שבוע טוב-שאלת הדסה -שערי צדק ושאלת ביותמה עושים???.

ברוך ה ילדתי את ילדיי הקודמים בשערי צדק והייתי מרוצה.אני תמיד עושה ביות חלקי .זאת אומרת הילד איתי ביום ובלילה מחצות עד 5 בערך הוא בתינוקיה וככה במשך היום כשאני צריכה שירותים או להתקלח אני מרגישה בנח להשאיר בתינוקיה.

עכשיו אני בחודש תשיעי ברוך ה ומתלבטת בעקבות כל הקריאה פה בפורום בזמן האחרון שאולי כן כדאי ביות מלא.

איך עושים את זה אם אין אפשרות שמישהו יהיה איתי?איך מתקלחים וכו?

,התינוקות שלי לא רגועים מלידה

ושאלה שניה בעקבות איזשהוא עניין רפואי הרופא ממליץ לי ללדת בהדסה עין כרם ולא בשערי צדק על אף שאמר לי שאם אני רגילה ויהיה לי קשה להחליף בית חולים זה בסדר.

התינוק יצטרך לעבור א.ק.ג. אחרי הלידה ובהדסה יש מחלקת לב יותר מקצועית  וגם מי שבדק את ליבו של העובר בהריון יודע את המקרה ולא אצטרך להסביר את העניין .

עוד סיבה להדסה-עברתי דירה לפני שנה וחצי ועכשיו אני גרה במרחק של 10 דקות יותר קרוב להדסה משערי צדק.

יש לי לידות מהירות וזה מאד משמעותי  כי כבר ילדתי בקבלה פעמיים.

מה אומרות?

מרגישה שצריכה עצה טובה.

אולי עידודים ללדת בהדסה?

ואיך שם בשבתות?יש סעודות שבת?

ואשמח גם לשמוע מכן איך עושים ביות בלי עזרה כלל ?

תודה לכל מי שקראה עד כאן אפילו שכתוב מבולבל 

לא ילדתי בבתי החולים האלהיעל מהדרום
לק"י

אבל הייתי פעמיים בביות מלא בסורוקה. כשנכנסתי לשירותים- התינוקות נשארו בחדר, כי אין מקום להכניס אותם לשירותים.
התקלחתי או כשמישהו בא לבקר או שביקשתי מהצוות לשמור על התינוקת, וכשהיתה מישהי פנויה היא שמרה עליה.

החלטות טובות! לידה קלה ומהירה בבריאות לשניכם!
תודה.להשאיר בחדר אין סיכוי.מה עושים???.

 וגם אני אחת שחייבת  להיות בשירותים ברוגע כך שאם מישהו לא ישמור על הבייבי זה יהיה בעיה.

תודה על התגובה

אז לא חושבת שביות מלא יתאים לךיעל מהדרום
לק"י

אלא אם כן, מישהו יוכל להיות איתך הרבה.
או שחדרי השירותים שם מספיק גדולים- מניחה שידעו לענות לך פה על זה.
תודה.לאור התגובות פה אני באמת חושבת שלא כדאי לימה עושים???.

ביות  מלא.

מקריאה פה בפורום עלתה לי מחשבה שאולי כן אבל נשמע לי סופר קשה.וזה לא שהילד בתינוקיה.הוא איתי רוב הזמן אז נראה לי יחסית בסדר.

אני הכנסתי איתי לשירותים בשע"צדיליה

יש שם מקום בשפע.

(גם עזר לי להניק תוך כדי כי תקשה אחרי לידה ללחוץ)

כשרציתי להתקלח או שירותים יותר בנחת שמרו לי עליה האחיות בכיף.

בעלי היה איתי בשבת,אבל לא היה לי משמעותי.

סוג הביא מים וכד'

ממש ממליצה לא לוותר על ביות...

את יכולה להחליט אחרי הלידה אם את רוצה ביותאין לי הסבר
יש לידות קשות, ואז יש ממש צורך בתינוקיה.
אם הייתה לך לידה יחסית קלה את יכולה ללכת להיות

תחכי לאחרים הלידה כדי להחליט סופית.
אבל כרגע, לפי ההגיון, נשמע שהכי טוב בעבורך זה ללכת להדסה בגלל העניין הרפואי
עונה לגבי הביותבת 30

כי אני לא מכירה את הדסה. 

הגדרת ביות מלא קצת משתנה ממקום למקום.

אבל באופן עקרוני, בביות מלא את בעצם לא נפרדת מהתינוק. יכול להיותשבזמן שאת מתארגנת בחדר שלך במחלקת יולדות, יבקשו מבעלך להביא אותו לטיפול ראשוני בתינוקיה או בחדר שמיועד לענין הזה במחלקת ביות מלא. כמובן שבעלך יכול להיות איתו!! 

