זוגיות אחרי לידה התיעצות...קצתצפוף
מפצלשת כי רוצה באמת לשתף ולקבל את דעתכן..
אני עם תינוק קטן בן חודשיים בערך. ילד שני ב"ה. אני ובעלי שותפים טובים לחיים ידענו הרבה תקופות וב"ה מרגישים שמתגדלים מכל קושי ומריבה...
ההריון ואחריו הלידה היו חויה מקרבת וטובה למרות העיפות הקשיים וזה ש3 חודשים לא יכלתי לקיים יחסים מלאים כי כאב לי דוקא למדנו מזה יותר לדבר יותר לתקשר במעט הזמן כי הייתי עיפהההה והוא עמוס מכל מטלות הבית שנפלו עליו.
בחודש אחרי הלידה שמרנו על עצמינו מאד במצב רוח טוב למרות הקושי בתקופת הרחקות ארוכה ומאז פשוט נפלנו.
לא מדברת על סוף תקופת ההרחקות שאז באמת כבר היה קשה. כל שבת איכשהו נהיית ריב וכל כך השקענו תמיד בשבתות.
כבר טבלתי ב"ה אבל אני מניקה וההורמונים לא מיטיבים איתי. כן מקיימים אישות אבל אני לא נהנית במיוחד מבחינה מינית. לא כואב חלילה אבל.. לא מגיעה לסיפוק שהכרתי ותודה לד' שתינו יודעים להנות ולהנות את השני.
בשכל מבינה שזה הורמונלי וגם בעלי מבין אבל תכלס חיכינו הרבה לטבילה ועכשיו שלא מגיעה לסיפוק זה ממש מוריד
חשבנו שאחרי הטבילה נתגבר על הקושי וזה רק גדל.
פשוט נהיה לא כיף ביחד. בעלי החבר הכי טוב שלנו אנחנו הזוג הכי אוהב שאני מכירה בחיי.. ופתאום משבר כזה...
איך יוצאים מפה? מרגישה שאני יבשה גם רגשית ופשוט לא יודעת איך להתקדם
בעלי כל יום אומר לי יהיה טוב.. אנחנו נתגבר אנחנו יודעים לגדול מזה אבל אני לא רואה את האור בקצה המנהרה ופתאום מתפלחת לי מחשבה הזויה להפסיק להניק וגם לא למנוע (עד עכשיו לקח לנו כל פעם כשנה להיכנס להריון בלי אמצעי מניעה) ולחזור להיות אני נקיה משיבושים הורמונליים אולי זה יעזור.
לא מאמינה שאני מעלה כזו הצעה אני מאוהבת בהנקה.. את הגדול הנקתי שנתיים וקצת...
הבו עצות חכמות לאישה מיואשה.
נשמע מצב טוב לא נשמע מייאש במיוחדפרצוף כרית

תרגעו , הכל טוב והכל בסדר 

לכולם יש שחיקה מסוימת עם השנים

לא נשמע משהו מדי קשה , פשוט תתרגלו למצב שעם השנים הריגוש יורד

אם את רוצה לטפל בזה עם מישהי מקצועית שיכולה לשפר ולרענן - לבריאות, אבל לא שאת במצב קשה או משהו, נורמלי ותקין השחיקה, זוג אחרי כמה שנים זה לא כמו זוג צעיר טרי .. זה משהו אחר ויש שחיקה מסוימת

ומצד שני יש קשר יותר חזק, מכירים אחד את השני יותר טוב

אולי לצאת לטיול יחד להתרענן, לנסיעה לפארק? משהו כיפי,... למסעדה וכו' 

הפותחת מדברת על קושי בהנאה באישותהמקורית
בגלל הורמונים של הנקה ותקופה של אחרי לידה לא על מצב זוגי שנשחק כי זה טבע הדברים. היא יודעת שכשהיא בלי הורמונים היא מצליחה להנות מהאישות והחיבור עם בעלה יותר טוב אז למה להשלים עם השחיקה?
נכון שאחרי לידה הגבולות נמתחים מחדש אבל האישות וההנאה של האישה מהחיבור עם בעלה זה נדבך מאוד חשוב בזוגיות, זה הדבק שלהם.
כן ממש נכוןקצתצפוף
ומעבר להורמונים ולעייפות יש כרגע קושי כי שיש שחיקה זמנית של הנאה באישות זה משפיע על התקשורת הזוגית.
בסוף אנחנו לא רק חברים אלא גם זוג מהבחינה המינית..
הבנתי...פרצוף כרית

אבל לפעמי ם תקופות אחרי לידה זה מתיש  (מהרבה בחינות 9 ואין הרבה מה לעשות חוץ מלהשלים עם המצב וטיפה לנשום עמוק....

והורמונים - מה לעשות, לכולן יש ומשפיע ואין מה לעשות.... 


כלומר אין פתרון אלא זה מצב טבעי...
באמת נראה לי הציפיות שלה טיפה מדי גבוהות ביחס למציאות, זה הכל 

אז אני חולקת עלייךהמקורית
זה מצב טבעי שהורמונים משבשים את החשק, אבל לא חייב להשלים עם זה.
הפותחת מתארת זוגיות מיטיבה ואוהבת שנקלעה לקושי עקב אי קיום אישות תקופה ארוכה, כשבעבר זו היתה חוויה טובה מאוד לשניהם. ואחרי לידה כשהם ככ רוצים לממש את אהבתם היא נתקלת שוב בקושי, אבל הפעם של חוסר חשק בגלל הורמונים של הנקה. וזה מעיב על הקשר הזוגי שלהם.
וכן, חוסר הנאה של אישה באישות וחוסר חשק זה סבל נוראי לקשר הזוגי. זה משליך על הרבה דהרים
אז למה להשלים עם מצב הפיך במקום לתקן אותו ושיהיה להם טוב? לא אומרת שזה מה שהיא חייבת לעשות, אבל זו אופציה שהיא שוקלת שסביר להניח תטה את המצב לטובה כל עוד היא תהיה שלמה עם ההחלטה ותרצה בה.
נכון שאפשר גם בדרכים אחרות להעלות את החשק אבל במחילה - זה לא אותו דבר. ואני יכולה להעיד על עצמי ויש עוד הרבה נשים פה שכתבו על זה בעבר. מי שהצליחה להתמודד ולהתאזר בסבלנות ולמשוך עם ההנקה ולהשלים עם זה עושה את הבחירה שלה וגם הפותחת יכולה לעשות כן. אבל זה לגמרי מצב הפיך. רק שיש לו מחיר מסוים שאני מודה שבעיניי לא שווה לשלם אותו
ווי תודהקצתצפוף
היטבת להגדיר את הסיטואציה ממני.
תודה אבל..קצתצפוף
לא חושבת שזה שחיקה מהשנים העוברות
עד עכשיו לפחות ברמת הקשר היה תחושה שרק מכירים יותר לעומק עם הזמן
ולגבי חיי אישות לא חושבת שבום פתאום יש שחיקה אלא יותר שזה הורמונלי.
והבאסה שאין לנו חשק בכלל לצאת ככה. פשוט אוירה לא טובה כל הזמן.
יש תקופות שכל אחד רוצה להיות עם עצמו, הגיוניפרצוף כרית

שבנאדם מתפתח עם השנים וגם רוצה להכיר את *עצמו* - כלומר את את עצמך, ובעלך את עצמו

והגיוני שיש תקופות שכל אחד לעצמו עם מחשבותיו/עיסוקיו/תחביביו 

ולא כל רגע 24/7 עושים כל דבר ביחד

בדרך כלל בעיקר כשזוג צעיר דבוקים אחד לשני ומתלהבים..

