מה פתאום הריון?? משוגעת!האור שבלב
הי בנות!
מלא זמן לא התראנו😅
ימי הפייסבוק זוללים כל רגע פנוי עד שהפורום הזה קצת נשכח לו.. הפורום הזה שאני בו כבר מעל עשור!!! כן כן.. . בכינוי כזה או אחר (נביעה..), בין הריונות, לידות, מליון עיצות..
בקיצור!
על מה אני כאן היום?
הקטן שלי בן שנה ושלוש בה, מי שלא יודעת אני אמא לשמונה ב"ה, בת 37.5, כבר מהשביעי הודעתי שזה האחרון.. לעת עתה.. וכל פעם אני שוכחת את על הקושי (כל הקושי!!! ויש מלא!!) ורואה תינוקות קטנים וליבי נרעד בקרבי... וואו איך הדבר הזה מתוק לחלוטין ואיך אני רוצה להיות שוב פעם שותפה בבריאה! להרגיש איך אני בורא בנאדם, מאין ליש! פלא פלאים. ולא תגידו שמשעמם לי כן.. פיווו ב"ה אשכרה 24/7 בלי הפסקה אני במשרה מלאה מלאה מלאה+++... כל שניה מישהו כאן צריך אותי, (ב"ה..), והם בהחלט מאתגרים, וכביסות שלא נגמרות, בישולים, שוב שבת, שוב סוגיות חינוכיות של מתבגרים בינוניים וקטנים כל אחד מה במדוייק בעבורו... וזוגיות, ומציאת עצמי, וכו וכו לא חסר.
אז!
אני עכשיו עם התקן.. לא הורמונלי. ומה נסגר איתי מה קורה איתי למה בא לי עוד ילד!!!! ואיך זה😆😆😆
ואיך שכחתי את כל ההצהרות.. וכל הכאב והיסורים והתפרים והגודש והדליות והבחילות והכבדות והשפשפות והסכנות והסיכונים.... לילות בלי שינה עם תינוק פצפון, (תינוק פצפון! בריאה חדשה! שם חדש! נשמה חדשה!) וואו בנאדם.. תהי בריאה😅
אז זהו, רק קפצתי לכתוב לכן..
אשמח לשמוע מכן, חברות למקלדת, על הבנות חיזוקים, הכלות, בעיקר מנשים שילדו מאוחר.. עם ילדים.. איך אתן...
ובכללי, כיף להגיד שלום🤗🥂
האור שבלב
אני רק חיבוק ענק!!!!באר מרים
איזה כיף שקפצת לכאן!!!!
התגעגעתי...

אין לי מה להגיד כי אני פחות הייתי בקטע של למנוע..

ולגמרי מבינה את הרצון שלך..
הקטן שלי בן 2.5 ולא מנעתי עד עכשיו.. ואני בהכחשה.. בעלי הציע למסור את בגדי התינוק ונזעקתי.. אני שומרת הכל כי אולי עוד יבוא...

כל כך כל כך מבינה את ההתרוצצות של שני הקולות בתוכך..
זה שממש רוצה וכמה וזה שרואה את הקושי ונרתע..

תקשיבי לשיח ביניהם ותתני לשיח מקום מתוך סקרנות...

ושוב חיבוק גדול, אהובה...
תודה אהובה!האור שבלב
רציתי לשמוע דווקא ממך.. מישהי שתבין אותי לגמריי🤗🤗
מותק שאתבת 30

ילדנו ממש בהפרש קטן שנה שעברה...הקטני שלי בן שנה וארבעה חודשים (לזלול אותו)..

אני מזדהה. ברור לי לגמרי שזה לא הזמן לעוד אחד. 

אבל שבוע שעבר פתאום שמתי לב שהרצון לעוד אחד נובט לו לאיטו.

לא יקרה כנראה בזמן הקרוב. החיים משוגעים כפי שהם ואני לא באמת יכולה להכניס עוד הריון בזמן שהקטן בכלל לא ישן לילה רצוף ויש עוד המון התמודדויות כמו שתיארת.

אבל היה לי מענים להרגיש את הרצון הזה נובט.

תינוק בבית זה שמחה בבית...

♥️האור שבלב
תודה שכתבת!
מאחלת הרבה כח במציאות שלנו🤗
הפסקתי לקרוא 😝חדשה כאן 1
במשפט שאת בת 37 ואמא לשמונה ילדים ב״ה !!!!!
אני עם ילדה אחת מרגישה כמו 10 כולי שיערות לבנות ופקעת עצבים לא מסוגלת לדמיין את רגע שיש לי עוד ילדים רק מהמחשבה אני רועדת !!!

אני מעריצה שלך מורידה בפנייך את הכובע את אלופה
שהשם יתן לך כוחות 😍🙏🏻
נשמההה😅האור שבלב
מותק את..


אגלה לך סוד


יותר קל 8

מילד אחד
אפילו שניים

מבטיחה!!!

זה הזוי..
וזה האמת..
יש לי מלא ידיים שיכולות להקל, גדולות שיכולות לשמור על הקטן.. להאכיל..
זה באמת אחרת מאמא רק לקטנטנים...
הרבה כח יקרה!