בביות מלא, הרופא, גם רופא ילודים וגם רופא נשים יגיעו אלייך לבדיקות, ובכלל, כל הבדיקות שצריך לעשות יעשו בחדר, לידך בנוכחותך. אולי רק בדיקת סינון שמיעה יעשו לו בתינוקיה, אבל בנוכחותך. בשערי צדק, גם את הבדיקה של הרופא לקראת שחרור עשו בתינוקיה, אבל הייתי עם התינוקת אז ראיתי שהרופא בודק אותה בצורה יותר עדינה מאשר את שאר הילודים שהיו לבד..)

את נדרשת לטפל בתינוק באופן עצמאי (באמת שזה לא סיפור...הרי כולנו עושות את זה יומיים אחר כך בבית..) ולדווח בדף שמוצמד לעריסה שלו - מתי היתה הנקה, מתי החלפת טיטול רטוב ומתי היתה לו יציאה. (וידוי- לא פעם פשוט לא היה לי ראש לכתוב כל פעם, פשוט בסוף כל יום כתבתי בערך ועשיתי את זה ככה שזה יראה כמו שהם רוצים...) 

אם בחדר יש אפשרות לרחוץ את התינוק, את יכולה. אבל תכל'ס למי יש כוח לזה...

מה שכן, כשאת נכנסת לשירותים או למקלחת הוא חייב להיות איתך. יש מקומות שבהם השרותים מספיק גדולים כדי שהעריסה תיכנס לשם בקלות. ואם אי אפשר- אז צריך להתקלח בזמן שבעלך או מבקרים אחרים נמצאים. 

אני חושבת שאם זו לא לידה ראשונה שלך, את כבר יודעת איך לטפל בתינוק.

ואם אין קושי מיוחד כמו לידה מאוד קשה או תפרים כואבים או קושי יוצא דופן אחר, אין סיבה שלא תסתדרי. בסך הכל הקטני צריך ללמוד לינוק, צריך לישון וצריך שיחליפו לו טיטול מידי פעם. זה הכל.

מוסיפה לגבי ביות מלא-יעל מהדרום
לק"י

בסורוקה נניח רק את הבדיקות מיד אחרי הלידה עשו בחדר בדיקות (או לא יודעת איך קוראים לזה), כל השאר היה לידי בחדר.
ולא הייתי צריכה לכתוב בעצמי כלום לגביו. אבל לא זוכרת אם האחיות שנכנסו שאלו ורשמו, או איך זה הלך.
תודה רבה .אולי כדאי לנסותמה עושים???.

בשערי צדק אני גם הייתי עם התינוק שהרופא בדק כי אני איתם כל היום.רק בלילה אין אפשרות כי זה מפריע לאחרות ובתכלס זה הזמן היחיד שלי לנוח  כי ביום אני  לא מצליחה לכן מתלבטת

לגבי אחרותבת 30

תראי, מי שהולכת לביות מלא לוקחת בחשבון שגם השכנות שלה בביות מלא...אז לילה אחד התינוק שלי בוכה הרבה ולילה אחר התינוק שלה...אין כ"כ מה לעשות עם זה. 

מה שכן, לפחות בשערי צדק, יש רק שתי יולדות בחדר ולא שלוש.

 

לגבי מנוחה- כנראה זה משתנה מיולדת ליולדת. כי אני לא יכולה בכלל לישון אפ התינוק לא לידי, כי אני לא רגועה בכלל. רק כשהוא ישן לידי בעריסה אז יש לי נחת לישון, אני יודעת שעם הציוץ הראשון שהוא ישמיע אני אשמע אותו ואניק אותו. אם הוא לא לידי אני כל הזמן במחשבות שאולי הוא בוכה ולא קוראים לי...(חשש מבוסס..קרה לי פעם אחת וכל פעם שאני בתינוקיה אני רואה מלא תינוקות בוכים שאף אחד לא ניגש אליהם. אמא'לה.)

גם בעין כרם שתיים בחדרבוקר אור
עונהבתי 123
עדיף ללדת במקום שאת מכירה וטוב לך ביות מלא בלי עזרה זה ממש לא פשוט.
מציעה לך להתייעץ עם עוד קרדיאולוג לראות מה הוא אומר ועד כמה זה עניין דחוף. קחי בחשבון שחוץ מא.ק.ג שאפשר לעשות בכל מקום. אם חלילה צריך משהו נוסף יצטרכו להעביר אתכם לעין כרם
הקרדיולוג אמר לי שאין בעיה ללדת בשערי צדק ויש לומה עושים???.

שם חברים.

אבל ממליץ ללדת בהדסה כדי לחסוך את כאב הראש בלספר מה קורה ולמה וכו.

אז זו גם התלבטות כי למי אחרי לידה יש כח לספר סיפורים ולדרוש בדיקות .מה שבהדסה לא אמור להיות כי ברגע שאזכיר את שם הפרופסור הם ידברו איתו ישירות.

