רציתי לשאול אותכן יקרות אם מישהי מפה עברה מה שעברתי
הריון ראשון ושני הריונות תקינים ולידות רגילות אבל בלידה השניה השלייה לא יצאה חיכו משהו כמו חצי שעה ובסוף פתחו עם מלקחיים והרופא התאמץ ולבסוף הוציא אותה..כבר חשבו להכניס אותי לניתוח וזה ממש הלחיץ אותי בחסדי שמיים ברגע האחרון היא יצאה והכל היה בסדר..
ועכשיו אני שואלת איך אני ידע עם הכל יעבור בשלום הפעם? יכול להיות שהפעם השלייה תצא והכל יהיה בסדר? אשמח לשמוע מנשים שעברו את זה
שאלתי את הרופאה שלי היא אמרה לי שאין דרך ממשית לדעת את זה לפני הלידה..
מחכה להריוןאבל בעלי כלכךעצבני שקמתי עם מגרנה ולא נתתי לו להתפלל במניין
הראש פטישים איומים, לקחתי כדור בלי מים והוא לא השפיע.
מפחדת על הגוף שלי כי אני כבר תקופה לוקחת כל יום כדור לכאב ראש
בלילה קמתי המון לילדים, לפעמים הערתי אותו אבל זה לא ממש פשוט כשהוא לא מתעורר וכשאסור לגעת בו בשביל זה.
בא לפה לכעוס עלי שאני כפוית טובה (כי לא בקלות אמרתילו שאני מנתרת מהמיטה כדי להיות איתם שיתפלל פה וכי הוא איתם כבר משעה מוקדמת) וש"אז מה כל יום את עם מגרנה" (הטענה הכי הזויה שלו) כל זה כשהם באו לטפס עלי ולצרוח בחדר שלי
אה וגם יש לי פטריה בשד משלשום וכואב להניק
כמה זמן יש לך מיגרנה ?
היה לי כמה ימים ברצף ואז התחיל לי כאב ראש וגרון חזק וזה היה דלקת בגרון אז מניחה את זה פה.
גם אם את ממש סובלת את נראה לי בגדר של חולה שאין בו סכנה ולא בהכרח את צריכה לצום - אני לא פוסקת אבל כדאי תשאלי רב
זה כבר שבועיים כזה לפחות. החמיר יותר ביומיים שלושה האחרונים
מרגישה שהמערכת חיסונית שלי נוראית לאחרונה אבל לא גרון עכשיו, היה לפני כחודש תחושה כזו שעברה בלי אנטיביוטיקהכי כנראה היה ויראלי
סתם ככה שתדעי שאני מכירה מישהי שהיה לה התקף מיגרנה כמה ימים לפני הצום והרב אמר לה לא לצום בכלל
אז לא הייתי מתמהמהת מלשאול ...
חוץ מזה אם זה באמת משהו שקורה הרבה אולי כן שווה להתיעץ עם נוירולוג. חמותי סובלת הרבה והיא אמרה שיש דברים שמותר בהנקה ( היא בדיוק לוחצת עלי ללכת חחח )
כי יש תקופות שיש לי כמה ימים ברצף אבל נשמע שפחות חמור משלך
בהצלחה ותרגישי טוב
מהר למצוא רב שזמין לשאלה, אני כמעט בטוחה שתחזרי לספר פה שפסק לך שאת לא צריכה לצום (מכירה מקרוב לאחותי שפסקו ככה, בתקופהשהיתה סובלת המון ממיגרנות)
ואז נשימה עמוקה, לנסות להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי בעלך
לזכור את היום הזה שאנחנו נמצאים בו, ושהשטן מנסה יותר מהרגיל
(יש אצלכם אולי נערות שעושות קייטנות תשעה באב לילדים? אולי שווה לשקול לשלוח, אפילו חלק, את אלה הדורשים יותר)
למיגרנות יש טיפולים טובים.
גם לטיפול בזמן התקף וגם למניעה.
נוירולוג/נוירולוגית עם תת התמחות בכאבים ראש.
יתן מענה מיטבי.
הרבה בריאות.
ואם היית אישה היית יודע שזה לא רלוונטי בהריונות והנקות
קודם כל אומר שאני אישה.
יש תרופות אחרות ייעודיות למיגרנות.
רופא משפחה הוא הכתובת/לטיפול מונע נוירולוג.
חבל לסבול.
