זוגיות אחרי לידה התיעצות...קצתצפוף
מפצלשת כי רוצה באמת לשתף ולקבל את דעתכן..
אני עם תינוק קטן בן חודשיים בערך. ילד שני ב"ה. אני ובעלי שותפים טובים לחיים ידענו הרבה תקופות וב"ה מרגישים שמתגדלים מכל קושי ומריבה...
ההריון ואחריו הלידה היו חויה מקרבת וטובה למרות העיפות הקשיים וזה ש3 חודשים לא יכלתי לקיים יחסים מלאים כי כאב לי דוקא למדנו מזה יותר לדבר יותר לתקשר במעט הזמן כי הייתי עיפהההה והוא עמוס מכל מטלות הבית שנפלו עליו.
בחודש אחרי הלידה שמרנו על עצמינו מאד במצב רוח טוב למרות הקושי בתקופת הרחקות ארוכה ומאז פשוט נפלנו.
לא מדברת על סוף תקופת ההרחקות שאז באמת כבר היה קשה. כל שבת איכשהו נהיית ריב וכל כך השקענו תמיד בשבתות.
כבר טבלתי ב"ה אבל אני מניקה וההורמונים לא מיטיבים איתי. כן מקיימים אישות אבל אני לא נהנית במיוחד מבחינה מינית. לא כואב חלילה אבל.. לא מגיעה לסיפוק שהכרתי ותודה לד' שתינו יודעים להנות ולהנות את השני.
בשכל מבינה שזה הורמונלי וגם בעלי מבין אבל תכלס חיכינו הרבה לטבילה ועכשיו שלא מגיעה לסיפוק זה ממש מוריד
חשבנו שאחרי הטבילה נתגבר על הקושי וזה רק גדל.
פשוט נהיה לא כיף ביחד. בעלי החבר הכי טוב שלנו אנחנו הזוג הכי אוהב שאני מכירה בחיי.. ופתאום משבר כזה...
איך יוצאים מפה? מרגישה שאני יבשה גם רגשית ופשוט לא יודעת איך להתקדם
בעלי כל יום אומר לי יהיה טוב.. אנחנו נתגבר אנחנו יודעים לגדול מזה אבל אני לא רואה את האור בקצה המנהרה ופתאום מתפלחת לי מחשבה הזויה להפסיק להניק וגם לא למנוע (עד עכשיו לקח לנו כל פעם כשנה להיכנס להריון בלי אמצעי מניעה) ולחזור להיות אני נקיה משיבושים הורמונליים אולי זה יעזור.
לא מאמינה שאני מעלה כזו הצעה אני מאוהבת בהנקה.. את הגדול הנקתי שנתיים וקצת...
הבו עצות חכמות לאישה מיואשה.
נשמע מצב טוב לא נשמע מייאש במיוחדפרצוף כרית

תרגעו , הכל טוב והכל בסדר 

לכולם יש שחיקה מסוימת עם השנים

לא נשמע משהו מדי קשה , פשוט תתרגלו למצב שעם השנים הריגוש יורד

אם את רוצה לטפל בזה עם מישהי מקצועית שיכולה לשפר ולרענן - לבריאות, אבל לא שאת במצב קשה או משהו, נורמלי ותקין השחיקה, זוג אחרי כמה שנים זה לא כמו זוג צעיר טרי .. זה משהו אחר ויש שחיקה מסוימת

ומצד שני יש קשר יותר חזק, מכירים אחד את השני יותר טוב

אולי לצאת לטיול יחד להתרענן, לנסיעה לפארק? משהו כיפי,... למסעדה וכו' 

הפותחת מדברת על קושי בהנאה באישותהמקורית
בגלל הורמונים של הנקה ותקופה של אחרי לידה לא על מצב זוגי שנשחק כי זה טבע הדברים. היא יודעת שכשהיא בלי הורמונים היא מצליחה להנות מהאישות והחיבור עם בעלה יותר טוב אז למה להשלים עם השחיקה?
נכון שאחרי לידה הגבולות נמתחים מחדש אבל האישות וההנאה של האישה מהחיבור עם בעלה זה נדבך מאוד חשוב בזוגיות, זה הדבק שלהם.
כן ממש נכוןקצתצפוף
ומעבר להורמונים ולעייפות יש כרגע קושי כי שיש שחיקה זמנית של הנאה באישות זה משפיע על התקשורת הזוגית.
בסוף אנחנו לא רק חברים אלא גם זוג מהבחינה המינית..
הבנתי...פרצוף כרית

אבל לפעמי ם תקופות אחרי לידה זה מתיש  (מהרבה בחינות 9 ואין הרבה מה לעשות חוץ מלהשלים עם המצב וטיפה לנשום עמוק....

והורמונים - מה לעשות, לכולן יש ומשפיע ואין מה לעשות.... 


כלומר אין פתרון אלא זה מצב טבעי...
באמת נראה לי הציפיות שלה טיפה מדי גבוהות ביחס למציאות, זה הכל 

אז אני חולקת עלייךהמקורית
זה מצב טבעי שהורמונים משבשים את החשק, אבל לא חייב להשלים עם זה.
הפותחת מתארת זוגיות מיטיבה ואוהבת שנקלעה לקושי עקב אי קיום אישות תקופה ארוכה, כשבעבר זו היתה חוויה טובה מאוד לשניהם. ואחרי לידה כשהם ככ רוצים לממש את אהבתם היא נתקלת שוב בקושי, אבל הפעם של חוסר חשק בגלל הורמונים של הנקה. וזה מעיב על הקשר הזוגי שלהם.
וכן, חוסר הנאה של אישה באישות וחוסר חשק זה סבל נוראי לקשר הזוגי. זה משליך על הרבה דהרים
אז למה להשלים עם מצב הפיך במקום לתקן אותו ושיהיה להם טוב? לא אומרת שזה מה שהיא חייבת לעשות, אבל זו אופציה שהיא שוקלת שסביר להניח תטה את המצב לטובה כל עוד היא תהיה שלמה עם ההחלטה ותרצה בה.
נכון שאפשר גם בדרכים אחרות להעלות את החשק אבל במחילה - זה לא אותו דבר. ואני יכולה להעיד על עצמי ויש עוד הרבה נשים פה שכתבו על זה בעבר. מי שהצליחה להתמודד ולהתאזר בסבלנות ולמשוך עם ההנקה ולהשלים עם זה עושה את הבחירה שלה וגם הפותחת יכולה לעשות כן. אבל זה לגמרי מצב הפיך. רק שיש לו מחיר מסוים שאני מודה שבעיניי לא שווה לשלם אותו
ווי תודהקצתצפוף
היטבת להגדיר את הסיטואציה ממני.
תודה אבל..קצתצפוף
לא חושבת שזה שחיקה מהשנים העוברות
עד עכשיו לפחות ברמת הקשר היה תחושה שרק מכירים יותר לעומק עם הזמן
ולגבי חיי אישות לא חושבת שבום פתאום יש שחיקה אלא יותר שזה הורמונלי.
והבאסה שאין לנו חשק בכלל לצאת ככה. פשוט אוירה לא טובה כל הזמן.
יש תקופות שכל אחד רוצה להיות עם עצמו, הגיוניפרצוף כרית

שבנאדם מתפתח עם השנים וגם רוצה להכיר את *עצמו* - כלומר את את עצמך, ובעלך את עצמו

והגיוני שיש תקופות שכל אחד לעצמו עם מחשבותיו/עיסוקיו/תחביביו 

ולא כל רגע 24/7 עושים כל דבר ביחד

בדרך כלל בעיקר כשזוג צעיר דבוקים אחד לשני ומתלהבים..