בקיצור לא יודעת מה לעשות.

מתוסבכת לגמרי

וואי זה העניין הכי חשוב, ולדעתי קובעאוהבת את השבת
מה שיותר מקצועי לכי על זה
בטח ששתי האופציות טובות

וגם אני אוהבת ביות די מלא אבל בסוף נוח ממש שיש את האפשרות של הלילה להתאושש והתינוק מושגח בתינוקה (וגם אם נגיד יוצא שטיפה בוכה בלי לא אידאלי אבל לא נורא שווה את זה שתשני חזק כי אני ישנה חלש מדאגה לתינוק כשהוא איתי ותטפלי בן טוב יותר מחר)
חוץ מזה שבהדסה כן נתנו לי גם בהיות חלקי להשאיר איתי את התינוק בלילה אם רציתי, זה היה לפני שנה וחצי..

והטיעון של הלידות מהירות גם ממש מוסיף..

והדסה בכלל מניסיון שלי של 3 לידות טוב ומקצועי מאוד, אז ממש ממליצה לך....

בהצלחה בהחלטות!!!
ממש תודה.עוזרת לי החליטמה עושים???.

ןאיך שבת שם? יש אוירה של שבת? סעודות שבת או ארוחות יום חול רגילות?

ממש אווירת שבת! יצא לי ללדת בשבתאוהבת את השבת
זוכרת שיש סעודות שבת
והאחות הייתה דתיה ורשמה בעט מחיק או משהו
אבל לי לא מפריע שלא ירשמו בעט מחיק וכאלה.. מבחינתי מה שקשור לתינוקות פיקוח נפש..

אבל זוכרת שהרגשתי את שבת.. גם חילקו דברים של שבת לפני שבת וכזה.. הציעו לבעל לעלות עם ההסעת אחיות שגוי מסיע ועוד דברים.. היה תחושה של שבת בקיצור..
את ממש לא צריכה לדבר אחרי הלידה. תתקשריבתי 123
אלהם תגידי את התאריך המשוער תשלחי להם סיכום מהקרדיאולוג.
אם את נרשמת ללידה ברגע שאת מגיעה כבר הכל עולה להם במחשב והם מיד יכולים לעדכן את מי שרלוונטי
אולי כדאי ללכת לסיור שם?גיברת
כשנמצאים במקום עצמו זה נראה אחרת, ויותר קל להגיע למקום שכבר היית בו.

בביות מלא בשערי צדק נכנסתי עם התינוק למקלחת, וגם לחדר האוכל.
אם יש איתך מישהי שנעים לך איתה היא יכולה לשמור לך עליו בזמן המקלחת.
זה סוויץ שצריך לעשות שהתינוק איתך כל הזמן.
לדעתי זאת פריווילגיה שיש בבית חולים שאפשר נגיד לישון איתו כשהוא ישן ולא כפופים ללו"ז של שאר אנשי הבית.
תודה על הרעיון של הסיור אבל צריכה מידע על המחלקותמה עושים???.

פחות על חדרי הלידה.

ובאמת שצריך לעשות סוויץ כי אם לא אמצא מישהי שנעים לי איתה יהיה לי קשה להתקלח כשהתינוק בוכה לידי.וזה מאד יכול לקרות מניסיון קודם

את יכולה להיכנס גם למחלקות ולשאול אחיותאוהבת את השבת
ויולדות על התחושות שלהם..
אם זה חשוב לך..
ילדתי פעמיים בהדסהמקרמה
ואחת הפעמים היתה בשבת
היתה אווירת שבת.
היה לבעלי מקום מוסדר לאכול.
וכן היה באור להם שהוא נשאר לישון איתי כי שבת ואין לו כל כך אפשרות לנסוע. (הם מצוותים במקרים כאלו יולדות עם בני זוג שנשארים ללינה ביחד בחדר מתוך הבנה שזה לא מפריע אחת לשניהם כי שתינו באותה סיטואציה)
הצוות אחיות היו מקסימות,
וכם הצוות רופאים (זכורים לי ממש לטובה 2 רופאים,
בלידה הראשונה הרופא המיילד שממש נלחם עלי בלידה שלא צטרך ניתוח ואחכ הגיע לראות מה שלומי פעמים במחלקה! אחת מיד אחרי הלידה, לבדוק מה שלומי נפשית (וזאת אחרי שהוא ביקר גם את הילוד והבטיח לי שהוא בסדר) ופעם שניה לפני שחרור, והבין את הצורך שלי בבית ושחרר אותי לשבת הביתה עם הבטחה לרופאה השניה (שהתלבטה אם לשחרר אותי) שהוא מקבל אותי בלי תור למרפאה שלו ביום ראשון בבוקר להמשך מעקב.

