שבוע טוב-שאלת הדסה -שערי צדק ושאלת ביותמה עושים???.

ברוך ה ילדתי את ילדיי הקודמים בשערי צדק והייתי מרוצה.אני תמיד עושה ביות חלקי .זאת אומרת הילד איתי ביום ובלילה מחצות עד 5 בערך הוא בתינוקיה וככה במשך היום כשאני צריכה שירותים או להתקלח אני מרגישה בנח להשאיר בתינוקיה.

עכשיו אני בחודש תשיעי ברוך ה ומתלבטת בעקבות כל הקריאה פה בפורום בזמן האחרון שאולי כן כדאי ביות מלא.

איך עושים את זה אם אין אפשרות שמישהו יהיה איתי?איך מתקלחים וכו?

,התינוקות שלי לא רגועים מלידה

ושאלה שניה בעקבות איזשהוא עניין רפואי הרופא ממליץ לי ללדת בהדסה עין כרם ולא בשערי צדק על אף שאמר לי שאם אני רגילה ויהיה לי קשה להחליף בית חולים זה בסדר.

התינוק יצטרך לעבור א.ק.ג. אחרי הלידה ובהדסה יש מחלקת לב יותר מקצועית  וגם מי שבדק את ליבו של העובר בהריון יודע את המקרה ולא אצטרך להסביר את העניין .

עוד סיבה להדסה-עברתי דירה לפני שנה וחצי ועכשיו אני גרה במרחק של 10 דקות יותר קרוב להדסה משערי צדק.

יש לי לידות מהירות וזה מאד משמעותי  כי כבר ילדתי בקבלה פעמיים.

מה אומרות?

מרגישה שצריכה עצה טובה.

אולי עידודים ללדת בהדסה?

ואיך שם בשבתות?יש סעודות שבת?

ואשמח גם לשמוע מכן איך עושים ביות בלי עזרה כלל ?

תודה לכל מי שקראה עד כאן אפילו שכתוב מבולבל 

לא ילדתי בבתי החולים האלהיעל מהדרום
לק"י

אבל הייתי פעמיים בביות מלא בסורוקה. כשנכנסתי לשירותים- התינוקות נשארו בחדר, כי אין מקום להכניס אותם לשירותים.
התקלחתי או כשמישהו בא לבקר או שביקשתי מהצוות לשמור על התינוקת, וכשהיתה מישהי פנויה היא שמרה עליה.

החלטות טובות! לידה קלה ומהירה בבריאות לשניכם!
תודה.להשאיר בחדר אין סיכוי.מה עושים???.

 וגם אני אחת שחייבת  להיות בשירותים ברוגע כך שאם מישהו לא ישמור על הבייבי זה יהיה בעיה.

תודה על התגובה

אז לא חושבת שביות מלא יתאים לךיעל מהדרום
לק"י

אלא אם כן, מישהו יוכל להיות איתך הרבה.
או שחדרי השירותים שם מספיק גדולים- מניחה שידעו לענות לך פה על זה.
תודה.לאור התגובות פה אני באמת חושבת שלא כדאי לימה עושים???.

ביות  מלא.

מקריאה פה בפורום עלתה לי מחשבה שאולי כן אבל נשמע לי סופר קשה.וזה לא שהילד בתינוקיה.הוא איתי רוב הזמן אז נראה לי יחסית בסדר.

אני הכנסתי איתי לשירותים בשע"צדיליה

יש שם מקום בשפע.

(גם עזר לי להניק תוך כדי כי תקשה אחרי לידה ללחוץ)

כשרציתי להתקלח או שירותים יותר בנחת שמרו לי עליה האחיות בכיף.

בעלי היה איתי בשבת,אבל לא היה לי משמעותי.

סוג הביא מים וכד'

ממש ממליצה לא לוותר על ביות...

את יכולה להחליט אחרי הלידה אם את רוצה ביותאין לי הסבר
יש לידות קשות, ואז יש ממש צורך בתינוקיה.
אם הייתה לך לידה יחסית קלה את יכולה ללכת להיות

תחכי לאחרים הלידה כדי להחליט סופית.
אבל כרגע, לפי ההגיון, נשמע שהכי טוב בעבורך זה ללכת להדסה בגלל העניין הרפואי
עונה לגבי הביותבת 30

כי אני לא מכירה את הדסה. 

