן, שהייתה בת שנה בקידוש שלה...)
ואת חמודה!
ממליצה להחזיק קצת הומור בהישג ידמיואשת******
מה מטריד אותך שהיא תבכה כשיהיו אורחים? בגלל שזה כאילו פאדיחה שהיא בוכה בשמחה של עצמה?
תכיני שלל משפטי הומור- תגידו מזל טוב יותר בקול שהיא תפסיק לבכות
היא בוכה כי אנחנו לא מרשים לה מהעוגה
אוי תראו איך היא בוכה כי אתם הולכים
זה הצד הפולני/מרוקאי/ ?? שלה שבוכה
וכאלו
לכל האורחים ככל הנראה היו תינוקות שבכו. לא נורא, באמת. 💕
לא הפדיחה מזה שהיא בוכה, אלא מזה שאצטרך להיותמתואמת
עסוקה בה. ותוך כדי גם להמשיך "לארח", שכמו שאמרתי - זה דבר שקשה לי גם בלי קשר...
תחליטו מראש שרק בעלך מארח ואת עם התינוקתרינת 23
תפיצו שמועה שהיא קצת לא מרגישה טוב כרגע…
את הנשים אני אצטרך לארח, אין ברירה...מתואמת
אבל מקווה שהבת הבכורה שלי תוכל לעזור בזה
אף אחד לא מצפה ממך להיות מארחתאביול
בקידוש של הבת שלי היא לא הרגישה כל כך טוב אז בקושי הייתי עם כולם. ואף אחד לא אמר כלום
ובבר מצווה?מתואמת
אהיה אז כמעט חמישה חודשים אחרי לידה - זה כבר לא בקטגוריה של יולדת לפי רוב הדעות... (אמא שלי תבין אותי, וגם חמותי אני מניחה - אבל שאר האורחים, כולל האחים שלי, לא בטוח שיבינו אותי...)
ואולי באמת יקרה הנס ועד אז גם לא ארגיש "אחרי לידה" וגם התינוקת כבר לא תסבול? הלוואי...
בר מצווה זה באצת אחרתאביול
ולכן אני מנסה לשכנע אותך לדחות את הקידוש...
להפך, כדאי שנעשה את זה כבר עכשיומתואמת
כדי שלא יהיה קרוב מדי לבר מצווה, ומצד שני לא רחוק מדי מהלידה...
אני אישיתדפני11
עד שנה אחרי לידה (בטח אם התינוקת יונקת) מחשיבה את עצמי לאחרי לידה...
וחיה עם זה די בשלום.
תחשבי שחז"ל הגדירו בעצמם שלוקח שנתיים (!!) לגוף לחזור לעצמו מהתפוקקות העצמות שבלידה...
זה שהיום בחברה המודרנית אישה חוזרת לעבודה שלושה חודשים אחרי הלידה וצריכה לתפקד כרגיל-בעיני זה הלא הגיוני..

וגם סתם ככה, אמא לתינוק יונק היא המון פעמים לא זמינה בגלל ההנקה לארח... והחברה מבינה את זה לרוב. ומקבלת בסלחנות שאישה נעדרת חצי שעה -שעה בשביל הנקה והחלפת טיטול...

