עוד חברה הורידה כסרשסמטאות
ועוד אחת ועוד אחת,
ואחת הולכת חצי,
ואחת מוציאה פוני,
ואני נאבקת פה עם שלי,
נאבקת ללכת איך שאני מאמינה,
וזה לא קל,
ולא אוהבת איך שנראית במראה,
ולא אוהבת את ההתעסקות,
רוצה בחזרה את השיער שלי.
בכללי לאחרונה מרגישה שרוצה את החיים שלי מלפני החתונה, בחזרה.

סתם, פורקת פה קושי שלא קשור להיריון ולידה,
סתם לנשואות...
וואן, נשים שעם כיסוי ראש מלא ופשוט מורידות?חגהבגה
זה באמת מאוד קשה אין לי נחמה חיבוק.
יש לך שכר גדול על זה.
וגם לי הרבה פעמים יש הבזקים של, באלי להיות לפני החתונה.
לא כי רע לי עכשיו ממש לא.
אבל בלופ של עשיה וריצות וברוך ה' שיש למי לדאוג...
כן, חלקן היו עם פיאה..סמטאות
בדיוק, זה לא שלא טוב לי עכשיו,
אבל רוצה קצת לנוח
(עדין בלי ילדים, לא יודעת מה יהיה כשבעז"ה הם יבואו)
זה באמת קשה להתמודד עם קושי, כשאחרים מוותריםיעל מהדרום
לק"י