החלום שלנו זה משפחה מלאה בילדיםחדשה כאן 1
אבל צריך כוחות
אני מאמינה שהורים כמוכם
הם מלאכים אשריכיים הלוואי ואזכה ללכת בדרככם 🙏🏻
ה' יתן לכם מלא כוחות יקרה♥️האור שבלב
יא בדיוק אתמול חשבתי עליך!דפני11
כיף שבאת האור שבלב!
מאוד משמח לשמוע ממך❤
ו... החלטות טובות!!!
תודה דפני11🤗האור שבלב
יאא כיף שחזרת!!!בתנועה מתמדת
קטונתי מלהביע עצות ותובנות, אני עוד לא בשלב
רק להאיר נקודה שלפי מה שכתבת לא היה נשמע כמו עומס ספציפי שכרגע מונע ממך את היכולת להיכנס לתוך הלופ הזה מחדש אלא משו שכנראה יהיה גם בעוד שנה ובעוד שנתיים ובעוד שלוש..
עונס בריא של שגרת חיים
לא יודעת אם זה אומר שזה זמן שמתאים בשבילך, וגם אין לי מושג מה אני הייתי עושה רק אולי ייתן נקודה למחשבה והתבוננות שלך. בכל אופן, החלטות טובות❤
והלוואי שתהיי פה יותר! כיף לקרוא את התובנות והחשיבה העמוקה שלך
מקסים מה שכתבת!האור שבלב
בהחלט הארת לי נקודה חשובה!
תודה ♥️♥️🤗🤗
בשמחה❤❤ משמח לשמוע שהתחברתבתנועה מתמדת
התגעגעתי האור שבלב.השמחה והחיות שלך חסרים פה בפורואחתפלוס

חשבתי עלייך לפעמים....

נשמה שאת...האור שבלב
איזה מותק... משמח ומחמם את הלב לשמוע🍥🍥🍥🤗
אמאלה עשית לי חשק לעוד ילד 🙈Lana423
יאא האור שבלב❤❤❤אמא לאוצר❤
התגעגענו אליך!!
תודה ממי!!האור שבלב
🤗🤗🤗
איזה כיף שקפצת לבקר!מתואמת
ואני רק אגיד שאני מזדהה עם חיבוטי המחשבות הללו -של האושר הבלתי נתפס מול האינטנסיביות שבגידול ילדים. (טוב, אצלי גם הלידות עכשיו - שצריכות להיות רק בקיסרי - מהוות גורם משמעותי...)
מאחלת לכולנו ללדת רק דברים טובים! (בין אם ילדים ובין אם יצירות מסוגים שונים ובין אם מידות טובות...)
אמן ואמןבאר מרים
מצטרפת לאיחול מכל הלב
עוד נקודהbula
אני מרגישה שכל אמא צריכה להרגיש את המשאבים שלה, לאו דווקא הפיזיים
סבלנות, שמחה, חיוניות..
כי משפחה גדולה זה יפה ותינוק זה דבר משמח
אבל אני מזכירה לעצמי שהכוחות שלי מוגבלים
והם מתחלקים בין איקס ילדים
ואני חושבת עליהם, אם זה נכון לשנות את המערך ולהוסיף עוד אח
אם אני מרגישה שיש בי כוחות ושמחה אז התשובה היא כן
ואם אני לא מגיעה מספיק לילדים, לעצמי לבעלי כמו שהייתי שמחה, אז לחכות..
בול. רק שהלחכות הזה לא נגמר. אוףאורוש3
אמן! מקסים!האור שבלב
אהבתי ממש.. לידות אחרות....
אני כל הזמן חושבת על זה...מתואמת
וואו אני בגילךים...
עם שניים.
הייתי רוצה עוד ילד אבל יודעת שכרגע לא אוכל להתמודד עם עוד אחד ובעלי ממש לא רוצה, אולי עוד שנה....
אין לי מה להגיד יותר מזה
רק אאחל בהצלחה בהחלטות♥️♥️♥️האור שבלב
ווואווו כמה פעמים חשבתי לעצמי לאן נעלמת!!!רקלתשוהנ
🤗🤗🤗האור שבלב
וואי אני מה זה מבינה אותךYaelL
אני חצי שנה אחרי לידה (ולא לידה רגילה אלא ניתוח קיסרי שלישי) ויוצאות לי העיניים כשאני רואה נשים בהריון או תינוקות קטנים, ממש בא לי שוב!! אני גם בסביבות הגיל שלך, ויש לזה השפעה כי אמנם לא חשבתי שיהיו לי עוד הריונות ואני חוששת מניתוח קיסרי נוסף אבל מצד שני כמו שאמרתי נורא בא לי לחוות שוב הריון, לידה, תינוק חדש ובגלל הגיל אני יודעת שאין לי זמן להתלבט עם זה יותר מידי...
בא לך גם לחוות לידה? הרי זו לא תהיה לידה...מתואמת
לא לחוות את הלידה עצמהYaelL
אלא את עצם זה שיש לי תינוק חדש, את כל המסביב, לא מתכוונת לניתוח עצמו שמזה ממש לא נהניתי... גם כל הניתוחים שלי היו דחופים ותמיד סבלתי מצירים נוראיים.. על זה אני לגמרי מוותרת..
אם כיYaelL
חייבת רק להגיד שלא מסכימה עם האמירה שניתוח קיסרי זה לא לידה. זו לידה באופן אחר, אבל מישהו כן נולד שם.
כמובן שזו לידה, אבל זו לא לידה "חווייתית"...מתואמת
בכל אופן, לחוות את ההתרגשות סביב תינוק חדש זה בהחלט דבר ענק ומעורר געגוע...
דווקא זו לידה ממש ממש חווייתיתדפני11
ילדתי ביקיסרי והיתה לי חוייה מדהימה מדהימה מדהימה!!!!
ממש!
וגם ילדתי לידה נרתיקית ככה שיש לי למה להשוות, ועדיין זו לגמרי היתה לידה! חוייתית!
לא מוותרת עליה
קיסרי אלקטיבי?מתואמת
אולי גם אני אחווה את זה כך יום אחד 🤷‍♀️
חצידפני11
הודיעו לי שהיום אצטרך ניתוח.
תכלס כן, אלקטיבי
היה פשוט מדהים
מדהים שהיה לך מדהים!מתואמת
לי גם היה ככה בעצם בלידה האחרונה.
אבל מכיוון שבכיתי כל כך על אובדן החלום של לידה רגילה (לתמיד), לא הייתי פנויה להתרכז בעצם האושר שביציאת החיים שבתוכי לעולם...
מה בעצם היה מדהים במהלך הקיסרי שלך?
אזדפני11
כשהודיעו לי שזה יהיה קיסרי, בכיתי ברצף, בלי הפסקה שעתיים וחצי. פשוט שעתיים וחצי שלמות של בכי... בכי של אובדן. אובדן החלום. של הלם, של פחד...
לא יכולתי לדבר מרוב הבכי.
בעלי לא הבין מה קורה לי... אני בכלל לא אחת שבוכה ביומיום שלי...
הייתי צריכה לכתוב לו שאני בסדר ושזה הדרך שלי להוציא החוצה...
בכי בלי הפסקה. רצוף..