מה שאני באה לומר זה שהרבה פעמים מה שאנחנו מאמינות וחושבות שהוא נכון- הסביבה תתיישר ותזרום לפיו, בטח אם את המארחת.
(תחשבי אם היית באה לבר מצווה של בן של גיסתך והיא היתה נעלמת מידי פעם להניק, גם אם לפרקי זמן ארוכים, נראה לי שהיית מקבלת את זה ממש בהבנה ובהכלה לא?.. אז אותו דבר הפוך..)... ואם נשאר מי שבכל זאת מעקם את אפו, כבר אמר זקן ממני, שישאר עם אף עקום🙂
צודקת ממש... צריכה פשוט להפנים את זהמתואמת
ולא לדאוג כל כך...
השגת את הרופא?מיואשת******
הוא אמור עכשיו להתקשר אליי בתור טלפונימתואמת
הבה נראה אם זה יקרה...
(אם כי קיבלתי רגליים קרות פתאום... ואני חוששת שלא אדע מה לומר לו...)
לכתוב על דף! תקריאי ❤️מיואשת******
קדימה את יכולה
את אלופה
את אמא מהממת
ומגיע לך לבדוק אם משהו לא תקין
ולהגיע למנוחה ולנחלה
תכתבי מה את רוצה לומר, את טובה בכתיבה
❣️❣️❣️❣️❣️
הוא כמובן לא התקשר עייפתי...מתואמת
והיום היא ביום לא טוב. כנראה שזה באמת לסירוגין... מתקשה אפילו לינוק בחלק מהפעמים
הייתי מתקשרת למרפאהטארקו
אומרת למזכירות שקבעת תור טלפוני ואת צריכה התייעצות דחופה, ואם אפשר להעביר אותך בבקשה.
אנסה. אם יהיה לי כוח... תודה!מתואמת
אוףףיראת גאולה
אולי בקשה למרשם דרך האפליקציה? בד"כ זה עובד לי טוב.
אני מניחה שאם אבקש באפליקציהמתואמת
הבקשה לא תאושר או שיכתבו לי לפנות לרופא... ככה היה לי בעבר (עם רופא אחר) במשהו דומה...
מובן❤דפני11
קשה לשלוט על דאגות...
יותר.קל לשלוט על מנטרות.
אני יולדת, חמישה חודשים זה כלום. חזל אמרו שנתיים..
אם גיסתי היתה נעלמת זה היה ממש בסדר. אז גם אם אני יעלם יהיה בסדר.
שוב ושוב ושוב....
נכון. אני באמת צריכה לשנן לעצמי את זה. תודה!מתואמת
מסכימהאביול
מאוד הגיוני שתינוקת בוכה בגיל הזה
ואי הבת שלך ממש מזכירה את הבת שלי..לא מחוברת
גם נולדה בקיסרי חרום. צורחה לנו כמה חודשים ברצף.
וזה בעיקרון גם עיכב לה קצת את ההתפתחות מסכנה סבלה ממש. בטיפשותי לא התעקשתי עם הרופא על רפלקס אבל שרדו.
עד היום לילדה יש מזג ב״ה.
את מחזיקה אותה 20 דק אחרי האוכל?
בכללי עדיף כמה שפחות להשכיב על הגב
איך התזונה שלך?
יוצא לי הלב אבל שתדעי זה עובר..
את בטוחה שזה אוכל?
תודה רבה!! אני כבר לא בטוחה בכלום...מתואמת
אני מחזיקה אותה אחרי האוכל במשך כמה זמן (אולי לא מספיק, באמת) ורוב הזמן היא שוכבת בטרמפולינה.
היא רק יונקת, ועשיתי שינוי תזונתי לכבודה, אבל הןא עוזר רק חלקית...
זה מעודד לשמוע שיש עוד כאלה שסבלו מזה ונשארו "בחיים"...
(היא דווקא לא נולדה בקיסרי חירום, אלא בקיסרי כמעט אלקטיבי. בכל אופן, מעניין אם הקיסרי משפיע משהו כאן... אם כי הקודמת גם נולדה בקיסרי, ומלבד הימים הראשונים בבית החולים היא הייתה תינוקת רגועה להפליא...)
לא נראה ליבוקר אור
המון תינוקות נולדו בקיסרי, כולל הבת שלי שהיתה תינוקת רגועה ומתוקה
נכון... תודה על התזכורת!מתואמת
יש לי ארבע קיסריות רגועות מאדמיואשת******
זה ממש לא קשור נא לא לחפש עוד סיבות להלקאה עצמית ❤️❤️❤️

