להשקיע הרבה עבודה בחיפוש ובתגובות, לקנות במקום שאפשר להחזיר

חלי ממן, מכירה?

השאלה הראשונה היא האם אתם סוגרים את החודש?

והשניה היא האם אתם מצליחים לחסוך?

כי אם אתם במינוס תמידי אז כמובן שצריך שינוי, וגם אז הייתי משאירה את הסופר אחרון.

קודם כל לבדוק אפשרות לחיסכון בהוצאות קבועות: מחזור משכנתא, הוצאות תקשורת, עמלות בנקים וכ. אשראי, מנויים, הוצאות רכב וכדו'

אם כבר אין מאיפה לחסוך בלי לגעת ברמת חיים הייתי מסתכלת על הוצאות מזון

כל עוד אתם לא קונים מופרז וההוצאות מזון שלכם סבירות לדעתי אין מה לגעת.

ואם חסר כסף זה הזמן לעבור לצד השני של המשוואה וזה ההכנסות, איך אפשר להגדיל הכנסות.

יש עוד מלא הוצאות שאפשר לחסוך בהן, וזה חיסכון יותר קל מאשר צמצום קניות מזון: ביגוד, חופשות, ריהוט/ מכשירי חשמל וכדו'

אבל גם בתוך זה מעניין אותי לדעת אם באמת זה התפרעות היום לאכול כמעט כל יום בשרי (מה שאנחנו אוהבים זה חזה עוף או בשר טחון)

ולקנות פירות

וירקות

וכן גם יוגורטים ואקטימל😱

ולפעמים גם יותר מסוג אחד של דגני בוקר

*הולך להתחבא*

😅

האם זה מקום להגיד רגע זה מוגזם אפשר לאכול בשרי רק בשבת

יחסית עם ילדים קטנים, אז גם אם יאכלו כל יום בשרי זה לא מה שעושה את ההבדל..

לעומת זאת, דגני בוקר, מעדנים, חטיפים ואוכל קנוי גם יקר וגם יותר קשה להוריד אותו אחרי שהילדים גדלים..

כשהילדים כבר היו גדולים למדי. (עשיתי את זה בעיקר כי כבר עצבן אותי לדרוך על פירורי קורנפלקס כל הזמן🤦‍♀️)

הפכנו אותו לפינוק של ראש חודש, והילדים נהנים לחכות לזה.

אבל באמת זה לא היה לגמרי חלק, ויש עוד פינוקים אחרים שעדיין קיימים...

אם זה יצמצם אותך אז זה לא טוב לך

אם זה לא מצמצם אותך אז את יכולה לנסות

אבל אל תצמצמי את עצמך אם את לא חייבת

זה יוצא אחכ במקומות אחרים

זה משתנה כל כך ממשפחה למשפחה.

יש כאלו שמגיעות מבתים שאוכלים בשרי רק בשבת וזה סבבה להן לגמרי

יש כאלו שלא, ואם עכשיו יתחילו לדקדק מתי לקנות בשרי הם יחוו ייסורים של דקדוקי עניות.

אני חושבת שאם אין בעיה של כסף, אז אל תסתכלי על זה משם,

אלא יותר מכיוון של בריאות והרגלי צריכה לילדים.

אם כן מעניין אותך ממוצע צריכה אז כתבתי בשרשור השני שהממוצע שאני מכירה בישראל זה 180-220 ש"ח לנפש לשבוע

אם אתם חורגים בהמון מעל הממוצע אז תחשבו אם בא לכם לנסות לצמצם.

אם אתם בטווח אני הייתי משחררת.

אגב, אצלנו בבית יש הרבה בשרי ודג סלמון, זה מה שאנחנו אוהבים.

ירקות יש מלאא כל הזמן, פירות פחות אוהבים לצערי.

יוגורטים ודגני בוקר (חוץ מקורנפלקס) אנחנו לא קונים, לא מטעמי חיסכון אלא מטעמי צריכה, פשוט לא מרגישים צורך.

לאף אחד אין כסף בלתי מוגבל

וכרגע באמת ב"ה אנחנו ביחידה של ההורים אז לא משלמים פעמיים על דירה (משכנתא ומשכירות, משלמשים רק משכנתא) אבל עוד חעט נעבור

ואז גם לא נוכל לנצל את 'סופר אמאבא😁😁' להשלמות

וגם ההוצאות יגדלו כי בית זה ממש מחש לא רק שכירות חשמל מים ארנונה…

אז סתם אני חושבת לי כזה

אנחנו גם אוכלים כל יום חלבון טוב, ואפילו פעמיים יכול להיות.

חופשי שערב אני יכין לי סלמון.

ההתחשבנות כל אוכל היא קיצונית קצת.

לכן כשאני שאלתי השאלה שלי היתה על לקנות בחוץ נגיד.

כי זה ברור לי שזה לגמרי מותרות ואפילו לא בריא אז יש לי עוד סיבה להפחית חח

אבל באמת אני חושבת שזה סגנון התנהלות,

ואני גם לא אשרוד לא להכין אוכל מסוים שיש בבית כי הוא מתחשבן על יום אחר.

אני אכין ויקנה עוד.

ואם צריך נעבוד יותר בשביל זה.

אבל נראלי שאם נצליח להוריד את הקניות האחרות ורק סופר ישאר כמו שהוא אנחנו אמורים לעבור את זה בסדר.