והרופא השני שהיה רופא ילדים, שבאמצע בדיקה שהוא עשה כשהתינוקת היתה ערומה היא לכלכה את עצמה ואותו
וכשאני קפצתי לנקות אותה הוא חייך ואמר שכל עוד זה במשמרת שלו הוא האחראי וניקה אותה בעדינות וסבלנות כאילו הוא לא מתרוצץ עכל היום על הרגליים וצפוי לו עוד יום עבודה מלא.

החיסרון הגדול בעייני זה הפסיליטיז במחלקה בדגש על זה שאין כורסא נוחה למבקרים (כאמור, בעלי נאלץ לישון איתי וזה היה ממש לא נוח הלשון המעטה)

תגובה מצוינתבוקר אור
חסכת לי לכתוב. ממש ממליצה על הדסה! ואצלי גם שהעיתיאבביטת מלא אמנם רוב הזמן היה איתי מישהו אבל כשהיה צריך הם ממש עזרו
ובעלי ישן איתי כל הלילות חוץ מהראשון..
הסיור הוא גם במחלקות ואפשר לשאול הכל שםאני10
רק לגבי המחלקת לבלא מחוברת
ממש ממליצה ללכת למקום יותר מקצועי.
גם כדאי שאם יהיה משהו באמת יראו אותו ישר
וגם מה שקורה הרבה פעמים שלא מספיק מקצועיים סתם מלחיצים , וזה יכול להיות הבדל של חודש/שבוע של לחץ אטומי.
ככה את יודעת שאת ביידים הכי טובות
לגבי הדסה עין כרם:ציפיה.
אפשר להשאיר את התינוק אצל האחיות בקבלה אם את צריכה לשירותים או להתקלח. הן לגמרי לגמרי בסדר עם זה.

האמת שאנחנו יצאנו לסיבוב קצר בקניון שם, ובינתיים אחת האחיות שמרה עליו בקבלה.
לפחות האחיות שאני פגשתי כשהייתי שם היו ממש מתוקות ועשו את זה ממש ממש בשמחה.
לגבי ביות מלאאנונימיות
בלידה השנייה הייתי בביות מלא וממש נהניתי!!
לשירותים לקחתי אותה איתי. מקלחת עשיתי כשבעלי או אמא שלי או אחיות שלי היו ושמרו עליה.
הרגיש לי מאוד טבעי שהיא לידי, היה קצת קשה הלילה הראשון שהיא בכתה הרבה בלילה אבל איתי בחדר היתה (במקרה ממש) רחוקת משפחה שלי ואמא שלה היתה איתה אז בבוקר הן לקחו את הילדה ושמרו עליה שעתיים כשאני נחתי. אבל אם לא הם אז אחת האחיות שלי היתה מגיעה לכמה שעות.
בגדול היא תינוקת מאוד נוחה ורגועה מעניין אותי אם יש קשר לביות המלא ולזה שהיא קיבלה מענה לבכי ביומיים הראשונים שלה ולא שמעה את כך הצרחות של כולם בתינוקייה (לעולם לא נדע אם יש קשר או שסתם היא ילדה נוחה יותר מהגדולה)
אהה גם אפשר להשאיר את התינוקת אצל האחיות בדלפקאנונימיות
שערי צדק
תבדקי אם במצבכם הנוכחי מאפשרים בכלל ביות.מוריה
בהצלחה ובשעה טובה.

אני חושבת שהכי נכון זה להיות בבית החולים בו הרופא המטפל נמצא.
ילדתי בשניהםחרות
בשערי צדק בנו את השירותים מקלחת מספיק גדול כדי שיהיה אפשר להכניס את העריסה לשם בזמן שירותים מקלחת בצורה בטוחה, וזה מה שעשיתי.
בעין כרם (נכון ללפני 4 וחצי שנים) אין אפשרות להכניס לשירותים מקלחת ולכן השארתי בחדר... גם אני לא הייתי רגועה לעשות את זה....
הייתי הולכת להדסהשלומית.

(בעיקר כי לי הייתה שם חוויה ממש טובה ב"ה (; ) לדעתי זה לא כ"כ משמעותי בית חולים שאת רגילה (גם בלידה ראשונה מסתדרים טוב הרבה פעמים למרות שלא מכירים כלום...)

לגבי ביות, אם היית בלידות הקודמות בחלקי והיה לך טוב, לא חושבת שכדאי לך לנסות עכשיו את המלא בלי סיבה... 

