משחק עם הילדיםאנונימית בהו"ל
עד כמה אתן משחקות עם הילדים שלכם?
שני ילדים (הגדול בן ארבע), הם במעון ובגן עד 16:00 ואז איתי בבית.
שמתי לב שלא יוצא לי כל כך לשחק איתם באופן יזום, אני נמצאת כל הזמן, אבל מכינה אוכלת, מטפלת בקטן, מקלחת וכו'.
פחות יוצא לי לשבת ממש לשחק. הם משחקים לבד בדרך כלל.
האם חשוב למצוא זמן שבו אני ממש אשחק איתם?
או שעצם זה שאני נמצאת איתם זה מספיק וזה בסדר שהם מעסיקים את עצמם לבד?
ונגיד אם משחקת איתם, אתם מתאימות את המשחק גם אליכן? נגיד אני מציעה לבן שלי לשחק ביחד, ואז הוא רוצה שמשחק יחד בפליימוביל, אבל אני פחות יודעת מה לעשות אז הוא קצת מתאכזב שאני לא רוצה😅
השאלה אם הייתן זורמות גם אם זה משהו שאתם פחות נהנות ממנו?

תודה!
אני בקושי משחקת איתם ביומיום. הלוואייעל מהדרום
בעולם מקביל😐אנונימית בהו"ל
במצבך, הייתי מנצלת את השבת למשחק איתםפה לקצת
ולא מעמיסה על היום-יום שעמוס גם ככה.

וברור שאשחק במה שהוא רוצה, המשחק הוא בשבילי או בשבילו?
אצלי יותר קטן, וכשאני משחקת איתו במשהו שאין לי איך להיות שותפה אז פשוט מתווכת לו במילים את מה שהוא עושה ושואלת כל מיני שאלות על המשחק שלו ומציעה רעיונות נוספים.
כל מה שכתבתיאנונימית בהו"ל
זה לא משהו שאני יכולה לדחות לאחר כך.
אני לא מתעסקת במטלות של הבית כמעט בכלל, אבל הם חוזרים בארבע. הקטן מיד רעב, מביאה לו לאכול.
הגדול בינתיים משחק לבד.
ואז הגדול רעב, אז מביאה לו לאכול.
בחמש וחצי כבר מקלחות, ולישון.
אני כל הזמן עסוקה בהם, זה לא שאני עושה משהו אחר.
אבל יש דקות בודדות שבאמת יש לי זמן לשבת ולשחק איתם...
ולגבי המשחק, כמובן שהמשחק בשבילו🙃
אבל הדימיון של ילד בן ארבע מפותח הרבה יותר משלי, ככה שאני יכולה לנסות לשחק איתו בפליימוביל, אבל זה באמת פחות זורם, כי אני פשוט לא יודעת מה לעשות... אז זה לא שאציע משחק שלא מתאים לו, אבל תוהה כמה נכון להתאמץ על זה בכל אופן, או שזה בסדר גם להציע אפשרות אחרת.
בגלל זה כתבתי שלא חושבת שדחוף להעמיס על עצמך עודפה לקצת
את נמצאת גם כשאת לא לגמרי איתם, את עדיין שם והם יודעים שאת שם.
ואת הדקות הבודדות שאת מתארת אני מנצלת לקצת מנוחה לעצמי לידם, גם את זה צריך לזכור לעשות.

וברור שזה בסדר להציע משהו אחר, אבל אם היה מתעקש הייתי משחקת במה שבחר.
וואי סליחהאנונימית בהו"ל
קראתי אותך לא נכון, במקום שבת קראתי זמן.
אז הבנתי בדיוק הפוך😅

תודה על התגובה!
הכל טוב פה לקצת
לגבי הפליימובילאפונה
את לא במבחן. תני לילד להוביל את המשחק, תבקשי ממנו ללמד אותך איך משחקים.