כל עוד את יכולה להרשות לעצמך - למה לא

גמני קונה את כל הפירות והירקות (האמת בלי יותר מדי חשבון) כי אוהבים ואני מעדיפה את זה על פני מזון מעובד כשאני לא נמצאת בבית והם חוזרים מביה"ס

אני כן מסתייגת מכל דגני הבוקר והמעדנים כי זה לא בריא. מפוצץ סוכר. אז הייתי קונה פעם והיום בכלל לא (מעדנים), מול דגני הבוקר אני לא מצליחה להילחם ככ, אבל עודים פשרות מדי פעם ויש פה מודעות למה בריא ומה לא אבל קשה כשכולם במסגרות מביאים

לגבי בשרי/ פרווה - אפשר מדי פעם לגוון ולא חייב כל יום. מה שזורם לך

את לא רוצה להתחשבן על בשרי כל יום, כי חלבון זה הבריאות של הילדות, נכון?

אבל כאן כתבת יוגורט ואקטימל ודגני בוקר, שזה לא בדיוק מוסיף לבריאות שלהן 😅

לדעתי,

כל עוד אתם בטווח שטוב לכם, מכניסים יותר מההוצאות ומצליחים לחסוך (מקובל לומר שצריך לחסוך בצד 3 משכורות, שיהיו לעת צרה) - סבבה, אל תתחשבנו בכלל. בשביל מה אנחנו מרוויחים כסף אם לא בשביל לחיות?

אם התחשבנויות עושות לך רע, ואת חושבת שצריך לתת חלבון בשרי כל יום - מעולה. לכי על זה, ומה אכפת לך מה אחרים חושבים אם לכם זה טוב. (רוב האנשים מסכימים איתך, אבל לדעתי זה פחות הנקודה)

אם וכאשר תצטרכו להצטמצם, תעשו את זה כמו גדולים. באמת יותר קשה לצמצם אחרי שמתרגלים לשפע, אבל אם תגיעו לגשר כבר תמצאו איך לחצות אותו.

כשהילדים גדלים ההוצאות גדלות (חוץ ממעון 😏). אולי יגיע שלב שההוצאות כן יהיו גדולות יותר. וכנראה זה שאתם גרים אצל ההורים מוריד כל מיני עלויות שאת לא זוכרת לקחת בחשבון.

כמי שללכת לסופר ולקנות אקטימל היה בגדר חלום (שוב לא כי לא היה כסף. כי גדלתי על ה'לא צריך') לקנות אקטימל לילדה שלי מרגיש לי לפנק אותה

וזה כן עדיף לדעתי של ביסקוויט של עד חצות או משו כזה

יש דברים שהם לגמרי מותרות בסופר

מעדנים לילדים - למה צריך את האלו של ה4.5 שקל לאחד במקום 2 שקל לאחד?

ממתקים יקרים - למה?

אין סוף דברים שהם לא הכרחיים בכלל וסתם מוסיפים כסף לעגלת קניות.

כי אם את משקיעה מלא אנרגיה בחיסכון בסופר

אז אין לך אנרגיה לחיסכון במקומות אחרים.

אני חושבת שעדיף תמיד להתחיל בחיסכון שאת עושה פעולה חד פעמית והיא משפיעה לך חודשים קדימה

מאשר לעשות פעולה שאת תצטרכי לחזור עליה כל חודש מחדש...

יכול להיות שלך אין בעיה לקנות מעדן של 2 ש"ח ויש כאלו שמרגישות שמתקמצנות או שהילדים מתלוננים להם.

(אני אגב לא קונה מעדנים בחיים - אז לא מדברת על עצמי)

וזה סבבה לגמרי להגיד בתוך התקציב שלי יש חלק שמיועד למותרות. לא הכל צריך להיות רק הכרחי וחייב

אפשר גם לקנות גם פינוקים.

אלה שהם 6.9 לאחד 😅

למה לקנות קורנפלקס של תלמה ולא של אושר עד

ולמה מרכך כביסה של מותג זה ולא אחר

ולמה צריך לצאת למסעדה אפשר להיפגש אצל חברה

ולמה צריך יותר משתי שמלות לשבת

אני לא אוהבת ששואלים אותי

את צריכה את זה? אם את צריכה תקני

כן יופי צריכה

אני לא אמות בלי זה נכון?

אני אני לא 'צריכה'…

והבנתי שמה שאני שלמה איתו הוא מה שהכי טוב לי

אז ההשוואות לא נכונות כי לא נצליח לחיות עם רעיון כולשהו (פה בנושא אוכל..) לאורך תקופה בלי שאנחנו שלמים איתו

אישית אני קונה הרבה פירות וירקות ובזה לא חוסכת כי אני רוצה שיאכלו. 

לגבי קטניות או בשרי זה גם כי קראתי ולמדתי ואלו היו המסקנות הפרטיות שלי מהחומר

וגם הרגשה עצמית שלי עצמי זה כבד

אני עייפה אחרי בשרי ואם אני לא משלבת עם הבשרי פחמימה (זה לא נכון עיכולית לשלב) אז אני גם לא שבעה

אז יצרתי לעצמי מרחב ביניים כזה של שילובים בין כל הצרכים

אם אתם לא כאלה אז אחלה כל אחד מה שטוב לגוף שלו...

הכל עניין של סדרי עדיפויות.

ובכלל יש כאן בפורום מודעות מאוד גדולה לצמצום (לא לבזבוז, יש הבדל).