דבר שני כבר הגענו למיצוי הטיפולים כמובן גם מול רופא משפחה ואז מול הנוירולוג
ולא יודעת איך יעזור לי לא לצום כי המגרנה חזקה בזה
זה שאוכל /אשתה לא יפתור אותה
נראה כשיתמעט החלב אמשיך לרב אולי
כשאחותי שאלה רב זה היה לפני הצום
אחרי כמה ימים שהיה לה התקפי מיגרנות חזקות
שווה לשאול לדעתי
רב פוסק ידוע בציבור החרדי.
אם כן תגידי לי ואשים פה
ונראה לי תביני מה את צריכה לעשות
מציינת שעכשיו עם.ינון מלא של אקמול ונורופן אני מרגישה שיפור. עדיין יש כאב ראש אבל עמום
זה חלק מחוברת פסקי הלכות של הרב עמרם פריד
תסתכלי איפה שכתוב 'חולים הפטורים מהצום'
ממה שאני מבינה זה לא מחייב שעם תאכלי ותשתי תרגישי יותר טוב
אבל עצם המצב הזה פוטר מהצום
הייתי בה עד לפני חצי שעה ומאז קצת יותר טוב וכבר לא במיטה
הלוואי שזה יהיה צום 9 באב האחרון שלנו
ששנה הבאה נאכל בזמן הזה בשרים יינות ומעדנים
יש שם גם התייחסות לסחרחורת
ככה אני מבינה מהכתוב
גם לי זה היה ממש קשה לשבור
אני עם סטרפ ורק בחצות שברתי ויש לי ממש מצפון אפילו שהרב אמר שבתשעה באב מקבילים
תודה
יש מאכלים שגורמים לזה.
הבת שלי שנים סבלה מכאבי ראש. עד שנירולוג אמרה לה להימנע מרשימת מאכלים: קקאו כולל חמאת קקאו, גבינה צהובה, סויה, משקאות מוגזים ואולי עוד דברים. הקפידה על זה ומאז אין כאבי ראש אלא אם אכלה את הדברים הבעיתיים לה.
בעקבות דימום בהריון קיבלתי מרשם לזריקות פרונטוגסט לישבן.
אתמול עשיתי פעם ראשונה ואמאל'ה זה כואב בטירוףףף
בעיקר כמה שעות אחרי הזריקה. ברמה שהייתי צריכה להירשם על הצד שלא קיבלתי את הזריקה מרוב שכואב ויש לי גם גולה פנימית כזאת איפה שהייתה הזריקה.
היום הצד השני אבל מחר אני חוזרת לאותו צד ואני לא מבינה איך אני אשרוד את התקופה הזאת. יהיה לי כואב יותר ויותר כי המקום לא יספיק להחלים אם כל יומיים זריקה.
עזרה מבעלות נסיון פליז!
בשורות טובות לעמ"י
יום כן יום לא, בעלי הזריק לי...
זה שורף מאוד מאוד אבל כשאין ברירה אז סובלים בשקט
כדי למנוע את הגולה, חשוב אחכ לעסות (לעשות עיסוי קצת) במקום של ההזרקה זה אמור למנוע את הגולה
לי כמעט ולא היה את זה כי הקפדתי,ממליצים להזריק כל פעם בצד אחר
אני הזרקתי ב 2 הריונות אחרונים 3 חודשים בשביל תמיכה
לפני ככה זה שורף פחות
את מזריקה בבית?
שהיא לא הסבירה ממש טוב וגם קצת בעצמה לא ממש שידרה ביטחון במה שהיא עושה...
מביך ברמות אבל אין ברירה
אני הייתי מכינה הכל הוא רק הזריק
לא יכולה לדמיין 3 חודשים ככה...
כמה זמן עשית עיסוי כדי שלא תהיה שם גולה?
אז בעצם הצלחת לישון גם על הצד שהזרקת בזכות העיסוי? זה מונע את הכאב?
עשיתי תמיד לפני שינה , הפריע אבל לא קריטי
כמה דק אחכ בדכ היה נרגע השריפה
ברור שהיו ימים של כאבים בלי יכולת לשבת בכלל אבל תמיד שידרתי לעצמי שזה למטרה חיובית אז הכוחות הגיעו
היום במבט לאחור , היה שווה את זה 😊
אפשר גם שכנה או משהו, לא חייבים בקופת חולים...