זה נורמלי ותקין אני חושבת שעם השנים כל אחד מפתח את עצמו..

 

*כמובן שנשאר הקשר הזוגי, ויש זמנים שאתם יוצאים יחד ועושים דברים יחד

אבל גם זמנים שכל אחד לעצמו, וזה תקין, לא להבהל מזה 

 

נשמע לי בעיקר- נורמלי ודצריך טיפה להתאיםיפיות מחדשאושר עד מתי
ציפיתם שאחרי הטבילה הכל יחזור לקדמותו
ציפית מעצמך להתאושש מהר יותר
ציפיתם לחזור לשגרה גם בפן הנפשי

רגע
לא תמיד זה עובד ככה
לפעמים לוקח יותר זמן והזמן יעשה את שלו אם תאפשרו לו ותבואו בסבלנות

לפעמים יש דברים שצריך להבין שאחרי לידה דורשים התמקמות מחדש
מהפן הזוגי- מה הרקע למריבות בכללי? איזה תחושות את מסתובבת איתן בלב ? אולי הן מודחקות ולא מתומללות לא את מול עצמך ולא מולו..
אולי כל אחד זקוק למשהו..ולא מבקש אותו וזה יוצר מטען רגשי שמתפרץ מכל טריגר חיצוני
תנסו כל אחד לבד לשבת להתבונן להרגיש את עצמו
ואחר כך לדבר יחד בנחת וברוגע...באיזה ערב זוגי נעים.
אולי קלפי שיח יעזרו..

מהפן שלהחשק- חודשיים אחרי לידה בעיני נדיר שיש חשקבטח עם הנקה ומניעה
א. קצת סבלנות לא להיות לחוצים לזכור שזה לרוב זמני ויעבור
ב. להשקיע ולהיות יצירתיים
ג. לבחון סוג מניעה אם נכון לך או שלא עושה לך טוב ..

נשמע שיש ביניכם מלא טוב
אל תדאגי הדברים יתאזנו
אהבתי תגובתך - בול מה שהתכוונתי...פרצוף כרית


תודה! איזו תגובה מושקעת!קצתצפוף
לא יודעת על מה רבים. סתם אוירה עכורה.
באמת לא זוכרת.. פשוט אקלים שלילי.
הקטע שתמיד לפתח שיחות זה עלי.. ככה החלוקת תפקידים אצלינו ואין לי כח ואין לי מילים.
אולי יש לי ציפיות גבוהות אבל לא מידי ז"א לא שתמיד הכל דבש אצלינו אבל כיום בהחלט יודעים לריב.
ולצאת מהריב. ועכשו ערב זוגי נשמע לי עונש אז לא הולכת להביא את זה על עצמי
ביום שני לא היה לגדול גן אז גם בעלי לקח חופש ותכננו טיול ובסוף היה כזה לא כיף שנשארנו בבית ולא עשינו כלום...

מבחינה הורמונלית אני לא מונעת מסתמכת על הנקה וכאמור לא נכנסת להריון מדי מהר אז סומכת על זה לחצי שנה לפחות.
ואני לא מצפה להגיע לאורגזמה כל פעם למי שלא הבינה... אני פשוט אדישה יבשה הוא לא עושה לי את זה - וכשהיינו אסורים בכיתי מלראות אותו ומגעגוע ועכשיו כאילו... כלום. סתם.

אני לא מצפה שדברים ייפתרו לבד אבל אין לי כח לפתור אותם בעצמי וגם לא יודעת איך...

קטונתיבימבה אדומה
אבל לדעתי המצב הרגשי הכללי משפיע על האישות בוודאות. על החשק, על רמת הרגשת הקרבה.

ומה גורם לאקלים העכור? לפעמים יותר ברור מה ולפעמים לא. אבל כך או כך צריך לראות איך מטפלים בזה
אישות זה החלק, הפסגה של הקשר הזוגי האינטימי! הוא צריך קומה להישען עליו! במיוחד אצל האשה

וההורמונים של אחרי לידה (אפילו אם לא היית מניקה) משפיעים, ק"ו ההורמונים של ההנקה. אבל בהחלט כדאי למצוא איך להיות יותר שמחים.

למשל- את אומרת לו תודה על דברים שהוא עושה?
בלי פיתוח שיחה עמוקה. רק לומר תודה שטאטא את הרצפה.
התודה מולידה הערכה שמולידה קרבה נפשית.

ודבר נוסף- את חייבת להבין שאת יולדת ממש ממש טריה. זה עושה טלטול לכל בני המשפחה! לכולם! זה לא הכל כמו שהיה רק פלוס תינוק. כלום לא כמו שהיה...

ההורמונים יתאזנו קצת...

ושוב, לעבוד עם עצמך מה כן טוב. תכונות שאת אוהבת בו, מעשים שעושה שמשמחים אותך. ואז אפשר לבקש גם דברים יותר אישיים
שיקנה לך פרחים. כןכן, את יכולה לבקש ממנו, ואז להודות לו ולשמוח שהוא ככה רוצה לשמח אותך (אפילו שאת ביקשת ולא הוא יזם)

זה השניקל שלי
אין לי טענות חלילהקצתצפוף
הוא באמת נותן כל כך הרבה שאני לא יכולה לבקש עוד כלום וגם לא צריכה
הנקודה של התודה חשובה. אני אומרת כן אבל כשאני ירודה פחות שמה לב ואולי זה גלגל קצת.
נכוןבימבה אדומה
זה באמת גלגל. אז יש לך הזדמנות לבחור איך "עוצרים" את הגלגל...
להכריח את עצמך לראות את הטוב, ממש לפרט אותו. זה פשוט מתכון קסום להגברת אהבה והערכה.

(כלפי כל אחד, אגב. גם בתוך העם עצמו ללמוד לראות את מעלת חברנו... וזה מגביר את ואהבת לרעך כמוך)
אבל נשמהאורוש3
עבר עריכה על ידי אורוש3 בתאריך ט' בסיון תשפ"ב 16:49
יש שלא טובלות עדיין. חודשיים זה כלום כלום כלום. אפילו לי אחרי קיסרי כאב בשלב הזה. ואיזה חשק? חשק להיקבר ולישון שעתיים רצוף.
ממש מכירה שמשהו נתקע ואז יש אקלים מבאס כמו שהגדרת יפה. אבל חושבת שזה די הגיוני כרגע. לידה הופכת את הבית החיים הכל. פשוט הציפיה שהכל ימשיך כמו שהיה היא פחות ריאלית.
צריך לאט לאט ובהדרגה להוציא אבן אבן מהחומה. מחווה של חיבה. שיח קצר מקרב. אפילו סרט יחד אם עוד לא קל לדבר (עם הקטן מחובר מה השאלה). וכן למרות שלא רוצים לצאת. להזמין אוכל כיפי.
לאט לאט לאט הלב ייפתח. וגם הפן המיני. אין ספק שהכל משפיע על הכל כמו שאת מבינה מעולה. קצת חיבוקים. קצת להחזיק ידיים. להתאים ציפיות למציאות. ללכת בקצב צב. להבין שהמשפחה התערערה ועוברת בניה מחדש. וזה ממש בסדר.
מזל טוב וחיבוק.
אני לא חושבת שהנקה עדיפה על זוגיותהמקורית
ואני יודעת שאולי זו תשובה לא פופולארית, אבל אני חושבת שאם את מרגישה שזה ממש מעיק עלייך ומפריע לקשר עם בעלך - תשקלי להפסיק.
לא כל מה שנכון לנו אחרי לידה ראשונה נכון לנו בהמשך ותינוקות על תמל גדלים מעולה הכי חשוב שאמא שלהם שמחה ושלמה עם עצמה
ואגב, את לא חייבת לא למנוע כדי לא להשתמש בהורמונים. יש גם אופציה של התקן לא הורמונלי
גם אני חושבת כמוךפרצוף כרית