זה נורמלי ותקין אני חושבת שעם השנים כל אחד מפתח את עצמו..

 

*כמובן שנשאר הקשר הזוגי, ויש זמנים שאתם יוצאים יחד ועושים דברים יחד

אבל גם זמנים שכל אחד לעצמו, וזה תקין, לא להבהל מזה 

 

נשמע לי בעיקר- נורמלי ודצריך טיפה להתאיםיפיות מחדשאושר עד מתי
ציפיתם שאחרי הטבילה הכל יחזור לקדמותו
ציפית מעצמך להתאושש מהר יותר
ציפיתם לחזור לשגרה גם בפן הנפשי

רגע
לא תמיד זה עובד ככה
לפעמים לוקח יותר זמן והזמן יעשה את שלו אם תאפשרו לו ותבואו בסבלנות

לפעמים יש דברים שצריך להבין שאחרי לידה דורשים התמקמות מחדש
מהפן הזוגי- מה הרקע למריבות בכללי? איזה תחושות את מסתובבת איתן בלב ? אולי הן מודחקות ולא מתומללות לא את מול עצמך ולא מולו..
אולי כל אחד זקוק למשהו..ולא מבקש אותו וזה יוצר מטען רגשי שמתפרץ מכל טריגר חיצוני
תנסו כל אחד לבד לשבת להתבונן להרגיש את עצמו
ואחר כך לדבר יחד בנחת וברוגע...באיזה ערב זוגי נעים.
אולי קלפי שיח יעזרו..

מהפן שלהחשק- חודשיים אחרי לידה בעיני נדיר שיש חשקבטח עם הנקה ומניעה
א. קצת סבלנות לא להיות לחוצים לזכור שזה לרוב זמני ויעבור
ב. להשקיע ולהיות יצירתיים
ג. לבחון סוג מניעה אם נכון לך או שלא עושה לך טוב ..

נשמע שיש ביניכם מלא טוב
אל תדאגי הדברים יתאזנו
אהבתי תגובתך - בול מה שהתכוונתי...פרצוף כרית


תודה! איזו תגובה מושקעת!קצתצפוף
לא יודעת על מה רבים. סתם אוירה עכורה.
באמת לא זוכרת.. פשוט אקלים שלילי.
הקטע שתמיד לפתח שיחות זה עלי.. ככה החלוקת תפקידים אצלינו ואין לי כח ואין לי מילים.
אולי יש לי ציפיות גבוהות אבל לא מידי ז"א לא שתמיד הכל דבש אצלינו אבל כיום בהחלט יודעים לריב.
ולצאת מהריב. ועכשו ערב זוגי נשמע לי עונש אז לא הולכת להביא את זה על עצמי
ביום שני לא היה לגדול גן אז גם בעלי לקח חופש ותכננו טיול ובסוף היה כזה לא כיף שנשארנו בבית ולא עשינו כלום...

מבחינה הורמונלית אני לא מונעת מסתמכת על הנקה וכאמור לא נכנסת להריון מדי מהר אז סומכת על זה לחצי שנה לפחות.
ואני לא מצפה להגיע לאורגזמה כל פעם למי שלא הבינה... אני פשוט אדישה יבשה הוא לא עושה לי את זה - וכשהיינו אסורים בכיתי מלראות אותו ומגעגוע ועכשיו כאילו... כלום. סתם.

אני לא מצפה שדברים ייפתרו לבד אבל אין לי כח לפתור אותם בעצמי וגם לא יודעת איך...

קטונתיבימבה אדומה
אבל לדעתי המצב הרגשי הכללי משפיע על האישות בוודאות. על החשק, על רמת הרגשת הקרבה.

ומה גורם לאקלים העכור? לפעמים יותר ברור מה ולפעמים לא. אבל כך או כך צריך לראות איך מטפלים בזה
אישות זה החלק, הפסגה של הקשר הזוגי האינטימי! הוא צריך קומה להישען עליו! במיוחד אצל האשה

וההורמונים של אחרי לידה (אפילו אם לא היית מניקה) משפיעים, ק"ו ההורמונים של ההנקה. אבל בהחלט כדאי למצוא איך להיות יותר שמחים.

למשל- את אומרת לו תודה על דברים שהוא עושה?
בלי פיתוח שיחה עמוקה. רק לומר תודה שטאטא את הרצפה.
התודה מולידה הערכה שמולידה קרבה נפשית.

ודבר נוסף- את חייבת להבין שאת יולדת ממש ממש טריה. זה עושה טלטול לכל בני המשפחה! לכולם! זה לא הכל כמו שהיה רק פלוס תינוק. כלום לא כמו שהיה...

ההורמונים יתאזנו קצת...

ושוב, לעבוד עם עצמך מה כן טוב. תכונות שאת אוהבת בו, מעשים שעושה שמשמחים אותך. ואז אפשר לבקש גם דברים יותר אישיים
שיקנה לך פרחים. כןכן, את יכולה לבקש ממנו, ואז להודות לו ולשמוח שהוא ככה רוצה לשמח אותך (אפילו שאת ביקשת ולא הוא יזם)

זה השניקל שלי
אין לי טענות חלילהקצתצפוף
הוא באמת נותן כל כך הרבה שאני לא יכולה לבקש עוד כלום וגם לא צריכה
הנקודה של התודה חשובה. אני אומרת כן אבל כשאני ירודה פחות שמה לב ואולי זה גלגל קצת.
נכוןבימבה אדומה
זה באמת גלגל. אז יש לך הזדמנות לבחור איך "עוצרים" את הגלגל...
להכריח את עצמך לראות את הטוב, ממש לפרט אותו. זה פשוט מתכון קסום להגברת אהבה והערכה.

(כלפי כל אחד, אגב. גם בתוך העם עצמו ללמוד לראות את מעלת חברנו... וזה מגביר את ואהבת לרעך כמוך)
אבל נשמהאורוש3
עבר עריכה על ידי אורוש3 בתאריך ט' בסיון תשפ"ב 16:49
יש שלא טובלות עדיין. חודשיים זה כלום כלום כלום. אפילו לי אחרי קיסרי כאב בשלב הזה. ואיזה חשק? חשק להיקבר ולישון שעתיים רצוף.
ממש מכירה שמשהו נתקע ואז יש אקלים מבאס כמו שהגדרת יפה. אבל חושבת שזה די הגיוני כרגע. לידה הופכת את הבית החיים הכל. פשוט הציפיה שהכל ימשיך כמו שהיה היא פחות ריאלית.
צריך לאט לאט ובהדרגה להוציא אבן אבן מהחומה. מחווה של חיבה. שיח קצר מקרב. אפילו סרט יחד אם עוד לא קל לדבר (עם הקטן מחובר מה השאלה). וכן למרות שלא רוצים לצאת. להזמין אוכל כיפי.
לאט לאט לאט הלב ייפתח. וגם הפן המיני. אין ספק שהכל משפיע על הכל כמו שאת מבינה מעולה. קצת חיבוקים. קצת להחזיק ידיים. להתאים ציפיות למציאות. ללכת בקצב צב. להבין שהמשפחה התערערה ועוברת בניה מחדש. וזה ממש בסדר.
מזל טוב וחיבוק.
אני לא חושבת שהנקה עדיפה על זוגיותהמקורית
ואני יודעת שאולי זו תשובה לא פופולארית, אבל אני חושבת שאם את מרגישה שזה ממש מעיק עלייך ומפריע לקשר עם בעלך - תשקלי להפסיק.
לא כל מה שנכון לנו אחרי לידה ראשונה נכון לנו בהמשך ותינוקות על תמל גדלים מעולה הכי חשוב שאמא שלהם שמחה ושלמה עם עצמה
ואגב, את לא חייבת לא למנוע כדי לא להשתמש בהורמונים. יש גם אופציה של התקן לא הורמונלי
גם אני חושבת כמוךפרצוף כרית