באופן אישי אני תמיד אעדיף להגדיל הכנסות מאשר להצטמצם במיוחד כשזה מגיע לאוכל.

ולדעתי צריך להיזהר עם צמצום ותחושת צמצום, לרוב היא מגיעה עם צמצום מחשבתי בנוגע לכסף (תודעת שפע וכל זה, שונאת את המשפט הזה).

אני לא קונה כל מה שבא לי, אבל כשזה מגיע לבריאות וארוחה מזינה, זה לא בזבוז בשבילי ולא אצמצם.

אני גם לא אתרוצץ בין סופרים כדי לחסוך כמה עשרות שקלים, הבריאות הנפשית שלי והכוחות הפיזיים שלי שווים יותר מכסף.

אני כן אחסוך בתחומים שלא נוגעים לי (למשל בגדים, חופשות וכאלה דברים)

במקרה שלנו, בד"כ אני היחידה שלא אוכלת צהריים במסגרת, אז בד"כ אני דואגת שיהיה לי מספיק בשר משבת. לפעמים הם אוכלים בערב, אבל אני לא קונה במיוחד (רק אם אני מכינה בולונז).

מאוד תלוי בהרגלים שבאתם איתם מהבית 

כל אחד בוחר במה לחסוך. אישית זה לא נראה לי כמו משהו שכדאי לחסוך בו אלא אם כן אתם חוסכים בכל מקום אחר ולא נשמע שזה המצב

כן קונה במקומות זולים, אבל לא חוסכת במה שקונים.

כן חוסכת המון בדברים ה'יקרים'- רכב פשוט, מקום מגורים זול, ריהוט מיד 2.

קניתי לאחרונה פינת אוכל חדשה, שבקניה שלה חסכתי להערכתי כמעט 2000 ש''ח. שזה בערך שנתיים של עוף באמצע שבוע...

אבל מישהי אחרת מתחרפנת מיד2. קונה הכל הכל חדש. וזה גם בסדר.

אין תחרות 'מי חוסך הכי הרבה'. ובכל שלא כולם צריכים לחסוך באותם דברים.

את צריכה לעמוד בהכנסה שלכם, ולחיות בצורה הנכונה לכם.

אם שרשורים כאלה עושים לך רע- דלגי עליהם.

צר לי לפוצץ לך את הפנטזיה, בשרי זה בכלל לא כל כך בריא, אם היית יודעת.באיזה זריקות מפוצצים את העופות והפרות היית מעדיפה לתת רק חלבון מהצומח..

אני חד משמעית כמעט לא מכינה בשרי במשך השבוע, והכל בסדר

כלומר, כשתרצי להעלות איכות חיים כל אופציה אחרת תהיה יקרה יותר.

אוכל טוב זה חיוך, זה שמחה, רוגע וביטחון.

אין מחיר לאוכל אמיתי, משביע וטעים. זה בית.

האוכל הוא בנפשי, כל יום בשרי ופירות בשפע יחסי. לא גדלתי בבית כזה, אבל אני רואה כמה אוכל טוב עושה את כולם שמחים יותר, מחוברים יותר לבית. 

לא מחסירה מהילדים כלום בקטע של אוכל בגלל כסף

קונים חופשי בשר ירקות פירות

לא חושבים פעמיים

קודם כל אוכל

אחר כך אם נשאר לדברים נוספים הרי זה מבורך

אבל זה משהו שגם אני וגם בעלי מאוד דוגלים בו.

תחסכי במקומות אחרים

אני

אדם

קמצן

ביותר

😂

ברמה חמורה עם עצמי, פחות על הילדים ועל בעלי ברוך ה' באמת שאני בסדר (לא פזרנית אבל בסדר)

ברמה שהייתי בטיפול אחד על זה, אבל הוא עלה 350 למפגש אז הפסקתי🤣

בקיצור

אבל אוכל מרגיש לי קשההה לחסוךך

וכן אנחנו קונים בחוץ לפעמים (תן ביס אבל) ואני תמיד עם מצפוניפ על זה שאפשר להעביר את התו ביס לביימי ואז זה כסף

ואנחנו הולכים לקניות ובאמת נשבעת אני קונה מה שצריך לבית אבל הלב על 200

ויש דברים שאני אכנס לשיח על בעלי לא רק בקטע של כסף אלא גם של בריאות (שוקולדים למשל) אבל יש דברים שיקר ואני מבינה שצריך- פירות ובשר למשל

אבל אז בא שירשור ואני חושבת לעצמי

אולי לא צריך???

(זה לא שנאחנו חיים בסגפנות כי ה' דאג לי וחיתן אותי עם גבר שמוודא שלא יחסר לי מה שאני מחסירה מעצמי, אז ברוך ה' מי שיתסכל מבחוץ בחיים לא יידע שככה אני, אבל בתוכי/ בתוך הבית בקניות של אוכל או בגדים לי- זה מלחמה חח)

אז אין לי שום בעיה לחסוך במקומות אחרים🤣 יש לי בעיה להבין שהסטנדט סופר שלי גבוה

עלה 30 שקל. הוא לא מהענקיים אבל ממש נח לשתות ממנו.

אני שותה פי מליון מאז שיש לי אותו.

ומחזיק לי כבר חצי שנה. עבר כמה נפילות וכזה ושרד.