וואי יש פרק מקסים של סופר נני על אבא שלא זרם עם הבנות שלו במשחקי דמיון מאותה סיבה. אין לי מושג איך לחפש את הפרק אבל אולי מישהי כאן תדע.
אני משתדלת לשבת איתם לפעמים , אבל לא יוצא הרבהאביול
אני כן מאוד נוכחת, אבח כמו שאמרת- מכינה אוכל, מתעסקת בקטן וכו'...
מה שאפשר לדחות לאחר כל הייתי מציעה לדחות )כלים כביסה...) כדי להרוויח עוד זמן איכות.
ולגבי המשחקים, כן כדאי להתאים את עצמך למשחקים שלו... לתווך לו את המשחק...
תודה אנונימית בהו"ל
משתדלת מאוד שככה יהיה

לגבי משחקים, נגיד בפליימוביל, מרגישה שהוא זה שצריך לתווך לי את המשחק ולא להיפך
באמת שאין לי דימיון כמו שיש לו, אז זה פחות זורם.
ולכן תוהה לגבי זה. אם זה היה משחק שסתם "משעמם" אותי, פחות היה מפריע לי
אז את יכולה להסתכל איך הוא משחקאביול
ולהצטרף למשחק שלו... ואם את לא אוהבת אפשר להציע משחקים אחרים... לא צריך לעשןת על זה דוקטורט... מה שזורם
לא בטוח שלו זה מפריע שאת לא כל כך יודעת לשחקיעל מהדרום
משתדלת שכן יהיה יום לפחות בשבועבוקר אור
שאני מכינה עם הגדולה (שנתיים וחצי) עוגיות או משחקת איתוה או מספרת סיפורים
בדרך כלל אם נגיד אני מכינה אוכל ליומיים ואז ביום השני כבר יש לי אוכל
כן משחקת עם הילדיםרק טוב!
שלי יחסית גדולים. 3 בגילאי יסודי. אחד גן חובה ואחת בת שלוש.
לפעמים משגע אותנו שהם אוהבים יותר לשחק איתנו ההורים (ואז גם לבקש שנשחק רק איתם ולא נצרף עוד אח למשחק) מאשר לשחק אחד עם השני.

מעדיפה לשחק במשחקים שנעימים גם לי. נגיד מונופול לא מסכימה לשחק איתם. לא בשבילי. גם בשחמט הם הרבה יותר טובים ממני..
עם הקטנים נניח משחקת במשחקי קופסה שגם לי יש מה לעשות בהם כמו פיקולינו, טאקי, משחק זיכרון, דאבל וכו. עוזרת להם עם פאזלים.
עם הקטנה לפעמים זורמת איתה עם המשחקי דמיון שלה, שהיא בעיקר מפעילה אותי... או נניח בונה איתה משהו בקוביות/מגנטים- אבל גם את זה פחות עושה, האחים שלה יותר משחקים איתה בכאלה משחקים. אני רק מציעה לפעמים רעיונות כמו- תכיני אוכל לבובות, או תבני גן חיות וכו.


כשיש רק ילדים קטנים זה אחרת, יותר צריך להיות איתם בשלב שלהם. אבל הם את רואה שהם משחקים יפה ביחד ומסתדרים בלעדיך, לא בטוח שצריך להתערב. רק לדאןג למצוא את ההזדמנויות ל'מפגש' אחד על אחד.
פחות משחקת איתםבתאל1
אלא אם כן זה משחק קלפים כלשהו...או פאזל שאפשר 'לעזור' להם...
אבל כן מספרת סיפור פה ושם.
לרוב אני סתם נוכחת בבית ועושה דברים... זה באמת חלון זמן קצר שנמצאים עם הילדים...
אני משתדלת לשחק איתםמנגואית
יש ימים שאני עייפה וזה לא קורה...