בביות מלא בעין כרם היה לי מושלם ברוך השם, בחדרכי לעולם חסדו
לידה קצת פחות.
לדעתי דעה רפואית ומקצועית שווה יותר מנוחות בביות מלא 🤷‍♀️
בעיני אם קיבלת המלצה רפואיתלפניו ברננה!
ללדת במקום מסויים בשביל הטיפול בתינוק אחרי הלידה
חד משמעית ללכת לשם.
הדסהרק טוב!
תחפשי בהודעות שלי. פרטתי באחד השירשורים לאחרונה בדיוק על שני ביה"ח האלה מנסיוני. אם כי עברו כמה שנים מאז שילדתי בהם (הילדים כבר בבי"ס...).
אבל מהנסיון שלי, אהבתי יותר את הדסה. כולל מהפן הדתי (הייתי בשבת בשניהם).
אני ילדתי בשערי צדק והייתי מאוד מרוצהאין לי הסבר
אבל לפי מה שכתבת כאן אין ספק שללדת בהדסה!!
בנוגע לביות- בשערי צדק היא נכנסה איתי גם לשירותים וגם למקלחת, יש שם מקום לעריסה, משערת שכך גם בהדסה.
וואי.תודה לכן מהממותמה עושים???.אחרונה

אשכרה עזרתן לי להחליט.

אלך בעזרת ה להדסה ובקשר לביות-אחשוב על זה עוד

תודה רבה

 

אין לי איפה לפרוקאנוונימית1

חזרנו משבת אצל חמותי.


אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת מבפנים.

אין לי יכולת לשתף אף אחד באמת.

חברות- לא שייך בכלל.

אמא שלי- לא באמת נעים.

את בעלי המתוק- למרות שהוא כל כך מבין, מסכים ומכיל, יש גבול כמה אני יכולה לשתף. אלה ההורים שלו.


אבל שנים על גבי שנים של מטענים, פערי מנטליות קיצוניים. אני יודעת בשכל שהן אנשים טובים אבל אני פשוט סובלת להיות איתם. מכל מיני סיבות.


כשנגמרת שבת אצלם אני מרגישה שהחמצן נגמר איתה.

פשוט יושבת בשירותים שלי עכשיו ובוכה כי אין לי איפה לפרוקקקקק

לי יש חברה אחתמתיכון ועד מעון

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

לחברה אני לא מרגישה בנוח מחשש שיום אחדאנוונימית1

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...


אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

תפרקי קודם כל לתוך עצמךמדברה כעדן.

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...


ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

אפילו פה יש לי טיפה היסוס.אנוונימית1

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.


 

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.


 

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....


 

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.


 

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

אוי, ממש קשה ריבוזום
אין לי מה לומר, רק שברור שקשה לך ושאת צריכה לפרוק אחרי ביקור שם. רק מה שפירית זה מספיק בשביל התגובה שלך, יחד עם עוד מורכבות ופערים מנטליים בכלל... תבכי ותשחררי לגמרי. למה את מרגישה לא בסדר? את ממש מובנת וזה באמת קשה, זה לא אומר שמשהו בך לא טוב!  
תודה על החיבוק♥️ אני חושבתאנוונימית1

שהקושי נובע מכל מיני דברים.


 

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי


 

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

 

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

גלויה

וואוו...

חיבוק לך.

אולי פסיכולוגית?נעמי28
בכנות, זה עוד יותר יבאס אותי להוציאאנוונימית1
ג'ובות בגללה...

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.


ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו


אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

נשמע טעון ומציף. מה עם לפרוק לצ'אט? אני עושה את זהאביגיל ##

הרבה

מתלבטת אם זה נחשב לשון הרע 🤔🤪אביגיל ##
חחחחחחחחחאנוונימית1
אוף זה כואב 🫂אוזן הפיל

אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי

מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.

והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.


אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.

וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.


ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי,  והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית,  שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות

וואו איזו מהממת את. כתבת כל כך אמפתיאנוונימית1

ומחזק...

תודה רבה רבה!!

מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.

מעריכה מאוד!!

באהבה❤️אוזן הפילאחרונה
מה אתן אוכלות השבוע?(הריון,מתבגרת.מחכה עד מאוד

נראה לי המצות עושות לי ממש רע...

אני עם כאב בטן חלש כזה כל היום.

עצירות...

צרות של עשירים.


ואין לי מה לאכול

הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי שחסר לי ברזל

לפי הבדיקה דם.


תוספת ברזל עוד יותר עושה עצירות, ואני לא מעיזה לקחת.

ומרגישה אכן ממש חלשה בעקבות החוסר ברזל.

כולל סחרחורת...


מה שגורם לי לישון הרבה,גם להיות הרבה סתם על הספה..

בלי כח לנקות, להכין אוכל ועוד...

ואז הגדולה שלי בכיתה ט באה בלי סוףףףף בתלונות עליי

כמה אני אמא גרועה שלא עושה כלום בבית

ולמה אין לי כח לילדים שלי..

והיא רוצה רק שתיי ילדים.

כדי שאצלה הכל יהיה מושלם.

כדבריה

זה פוגע כי היא כל הזמן רואה את חצי הכוסות הריקה ולא את כל המאמצים שלי כמו לבשל לשבת וכו.