אבל היא הרגע ילדה זה אולי עוד מהלידה בכללאורוש3
בחיים לא הייתי מפסיקה בשלב הזה בלי שנוסו אופציות אחרות. שמת בתגובות שלך (היפות והחכמות) טונות משקל לעניין המיני. אבל שניה. כל הבית התחרבש. יש מתחים. צריך לבנות קצת מחדש. גם את הקשר הנפשי. להשקיע. לא אמרתי שאם יש פגיעה בזוגיות כבר כמה חודשים שנגרמת ישירות מהנקה ושאין שום אופציה אחרת לשפר אז ההנקה גוברת על הזוגיות. אבל להפסיק לתינוק בן חודשיים בגלל חוסר חשק וקצת ירידה הגיונית בקשר זה קיצוני קצת לכיוון השני.
זו דעתי יקירה. יכול להיות שיש מי שחושבת אחרצהמקורית
וזה בסדר.
ויכול להיות שעוד חודש עוד חודשיים זה יסתדר ויכול להיות שהמרחק הזה ביניהם והמתחים יגבו מחיר, ששוב - בעיניי לא שווה הנקה.

מניחה שזה קצת נפיץ הנושא הזה וכתבתי גם למטה על עוד דברים שאולי משפיעים אבל כל אחת מדברת מנקודת הראיה שלה.
ברור שמותר לחשוב אחרתאורוש3
פשוט לא כזה מובהק בעיני שהנקה היא שורש המצב הזוגי ביניהם דקה וחצי אחרי לידה. עם הורמונים מהלידה ויובש טבעי. תינוק קטן. וקושי זוגי תואם שלב. לא אמרתי שצריך להשלים עם הקושי ולא לנסות לתקן. להיפך, בתגובתי לפותחת כתבתי שכדאי להתקרב חזרה בהדרגה.
אכן. אבל זה קצת לטמון את הראש בחולהמקורית
להגיד את זה. היא כמהה לקשר הזוגי עם בעלה. היא מקיימת איתו יחסים אין בעיה ברוך השם בטהרה. הם היו מרוחקים כבר 3 חודשים לפני ולא קיימו אישות. היא בבסהכ רוצה להנות מהיחסים עם בעלה. היא לא טוענת שהוא לא עוזר לה בבית או שיש ציפיות לא מותאמות ביניהם. לפי מה שהיא אומרת הקשר ביניהם טוב והוא מכיל אותה ואת המצב אבל חסר לה הנדבך של האישות. לה, כאישה.
אז יכול להיות שיש עוד דברים שיכולים לעזור במקום. לא אומרת לה לא לשקול את זה. אבל יש לה את הזכות גם להחליט להפסיק להניק וזה לא יהיה סוף העולם.
אבל זה ממש חבל-עוד חודש זה יכול להשתנות מקצה לקצהאושר עד מתי
ויכול להיות שלא גם.המקורית
נכוןבימבה אדומה
לכן מחליטים, החלטה זוגית, עם כל הפרמטרים והשיקולים, אם וכמה נכון לתת לזה צ'אנס

אגב, ההנקה, היא הרבה מעבא לתזונת התינוק. היא חשובה להתפתחוץ שלו, למערכת החיסונית שלו, היא מפחיתה סיכוי לדיכאון אחרי לידה לאמא ועוד הרבה דברים שההנקה מוכחת כגורם משמעותי. רק אומרת בשביל לשים את זה בשיקולים...

פשוט מנסים לומר לך שגם בלי הנקה חודשיים אחרי לידה בדכ המצב מעורער וחסר חשק. אז למה להתנפל על ההנקה כאילו היא מכשפה שהורסת זוגיות...?
בהרגשה שלי אתן מתנפלות עליי בגלל דעה לגיטימיתהמקורית
שכנראה לא באה לכן טוב
הנקתי בעצמי ואני מודעת להכל. לא צריכה שתאמרי לי.
לא לכל אחת זה מתאים ולפעמים היתרונות לא עולות על החסרונות והמחירים. זה הכל.. ואם לא מתאים לה לחכות עוד כמה חודשים?? אז אולי היא יכלה להניק למרחקים אבל מה איתה? מה, היא מועמדת לייצור חלב ותו לא? גם הפותחת מניקה והניקה ואני בטוחה שהיא מודעת להכל ומותר לה בכל זאת להחליט להפסיק גם בלי שיקרה כלום מעבר לחזרה לשגרה ההורמונלית שהיא מכירה
בעיניי הדמוניזציה שעושים להפסקת הנקה היא נוראית.
ואגב, הנקה לעתים מוכחת כגורם לדכאון.
סליחה לא התכוונו להתנפלאורוש3
זה ברור שאם היא הייתה חצי שנה אחרי לידה אחרי חודשיים קשים בגלל הנקה היינו מדברות אחרת. הדעה שאת מציגה היא לגמרי לגיטימית.
פשוט ספציפית חודשיים אחרי לידה זה פחות הזמן להחלטה כזו לדעתנו. וזה גם לגיטימי.
ובלי קשר כל אמא יכולה להחליט מה שהיא רוצה לגבי ההנקה. כולל לייבש מיד חלב. זה בכל מקרה. פשוט חשבנו שבמקרה הזה יותר נכון קצת לחכות ולנסות אפיקים אחרים. וכמובן היא יכולה להפסיק אם לדעתה זה מה שנכון לה.
הכל בסדר, כל אחת אומרת את דעתה וזה לגיטימיהמקורית
ואני יודעת שזה נושא נפיץ אבל כן חשוב לי להשמיע את הקול הזה ולהעלות את האופציה שהפותחת ממילא כבר חשבה עליה
לא רואה ערך בסבל. בכלל. גם לא בשביל הנקה. כל מה שאפשר לעקוף מבחינתי כדי שיהיה לי טוב - אעשה. זו גישה כללית כזו שלי
אני מסכימה עם זה אבל בנושאים אחרים בהנקהאושר עד מתי
נגיד אם מישהי מנסה להניק ואין חלב,וכואב לה,ויש פצעים,התינוק לא תופס וכו וכו
אז יכל להיות שלאט לאט עם הזמן זה יסתדר מעצמו ויעבור אבל עדיין לא תמיד זה נכון לחכות ולסבול ושיהיה לך קשה
הכוחות שלנו מוגבלים
ולכן במקרים מסוימים לגמרי היתי בעד להפסיק להניק(אני עצמי הפסקתי בגיל חודשיים מסיבה כזאת)