פאזלים עם הגדול, של 60-70 חלקים וזה נחמד גם לי

לגו, מגנטים עם שניהם
כלי מטבח (משחקי דמיון)
משחקי דמיון לאמיואשת******
בשביל זה לא צריך אותי

משתדלת כן להגיע לשבת על יצירה מדי פעם כמו הדבקה או חוברת, משחק זיכרון או לוטו. אבל פעם בשבוע זה סבבה
חוץ מזה בשביל העשרה כל דבר שאת עושה בבית תשתפי את הגדול, למיין כביסה לצבעים זה משחק נהדר וגם לדחוף למכונה
לטאטא זה אימון מעולה של מוטוריקה וכו
ב"ה משחקת איתו הרבהאמא טובה---דיה!

אבל הוא מסיים את הגן ב13:30 אז יש לנו הרבה זמן עד הערבבוכה/צוחק

סליחה על הנצלו"ש, מה שלום הקטנצ'יק שלך?אמהלה

אנחנו ממש דואגות!

אני כל הזמן נכנסת לפורום לראות אם עדכנת משהו....

 

מצטרפת...אביולאחרונה
זה באמת הרבה🙃אנונימית בהו"ל
אצלנו חוזרים ומיד מתחילים כבר להתארגן לערב...
משתדלת כל יום שיהיה גם זמן משחק.רק טוב=)
במה שהוא רוצה- לגו, פאזל, לוטו, השחלות, סיפור וכו'.
אם הקטן ביום שהוא רוצה ידיים אז אני גם ככה לא יכולה לעשות עוד משהו, אז פשוט יושבת עם שניהם על הרצפה.
כשאני ביום עמוס אני משתדלת לעשות ביחד איתו- כביסה (הוא מכניס למכונה, מוציא ומגיש לי לתליה), נקיון (הוא מקבל מגב ו"גורף" גם), בישול ואפיה- נותנת לו קצת לערבב ולשפוך דברים לקערה.
אם אני לא מצליחה להיות איתו נורמאלי, הוא די מהר מאבד את זה ואז שנינו מסיימים את היום מתוסכלים (ואני כמובן עם יסורי מצפון..)
מוכראנונימית בהו"ל
הנקיפות מצפון... מזה אני מנסה להימנע😔
תודה רבה!
עונהבת 30

קודם כל תשובה מהותית- אמא היא כמו שכינה. השכינה היא שורה. נמצאת. נוכחת. ככה גם אמא. ילד צריך שאמא שלו תימצא. תהיה. כשהוא קורא "אמא", הוא צריך לשמוע תשובה מאמא שלו. 

זה הבסיס הכי בסיסי והכי מהותי. 

ואם הן לידך ואיתך, הם בשלהם ואת בשלך אז את לגמרי נוכחת וזה הכי חשוב.

 

לגבי לשבת ולשחק איתם, זה יותר זמן איכות ממוקד כזה, ולכן לדעתי תעשי איתם מה שכיף לך. לא משהו שאת מכריחה את עצמך בשבילם. זה צריך להיות זמן אמא איכותי, אז צריך שאמא תהיה בענין.

אצלי לפעמים הילדים מבקשים שאשחק איתם ומציעים לי משחקים שמשעממים אותי...אז מוצאים משחק שגם לי נחמד, במידה מסוימת לפחות, לשחק בו. 

אהבתי את האמא היא שכינהבתאל1
יווו ממך למדתי את זה!!יראת גאולה
לא זכרתי ממי,
לפני בערך 6 שנים כתבת את זה כאן...
אימצתי 🤗

מאוד נוח וכיף לאמץ כזו גישה, אבל אני באמת רואה שהיא נכונה.
עסקת חבילה משתלמת..בת 30

גם נכון, גם כיף. מה צריך יותר מזה...