וכן, גם לי לפעמים בא להיות רווקה עם פחות עול.
תודה על ההזדהותסמטאות
וואו מזדהה. לאו דוקא בהקשר של כיסוי אלא של נראות בהמקורית
יצר הרע עושה בי שמות לאחרונה. וגם לי בא לפעמים לחזור אחורה קצת לאיזה מכנס אוורירי בחום הזה
לפעמים מרגישה שהבגדים שלי כאלה כבדים
אבל ברוך השם אני לאחרונה דואגת לעצמי להראות טוב וקונה בגדים ודואגת לחייך הרבה ולהתאפר ולקנות תכשיטים ובעיקר, לזכור שאני בוחרת. ולבחירה שלי יש משמעות עבורי. ואני מאמינה שזה מה שהכי נכון, במיוחד בתור אחת שבאה מהצד השני של המתרס כבעלת תשובה וקיבלה הרבה פידבקים ויחס על נראות שפתחו לי דלתות אבל גם קצת העלימו אותי האמיתית. אם כי עכשיו יש לי אתגר אחר והוא לשכנע שיש לי שכל למרות הצניעות אבל זה כבר לדיון אחר..
יצר הרע גורם לנו להתחיל מהוצאת שיער קצת ופוני ואחרכך זה יכול לבוא למקומות אחרים של פחות הקפדה כללית בצניעות (אני לא מזלזלת חלילה במי שהולכת אחרת ממני רק אני יודעת ומבינה בשכל שזה מה שנכון לי וככה נכון לי לעבוד את השם במקום שלי ועברתי דרך ארוכה כדי להגיע לתובנות האלה ולקניינים האלה ולכן לא אוותר עליהם)
מעודד שעוד מתמודדות ומצליחותסמטאות
ממש מעניין שכתבת "לשכנעריבוזום
שיש שכל למרות הצניעות". אף פעם לא הרגשתי שמסתכלים עליי כפחות חכמה או שווה מבחינה מקצועית בגלל הלבוש. את מסכימה לפרט?
בטחהמקורית
אני מסתובבת כחרדיה מן המניין על כל המשתמע מכך מבחינת קוד לבוש, ובמקומות עבודה מסוימים שהתראיינתי אליהם או מול אנשים לא מהסקטור שלי, זה מאוד מפתיע אנשים שאני לא נבערת ובורה. ישר רצים לסטראוטיפ. לפעמים זה ממש מתיש אותי הצורך להוכיח את זה אז מוותרת. אבל ברור לי שאם רק הייתי מתלבשת אחרת, לא היו מסרבים לקבל אותי להרבה מקומות, או לא היו מעירים לי בכל ראיון עבודה בערך או בכל סרוב לקידום מקצועי שהילודה והאג'נדה הדתית כביכול שנראה להם שיש לי גם בלי לשאול אותי, מעכבת.
מעניןoo
אני לא נתקלתי במה שאת מתארת, עבדתי במספר עבודות, והייתי בהרבה ראיונות, אולי בגלל שאני לבושה כדתיה ולא כחרדית
לדעתי זה בדיוק ההבדלהמקורית
לא יכולה לפרט הרבה בגלל אאוטינג אבל גם בלי ההקשר של מקומות עבודה יש הבדל בהתייחסות החברה לדתיים לבין חרדים לפי מה שיצא לי לפגוש. אבל מכל מקום זה לא היה העניין בשרשור אז לא נמשיך פה.
אני ממש ממש מסכימה איתך⬆️השם בשימוש כבר
התגעגעתי אלייך ❤️המקורית
🙂 מותקהשם בשימוש כבר
גם אני אלייך!!
כמה דבריםדבורית
קודם כל את אלופה
זה באמת ממש ממש קשה!!!
וגם- יש מצב למצוא לך קבוצת שווים שבה את מרגישה שייכת יותר, שווה בין שוות?
לאורך זמן לחץ חברתי זה דבר שקשה לעמוד בו.
זו נקודה מאוד משמעותית בעיניי
החברה מעלה ומורידה אותנו
ודבר נוסף- תשקיעי במראה שלך,
תקני דברים שאת אוהבת, שגורמים לך להיראות יפה
ממש נכוןאם מאושרת
ומפחיד...
כמה השפעה לסביבה יש עלינו...
יש לי כמה שכנות לא יהודיות שמכסות ראש. ( הן אמרו לי שבמקום שממנו באו זה מקובל) וזה יוצר ברחוב "אווירת כיסוי ראש...".
וזה קצת מפחיד אותי... כי כיסוי ראש זה נזר - עטרה שזכינו בו ,אז זה מרגיש לי קצת זילות של העניין..
בדרכ אוהבת את איך שאני נראיתסמטאות
יש ימים ויש ימים כמו על אדם נראלי.
ולא יודעת איך למצוא קבוצה אחרת ולא בטוחה שרוצה, אלו החברות שלי שאני אוהבת..
רוצה להרגיש שלמה עם הדרך שלי גם כשהיא קשה
לדעתי זה תלוי מה השיח ביניכןהמקורית
ולא רק איך שהן נראות
אם השיח מתמקד בנראות ומראה חיצוני אז זה הרבה יותר קשה להתמודד ולהרגיש שלמה עם הדרך שלך כי ההתעסקות היא בלתי פוסקת וכל הזמן זה עולה. ולפעמים זה רק גלים של הרגשות שצריך לתת להם לעבור ולחזק את הבחירה שלך מול עצמך.
זהו שב"ה השיח ביננו הוא לא על מראה ונראותסמטאות
הוא עמוק יותר,פנימי יותר..
צריכה באמת פחות להסתכל החוצה על הנראות ויותר להתמקד בדברים האחרים בקשר
ב"ה נהדרדבורית
לא התכוונתי במקום החברות הקיימות
בנוסף, כדי שיהיה לך גם מקום מזדהה שמתמודד כמוך
ובאמת זה לא קל למצוא, וגם לא תמיד תלוי בנו
וואי, אני ממש מזדההחדקרן
כלכך נלחמת עם עצמי על הכיסוי, שיכסה כמה שיותר, ולהוציא כמה שפחות...
וכשאחרות הולכות אחרת וזה כלכך יפה להן (וגם לי, ניסיתי מול המראה בבית...) זה קשה מאוד.
בטוחה שה' רואה את ההשתדלות שלנו ושהיא חשובה בעיניו
את בטוחה שלפני היה יותר טוב?אם מאושרת
לפעמים העבר נצבע בוורוד ולא באמת כך היה.
אני ממש זוכרת שנמאס לי כרווקה להתעסק כבר עם השיער שלי, נמאס לי להתלבט בין קוקו בלוף לצמה,וסיכה או גומיה... הרגשתי שזה ילדותי...
ומטפחת - זה פחות התלבטויות- יש לי כמה,אני מתאימה לצבע הבגד וזהו...
במקרה שלך כנראה היה כך.המקורית
אני טיפחתי שיער ארוך ויפה שאהבתי לעשות לו מחליק או אפילו סתם לייבש עם פן והרגשתי שמוסיף לי המון למראה החיצוני. וכן, גם קוקס וסיכה תקועה בראש זה חלק מהעניין אבל כמכלול - כשרציתי להרגיש וואו הייתי מסדרת קצת את השיער וסוגרת פינה, שלא נדבר על תסרוקות מיוחדות יותר. זה בטח לא פחות יפה מכיסוי ראש, מה לעשות.. זו הקרבה שאנחנו עושות. כך בהרגשה שלי
מעניין!אם מאושרת
גם לי היה קל יותר לסדר את השיעריעל מהדרום
לק"י