אבל מה שהםותחת תיארה
בעיני לא קשור להנקה בדוקא
ולכן גם לא יעזור יותר מדי להפסיק להניק
לא חושבת שמי שלא מניקה בכלל חודשיים מהלידה כבר הגוף שלה חזר לעצמו, הכוחות, החשק האנרגיות המצבי רוח וכו


אם הגורם לקושי הוא ההנקה אז סבבה להפסיק כדי שיהיה לך טוב וקל(לפעמים)

אבל אם זה רק אולי אולי אולי וחלק מעוד סיבות של - אחרי לידה, הורמונים, עייפות, וכו
אז בעיני לוותר מהר על הנקה זה סתם חבל
זה להמר על משהו שסכוי גדול שלא ישנה הרבה
נישאר חלוקות יקירההמקורית
את מסתכלת מנקודת המבט שלך ואני משלי, עם הנסיון שלי ושל עוד נשים בסביבתי.
הנקה זה מהמם בעיניי, פלא הבריאה ממש, כמו המן שהשם נתן לעם ישראל. ממש שארית ממנו.
ועם זאת, היא גובה לעתים מחיר יקר. לילות רבים ללא שינה עד גיל מאוחר יחסית לתינוקות עם תמל ( שוב, מנסיוני ומנסיון הסביבה שלי) והרבה שעבוד והורמונים שמשבשים שגרת חיי נישואין, הנקות תכופות, קפיצות גדילה, סרבנות בקבוקים, תלות מוחלטת, גודש, דלקות, הגבלה בתרופות. ודלא נדבר על הקושי הנפשי שמתלווה לזה עם הלחץ 'להצליח' לפעמים בכל מחיר. יש לי עוד מלא אם תרצי אבל הבנת את הפואנטה.
את ועוד רבות מוכנות לזה? מעולה.
לפותחת זה נוגע רק בחלק מהדברים. והעייפות שלה יכולה לנבוע גם מהרבה הנקות סביב השעון מה שאין עם תמל, תלות מוחלטת והישענות על שאיבות שאני נגיד מאוד אהבצי אבל גם זה משעבד, הורמונים שמשפיעים עליה שעל זה אין עוררין ויתכן גם שזה משפיע על מצב הרוח שלה וכמעט כולן מתעלמות מזה.
בהסתכלות שלי, להנקה יש הרבה יותר חסרונות מאשר לתמל. אז אני מוטה, בדיוק כמוך, רק לצד השני. ולכן כתבתי מה שכתבתי אפילו שאני בעצמי גם הינקתי.
ושוב - בעיניי, המחיר שהיא משלמת יכול להיות שלא שווה את זה על אף כל היתרונות הרבים. כי הקושי שהיא חווה שסביר להניח יהיה פחות קשה בלי הנקה, יכול להשפיע לטווח ארוך, וחא להניק היום זה לא עניין של חיים ומוות.
אבל הנקודה שלנו היא שיש על זה עורריןאורוש3
בניגוד לדבריך... אף אחת לא סותרת את דבריך באופן עקרוני. פשוט בנקודת הזמן הנוכחית אנחנו מערערות על זה שחודשיים אחרי לידה כל הקושי נובע מהנקה ושהפסקת הנקה תפתור את הבעיה. זה הכל.
אם זה כ''כ ברור שזה המקור זה משהו אחר. פשוט חודשיים אחרי לידה זה לא הקייס בד''כ. יכול להיות שאת זכית בהתאוששות מהירה פיזית נפשית והורמונלית. לרוב בשלב הזה הכל עוד הפוך. ולא כזה פשוט לבודד את ההנקה כגורם לבעיה.
אמרתי שזו ההסתכלות שלי בלבדהמקורית
מנסיוני ונסיון הסביבה שלי. שהתאוששות ללא הנקה היא הרבה יותר קלה, הן מבחינה הורמונלית והן מבחינה פיזית. לא אמרתי שאין על זה עוררין אלא שזה הניסיון שלי ושל עוד נשים שאני מכירה והצעתי את זה ככיוון. זה הכל.
נשמהאורוש3
כתבת ''אין על זה עוררין''
אין לי בכלל כוונה או רצון להתווכח איתך. אני מאוד אוהבת לקרא אותך תמיד! את כותבת מאוד בחוכמה וברגישות ואני לומדת ממך. אף אחת לא שללה את דעתך! היא סופר לגיטימית! רק בעיני חלקנו טיפה פחות מותאמת לשלב הנוכחי של הפותחת. זו כל נקודת המחלוקת.
התכוונתי שאין עוררין על זה שהורמוניםהמקורית
משפיעים עליה. כמו על כל אישה מניקה בערך שההורמונים של ההנקה משפיעים עליה לגבי חשק וכו. פה באמת נראה לי שקשה להתווכח.
ושוב - מותר לכן לחלוק עליי אבל דעתי נשארת בעינה ואין צורך להוכיח לי שאני טועה או לנסות לשכנע אותי הפוך כי אין פה נכון או לא יש חוויות אינדיבידואליות ויש דברים שחוויתי על בשרי, אני ונשים נוספות. עם חוויה אישית אי אפשר להתווכח. הכי הרבה אפשר לא להסכים וזהו. אז נישאר חלוקות 🤷
לי הנקה לא מורידה חשק (אחרי 9 חודשים ללא חשקמישהי עם שאלה
ולפעמים דחיה)
אבל עייפות קשה או מריבה בהחלט מכבים אותו
גם לי הנקה ממש לא משפיעה על החשק..אוהבת את השבתאחרונה
רק מריבה ומתחים.. או עייפות רצינית

ועדיין היה לנו לא קל אחרי לידות לפעמים כי זה טלטלה מטורפת- לבית, לנפש,לזוגיות, לכל אחד באופן אישי.. גם אצל מי שלא מניקה...

וכמובן ,@המקורית טוב שאת מעלה את זה שיש נשים שההנקה יכולה להשפיע על זה..
ותודה על הפרגון אגב המקורית
מצטרפת ^^בימבה אדומה
ונקודה נוספת- היא בונה על זה כמניעהאורוש3
אז אם היא מפסיקה ומונעת בדרך אחרת זה גם השלכות זוגיות בד''כ
@קצתצפוף
לכל בחירה יש השלכות, לא אמרתי שלא.המקורית
אבל אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. על משו מוותרים בכל מקרה. הפותחת תבחר.
זה קצת לא נכוןבימבה אדומה
בגדול, זה נכון!
אבל חודשיים אחרי לידה, אין כ"כ מה לעשות חוץ מלקבל שצריך להתאושש זוגית נפשית פיזית הורמונלית משפחתית מהלידה... עם ובלי הנקה.