הגדרת ביות מלא קצת משתנה ממקום למקום.

אבל באופן עקרוני, בביות מלא את בעצם לא נפרדת מהתינוק. יכול להיותשבזמן שאת מתארגנת בחדר שלך במחלקת יולדות, יבקשו מבעלך להביא אותו לטיפול ראשוני בתינוקיה או בחדר שמיועד לענין הזה במחלקת ביות מלא. כמובן שבעלך יכול להיות איתו!! 

בביות מלא, הרופא, גם רופא ילודים וגם רופא נשים יגיעו אלייך לבדיקות, ובכלל, כל הבדיקות שצריך לעשות יעשו בחדר, לידך בנוכחותך. אולי רק בדיקת סינון שמיעה יעשו לו בתינוקיה, אבל בנוכחותך. בשערי צדק, גם את הבדיקה של הרופא לקראת שחרור עשו בתינוקיה, אבל הייתי עם התינוקת אז ראיתי שהרופא בודק אותה בצורה יותר עדינה מאשר את שאר הילודים שהיו לבד..)

את נדרשת לטפל בתינוק באופן עצמאי (באמת שזה לא סיפור...הרי כולנו עושות את זה יומיים אחר כך בבית..) ולדווח בדף שמוצמד לעריסה שלו - מתי היתה הנקה, מתי החלפת טיטול רטוב ומתי היתה לו יציאה. (וידוי- לא פעם פשוט לא היה לי ראש לכתוב כל פעם, פשוט בסוף כל יום כתבתי בערך ועשיתי את זה ככה שזה יראה כמו שהם רוצים...) 

אם בחדר יש אפשרות לרחוץ את התינוק, את יכולה. אבל תכל'ס למי יש כוח לזה...

מה שכן, כשאת נכנסת לשירותים או למקלחת הוא חייב להיות איתך. יש מקומות שבהם השרותים מספיק גדולים כדי שהעריסה תיכנס לשם בקלות. ואם אי אפשר- אז צריך להתקלח בזמן שבעלך או מבקרים אחרים נמצאים. 

אני חושבת שאם זו לא לידה ראשונה שלך, את כבר יודעת איך לטפל בתינוק.

ואם אין קושי מיוחד כמו לידה מאוד קשה או תפרים כואבים או קושי יוצא דופן אחר, אין סיבה שלא תסתדרי. בסך הכל הקטני צריך ללמוד לינוק, צריך לישון וצריך שיחליפו לו טיטול מידי פעם. זה הכל.

מוסיפה לגבי ביות מלא-יעל מהדרום
לק"י

בסורוקה נניח רק את הבדיקות מיד אחרי הלידה עשו בחדר בדיקות (או לא יודעת איך קוראים לזה), כל השאר היה לידי בחדר.
ולא הייתי צריכה לכתוב בעצמי כלום לגביו. אבל לא זוכרת אם האחיות שנכנסו שאלו ורשמו, או איך זה הלך.
תודה רבה .אולי כדאי לנסותמה עושים???.

בשערי צדק אני גם הייתי עם התינוק שהרופא בדק כי אני איתם כל היום.רק בלילה אין אפשרות כי זה מפריע לאחרות ובתכלס זה הזמן היחיד שלי לנוח  כי ביום אני  לא מצליחה לכן מתלבטת

לגבי אחרותבת 30

תראי, מי שהולכת לביות מלא לוקחת בחשבון שגם השכנות שלה בביות מלא...אז לילה אחד התינוק שלי בוכה הרבה ולילה אחר התינוק שלה...אין כ"כ מה לעשות עם זה. 

מה שכן, לפחות בשערי צדק, יש רק שתי יולדות בחדר ולא שלוש.