לייף בקבוק טריטן פיה כפולה ורוד 600 מ"ל

יש לו גם קש לשתות וגם פתח רגיל לשתות שמרימים, והקש רחב כזה, זה לא שיוצא טיפה ממנו.

התחברתי אליו ממש חח

אני בשוק אחד שותה אותו😁

ולפעמים נמצאת במקומות שאין לי איפה למלא

המלצה של יונה המלצות במקור אני חושבת.

ממש אוהבים אותו ויש כמה גדלים אז אפשר לבחור.

יכולה לנסות לחפש את הקישור אם רלוונטי...

זה מה שיש לי

באיכות גבוהה בקבוק מים 500 מ "ל 1000 מ" ל bpa חינם הוכחה ניידת לילדים מבוגרים ספורט חדר כושר לסביבה

וזה עוד המלצה שלה:

בקבוק מים נייד בנפח 1 ליטר, בקבוק מים ספורט יפה, בקבוק שתייה נגד נזילות לחדר כושר לנסיעות חיצוניות, כושר ורכיבה על אופניים

כן אגיד שבנפילות הפקק עלול להישבר... אז כדאי להיזהר. אבל בגדול אנחנו מרוצים ממש ואחרי תקופה חידשנו לאותו דבר.

נכנס למדיח ואת הפיה מנקה עם מנקה בקבוקים קטן.

גודל מעולה ממש

עלה בסביבות 120 שח. אבל משמש אותי כבר המון המון זמן

גם כשהייתי מקיאה קבוע בנסיעות. ותמיד היה לי מוזר שלא עלו עליי לפני שסיפרתי.

בהריונות האחרונים לוקחת בונג'סטה אז מתפקדת רגיל ללא הקאות.

אם יש חום ואז זה כן עדיף להוריד.

לגבי הכדורים לבחילות באמת לא חפרתי כי לא הייתי צריכה ב''ה. אבל תבדקי על זה קצת, אולי תופתעי שזה לא דרמטי (שוב, אין לי מושג). וגם לסבל ולהקאות יש משמעות, בסופו של דבר הכל משפיע. תרגישי טוב!! 

זה תגובה נורמלית וטבעית של הגוף

הרופא של הילדים שלנו אומר לתת אקמול רק אם כואב ומתלוננים

אם למשל זה חום והילד לא סובל אז לא לתת

ואני חושבת שזה לא מדויק להגיד את זה

אבל אני מעדיפה לא להמשיך את הדיון הזה וכל אחת תעשה מה שהיא מבינה ומרגישה

אני מכירה הרבה שלוקחות.
גם לקחתי בהריונות היפרמאזיס, אבל למזלי לא עזר אז הפסקתי לקחת כי גם אני חוששת מכל הכדורים האלו אז הרגשתך ממש מובנת.

כמה שמנסה להעביר תבחילות..

לא מסוגלת לשתות מים ועוד

נמנעתי מהכדורים
למזלי, באחד ההריונות כשלקחתי לא זוכרת את השם... מה שהיה לפני הבונג'סטה, לא עזר לי. אז לא הייתה לי סיבה לקחת.
לזכור שזו תקופה שעוברת
וללעוס קרח, כמו שכתבו לך פה, כל כמה זמן כדי לא להגיע לעירוי...

אבל האמת שבדר"כ ההקאות לא מפתיעות אותי

אני סוחבת את הבחילה כמה שעות ורק אז מקיאה.

בהריון הראשון שהקאתי בטירוף בלי הפסקה אז לגמרי פגע בעבודה

לא הייתי מסוגלת לצאת לעבוד אחרי שהקאתי את הנשמה על הבוקר.

ובאמת סיפרתי למנהל שלי על ההריון נורא מוקדם.

צריכות להדליק משואה

שאמא שלהם לא נמצאת...

לדעתי הגיוני המעשה שלה אבל אולי לא הצלילה לעשות אותו בנעימות...

לבת שלך את יכולה להסביר את הנל..

וקורה לכולנו שלא הבנו את הסיטואציה כמו שצריך ועשינו טעות... לומדים מה שאפשר וממשיכים הלאה...

אצלינו השומר מכניס הורים רק כשיש אישור מיוחד.

לא יודעת למה זה קשור להכנסת אורחים, לדעתי לא היה כדאי להגיע מלכתחילה אם אמרו שלא

אבל מצד ביה''ס לא מבינה למה לא יכלו לעשות בערב אחר, ולהזמין את ההורים כמתוכנן. ההורים לא כעסו?

נראה לי הם סתם התעצלו...

אולי חשב שאני מצוות ההפקה...

הכנסת אורחים- זה לא רק להזמין לשבת.. אני רואה את זה כדמות שנכנסת לבית הספר, גם אם בטעות, יש 2 אפשרויות:
לגרש- מה שקרה
או להסביר את הסיטואציה בנעימות, ולהזמין בשמחה ובהסבר, למרות שלא מתאים.

וכן... עצלות, ולדעתי אימהות שמחו שכך כי גם הן התעצלו להגיע.
בית ספר מרוחק מהעיר...כרוך בנסיעה, וזה גם זמן ןערב..
לבנות יש הסעה

תצטרך לתרץ אחכ לבנות או לאמהות שגם רצו להגיע ונמנעו בגלל שזה לא הוגדר לאמהות. זה באמת לא פייר.

אולי מהתחלה היה עדיף שהיתה מודיעה שמי שרוצה מוזמנת להגיע ודי.