זו לא גישה, זה מידע רפואי-פסיכולוגי ידוע. לכן אני מרגישה צורך לחזור על זה
תראיהמקורית
אני לא כופרת בתיאוריית ההתאוששות אבל כל אחת בקצב שלה. ואף אחת לא יכולה להגיד לאישה אחרת מה נכון לה ומה לא. כל אחת מביאה את מה שהוא יודעת אבל הסקאלה היא רחבה. כמו שפעם היה פה בשרשור על העניין של תחילת הבדיקות אחרי לידה לצורך טהרה, כשלרוב הנשים או לרוב המוחלט ממליצים לחכות חודש או חודשיים בנחת כהנחיה מרב ויש נשים, גם אם מעטות, שיכולות להפסיק ולהיטהר גם אחרי 4 שבועות. אז בעיניי גם פה. יש את מה שמקובל ויש מציאות בשטח. והמציאות בשטח היא שהתאוששות אחרי לידה לא חייבת לקחת נצח. בטח ובטח אם אין השפעה של הורמונים. ואם אישה מרגישה שההורמונים של ההנקה משפיעים עליה במישורים מסוימים לגיטימי להגיד לה - זה יכול להתאזן, תחכי, ההנקה חשובה. ולגיטימי באותה המידה לומר לה שהיא לא חייבת לחכות גם אם היא מוותרת על ההנקה.
נראה לי שפרשתי פה את משנתי וזה קצת ממצה וגם מנצלש לפותחת קצת.
במניעה יהיה לה פחות חשק רוב הסיכוייםאושר עד מתי
התקן לא הורמונלי לא משםיעהמקורית
ויתכן שגם הורמונלי לא ישפיע
אם כי לכל אמצעי מניעה יש חסרונות בדיוק כמו להנקה
מנסהאם_שמחה_הללויה
בואי נעזוב רגע את ההנקה, זה רק את יכולה להחליט אם לוותר עליה או לא. אני יכולה רק להגיד מנסיון אישי שההשפעה של ההורמונים של ההנקה בדרך כלל נחלשת עם הזמן שעובר ונהיה יותר קל.
אני לא יודעת מה יש ליועצות מיניות להגיד. אני לא יועצת זוגית או מיניות, אדבר רק מנסיון שלי.
אצלנו טיב הקשר, טיב היחסים נובע מכמה סיפוק אנחנו מרגישים בחיים. אם אני מרגישה מירמור ותסכול בחיים זה ישר בא לידי ביטוי גם ביחסים. ולהפך, כשטוב לי עם עצמי, בתקשורת עם בעלי אין קונפליקטים, אני יוצאת מהלחץ הזה "להנות ביחסים" והכל פשוט זורם.
ואצלי זה בכל דבר בחיים, כשבוער לי מדי לקבל משהו, זה תמיד מביא לתסכול. דברים טובים בחיים שלי תמיד הגיעו כשהייתי רגועה.
אולי אצלך זה רק הורמונים וסתם בילבלתי לך את השכל.
אז קחי את מה שנכון לך.
את מתכוונתקצתצפוף
כמה טוב לי באופן כללי מחוץ לזוגיות?
בדיוקאם_שמחה_הללויה
יש דברים שממלאים אותך? משמחים אותך?
זוגיות זה דובדבן שבקצפת, אבל יש עוד המון דרכים להתמלא ולהיות שמחה ואז זה גם משפיע על זוגיות
זה מענייןקצתצפוף
כי כן אני חלשה פיזית וזה קשה לי להיות באפס מעש. כמובן לא באמת אני עם 2 הילדים לבד בצהריים אבל פחות פעילה
גם לא עובדת מטבע הדברים פחות יוצאת פחות רואה חברות זה חסר לי.
לפחות משתדלת להתלבש כל יום ואפילו להתאפר...
ממש חשוב שאת מתלבשת ומתאפרת .. כל הכבודפרצוף כרית


ואוווו ממש!!!!בימבה אדומה
ראויה להערצה!
באמת שאני נפעמת...

מה עם לקבוע זמן עם חברה? אולי גם חברה בחופשת לידה?
אגב לגבי להתלבש בחל"דפרצוף כרית

בחופשות לידה שלי, רוב הזמן לא היתי מתלבשת נורמלי

ובאמת הרגשתי בהתאם ...

 

בימים שכן התלבשתי והתארגנתי כאילו אני הולכת לעבודה  או משהו - 

אוטומטית את מרגישה יותר טוב, יכולה לענות לדלת וכו'

 

רוב הזמן.. ברור שלפעמים כיף להתפדלע עם פיג'מה.. 

ממש קיבלתי על עצמי להתלבשקצתצפוף
אחרי שבחלד הקודם הרגשתי זבל כל היום
ואגב אפשר להתאפר עם פיזמה
אותו אפקט ביתר נוחות
לפעמים יצא לנו לעשות שבת חופש ששלחנו את הילד ונשארתי בפיזמה למיקסום תחושת החופש אבל התאפרתי ותכשיטים...
כל הכבוד לך!המקורית
זה ממש משנה.
את גם יוצאת קצת? יצא לי לחשוב על מה שכתבו לך @אם מאושרת ו@פרצוף כרית וזה גם יכול להיות קשור לתסכול שאת חווה ואולי את משליכה את זה גם על הקשר הזוגי, שגם בו את חווה תסכול וזה מצטבר להכל יחד.
ממליצה לך לבחון את העניין עם עצמך כמה ימים האם יש קושי מלבד הזוגיות כמו חוסר בחברות לשיתוף או איוורור שניתן לפתור. תנסי לחשוב האם השהות בבית משפיעה, והכי טוב לנסות על עצמך. כי לפעמים לא שמים לב והבעל חוזר אחרי יום עבודה כשאת לבד בבית כל היום ואת מלאה באנרגיות כי לא פגשת אף אחד והוא עייף וזה יכול לגרום גם כן להתנגשות
אלופה!! לגמרי משפיע על ההרגשהאם_שמחה_הללויה
עבר עריכה על ידי אם_שמחה_הללויה בתאריך ט' בסיון תשפ"ב 18:16
גם אני אומרת שאן לא הייתי עושה את זה הייתי בדכאון.
ותחשבי על עוד דברים שימלאו אותך🙂אצלי זה לפעמים זה איזה פרוייקט להנחלת סדר או עיצוב חדש בבית, שיחה עם חברה, זמן עם עצמי בבוקר לפני שכולם קמים, יציאה לטבע שתמיד ממלא באנרגיות, תפילה, שמיעת הרצאות, טיפוח וכו'
כתבו יפה אבל אפשר לנסות דברים גם לפני צעדים גדוליםמיקי מאוס
אני לגמרי חושבת שיש מה לשקול להפסיק להניק אם זה מכשול באישות וממילא בזוגיות.
אבל להנקה יש גם הרבה יתרונות עליך כאמא -על הבריאות ומצב הרוח שלך
וכמובן גם לתינוק
שבעיני שווה לנסות קצת אחרת לפני שמוותרים על זה

כתבת שאת מרגישה יבשה גם רגשית- אפשר לטפל בזה!
בפיזי- לא יודעת מה בדיוק ניסיתם אבל קודם כל סיכוך והמון, אפשר לנסות סוגים שונים, אני ממליצה על המשחה של ואהבתם אבל זה ממש סובייקטיבי.
ברגשי- זה נקודה חשובה לעבוד עליה מחוץ למיטה. אתם בתקופה לא קלה של אחרי לידה,תנסו למצוא זמנים לצאת או לבלות יחד בבית, לא רק בערב כשכבר גמורים אלא באמת לשים את הבילוי הזוגי במקום גבוה אפילו אם צריך חופש מהעבודה פעם ב.. ולהטעין את הזוגיות