 

לגבי מנוחה- כנראה זה משתנה מיולדת ליולדת. כי אני לא יכולה בכלל לישון אפ התינוק לא לידי, כי אני לא רגועה בכלל. רק כשהוא ישן לידי בעריסה אז יש לי נחת לישון, אני יודעת שעם הציוץ הראשון שהוא ישמיע אני אשמע אותו ואניק אותו. אם הוא לא לידי אני כל הזמן במחשבות שאולי הוא בוכה ולא קוראים לי...(חשש מבוסס..קרה לי פעם אחת וכל פעם שאני בתינוקיה אני רואה מלא תינוקות בוכים שאף אחד לא ניגש אליהם. אמא'לה.)

גם בעין כרם שתיים בחדרבוקר אור
עונהבתי 123
עדיף ללדת במקום שאת מכירה וטוב לך ביות מלא בלי עזרה זה ממש לא פשוט.
מציעה לך להתייעץ עם עוד קרדיאולוג לראות מה הוא אומר ועד כמה זה עניין דחוף. קחי בחשבון שחוץ מא.ק.ג שאפשר לעשות בכל מקום. אם חלילה צריך משהו נוסף יצטרכו להעביר אתכם לעין כרם
הקרדיולוג אמר לי שאין בעיה ללדת בשערי צדק ויש לומה עושים???.

שם חברים.

אבל ממליץ ללדת בהדסה כדי לחסוך את כאב הראש בלספר מה קורה ולמה וכו.

אז זו גם התלבטות כי למי אחרי לידה יש כח לספר סיפורים ולדרוש בדיקות .מה שבהדסה לא אמור להיות כי ברגע שאזכיר את שם הפרופסור הם ידברו איתו ישירות.

בקיצור לא יודעת מה לעשות.

מתוסבכת לגמרי

וואי זה העניין הכי חשוב, ולדעתי קובעאוהבת את השבת
מה שיותר מקצועי לכי על זה
בטח ששתי האופציות טובות

וגם אני אוהבת ביות די מלא אבל בסוף נוח ממש שיש את האפשרות של הלילה להתאושש והתינוק מושגח בתינוקה (וגם אם נגיד יוצא שטיפה בוכה בלי לא אידאלי אבל לא נורא שווה את זה שתשני חזק כי אני ישנה חלש מדאגה לתינוק כשהוא איתי ותטפלי בן טוב יותר מחר)
חוץ מזה שבהדסה כן נתנו לי גם בהיות חלקי להשאיר איתי את התינוק בלילה אם רציתי, זה היה לפני שנה וחצי..

והטיעון של הלידות מהירות גם ממש מוסיף..

והדסה בכלל מניסיון שלי של 3 לידות טוב ומקצועי מאוד, אז ממש ממליצה לך....

בהצלחה בהחלטות!!!
ממש תודה.עוזרת לי החליטמה עושים???.

ןאיך שבת שם? יש אוירה של שבת? סעודות שבת או ארוחות יום חול רגילות?

ממש אווירת שבת! יצא לי ללדת בשבתאוהבת את השבת
זוכרת שיש סעודות שבת
והאחות הייתה דתיה ורשמה בעט מחיק או משהו
אבל לי לא מפריע שלא ירשמו בעט מחיק וכאלה.. מבחינתי מה שקשור לתינוקות פיקוח נפש..

אבל זוכרת שהרגשתי את שבת.. גם חילקו דברים של שבת לפני שבת וכזה.. הציעו לבעל לעלות עם ההסעת אחיות שגוי מסיע ועוד דברים.. היה תחושה של שבת בקיצור..
את ממש לא צריכה לדבר אחרי הלידה. תתקשריבתי 123
אלהם תגידי את התאריך המשוער תשלחי להם סיכום מהקרדיאולוג.
אם את נרשמת ללידה ברגע שאת מגיעה כבר הכל עולה להם במחשב והם מיד יכולים לעדכן את מי שרלוונטי
אולי כדאי ללכת לסיור שם?גיברת
כשנמצאים במקום עצמו זה נראה אחרת, ויותר קל להגיע למקום שכבר היית בו.