אבל אולי גם מצידך יש מקום להראות לילדות שכשיש כללים צריך לעמוד בהם ולא להתעקש לעבור עליהם

אישית הייתי מאוד (מאוד!) כועסת אם הייתי במקומך

וואו ככה לגרש אמא???

הלם

הבת שלי סיימה ו' השנה, מסיבת הסידור שלה נעשתה תחת מגבלות קורונה, וגם זה הצליחו להשחיל בין סגר לסגר.

נראה לי יש יותר שכבות ביסודי שהשתבשה להם מסיבת הסידור, מאשר שכבות שהתנהל כמתוכנן.

מבאס ממש שהילדים מתכוננים לאירוע והוא לא יוצא לפועל בגלל מגבלות.

אצלנו הפתרון במקרים כאלט, שהבית ספר מזמין הסרטה מקצועית של הטקס, ואז נשמר זמין לכל אחד בכל מקום.

אפשר גם לעשות שידור לייב. אפשר להציע הצעת ייעול לפעמים הבאות.

כרגע אפשר להציע לעשות טקס חוזר, הפעם רק לאמהות.. אולי ביום שישי. חלק מהאמהות לא יוכלו להגיע, תמיד יש כאלו. יום שישי הרבה אמהות יכולות. מי שלא יכולה שתזמין סבתא/ דודה/ אחות גדולה במקומה.

לגבי השאלה שלך, את מכירה בטעות שנעשתה, ממש בתום לב, אבל טעות בשיקול הדעת.

מנהלת ביסודי חייבת להיות קשוחה עם הכללים.

תראי איך המרחב הציבורי נראה כשכולם מפחדים משיימינג.

בית ספר זה לא מתנס שאפשר להגמיש כללים

ואם תלמידות היו יוצאות מפוקוס כי "גם אמא שלי בבית ואני רוצה להתקשר שתבוא"

מי שהייתה נאלצת להתמודד עם הבלאגן זו המנהלת.

גישה של הכנסת אורחים לא רלוונטית לדעתי בסיטואציה הזו

זה כמו שתלמידה שקיבלה השעיה תוכל להיכנס לכתה כי היא "כבר הגיעה"

תלמידות כל הזמן מנסות לבדוק גבולות ולכן מנהלת צריכה ללכת ראש בקיר הרבה פעמים.

אגב שיימינג, לפני כמה שנים "התפוצצה" בתקשורת כתבה על מנהל בית ספר שהשעה תלמידה שלא עמדה בכללי מסיבת בת מצווה שנהוגים בתקנון.

המסיבה נערכה כמובן בשעות שאינן של לימודים, באולם פרטי ולא הייתה קשורה למוסד הלימודים.

גם שם הטענה של האמא הייתה שבהסתכלות פרטנית לא היה צריך להשעות את הילדה.

טענת המנהל הייתה שבהסתכלות כוללת היה צריך להשעות כי הכללים ברורים וידועים וההורים חתומים על התקנון.

אני יכולה להבין את שני הצדדים, אבל אני שמחה שבמוסדות הלימוד של ילדי אוכפים את הכללים של בית הספר לטובת הכלל ולטובת הסדר.

זה נותן המון כח למורות ושומר על רמה גבוהה ולא מיליון התערבויות של הורים שמחלישים את המערכת.

אז נכון שבמקרה שלך אולי לא היה קורה כלום אם היית נשארת בהנחה שהאמהות והתלמידות היו זורמות עם זה,

אבל זה כן משדר שדר כללי יותר, שאפשר "להגמיש" כללים, פשוט להגיע ויהיה בסדר.

נכון היה לפנות אליה מראש ולבקש הגמשה, כשזה לא קרה, אני מבינה את הפעולה למרות שהיא "לוחמנית"

גם הגעה ללא תיאום עלולה להתפרש כך (אם כי ברור שזה לא המקרה, את הגעת בתמימות כדי לשמוח עם הבת שלך)

לגבי הבת שלך שראתה שהגעת ואז שהלכת, אפשר לעשות מהלימון לימונדה,

להסביר:

אמא רצתה להשתתף ולשמוח איתך. ניסיתי. המנהלת לא הרשתה אז הקשבתי למנהלת והלכתי.

המסרים:

1. את חשובה לי, עשיתי השתדלות להשתתף.

2. לא כל מה שרוצים ומנסים, בסוף מקבלים.

3. למנהלת יש סמכות עליונה בזמן ובשטח בית הספר.

לגבי פניה למנהלת, אפשר לפנות אבל לדעתי לא כביקורת על ההחלטה, אלא יישוב ההדורים.

אפשר לכתוב את השתלשלות האירועים ואת הרגשות שלך, ולסיים בכך שאת מכבדת את ההחלטה שלה כמנהלת.

לדעתי זה רק יתן לך נקודות מולה בשנים הבאות וזה הרבה יותר חשוב לתועלת הבת שלך, מאשר לצאת צודקת לגבי האירוע הנוכחי.

וחיבוק על האכזבה!

החישוב שלי הוא כזה (לא יודעת האם נכון הלכתית)

מה אישה עשתה לפני 200 שנה?

הלכה לסופר פראם כדי לקנות את הדבר הספציפי להוריד עור קשה מכף הרגל? הקפידה להשתמש בליפה הכי ממרקת בבית? הקפידה לקנות את המקל הארוך לגב?