חושבת שזה מאוד מאוד שיחרר אותי. הבכי הזה.
וזה גם היה עוצמתי... משהו בלתי נשלט כזה. שהנפש מדברת. והקטע המוזר היה שכאילו אף אחד לא שם לב אלי... בכיתי ובכיתי ואף אחד מהסובבים (חוץ מבעלי כמובן, שגם היה טרוד בעצמו בכל הבירוקרטיה של השרפ שרציתי) לא שם לב אלי, לא שאל לשלומי...
אפילו אישה מוזרה שישבה לידי התחילה לשאול אותי כל מיני שאלות טיפשיות תוך כדי שאני ממררת... זה היה הזוי.
מצד אחד היה מוזר
מצד שני זה היה טוב. פשוט הכל יצא ממני.... עד ששוחרר ונגמר.

המילדות שהיו סביבי אמרו לי שלא כדאי לי להצטער, כי לכל תינוק יש את הדרך שלו להיוולד לעולם...
זה היה לי מאוד חזק התובנה הזאת.

שזה ממש לא בשליטתי. וזאת הדרך שלו להוולד...
אז מי שהכניס אותו הוא זה שמוציא אותו והוא זה שהחליט שעכשיו זה הזמן, ושבצורה הזאת זאת הצורה שבה יוולד.

הרגיע אותי לדעת שזה גם מושגח.
להבין שלידה זה דבר ככ גדול.
וככ גם מפחיד. וסכנה. ולא ידוע.
ואולי... עדיף ככה. שהכל יהיה מושגח.
ואולי... ההשגחה ראתה וידעה שקיסרי יהיה הגי טוב והכי מושגח עבורו...

וזה אפילו ריגש אותי, שהבן שלי מושגח באופן מיוחד, עד כדי כך שהוא צריך קיסרי.... ואיזה מזל, שאפשר גם לעשות את זה שיהיה הכי מנוטר שיש.

אחרי השעתיים וחצי האלו היו כמה שעות מורטות עצבים עד שנכנסנו לניתוח.

הניתוח עצמו היה סבבה, לא משהו מיוחד..
אבל באיזשהו שלב הרגשתי את הניתוח ואמרתי להם, אז המרדים הוסיך לי איזה משהו שממש טישטש אותי...
וברגע ששמו עלי את התינוק כנראה הוא הוריד את המינון ומיד אחכ הייתי באופוריה כזאת... והתחלתי לברך את כל מי שהיה לצידי (המרדים, האחות... ) והתפללתי כל כך.... עליהם.. על הגאולה... דברים שלא ברור לי מאיפה פתאום התחלתי להתפלל עליהם ולבכות... מעומק הלב כזה...
המרדים ענה אמן על כל הברכות חחח ונראה לי היה בשוק של החיים שלו..

היה מרגש ממש

לא יודעת להסביר למה בדיוק
אבל היתה אווירה קדושה
נולד תינוק
באה נשמה
בדרך שלה.....
בזמן שלה....
הרגשה של גאולה, של נצח.. תפילות על הנצח... חלק משרשרת הדורות...
מדהימה שאת!!!אם מאושרת


מדהים ממש!!האור שבלב
וואו!!!!... מדהימה את...מתואמת
וכנראה בזכות האופי המדהים שלך באמת הצלחת להרגיש ככה, את "תחושת הגן עדן" הזו שאת מתארת... מדהים!!
(גם אני בכיתי כשנודע לי שאצטרך קיסרי - לא שעתיים אבל בערך חצי שעה - אבל נשארתי בזה... לא הצלחתי להתרומם משם להבנות ולתחושות שאת הגעת אליהן... ולהפך - אם מישהו היה מעז לומר לי שכנראה זו הדרך הטובה ביותר בשביל התינוקת שלי להיוולד - הייתי נועצת בו מבט קוטל...)
בכל אופן, תזכירי לי את הסיפור שלך לפני הלידה הבאה שלי לכשתהיה בע"ה, טוב? אני מרגישה שהוא יוכל לעזור לי לחוות טוב יותר את הקיסרי הבא שלי...
וואו ריגשתן אותידפני11
@אם מאושרת
@האור שבלב
@מתואמת
התגובות שלכן ממש חיממו את ליבי!

פעם ראשונה שכותבת (בקצרה יש לומר, אחרי המון עיבודים וסיפורים בעפ שלי ) את זה...
ושימחתן ממש שהתרגשתן איתי!

ולך מתואמת יקרה,
ברור שגם אני רציתי להעיף להן סטירה שהן אמרו לי את זה שלכל תינוק יש את הדרך שלו להוולד...
אבל מתישהו, אחרי שמישהי אמרה לי את זה בפעם השלישית (כל פעם מישהי אחרת אמרה) פתאום הבנתי את זה. וזה נכנס לי ללב...