יש לי שיער לא מסובך.
למרות שעם הגיען של המטפחות הדקיקות, ב"ה גם אותן לרוב אני מצליחה לסדר במהירות.
לא מבחינת נוחותאם מאושרת
דווקא השיער שלי ממש חלק ( ואפילו צבע יפה)
הרגשתי כבר שזה ילדותי...
אז לא. שיער זה לא ילדותי מבחינתייעל מהדרום
ברור שלכל אחת מרגיש אחרתאם מאושרת
התכוונתי לומר שזה לא אוטומטי שכיסוי ראש זה מעיק ושיער זה קליל, אצלי זה הפוך.
הבנתי...גם אצלי זה לא מעיק בדרך כלל לשמחתייעל מהדרום
נכון מסכימההמקורית
אבל זה לא רק עניין של קל לסדר או לא. זה פשוט שמטפחת זה לא שיער. וזהו.
ואגב קשירה של מטפחות בצורות מיוחדות וכאלה מעוצבות לא עזרה לי למשל. להיפך, הרגשתי מחופשת. הכי טוב לי עם מטפחות הבד הדקיקות
וואו, ממש ככה. מזדהה מאוד!!חצי שני
את בכלל לא אוהבת איך שאת נראית?תוהה לי
יש משהו שאת יכולה לעשות כדי שתאהבי איך שאת נראית מצד אחד ותוך נאמנות לעקרונותייך מצד שני?
אוהבת בדרכסמטאות
אבל ההתעסקות בדרך לשם ארוכה,
הרבה יותר קל לעשות קוקו,קוקוס,צמה ולסגור ענין..
מעניין..תוהה לי
ולכסות את הראש במשהו שלא לוקח הרבה זמן והתעסקות?
אני עם פאה, לי זה עדין התעסקותסמטאות
לא שבבית מטפחת זה יותר קל:/
רגע, אז אם את פאהשירה_11

אז מה מפריע לך בעצם?

טכנת אפשר גם בה לעשות קוקס וכאלה לא?

גם פאהoo
עם קוקס או קוקו מקופל, זה דבר מאד לא נוח, ויכול להעיק יותר מכובע או מטפחת
יש לי חברה שעברה לפיאה ובהתחלה לא ידעתינפש חיה.
חשבתי שהיא התגרשה או שקרה לה משהו אחר שבגללו הורידה את הכיסוי ראש
חחח ברוך ה' הכל איתה בסדר
הבנתי מהפותחתשירה_11

שמפריעה לה הנראות בעיקר,

ופאה יותר יפה משיער ברוב הפעמים

על כך תהיתי 

לפאהoo
יש מראה של פאה, גם אם היא יפה, וזה יכול להפריע
תלוי איזהמשמעת עצמית
יש פאות שנראות הרבה יותר שיער משיער
ובטח יותר יפות
גםoo
פאות שזמרות לובשות ועולות הון, יש להן את המראה של פאה, הן יכולות להראות יפה יותר משיער מדובלל, אבל לא יותר שיער משיער.
למי שלא אוהבת את המראה המפונפן, יש בעיה להסתדר עם פאה.
האמת שאני גם קצת...אמא לאוצר❤


