אתה מדבר על בן דוס, נכון? לא בת כאילו..

אבל באמת שאי אפשר להגדיר דוס... זה פשוט כל אחד והתפיסה שלו.. מישהי יכולה להגדיר דוס רק את מי שיש לו פיאות וכיפה גדולה והוא בישיבה נחשבת ו3 תפילות ביום וזה..

ויכולה להיות אחת אחרת שתגיד שבשבלה בחור דוס זה אחד שלא מדבר עם בנות אבל פחות אכפת לה אם יש לו פאות וזה.. קיצר יצא קצת מבולגן חח מקווה שתבין (:

אחר כך חשבתי עלזה גם.. אבל ברעיון חחח 

בתכלס ברור שזה לפי הרצינות שלו בלימוד וכל מיני כאלה

שמעתי ממישהי את המילה "חרדוסים" (ואני בספק אם זאת מילה שבשימוש יותר מהחצי קללה שהיא עשתה ממנה) בכזאת שנאה וזלזול, וברור שהיא לא מתכוונת לרוב האנשים שיגדירו את עצמם דוסים.

אולי כדאי להסביר מה הכוונה במילה הזאת? 

מישהו שמקפיד על ההלכה כנדרש\ יותר מידי? זה תלוי מה רמת הדתיות של מי שמשתמש במילה כדי לקבוע מה הרמה הרצויה מבחינתו והאם הדוס המצוי עומד בה.

נראלי פתחתי על זה בעבר 2 שירשורים 

ובכל שירשור היו מסקנות שונות

זה ממש סוביקטיבי

ממה שלי נראה

דוס הוא אדם שבקרבתו ישר תזהה שהוא דוס, בלי סיבה מיוחדת למה, פשוט מרגישים את זה.

(כמובן אחרי דיבור איתם, ולא סתם בחיצוניות)

אם אני חושב שזה גם שבח וגם גנאי?  (:

כי זו נגזרת של יראת שמיים. 

ואין דרך אחת שנכונה לכולם.

נוער גבעות שחי ארץ ישראל? מתנחל בלבבות מגולח למישעי? אברך שלומד לשמה? 

כולם דוסים, כל אחד בדרכו הוא. 

הבעיה ב"הגדרה" שהיא ממש סובייקטיבית היום ולא חדמש

אבל בעיני, זה אדם שהמחשבה שלו סובבת סביב תורה וקודש

והוא מחויב להלכה (אני חייבת לציין פה-להלכה בלבד, לא למה שאנשים מתיימרים להגדיר הלכה)

ומאוד תלוי תרבות והקשר.

מה שאני אגדיר כדוס שונה מאיך אחרים יגדירו דוס.

לדוגמה, כשחילוני אומר 'דוס' - בד"כ הוא מתכוון לאדם חרדי.

ולכן, בהקשר של לנ"ו, אם מישהו היה מציע לי מישהו ומתאר אותו כ'דוס', הייתי שואלת במה זה מתבטא.

האם אפשר להיות דוס ולצפות בסרטים\סדרות?

האם אפשר להיות דוס ולשמוע מוזיקה לועזית?

האם אפשר להיות דוס ולא להפריש מעשר כספים?

האם אפשר להיות דוס ולדבר לשון הרע?

האם אפשר להיות דוס ולא להתפלל במניין?

האם אפשר להיות דוס בלי ללמוד בכלל בישיבה?

האם אפשר להיות דוס בלי לקחת איזה משהו ללמוד בדרך ל...?

האם אפשר להיות דוס ושיהיה לך סמארטפון?

ואפשר להמשיך עוד ועוד...

(וכמובן אפשר לעשות גירסא נשית של שאלות כאלה)

יש אנשים שיגדירו את דברים כאלה כתנאי מחייב, ויש כאלה שלא.

וזה מה שאני עושה בבירורים - אני מנסה לפרוט את הכותרות לפרטים, ולראות אם זה סוג האדם שאני מחפשת, ולהפך - האם אני סוג האדם שהוא מחפש.

ולפעמים עשיתי את זה מול האדם עצמו (לפני שנפגשנו) כדי לראות אם זה בכלל רלוונטי...

זה לא עניין של שמירת מצוות.

זה לא עניין שחור לבן.

מי שבוחר בתודעה שלו להגדיר את עצמו כדוס - כנראה עונה על כללים חברתיים מסוימים (שאינם בהכרח הלכתיים). והכללים האלו משתנים בין קהילות וחברות.

לפי ההגדרה שלך, אתה לא שואף לשמור מצוות? (כי אתה לא שואף להיות דוס = דתי, שמתייחס לשמירת מצוות).

בעיניי זה נישהו שכל מה שהוא עושה הוא משתדל לעשות על פי התורה. ואם קשה לו קצת לקום בבוקר זה לא סוף העולם, ואם הוא עם סמארטפון (כמובן עם סינון אמיתי, ברמה גבוהה) גי זה עוזר לו לעשות את הדברים שהוא צריך בצורה יותר טובה זה לא כזה נורא, וכו'- האם כשהוא עושה דברים (מהותיים, לא סתם שוליים...) הוא עושה אותם כי ככה חי יהודי וככה ההלכה אומרת.

דוס זה די ביטוי חיצוני ליראת שמיים.

השתייכות חברתית לקבוצה דתית מסויימת.

חזות חיצונית שמחצינה (לא בקטע רע) צד מסויים.

אנשים הם נשמות קדושות שלא ניתנים להגדרה ולהדבקת תויות.

אמנם, אפשר להשתמש בהכללות, ואף רצוי, אך לזכור שהן לא מדוייקות ולקחת אותן בערבון מוגבל.

ובהקשר של לנ"ו - הדת הוא תת נושא שנכנס בתוך הקטגוריה של 'מטרה משותפת'.

כדי שתהיה לזוגיות בסיס יציב שיחזיק אותה צריך אותה מטרה פחות או יותר.

זאת לטעמי השאלה המשמעותית ביותר שצריך לשאול לפני שמנסים לבצע התאמה - הם יבינו אחד את השני בתחום הדתי? הם יראו משותף את הדרך שבה הם הולכים בה?

שייכות חברתית - ממש לא קריטי לי.

שייכות רעיונית - שאיפות אידיאליסטיות, חיבור ומציאת עניין בכל מה שקשור לקודש - ממש קריטי.

שייכות מעשית - הרגלים טובים, מידות טובות, מעשים טובים, הקפדה על ההלכה - חשוב מאוד אך אני יכול להבין מעצמי שלאנשים יש חולשות (כמו שלי עצמי יש) ולכן אני חושב שכדאי ליצור סדר עדיפויות מסויים מה כדאי להכיל ומה הוא קו אדום.

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.