התקלחה. במקרה הטוב. הלכה לנהר (לא מקנא בה), חזרה הביתה.

היום אני עושה מקלחת טובה. עוברת כדי לראות שהכל בסדר. לוקח לי 30-40 דקות בד''כ. מהרגע שאני נכנסת למקווה עד שאני בחוץ 10-15 דקות כתלות בעומס במקווה

(יש ארגונים שאפשר יום קודם, ציפורניים, לק וכו').

מורידה שיערות וגוזרת ציפורניים

אמבטיה של רבע שעה בערך

משפשת את העור של הרגליים שבישיבה של כמה דקות במים מתרכך ויורד בקלות

מקלחת טובה

מסרקת את השיער תוך כדי שלא יהיו קשרים.

צחצוח שיניים וחוט דנטלי

עיון בכל הגוף וזהו

גג 40 דקות

ובמקוה ציק צאק אם אין תור תוך רבע שעה אני בחוץ

גזיזת ציפורניים, גבות, שפם, הסרת שיער - יום לפני

ביום המקווה מקלחת טובה, ניקוי טבור ואזניים במקלחת עצמה, צחצוח שיניים, עיון

אולי קיבלת בהדרכת כלות מנהגים וחומרות שונות?

שווה לבדוק את זה

ולהבין את ההלכה כמו שצריך..

אני אישית קיבלתי הדרכה מהכלה של הרב דוב ליאור והיא נירמלה ואיפסה אותי ואת ההתארגנות ממש.

היום )טוב גם נשואה כמה דקות..( מתארגנת בארבעים דקות גג

תלכי ותשאלי

זה לא אמור להיות מורכב בכלל.

דף A4 עם רשימה ארוכה של כל מה שצריך לעשות… אני עוד לא זוכרת הכל בעצמי.

בסוף זה לא באמת לוקח כל כך הרבה זמן, פשוט לראות את כל הרשימה ההיא, זה מלחיץ…

מי הרב שלכם?

אולי בעלך יכול לתת לו את הרשימה שיסמן מדרג-מה חובה, מה רצוי, מה רק אם נשאר זמן וכח?

כי באמת לא הכל זהה וזה חשוב לדעת.

אותי מדריכת הכלות לימדה שצריך פשוט לעבור על כל הגוף מלמעלה למטה מכל הכיוונים

לא צריך שום רשימה בשביל זה

רק לעבור

ראש- לחפוף, לסרק

פנים-מה שאת מקפידה(בגדןל לרוב הדעות שיערות מחוברות הן לא חציצה). לקנח אף, לצחצח שיניים, לבדוק אוזניים ולהוריד עגילים

חזה, בטן(טבור לפעמים צריך לנקות) גב, ידיים ישבן וכו- לסבן, לשטוף, לעשות עיון שאין חציצות..

וזהו פשוט לעבור על הגוף שלך, בעצמך.

אם עברת על כל הגוף את בע"ה מוכנה לטבילה.

רק מה שרלוונטי לך, ואולי סתם מפורטים שם דברים שמבחינתך הם חלק מובנה ממקלחת ולא צריך שיהיו מפורטים בכלל.

או שתוותרי על הרשימה ופשוט תעברי לעצמך על הגוף.

וזה מצטמצם פלאים.

אני הייתי גם כמוך בשנים הראשונות, ואחרי שלמדתי הבנתי שזה לגמרי סתם.

יום לפני מורידה שערות וצפרוניים, נשאר רק להתקלח ולעסור על הגוף שאין כלום.

מקלות אוזניים ושפם קצת זה גם יום לפני.

אין באמת הרבה עשיה.

אבל באמת זה מבהיל בהתחלה. לאט לאט ❣️

כמו שכתבו פה זה לא אמור לקחת יותר מדי זמן

ולא משהו חריג

בגדול להוריד שערות איפה שאת רגילה, ציפורניים ומקלחת טובה.

אפשר לפצל ליומיים וזה מאד מקל.

לי עוזר אחרי המקלחת לעבור על הגוף מלמעלה עד למטה לוודא שעשיתי הכל- שיער אוזניים עיניים שיניים וכן הלאה.

אם אישה שנפלה לנהר נחשב שטבלה או לא. הדיון הוא לגבי האם צריך כוונה בטבילה או לא.

אבל תחשבי שאם יש מקום להגיד שאשה שנפלה, עפ כל הבגדים שלה, בלי לעשות שום הכנה לפני- יכול להיות שנחשב שטבלה אז זה כבר מרגיע קצת.

עכשיו באופן פרקטי- קודם כל ללמוד מחדש את דיני הכנה לטבילה והלכות חציצה. כשלומדים את זה בהדרכת כלות הראש שלנו עסוק בעוד מליון דברים ואנחנו לא עד הסוף קולטות. כשלומדים מחדש פתאום מגלים מה באמת עיקר הדין, מה התווסף וזה מסדר את הראש.

ומצטרפת למה ש @טארקו כתבה.

שימי את הרשימה בצד. תעברי על הגוף מלמעלה למטה.

חפיפה, אוזניים (לנקות את החורים של העגילים אם ככה את נוהגת), פנים נקיות מאיפור. רחיצה של הגוף, הורדת שיערות (אפשר ומומלץ יום לפני.) ציפורניים בידיים וברגליים (גזוזות או נקיות אם את מאריכה).