לא, הפאה שלי פחות יפה מהשערסמטאות
ודורשת יותר התעסקות
לא בכולם,צריך פאה שמיועדת לזהסמטאות
למה פאה זו התעסקות?משמעת עצמית
את עושה בה גיוונים? תסרוקות?

מסכימה שזה הדבר הכי לא נח עלי אדמות...
צריכה לסדר, זה לא להניח ולצאתסמטאות
פיאאה מסודרת זה הדבר הכי יפה שישנפש חיה.
הבנתי.משמעת עצמית
לי תמיד נראה שלקשור מטפחת זה שעות...
ואיי ממש לאא! עניין של מיומנות.אם_שמחה_הללויה
קושרת עם עינייים עצומות
תלוי...לי עם מטפחות דקיקות זה די מהיריעל מהדרום
לק"י

אבל אני קושרת פשוט.
מסכימה...אמא לאוצר❤


ואיך את הולכת בבית?אם_שמחה_הללויה
לי עוזר לעשות את כל הדברים שאני לא עושה בחוץ, בבית.
יש לי תקופות שיותר קשה חי עם כסר"ש, אז בבית אני מורידה, מוציאה פוני וכו'...
מכסה הכל גם בבית, השוני הוא שבבית זה מטפחת או כובעסמטאות
אז אולי בבית תרשי לעצמך קצת יותר?המקורית
תטפחי את השיער ובבית תלכי כמו שבא לך אם זה אפשרי.
אצלי מרגע שהילדים נרדמים ואני מרגישה צורך אני חוזרת לשנות הנעורים. לא כל הזמן אמנם, ורק בשנה האחרונה התחלתי לעשות את זה, אבל זה עושה לי הרגשה טובה. לא יודעת אם זה עוזר לך, אבל הנראות אצלי ממלאת מקום של תפקיד. כשאני צנועה בחוץ אני ממלאת את התפקיד שלי בעבודת השם וכשאני בבית אני ממלאת את התפקיד שלי בעבודת השם גם כן,רק שלכל מקום וזמן יש את המדים שלו
זה רעיון, אולי באמת זה יהיה כיון לפיתרוןסמטאות
יפה!! אהבתי...משמעת עצמית
בשעות הערב אני די מסמורטטת כבר...
באמת צריכה להשתפר בזה, שלבעלי תהיה אישה ולא עובדת תברואה 🤭


ומה את עושה אם פתאום הילדים מתעוררים? הם רואים לתדהמתם דוגמנית?😆
דוגמנית פלאס סייז 😂😂😂המקורית
חחחחח הורסת😉וכל הכבוד לך!אם_שמחה_הללויה
גם אני לפעמים מתלבשת או שמה בושם כשבעלי אמור להגיע, אז בת שלי שואלת "לאן את הולכת?" אז אני אומרת "מתייפיפת לכבוד אבא".
כל הכבוד! ואיך היא מגיבה לאמירה שלך?נפש חיה.
חחח הו עוד בגיל שאומרותאם_שמחה_הללויה
"גם אני רוצה להתחתן עם אבא"
חחח חמודהנפש חיה.
מהמם!משמעת עצמית
הכי שווה בעיני
צחקתי כמובן 🙃המקורית
אני לא ישנה כך. בסוף מגיעה לפיגמה.
וזה מה שהם רגילים לראות. אבל הם לא מתעוררים הרבה כי עד שהם ישנים.. הם ישנים טוב
יש לך טיפ למי שבבית בכל מקרה בלי כיסוי?חצי שני
אני פעם התלבשתי כאילו אני יוצאתנפש חיה.
זה עשה לי טוב
להתמרח בקרמים, לשים תכשיט
ולהריח טוב ולהתראות טוב
אני שונאת לעשות את זהשירה_11