בביות מלא בשערי צדק נכנסתי עם התינוק למקלחת, וגם לחדר האוכל.
אם יש איתך מישהי שנעים לך איתה היא יכולה לשמור לך עליו בזמן המקלחת.
זה סוויץ שצריך לעשות שהתינוק איתך כל הזמן.
לדעתי זאת פריווילגיה שיש בבית חולים שאפשר נגיד לישון איתו כשהוא ישן ולא כפופים ללו"ז של שאר אנשי הבית.
תודה על הרעיון של הסיור אבל צריכה מידע על המחלקותמה עושים???.

פחות על חדרי הלידה.

ובאמת שצריך לעשות סוויץ כי אם לא אמצא מישהי שנעים לי איתה יהיה לי קשה להתקלח כשהתינוק בוכה לידי.וזה מאד יכול לקרות מניסיון קודם

את יכולה להיכנס גם למחלקות ולשאול אחיותאוהבת את השבת
ויולדות על התחושות שלהם..
אם זה חשוב לך..
ילדתי פעמיים בהדסהמקרמה
ואחת הפעמים היתה בשבת
היתה אווירת שבת.
היה לבעלי מקום מוסדר לאכול.
וכן היה באור להם שהוא נשאר לישון איתי כי שבת ואין לו כל כך אפשרות לנסוע. (הם מצוותים במקרים כאלו יולדות עם בני זוג שנשארים ללינה ביחד בחדר מתוך הבנה שזה לא מפריע אחת לשניהם כי שתינו באותה סיטואציה)
הצוות אחיות היו מקסימות,
וכם הצוות רופאים (זכורים לי ממש לטובה 2 רופאים,
בלידה הראשונה הרופא המיילד שממש נלחם עלי בלידה שלא צטרך ניתוח ואחכ הגיע לראות מה שלומי פעמים במחלקה! אחת מיד אחרי הלידה, לבדוק מה שלומי נפשית (וזאת אחרי שהוא ביקר גם את הילוד והבטיח לי שהוא בסדר) ופעם שניה לפני שחרור, והבין את הצורך שלי בבית ושחרר אותי לשבת הביתה עם הבטחה לרופאה השניה (שהתלבטה אם לשחרר אותי) שהוא מקבל אותי בלי תור למרפאה שלו ביום ראשון בבוקר להמשך מעקב.

והרופא השני שהיה רופא ילדים, שבאמצע בדיקה שהוא עשה כשהתינוקת היתה ערומה היא לכלכה את עצמה ואותו
וכשאני קפצתי לנקות אותה הוא חייך ואמר שכל עוד זה במשמרת שלו הוא האחראי וניקה אותה בעדינות וסבלנות כאילו הוא לא מתרוצץ עכל היום על הרגליים וצפוי לו עוד יום עבודה מלא.

החיסרון הגדול בעייני זה הפסיליטיז במחלקה בדגש על זה שאין כורסא נוחה למבקרים (כאמור, בעלי נאלץ לישון איתי וזה היה ממש לא נוח הלשון המעטה)

תגובה מצוינתבוקר אור
חסכת לי לכתוב. ממש ממליצה על הדסה! ואצלי גם שהעיתיאבביטת מלא אמנם רוב הזמן היה איתי מישהו אבל כשהיה צריך הם ממש עזרו
ובעלי ישן איתי כל הלילות חוץ מהראשון..
הסיור הוא גם במחלקות ואפשר לשאול הכל שםאני10
רק לגבי המחלקת לבלא מחוברת
ממש ממליצה ללכת למקום יותר מקצועי.
גם כדאי שאם יהיה משהו באמת יראו אותו ישר
וגם מה שקורה הרבה פעמים שלא מספיק מקצועיים סתם מלחיצים , וזה יכול להיות הבדל של חודש/שבוע של לחץ אטומי.
ככה את יודעת שאת ביידים הכי טובות
לגבי הדסה עין כרם:ציפיה.
אפשר להשאיר את התינוק אצל האחיות בקבלה אם את צריכה לשירותים או להתקלח. הן לגמרי לגמרי בסדר עם זה.