אבל היא הרגע ילדה זה אולי עוד מהלידה בכללאורוש3
בחיים לא הייתי מפסיקה בשלב הזה בלי שנוסו אופציות אחרות. שמת בתגובות שלך (היפות והחכמות) טונות משקל לעניין המיני. אבל שניה. כל הבית התחרבש. יש מתחים. צריך לבנות קצת מחדש. גם את הקשר הנפשי. להשקיע. לא אמרתי שאם יש פגיעה בזוגיות כבר כמה חודשים שנגרמת ישירות מהנקה ושאין שום אופציה אחרת לשפר אז ההנקה גוברת על הזוגיות. אבל להפסיק לתינוק בן חודשיים בגלל חוסר חשק וקצת ירידה הגיונית בקשר זה קיצוני קצת לכיוון השני.
זו דעתי יקירה. יכול להיות שיש מי שחושבת אחרצהמקורית
וזה בסדר.
ויכול להיות שעוד חודש עוד חודשיים זה יסתדר ויכול להיות שהמרחק הזה ביניהם והמתחים יגבו מחיר, ששוב - בעיניי לא שווה הנקה.

מניחה שזה קצת נפיץ הנושא הזה וכתבתי גם למטה על עוד דברים שאולי משפיעים אבל כל אחת מדברת מנקודת הראיה שלה.
ברור שמותר לחשוב אחרתאורוש3
פשוט לא כזה מובהק בעיני שהנקה היא שורש המצב הזוגי ביניהם דקה וחצי אחרי לידה. עם הורמונים מהלידה ויובש טבעי. תינוק קטן. וקושי זוגי תואם שלב. לא אמרתי שצריך להשלים עם הקושי ולא לנסות לתקן. להיפך, בתגובתי לפותחת כתבתי שכדאי להתקרב חזרה בהדרגה.
אכן. אבל זה קצת לטמון את הראש בחולהמקורית
להגיד את זה. היא כמהה לקשר הזוגי עם בעלה. היא מקיימת איתו יחסים אין בעיה ברוך השם בטהרה. הם היו מרוחקים כבר 3 חודשים לפני ולא קיימו אישות. היא בבסהכ רוצה להנות מהיחסים עם בעלה. היא לא טוענת שהוא לא עוזר לה בבית או שיש ציפיות לא מותאמות ביניהם. לפי מה שהיא אומרת הקשר ביניהם טוב והוא מכיל אותה ואת המצב אבל חסר לה הנדבך של האישות. לה, כאישה.
אז יכול להיות שיש עוד דברים שיכולים לעזור במקום. לא אומרת לה לא לשקול את זה. אבל יש לה את הזכות גם להחליט להפסיק להניק וזה לא יהיה סוף העולם.
אבל זה ממש חבל-עוד חודש זה יכול להשתנות מקצה לקצהאושר עד מתי
ויכול להיות שלא גם.המקורית
נכוןבימבה אדומה
לכן מחליטים, החלטה זוגית, עם כל הפרמטרים והשיקולים, אם וכמה נכון לתת לזה צ'אנס

אגב, ההנקה, היא הרבה מעבא לתזונת התינוק. היא חשובה להתפתחוץ שלו, למערכת החיסונית שלו, היא מפחיתה סיכוי לדיכאון אחרי לידה לאמא ועוד הרבה דברים שההנקה מוכחת כגורם משמעותי. רק אומרת בשביל לשים את זה בשיקולים...

פשוט מנסים לומר לך שגם בלי הנקה חודשיים אחרי לידה בדכ המצב מעורער וחסר חשק. אז למה להתנפל על ההנקה כאילו היא מכשפה שהורסת זוגיות...?
בהרגשה שלי אתן מתנפלות עליי בגלל דעה לגיטימיתהמקורית
שכנראה לא באה לכן טוב
הנקתי בעצמי ואני מודעת להכל. לא צריכה שתאמרי לי.
לא לכל אחת זה מתאים ולפעמים היתרונות לא עולות על החסרונות והמחירים. זה הכל.. ואם לא מתאים לה לחכות עוד כמה חודשים?? אז אולי היא יכלה להניק למרחקים אבל מה איתה? מה, היא מועמדת לייצור חלב ותו לא? גם הפותחת מניקה והניקה ואני בטוחה שהיא מודעת להכל ומותר לה בכל זאת להחליט להפסיק גם בלי שיקרה כלום מעבר לחזרה לשגרה ההורמונלית שהיא מכירה
בעיניי הדמוניזציה שעושים להפסקת הנקה היא נוראית.
ואגב, הנקה לעתים מוכחת כגורם לדכאון.
סליחה לא התכוונו להתנפלאורוש3
זה ברור שאם היא הייתה חצי שנה אחרי לידה אחרי חודשיים קשים בגלל הנקה היינו מדברות אחרת. הדעה שאת מציגה היא לגמרי לגיטימית.
פשוט ספציפית חודשיים אחרי לידה זה פחות הזמן להחלטה כזו לדעתנו. וזה גם לגיטימי.
ובלי קשר כל אמא יכולה להחליט מה שהיא רוצה לגבי ההנקה. כולל לייבש מיד חלב. זה בכל מקרה. פשוט חשבנו שבמקרה הזה יותר נכון קצת לחכות ולנסות אפיקים אחרים. וכמובן היא יכולה להפסיק אם לדעתה זה מה שנכון לה.
הכל בסדר, כל אחת אומרת את דעתה וזה לגיטימיהמקורית
ואני יודעת שזה נושא נפיץ אבל כן חשוב לי להשמיע את הקול הזה ולהעלות את האופציה שהפותחת ממילא כבר חשבה עליה
לא רואה ערך בסבל. בכלל. גם לא בשביל הנקה. כל מה שאפשר לעקוף מבחינתי כדי שיהיה לי טוב - אעשה. זו גישה כללית כזו שלי
אני מסכימה עם זה אבל בנושאים אחרים בהנקהאושר עד מתי
נגיד אם מישהי מנסה להניק ואין חלב,וכואב לה,ויש פצעים,התינוק לא תופס וכו וכו
אז יכל להיות שלאט לאט עם הזמן זה יסתדר מעצמו ויעבור אבל עדיין לא תמיד זה נכון לחכות ולסבול ושיהיה לך קשה
הכוחות שלנו מוגבלים
ולכן במקרים מסוימים לגמרי היתי בעד להפסיק להניק(אני עצמי הפסקתי בגיל חודשיים מסיבה כזאת)