היא עוזרת אבל כל הזמן נותנת הרגשה מתנשאת ופוגעת...

כמה פעמים ממש בכיתי ממה שאמרה.

לפעמים מנסה להתעלם ולא לפתח מריבה

וואי איזה קשוחהמקורית

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)


לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

וואו. הלם מהדיבור של הילדהבאתי מפעם

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

חיבוקכורסא ירוקה

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.


תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

תרגישי טובמקלדתי פתח

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

לגבי המתבגרתמתיכון ועד מעון

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

מתואמת

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.


ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

זה פתאום נוחת עליימחכה עד מאוד

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...


ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

הכוונה-נופלת עליימחכה עד מאוד
כבר לא יודעת למה לצפות 
היא מתבגרת. הקצוות זה נורמאלייעל...

אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.

תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.

ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה

הי, קודם כל חיבוקאוזן הפיל

נשמע שאת מתמודדת עם הרבה.

רק מילה לגבי המתבגרת

זה שלב שבו קצת חוזרים להיות ילדים בני 3

לכן ההתנהגות הקיצונית

לכן המילים הלא רלוונטיות בעליל

אני לא אומרת לך מה לעשות

רק נותנת מבט חדש כדי שלא תתערערי

כמו שלא תתרגשי מילדה בת 3 שתגיד "אמא את פויה"

ככה דיבורים של ילדה בת 13 לא אמורים לרגש אותך

אפילו שהיא נראית כל כך חכמה ומבינה, בוגרת ורגישה, גדולה וגבוהה

ברגעים האלה היא שוב בת 3 ואת אמא שלה

כי היא בגיל ההתבגרות...מתואמתאחרונה
וזה מקסים שיש לה את הרגעים הטובים! תנצרי אותם, ותשתדלי לשכוח את אלה הרעים, שנובעים נטו מההתבגרות ולא מהאופי הבסיסי שלה...
התפיסה שליoo

שתקשורת הורה ילד

באחריות ההורה באחוזים גבוהים


בניגוד לתקשורת של 2 מבוגרים

בה יש ציפייה וצורך מהצד השני


תקשורת הורה ילד צריכה להיות מבוססת על הבנה של ההורה

שהוא לא בלבל של הילד

שהילד לא צריך לספק צורך ולא כדאי לתלות ציפיות


לכן כשילדה אומרת משהו שלילי

אין מה לקחת אותו מספיק ברצינות כדי להיפגע ממנו

אלא להבין את הצד שלה


גם אצלי היו בעבר אמירות דומות

ובצדק

עם השנים אני הפחתתי עשייה בבית וזה הביא שאלות/ טענות מצד הילדים

אז הייתי עונה בסתמיות

נכון אני לא עושה/ אין לי כוח/ לא בא לי

לא ראיתי בזה טענה שצריכה התייחסות

זכותם לתהות ולרצות

וזכותי לבחור לעשות אחרת

אם כי אף פעם לא בקשתי מהם לעשות במקומי


אם הילדה צריכה לעבוד לעשות עבודה שהיא מצפה שההורה יעשה

היא גם קצת צודקת


אולי זה מעצבן שילדה אומרת משהו צודק וגורמת לתחושה של חוסר אונים

זה לא אומר שהיא לא בסדר

זה אומר שיש מצב מורכב

והיא אומרת את אשר על ליבה כמו שילדים/ מתבגרים (ולפעמים גם מבוגרים) אומרים


(ולרצות 2 ילדים זה טוב

לא בגלל מספר כלשהו

אלא

יכולת לגבש דעה ולרצות בגיל צעיר

זה דבר מעולה)

אשמח להתייעצות מאמהות מנוסות-ילד חלשלוש וחסר תאבוןshiran30005

בן 3 עם אסתמה ברקע אם כי בחודשים האחרונים "יחסית" היה רגוע. כרגע לא לוקח כלום . עם עיכוב התפתחותי ומטופל.

לאחרונה -בחצי שנה האחרונה ואולי יותר הוא ירד במשקל - אולי לא ירד אבל אין עליה בכלל במשקל, נראה רזה מאוד שהיה בתור קטן היה שמנמן, אין התקדמות ככ בהתפתחות כאילו תקוע כזה, חולה המון -חום, קוצר נשימה, הקאות, שילשולים, אוזניים וכו' , נופל הרבה (תמיד היה ככה) וגם אין תיאבון בקיצור חלשלוש כזה. עשינו לאחרונה בדיקות דם עם ויטמינים שיצאו תקינות.