האמת שאנחנו יצאנו לסיבוב קצר בקניון שם, ובינתיים אחת האחיות שמרה עליו בקבלה.
לפחות האחיות שאני פגשתי כשהייתי שם היו ממש מתוקות ועשו את זה ממש ממש בשמחה.
לגבי ביות מלאאנונימיות
בלידה השנייה הייתי בביות מלא וממש נהניתי!!
לשירותים לקחתי אותה איתי. מקלחת עשיתי כשבעלי או אמא שלי או אחיות שלי היו ושמרו עליה.
הרגיש לי מאוד טבעי שהיא לידי, היה קצת קשה הלילה הראשון שהיא בכתה הרבה בלילה אבל איתי בחדר היתה (במקרה ממש) רחוקת משפחה שלי ואמא שלה היתה איתה אז בבוקר הן לקחו את הילדה ושמרו עליה שעתיים כשאני נחתי. אבל אם לא הם אז אחת האחיות שלי היתה מגיעה לכמה שעות.
בגדול היא תינוקת מאוד נוחה ורגועה מעניין אותי אם יש קשר לביות המלא ולזה שהיא קיבלה מענה לבכי ביומיים הראשונים שלה ולא שמעה את כך הצרחות של כולם בתינוקייה (לעולם לא נדע אם יש קשר או שסתם היא ילדה נוחה יותר מהגדולה)
אהה גם אפשר להשאיר את התינוקת אצל האחיות בדלפקאנונימיות
שערי צדק
תבדקי אם במצבכם הנוכחי מאפשרים בכלל ביות.מוריה
בהצלחה ובשעה טובה.

אני חושבת שהכי נכון זה להיות בבית החולים בו הרופא המטפל נמצא.
ילדתי בשניהםחרות
בשערי צדק בנו את השירותים מקלחת מספיק גדול כדי שיהיה אפשר להכניס את העריסה לשם בזמן שירותים מקלחת בצורה בטוחה, וזה מה שעשיתי.
בעין כרם (נכון ללפני 4 וחצי שנים) אין אפשרות להכניס לשירותים מקלחת ולכן השארתי בחדר... גם אני לא הייתי רגועה לעשות את זה....
הייתי הולכת להדסהשלומית.

(בעיקר כי לי הייתה שם חוויה ממש טובה ב"ה (; ) לדעתי זה לא כ"כ משמעותי בית חולים שאת רגילה (גם בלידה ראשונה מסתדרים טוב הרבה פעמים למרות שלא מכירים כלום...)

לגבי ביות, אם היית בלידות הקודמות בחלקי והיה לך טוב, לא חושבת שכדאי לך לנסות עכשיו את המלא בלי סיבה... 

בביות מלא בעין כרם היה לי מושלם ברוך השם, בחדרכי לעולם חסדו
לידה קצת פחות.
לדעתי דעה רפואית ומקצועית שווה יותר מנוחות בביות מלא 🤷‍♀️
בעיני אם קיבלת המלצה רפואיתלפניו ברננה!
ללדת במקום מסויים בשביל הטיפול בתינוק אחרי הלידה
חד משמעית ללכת לשם.
הדסהרק טוב!
תחפשי בהודעות שלי. פרטתי באחד השירשורים לאחרונה בדיוק על שני ביה"ח האלה מנסיוני. אם כי עברו כמה שנים מאז שילדתי בהם (הילדים כבר בבי"ס...).
אבל מהנסיון שלי, אהבתי יותר את הדסה. כולל מהפן הדתי (הייתי בשבת בשניהם).
אני ילדתי בשערי צדק והייתי מאוד מרוצהאין לי הסבר
אבל לפי מה שכתבת כאן אין ספק שללדת בהדסה!!
בנוגע לביות- בשערי צדק היא נכנסה איתי גם לשירותים וגם למקלחת, יש שם מקום לעריסה, משערת שכך גם בהדסה.
וואי.תודה לכן מהממותמה עושים???.אחרונה

אשכרה עזרתן לי להחליט.

אלך בעזרת ה להדסה ובקשר לביות-אחשוב על זה עוד

תודה רבה

 

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

אז אני נכנסתי עכשיו למקלחת מפנקתעוד מעט פסח

והאיש זכר לבד לחמם את המרק לפני שבת וגם להכין מיחם.

תוך כדי תפעל את הילדים שיכנסו למקלחות וישמרו על הקטן.

כיף להכניס שבת בנחת בזכותו!

תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

אין מה להלחץ מזה.... כשזה יגיע יגיע ונלמדשיפור
למישהי יש רעיון מה לשלוח לזוג שצריך להשאר שבת בביתקופצת רגע

חולים עם התינוקת?

בהנחה שאוכל לשבת יהיה להם ואני רוצה לשלוח פינוק.


בית חולים מאיר, כשרות מהדרין. למי שיש רעיון, או עוד יותר טוב גם קישור מאיפה להזמין, אשמח

עוגה/ עוגיות/ פיצוחים/ שוקו/ אייס קפה/ שוקולדיעל מהדרום

לק"י


אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

בתור מישהי שנשארת עכשיו לשבתאנונימית בהו"ל

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

גם אני חשבתי על זה. אבל אין לי כל כך איך לשלוח אתקופצת רגע

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

אולי יש חנות ספרים שם בלובי ואפשר לשלם ולהגיד להםלפניו ברננה!
שאחד מהם ילך לקחת?
אין שם סטימצקי או צומת ספרים או משהו?מרגול

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

וואי ממש!!!אין כמו טאטע!אחרונה
כשהייתי מאושפזת בשבת זה היה חסר לי ממש. ולא היה מאיפה לקחת.זה ממש הצלה
כשאני הייתי באשפוז בשבת עם הבן שלי (במחלקת ילדים)בארץ אהבתי

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

 

 

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

מגש פירות אוליאחת כמוני
סלטים ולחמניות ביתיותאמאשוני

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

תודה על הדיוקמים כחולים
באמת אני מרגישה שגם קרבה רגשית אין מספיק כי קשה לו להיפתח רגשית, אז השיח הוא יותר ברמת החוויות והיומיום, עם קצת עומק לפעמים, אבל לא נוצר שם השיח שגורם לאינטימיות רגשית. ואני לא יודעת אם זה בגלל האופי  וזה מה שיכול להיווצר בקשר בינינו בלי קשר, או בגלל המראה שחוסם אותי ואז גם הוא לא מביא את עצמו עד הסוף.. 
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

עדיין..מים כחולים

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

נשמע שזה הנקודהרקאני

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

 

אני לא יודעת מה ההגדרה שלך האינטימיות רגשיתזמינה

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין


יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?


בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

לגבי מציאת חןאישהואימא

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

גםoo

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים


יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי


מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)


גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)


אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

אני מאמינהסטודנטיתאמא

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

תודה לכולןמים כחוליםאחרונה
יש לי גם ליווי ויעוץ, אבל עזר לשמוע מהשיתופים שלכן..
יומולדת חגיגה נחמדתשמחה כפרוייקט

ימי הולדת זה קטע אצלנו. הרמנו רף רציני של השקעות.

הוא עושה לי הפקות וגם אני משקיעה בו ממש. והכל בהפתעה כמובן.

קיצר, אני בתקופה עמוסה בהיסטריה. פשוט שחוקה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי קודם. האמת שאין לי טיפת אנרגיה לזה וגם המוח שלי לגמרי סתום.

אני יודעת שזה לא אמור להיות מתוך לחץ אבל לא רוצה שהוא ייפגע. למען האמת גם אני באה עם ציפיות ואוהבת שהוא משקיע כי זה רק פעם בשנה אז כל השאר תירוצים…

בואו לעזרתי

מציעה רעיוןאיזמרגד1

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

הלוואיישמחה כפרוייקט

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

אפשר לעשות יציאה זוגית שווהמתואמת

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

מצטרפת להצעהואני שר

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)


סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה


לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

אולי בריכה זוגית?שיפור
תודה חברותשמחה כפרוייקט

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

ניווט זוגי- ראיתי המלצות של חוויה מתוכננתיעל מהדרום
לק"י


תחפשי בגוגל.


ובהצלחה!

מציעה בלי קשר ליומולדת הקרובדיאן ד.

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

 

נכון ועוד משהונעומית

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

הרבה הצלחה!מאמינה-בטובאחרונה

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

איזה כיף לגלות פתאם שהמתבגר שלידובדובה

אוהב אותי. או לפחות נראה לי...

הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!

"אימוש היקרה"

ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...

הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא  בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....

והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל

כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.

תודה לה'

וואוו.. מרגש ממש ממשיעל...
איזה מרגש זה!יעל מהדרום
לק"י


פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

ב"ה! תודה רבה על השיתוףריבוזום

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

מקסים ממש, תודה ששיתפתממתקית

וטוב שיש תמיד תקווה

וואוו איזה מרגש שהשקעתם בתהליך ואתם קוצרים פירות!שיפור
אני ממש דומעת מהתרגשות🥹
שיתוף ממש מרגש ומחזק! תודה!!בארץ אהבתי
מרגש ממש.אנונימית בהו"ל

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

לא רואה סיבה לכתוב הודעה כזו מאנונימיבארץ אהבתי
בטעות....אנונימית בהו"לאחרונה
עשית לי דמעות. בהחלט אמוש היקרה!באתי מפעם
הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11

בת עוד שניה שלוש

בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!

כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?

וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים

התעייפתייי

מזה הדבר הזה?

היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה

תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??

יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11

ואני מכסה בשמיכה ופוך

תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
מזה לחישות לילה? 
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

אצל הבת שלימקלדתי פתח

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.


היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?


פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

לא הבנתישירה_11

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?


איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
אצלי גם ילד בן 5 שכבר היה יבש שנתיים פעם אחת פיספס כמה ימים ברצף, נתתי וורמוקס ועבר
סליחהמקלדתי פתח
שהיא לא צמאה
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11
אבל היא שוכבת אז זה עדיין מרטיב את המיטה לא? 
זה אמור לספוג כמו טיטולשיפור
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.


לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

כן קמה יבשהשירה_11

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

לגמרי😵‍💫אחת כמוניאחרונה
תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
אז גיליתי הריון...עודהפעם

אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.

אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)

בשעה טובה, והלוואי יעבור לך בקלות הפעםמתיכון ועד מעון
בשעה טובה!!!!ראשונית

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

מרגש!!! בשעה טובה!בידיים פתוחות
בעז"ה שיהיה הריון קליל ובריא ובידיים מלאות♡
בשעה טובה!!!!רקאני
בשעה טובה, שיעבור ממש בקלות, בנחת ובבריאות מלאהנייקיי
בשעה טובה! שיהיה בקלות ובשמחה!!יעל מהדרום
תודה לכן על ההשתתפות בשמחה,עודהפעם

זה באמת מרגששש

בשעה טובה איזה מרגש.ממתקית

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

היה לי היפראמזיס ב5 הריונות....עודהפעם

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

ממש מבינה אותך!הבוקר יעלה

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

ואי מזדההאור מאיר
מובן ממש.ממתקית

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

תקשיבי אין לי היפראמזיס ב"הכבת שבעים
וזה פשוט נשגב מבינתי איך מסיפורים שאני שומעת, נשים עם היפראמזיס נכנסות שוב להריון. אני פשוט נפעמת!! ❤️
היה לך היפראמזיס קשה בחלק ובחלק כלום?אמא לאוצר❤

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

היה לי 4 הריונות נוראים,עודהפעם

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

נכון, קורה שיש רמות שונותאמא לאוצר❤
אבל לא שאין בכלל... כי ככה הגוף מגיב להריון
איך מתנהג היפרמאזיס רציני? מי החליט?ממתקית

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

לא קשור למי החליט... וגם לא באה להגיד שאין לךאמא לאוצר❤

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

נכון זכיתיממתקית

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

באמת יכול להיות! לגמרי נכון!אמא לאוצר❤אחרונה
לפחות הספקת ללדת כמה לפני שהתחיל לך😉🩷
לי מתוך 3 הריונות היה רק בראשון (קל) ובאחרון (קשה)אנונימיות
השני היה הריון רגיל לגמרי
שיהיה בשעה טובהאנונימית בהריון

ובקלות!

תודה יקרותעודהפעם

כל תגובה משמחת ומחזקת..

וואי בשעה טובה שיהיה כמה שיותר בקלות ובנחת!!!שיפור

אולי יעניין אותך