בקשר לאירוח, מציעה לשנות כיוון מחשבה, מה פתאום את צריכה לארח? את היולדת יקירתי. אנשים מגיעים לשמח אותך
את יושבת במקום אחד עפ התינוקת וכולם באים אליך לומר מזל טוב ואת מחייכת ואומרת תודה ונשארת לשבת.
אל תדאגי הם ימצאו את האוכל מצוין בעצמם
זה לא איזה אירוע שאת אמורה לארח בו. ממש לא! עשיתי ארבע כאלו ומבטיחה לך שזה בסדר גמור
צודקת מתואמת
אני זוכרת שבאמת בקידוש של הבת השנייה ישבתי כל הזמן כי כאב לי הגב נורא (זה היה שלושה שבועות אחרי הלידה והייתי בטוחה שהתאוששתי. בדיעבד הייתה לי דלקת בדרכי השתן...) והרגשתי לא נעים...
ועכשיו עוד יותר ארגיש לא נעים, כי כבר עברו 3.5 חודשים מהלידה...
בכל אופן, בנושא הזה אני דואגת יותר מהבר מצווה
לא קישרתי את זה לקיסרי..לא מחוברת
פשוט אני זכרתי את הקיסרי ואת החוויה שלך משם והיה נשמע לי דומה
בעיקרון ההמלצה הוא 20 דקות
אני הייתי מקפידה על שעה
אבל תאכלס היא באמת פשוט בכתה המון.. ולא ירדה ממני איזה 4-5 חודשים
העניין הוא שאם אחזיק אותה באמת במשך עשרים דקותמתואמת
אחרי ארוחה - לא יישאר לי זמן לכלום... כי היא יונקת במשך שעות... והרבה פעמים במשך היום...
(ולא, לפני שכולן קופצות פה, מנשא לא יעזור כי קשה לעבוד במחשב, למשל, כשיש משהו גדול כזה כל הבטן...)
אני דיי הייתי מושבתת כל הזמן.לא מחוברת
בעלי הסתדר עם המנשא אני פחות. תאמת לא ככ קמתי מהספה בזמן הזה.
אבל נשמע שאת גם ככה מושבתת.
אולי הבעיה שהיא יונקת יותר מידי? יש לה מוצץ?
שמעי בסוף זה עובר , אני רואה על הבת שלי היום היא פשוט ילדה מדהימה באמת. ההתחלה היה סיוט ממש ממש והיום היא ככ עצמאית וזורמת שלפעמים אני לא מאמינה שזאת אותה ילדה. היא קריזיונרית אבל עדיין זה הרבה יותר טוב
יש לה מוצץ, כן. לא היינו שורדים בלעדיומתואמת
במיוחד כשהיא בוכה אחרי הנקה, ואז המוצץ עוזר לה קצת להירגע...
משמח אותי לשמוע שהבת שלך היום בסדר ושמחה! גם בשבילך וגם בשביל התקווה שלי...
האמת - כשהקטנה שלי רגועה היא פשוט ילדת קסם! מחייכת ומדברת ואפילו צוחקת, והפנים שלה ממש מאירות כאלו! אז יש בהחלט תקווה שאחרי שהרפלוקס (או מה שזה לא יהיה) יעבור - יישאר רק הקסם המדהים הזה...
ארוחות קטנות ותכופות זו ההמלצה בריפלוקסאורוש3
ובאמת הרבה ידיים. וכבר אמרנו לך שנשמע שלעבוד פחות רלוונטי. מה לעשות. גם אם היא תקבל תרופה. זה לא משנה את ההתנהלות וההמלצות. רק מפחית סבל לה וכמובן לך בהתאם.
אם הבת שלי הייתה אוכלת באופן נדיר ארוחה גדולה וטובה היא הייתה מקיאה אותה בקשת. לרוב זה לא קרה כי היא פשוט הייתה עלי כל היום וינקה בחתיכות.
זה קשור גם אם היא לא מקיאה?מתואמת
כי ארוחות תכופות - היא יוזמת בעצמה. אבל הן ממש לא קטנות... אני צריכה לנתק אותה באמצע הארוחה? אני חוששת שהיא רק תבכה יותר ככה...
אני לא ניתקתיאורוש3
ואת לא ממש יודעת הרי מה הכמות שהיא אוכלת בהן (אלא אם יש איזו עליית משקל קיצונית). ההנקה והמציצה גם מרגיעות אותם כמובן. מצד שני אם היא יונקת רק כדי להרגע ואז יש לה עומס על הקיבה, זה גם לא עוזר לריפלוקס. מצד שלישי אני אף פעם לא הצלחתי בהנקה להפריד ותמיד הנקתי לפי דרישה. חח לא עזרתי. סליחה.
לא עזרת, באמת מתואמת
סתם... נראה לי שפשוט אמשיך ככה וזהו. ב"ה לא תמיד קורה שהיא בוכה אחרי ההנקה...
(והיום לעומת אתמול היא הייתה הרבה יותר רגועה! אז אם היא עושה לסירוגין, יום קשוח-יום רגוע, זה אומר שבשבת הקרובה היא תהיה בסדר )
חח אמןאורוש3
אני כותבת לך את זה כל פעם אבל מנשא זה הצלהילד בכור
אל תוותרי על מנשא רק כי לא מצאת את מה שנח לך.
האמת אני בפדיון די סבלתי ואם זה היה בידיים שלי לא הייתי עושה אירוע כזה כל כך קרוב ללידה. אבל בכל מקרה יש בר מצווה תנסי עוד פעם את האופציה של המנשא, בטח עם תינוקות כמו שלך שצריכים המון ידיים וחום וקרבה. תכלס הבן שלי נשמע ממש כמו הבת שלך, בלי ריפולקס אבל צרחוות כל היום. זה נרגע לגמרי אבל כנראה יש תינוקות יותר רגישים שהיציאה לעולם קשה להם. בלי המנשא הייתי משתגעת בוודאות. ראיתי שיש בוקר מנשאים של המנשא הנכון שבאים ויכולים להתנסות במנשאים, אולי שווה לנסות את זה. או לקחת יועצת מנשאים ואז משלמים עוד קצת על ההדרכה אבל יש מי שעוזר למצוא מנשא וגם לכוון את המנשא שאולי יש לך כבר. מעתיקה לך מה שראיתי-
בוקר מנשאים - כניסה חופשית
אחרי הפסקה ארוכה, בקרי המנשאים שלנו חוזרים, במרחבים מזמינים, נעימים וידידותיים להורים עם קטנטנים.