הןא שוב עם חום כמה ימים והתחילו גם הקאות היום אז מחר נלך לרופאה- לגיטימי לבקש בירור נוסף? לא יודעת מה אני רוצה ממכם אבל אמא שלי שמטפלת במעון בילדים אמרה לי שיש משהו מעבר ולדרוש בירור. השאלה מה לבקש? נשקול אותו מחר שוב ואם נראה ששוב אין עליה בכלל מה לעשות הלאה? איזה ברור עושים עוד? כבר לא יכולה לראות אותו ככה אני ממש בוכה כבר, כל פעם יש משהו אחר

אשמח לעצתכן  

אני חושבת שאם אחרי הבדיקותבאתי מפעם

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

זה מה שאני שואלת- איזה עוד בדיקותshiran30005

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

ויטמין B6, B12 ו Dאפונה
לגבי בדיקותהשם שלי

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.


איך הוא אוכל?


יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

אוף מסכניאורוש3

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

אין לו שקד שלישי, עשינו כפתורים לפני כחודשshiran30005
הרופאים מתייחסים שמבקשים עוד בדיקות? מעדיפה להגיע מוכנה אליה מחר
תגידי לה מה שאמרת פה...אורוש3
לבדוק צליאקרק טוב!

איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?

אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו? 

הוא לא אוכל כמעט כלום - עד לפני כמה חודשיםshiran30005

היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו

זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל

אולי מרצפן?נפש חיה.
או כדורי תמרים
במקרה כזה, ממליצה על אנשור, מניסיוןממשיכה לחלוםאחרונה
ראיתי ילדים שזה ממש עזר להם
משלוחים מנקסט הגיעו למישהי? כדאי להזמין כעת בגדי,שגרה ברוכה
קיץ או לא? 
לנו הגיע תוך שבועיים שלושהתוהה לעצמי
מה???אוזן הפיל
אז רק שלי תקוע עוד מפורים?? באמת מגיעים משלוחים? סתם נמנעתי
גם שלי תקוע לגמריאמא לאוצר❤
ושמעתי על עוד מלא..😬
מעניין שבכלל אפשר להזמין...מתואמתאחרונה
נכנסתי לאתר של אמזון, ועל כל הפריטים שם כתוב שאי אפשר להזמין לאזורנו
בשעה טובה קנינו נעליים לקטןשושנושי

נעליים מידה 18, תבינו את הגודל של הילד. ב''ה תודה לבורא עולם

בחנות הוא הלך יפה עם הנעליים, קניתי בחנות טובה של גרוסברג בירושלים למי שמכירה (בחנויות אחרות לא מצאתי במידה שלו).

אני לא מתכננת לשים בבית אלא יותר ליציאות, כרגע כדי שיתרגל כן שמה לו פה ושם

בבית משום מה כן יותר קשה לו ללכת איתן והוא עובר הרבה לזחילה. כלומר, הולך נופל וזוחל - לפעמים כן קם חזרה. זה ממש משתנה.

 

תקין לדעתכן?

 

כן, לוקח זמן להתרגלאוזן הפיל
כמה זמן עבר מאז שלמד ללכת?שלומית2
חודש בדיוק.שושנושי

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

זה יחסית מעט זמןשלומית2

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה


בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

לוקח להם זמן להתרגל לנעליים. הילדון שלי הלך 4 חוד'אמהלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

זה נשמע הגיוניאמאשוני

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

בבית אני מתכננת בלי, רוצה שיתרגל כדי שיוכל לנעולשושנושי
בחוץ... 
גם אנחנו קנינו נעליים לקטנה (הולכת כבר חודשיים)מתואמת
והיא ממש לא מסתדרת איתן... ייקח לה זמן, וזה הגיוני. גם ככה כרגע לא יוצאים כמעט מהבית...
מרגיע לשמוע שזה קורה גם אחרי חודשייםשושנושי

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

האמת שאני קניתי לה אונליין בלידר🙈 60 ש"ח...מתואמת
אבל מתכננת לכשתסתיים המלחמה לקנותלה סנדלים ייעודיים לצעד ראשון בגלי. (מניחה שיעלה בסביבות 200 ש"ח)
תרגישי בנוחאפרסקה

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

ברור, גם אני עשיתי את זה לא מעט פעמיםמתואמת

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

חחחח יואווווושושנושי

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

בן כמה הוא, שזו המידה שלו?מתואמת
הוא נולד בכ''ג אב, בן שנה ושבע אם לא טועה בחישובשושנושי

הילד פשוט קטן

אה, אז הוא באמת "סתם" קטןמתואמת
הבת שלי בגיל הזהרקאני

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

אני פעםמקקה
קניתי לילדה בכוונה סנדלים של בנים כי לא נשארו של בנות בסוף העונה, ושלה נקרעו. אפשר לחשוב מה זה כבר משנה...
אני מסכימה איתך כמובן🤭מתואמת
חחחח בדיוק באתי לכתוב שגם ככה הגננות לא רואותאני=)
אותנו בימים אלה, אז אפשר להתפרע עם אווירת השביזות וההזנחה. ואז ראיתי את התגובה שלך... אז בול!!
לגלי עודפים יש אותם סנדלים ביותר זולכורסא ירוקה
גם נעליים. אמנם פחות מבחר מהחנות הרגילה אבל דגמים מצויינים. אתם מירושלים אם אני זוכרת נכון? נראה לי שהעודפים שלהם בתלפיות. וזה ברוב הנעליים 1 במאה, 2 ב150
יש לנו חנות של גלי שקרובה אלינו לביתמתואמת
אז בדרך כלל אנחנו מעדיפים לחסוך בזמן במקום בכסף🤭
אני קניתי נעליים לקטנה שלי בשיין 🤭דיאן ד.