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

אני כרגע עובדת לפעמים מהבית וזה עוזר לינפש חיה.
להיכנס למצב עבודה וגם סתם, להרגיש שאני קמה והיום לא נמרח לי
וגם אני תמיד חושבת שאם אחד השכנים יידפוק, שלא יתפוס אותי לא מוכנה

פעם נכנסתי לשכונה שלבשה חלוק בית ורציתי לקנות לי גם אבל גם
אישית לא כזה התחברתי
וגם זה הזכיר לי כותנות לילה שיש לי חחחח
אבל למה נוחות חייבת להיות לא יפה?דפני11
יש מלא פיגמות מהממות הורסות ואפילו יותר יפות מסתם בגד בגלל הפתח שלהם והקצר...

וגם יש משהו בלי כיסוי ראש שהוא הרבה יותר נוח... ואפשר לעשות אותו מהמם, תסרוקת יפה.. אפילו קוקס פשוט לפעמיפ יפה יותר ממטפחת.

ולגבי בושם וקרמים- זה גם לא נוח לך? כי זה כלום התעסקות שנותנת יותר כיפיות בעיניי
נוחות יכולה להיות יפה בהחלטשירה_11

 השאלה מיחושב שהיא יפה

אני בעד פיגמה יפה, אפילו אם היא לא קצרצרה, קוקס או משו וזהו...

 

התכוונתי שבעלי מעדיף דברים אחרים, הוא באמת בקטע של יופי, כלומר איפור, לבוש וואו וכו

 

מבינה?

חחח קצת מזדההאם_שמחה_הללויה
בעיני בעלי שמלות/ חצאיות/ כותנות זה הכי יפה
פיג'מה שזה מכנס הוא לא אוהב.
אבל בקיץ זה סבבה גם ככה הכי כיף להסתובב עם שמלה
תודה!חצי שני
לא משנה מה תעשי בגדולהמקורית
הסייפא מבחינתי הוא שצריך להיות נח, שתחייכי ושתרגישי יפה.

אצלי זה עובד עם טיפוח שיער במחליק ופן , איפור ובגדים נוחים אבל יפים כמו שמלות קלילות שלא אצא איתן בחוץ וכאלה.. נעלי בית שוות, זה עושה לי הרגשה שאני משקיעה בעצמי ואני חשובה וזה מקרין החוצה. גם המדיח שלי גורם לי לזהור אגב
ולאחרת זו פיגמה מושקעת, פנים נקיות מאיפור שיעור אסוף או חולצה אובר סייז של בעלה

חולצה אובר סייז😂בוקר אור
זה הדבר!
מה זה אוברסייזנפש חיה.
חולצה גדולהשירה_11

שזה הקטע שלה שהיא גדולה ורחבה כזאת 

ממש! הכי נח!אם_שמחה_הללויה
את כל הסמרטוטים שלי העפתי, השארתי רק דברים מחמיאים ונשיים, אבל מול חולצות טי שירט של בעלי אני נשברת, דבר הכי נח בעולם🙂
השורה האחרונהשירה_11