ובשני המישורים- להקדיש זמן ליחסי אישות, לנסות למצוא לזה זמן מוקדם בערב,ולא רק בערב אם זה מה שיעזור לכם להגיע לזה עם יותר כח ונחת (יש לא מעט מתירים לשמש ביום בחדר חשוך, בטח כשהמטרה היא יותר שלום בית, תבררו מה בדיוק שיתאים לכם גם בפן ההלכתי)
להתחיל איתך לאט לאט
ולעורר את הגוף שלך שקצת כבוי בגלל ההורמונים- שמנים, ריחות,מגע הדרגתי וארוך, מגע שונה ממה שהייתם רגילים, מילים נעימות ואוהבות כמובן, מוזיקה - זה לוקח זמן למצוא מה עובד עליך, אבל בדרך כלל יש הרבה דרכים לעורר את הגוף וזה מאוד יכול לעזור

ברור שיש השפעה של חיי אישות על הזוגיות אבל גם הפוך,אז חשוב לנסות לייצר שיפור והתקדמות בשני המישורים ובעז"ה הלוואי ותצליחו לשנות כיוון ולהתקרב יותר ויותר בתקופה הזו
כל מילה. אבל קטן..המקורית
אני כן ראיתי שיש דבר כזה שהנקה משפיעה על מצב הרוח ולא לטובה. אז אולי לא אצל כולן אבל זה קיים
בוודאי. זה מאוד אישי ואני מסכימה שכדאי לבחון את זהמיקי מאוס
אני רק... את חודשיים אחרי לידה!!!באר מרים
עוד ממש יולדת.
הכל טרי ממש..

והגוף עוד מתאושש.. והתינוק ממש קטן...
והזוגיות של כל זוג עוברת ממש שינוי סביב כל לידה..

כל מה שתיארת נשמע ממש טבעי..

וזה לא רק הורמונים של הנקה או לא..

זה ממש עדיין התאוששות מלידה!!!

תני לך ולכם והזוגיות את הזמן שלה..

תהני שטבלת מוקדם (אני, למשל, באף לידה לי הצלחתי לטבול לפני שעברו חודשיים וחצי מהלידה..) גם אם היחסים עוד לא בעננים והחשק לא בשמים..

ממש רק סיימת משכב לידה.. ולגוף לוקח הרבה יותר זמן לחזור לעצמו..

אני מאמניה בע"ה שעוד שעוד שבועות ואפילו חודשים, התינוק כבר ישן יותר טוב ויקום פחות פעמים בלילה ואת בהתאם..
החיים יחזרו קצת יותר למסלול..
הגוף קצת יותר יתאושש..

וגם לזוגיות יתפנה מחדש המקום שלה!

בינתיים הייתי מוצאת משבצות של אוורור זוגי אפילו רק של לעשות סיבוב בחוץ עם העגלה או ארוחת בוקר משותפת בקטנה..
ולא מפתחת עודף ציפיות לגבי החשק המיני.. זה עוד יגיע.. אני בכלל לא בטוחה שזה רק בגלל הנקה..
(זה לא שאת שנתיים אחרי לידה ורק בגלל ההנקה עוד לא חזר החשק.. את רק חודשיים אחרי לידה..)
תנסי למצוא דרכים להוסיף מהמגע גם בלי חשק ושיא מיני.. זה עוד יגיע ובגדול, אבל בקצב הנכון..

בדיוקאורוש3
לגמרי^^זיקוקים
לגמרי..אוהבת את השבת
כל הלידות הנקתי הנקה מלאה ולא מנעתי (באחרונה כן עם דיאפגרמה) ובחלק היו לנו קשיים אחרי הלידה בזוגיות ובחלק פחות- ובכללי אנחנו "חברים" ממש טובים כמו שתיארת..

לפעמים ממש היה לא קל! כי לידה זה טלטלה לספינה של המשפחה בלי קשר להנקה ולמניעה..

ולא הייתי מוותרת על הנקה בקלות, זה כ"כ מוריד ממני עומס- לא צריך להתעסק עם בקבוקים, התינוק נרגע בקלות, האוכל זמין תמיד, אם התינוק חולה אז הוא מבריא מהר יותר ואפשר להרגיע אותו בקלות כשהוא עצבני וחסר שקט.. שנת לילה יותר רציפה ועוד ועוד...


וגם לא הייתי מוותרת על מניעה- אם יש צורך נפשי או פיזי למנוע אז חבל להיכנס להריון לא מוכנים אליו בגלל שזה נראה שזה מה שמפריע לזוגיות..


ועוד משהו- אשריכם שעברתם בטוב את ההריון, הלידה והחודשיים הראשונים!! אבל מתישהו מגיע בכל התהליך הזה הקושי וטוב שהוא צף ויוצא.. לכולם זה מגיע תישהו.. איפה שהוא אחרי תקופה ארוכה שאנחנו בטוב ואז מגיע משהו אני אומרת לעצמי " או הנה זה הגיע" היצר הרע/ הקשיים של החיים זה דרך לגדול ולהתפתח ומתישהוא זה צריך להגיע... ולמרות שזה קשה כדאי להתייחס לזה בפורפורציות.. יש תקופות כאלה וכאלה ובעז"ה תיבנו ותתחזקו מזה..
בקצרה:קופצת
מצב הכי נורמלי בעולם!!
משתפר עם הזמן... קחו נשימה ובלי לחץ! נשמע שאת מאוד לחוצה לחזור כבר לעצמך/ למיניות של לפני / לזוגיות המוכרת..

אתם גדלים עכשיו, זה כאבי צמיחה - בסוף הם שווים.

ו...גם אני מפסיקה הנקה רק בגלל שבא לי לחוות מיניות כמו שצריך ולא להיות בובה...
לא קראתי אם הציעותוהה לי
אבל ממליצה על ויברטור
מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

ממה שאני מכירה לרוב יש חסריםשיפור

אולי שווה להגיש מועמדות לעוד בתי ספר/ עירייה/מועצה

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

אולימתיכון ועד מעון

אם כסף זה לא בעיה לקחת את הלימון להפוך ללימונדה

להשקיע ולקנות אוכל טעים ומפנק לחג, למצוא חברה שגם לבד ולקבוע איתה לסעודה

להכין אוכל שבעלך לא אוהב ואת כן

מנחלה שאת תמצאי דרך להנות מהמצב יהיה לך תחושה טובה יותר ותצליחי גם לסלוח.

אני חושבת שבהרבה סיטואציות יש לנו בחירה איך להתנהל במצב, זה המצב שלך כרגע, איך את הופכת אותו להכי נפלא שיש

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

לא מספיק מבינה בזה, אבל אולי תיקחי ימי חופשאמא טובה---דיה!

על חשבונך?

אי אפשר לצעריחמדמדה

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

אחותך לצרה. גם לי אין ימי חופש והאמת הייתיהמקורית

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

כל חול המועד או חלק?שלומית.