זהו. לא להשתגע. לא צריך לקחת יותר משעה כולל הכל. רובינו מתקלחות כל יום או כל יומיים. זו לא המציאות שהתקלחו פעם בשבוע אז הצטברו על הגוף לכלוכים שצריך להתאמץ כדי להוריד.

ומציעה גם- לשנות כיוון. אם מתאים לך, אם לא מתחברת- תדפדפי.

את מתכוננת למפגש מחודש עפ בעלך, זמן קצת להשקיע בעצמך.. (אני נגיד בתקופות בלי מקווה מגיעה להורדת שיערות פעם באפעם.. ), אפשר להתפנק באמבטיה כיפית וטובה, אפשר למרוח *אחרי הטבילה* קרמים מפנקים.

במקום צ'ק ליסט מלחיץ- השקעה בעצמי.

במקום לחץ מהיום הזה- ציפייה אליו, ליום שהוא שלי ואני חושבת בו על עצמי ומה עושה לי טוב.

בהצלחה!

מבינה אותך ממש!

חוץ מעל העצות שנתנו פה לפני,

אני רוצה להגיד לך לנשום אוויר ולדעת שזה הולך ומשתפר.

הניסיון הופך את זה ליותר קל.

זה נהיה יותר מוכר.

ואם הזמן עובר ואת בלחצים גדולים וחרדות, אחרי שהתייעצת עם דמות שתעשה לך סדר מה הכרחי, שתדעי שיש לנשמת תכנית ליווי למי שיש לה חרדות סביב ההלכות...

אבל זה ממש לא חייב להיות המקרה שלך.

זה פשוט סיטואציה שחדשה לך וזה בסדר שלוקח זמן להתרגל.

מזכירה את כל זה גם לעצמי 😅

יש דברים שהם לא עיקר הדין ובעקרון כל ההכנות לא אמורות לקחת כולל הכל שעה....

יש היום מקוואות שיש שם גם רשימה לי זה עושה סדר...   אני חושבת שהגן עדן מגיע על הרצוא ושוב, על המרחק , הקושי, פחות על המקווה עצמו😄תנצלי את הימים האלו , שאת עדיין נשואה טריה. תהני מהמקווה, תקחי לשם איפור ,תתפארי אחרי , תפתיעי את עצמך, תני לעצמך להתפנק ביום כזה ...

בהתחלה זה ממש כמו הר.

אחר כך זה נהיה הרבה יותר פשוט.

מה שאת רגילה ביום יום זה מה שאת צריכה להקפיד עליו+ כמה דברים כמו גזיזת ציפרניים.

השאר זה לא חובה,עור קשה ברגל זה לא חציצה לא חייבים להוריד,שערות הם לא חציצה לא חייב להוריד,

ראוי להוריד אם את מקפידה להוריד אבל לכתחילה זה לא חציצה.לצחצח צריך אבל לא לחפור מעבר זה ראוי ומהודר אך זה לא חציצה.

וענו לך נכון הכוונה לעבור על כל הגוף ולראות שבעצם הכל נקי,שזה בעצם עיון ולהתכוון שזה עיון.

אפשר לפצל את ההכנות ליום יומיים לפני.

העיקר שזה יהיה בנחת ברוגע.

שאני אומרת לעצמי כשאני מתחילה להיכנס ללופ של ו'מה אם איך שאני עושה לא מספיק' (אצלי זה קורה סביב ניקיון לפסח).

ברגע שעשית מאמץ סביר (פירטו לך פה בכמה הודעות מה זה נחשב), אין שום סיבה שתצוץ לך חציצה יש מאין שתפסול יותר מאשר אם היית טובלת במים לא צלולים- וזו אופציה קיימת וכשרה.

מזל טוב! 🥳 כלה בשנה ראשונה זה שלב מרגש (וכן, יש בו גם דברים מלחיצים שצריך ללמוד לנהל)🤍

זה לעבור עם בעלי קודם.. על כל מה שאני עלולה להתקע:

אני מתחילה לפני את ההתארגנויות גוזרת ציפורניים עור יבש וכו

ואז מבקשת שיסתכל על הציפורניים ויגיד לי אצבע אצבע שזה בסדר

ואז על עור יבש

ואם יש פצעים

וכל דבר שאני עלולה להיתקע עליו שעות במקווה אח"כ

. והוא עובר איתי ואומר לי דבר דבר שהוא בסדר.

ואז במקווה אני ממש מחזיקה בראש שעברתי על הכל ועשיתי הכל ואני רק עושה סקירה אחרונה של מעבר רציף על כל הגוף - אני כן מתקלחת שוב אבל זה עניין של מה נח לך.

(ואם ואם פתאום מגלה איזה עוד פעם משהו אני למרות הבושה מצלצלת לבלנית ושואלת אותה אם להתעכב על זה או לא)

אני מרגישה שזה ממש נתן לי עוגן שאני יודעת שזה בסדר ואם לא התחדש שום דבר אז כבר עברנו על זה

דברים אחרים לא עזרו לי וזה ממש כן

אולי יעזור גם לך❤️

אם את גם ככה מרגישה שלא מעריכים אז אין טעם להתאמץ, לא יעריכו את המאמץ.

אם את חושבת שיש סיכוי שתבקשי ממנו המלצה לעבודה הבאה אז אולי כן כדאי להתאמץ.

אני חושבת שמאוד חשוב הכמה ימים מנוחה לפני לידה, זה להגיע ללידה הרבה יותר ברוגע ובנחת ולא הייתי מוותרת על זה.