וחוצמיזה, אל תהיי אכולת יסורים על עצמך או על איך שהרגשת, בתכלס, זה הכי טבעי והגיוני שרובנו נחשוב או נחווה כמו שאת הרגשת..
בהחלט היתה לי סיעתא דשמיא מיוחדת שהצלחתי לחוות זאת ככה.
בסוף, לא תמיד השמים נפתחים... גם לא בכל לידה רגילה!
הרבה עניין של מצב נפשי ותלוי בהרבה גורמים מורכבים שברקע, שלא תמיד יש לנו שליטה עליהם.
כך או כך- באמת באמת. העיקר שהילדים בריאים ושלמים. זה נס ופלא עצום ושמים גדולים שנפתחו עבורנו.

וכשאני חושבת על זה יותר-
אולי החוויה הזאת יכלה לקרות משום שההריון שלי היה מאוד בסיכון, ואמרו לי כבר משבוע 32 שיש מצב שינתחו אותי... אז הרבה משלב האבל על התהליך היה לי בשבועות עד הלידה. בכל אופן בלב כנראה עוד האמנתי שיהיה נרתיקית ולכן נורא בכיתי. אבל כנראה שהידיעה שזה אופציה (מה שכנראה לא היה אצלך ככ מראש) כן עשתה את פעולתה.
ועוד משהו, שדיברתי עם קיסריות והכנתי את עצמי לגרוע מכל... ופתאום כשזה קרה, לא היה ככ נורא ואז הלב נפתח לו...
וגם.. דווקא בגלל שההריון היה ככ מלחיץ, העניין של הניטור בלידה והעדיפות במובן מסויים לקיסרי - בלי חשש שהתינוק לא יקבל דם במהלך הלידה חלילה- חידד לי את העניין של "יש טוב גם בקיסרי ואולי אפילו עדיף הניטור הזה..."

בקיצור
חיבוק גדול
ובע"ה חוויות טובות בלידות הבאות ובעיקר- בגידול הילדים!!💜💜
תודה רבה!!מתואמת
גם אני ידעתי שיש סיכוי גדול שאגיע לקיסרי בסוף בלידה הזו, ובכל זאת התאכזבתי נורא...
אבל טוב, יחסית כבר עברתי את שלב ה"אבל", ובע"ה בעתיד גם אצליח להודות על זה ממש כמוך!
וואו איזה מרגש!YaelL
באמת, הדברים שכתבת והדרך בה תארת את הדברים מרגשים ומחזקים ממש וגורמים לי אפילו קצת לשמוח שהלידות שלי היו קיסריות, תבורכי!!
מרגשת את בעצמך!!!דפני11
ככ שמחה שעזרתי לך קצת.
באמת, הלידות האלו מושגחות לא פחות מלידות נרתיקיות, והשמים נפתחים בהן לא פחות מלידות נרתיקיות.
באה נשמה לעולם.... בליווי אלוקי ממש...
חיבוק ואשריכן אימהות לביאות שאתן💜
אני עד היום בוכה כשנזכרת בזה שבסוף ילדתי בקיסריאנונימית בהו"ל
אשרייך על נקודת המבט❤❤❤
וואידפני11
מבינה לליבך כל כך!!!!
יש שם הרבה עניינים שבנפש שעולים וצצים בקיסרי.
דימוי הגוף שלי
ההורות שלי
המסוגלות שלי
היכולת שלי להיות אם טובה
היחס שלי אל מול הילד ש"לא עשה מה שצריך"
....
מלבישים על אופן הלידה ככ הרבה דברים שבאמת באמת לא קשורים אליה או אלי או לילד או לגוף שלי כהוא זה.

אבל באמת באמת
שכל הדברים שכתבתי לא קשורים לרגע אחד לאופן שבו הילד הגיח לאויר העולם.
זה הכל הכל הכל- מפתח הלידה. שבידו של ה' יתברך לגמרי. אין לנו בזה שום חלק. ממש כך.
יש בידיו של הקב"ה 3 מפתחות- תחיית המתים, לידה ועוד אחד שלא זוכרת כרגע..
ולידה כולל גם את הפקידה- כלומר הכניסה להריון וגם את הלידה עצמה כמובן..
אז ככה שבאמת אין לנו על זה שליטה, וזה חלק מהתכנית האלוקית שה' ייעד לנו ולילד שלנו. מתי הנשמה שלו תכנס לתוכנו ומתי ואיך היא תצא..... וזה ממש בהשגחה ובאהבתו ואמונו בנו ובגוף שלנו.

ועם כל זה
זה באמת לא קל. יש לנו תהליך עם זה, לחמול על עצמנו, גם כשהגוף תפקד לא כמו איך שרצינו, גם כשעלו בנו רגשות קשים ומחשבות קשות, לאהוב אותנו גם כשאנחנו חסרות.....
❤❤❤
חיבוק ענק ענק ענק
ועוד אחד.
איתך אחותי💜
זה כל כך נכון על כל כך הרבה דברים בחייםדבורית
הנקודה הזאת שבה אין לנו שליטה
והחלום שלנו לגבי איך אמור להיראות דבר מסוים מתנפץ
והתחושות כלפי הגוף שאיכזב אותנו
והדימוי העצמי
והמסוגלות
או כמה אני "נורמלית"
ואחכ הדחיה העצמית
על התחושות הקשות
במקום להיות מדהימה ומכירת טובה
ואז נוספת דחיה על דחיה