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

יאא נכון יש את המחליק שלי!!חצי שני
אבל שיער סופר ארוך.. יקח שעות
בדיוק עכשיו הבנתי שאני צריכה חדשהמקורית
הוא לא מתחמם מספיק וזה לא נראה הכי טוב.
האמת שבבית אני הולכת גם ליד הילדים איך באלי... אןלחגהבגה
אולי כי אצלי הן עדיין קטנות ןבנות?
או שפשוט כי ככה נראה לך שנכון 🙃המקורית
אני מאוד משתדלת להתלבש בצניעות ליד הילדים ועם כיסוי ראש. לא תמיד עם חצאית בעיקר בלילה אבל הם יודעים שזה בגד לשינה ואף פעם לא עם חולצה קצרה או מכנס קצר.
אשרייך אחותי ♥️חגהבגה
יש בזה מעלה גדולה, יודעת..
מתקשה בזה🙄
זה באמת קשה אבל אני נוהגת כך מאז ומתמידהמקורית
זתומרת מתחילת הדרך שלי בתשובה. אין לי בגדים כאלה בכלל מלבד הלבשה אישית קצרה שעם זה לעולם לא אסתובב. זה מקל עליי את ההתמודדות כשזה בכלל לא אופציה
יש הרבה נשים שנראות יותר טוב עם כיסוי ראשים...
ואי ממש מזדההפרח לשימוח🌷
ואני שיא הדוסית
טלפני איזה שנה בדיוק מאותו קושי הוצאתי טיפה טיפה פוני. ממש קצת.
וזה עשה לי ככ טוב. וזה עזר לי ממש לקושי עם הכיסוי ראש.
וכן נשים שמוציאות הרבה שער או פוני מרשים. זה הרבה יותר יפה משמעותית.
ומה שעוד עשיתי זה שהלכתי לקנות לעצמי מטפחות יפות ומושקעות לבגדים חדשים. עשה לי טוב ממש
עוד לא קראתי את כל התגובותשירה_11

אבל אני רוצה להגיד לך שאני ממש מרגישה וחושבת כמוך, 

אני רואה ושומעת יותר ויותר שמורידות את הכיסוי ראש כולו או חלקו, גם מהמשפחה וזה קשה 

לראות את זה, כאילו מה נסגרררר

ופתאום גם לך עולות מחשבות,

אני חושבת שזה נובע מאובר חשיפה לסטורי ואנסטגרם וכל האושיות האלה שמעלות את עצמן והרצון להיות יפה יותר כמוה וכמוה, גם אם זה לא במודע בדוק,

אם אני הייתי משוטטת באינסטגרם, הייתי נראית פחות מהיום,

ובאופן וודאי הייתי רוצה לשחק עם הכסרש שלי

כל כך מזדהה עם הכיסוי ראש אני ממש נאבקת לאהשלך על ה' יהבך
להוריד לחצי , ואני גם יודעת שזה תלוי סביבה כי כשגרנו במקום תורני יותר הכי אהבתי את זה בעולם ועכשיו כשאני הולכת לעבודה שלי (מקום לא דתי ) אני מרגישה מכוערת אבל יודעת שזה ככ היצר הרע ודווקא פה צריכה לשמור על עצמי. ״שלא שינו שמם ולבושם...״
והראיה לכך זה שבחגים כשאנחנו יושבות כל הגיסותהשלך על ה' יהבך
והמשפחה הדתית ומחמיאים לי על הכיסוי אני הכי אוהבת אותו בעולם ולא מבינה איך לפעמים אני חושבת לחפף בו
וואו, אצלי זה הפוך. בסביבה חילונית מרגישהחצי שני
יותר בטוב עם הכיסוי מאשר בחברה דוסית. הכי קשה זה הבאמצע- בסביבת כאלה שעם כיסוי אבל חצי או עם שיער כלשהו בחוץ
מסכימהבוקר אור
חיבוק. זה ממש קשה. אני אישית משקיעה כסף במטפחותחצילוש
שישמחו אותי וארגיש טוב. לא מתפשרת על זה, כמובן במגבלות התקציב..

לסדר מקדימה את השיער איך שמחמיא אם הכל הכל לגמרי לא מכוסה.. קשירה שמחמיאה, נפח שמחמיא. זה סופר קשה. ממש