אבל מה שהםותחת תיארה
בעיני לא קשור להנקה בדוקא
ולכן גם לא יעזור יותר מדי להפסיק להניק
לא חושבת שמי שלא מניקה בכלל חודשיים מהלידה כבר הגוף שלה חזר לעצמו, הכוחות, החשק האנרגיות המצבי רוח וכו


אם הגורם לקושי הוא ההנקה אז סבבה להפסיק כדי שיהיה לך טוב וקל(לפעמים)

אבל אם זה רק אולי אולי אולי וחלק מעוד סיבות של - אחרי לידה, הורמונים, עייפות, וכו
אז בעיני לוותר מהר על הנקה זה סתם חבל
זה להמר על משהו שסכוי גדול שלא ישנה הרבה
נישאר חלוקות יקירההמקורית
את מסתכלת מנקודת המבט שלך ואני משלי, עם הנסיון שלי ושל עוד נשים בסביבתי.
הנקה זה מהמם בעיניי, פלא הבריאה ממש, כמו המן שהשם נתן לעם ישראל. ממש שארית ממנו.
ועם זאת, היא גובה לעתים מחיר יקר. לילות רבים ללא שינה עד גיל מאוחר יחסית לתינוקות עם תמל ( שוב, מנסיוני ומנסיון הסביבה שלי) והרבה שעבוד והורמונים שמשבשים שגרת חיי נישואין, הנקות תכופות, קפיצות גדילה, סרבנות בקבוקים, תלות מוחלטת, גודש, דלקות, הגבלה בתרופות. ודלא נדבר על הקושי הנפשי שמתלווה לזה עם הלחץ 'להצליח' לפעמים בכל מחיר. יש לי עוד מלא אם תרצי אבל הבנת את הפואנטה.
את ועוד רבות מוכנות לזה? מעולה.
לפותחת זה נוגע רק בחלק מהדברים. והעייפות שלה יכולה לנבוע גם מהרבה הנקות סביב השעון מה שאין עם תמל, תלות מוחלטת והישענות על שאיבות שאני נגיד מאוד אהבצי אבל גם זה משעבד, הורמונים שמשפיעים עליה שעל זה אין עוררין ויתכן גם שזה משפיע על מצב הרוח שלה וכמעט כולן מתעלמות מזה.
בהסתכלות שלי, להנקה יש הרבה יותר חסרונות מאשר לתמל. אז אני מוטה, בדיוק כמוך, רק לצד השני. ולכן כתבתי מה שכתבתי אפילו שאני בעצמי גם הינקתי.
ושוב - בעיניי, המחיר שהיא משלמת יכול להיות שלא שווה את זה על אף כל היתרונות הרבים. כי הקושי שהיא חווה שסביר להניח יהיה פחות קשה בלי הנקה, יכול להשפיע לטווח ארוך, וחא להניק היום זה לא עניין של חיים ומוות.
אבל הנקודה שלנו היא שיש על זה עורריןאורוש3
בניגוד לדבריך... אף אחת לא סותרת את דבריך באופן עקרוני. פשוט בנקודת הזמן הנוכחית אנחנו מערערות על זה שחודשיים אחרי לידה כל הקושי נובע מהנקה ושהפסקת הנקה תפתור את הבעיה. זה הכל.
אם זה כ''כ ברור שזה המקור זה משהו אחר. פשוט חודשיים אחרי לידה זה לא הקייס בד''כ. יכול להיות שאת זכית בהתאוששות מהירה פיזית נפשית והורמונלית. לרוב בשלב הזה הכל עוד הפוך. ולא כזה פשוט לבודד את ההנקה כגורם לבעיה.
אמרתי שזו ההסתכלות שלי בלבדהמקורית
מנסיוני ונסיון הסביבה שלי. שהתאוששות ללא הנקה היא הרבה יותר קלה, הן מבחינה הורמונלית והן מבחינה פיזית. לא אמרתי שאין על זה עוררין אלא שזה הניסיון שלי ושל עוד נשים שאני מכירה והצעתי את זה ככיוון. זה הכל.
נשמהאורוש3
כתבת ''אין על זה עוררין''
אין לי בכלל כוונה או רצון להתווכח איתך. אני מאוד אוהבת לקרא אותך תמיד! את כותבת מאוד בחוכמה וברגישות ואני לומדת ממך. אף אחת לא שללה את דעתך! היא סופר לגיטימית! רק בעיני חלקנו טיפה פחות מותאמת לשלב הנוכחי של הפותחת. זו כל נקודת המחלוקת.
התכוונתי שאין עוררין על זה שהורמוניםהמקורית
משפיעים עליה. כמו על כל אישה מניקה בערך שההורמונים של ההנקה משפיעים עליה לגבי חשק וכו. פה באמת נראה לי שקשה להתווכח.
ושוב - מותר לכן לחלוק עליי אבל דעתי נשארת בעינה ואין צורך להוכיח לי שאני טועה או לנסות לשכנע אותי הפוך כי אין פה נכון או לא יש חוויות אינדיבידואליות ויש דברים שחוויתי על בשרי, אני ונשים נוספות. עם חוויה אישית אי אפשר להתווכח. הכי הרבה אפשר לא להסכים וזהו. אז נישאר חלוקות 🤷
לי הנקה לא מורידה חשק (אחרי 9 חודשים ללא חשקמישהי עם שאלה
ולפעמים דחיה)
אבל עייפות קשה או מריבה בהחלט מכבים אותו
גם לי הנקה ממש לא משפיעה על החשק..אוהבת את השבתאחרונה
רק מריבה ומתחים.. או עייפות רצינית

ועדיין היה לנו לא קל אחרי לידות לפעמים כי זה טלטלה מטורפת- לבית, לנפש,לזוגיות, לכל אחד באופן אישי.. גם אצל מי שלא מניקה...

וכמובן ,@המקורית טוב שאת מעלה את זה שיש נשים שההנקה יכולה להשפיע על זה..
ותודה על הפרגון אגב המקורית
מצטרפת ^^בימבה אדומה
ונקודה נוספת- היא בונה על זה כמניעהאורוש3
אז אם היא מפסיקה ומונעת בדרך אחרת זה גם השלכות זוגיות בד''כ
@קצתצפוף
לכל בחירה יש השלכות, לא אמרתי שלא.המקורית
אבל אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. על משו מוותרים בכל מקרה. הפותחת תבחר.
זה קצת לא נכוןבימבה אדומה
בגדול, זה נכון!
אבל חודשיים אחרי לידה, אין כ"כ מה לעשות חוץ מלקבל שצריך להתאושש זוגית נפשית פיזית הורמונלית משפחתית מהלידה... עם ובלי הנקה.