אם זה מקום שמאפשר אז להגיד בפה מלא, אני לוקחת ימי מחלה עד הלידה. כבד לי/ קשה לי וכו'

אם לא יסכימו ויגידו שתקחי ימי חופש אז אולי לעשות מה שחשבת וכל בוקר להודיע לו שאת חולה ולא מגיעה.

את גם יכולה להגיד לו שהתחילו לך צירים ואת לא מסוגלת לעבוד.

זה יסגור לך את הפינה שאת באמת לא עובדת עד הלידה (אני באמת סחבתי צירים שבועיים לפני לידה, זה קורה)

שאת לא חוזרת עד הלידה.

זו אי נעימות זמנית במקום אי נעימות מתמשכת...

כי גם להודיע במשך שבועיים כל יום ש"את לא מרגישה טוב" בעיניי מאוד לא נעים... וגם לא יפה כלפי המשרד.  עד כמה שהם מקום מעצבן אני חושבת שיותר ראוי לתת להם את האפשרות להערך כמו שצריך.

ובאמת, גם לך זה יחסוך אי נעימות כל יום מחדש 

יש לך מחשבנייד של העבודה בבית?

קחי מחלה ושבי לעבוד על זה מהבית ולהשלים

או שתבקשי ממנו לעבוד מהבית כי את ממש מתקשה להגיע כבר, רק כדי לסגור את התיקים האלה, ואז תצאי (בהנחה והוא ישלם לך על ימים אלה במלואם)

מעבר למה שכתבו שחשוב מנוחה, את בטח תרתי המלצות למקום העבודה הבא. סגירת קצוות אם את לא מתכוונת לחזור זה מתבקש (אם יש אפשרות כאמור)

הוא לא יתן לי לעבוד מהבית וגם ישלם לי ימי מחלה.. 

וגם, 

אני באמת הייתי רוצה לצאת לחופשה לפני הלידה, 

לסדר לנקות מה שאפשר ולהתארגן.. לתת קצת יחס לילדים לפני.. להתכונן.. 

וגם, 

לנצל את ימי המחלה שלי למקרה שלא אחזור לפה.. 

זה גם השיקול שלי, שאני רוצה לאפס את ימי המחלה למקרה שבאמת לא אחזור לפה.. 

לא הייתי רוצה לשתף אותו בפרטים לגבי הלידה... לא נעים לי לשתף גבר בדברים האלה.. 

לבן שלי הייתה דלקת אוזניים והוא בכלל לא התלונן על כאב, רק היה חום, וכשבאנו לרופאה אחרי 5 ימים (כי היו שישי שבת באמצע אז באנו ביום ראשון) היא ממש נזפה בנו כי זה כבר היה חמור והיה צריך אנטיביוטיקה.

אז לא תמיד הם מראים כאב

אצלנו חופשי מכניסים גם בין לבין, ואני יודעת שבהרבה מרפאות זה ככה

ככה זה אנשים מגיעים לרופא ילדים בלחץ לפעמים... זה לא שאת תמיד יודעת יום מראש. ממש מוזר ומבאס שהתעצבנו עלייך

ויש רופא תורן גם

שזה לאלה שלא הספיקו לקבוע תורים לאותו יום.

לגמרי יכול להיות חיידק כלשהו

הרופא לא יגיד לך שאת סתם דאגנית אחרי 5 ימי חום

אצלנו אחרי 3 ימים מבצעים ספירת דם ושתן

אז הייתי מחכה לרופא שאני סומכת עליו.

היה לי אותו סיפור, עם חום מתמשך שלא נגמר, מרוב לחץ הלכתי לרופאה הראשונה שהיה לה תור.

היא נתנה אנטיביוטיקה  - סתם שיהיה, כי היא דאגה שהחום מתמשך.

האנטיביוטיקה גמרה על הילדה, בחילות ושלשולים, ממש מסכנה.

הלכתי למחרת לרופא הותיק והמוכר, אמר להפסיק ושזה ויראלי.

וכן, קרה לי אחכ כמה פעמים שהילדים תפסו את הוירוס הזה, וזה באמת ארוווווווווך

אבל מאז אני לא מוותרת על רופא שאני סומכת עליו (זה רק סיפור אחד מתוך רשימה ארוכה)

יש לנו תור לרופא הבוקר.

נראה מה יגיד.

@אוזן הפיל כן, היא ערנית, שותה ואוכלת. עם אקמול נראית 100% בסדר.

בגלל זה אני לא כל כך דואגת.

אבל נלך לרופא בכל זאת.

ותעדכני מעניין מה זה...
לי יש בת שסביב הגיל כמו שאת מתארת, היה לה חום שבוע פלוס ברצף, וכל הבדיקות היו תקינות.
וזה קרה לה כמה פעמים
ופתאום נעלם.
 

אמרתי לכן שהוא אדיש....

כן אמר שאם מחר גם יהיה חום לבוא לעשות ספירת דם

וגם רצה שנעשה בדיקת שתן.

אני דווקא אוהבת את הרופאים האלה.
שנותנים עוד יום, ואם ממשיך, תעשי בדיקת דם ושתן. יפה נתן מה שצריך, אבל נתן עוד יום
ותראי שתעדכני שמחר יעבור לה... מניסיון...חחח

מה שכן, אם ממשיך, אל תהססי לרגע ותבצעו בדיקת שתן ודם.