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

 

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

תשלחי קישור.שושנושי

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

היום הבת שלי הלכה פרק זמן ארוך עם הנעליים!מתואמתאחרונה

הגדולה לקחה אותה ל"טיול" ברחבת הבניין, ואחרי כמה סירובים היא הסכימה ללכת ואפילו לרוץ

אז @שושנושי הגיוני שזה יקרה בקרוב אצלכם

כמה זמן כבר הולך?ים...

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

 

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

חודש בדיוק.שושנושי

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

תקין. אצלי גם כאלה שהלכו חודשיים בלי נעליים, ברגע,שגרה ברוכה
שהבאתי נעליים לקח להם כמה ימים להתרגל ולרוץ בהן. בדכ תוך כמה ימים זה הסתדר
רק מציעה להמשיך גם לפעמים הליכה בלי נעלייםאור10

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

התקפי חרדה והריוןהרמה

כל החודש וחצי האחרונים היו מלווים בהתקפי חרדה ונטילת כדורי הרגעה ללא מרשם. המון עצבים ודאגה ..פעימות לב וחרדה בעיקר בלילות . ואז גיליתי לפני שבוע כמעט שאני בהריון בבדיקה בייתי. מאז אני בדאגה שאולי עשיתי נזק אולי משהו לא בסדר… אין לי בכלל תסמיני הריון שזה חריג לי..

ממש אשמח לתובנות או כל תגובה 🙏

מזל טוב!גלויה

קודם כל - ברכות על ההיריון!!

ב"ה יש הריון!

וכל הכבוד שטיפלת עצמך ולקחת תרופות הרגעה.

בתכל'ס :

דברי עם המכון הטרטולוגי בחיפה, הם נתונים ייעוץ לזה. יש כדורים שאפשר בהריון.

מניסיון אישי - אני כידוע מתמודדת ocd (הפרעה טורדנית כפייתית) וגם היו לי דיכאונות בעבר.

לוקחת באופן קבוע "בריכת כדורים"...

ו- ההריון של הבן שלי (בן 4) היה בהפתעה

וגם אני דאגתי מה יהיה...

המכון הטרטולוגי אמר שזה בסדר, במקרה שלי ההמלצה היתה גם לקחת חומצה פולית במינון מוגבר בשליש הראשון. אם לא עשית את זה - בלי לחץ!

ב"ה היום הבן שלי בן 4, מהמם וחכם מאוד.


שורה תחתונה

את הכי חשובה!

מעולה שטיפלת בעצמך!

וגם העובר יהיה בעז"ה בסדר.

מזל טוב!

המשך הריון רגוע ובריא.

❤️❤️❤️הרמה
בשמחה!גלויה

מציינת שהמשכתי לקחת את התרופות לאורך כל ההריון.

ב"ה ילדון מתוק וחכם ממש.

מרגיע לשמוע תודההרמה
אם תסכימי לכתוב מה את לוקחת אני אשמח לשמוע. 
בכיף, בפרטיגלויהאחרונה
לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

אולי אפשר לבקר בחוותפרח חדש
תסעו לדרום-לכיש-שומרון-בקעה-בית שאןפה משתמש/ת
שם לרוב שקט יחסית

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

אנחנו לא מטיילים השנה…רוני 1234

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט


חבל לקחת סיכונים מיותרים

לא כל טיול=סיכוןפרח חדשאחרונה
אפשר לטייל בקרבת מקומות מוגנים
כאב בשד באחד הצדדים, שבוע 31.אני=)

צריך לבדוק?

כאב שמזכיר לי כמו של התחלה של גודש, אבל בלי הרגשה של משהו... וואי זה כואב!! לא זוכרת כאב כזה בהריונות קודמים, בהנקות כן.

מקפיצה לי🙏🙏אני=)
עכשיו עם חזיה תומכת ואדוקה זה קצת פחות כואב, אבל עדיין כשנוגעת מרגישה 
בכל מקרה כדאי לבדוקכורסא ירוקה
הייתי מתחילה מהתייעצות טלפונית
תודה. טלפונית עם מי?אני=)
רופאת נשיםכורסא ירוקהאחרונה
אם היא לא זמינה אז רופאת משפחה

אולי יעניין אותך