בבוקר של מנשאים אפשר להגיע ללא תיאום למדוד את המנשאים, לקבל טעימה של הדרכה, וכמובן לקנות במקום.

בבקרי המנשאים יימכרו לצד המנשאים גם מוצרי הנקה מבית הנקה טובה- בגדי הריון והנקה, משאבות חלב, כוסות טפטופים, רפידות הנקה, כריות הנקה ועוד

הכניסה חופשית בהרשמה מראש!

להרשמה ומידע נוסף: אריאלה 054-6492110

​​
ירושלים- MOONA (אזור עמק רפאים) כל יום שני 10:00-12:00 פרטים נוספים כאן

משתלת גבעת ברנר כל יום חמישי 11:00-13:00 פרטים נוספים כאן
תודה רבה!!מתואמת
אני עדיין חושבת שמנשא הוא לא הפתרון בשבילי, כי כשאני מחזיקה אותה יותר מדי זמן על הידיים בעמידה - הגב מתחיל לכאוב לי...
אבל אולי כן אנסה
כל הפואנטה במנשא זה תמיכה לגבאנונימיות
בדיוקילד בכור
גם ככה את מחזיקה אותה הרבה על הידיים אז לפחות שתהיה לך תמיכה לגב. אין לי אחוזים למנשא פשוט מאוהבת בהמצאה הזאת, זה באמת עזר לי כל כך. אולי לא תמצאי משהו שמתאים לך אבל לכי תדעי
אני מחזיקה אותה הרבה כל הידיים, אבל לרוב בישיבהמתואמת
רק כשהיא ממש צורחת וחייבת שיעמדו איתה - אני מחזיקה אותה בעמידה. ובכל מקרה בעמידה לא אצליח לעשות איתה הרבה, כי זה מסורבל מדי...
תשאילי מנשא רק לאירועים.לא מחוברת
גם ככה את חייבת לארח והיא תהיה על בידים.
ותבקשי מאמא שלך וחמותך להחזיק אותה גם
יש לנו מנשא, רק שהוא לא נוח לי...מתואמת
מעדיפה דווקא שהיא לא תהיה "כבולה" אליי כדי שבמקרה הצורך באמת אוכל לתת לאחרים להחזיק אותה...
אז תשאילי אחד נוח מבד שאפשר לשלוף אותה במהירותלא מחוברת
אבל אלה מבד לא תומכים בגב...מתואמת
באירוע את לא צריכה תומך גב.. את צריכה שהיא תיהיהלא מחוברת
רגועה כדי שתוכלי לארח נורמאלי
אני צריכה גם להיות רגועה בעצמי מתואמת
ובגב כואב זה קשה להיות רגועה...
זה לא ככה.לא מחוברת
זה לאורך זמן כבד והורס את הגב
לכמה שעות זה לא באמת משמעותי.
אין משהו מושלם. וכנראה שגם האירועים לא יהיו מושלמים - שזה באסה אבל תהני כמה שאת יכולה.
חוצמזה שזה לא נשמע שיש לך משהו עדיף. אז אולי כדאי שתקתי את כל העצות הבאמת טובות שנתנו לך.
ותראי אולי זה ישנה משהו.
תודה רבה! את צודקת. אני צריכה לנסות את העצות שיש..מתואמת
קודם כל מזל טוב!דיליה