זו לא גישה, זה מידע רפואי-פסיכולוגי ידוע. לכן אני מרגישה צורך לחזור על זה
תראיהמקורית
אני לא כופרת בתיאוריית ההתאוששות אבל כל אחת בקצב שלה. ואף אחת לא יכולה להגיד לאישה אחרת מה נכון לה ומה לא. כל אחת מביאה את מה שהוא יודעת אבל הסקאלה היא רחבה. כמו שפעם היה פה בשרשור על העניין של תחילת הבדיקות אחרי לידה לצורך טהרה, כשלרוב הנשים או לרוב המוחלט ממליצים לחכות חודש או חודשיים בנחת כהנחיה מרב ויש נשים, גם אם מעטות, שיכולות להפסיק ולהיטהר גם אחרי 4 שבועות. אז בעיניי גם פה. יש את מה שמקובל ויש מציאות בשטח. והמציאות בשטח היא שהתאוששות אחרי לידה לא חייבת לקחת נצח. בטח ובטח אם אין השפעה של הורמונים. ואם אישה מרגישה שההורמונים של ההנקה משפיעים עליה במישורים מסוימים לגיטימי להגיד לה - זה יכול להתאזן, תחכי, ההנקה חשובה. ולגיטימי באותה המידה לומר לה שהיא לא חייבת לחכות גם אם היא מוותרת על ההנקה.
נראה לי שפרשתי פה את משנתי וזה קצת ממצה וגם מנצלש לפותחת קצת.
במניעה יהיה לה פחות חשק רוב הסיכוייםאושר עד מתי
התקן לא הורמונלי לא משםיעהמקורית
ויתכן שגם הורמונלי לא ישפיע
אם כי לכל אמצעי מניעה יש חסרונות בדיוק כמו להנקה
מנסהאם_שמחה_הללויה
בואי נעזוב רגע את ההנקה, זה רק את יכולה להחליט אם לוותר עליה או לא. אני יכולה רק להגיד מנסיון אישי שההשפעה של ההורמונים של ההנקה בדרך כלל נחלשת עם הזמן שעובר ונהיה יותר קל.
אני לא יודעת מה יש ליועצות מיניות להגיד. אני לא יועצת זוגית או מיניות, אדבר רק מנסיון שלי.
אצלנו טיב הקשר, טיב היחסים נובע מכמה סיפוק אנחנו מרגישים בחיים. אם אני מרגישה מירמור ותסכול בחיים זה ישר בא לידי ביטוי גם ביחסים. ולהפך, כשטוב לי עם עצמי, בתקשורת עם בעלי אין קונפליקטים, אני יוצאת מהלחץ הזה "להנות ביחסים" והכל פשוט זורם.
ואצלי זה בכל דבר בחיים, כשבוער לי מדי לקבל משהו, זה תמיד מביא לתסכול. דברים טובים בחיים שלי תמיד הגיעו כשהייתי רגועה.
אולי אצלך זה רק הורמונים וסתם בילבלתי לך את השכל.
אז קחי את מה שנכון לך.
את מתכוונתקצתצפוף
כמה טוב לי באופן כללי מחוץ לזוגיות?
בדיוקאם_שמחה_הללויה
יש דברים שממלאים אותך? משמחים אותך?
זוגיות זה דובדבן שבקצפת, אבל יש עוד המון דרכים להתמלא ולהיות שמחה ואז זה גם משפיע על זוגיות
זה מענייןקצתצפוף
כי כן אני חלשה פיזית וזה קשה לי להיות באפס מעש. כמובן לא באמת אני עם 2 הילדים לבד בצהריים אבל פחות פעילה
גם לא עובדת מטבע הדברים פחות יוצאת פחות רואה חברות זה חסר לי.
לפחות משתדלת להתלבש כל יום ואפילו להתאפר...
ממש חשוב שאת מתלבשת ומתאפרת .. כל הכבודפרצוף כרית


ואוווו ממש!!!!בימבה אדומה
ראויה להערצה!
באמת שאני נפעמת...

מה עם לקבוע זמן עם חברה? אולי גם חברה בחופשת לידה?
אגב לגבי להתלבש בחל"דפרצוף כרית

בחופשות לידה שלי, רוב הזמן לא היתי מתלבשת נורמלי

ובאמת הרגשתי בהתאם ...

 

בימים שכן התלבשתי והתארגנתי כאילו אני הולכת לעבודה  או משהו - 

אוטומטית את מרגישה יותר טוב, יכולה לענות לדלת וכו'

 

רוב הזמן.. ברור שלפעמים כיף להתפדלע עם פיג'מה.. 

ממש קיבלתי על עצמי להתלבשקצתצפוף
אחרי שבחלד הקודם הרגשתי זבל כל היום
ואגב אפשר להתאפר עם פיזמה
אותו אפקט ביתר נוחות
לפעמים יצא לנו לעשות שבת חופש ששלחנו את הילד ונשארתי בפיזמה למיקסום תחושת החופש אבל התאפרתי ותכשיטים...
כל הכבוד לך!המקורית
זה ממש משנה.
את גם יוצאת קצת? יצא לי לחשוב על מה שכתבו לך @אם מאושרת ו@פרצוף כרית וזה גם יכול להיות קשור לתסכול שאת חווה ואולי את משליכה את זה גם על הקשר הזוגי, שגם בו את חווה תסכול וזה מצטבר להכל יחד.
ממליצה לך לבחון את העניין עם עצמך כמה ימים האם יש קושי מלבד הזוגיות כמו חוסר בחברות לשיתוף או איוורור שניתן לפתור. תנסי לחשוב האם השהות בבית משפיעה, והכי טוב לנסות על עצמך. כי לפעמים לא שמים לב והבעל חוזר אחרי יום עבודה כשאת לבד בבית כל היום ואת מלאה באנרגיות כי לא פגשת אף אחד והוא עייף וזה יכול לגרום גם כן להתנגשות
אלופה!! לגמרי משפיע על ההרגשהאם_שמחה_הללויה
עבר עריכה על ידי אם_שמחה_הללויה בתאריך ט' בסיון תשפ"ב 18:16
גם אני אומרת שאן לא הייתי עושה את זה הייתי בדכאון.
ותחשבי על עוד דברים שימלאו אותך🙂אצלי זה לפעמים זה איזה פרוייקט להנחלת סדר או עיצוב חדש בבית, שיחה עם חברה, זמן עם עצמי בבוקר לפני שכולם קמים, יציאה לטבע שתמיד ממלא באנרגיות, תפילה, שמיעת הרצאות, טיפוח וכו'
כתבו יפה אבל אפשר לנסות דברים גם לפני צעדים גדוליםמיקי מאוס
אני לגמרי חושבת שיש מה לשקול להפסיק להניק אם זה מכשול באישות וממילא בזוגיות.
אבל להנקה יש גם הרבה יתרונות עליך כאמא -על הבריאות ומצב הרוח שלך
וכמובן גם לתינוק
שבעיני שווה לנסות קצת אחרת לפני שמוותרים על זה

כתבת שאת מרגישה יבשה גם רגשית- אפשר לטפל בזה!
בפיזי- לא יודעת מה בדיוק ניסיתם אבל קודם כל סיכוך והמון, אפשר לנסות סוגים שונים, אני ממליצה על המשחה של ואהבתם אבל זה ממש סובייקטיבי.
ברגשי- זה נקודה חשובה לעבוד עליה מחוץ למיטה. אתם בתקופה לא קלה של אחרי לידה,תנסו למצוא זמנים לצאת או לבלות יחד בבית, לא רק בערב כשכבר גמורים אלא באמת לשים את הבילוי הזוגי במקום גבוה אפילו אם צריך חופש מהעבודה פעם ב.. ולהטעין את הזוגיות