אם מזריקים בצורה טובה ונכונה זה אמור למנוע הרבה מתופעות הלוואי, ( אם כי כמובן אי אפשר להתחייב ב100%) אבל זה משהו שדורש מיומנות.
אם במקרה את שכנה שלי מוזמנת באהבה (;
אז יצא מרווח של כמה ימים בין זריקה לזריקה באותו צד. אבל באמת זכור לי שזה ממש כאב.. ובתקופה הזאת שכבתי בעיקר על הבטן..
אצלי זה היה אחרי דימומון קטן אבל בהריון אחרי טיולים והפלות ופעם ראשונה שהתפתח טוב אז ממש נלחמתי מבחינתי
לחמם את האמפולה בין הידיים לפני
להזריק ממש ממש לאט
למצוא אחות מיומנת שתעשה את זה
בנוסף יש היום תחליף לפרונטוגסט, קוראים לזה פרולוטקס
מזריקים אותו כל יום בבטן, הוא גם כואב אבל הרבה פחות
תשאלי את הרופא
מיציתי
קשה ליייי
זה ארוך ואינסופי
עוד שעה וקצת וסיימנו
אבל יאללה, ממש עוד קצת
הסתכלות קצת אחרת על הרעב בצום..
להיות עם ילדים בזמן הצום אומר שאני לא באמת מצליחה להתאבל.
זה אומר שבזמן שאני צמה אני מלבישה, מאכילה, מניקה, משחקת, פותרת מריבות, מרגיעה, מעסיקה, מחתלת, מנקה פספוסים ועוד ועוד ועוד.
בקושי הצלחתי למצוא זמן להתפלל. אתמול בלילה הצלחתי גם לקרוא מגילת איכה. והצלחתי גם קצת להתחבר לא להרבה זמן לזום על תשעה באב וחיבור למקדש, ששמעתי תוך כדי שקצת נמנמתי, ומה שקלטתי קלטתי.. אבל אני לא יכולה להגיד שבאמת הצלחתי להרגיש ולבכות על החורבן כמו שהיה ראוי…
ובכל זאת, יום שלם שלא אכלתי ולא שתיתי, שלא נעלתי נעלי עור, שלא התרחצתי, שלא הייתי בקרבה וחיבה עם בעלי, שישבתי על הרצפה עד חצות היום - כל אלו הם גם חיבור ליום.
הם הדרך בה אני מתאבלת וכואבת את החורבן דרך הגוף ממש, גם אם אני פחות מצליחה לפנות את המחשבה לכאב על החורבן. קודם כל קיום ההלכות של היום הם הדרך ששומרת עלי שאני לא אפספס, שהיום הזה לא יעבור לצידי אלא שאני אהיה בכל מקרה חלק משרשרת הדורות של עמ"י, שלעולם לא שוכחת את החורבן הגדול שקרה לנו, שלעולם לא שוכחת את הייעוד הגדול שהמציאות שואפת אליו.
כנעט בכל מקום רשום שחודש חמישי מתחיל משבוע 20 אבל אל מסתכלים לפי חודשים או אפילו בחישוב של חודשים שכולם 31 יום זה יוצא שבוע 18
מי יכולה להסביר לי
לכן יוצא 40 שבועות, אבל ההריון עצמו הוא 9 חודשים.
יש שבועיים "מיותרים".
החישוב לפי שבועות נח לרופאים, ויש כל מיני "שיטות" לחלק את הזמן המיותר בין החודשים. (שרירותי לחלוטין)
תוכלי להסתכל באתרים שמציגים מחשבוני הריון כדי לדעת איזה חודש ושבוע את.
לק"י
ויש חישובים קצת שונים לשבועות וחודשים בהריון.
בפועל מה שחשוב זה מספר השבוע. לחודש אין כמעט משמעות.
אז אני מנסה להבין את הפער. ברור ששבועות זה מהמחזור וחודשים לא אבל עדיין מנסה להבין באיזה שבוע נכנסים ליודש חמישי
מתאריך העברי של התל"מ תלכי אחורה, וכל חודש באותו תאריך מתחיל חודש חדש.
אז כל השבועות של החודש החמישי תופסים לזה ככה שהכי מאוחר להודיע זה למעשה שבוע 23.
(כשהחוק הישראלי קבע להודיע לכל המאוחר בחודש חמישי, לא היו עדיין האמצעים שמאפשרים קביעת שבוע היריון מדוייק)
לי החלו3ה הכי הגיונית
זה
1-6 ראשון כשבעצם ה1-2 זה כלום תכלס
7-10 שני
11-15- שלישי
16-19-רביעי
20-23-חמייש
24-27 שישי
28-31שביעי
32-35 שמיני
36-40-תשיעי
אז לכן החוסר בהירות סביב שבועות וחודשים..
השבועיים הראשונים הם נספרים אפילו שהם לא הריון ממש..
ואז דוחפים עוד קצת עד שזה מסתדר חח
לי הסידור הזה נח להבנה
כי
שבוע 16- מתחיל חודש רביעי ושליש שני..
זה די מוכר שככה זה ואז גם מספרים על ההריון לסביבה יותר
ושבוע 36 מתחיל את תשיעי ולא 35 כמו בספירות אחרות..ואז זה מבלבל כי 35 עוד נחשב פג ולא מצפים ללדת בשבוע כזה לרוב
קיצר זה לא עם הרבה משמעות
אבל הסידור הזה הכי התיישב לי
30 יום זה חודש ויומיים
לק"י
אולי סתם צירפו את השבוע המיותר לחודש הזה...
כאילו חודש עשירי
שבוע אחרי הזרעה ראשונה (ותודה לבנות הפורום היקרות שעזרו לי ובזכותן הספקתי)
הביוץ היה ביום רביעי שעבר, אז היום זה היום ה8?
עשיתי בדיקה של וואן סטפ והיא יצאה שלילית. כבר יומיים יש לי כאבים מוגברים בשדיים ובחילות קלות. אני יודעת שזה לא אומר כלום.. הבעיה ששבוע הבא אני ובעלי יוצאים לנופש ואני מתלבטת אם לקחת פרימולט נור. הייתן מספידות את החודש הזה? לא עשיתי אף פעם בדיקות ביתיות אז לא יודית איך זה עובד, אבל ביום 8 צרחך כבר לראות משהו לא?
בשביל לבדוק.
אבל את יכולה לקחת פרימולט נור ואם תגלי שאת בהריון אז תפסיקי
אמור להתחיל דימום אחרי כמה ימים ואם יש הריון כנראה שזה עלול לסכן את ההריון.
אז לא הייתי מסתכנת בזה
הוא כי רירית הרחם נושרת, ואם יש הריון היא פשוט לא נושרת...
זה מה שידוע לי
כתבו שהן גילו הריון מיום 8..
אז מתי אפשר לבדוק?
וחוץ מיזה לקחת פרימולט נור,הוא לא מונע הריון מקסימום אם את בהריון את תתחרפני מהורמונים🫢
השאלה אם בעייתי לקחת בהריון
בגלל זה זה רשום בעלון לצרכן
רק שזה תרופה במרשם רופא,אם זה יסכן אותך או את העובר הוא לא ייתן לך מירשם
בעיקרון אין שום סיבה לבדוק לפני האיחור.
ופרימולט נור צריך לקחת לפחות שבוע לפני תאריך הווסת.
אם זה מספיק מוקדם לקחת פרימולונט נור, זה מוקדם מידי לדעת אם יש הריון.
את בטוחה שצריך לפחות שבוע לפני הוספת?
כן, אני בטוחה. מה שפרימולוט נור עושה זה לגרום לגוף שלך לחשוב שאת בהריון ולא להתחיל לפרק את רירית הרחם שהיא המחזור. (ואחרי כמה זמן הוא מבין שעובדים עליו ומפרק אותה בכל מקרה)
אם מתחילים מאוחר מידי, הגוף כבר התחיל את התהליך של הפירוק וזה לא יעזור. (ואם מתחילים מוקדם מידי, לפני הביוץ, זה עושה בלגן הורמונלי וזו בעיה)
לי הרופאה אמרה ששבוע לפני הוסת זה המינימום לקחת ועדיף לכיוון העשרה ימים.
וכמובן לעניין ההריון, אם זה שלב שבו ההריון עוד לא התבסס ברחם, עוד אפשר "לעבוד על הגוף" ולתת לו הורמונים של הריון. אם כבר הגעת לשלב המבוסס הגוף יודע אם הוא בהריון או לא ויביא את המחזור, או יעלה את הבטא בהתאם.
האמת לא ברור הטרנד הזה בפורום של בנות שמעלות מקלות הריון 10 ימים לפני איחור. אני יודעת כמה שזה קשה לחכות, אבל בדיקה לפני שיש בכלל איחור במחזור סתם מעוררת צפייה או אכזבה מיותרת כשזה פשוט שלב מוקדם מידי לגילוי.