אהבתי מאוד את הרעיון המהותי. תודה לך על זה ❤️המקורית
אהבתי. תודה רבה❤️אנונימית בהו"ל
אני חושבת שזו דווקא מיומנות חשובה - ללמוד לשחק לבדמתואמת
(אפילו לבד-לבד, בלי אף אח או חבר, רק עם המשחק)
ב"ה רוב הילדים שלי אלופים בזה. ובאמת אני בקושי משחקת איתם. (והם גם משחקים המון ביחד - יוצרים עולמות שלמים בפליימוביל, למשל...)
אני משחקת איתם בעיקר בזמנים האישיים, אם הם בוחרים לשחק בזמן הזה. וכן, לפעמים הבן שלי מביא פליימוביל ורוצה לשחק איתי בו... אני משתדלת בזמן הזה למחוק את המבוגרת שבי, ולהיזכר איך הייתי משחקת ככה כילדה. זה שמדובר בזמן קצוב עוזר לי בכך...
ב"האנונימית בהו"ל
הם ממש יודעים לשחק לבד.
לכן אני תוהה האם חשוב ליזום משהו ביחד איתי גם.
אחרת לא הייתה לי ברירה כל כך
הם בעיקר עושים את המטלות איתימלאת אושר
גם מידי פעם משחקים לבד, אבל בעיקרון מכין איתי ארוחת ערב, ממיין איתי כביסה, מטאטא את הבית איתי (יש לו מטאטא משלו).. דווקא לפעמים אני דוחפת אותו לשחק לבד/איתי כי אני חוששת שבסוף הוא רק עושה איתי מטלות במקום לשחק אבל הוא לא מסכים..

אבל באמת בקושי משחקת איתם.
משחקתהמקורית
כל יום בערך. מלבד שישי שפחות יוצא לי עד כניסת שבת ואז יושבים לספר קצת סיפורים על הפרשה.
אבל לא בכל דבר כי יש דברים שדורשים יותר קשב ולוקחים זמן ואני לא תמיד פנויה לזה. נגיד, פאזלים או משחק זכרון זה לעתים רחוקות יותר.
אבל מגנטים נגיד או הרכבות - בכיף. אני תמיד לידם ומשתתפת קצת. גם משחקי מילים. גם דגדוגים ולרדוף אחריהם בבית.
אבל כן הייתי רוצה לשבת לשחק איתם בדברים שאני פחות פנויה אליהם זה יושב לי בראש הרבה זמן ואולי בזכות ההודעה שלך אכניס את זה ללוז איכשהו כי הם אוהבים
תודה רבה!אנונימית בהו"ל
גם אני דורבנתי בזכות ההודעה שלי
עשינו היום פעילות ליום ירושלים, והבן שלי ממש שמח.
לא המוןטארקו
לפעמים בעיקר בשבתות
משחק אחד או שניים ממוקדים
בימי חול פחות קורה.

כן יש זמני איכות משותפים- למשל הוא מכין איתי אוכל, מקלחת ארוכה, יצירה...
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

אמן!רק רגע קט

נגעת ללבי.

תודה.

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקיתאחרונה

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

מצוייןבשורות משמחות

אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי

אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה

ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1אחרונה

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

אני גם כתבתי, שאנחנו מקפידים שיהיה רשוםטארקו

חלק/מהדרין

אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...

אופ מה עושים עם קילקול קיבה בהריון?…חמדמדה

אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴

ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים

ואני חלשה

ולא כיף לי

ואני צמאה ורעבה

בה התינוקי זז בבטן

אבל אני במיטה חסרת כוח

והבית הפוך😭😭😭😭😭😭

חיבוק.. מצב מעצבןשמיכת פוך

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

כשיש קלקול קיבהאמאשוני

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.


תרגישי טוב. שבת שלום!

בעצם לא בטוחה מרק עם עוףאמאשוני

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

אמאלה אני גם!!מחכה עד מאודאחרונה
המלצות למטפלת- עו"ס קלינית או פסיכולוגיתאנונימית בהו"ל

בירושלים/ הסביבה

אשמח להמלצות מניסיון בלבד .

תודה רבה

מטפלת למי ולמה?...❤️מתואמת
לעצמיאנונימית בהו"ל
ענייני חרדות, מחשבות ועוד
בהצלחה! (לא מכירה...)מתואמת
יש לי המלצה לשתיים מדהימות ממשאמא טובה---דיה!אחרונה
תפני אליי בפרטי
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעייןאחרונה

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

אולי יעניין אותך