ובשני המישורים- להקדיש זמן ליחסי אישות, לנסות למצוא לזה זמן מוקדם בערב,ולא רק בערב אם זה מה שיעזור לכם להגיע לזה עם יותר כח ונחת (יש לא מעט מתירים לשמש ביום בחדר חשוך, בטח כשהמטרה היא יותר שלום בית, תבררו מה בדיוק שיתאים לכם גם בפן ההלכתי)
להתחיל איתך לאט לאט
ולעורר את הגוף שלך שקצת כבוי בגלל ההורמונים- שמנים, ריחות,מגע הדרגתי וארוך, מגע שונה ממה שהייתם רגילים, מילים נעימות ואוהבות כמובן, מוזיקה - זה לוקח זמן למצוא מה עובד עליך, אבל בדרך כלל יש הרבה דרכים לעורר את הגוף וזה מאוד יכול לעזור

ברור שיש השפעה של חיי אישות על הזוגיות אבל גם הפוך,אז חשוב לנסות לייצר שיפור והתקדמות בשני המישורים ובעז"ה הלוואי ותצליחו לשנות כיוון ולהתקרב יותר ויותר בתקופה הזו
כל מילה. אבל קטן..המקורית
אני כן ראיתי שיש דבר כזה שהנקה משפיעה על מצב הרוח ולא לטובה. אז אולי לא אצל כולן אבל זה קיים
בוודאי. זה מאוד אישי ואני מסכימה שכדאי לבחון את זהמיקי מאוס
אני רק... את חודשיים אחרי לידה!!!באר מרים
עוד ממש יולדת.
הכל טרי ממש..

והגוף עוד מתאושש.. והתינוק ממש קטן...
והזוגיות של כל זוג עוברת ממש שינוי סביב כל לידה..

כל מה שתיארת נשמע ממש טבעי..

וזה לא רק הורמונים של הנקה או לא..

זה ממש עדיין התאוששות מלידה!!!

תני לך ולכם והזוגיות את הזמן שלה..

תהני שטבלת מוקדם (אני, למשל, באף לידה לי הצלחתי לטבול לפני שעברו חודשיים וחצי מהלידה..) גם אם היחסים עוד לא בעננים והחשק לא בשמים..

ממש רק סיימת משכב לידה.. ולגוף לוקח הרבה יותר זמן לחזור לעצמו..

אני מאמניה בע"ה שעוד שעוד שבועות ואפילו חודשים, התינוק כבר ישן יותר טוב ויקום פחות פעמים בלילה ואת בהתאם..
החיים יחזרו קצת יותר למסלול..
הגוף קצת יותר יתאושש..

וגם לזוגיות יתפנה מחדש המקום שלה!

בינתיים הייתי מוצאת משבצות של אוורור זוגי אפילו רק של לעשות סיבוב בחוץ עם העגלה או ארוחת בוקר משותפת בקטנה..
ולא מפתחת עודף ציפיות לגבי החשק המיני.. זה עוד יגיע.. אני בכלל לא בטוחה שזה רק בגלל הנקה..
(זה לא שאת שנתיים אחרי לידה ורק בגלל ההנקה עוד לא חזר החשק.. את רק חודשיים אחרי לידה..)
תנסי למצוא דרכים להוסיף מהמגע גם בלי חשק ושיא מיני.. זה עוד יגיע ובגדול, אבל בקצב הנכון..

בדיוקאורוש3
לגמרי^^זיקוקים
לגמרי..אוהבת את השבת
כל הלידות הנקתי הנקה מלאה ולא מנעתי (באחרונה כן עם דיאפגרמה) ובחלק היו לנו קשיים אחרי הלידה בזוגיות ובחלק פחות- ובכללי אנחנו "חברים" ממש טובים כמו שתיארת..

לפעמים ממש היה לא קל! כי לידה זה טלטלה לספינה של המשפחה בלי קשר להנקה ולמניעה..

ולא הייתי מוותרת על הנקה בקלות, זה כ"כ מוריד ממני עומס- לא צריך להתעסק עם בקבוקים, התינוק נרגע בקלות, האוכל זמין תמיד, אם התינוק חולה אז הוא מבריא מהר יותר ואפשר להרגיע אותו בקלות כשהוא עצבני וחסר שקט.. שנת לילה יותר רציפה ועוד ועוד...


וגם לא הייתי מוותרת על מניעה- אם יש צורך נפשי או פיזי למנוע אז חבל להיכנס להריון לא מוכנים אליו בגלל שזה נראה שזה מה שמפריע לזוגיות..


ועוד משהו- אשריכם שעברתם בטוב את ההריון, הלידה והחודשיים הראשונים!! אבל מתישהו מגיע בכל התהליך הזה הקושי וטוב שהוא צף ויוצא.. לכולם זה מגיע תישהו.. איפה שהוא אחרי תקופה ארוכה שאנחנו בטוב ואז מגיע משהו אני אומרת לעצמי " או הנה זה הגיע" היצר הרע/ הקשיים של החיים זה דרך לגדול ולהתפתח ומתישהוא זה צריך להגיע... ולמרות שזה קשה כדאי להתייחס לזה בפורפורציות.. יש תקופות כאלה וכאלה ובעז"ה תיבנו ותתחזקו מזה..
בקצרה:קופצת
מצב הכי נורמלי בעולם!!
משתפר עם הזמן... קחו נשימה ובלי לחץ! נשמע שאת מאוד לחוצה לחזור כבר לעצמך/ למיניות של לפני / לזוגיות המוכרת..

אתם גדלים עכשיו, זה כאבי צמיחה - בסוף הם שווים.

ו...גם אני מפסיקה הנקה רק בגלל שבא לי לחוות מיניות כמו שצריך ולא להיות בובה...
לא קראתי אם הציעותוהה לי
אבל ממליצה על ויברטור
הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

מזדההoo

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי


אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)


בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה


ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

❤️אין לי הסבר
את צודקת עם מה שהוספת 
ואי כל מילה שלךלפניו ברננה!

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

❤️אין לי הסבר

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

❤️כל השיח על משקל הוא לא לגיטימיאנונימיות

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

וואו כל כך מבינה אותך❤️סטודנטית אלופה

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

צודקת ממשבתאל1
סליחה מראש אם ההודעה שלי תהיה קצת מעצבנת, אבלכבת שבעים

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.


אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?


כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.


בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

יש הבדל בין לדבר על עצמי לבין לדבר על אחריםאין לי הסבר

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.


אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.


כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.


מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.


מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

הבנתי. תודה על ההסברכבת שבעים
אין לי הסבר- הסבירה מאוד יפה את המקוםסטודנטית אלופה

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

נראה לי שזה תלוי גם הטוןמתיכון ועד מעון

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

את צודקתאין לי הסבר
אבל יש נושאים שעצם העיסוק בהם זו חדירה לפרטיות. כנשים צעירות לי על משקל בד''כ זה בטון חברי וידידותי, אבל עדיין זו חדירה למרחב האישי שלי.
*טריגר* משקל זה קצת כמו לדבר על פגיעות מיניותמרגול

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.


לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.


משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).


נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

כשהייתי רזה המשקל שלי שימח אותי, ועדיין זה לאזוית חדשה
היה לי נעים כששאלו אותי כמה אני שוקלת 
בעינייoo

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)


אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה


באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

וואי ממש!! ונשים פשוט לא מצליחות להבין את זה!!אמא לאוצר❤

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

מסכימה מאודאין לי הסבר

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

ועודדעדי98

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

מה מה מה😵😵😵לפניו ברננה!
חייבת להאיר גם את הצד השניאין יאוש315אחרונה

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.


זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.


אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.


הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

טיול צפונה עם הילדודסשמחה כפרוייקט

אנא עזרתכן

יוצאים לצפון לשלושה ימים עם הילדים

גילאי שנה עד 12

כנראה שהולך להיות קר אבל לא גשום

יש רעיונות למקומות מתאימים?

לא עולה לי שום רעיון שמתאים עם הקטנצ'יק

מצד שני המזג גם קצת מגביל

ולא רוצה למצוא את עצמי באיזה פעלטון שיש לי גם ליד הבית…

תבורכו!

מה זה צפונה?דיאן ד.

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

הלינה תהיה באיזור הכנרתשמחה כפרוייקט

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

תבדקו את ירכא מיי ביייבידיאן ד.

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

 

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

 

מיי בייבי ממש שווה ומתאים לכל הגילאיםעדי98
האיזור שם בסדר? בטוח?שמחה כפרוייקט
את מתכונת מבחינת האוכלוסייה?עדי98

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

אם אתם רוצים קצת טבע יש בלי סוף מקומות יפיםדיאן ד.

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

 

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

 

 

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

נשמע מהמםשמחה כפרוייקט

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

כן אגמון החולה מהמם!!דיאן ד.

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

 

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

 

תודה!שמחה כפרוייקטאחרונה
היתרון של חנוכה זה שאפשר לטייל בלי להזיע בכלללתודה לה''

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...


החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת


ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...


בהצלחה!!


לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...


הבית בנמל בעין גבצוצקהלה
היינו פעמיים וממש ממליצה! ממש על הכינרת, לקטנים יש משחקייה מתוקה ולגדולים יותר יש איזור אומנות שמתאים לכל הגלאים עם מגוון חומרים, הרכבות ויצירות מהממות! מקום סגור שמתאים לימים חמים וקרים במיוחד...
מקום נחמד מאד בטבעהריון ולידה

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.


עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

הסבר קצר על השרשור בפנים:זמן רנה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.


איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.


מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!


הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.


מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

משתפת שביום שישי נסעתי עם הפלאפון של בעלילפניו ברננה!

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

לוקחת עכשיו לשעה בע"ה.לפניו ברננה!
וואו! איזה כיף זה!שמש בשמיים

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

 

איך היה לך הבוקר?

האמת שיש לו גלישה בפלאפוןלפניו ברננה!

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..


(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)


הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

מהמם! איזה יוזמה יפה!שמש בשמיים

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

 

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בהצלחה! האמת אני גם עשיתי ככה תקופה אבל משעהלפניו ברננה!

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

 

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

תודה לך! מצטרפתבארץ אהבתי
מעכשיו לשעתיים בלנ"ד
אוף, עשיתי כמה דברים שהייתי צריכה בפלאפוןבארץ אהבתי

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

בהצלחה!שמש בשמיים
איך היה? ❤️לפניו ברננה!
תודה ששאלת! עניתי בטעות לעצמי במקום לך..😊בארץ אהבתי
ב"ה היה טוב (אחרי הפסקה קצרה ב4 המשכתי עוד ב"ה)בארץ אהבתי
ועשינו גם שעתיים משפחתיות אחרי הדלקת נרות ששיתפתי גם את הילדים בזה (הצטרפנו לאתגר..), וזה גם פתח קצת שיח טוב על גבולות בשימוש במסכים.
נפלא 🙂לפניו ברננה!

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

איזה כיף זה נשמע! כל הכבוד!שמש בשמייםאחרונה

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

מצטרפתחשבתי שאני חזקה

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

בהצלחה!!לפניו ברננה!
תספרי איך היה❤️❤️
היה חצי חצי..חשבתי שאני חזקה

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

מדהימה!לפניו ברננה!

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הצטרפתי! לקחתי לשעתיים אחרי הדלקת נרותבוקר אור
והיה מעולה
כיף לשמוע!!לפניו ברננה!
הצטרפתישומשומונית

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

איזה כיף!!לפניו ברננה!

ואי כזה משמח לשמוע!

שיעור מהמם לחנוכה שקיבלתי המלצה עליולפניו ברננה!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:



הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

וואו תודה ששלחת על היוזמה, הכניס לי מודעות לזה...תודה לה''
לא שמתי לב אם התנתקתי ברצף לשעתיים אבל כן היה בראש.. תודה!
אלופת על 🥰😘לפניו ברננה!
מנסה להתנתק עד 2, ואם לא, אז לפחות עד 11. בע"התודה לה''
מחכה לשמוע איך הלך ❤️לפניו ברננה!
התלבטות לגבי הטיולוןשירה_11

החמוד בן ה 5.5 חודשים עדיין באמבטיה, תכף אעביר לטיולון.

יש לי עגלה של אינגלזינה אלקטה והטיולון שלו כזה גבוה והעגלה בשימוש ב"ה כבר 3 שנים תכף


אני מתלבטת אם לקנות טיולון של אינפינטי מון שהוא נראה נוח ונמוך ושכיבה מלאה וקליל כזה

או להישאר עם הטילון של האינגלזינה


השיקולים בעד לקנות:

נראה יותר נוח, שכיבה מלאה, וזה נראה שאם אקצה להכניס שם את בת ה3 בנוסף לתינוק מידי פעם זה אפשרי

וגם פחות בלאי של השלד של העגלה, הוא בכל זאת כבר 3 שנים בפעולה…


נגד:

חבל על הכסף יש כבר טיולון


אשמח לעצתכן אני חושבת שאני צריכה לשמוע ממנוסות

מקפיצה לך❤️סטודנטית אלופה
תודה לך 💝שירה_11
אני לגמרי בעד טיולון, הרבה יותר נוח לשימושמתואמת

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

אני אוהבת טיולוןושלומית.

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

כשאתן רושמות טיולון אתןשירה_11

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

כן, ברור.מתואמת
האמת שטיולון של העגלהחנוקה

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

אני בטיולון של העגלהמנגואית

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.


חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.


בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

אני משאירה בטיולון של העגלהרק טוב!

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

זהו שדווקא נראלישירה_11אחרונה

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

כמה זמן הגודש שאחרי הלידה?תודה לה''

לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞

עבר 36 שעות מאז שהתחיל 

 

 

כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב

אצליDoughnut
בשלב הזה הייתי שואבת ושומרת לי מנות במקפיא לשעת הצורך. לא גרם לי לבעיות וסתימות אח"כ, התאזן למרות השאיבות ונהניתי אח"כ מהמנות השאובות. רק כששאבתי ממש היתה לי הקלה.
תודה! אני לא אוהבת להתעסק עם שאיבות...תודה לה''
וגם, זה כרגע יוצא רק בהרבה מאמץ ועיסויים ולא זורם בכלל...
הבנתיDoughnut

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תודה!!!תודה לה''
אולימקלדתי פתח

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תודה!!תודה לה''
כן נראלי אשאב בלי סטריליזציה 
וואי סיוטט הגודש שאחרי לידהתלמים

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

תודה! אני אנסהתודה לה''
אבל שמים רק אחרי ששואבים לא?
אני לא שאבתיתלמיםאחרונה

רק סחטתי להקלה

כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם

גם אני בד"כ שואבת בשלב הזהאפונה
פעם אחת, ואז זה מסתדר.
שאבתי כבר פעם אחת וסחטתי הרבה פעמיםתודה לה''

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

זה מוכר לך מלידות קודמות?אפונה
אצלי אצל הקטנה היה לי גודש פסיכי שלא הצלחתי לישון כבר בבית חולים ובדיעבד היא פשוט לא הצליחה לינוק
כן מןכר לי לצערי אבל הפעם חריף יותר...תודה לה''
אבל בדוק היא יונקת.. ממלאת חיתולים ורואים את הבליעות...
סיוטצלולה

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

וואי טוב לדעת תודה רבה רבה!!תודה לה''
תיק לידהלומדת כעת

1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?