אני אישית, מה שמותר מוציאה, לפי הרבנים שלי כמובן. בערך 2-3 אצבעות מקדימה וקצת פאות. אחרת לא הייתי מסוגלת.. זה לא מצווה שאני אישית מסוגלת להחמיר בה. כמובן שאני מדברת על כיסוי ראש מלא ורק בצורה שמותר לפי הרבנים שלנו...
אני עם פאה,מלאה.סמטאות
ובבית עם כיסוי מלא,
אבל אולי כן אשקיע יותר בסיכות יפות ומטםחות יפות
כן, רק אחר כך ראיתי... יש אופציה אולי לשדרג אתחצילוש
הפאה הקיימת שתתחברי יותר?
ניסיתי, נראה לי צריכה לקחת עוד זמן להתרגל..סמטאות
רק רציתי לומרדפני11
שאני כל כך כל כך מזדהה
צניעות זאת אחת המצוות הכי קשות בימנו אני חושבת
ובטח ובטח כשהחברות הכי קרובות הולכות פחוץ צנוע... זה סופר קשה
וגם מאוד לוחץ (מלשון לחץ חברתי)
לא בטוחה שהייתי עומדת בזה
אני מאוד זקוקה לחברת השווים שלי.
אבל גם בלי קשר
אני ממש מרגישה שזה התמודדות אצלי לא מעט.


חושבת הרבה ומתארת לעצמי איך השם יושב בשמים, מסתכל עלי, ופשוט גאה בי בכל התמודדות שלי. קורא לכל המלאכים ואומר להם- תראו את דפני שלי, איזה ילדה יש לי. איך אני גאה בה.
אתם מלאכים, אתם לא מבינים מה זה להתמודד.... היא גיבורה. כמה נחת היא עושה לי.....
וזה ככ מחזק אותי לחשוב על זה.
גם, אני חושבת בכליי צריך להוציא על בגדים צנועים הרבה כסף. כמה שצריך. זאת מצווה ככ קשה, שהקב"ה בוודאי יחזיר לנו עבורה את הכסף. זה ממש העניין של הדור שלנו, ככה אני מרגישה... ושזה אפילו קידוש ה'. אז חשוב ממש להשקיע, גם במחיר של הרבה כסף.
מצד שני, כרגע ספציפית אין לנו כסף. והבגדים שלי כבר.... לא ממש משמחים אותי. ועם הקילו של אחרי הלידה שנשארו אני חייבת עוד יותר לשמוח במה שקורה אצלי בגוף ובלבוש. אבל.... אין מספיק כסף...
אז לפחות מצאתי את עצמי השבוע מתפללת לה' שיביא לי כסף לקנות בגדים מהממים. או שפשוט יביא לי איכשהו בגדים ממש יפים שאראה איתם טוב וישמחו אותי. סומכת עליו שיביא איכשהו.
אין לי שמץ איך.
אבל יש לו הרבה שליחים למקום.

בקיצור
רציתי רק לחזק אותך
שאת ככ יקרה להשם
וככ משמחת אותו
ומוזמנת להפוך קושי לתפילה. שבזכות ההקפדה שלך ה' יביא לך ילדים מתוקים בריאים צדיקים, בעלי מידות טובות... שץמיד תמיד עד סוף כל הדורות ילכו בדרך ה' ויזכו לעשות לו נחת...
בהרגשתי זאת מסירות נפש של ימינו, שמחזיקה לדורות.
ואפילו אם לא תמיד את מצליחה להתגבר. כל הצלחה קטנה היא יקרה מאוד בעיני ה' יתברך. ככה אני ממש מחזקת את עצמי.

ועוד משהו קטן לסיום
אני הקטנה שבעם חושבת
שאם הקושי ככ גדול, ויגרום לך להוריד כיסוי בחוץ, אני באמת חושבת שעדיף להוריד כיסוי רק בבית, אם זה מה שיגרום לך להרגיש טוב, שהרי עיקר העניין הוא כיסוי ראש כלפי העולם....