לחמול על עצמנו
גם על התחושות הקשות
לאהוב אותנו גם כשאנחנו חסרות
תודה על התזכורת הזאת
תודה שכתבת💜כי לעולם חסדו
לגמרי❤❤❤דפני11
אמאלה, כמה את מדהימה❣כי לעולם חסדו
נשאק רק להכניס את זה טוב טוב לראש...וללב...
ממושש💜💜💜דפני11
איזו מהממתהשלך על ה' יהבך
תודה אהובה. תובנות של מתנה שקיבלתי ממנו❤❤דפני11אחרונה
זה כןים...
הכל זה חוויה.
זה שמוכרים לנשים בהריון את המושג "חווית לידה" כדי למשוך אותם ללדת דווקא בבית החולים הזה או הזה (המדינה משלמת לבתי החולים על כל אישה שיולדת אצלם).
קיסרי זו לידה לכל דבר. כשמוציאים את התינוק ואת שומעת את הבכי שלו זה ממלא את הלב כמו כל לידה. וכששמים אותו לידך, לראות אותו ולגעת בו בפעם הראשונה, זו חוויה לכל דבר.
מביאים ילד לעולם כדי להביא ילד לעולם, ולא כדי לחוות חוויות
ממש לא מסכימה לי אישית היה מדהים בניתוחהשלך על ה' יהבך
זה זכור לי כאחת הסיטואציות הכי מכוננות ושמחות שהיו לי בחיים, בייחוד אחרי 12 שעות של צירים כשמתוכן 4 בפתיחה 10..
אין מה להסכים או לא להסכים... זו חוויה אישית.מתואמת
ונראה לי שאפסיק להגיב פה בשרשור, גם כי ניצל"שתי מספיק, וגם כי עוררתי תגובות כואבות.
שנזכה כולנו לחוויות טובות, בלידות ובכלל ♥️
סליחה יקרה רק כעת אני רואה ששיתפת ממקוםהשלך על ה' יהבך
אישי בתור אחת שעברה גם כן , הייתי בטוחה שקבעת כעובדה ולכן נפגעתי אך רואה שלא זו הייתה הכוונה , סליחה שידי הייתה קלה על המקלדת ןאכן בעזרת השם נאחל לכולנו חוויות טובות ❤️❤️❤️
שמחה שראית בסוף ותודה שכתבת ♥️מתואמת
מסכימה ממש עם יעל😊אם_שמחה_הללויה
הרגע הזה שהחיים באים לעולם, הבכי הראשון, זה רגע מיוחד וחוויתי גם בניתוח. (היו לי 3😌)
מסכימה מאודאן אליוט
מה שחשוב זאת התוצאה. לא הדרך במקרה הזה.
אם לאישה יש "לידה חוויתית" וזה משמח אותה אז אחלה בשבילה, אבל אני ממש לא רואה בזה חשיבות.
מה שחשוב זה תינוק בריא לאמא בריאה. וניתוח זה בהחלט לידה
ברור שמה שחשוב הוא התוצאה!מתואמת
רק תהיתי על רצונה של יעל לחוות לידה.
אבל אין ספק שרגע יציאת התינוק הוא מרגש גם בניתוח @אם_שמחה_הללויה
וזה מה שדייקו לך פהאן אליוט
שמבחינתי ומבחינת נשים נוספות ניתוח הוא גם לידה.
וכשהיא אומרת לחוות לידה, הכוונה לאו דווקא טבעית, אלא גם בניתוח. זה הכל
מה זאת אומרת?? ברור שכן!האור שבלב
הריון וכל הנס הגדול של הבאת נשמה חדשה לעולם..
מה זה משנה הדרך. ניתוח זה לא חלק מהנס הזה? בטח חלק!
ברור שהתהליך כולו הוא מופלא וקסוםמתואמת
אבל בכל זאת ניתוח הוא לא לידה במובן החווייתי של המילה. (אפשר להתרגש גם בקיסרי, אבל זה אחרת לגמרי... לפחות בחוויה שלי עד כה)
האמת שחוויה פחות מתקשר לי ללידההמקורית
זה ממש לא חוויה עבורי. יותר כמו משו לסמן עליו וי, ואם היה אפשר לתת את החוויה למישהי אחרת במקומי ולקבל את התינוק בלי התופעות הנלוות אז יותר טוב
וילדתי 'טבעי' מה שנקרא. מבחינתי העניין של להפוך לידה לחוויה זה לרכך את הקללה של חווה, שאולי באמת לחלק מהנשים זה עובד.
אצלי פחות אני מודה 🤷
יש בזה משהו... אבל עדיין זה משהו שחווים אותו בגוף.מתואמת
החוויה הגופית בעיניי היא רק אמצעיהמקורית
כשהמטרה היא התינוק.
מבינה שיש כאלה שאולי בשבילן גם לידה בצורה מסוימת היא מטרה אבל ניתוח הוא חוויה גופית לחלוטין גם כן. רק שונה. והכי חשוב - זה לא באמת תלוי רק בנו.
❤️
זה נכון... (וסליחה שניצל"שתי)מתואמת
אני תמיד אומרתמאוהבת בילדי

שאני רוצה עוד ילד.

לא הריון...

דווקא ללידה אני מחכה, אבל ההריון סיוט...

הכל ביחד..האור שבלב
לידה זה אצלי אמאלה פחד אימים
מצד שני אמאלה איזה נס וריגושים
מתואמת. זה כן לידה!!!אורוש3
זו לידה!! פשוט לא מהסוג שחווייתי בעיניי מתואמת
יודעת שלא התכוונת, אבל ממש ממש כאב לי מה שכתבת.כי לעולם חסדו
ישר לבטן...
מבקשת סליחה...מתואמת
כתבתי מתוך המקום הכואב שלי - והכאבתי לאחרות...
מקבלת על עצמי בלי נדר לשים לב יותר למה שאני כותבת.
ברור לי שלא התכוונת ❤כי לעולם חסדו
אני מנסה להשתחרר מהתחושה הזו בעצמי...
בדיוק..האור שבלב
תקרת הזכוכית כבר בפנינו.. בדיוק התחושה שלי.. גיל 40 בהחלט נראה באופק.. ציון דרך של סיומת של תקופת הילודה.. ו..רגע! אני עוד לא מוכנה לסיים... עדיין רוצה לחוות את הטוב הזה..
אם יש לך שמונה ילדים יש סיכוי גם אחרי גיל 40שמש בשמיים
קטונתי מלייעץ לך, אבל אני מהתחושת בטן שלי כאמא צעירה לילדון אחד הייתי רוצה גם 12 טוב, גדלתי במשפחה כזאת, אמא שלי ילדה את השמיני בערך כמוך והמשיכה ללדת עוד כמה שנים וילדים אחר כך