האמת שחפרתי את העלון המצורף אבל כתוב שם רק לפי הוראת רופא... אבל אחרי שכתבת עשיתי עוד בירור וגיליתי שאת צודקת, אז תודה (:
ולגבי הלבדוק מוקדם לגמרי מסכימה איתך... בזבוז של אנרגיות וכסף
זה עוד מוריד אמינות לביתיות פלוס בדקת מוקדם מדי.
וממש לא הייתי לוקחת כדורים כאלה, הייתי דוחה את הנופש או בודקת אופציה לביטול בטווח זמן קצר. אם את עם תמיכה לפעמים אפשר פשוט למשוך אותה יומיים נוספים וזה גם לרוב ידחה את המחזור. לא מובטח אבל.
את לוקחת תמיכה? אם כן את יכולה להמשיך אותה לכמה ימים וזה יחזיק לך. אחרי כמה ימים מתחילים כתמים וכו.. אבל לקצת זה עובד
לא בטוח הייתי השרשה אז עדיין לא מופרש הורמון הריון כך שזה וודאי מוקדם מדי.
ומנסיון אישי-
ביום ה14 אחרי טיפולים היתה לי בדיקה ביתית שלילית, ובבדיקת דם היה 100+
אל תסתמכי על בדיקה ביתית אחרי הזרעה!!! חבל על עוגמת הנפש
גילויים קשים על בעלי לצערי..
קשים מאוד מאוד.
ברמה שאני לא מסוגלת לתאר.
הוא מבין שהאמון שלי בקרשים.
הוא לא מוכן ללכת לטיפול, ממש אומר שאין מצב לטיפול.. הוא מבקש שאסמוך עליו. שהפעם זה יהיה אחרת...
מרגישה מרומה שאני בזוגיות שלא מגיע לי אותה.
וחוץ מזה, במקום להוריד את הראש, הוא עוד מעז להתווכח איתי על שטויות ולריב איתי סתם.
במקומו הייתי אומרת תודה על זה שאני עוד כאן אחרי הדברים שהוא עשה מאחורי הגב שלי.
לא פשוט בכלל להגיע לכזו הבנה.
מקווה שתמצאו איזו דרך אמצע.
אם הוא לא מוכיח שיש סיבה לסמוך עליו, שהוא מבין שעשה טעות ומוכן לעבוד כדי לתקן אותה. וכן, ללכת לטיפול זה חלק מלתקן.
ואם הוא לא מוכן ללכת לטיפול, כדאי לך ללכת לטיפול אישי. שתוכלי להבין מה את עושה הלאה.
בעצמו לצאת מתוך עצמו ולהוכיח נאמנות בצןרה הכי ברורה שיש,גם בדברים הקטנים והוא לא מרגיש אפילו צורך להתנצל,סליחה שאני בוטה כל כך לא בטוח לי שהוא הבין את הפגיעה או לא מוכן לקחת אחריות על זה,
וסליחה שאני נחרצת לא בטוח לי שטיפול יעזור כאן,ומה שצריך להיות לו ברור שאת מכתיבה את הכלים וחובת ההוכחה היא עליו.
ומגיע לך הרבה יותר טוב מזה.
ותתעקשי על שלך
שולחת לך המון המון כוחות🌹
איך מעבירים את היום עם הקטנים מחר?
בעדיפות לפעילויות בתוך הבית במזגן וללא מים.
רעיונות שלי:
להשמיע סיפורים מתוך פודקאסט ברמקול שמחובר בבלוטוס לנייד של ההורה.
הרמקול ליד הילדים, הפלאפון ליד ההורה.
פודקאסטים מומלצים:
סיפורי אגדה של אמיתי המספר
זמן סיפור של משפחה
מן הסתם יהיה פה גם זמן מסך.
מי שמציעה יצירות, אשמח לרעיונות ספציפיים.
ואשמח גם לחידוד מה מותר ומה אסור לעשות עם הילדים מבחינת אבלות, יש לי בלקאאוט.
נגיד לבשל, לנקות, לעסוק בנושאים של ביהמ"ק וכו', מניחה שיש מנהגים ובכל זאת אשמח לחידוד.
ואצלנו החל מחצות היום מבשלים, כל הקטנים ואני במטבח
ומאמינים ומקווים שעוד רגע נארוז כל מה שהכנו בצידנית גדולה ונעלה לבית המקדש.