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

כל הימים…חמדמדה

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

אולי תבקשי לעבוד חצי יום?פרח חדש

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

זה רעיון לפעם הבאה שאחפש…חמדמדה

לא נעים לי לבקש חריגנ כלשהי

גם ככה אני יולדת תשעה חודשים אחרי שנכנסתי לעבודה

גם ככה אני כבר במינוס של יומיים וקצת

אוויי מבאס ממש😥😒😔שיפור

אמממ..כבת שבעים

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣

אי אפשר להכנס למינוס?רינת 24

גיליתי את זה כי נכנסתי למיניס חחחחחמדמדה

ממש ממש מבעס😐יעל מהדרום

אפשר לנצל"ש?אפרסקה

מה אם יש מספיק ימי חופש והבוס לא מאשר? 🤦‍♀️

חישבתי את ימי החופש שלי באדיקות שיספיקו לי לימים באוגוסט, חול המועד ונופש שבעלי קבע, ועכשיו הבוס אומר שהוא לא מאשר לי את החופש לנופש 🤦‍♀️

למרות שהודעתי לו כבר באוגוסט, הוא אמר שהוא לא זוכר. חבל שלא שלחתי לו מייל מסודר. הוא אמר שהוא לא חייב לאשר כל חופש, והוא צודק, אבל זה ממש מעצבן. ולא תגידו שאני הולכת מחר, זה עוד חודש, ובכל זאת זה לא מספיק לו כי יש עבודה חשובה

אמ אני לא יודעת באיזה תחום אתחמדמדה

אני בהייטק ואם הרשצ היתה לא מאשרת כשיש לי ימים הייתי מתעקשת…

זה ימים שלי לפי חוק סליחה

בול מה שאמרתי לואפרסקה

שרציתי לקחת חופש ארוך יותר באוגוסט אבל שמרתי את הימים לנופש, ואם הייתי יודעת שלא יאשר הייתי לוקחת חופש יותר באוגוסט.

וזה לגמרי חוק. אמרתי לו שהרי גם אם אני נגיד ואדחה את זה לחודש אח"כ, הוא עדיין יגיד שאין לו אפשרות כי יש עבודה (אני עובדת יחידה). אבל הוא לא ממש אכפת לו.

בקיצור עוד לא יודעת מה ומתי להגיד לו

אני הייתי אומרת לו בבוקר שאני חולהאונמר

מה זה החוסר התחשבות הזה. אין לו שום בעיה להגיד לך שהוא לא שם עלייך ומבחינתו תתאבדי על העבודה.

וואלה לא תקין.

יש לך ימים שחשבת בזכותך לבקש חופש. לא נותן כי לא באלו?

סבבה על הבוקר של הנופש מרימה טלפון צרוד שלום אני חולה. שולחת באפליקציה לקבל אישור רופא וכל טוב.

מי שעושה לי דווקא לא ירוויח מיזה.

וכל מי שלא נעים לה לראות שלי סבבה לעשות ימי מחלה ככה שתדלג. לא צריכה שלימדו אותי אם זה סבבה או לא. מבחינתי אויר לנשימה הוא לגמרי ימי מחלה.

אני גם…חמדמדה

אני שוקלת לעשות את זהאפרסקה

ברצינות.

אני מבינה שיש עבודה, אבל אם אתה לא מתחשב פשוט לא תהיה עובדת שתעשה את העבודה 🤷‍♀️

תעשי. זה קו אדום. הוא לא נותן לך את הבסיספרח חדשאחרונה

שמגיע לך

ונשמע שאין לך מה להפסיד ממנו

אז אל תחששי ממה יגיד ואיך יגיב

אם אני זוכרת נכון המעסיק שלך בעייתיהמקורית

יש מצב שגמני הייתי מוציאה מחלה במצב כזה

ואגב - כן ! לתעד כל דבר! עד שתמצאי משו אחר נורמלי בעז"ה

זוכרת נכוןאפרסקה

יש מקום שאני מתראיינת אליו וגם שם יש חסרונות קלים לא הכל מושלם אבל האנשים נראים ונשמעים חביבים אז אני ממש ממש מקווה להתקבל. תתפללו עליי 🙏

עכשיו נזכרתי שכתבת עליו כבר בעברטארקו

בעיני אם לא יאשר אז די זה סימן משמיים להתפטר..

את עובדת שלו, לא עבד..

תודה לךאפרסקה

אני באמת מרגישה שכלו כל הקיצין.

ואיזה נחמד זה שזכרת

גם אם זה שלך יש ךמעסיק זכות לסרבהמקורית

יותר מזה הוא יכול להודיע לך שבועיים מראש על חופשה בת שבוע מימי החופש שלך

וגם להחליט מראש באיזה ימים תצאי לחופש אם נהוג שיש חופשה מרוכזת

אני יודעתאפרסקה

זה מעצבן אבל. אבל בסדר ה' גדול מי יודע מה יהיה איתנו בעוד חודש, העיקר להיות רגועים החיים יפים והעבודה לא שווה את הלחץ והעצבים

לי פעם הבוס לא אישר חופש בפוריםדיאן ד.

הוצאתי לו ולמנהלת המקבילה מייל רשמי שאני מבקשת את החופש

שאני מצידי עושה את מירב המאמצים לעמוד ביעדים ולהספיק את כל העבודה בדד ליינים לחוצים

ואני מצפה שהם יבואו לקראתי בזמנים שחשוב לי.

אז הם אמרו לי שהם מסכימים לחופש בתנאי שאני עושה להם תכנית עבודה מדויקת על הדקות איך אני מספיקה את כל המשימות לפני החופש.

בתגובה, יום לפני פורים התפטרתי ולקחתי חופש...

גדולאפרסקה

לצערי אין לי מנהלת מקבילה, ולבוס שלי אין בוס, ומשאבי אנוש ממש לא בצד של העובדים.

ואני כבר היום מכינה לו לוז"ים ברמת הדקות שזה מחרפן 🤦‍♀️

בכל מקרה אני כבר מחפשת מקום אחר, מקווה להגיע לנופש הזה עם מכתב התפטרות ביד ומקום חדש באופק. ואם לא, נראה, או שאתפטר באמת או שאמצא איזה תירוץ/ פשרה לא יודעת

רק לידיעה - יום פורים הוא יום בחירההמקורית

שאסור למעסיק לסרב לתת בו חופש

במידה והחופש התבקש שבועיים לפני, אם אני זוכרת נכוןכורסא ירוקה.

בימים שהם לא יום בחירה זה באמת להחלטת המנהל.

נכון וגם אמרתי את זה, לא עזר...דיאן ד.

והודעתי על החופש חודש מראש.

כשזה מעסיק דורסני אין לך באמת מה לעשות חוץ מפשוט להתפטר.

היום לא הייתי מתפטרת כ"כ מהר, בכל זאת צריכה לפרנס בית. אז הייתי רווקה.

למה לא לקחת לעצמך את החופשאפונה

בלי להתפטר?

במקרה הכי גרוע הוא יפטר אותך, יצא לך יותר טוב

אממ זה ממש עניין דתי האמתכנה שנטעה

יש בעיה לעבוד בחוהמ בגלל מגבלות דתיות, חד וחלק, פשוט מאוד... אני תמיד בחופש בחוהמ כי זה נורא מסובך לדעת מה מותר לעשות ומה לא. לדוגמא אסור לכתוב, גם במחשב אם זה משהו שנשאר, ויש גדרים מה מותר ומה אסור. אני בתור לא בקיאה פשוט לא נכנסת לזה, מודיעה שאני לא עובדת בחוהמ, לא יכולה. לא יודעת באיזו סביבה את עובדת וכמה זה מתקבל אבל לדעתי זה חובה של מעסיק לכבד את הדת של העובד שלו.. אני עובדת בחברה חילונית לחלוטין וזה עובר חלק.