ונשמע שאת כל כך רוצה! ויודעת לקראת מה את הולכת ומה הכוחות שלך... אז אם את רוצה, למה לא? זה עוד נשמה, עוד עולם, עוד חיים, עוד מתיקות, עוד קצת שנים של ילדות בבית, לדחות את הרכע שהקטן שלך כבר נכנס לבית ספר, לדחות את הרגע שאחרון הילדים עוזב את הבית...
רואה את אמא שלי עכשיו כמה היא שמחה שיש לה את הקטן שלה! (אבל גם מאוד שמחה שכבר אין תינוקות בבית וכל הילדים יודעים לעזור ורק כשהנכדים באים מדי פעם אז יש תזכורת לליכלוך ולבלאגן ואז היא שמחה שהם באים ונינוחה כשהם הולכים, אז יש גם את הצד הזה, כן? בית בלי תינוקות יש בו משהו יותר רגוע ויותר מסודר ויותר נקי )
תודה נשמה על התגובה המהממת שלך!האור שבלב
זה אלף!
שימחת אותי
עודדת, נשמה שאת.
האמת כי ממי שזכרת כאן.. יש שלבים שממש לא כיף לי..בלשון המעטה.. בחילות, ורידים, הפחד הנוראי מהלידה בחודש תשיעי, אחרי הלידה.. להיות ערה עם הקטן/נה, כאבי האפידורל, גודש, הכל כואב ואת עוד לא מאוהבת בקטן(לוקח לי זמן), הכל הפוך, הגוף שלא ברשותך.. זה שאת רוצה לנסוע ולצאת להתאוורר.. כאבים להניק... בקיצור..לא חסר למה לא😝
אבל כל מה שאמרתי זה שכל..
ברגש- וואו..הריון.. למעבדה של בתוכי..נס.. ילד...

חחחח התגעגעתי לכתיבה שלך וחשבתי עליךאורוש3
אין לי תשובה חכמה, ש-ה' יכוון אותך.
אמן, תודה ממי!האור שבלב
מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

מתחילים מעבודה במשמרות אם זה תחום שזה נסיון טובצהוב

ואז כשיש נסיון אפשר למצוא את התפקיד הבא

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

דווקא הסיטואציה היא אחרתאמאשוני

למשל כשאני יוצאת לאכול צהריים במשרד (מקובל ביום העבודה לצאת לאכול צהריים במסעדה סמוכה או להזמין אוכל)

נניח יצאתי לאכול, ויש מבקשי צדקה (דרום תל אביב סתם כדי להמחיש שניה)

ויש אדם שמבקש ממני כסף, ואומר לי שהוא רעב ואין לו מה לאכול.

יש משהו לא נעים בלאכול בזמן שאדם אחר סיפר לי שהוא רעב ומסתכל עלי אוכלת (ועוד אני עם כיסוי ראש שבאותו רגע מרגיש לי כמו לפיד בוער על הראש, אז גם המחשבה של אולי אני עושה חילול ה')

נניח שניה שעוד לא התחלתי את המנה ואני יכולה לתת לו את שלי, או אפילו הוא ביקש בזמן שאני מזמינה את האוכל ויכולה להוסיף עוד משהו להזמנה.

זה שאני אוכלת צהריים זה לא הסיבה שאני לא נותנת צדקה.

השאלה אם אני צריכה לחוש אי נוחות כי לי ב"ה יש אוכל, ולא אין?

ואם כן כמה חוסר נוחות? ברמה שעלי לשנות את ההחלטה?

הבאתי את הדוגמה הזאת בגלל השאלה:

איך הם יכולים להסב לשולחן החג בשמחה, כשלאדם אחר אין את האפשרות הזאת של ארוחה משפחתית?

אז זה כמו לשאול אם אני לא יכולה לאכול ארוחת צהריים בשמחה כי לאדם שביקש צדקה אין ארוחת צהריים לאכול.

למעשה נשאלת השאלה איפה עובר הגבול של עשיית חסד וצדקה ואיך אנחנו מחנכים את עצמנו מצד אחד להיות רגישים לסביבה ולוותר על דברים מסויימים כדי לאפשר לאחר יותר נוחות, ומתי נבחר בנו ומה נרגיש לגבי הבחירה שעשינו ומה השני ירגיש לגבי הבחירה שלנו.

שומרת הערים האבודותחזקה בעורף

יותר מתאים לפורום אמהות השלב הבא, אבל פה יותר פעיל🤪🫣

מישהי במקרה מכירה לעומק? קראה את הסדרה?

הבת שלי התחילה והיא ממש על זה. שמעתי ממישהי שהיא מרשה לבת שלה עד ספר 3 כי בהמשך הסדרה מוזכרות גם מערכות יחסים חד-מיניות, אבל זוכרת ממי שמעתי.