לי אישית ממש מעביר את הזמן...
ונהוג אצלנו ב 9 באב לבנות אוהלים בסלון יחד עם המזרונים מהלילה(כי הבנים ובעלי ישנים בסלון במזרונים בערב 9 באב בגלל דיני אבלות) ולילדים שלי זה ממש כיף...הם מאוד יצירתיים עם זה בבוקר, ואחר כך משחקים כאילו זה הבית שלהם...ואני נחה לי על הספה.
יש כאלה ערכות כמו של הדפי מדבקה ששופכים חולות צבעוניים אבל כזה עם דפים צבעוניים במקום חול. הרבה יותר נקי וממש כיף.
יש גם ערכות של מדבקות שמדביקים על ציור ויוצרים תמונה. זה כאילו מדבקות שגזורות ספציפית לציור. ההסבר הכי גרוע אבר אבל אם מענין אותך אחפש תמונה.
אפשר לבקש מהצאט לייצר כרטיסים למשחק זיכרון או רביעיות, לתת לילדים לצבוע לגזור להדביק על בריסטולים, זה בעצמו תופס כמה שעות ואז משחקים בזה עוד זמן זה נחמד.
משחקי דף ועט כמו איקס עיגול, או משחקי קלפים בסגנון דאבל. כל משחק שאין לך תבקשי מהצאט לייצר לך..
אפשר להכין כרטיסי שנה טובה לשלוח לפני ראש השנה, או קישוט לסוכה.
אם הם גדולים ואחראיים מספיק או שלך יש כוח אז אחהצ אפשר להכין עוגה בחושה לסוף הצום או כדורי שוקולד לשבת.
ושאלה:
בשבת אנחנו חוגגים יומולדת במשפחה,
שייך להעסיק אותם בקשר לזהאו פחות מתאים?
כדורי שוקולד יהיה מעולה לסוף הצום.
סוםרים פתוחים מחר, נכון?
כי אין לי כלום בבית..
אני הייתי כן נותנת להכין דברים לשבת, אבל תלוי מה. דברים שפשוט יקלו עלייך כמו נגיד להכין משהו טעים נראה לי סבבה. להכין משחק על השנה של ילד יום ההולדת שזה ממש פעילות כיפית נראה לי טיפה פחות. אבל אם יש משהו יותר פרווה כמו הכנת משחק בכללי נראה לי יותר הגיוני.
יותר ענין של תחושה לדעתי, וגם כמה הם מתאמצים במחשבה על הדבר או יותר עושים את החלק הטכני (הדפסת כרטיסים, גזירה, צביעה)
שיעסיקו את עצמן ואני תוהה לעצמי אם זה חכם או מטופש😅
מעבר לזה נראה לי ברבצק, דפים צבעים ומדבקות ושיחשבו לבד מה ליצור
וזהו, בגדול מתכננת יום של רביצה וכאוס של הבית בסיום היום🙊
צריכה לבדוק אם נשאר משהו בבית או להכין להם במיקסר.
הם מחכים לבנות את בית המקדש ממגנטים
אז יהיה מגנטים וקפלה ובובות וחיות... (לא הכל ביחד)
יש פלסטלינה וקליי
ביקשתי מבת ה9 וחצי שלי שתהיה מדריכה בקיטנה לאחים שלה- היא כבר הכינה להם הצגה...
מקווה שיקומו מאוחר
מנסה לחשוב מה אני יכולה להכין להם לאכול בלי הרבה התעסקות, בלי לחם ובלי מתוק. אולי סיר פסטה ושימזגו לעצמם
וירקות ופירות הם יודעים לחתוך לעצמם.
בעיקר אני חושבת איך לא להתעצבן עליהם, כי היום כבר מיציתי את החופש... שיהיו בריאים בקשות ותלונות בלי סוף.
לדעתי מחר בעלי לא יהיה מאד נוכח ועוד נצטרך לשמור בשבילו על השקט
אני גם חוששת שהחלב יגמר לי סופית, גם ככה התמעט לי לאחרונה.
יצא קצת פריקה... סליחה על הנצלוש
למה בלי לחם?
מבחינת מתוק, קטשופ נגיד נשמע לי בסדר.
בהצלחה רבה לך!