2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים

אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?

אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.


מנסה לחשוב מה הכי הגיוני

נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...

נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה

כמה זמן מתכננים להיות אצל ההורים?ים...

מה המרחק מהבית? 

 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

 

מתכננים שבועיים, מקווה שאפשרי...לומדת כעת

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

יש מי שישמור על הילד בבוקר?מנגואיתאחרונה
במקום מעון אם הוא בד"כ במעון
לגבי 1השקט הזה
ביומיים שבהם נמצאיפ בבי"ח עוד אין חלב, זה רק קולוסטרום אז אין מה לקחת משאבה. אם מאיזשהי סיבה תצטרכי לשהות יותר בבי"ח, תוכלי לדאוג שיביאו לך מהבית/ להשתמש במשאבות של בית החולים.


לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה


כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

תודה...לומדת כעת
מקווה שבועיים
אז אחד משנייםהשקט הזה

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

שאלה גם של מרחקחנוקה

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...


אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.


הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.


עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

הבנתי, אוקי תודה רבהלומדת כעת

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

לגבי 1שלומית2

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

הייתי מכינה מראש גם לגדוליעל מהדרום
לק"י


אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

עונה ךבשורות משמחות

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

נס פך החלב! (לנשים)מתואמת

ההנקה של התינוקת הולכת ומתמעטת כל הזמן...

בימים האחרונים היה נראה שהיא ממש "פיטרה" אותי מתפקיד המינקת שלה☹️ בכל פעם שהצעתי לה לינוק, היא כאילו לא הבינה מה אני רוצה ממנה בכלל...

רק מי שמכורת הנקה תוכל להבין אותי❤️


בכל אופן, היום הייתי בכותל, ובין שאר התפילות הרבות שלי החלטתי להתפלל על זה - שהיא תרצה לחזור לינוק.

חזרתי הביתה,  אספתי אותה מהמטפלת, ואז כמה זמן אחר כך - פתאום הרגשתי שיש עת רצון, ושוב הצעתי לה לינוק.

והיא ינקה! כאילו מעולם לא עשתה הפסקה! עם ה"משחקים" הרגילים שלה, אבל עדיין. ואפילו שני צדדים!

גם עכשיו היא יונקת, אחרי שקראתי לה מהקצה השני של הסלון (אחרי שאחותה הציקה לה כתמיד) - משהו שאף פעם לא קרה, נדמה לי. (כי היא למדה להתנהל בעצמה בגיל יחסית מאוחר)


וזהו, זה משמח אותי😊

ואני מרגישה שזה ממש נס!

וואוו!! מרגשגלויה

וממש מתאים לחנוכה!

מרגש מאוד!מדברה כעדן.
תודה על השיתוף המתוק 
תודה על ההשתתפות שמזכה לניסים רבים!מתואמת
איזה יופי! שימשיך ככה💞יעל מהדרום
מרגש ממש!בארץ אהבתי
ואיזה כיף שהיית בכותל! 
כח של תפילה וואוושירה_11
שמחה בשבילך ❤️
שוב תודה לכן על ההשתתפות!מתואמתאחרונה
וכם, משמח מאוד שהצלחתי להגיע החודש סוף סוף לכותל (בדרך כלל בכסלו אנחנו הולכים יחד ביום הנישואין שלנו, אבל השנה הוא היה בימים הגשומים והסוערים, אז העדפנו לא לצאת... אז הלכתי רק אתמול)
חנוכה עם הילדים..הילושש

אז החנוכה שלנו הוא די רגיל.. 

היום עושים אצל חמותי הדלקה עם כולם, וביום האחרון הזמנתי את המשפחה שלי אליי-מקווה שיצא לפועל.. 

 

באמצע- בעלי עובד בערבים עד מאוחר. 

ואני עם הילדים לבד. 

אז מחפשת דרכים מעניינות להעביר להם את חנוכה.. שיהיה שמח. 

 

* אנחנו עובדים, הגדול בקייטנה עד 16.00 והקטנה במעון גם כן.. אז ימים רגילים לגמרי.. 

באלי לצאת איתם להצגה או משהו.. לא מצאתי משהו מתאים במחיר סביר.. 

 

נראה לי שעם קטנים יותר קל לחגוגיעל מהדרום

לק"י


הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

בן 4 ובת כמעט שנתייםהילושש
אז משחק בסביבוניםיעל מהדרום

לק"י


אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.


ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

פחות מתאים הצגות בגיל הזהאמאשוני

אלא אם יש במתנס השכונתי,

ואז מה שהם מבינים, זה נחמד בלי טרחה מרובה.


אם תלכי להצגות בסגנון של תיאטרון, מה תעשי אם הקטנה תבכה והגדול ירצה להישאר בהצגה?

וגם תכלס חבל על הכסף.

אפשר לעשות כל יום משהו אחר קטן נחמד.

אתלי מאוד אהבו פנסים וסביבונים מדליקי אורות או צבעוניים.

אפשר להכין להם כתרים (או לשמור מהגן אם שרד..)

שירים, ריקודים קצת, ארוחת ערב וזהו..

את מדליקה איתם נרות?

אם הם הולכים לישון לפני שבעלך חוזר, כדאי להדליק איתם גם לפני כן כשהם ערים עדיין

ואח"כ את ההדלקה האמיתית תעשו אתם כזוג.

אנחנו מגיל דיי קטן התחלנו סביבון הפתעותטארקו

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)


ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)


זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון


זה עדיין החג הכי כייפי שיש!


אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אנחנו שמים אחרי ההדלקה שירי חנוכההשקט הזה

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

אנחנוכורסא ירוקה

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

ילדים קטניםבאתי מפעם

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג... 

יצירות של המקס סטוק, מכניס לאוירה וזול. מדבקות, דפPandi99
אצלנו הגדול בן 5פה לקצתאחרונה

אתמול רקדנו, שיחקנו בסביבונים, קיבלו מטבע שוקולד ושרנו את הסביבון ישן שהם מאוד אוהבים וזה סוג של פעילות.

אנחנו גם יוצאים כל ערב להדלקה בשכונה עם חבד, הם מאוד אוהבים.


בעיקרון בשנים קודמות קניתי כמה הפתעות קטנות וכל יום קיבלו משהו.

היום ניתן להם פנסים ונחשיך את הבית, בשנים קודמות אהבו לטייל בבית החשוך עם הפנס. אפשר לשחק מחבואים ככה.

עוד יום, יצירה לחנוכה מהסטוק

ועל השאר עוד לא חשבתי

אולי יעניין אותך