שמחות זה דבר נפלא.

ועשית בחכמה שחיכית עם הקידוש לזמן שאת כבר מאוששת....

ובלת"ק אולי כבר הציעו-

אני הייתי מציעה לקבוע זמן שכל אחד אחראי על הקטנה, עדיף גם למצוא ידידים מחוץ למשפחה (במיוחד בבר מצווה) שיוכלו לשמור עליה ואת תתפני לארח...

תכיני שאוב אם את מניקה שלא תצטרכי באמצע לצאת להניק.

ואם היא בוכה שזה קורה להחליט שאת איתה כמות זמן מסויימת ומעבירה לארחים שפחות לחוצים באותו זמן...

הרבה נחת!

תודה! זה רעיון בשביל הבר מצווה לארגן כמה אנשיםמתואמת
שיוכלו לשמור עליה בתורנות - הבת הבכורה, אחותי הקטנה, אולי קצת אמא שלי וחמותי...
לגבי חלב שאוב - אין לי משאבה בכלל... (ככה זה כשעובדים מהבית בלי לשלוח את התינוק למטפלת...)
מקווה שאסתדר עם ההנקות... אולי אפילו זה יהיה תירוץ טוב בשבילי לברוח מהאירוח
(אני נזכרת שפעם יצאתי להיניק את הבת הבכורה שלי בחתונה של חברה שלי - ופגשתי שם את אמא שלה, שגם פרשה להיניק את האח הקטן של חברתי אז ה אפשרי...)
גם בייביסיטר זה רעיון טובמיואשת******
אפשר להביא בחורה שאת סומכת עליה לסעודות בר מצווה והתפקיד שלה יהיה להחזיק את הקטנה. ככה גם את והבת שלך ועוד יהנו מהאירוע בלי לחץ. אני הייתי בכמה אירועים שלאמא של האירוע היה תינוק קטן והביאו בחורה וזה ממש יעיל
אני באמת חושבת על הרעיון הזה.מתואמת
במיוחד שהבת שלי רוצה שהחברה הטובה שלה תהיה בבר המצווה - אז אולי היא תהיה על תקן בייביסיטר (זה יהיה אולי טוב גם בשביל שני הקטנים האחרים, שעלולים קצת "ללכת לאיבוד" עם כל הקהל, במיוחד שהם ביישנים...)
נכון זה מאד עוזר עם קטניםמיואשת******
שמישהו יצא איתם לשחק קצת, יקח אותם לשירותים במקומך ויתן להם לחמניה וכו. ❣️
וואי, על ענייני השירותים לא חשבתי...מתואמת
באמת צריך מישהו שידאג להם בזה...
אני תמיד חושבת על ענייני שירותים! 🤣מיואשת******
😅🙈מתואמתאחרונה
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדשאחרונה

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.יאחרונה

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️