בטח אתם מופתעים.
אבל כן יש בינינו חילוקי דעות
והפעם רציתי לשאול לגבי תגובות על התנהגות של הילדים.
לפעמים בעלי קשוח מידי בתגובות לילדים. (לדעתי כמובן).
עכשיו יש לי שאלה- אם בעלי רוצה לכעוס על אחד הילדים והוא כבר מתחיל ללכת לכיוון של הילד ואני אומרת לו: בוא רגע (אני בדרך כלל לא עוצרת אותו תוך כדי)
אבל פעם ב-- כשאני חושבת שזה ממש יהיה יותר נזק מתועלת אני מנסה לעצור אותו
אז אמרתי לו: בוא רגע. והוא אמר: לא . הוא לא רצה ליצור ולהקשיב לי. והרגשתי שזה קצת מלחמת כוחות. זה כל כך פוגע כשהוא לא מתחשב בדיעה שלי.
ואחר כך בגלל שצרחתי עליו הוא כן עצר.
בגלל שאנחנו עושים תהליך עם הילד הספציפי הזה בודקים מה יותר טוב לו. איזה תגובות שלנו מיטיבות עם הילד עוזרות לו גם לשפר את ההתנהגות שלו.
בעלי בסוף כן עצר והקשיב לי אבל הוא אמר למה את מעירה לי מול הילדים.
אני מבינה שזה מפריע לו אבל בזוגיות שלנו כן מקובל להעיר אחד לשני
אם כשאני פועלת עם הילדים הוא לא היה מעיר הייתי מבינה.
נאה דורש נאה מקיים
אבל בזמן שזה כל כך מקובל ולגיטימי להעיר אחד לשני אז למה כשאני מעירה זה לא בסדר.

תגובה נפלאה