וגם לא שניצל תירס
הכנתי עכשיו פסטה- נחמם מחר ואולי נוסיף מלוואח עם ביצה קשה
היא הכינה ארבעה רעיונות ליצירות וגם משחק אחד. (ב"ה היא ילדה יצירתית מאוד כשהיא במצב רוח טוב)
בכל אופן, דפי צביעה בהמוניהם זו התעסוקה הכי קלה להכנה. אפשר גם לבקש מהבינה המלאכותית ליצור דפים שקשורים לתשעה באב.
ויש לי גם קובץ סיפורים לילדים שכתבתי פעם לתשעה באב, אז אם יהיה לי כוח אקריא להם, אם לא אז אבקש מהקוראים הצעירים להקריא.
ויש גם סרטונים שממחישים את חורבן בית המקדש, של מכון מגלי"ם ושל ענפים לילדים. רק צריך לשים לב שזה לא מפחיד מדי...
היו שנים שהילדים הגדולים הפעילו קיר של מעשים טובים - בכל פעם שילד עשה מעשה טוב, כתבו אותו על "לבנה" מנייר והדביקו על הקיר במסקינגטייפ מאחור. בסוף הצום היה יפה לראות כמה מעשים טובים הם השתדלו לעשות.
בכל אופן, אני מאוד מקווה שנצלח את תשעה באב השנה, עם שתי קטנות שובבות ודביקיות ועם עוד ילדים שעלולים ליפול לעצבים בתוך שניות...
למזלנו יש לנו ילדה שהיא רגע לפני הגיל שהיא כבר צריכה לצום, ואני מקווה שהיא תהיה במצב רוח טוב מספיק בשביל להיות אחראית על הקטנים ממנה...
קניתי חוברות צביעה ויש לה ספרי ספריה חדשים
הבעה תהיה עם הקטן הזוחל😅
מתכננת להעלות למעלה את כל המשחקים עפ יותר מידי חלקים ולהוציא לו כמה משחקים שכבר מזמן לא הוצאנו
אני מתוכננת בעיקר בהקשר לאוכל🤣יש פירות חתוכים לבוקר, אח"כ יאכלו בעשר קורנפלקס
לצהרים לחם עם ממרחים ירקות חתוכים וביצה קשה שכבר מחכים במקרר
לערב טונה מקופסא, צ'יפס בתנור ופסטה לבנה (למי שלא אוהב צ'יפס ) שכבר מוכנים
לא יודעת עם מה אנחנו נשבור את הצום🤣אבל זה כבר פחות קריטי
רוצה משהו שקשור לתשעה באב, לגילאי 8-10, ובלי מוזיקה!
ממש מפריע לי שהרבה סרטונים בנושא תשעה באב הם עם מוזיקת רקע!
לא יודעת אבל לגבי מוזיקה
הייתי הבוקר במוקד, ואז, בהפנייתם, בבי"ח, עבור היריון צעיר מאד מאד, 4+2, בגלל כתם דם אתמול וכתם הבוקר. 3 הפלות בעבר.
במוקד כשהפנתה אמרה שבבי"ח צריך לראות בטא וגם לראות א"ס.
הבטא, מראשון, הוכפלה אתמול,
וגם היום בבי"ח טיפסה לבערך חצי מהכפלה,
אבל בגלל גיל ההיריון הם לא יכולים היו עדיין לשלול כלום וגם לא היריון חוץ רחמי. מתברר שבשלב הזה גם אם הבטא עולה תקין זה עדיין יכול להיות חוץ רחמי.
בא"ס כמובן לא ראו כלום. והדימום פסק. הורו לבדוק בטא מחרתיים, וא"ס בקהילה/במוקד עוד שבוע.
התסכול הוא מה אעשה אם עד הא"ס שוב יהיה כתם - שוב ללכת להיבדק? ארגיש מטומטמת. אבל חוץ רחמי זה מסוכן להבנתי וגם לא רוצה לבזבז זמן על להיות בהיריון לא תקין.
מחר לא אצום, אבל החום וההיסחבות עם הילדה והטיפול בה עלולים להכתים, לא?
כששאלתי אם להימנע ממאמץ אמרה הרופאה שלא צריך, אבל "שלא אעשה קרוספיטים וכאלה"... איזה הנחיות מבלבלות בחיי...
והכי מעצבן שאין אבא ואמא לתהליך, אין רופא שמכיר אותך, הכל בלגן.
נמאס כבר
סיכוי שהדימום מהאספירין?