אשמח אם יש מישהי שיכולה להפריך או לאמת לי את המידע הזה😳

קראתידרקונית ירוקה

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

תודה על המענה!חזקה בעורף

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

הוא קליל לאורך כל הסדרהדרקונית ירוקה

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

דווקא יש לי רגישות גדולה לדברים שכתובים בAIאמהלה

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

מענייןדרקונית ירוקה

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

גם התרגום של הספרים נכתב לפני הAIאמהלה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

קראתי, זה סדרה די ממכרת, דווקא לא זכור לי סצנותאמהלה

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

תודה על המענה!חזקה בעורף

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

קראתי הכל... לצערי התמכרתי ומחכה להמשךאמהלה

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

רגע,מה? זה מעניין גם למבוגרים? חשבתי זה לנוער צעירמרגול

אני צעירה..... וכן, אני אהבתי מאדאמהלה

אמא שלי גם קוראתמתיכון ועד מעון

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא קראתי את הנל אבל ספרי נוער זה הספרים הכי נחמדיםחילזון 123

גם אני הכי אוהבתשיפור

אני לא חושבת שיש בה יחסים חד מינייםטארקו

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

ובכללי הוא מקוטלג בספריה אצלנו לז-חטארקו

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

ווי אין לי מושגאפונה

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

קראתי הרוב, עצרתי באיזשהו שלבענבליתאחרונה

כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).

הסדה ממש מרוחה. ממש.

לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)

זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

לא מספיק מבינה בזה, אבל אולי תיקחי ימי חופשאמא טובה---דיה!

על חשבונך?

אי אפשר לצעריחמדמדה

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

אחותך לצרה. גם לי אין ימי חופש והאמת הייתיהמקורית

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

כל חול המועד או חלק?שלומית.

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

כל הימים…חמדמדה

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

אולי תבקשי לעבוד חצי יום?פרח חדש

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

זה רעיון לפעם הבאה שאחפש…חמדמדה

לא נעים לי לבקש חריגנ כלשהי

גם ככה אני יולדת תשעה חודשים אחרי שנכנסתי לעבודה

גם ככה אני כבר במינוס של יומיים וקצת

אוויי מבאס ממש😥😒😔שיפור

אמממ..כבת שבעים

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣

אי אפשר להכנס למינוס?רינת 24

גיליתי את זה כי נכנסתי למיניס חחחחחמדמדה

ממש ממש מבעס😐יעל מהדרום

אפשר לנצל"ש?אפרסקה

מה אם יש מספיק ימי חופש והבוס לא מאשר? 🤦‍♀️

חישבתי את ימי החופש שלי באדיקות שיספיקו לי לימים באוגוסט, חול המועד ונופש שבעלי קבע, ועכשיו הבוס אומר שהוא לא מאשר לי את החופש לנופש 🤦‍♀️

למרות שהודעתי לו כבר באוגוסט, הוא אמר שהוא לא זוכר. חבל שלא שלחתי לו מייל מסודר. הוא אמר שהוא לא חייב לאשר כל חופש, והוא צודק, אבל זה ממש מעצבן. ולא תגידו שאני הולכת מחר, זה עוד חודש, ובכל זאת זה לא מספיק לו כי יש עבודה חשובה

אמ אני לא יודעת באיזה תחום אתחמדמדה

אני בהייטק ואם הרשצ היתה לא מאשרת כשיש לי ימים הייתי מתעקשת…

זה ימים שלי לפי חוק סליחה

בול מה שאמרתי לואפרסקה

שרציתי לקחת חופש ארוך יותר באוגוסט אבל שמרתי את הימים לנופש, ואם הייתי יודעת שלא יאשר הייתי לוקחת חופש יותר באוגוסט.

וזה לגמרי חוק. אמרתי לו שהרי גם אם אני נגיד ואדחה את זה לחודש אח"כ, הוא עדיין יגיד שאין לו אפשרות כי יש עבודה (אני עובדת יחידה). אבל הוא לא ממש אכפת לו.

בקיצור עוד לא יודעת מה ומתי להגיד לו

אני הייתי אומרת לו בבוקר שאני חולהאונמר

מה זה החוסר התחשבות הזה. אין לו שום בעיה להגיד לך שהוא לא שם עלייך ומבחינתו תתאבדי על העבודה.

וואלה לא תקין.

יש לך ימים שחשבת בזכותך לבקש חופש. לא נותן כי לא באלו?

סבבה על הבוקר של הנופש מרימה טלפון צרוד שלום אני חולה. שולחת באפליקציה לקבל אישור רופא וכל טוב.

מי שעושה לי דווקא לא ירוויח מיזה.

וכל מי שלא נעים לה לראות שלי סבבה לעשות ימי מחלה ככה שתדלג. לא צריכה שלימדו אותי אם זה סבבה או לא. מבחינתי אויר לנשימה הוא לגמרי ימי מחלה.

אני גם…חמדמדה

אני שוקלת לעשות את זהאפרסקה

ברצינות.

אני מבינה שיש עבודה, אבל אם אתה לא מתחשב פשוט לא תהיה עובדת שתעשה את העבודה 🤷‍♀️

אם אני זוכרת נכון המעסיק שלך בעייתיהמקורית

יש מצב שגמני הייתי מוציאה מחלה במצב כזה

ואגב - כן ! לתעד כל דבר! עד שתמצאי משו אחר נורמלי בעז"ה

זוכרת נכוןאפרסקה

יש מקום שאני מתראיינת אליו וגם שם יש חסרונות קלים לא הכל מושלם אבל האנשים נראים ונשמעים חביבים אז אני ממש ממש מקווה להתקבל. תתפללו עליי 🙏

עכשיו נזכרתי שכתבת עליו כבר בעברטארקו

בעיני אם לא יאשר אז די זה סימן משמיים להתפטר..

את עובדת שלו, לא עבד..

גם אם זה שלך יש ךמעסיק זכות לסרבהמקורית

יותר מזה הוא יכול להודיע לך שבועיים מראש על חופשה בת שבוע מימי החופש שלך

וגם להחליט מראש באיזה ימים תצאי לחופש אם נהוג שיש חופשה מרוכזת

אני יודעתאפרסקה

זה מעצבן אבל. אבל בסדר ה' גדול מי יודע מה יהיה איתנו בעוד חודש, העיקר להיות רגועים החיים יפים והעבודה לא שווה את הלחץ והעצבים

לי פעם הבוס לא אישר חופש בפוריםדיאן ד.