חיבוק ענק
את פשוט מלכה
ומתייגת, למקרה שפספסתדפני11
@סמטאות

(יש לי נטייה לכתוב מגילות לקראת סוף שרשור חחח ואז הן נעלמות, ואף אחד לא קורא )
תגובה מדהימה. חיזקת גם אותי. אשרייך המקורית
מקווה שהשם ישלח לך בגדים ושמחה במצווה
אמןןןןן!! איזה ברכה יקרה מפז!דפני11
גם בגדים וגם שמחה, זה הכי טוב שאפשר לבקש!
תודה יקירתי! וכיף שקראת גם!
וואי איזו תגובה. התחברתי ממשחצילוש
תודה על המילים שלך!!סמטאות
נראה לי הבעיה בפאה אזהריון_ראשון
יש היום פאות עם פרונט, טופ לייס שנראות מעלף
אם עושים פאה יפה ומחמיאה אצל מישהי טובה לא רואה סיבה שזה לא יהיה יפה ובדכ גם לא כזה צריך לסדר אותן בשוטף אלא להקפיד לחפוף ולסרק אותן פעם בחודש בערך תלוי בתדירות שלובשים
לא, הפאה עומדת עלי טוב ב"הסמטאות
וזה בסדר לי שהיא נראית פאה קצת ולא פרונט לייס..
פשוט לא מסתדרת עם ההתעסקות שלה
כמה זמן את נשואה?המקורית
10 חודשיםסמטאות
את עוד כלה!! כלכך לגיטימיות התחושות שלךהמקורית
באמת.
זה מעבר חד מאוד שצריך להתרגל אליו בכלכך הרבה תחומים..
אל תחמירי עם עצמך אם קשה לך. תעזרי לעצמך כמה שאפשר כדי שהכניסה לחיי הנישואיין והעול שמגיע איתה תהיה לך כמה שיותר קלה.
תבקרי יותר את ההורים, תלכי בלי כיסוי ראש בבית.. מה שאת יכולה שיעזור לך.
גם אני הייתי ככה בהתחלה
(מתייחסת לזה שרשמת שאת רוצה לפעמים לחזור לבית ההורים ולחיי הרווקות)
את מותקסמטאותאחרונה
משתדלת כמה שאפשר,
והנה השבת אצל ההורים!
אני רק רוצה לומר שאני מעריצה שלך.מיואשת******
איפה הדיון ההוא על גברים שלובשים ציצית כל היום? האם יש גבר שזה נסיון בשבילו ללבוש ציצית כמו שלך כיסוי ראש? ממש לא בטוח.
האם יש דוגמא יותר ברורה וצועקת על הנסיון, היופי, השייכות לקיום מצוות , לשבועות, לנשים צדקניות יותר ממך?
אין.
את אלופה
זה קשה זה מציק זה נסיון והוא יום יומי !
אלפי חיבוקים והזדהות
מקווה להיות בקרבתך בגן עדן אחרי מאה ועשרים, או לפחות לזכות לראות אותך מלמטה ❣️
בזכות נשים צדקניות ניגאל
את אחת מהן
תזכרי את זה כשקשה ❣️❣️❣️❣️
איזה חיזוק מהמם, תודה לקחתי גם עבוריפרצוף כרית

שאנחנו מלקות את עצמנו יותר מדי (לפחות אני ) על מה שצריך להשתפר 

ושוכחות להחמיא לעצמנו על הדברים ה"מובנים מאליהם" כמו כיסוי ראש... 

שברור שיותר נוח בלי....

תודה, גרמת לי קצת לבכותסמטאות
הלוואי ואזכור את זה גם שקשה ככ
איזה באסה להיות בחברה כזו, באמת קשהפרצוף כרית

כי כשזה לחץ חברתי ברור שרוצים להיות כמו כולם.......  מבאס...... 

אין לי איך לנחם אותך כל כך,

אולי לעבור דירה למקום עם אנשים שאין שם מושג של להוריד כיסוי ראש, קהילה יותר חזקה

 אולי  להשאר כי יש לכם שם חברים טובים

בכל מקרה, להתחזק ולהבין שזה לטובתי הצניעות - אני מכסה את ראשי כדי שהבעל של חברה/מכרה שלי לא יימשך אלי וזו זכות להיות טובה ולא מושכת

לשמור על האהבה בין חברתך לבעלה וכן הלאה ... בעצם הענין שאת פחות מושכת וזו זכות עצומה (מדברת על הטעם של המצווה) בהצלחה וחיבוק 

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !