זה די בהתחלה,

ואין לי זמן וסבלנות למשחקים.

לא רוצה לא צריך, אבל רק תגיד את זה ברור.

יש לי רשימת המתנה 

חוסר זמן להפגש

חוסר תקשורת בין לבין

ככה לא מתייחסים למשהו שהוא בראש מעייניך.

כשהייתי בגן לימדו אותנו שסבלנות לא קונים בשום חנות.

ומכיוון שכך, היא פשוט איננה....

בכל זאת עשר שנים של נסיונות בסבלנות מחסלים אותה בסוף עד תומה...

ניסיתי לדבר על זה. כנראה לא היה מספיק ברור.

ננסה שוב.

יש עוד אוצרות נפש ענקיים והפתעות שמחכים להתגלות, גם אחרי 10 שנים ויותר. מניסיון.

במהרה יגיע מי שיגלה את זה אצלך (ואת אצלו) בעז"ה.

מה שהוא נתן לה להרגיש ומה שהיא הרגישה.

הגיע הזמן שאנשים יתחילו לקחת אחריות על מה שהם מרגישים,

ולהבין שיש צד שני למשוואה.

(לא לקחת אותי קשה, סתם יום מעצבן.

אולי החום של המדורות ממירון מדליק אותי ככה....)

בגיל 30 קשה לי להאמין שמישהו יוצא רק כי הוא מושפע מלחץ חברתי.

ויודע תעלומות יעיד עלי שניסיתי הכל.

לתת צאנס

לדון לכף זכות

לדבר על זה

לנסות אחרת.

ונראה לי שלא תמיד צריך להתעקש ככה.

בקשרים מתקדמים?

בהתחלה. אבל זה לא מתניעעעעעע.

אבל לא הייתי חותכת לפני שהייתי מבררת אתו בעדינות את הנושא,

אולי יש בינכם פערים בהבנה מה זה להיות מושקע בקשר וחבל שיתפספס

נכון לעכשיו זה מרגיש מוגזם מדייי.

אני מרימה ידיים.

אל תתייאשי, בעז"ה תמצאי מהר את האחד המושלם בשבילך (ואת תהיי האחת המושלמת בשבילו)

עשית לי דמעות.

באמת מרגישה שכבר כלו כל הקיצין...

הלוואי שייפתח כבר השער.

(הולכת להכין לי שוקו)

למה את בעצמך לא יוזמת תקשורת?

דברי איתו על זה. כדברייך,

צריך לקחת אחריות על הרגשות ופשוט..

לדבר

בינתיים הוא לא זמין או לא יכול.

מתעקשת לתת צאנס איפה שלא צריך.

מתאמצת יותר מכולם.

אוף נשבר לי.

במובן של הבחורים שאני נפגשת איתם לאחרונה...

לא יודעת אם זה הגיל או משהו אחר

אבל

אפס רצינות

אפס מחויבות

תחושה שכל העולם בכיס שלי

ותרדפי אחרי.

כנראה העולם מתחלק לאלו שרציניים, ולוקחים את הצד השני ברצינות,

ולאלו שזחוחים ולא בוער להם, ולא אכפת להם.

וכשיש מפגש בין שני ניגודים כאלה זה מתסכל בטירוף.

לדבר על זה זה חשוב...

ודורש אומץ.

הלוואי שיהיה לי איפה שצריך

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?