עכשיו הבנתי שבלבלתי בינך לבין הפותחת חח סוריכנה שנטעה

בדיקת הריון חיובית זה בוודאות הריון?שאלה גנים

יכול להיות טעות?

אסביר -

עשיתי בדיקות דם יומיים לפני האיחור

(לא קשור להריון, מונעת לא הורמונלי)

והרופאה שמה לי גם בדיקת בטא כנראה

הבטא יצאה 2.3

כעבור שבוע...

הווסת מאחרת לי כבר חמישה ימים

אז רק ליתר ביטחון עשיתי בדיקת הריון (של לייף, מצרפת תמונה)

אשמח אם מישהי פה יודעת

המוח שלי בהלם 🤔

אין פה אף ספק!! 2 פסים- הריון בע"הממתקית

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

מונעת עם דיאפרגמהשאלה גנים

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

אממ חיובי. בשעה טובה!אורוש3

וואו, יקרה! זה ממש הריון.. מוזמנת לפנות אליי בפרטיהתייעצות הריון

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

תודה רבהשאלה גנים

מונעת עם דיאפרגמה 😉

נראה כמו חיובי, אם את עם התקן לא הורמונליקנקן שבור

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

תודה רבה!שאלה גנים

כאמור, דיאפרגמה 😅

זה אמיתי!!פרח חדשאחרונה

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

שומרת הערים האבודותחזקה בעורף

יותר מתאים לפורום אמהות השלב הבא, אבל פה יותר פעיל🤪🫣

מישהי במקרה מכירה לעומק? קראה את הסדרה?

הבת שלי התחילה והיא ממש על זה. שמעתי ממישהי שהיא מרשה לבת שלה עד ספר 3 כי בהמשך הסדרה מוזכרות גם מערכות יחסים חד-מיניות, אבל זוכרת ממי שמעתי.

אשמח אם יש מישהי שיכולה להפריך או לאמת לי את המידע הזה😳

קראתידרקונית ירוקה

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

תודה על המענה!חזקה בעורף

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

הוא קליל לאורך כל הסדרהדרקונית ירוקה

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

דווקא יש לי רגישות גדולה לדברים שכתובים בAIאמהלה

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

מענייןדרקונית ירוקה

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

גם התרגום של הספרים נכתב לפני הAIאמהלה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

קראתי, זה סדרה די ממכרת, דווקא לא זכור לי סצנותאמהלה

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

תודה על המענה!חזקה בעורף

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

קראתי הכל... לצערי התמכרתי ומחכה להמשךאמהלה

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

רגע,מה? זה מעניין גם למבוגרים? חשבתי זה לנוער צעירמרגול

אני צעירה..... וכן, אני אהבתי מאדאמהלה

אמא שלי גם קוראתמתיכון ועד מעון

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא קראתי את הנל אבל ספרי נוער זה הספרים הכי נחמדיםחילזון 123

גם אני הכי אוהבתשיפור

אני לא חושבת שיש בה יחסים חד מינייםטארקו

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

ובכללי הוא מקוטלג בספריה אצלנו לז-חטארקו

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

ווי אין לי מושגאפונה

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

קראתי הרוב, עצרתי באיזשהו שלבענבליתאחרונה

כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).

הסדה ממש מרוחה. ממש.

לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)

זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.

ועכשיו להמלצה על מומחה לילדים הכי טוב בשינייםשירה_11

איזור דרום

הלוואי ויהיה לכן

יש לי המלצה בלודמישהי מאיפשהו

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

ד"ר יעל פלמון מבאר שבעניק חדש2

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

מכבי? לא נעים לי לומר- רופא תותח עם ילדים אבל...ממתקית

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

יש שם הרבה בני דודים. 🫣מוריה

רופאי השינייםoo

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

גם במכבי וגם במאוחדתoo

היא הגיבה למי שכתבה שהשם הערבי זה הרופא הזהיעל מהדרום

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

מכבי בבאר שבע עוזר לך?יעל מהדרום

אם כן, ד"ר סבטלנה פוזרי מומלצת. מאוד נחמדהיעל מהדרוםאחרונה

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3

שיוכח אחרת

הרבנית רחל בזק אומרתממתקיתאחרונה

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדש

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

וואי אני אלרגית למתכות וגם ליהמקורית

הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?

אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭

או מזהבשלומית.

😅

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

מצטרפת לזה מאודטארקו

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

אני לא מספיק מכירהשלומית.

כי ניסיתי רק את הנובה טי הרגיל.

אבל אולי תפתחי שרשור נפרד על התקנים לא הורמונליים...

מה שכן, נשמע שלא שווה לך לוותר על היתרונות של אמצעי לא הורמונלי אחרי שזה היה כ"כ משמעותי אצלך

הגודל לדעתיאחת כמוני

יש כמה הבדלים עיקריים-שימושית
  1. צורה- נובה טי/פלקס טי הם בצורת עוגן חלק מהפלקס-טי מצופים חומר פלסטיקי שהגוף מגיב לזה אחרת, בלרינה- כדורי נחושת שמסודרים בצורת כדור וזה לא פוצע את הרחם, ג'ניפיקס צורה קצת שונה יותר דומה לשרשרת וזה ממוקם אאל"ט בדופן הרחם

  2. גודל- כל התקן הוא בגודל שונה, יש סוגים שיש להם כמה דגמים

  3. רמת גמישות שונה לכל דגם וממילא הגוף מתייחס לזה אחרת.

התקן לא הורמונלי ג'נפיקסאחת כמוני

נחשב פחות מאריך ומכביד ווסתות

אבל בסוף זה אינדיבידואלי וגם תלוי בהנקה

ורק פרטי

טוב מעדכנת שהייתי אצלהאנונימית בהו"ל

ומסתבר שיש חשד לשארית שיליה

אוף איזה סרט.. אמרו לי לבוא עוד שבוע לראות איך זה

ובנתיים אישרה לי להתחיל נובהרינג אבל לא התקן

אוי איזה באסהקנקן שבור

קחי בחשבון שזה יכול לגרום לך לדימום שוב

ואז עוד פעם לעשות הפסק ולטבול וכו

מה יכול לגרום לדימום?אנונימית בהו"ל

הנובהרינג או הבדיקה?

מאתמול בלילה יש לי דימום, חשבתי שזה מחזור אבל היום באולטרסאונד לא היו בטוחים אם זה ווסת או שהרחם מנסה להתנקות מ(אולי) שארית שיליה

האמת ששבועיים עכשיו לא היה לי כלום והספקתי כבר לטבול, ואני זוכרת מלידות קודמות שאני קבוע מקבלת מחזור בזמן הזה אז לדעתי זה כן מחזור

אם את לא מניקה סיכוי גבוה שזה מחזורפרח חדש

לא מניקה, גם חושבת ככהאנונימית בהו"ל

אם זה מחזור, תקווי שהשאריות יצאו בוקנקן שבוראחרונה

ולא תצטרכי פרוצדורה אח"כ להוציא אותם

בע"ה שילך חלק

השאריות שיליהקנקן שבור

אולי יעניין אותך