הוצאתי לו ולמנהלת המקבילה מייל רשמי שאני מבקשת את החופש

שאני מצידי עושה את מירב המאמצים לעמוד ביעדים ולהספיק את כל העבודה בדד ליינים לחוצים

ואני מצפה שהם יבואו לקראתי בזמנים שחשוב לי.

אז הם אמרו לי שהם מסכימים לחופש בתנאי שאני עושה להם תכנית עבודה מדויקת על הדקות איך אני מספיקה את כל המשימות לפני החופש.

בתגובה, יום לפני פורים התפטרתי ולקחתי חופש...

גדולאפרסקה

לצערי אין לי מנהלת מקבילה, ולבוס שלי אין בוס, ומשאבי אנוש ממש לא בצד של העובדים.

ואני כבר היום מכינה לו לוז"ים ברמת הדקות שזה מחרפן 🤦‍♀️

בכל מקרה אני כבר מחפשת מקום אחר, מקווה להגיע לנופש הזה עם מכתב התפטרות ביד ומקום חדש באופק. ואם לא, נראה, או שאתפטר באמת או שאמצא איזה תירוץ/ פשרה לא יודעת

רק לידיעה - יום פורים הוא יום בחירההמקורית

שאסור למעסיק לסרב לתת בו חופש

במידה והחופש התבקש שבועיים לפני, אם אני זוכרת נכוןכורסא ירוקה.אחרונה

בימים שהם לא יום בחירה זה באמת להחלטת המנהל.

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3

שיוכח אחרת

הרבנית רחל בזק אומרתממתקיתאחרונה

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדש

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

וואי אני אלרגית למתכות וגם ליהמקורית

הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?

אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭

או מזהבשלומית.

😅

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

מצטרפת לזה מאודטארקו

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

אני לא מספיק מכירהשלומית.

כי ניסיתי רק את הנובה טי הרגיל.

אבל אולי תפתחי שרשור נפרד על התקנים לא הורמונליים...

מה שכן, נשמע שלא שווה לך לוותר על היתרונות של אמצעי לא הורמונלי אחרי שזה היה כ"כ משמעותי אצלך

הגודל לדעתיאחת כמוני

יש כמה הבדלים עיקריים-שימושית
  1. צורה- נובה טי/פלקס טי הם בצורת עוגן חלק מהפלקס-טי מצופים חומר פלסטיקי שהגוף מגיב לזה אחרת, בלרינה- כדורי נחושת שמסודרים בצורת כדור וזה לא פוצע את הרחם, ג'ניפיקס צורה קצת שונה יותר דומה לשרשרת וזה ממוקם אאל"ט בדופן הרחם

  2. גודל- כל התקן הוא בגודל שונה, יש סוגים שיש להם כמה דגמים

  3. רמת גמישות שונה לכל דגם וממילא הגוף מתייחס לזה אחרת.

התקן לא הורמונלי ג'נפיקסאחת כמוני

נחשב פחות מאריך ומכביד ווסתות

אבל בסוף זה אינדיבידואלי וגם תלוי בהנקה

ורק פרטי

טוב מעדכנת שהייתי אצלהאנונימית בהו"ל

ומסתבר שיש חשד לשארית שיליה

אוף איזה סרט.. אמרו לי לבוא עוד שבוע לראות איך זה

ובנתיים אישרה לי להתחיל נובהרינג אבל לא התקן

אוי איזה באסהקנקן שבור

קחי בחשבון שזה יכול לגרום לך לדימום שוב

ואז עוד פעם לעשות הפסק ולטבול וכו

מה יכול לגרום לדימום?אנונימית בהו"ל

הנובהרינג או הבדיקה?

מאתמול בלילה יש לי דימום, חשבתי שזה מחזור אבל היום באולטרסאונד לא היו בטוחים אם זה ווסת או שהרחם מנסה להתנקות מ(אולי) שארית שיליה

האמת ששבועיים עכשיו לא היה לי כלום והספקתי כבר לטבול, ואני זוכרת מלידות קודמות שאני קבוע מקבלת מחזור בזמן הזה אז לדעתי זה כן מחזור

אם את לא מניקה סיכוי גבוה שזה מחזורפרח חדש

לא מניקה, גם חושבת ככהאנונימית בהו"ל

אם זה מחזור, תקווי שהשאריות יצאו בוקנקן שבוראחרונה

ולא תצטרכי פרוצדורה אח"כ להוציא אותם

בע"ה שילך חלק

השאריות שיליהקנקן שבור

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

הילדים שלי קצת קטנים בשביל משחקי מילים כאלה,כי לעולם חסדו

אבל אחשוב על עוד אופציות דומות

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה

מרגישה שאני בעומס בלתי נגמרכי לעולם חסדו

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

ככה-שימושית

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

תודה! מרגישה שהבנת אותי כי לעולם חסדו

עוקבתבוקר אור

חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

טיפיםאמאשוני

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

נהנתי מאוד לקרוא אותך, תודה.שימושית

הסיפור האחרון הוא וואו. אלופה!

בהתחלה קראתי מגנטים במקום מנג'טים😅שיפור

חשבתי שהכנת קערת סדר ממגנטים😂

גם אני 😂😂😂שימושית

אמרתי לבעלי שזה סימן שאני טובעת בים של מגנטים 👻

אה היא לא כתבה מגנטים? גם אני הייתי בטוחה🤣אנונימית שאלהאחרונה

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

שמחה לשמועשימושית

בע"ה הוא ואת תהיו מרוצים מעכשיו והלאה

אולי יעניין אותך