מי הביא לך את האספירין? תבדקי מולו
אני גם בהריון אחרי הפלות. לקחתי אספירין בתחילתו
היו לי כתמים ושאלתי את הרופאה שלי והיא אמרה שאם זה ימשיך להוריד את האספירין ולקחת נרות של תמיכה. ב"ה זה לא המשיך לי
למה את מרגישה שאין מי שמלווה? אין לך רופא קבוע?
ואין לי עדיין רופא קבוע כי מי שהיתה לי נסעה להתמחות בחו"ל
אז בינתיים כביכול משויכת לרופאה (טובה) מהמוקד אבל היא שם רק בימי שלישי ורביעי
ולמה בביה"ח היום בכל התחקורים לא אמרו שסיכוי שהדימום מהאספירין? ממש מרגיש כאילו אף אחד חוץ מהצ'ט לא יודע מספיק... ושאומרים דברים סותרים... זה מחרפן.
אם את רוצה המלצה לרופאה פרטית אז רקפת יואלי נחשבת ממש טובה בתחום
אבל אין כמעט תורים
מצאו משהו שגורם להפלות?
אצלי לא מצאו והביאו לי בעיקר לתמיכה
והם באמת לא יודעים.. עם כמה שזה מתסכל.. זה עולם שאנחנו פחות מבינים אותו- אלא אם כן מצאו סיבה להפלה
של פוריות שלא ממש הגעתי אליו בסוף גם אספירין אז מוזר לי שזה עושה דימום. לא יודעת...
אבל כשאני לקחתי והיה לי כתמים הרופאה אמרה לי שאם זה מתגבר אז להפסיק.. אבל בסוף ייעוץ רפואי זה לכל אחד לפי המצב שלו
אבל הוא מדלל דם, אז אם יש דימום האספירין יכול להגביר אותו.
אני לוקחת אספירין מסיבות אחרות, ואמרו לי להתחיל בשבוע 12 ולא לפני.
במכשיר טוב. האמת שהייתי נחה ושותה הרבה ככל הניתן. וממשיכה לעקוב. לא הנחיה רפואית אבל לא נשמע שיש מה ללכת אם יהיה עוד כתם. אם יהיו כאבים או דימום משמעותיים אז תלכי. אצלי בחוץ רחמי הבטא לא עלתה משהו. לרוב בכל מקרה זה לא מסוכן ברגע וגם אם אין כאבים אז כרגע לא הייתי דואגת מזה. רק עוקבת.
הבטא בראשון 3+6 היתה 112, ואתמול 4+1 היתה 216. היום 4+2 היתה 297
לכן אמרו לבדוק א"ס בקהילה עוד שבוע...
כי אמרו שזה רמה שעוד לא מעידה על חוץ רחמי, וגם לא רואים עדיי ן בא"ס
אבל לא נראה לי שיש מה לעשות
אני ממש מבינה אותך
לי פעם היה משהו דומה ערב תשעה באב
תכלס אם את לוקחת תמיכה
ונחה ולא צמה
אין משהו שאת יכולה לעשות
לא צריך להבדק מכל כתם במצב הזה
פשוט לחכות.. לעקוב אחרי הבטא- היא עולה תקין..אבל בכנות על הגבול.. ממ שיכל להיות בסדר ויכל גם להעיד על כימי..כי ההכפלות מדי מדויקות..
באמת אין לדעת
היה לי פעם הכפלה פי 1.5 והיה הכל תקין
לא היתי משתגעת בבדיקות ומיון וכו
פשוט לעקוב ולחכות
לא היתי מפחדת כל כך על חוץ רחמי אם אין כאבים בכלל או משהו אחר
רק מכתם אחד פה ושם לא היתי ממהרת להזיק
נבדקת לא ראו משהו חריג
אז היתי רק מנסה לחכות
וזה קשה אני יודעת
כאבים בצד שמאל של הבטן התחתונה. לכן רציתי לשלול
כמובן שלא ראו שם כלום חחח
בסוף שלח לטכנאית וראתה עובר עם דופק תואם גיל
ירושלמית במקוררופא ותיק ומומחה
זה היה ממש מלחיץ
הוא שאל אותי מאיפה אני יודעת שאני בהריון בכלל כי לא רואים כלום 😶
אמרתי לו שעשיתי בטא
אז הלך לבדוק במחשב..
ואז שלח אותי לטכנאית
מעל אלף אמורים לראות משהו, אפילו שק. רק בקטע של מיקום בתוך או מחוץ לרחם...
