איזו מין יציאה זו?
קשה, כדורים קטנים, או צבר כדורים? מסמן לנו על עצירות. ואולי כשיש לה עצירות גם קצת יותר קשה לה להתאפק על פיפי. ואולי נכנסת לעצירות בשינויים כמו שאמרת בגן חדש וכו. ועצירות זה גם כואב כשיוצא אז היא משחררת כל פעם קצת.
או אולי בכלל יציאה נוזלית? רכה מדי? שלשול קשה יותר להתאפק איתו עד השירותים. למה משלשלת?
ואם זה רק ממש קצת כל פעם, מין פס של צואה אפילו נוזלית, בתחתון. גם זה מסמן על עצירות. ויש לזה מונח רפואי אפילו. ועלול להסתבך.
ואפשר לקבוע שעות קבועות להתפנות. נגיד כל שעה לשבת 2 דקות לפיפי.
ואחרי ארוחת ערב או אחרי ארוחת בוקר לשבת חמש עד 8 דקות. לגדולים. כי אחרי ארוחה יש פעילות מעיים. והגוף יתרגל שיש לו זמן שהוא יכול לשחרר (אם נגיד השעון הביולוגי שלה הוא ב12 שזה בגן ואולי לא נעים לה שם או עסוקה אז היא מתאפקת. וצריך לאפשר לגוף זמנים לשחרר כשנוח לה, וזה יהפוך להיות הזמן הרגיל שלה).
ושהזמן שיושבת שיהיה נעים. אפשר גם משחק נשיפה שעוזר להרפות את השרירים שם, כמו בועות סבון, שבשבת או צפצפה.
ואולי באמת באמת מבחינה פיזית קשה לה, את אומרת שישנו איזשהו עיכוב התפתחותי, אז אולי הציפייה שתהיה גמולה פרפקט בגיל 4 גבוהה לה מדי ויוצרת גם לך וגם לה הרבה תסכול מיותר. אז צריך להרגיע את הלחץ סביב זה שלא תסחוב גם כל מיני קשיים נלווים מעבר לקושי המהותי. הרי אם באמת היה לה קשה היה כלפיה יותר חמלה.
ואפשר גם לפנות לפיזיותרפיסטית של רצפת אגן לילדים. אולי יש לה קושי בתחושה של מלאות המעיים/שלפוחית, כמו שאמרת שהיא לא מרגישה. אולי מתקשה להבין עד הסוף מה זה להתאפק ולכווץ.
בהצלחה